מחקרים עדכניים מראים שהיכולת לסלוח היא מרכיב חשוב ביותר במערכות יחסים טובות ומצליחות. בפרק הזה אני אנסה להסביר את המושג סליחה, המשמעויות שלו, למה רובנו מכשילים את עצמנו באופן שבו אנחנו מבקשים או מקבלים התנצלויות ואיך אפשר להתנצל ולקבל התנצלות בצורה שלמה ובריאה שגם תחזק את הזוגיות שלנו ותגרום לנו להרגיש מובנים, אהובים וקרובים יותר. וגם איך אפשר לחיות חיים שלווים ונפלאים גם בלי לסלוח אבל כן לשחרר?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/06/2020.
אני רוצה לספר לכם סיפור על גבר שאישתו בגדה בו וזה נתן לו לגיטמציה להתנהג אליה בצורה קשה, פוגענית, מעליבה, ביקורתית, ממש התעללות נפשית על בסיס יומיומי והיא קיבלה את זה כי הרגישה שזה מה שמגיע לה אחרי מה שהיא עשתה שהיה בגידה גם בו וגם בעקרונות שלה. כשהם הגיעו לטיפול, בפעם הראשונה בחייו הוא היה פתוח להקשיב לה, למה שעבר עליה, הוא הבין שהיו לה סיבות לכך, היא הרגישה בודדה מאד במערכת היחסים שלהם, הניסיונות שלה להתקרב אליו תמיד נדחו, הוא תמיד חשב שהיא האשמה בלבד ושמגיע לה שהוא יתנהג אליה בצורה משפילה ואכזרית אך כשהוא הבין שזה לא נעשה בואקום וגם לו יש חלק גם אם קטן יותר בבגידה שלה, וכשהם התחילו לעשות צעדים קטנים ליצירת חיבור ומשמעות בקשר ביניהם הוא הרגיש שה15- שנים האחרונות התבזבזו לו על תחושת טינה וכעס כשהוא יכול היה לנצל אותם להנאה ואהבה.
היי לכולם, איזה כיף לי שאתם כאן לעוד פרק של טיפול זוגי, נושא הפרק שלנו היום כפי שבטח הבנתם הוא סליחה. מחקרים עדכניים מראים שהיכולת לסלוח היא מרכיב חשוב ביותר במערכות יחסים טובות ומצליחות. בפרק הזה אני אנסה להסביר את המושג סליחה, המשמעויות שלו, למה רובנו מכשילים את עצמנו באופן שבו אנחנו מבקשים או מקבלים התנצלויות ואיך אפשר להתנצל ולקבל התנצלות בצורה שלמה ובריאה שגם תחזק את הזוגיות שלנו ותגרום לנו להרגיש מובנים, אהובים וקרובים יותר. וגם איך אפשר לחיות חיים שלווים ונפלאים גם בלי לסלוח אבל כן לשחרר?
אני אתבסס הרבה על העבודה של שתי פסיכולוגיות שאני אוהבת ומעריכה מאד דר' הרייט לרנר ודר' שירלי גלאס כמו גם מחקרים נוספים שנעשו בנושא.
לחכות זמן רב עד שסולחים יכול לחזק תחושת חוסר אונים וייאוש. לפעמים לפעולת הסליחה יש את היכולת להפחית את הכאב ולהקל עלינו, כאילו אבן ירדה מעל ליבנו. ולפעמים זה לא המצב.
מצד שני יש קבלת סליחה שהיא מוקדמת מדי. הרבה פעמים בגלל שאנחנו לא באמת רוצים להתעמת עם הארוע הכואב או עם האדם שפגע בנו אנחנו מקבלים את ההתנצלות לפני שעיבדנו את הפגיעה, דיברנו על הדברים, לפני שאנחנו באמת בשלים ומוכנים לסלוח. מצד האדם הפוגע זה מאד הגיוני למה הוא ירצה להתנצל ולהמשיך הלאה כמה שיותר מהר אך האם זה באמת הדבר הנכון לעשות? לא בכל מקרה
אז מה זו בכלל סליחה?
הרבה פעמים אנשים לא מוכנים להעניק סליחה למישהו כי הם חושבים שזה ייחשב בעצם כתמיכה במעשים של מי שפגע בהם או שזה מוחק מחומרת המעשים או הפגיעה. אתם יודעים בואו רגע נגדיר מה זאת לא סליחה:
.1 סליחה זה לא לשכוח או להעמיד פנים שזה לא קרה. סליחה מאפשרת לנו להסתכל קדימה על העתיד מבלי להיות תקועים על משהו שקרה בעבר. אך המשמעות והלקחים הם חלק חשוב מאיתנו ועליהם אנחנו לא מוותרים.
.2 סליחה לא משחררת מאחריות או תומכת בהתנהגות - למעשה התנהגות כזאת שאפשר בקלות לעבור עליה ולהמשיך הלאה לא זקוקה להתנצלות. התנצלות בהגדרה מצריכה ארוע או פגיעה קשה שיש להתנצל עליה.
.3 סליחה לא מצריכה התפייסות- אפשר לסלוח למישהו ולשחרר מהרצון לנקמה מבלי להתפייס עם אותו אדם.
.4 סליחה היא בטח לא מתן רשות להמשיך ולהתנהג באותו אופן. סליחה לא יכולה להתרחש עד אשר אנחנו בטוחים מפגיעה חוזרת.
אז זה היה מה זאת לא סליחה בואו נראה מה היא כן:
.1 סליחה היא מתנה שאנחנו מעניקים לעצמנו - אם אנחנו מצליחים לשחרר את עצמנו מהכובד והעול של העבר באמצעות סליחה נוכל להמשיך קדימה עם חיינו ולא נסחוב שק אבנים על הגב, נוכל להיות קלילים יותר.
.2 סליחה היא בחירה - אני בוחרת לא להיות מוחזקת כבת ערובה עכשיו בהווה על עוול שנגרם לי בעבר. סליחה אותנטית מכירה בפצע והיא תוצאה של החלטה מודעת.
.3 סליחה היא תהליך - סליחה בנויה מחרטה אמיתית של מי שפגע בנו והיא תהליך שמצריך את שני הצדדים ואת המחוייבות, הכוונה והרצון הטוב של שני הצדדים לבנות מערכת יחסים טובה יותר.
.4 סליחה היא לשחרר אובססיביות, מרירות וטינה- אנחנו משחררים את עצמנו מסבל מתמשך מבלי להקטין או לזלזל מהפגיעה עצמה. סליחה היא תהליך פנימי שמשפר את איכות החיים שלנו.
.5 סליחה היא לשחרר רצון לנקמה והצורך בענישה - אנחנו מחליטים לבנות לעצמנו חיים במרחב של פתרונות ולא אשמה
אז מה צריכה לכלול התנצלות טובה ואפקטיבית?
בעיני היא קודם כל צריכה לקחת אחריות - כלומר אני עשיתי משהו לא נכון ואני לוקחת אחריות. במובן הזה התנצלות לא צריכה לכלול את המילים אם או אבל כי במשפט אני מצטערת אם פגעתי בך או אני מצטערת אבל חשבתי ש.. אין באמת לקיחת אחריות. סליחה ראויה כשיש כוונה ורצון להשתנות, חרטה על מה שנעשה או לפחות על הפגיעה שנגרמה.
יחד עם זאת כל אדם הוא שונה ומתוקף זה ההתנצלות שלנו צריכה להיות מכוונת ואישית כלפי אותו אדם. לי למשל חשוב יהיה לראות שהאדם שפגע בי לא יחזור על אותה פגיעה שוב, למישהו אחר חשוב לשמוע שמי שמתנצל טעה ופגע בו ולאדם שלישי בכלל יהיה חשוב שישמעו אותו ושיקשיבו לפגיעה הספציפית שהוא חווה. התנצלות היא לא מאורע חד פעמי אלא היא תהליך הדרגתי שבו אנחנו מפחיתים את הטינה שאנחנו חשים כלפי האדם שפגע בנו ומגדילים את החמלה שיש לנו. ככל שנצליח לבסס כוונה, רצון טוב, חמלה ותקשורת נרגיש שאנחנו משחררים עוד ועוד מהכעס שלנו. אך סליחה לטעמי צריכה להתרחש בסוף המסע
אחרי שעיבדנו את האירוע, הרגשות שלנו, דיברנו, הגענו להבנות ותובנות והבהרנו מה צריך ולא צריך להתרחש מעכשיו כדי שנוכל להחזיר את האמון ולהרגיש מוגנים.
מה קורה כשכועסים?
אני רוצה שנדבר רגע על זה שבזמן כעס קשה לנו יותר לחשוב באופן רציונלאי, אנחנו בראיית מנהרה מה שנקרא אנחנו רואים רק את עצמנו והקושי שלנו קשה לראות את האחר. במצב כזה אנחנו גם לא פנויים לראות את האחר אלא בד"כ יותר נוטים לפגוע בו, כדי להצדיק את עצמנו ואני חייבת לציין שהתנצלות ממקום כועס לרוב תהיה התנצלות לא כנה ואמיתית, כדי להתנצל באמת צריך להקשיב לצד השני וכשאנחנו כועסים זה קשה יותר.
אבל מה קורה אם אנחנו בצד השני? אם מישהו כועס עלינו ואנחנו אלה שצריכים להתנצל? אז בדומה לארבעת שליחי האפוקליפסה עליהם אני מדברת לא מעט,
כשמבקרים אותנו, כשאנחנו חווים ביקורת אנחנו באופן טבעי מתגוננים זה לא נעים להרגיש מותקפים אך האסטרטגיה הזאת לא עובדת, לא מקדמת ובסופו של דבר תמיד תשאיר אותנו מרוחקים רגשית זו מזה ועם מריבה שמסלימה וחוסר יכולת להגיע לפתרון או הבנה. אז כדי להתמודד עם ביקורת יש לקחת אחריות על חלק מהדברים, על מה שכן באחריותינו ואנחנו כן יכולים לקחת אחריות עליו.
איך אנחנו יכולים להתחיל לפתח את האסטרטגיה החדשה הזאת כשאנחנו מקבלים ביקורת ובאמת להקשיב לצד השני ולקחת אחריות?
.1 אז דבר ראשון כמו שאמרתי התגוננות פשוט לא עובדת, אז למה לא לנסות משהו אחר שכן יעבוד? שיעזור להגדיל את הקרבה, האינטימיות ויחזק את הזוגיות שלכם?
.2 חשוב לזכור למה אנשים מבקרים אותנו, אם אני אזכור למשל שרועי מבקר אותי לא בגלל שהוא רע ובא לו לפגוע בי אלא כי משהו בהתנהגות שלי מפריע לו והוא רוצה לדבר על זה וגם לפעמים אנשים משליכים עלינו משהו לא טוב שהם רואים בעצמם, אני לא צריכה לקחת אחריות על זה כמובן אבל אם אני לא אקשיב לא תהיה לי שום דרך לדעת ולהבין את זה.
אני רוצה לספר לכם סיפור על אמא ובת שהבת האשימה את האם בגירושים של ההורים, אמרה לה שהיא היתה נרקסיסטית מדי ולא ראתה אותה בתהליך, שבגללה היא לא מצליחה להחזיק קשר עם גברים ובגללה האבא הפך לאלכוהליסט.
האמא ענתה לה: אני מתנצלת שהגירושים היו קשים עבורך, לא התכוונתי לפגוע בך, עשיתי מה שיכולתי ואני מתנצלת על כל מה שעשיתי לא טוב.
מה אתם חושבים על ההתנצלות הזאת? האם היא טובה?
בעיני זו לא באמת התנצלות
ואני אפרק את זה ואסביר:
אני מתנצלת שהיה לך קשה עם הגירושים = התגובה שלך לגירושים היא הבעייתית. לא התכוונתי לפגוע בך = אני בן אדם טוב ולא עשיתי שום דבר רע
עשיתי הכי טוב שיכולתי= מה אפשר לענות על זה? אני מאמינה שכן זה נכון, אנשים עושים הכי טוב שהם יכולים במסגרת מה שיש להם ברגע נתון השאלה איך זה רלוונטי לפה? זה נשמע יותר על האמא וההצדקה שלה את עצמה מאשר באמת היכולת לראות את הבת שלה והקושי שלה
אני מתנצלת על כל מה שעשיתי לא טוב = אני לא יודעת מה עשיתי לא טוב ולא באמת רוצה לשמוע אני מתנצלת באופן כללי על הכל - בואי נמשיך הלאה
זוהי פסאדו התנצלות.
ובאמת, כמו שאמרתי קשה מאד להקשיב למישהו שמאשים אותנו בכאב שלו. להקשיב בלב פתוח כדי באמת להבין מה מרגיש הצד השני זה תרגיל רוחני.
מילות סליחה לא משנה כמה הן כנות לא יתקנו מערכת יחסים שבורה אם לא הקשבנו באופן מלא לכאב והכעס של הצד השני.
אם הרצון שלנו להבין באמת את הצד השני כמו שאנחנו רוצים שהצד השני יבין אותנו כל ההתנצלויות היו משמעותיות.
אני מאמינה שלהתנצלות יש יכולת לשפר מערכות יחסים, לתקן שברים, לגרום לצד השני להרגיש מוערך וגם לנו.
למה קשה כל כך להתנצל?
כמו שהזכרתי בהתחלה כולנו איפשהו על הספקטרום לחלקנו קשה יותר להתנצל מאחרים.
אם ביישו אותנו כילדים יהיה לנו קשה להתנצל. למשל אם אתם מכירים את ההורים האלה שמכריחים את הילד שלהם להתנצל בפני כולם זו חוויה שמקטינה שלא נאמר משפילה.
אם ההורים שלנו מעולם לא התנצלו ולא היה לנו מודל לזה גם יהיה לנו קשה להתנצל בעצמנו.
או שגדלנו בבית שבו היו תמיד סקפטיים לגבי ההתנצלות שלנו.
אם גדלנו בחוויה שהתנצלות גורמת לנו להרגיש גרוע יותר במקום טוב יותר כנראה שלא נרצה להתנצל.
לפעמים אנשים משתמשים בהתנצלויות כדי להמשיך התנהגויות לא טובות או כדי להשתיק את הצד השני מפני ביקורת.
פרפקציוניזם: אנשים פרפקציוניסטים לפעמים לא יודעים איך להתמודד עם התדמית שלהם שנפגעה, קשה להם לפנות מקום לכך שהם עשו טעות ולהתנצל. יש פרפקציוניסטים שמתנצלים יתר על המידה ויש כאלה שבכלל לא כי זה מתנגש להם עם הזהות שלהם. כשיש לך בטחון עצמי סביר תוכל להתנצל בלי שזה יפגום בתחושת הזהות שלך, בערך העצמי שלך ובתחושה שאת מאבדת משהו אם תבקשי סליחה.
האם לקבל התנצלות?
לפי דעתי האישית בלבד ושכל אחד יעשה מה שנכון עבורו יש מקרים שבהחלט לא צריך לקבל התנצלות אך לגבי רוב המקרים אני חושבת שכדאי
להיות נדיבים -באופן כללי אני תמיד חושבת שכדאי לקבל את ענף הזית שמושט אלינו. יש עדיין עתיד ויש משהו מעל כעס ועוינות ששווה לחכות לו.
אז בואו נראה איך עושים זאת:
אם אתם הצד שמתנצל ומבקש סליחה הנה כמה כללים לזכור:
.1 סלחו לעצמכם - ברגע שתפסיקו להלקות את עצמכם תוכלו להתחיל ללמוד מהטעויות שלכם ולוודא שזה לא יקרה שוב.
.2 זהו את העבירה המוסרית או הפגיעה - בטאו בקול כיצד פגעתם במערכת היחסים, קחו אחריות על החלק שלכם.
.3 התנצלו בכנות ומהלב- התנצלו על הפגיעה שגרמתם או על המעשה שפגע או על שניהם.
.4 הציעו פעולות שיבטיחו שזה לא יקרה שוב - מה מעכשיו יהיה אחרת, איזו השתדלות אתם הולכים לעשות כדי שלא תגיעו שוב למצב הזה?
כללים לאדם שסולח: קל יותר לסלוח אם בן הזוג הפוגע מרגיש את הכאב שלכם, לא רוצה לפגוע בכם שוב ומביע התנצלות במילים ובמעשים
.1 הביעו את הכאב והרגשות שלכם בצורה ברורה מבלי לתקוף או לצעוק. .2 נסו להבין את החולשה האישית והפגיעות הרגשית של הצד השני- הוא עדיין אחראי לפגיעה אך החמלה שלכם כלפיו משחררת אתכם מהכעס.
.3 היו ספציפיים לגבי הציפיות שלכם והגבולות שלכם - מה לא תוכלו לסבול מעכשיו.
.4 הפסיקו להאשים והתחילו לחיות - אחרי שסלחתם זו לזה אין יותר אפשרות לחפש אשמים. זה הזמן להמשיך הלאה בחיים ולהנות מהחופש שבשחרור.
יחד עם זאת יש גם משהו אמיץ בלבחור שלא לקבל התנצלויות מסוימות.
מדברים על סליחה ככוח נעלה ומשחרר את הסולח. הרעיון שסליחה היא הדרך היחידה לחיים נטולי מרירות ושהיא הדרך הרוחנית היחידה לא נכונה. סליחה היא לא מתנה זולה, לסלוח לפני שאנחנו באמת מוכנים ובשלים יהיה שטחי וגובה מחיר. יש דרכים רבות לריפוי שלא כוללות סליחה.
מה זה אומר לסלוח?
המשפט "אני רוצה לסלוח לאבא שלי" יישא משמעות שונה עבור כל אחד. ולכן יש סדרת שאלות שאני שואלת כדי לעזור לאנשים להבין מה המשמעות. משיחות עם אנשים אני מבינה שהרבה אנשים משתמשים במילה סליחה אך מה שהם באמת
רוצים זה להשתחרר מתחושת המרירות, עוינות, כעס והכאב. הם רוצים להרגיש כמו אדם טוב ולא כמו מישהו שמחזיק טינה או נקמני. אני רוצה לסלוח - מתרגם ל= אני רוצה להתגבר על זה, ולמצוא שלווה. כמובן שיש אנשים שבאמת רוצים לסלוח או שזו חלק מהפרקטיקה הדתית שהם מקיימים אך רוב האנשים רוצים שהכעס והעוינות ייעלמו.
סיפור זן של לשחרר - go letting
סיפור על שני נזירים שחוצים נהר ואשה ביקשה מהם שירימו אותה, נזיר אחד מרים אותה והאשה אפילו לא אמרה תודה. אחרי שהם ממשיכים ללכת הנזיר השני אומר לו למה לקחת אותה היא אפילו לא אמרה תודה ואנחנו לא אמורים לגעת בנשים. הנזיר הראשון ענה "אני הורדתי את האשה ברגע שחצינו את הנהר, למה אתה עדיין נושא אותה"? מפרספקטיבה בודהיסטית מהות הסליחה היא לשחרר. הנזיר לא לקח אישית את ההתנהגות של האשה, הוא לא ציפה ממנה להיות משהו שהיא לא, לשחרר זה אומר לשחרר את עצמנו מתחושת תקיעות, כעס ומרירות שמבזבזים לנו אנרגיה. אם כעס לגבי העבר מטריד אותנו לא נוכל להיות נוכחים לגמרי בהווה ולא נוכל להתקדם לעתיד ולממש את הפוטנציאל שלנו לאושר ואופטימיות. יש הבדל בין כעס בריא ששומר ומגן עלינו לבין כעס על דברים שכבר קרו שמונע מאיתנו לישון בלילה, שאנחנו חושבים וחוזרים על אותן מחשבות כל הזמן וכותבים תסריטי נקמה בראש שלנו. זה רק גורם לנו לא להיות מאושרים ואין לו שום תועלת.
כמובן שקל יותר לסלוח לזר מאשר למישהו קרוב אלינו, עלינו עדיין להבין שיש לנו בחירה בין לשאת את העוול שנעשה לנו על כתפינו או לשחרר ולהמשיך הלאה.
לא קל לשחרר ולהמשיך הלאה, יש הרבה דרכים להירפא ולא כולן צריכות להכיל סליחה, בהחלט אם הצד שעשה עוול לא התנצל.
אמפתיה היא לא סליחה, ולא צריך לסלוח כדי להיות אמפתיים, ישנם מחקרים שאומרים שסליחה טובה לבריאות שלך אך האמת היא שאם קוראים לעומק מה שהמחקרים האלה בעצם אומרים הוא שכעס כרוני ומרירות לא טובים לבריאות שלנו או שחמלה ואמפתיה אפילו כלפי אל שפגעו בנו הם דברים טובים לטפח. כל אלה לא כוללים סליחה.
איך יודעים שסלחתם למישהו? מה זה אומר לסלוח? איך תדע שבאמת סלחת? רוב האנשים כשהם מדברים על סליחה מדברים על כך שכשהם חושבים על העוול שנגרם להם זה כבר לא מפריע להם, לא מעורר בהם כעס. או שלפעמים הכעס מתעורר אך בתדירות נמוכה ויש להם יותר מרחק ממנו.
מבלי הקשבה אמיתית, מבלי התנצלות כנה ורצון אמיתי מצד האדם השני לתקן ולא לחזור על ההתנהגות אין משמעות לסליחה. אני יכולה עדיין לאהוב ולרצות בטובת האדם גם בלי לסלוח לו.
סליחה, כמו כבוד לא יכולה להיכפות היא צריכה להעשות מבחירה. אנשים הם לא רק המעשה האחד שלהם, ואין לעשות רדוקציה למישהו בהסתמך על התנהגות אחת. במסגרת מערכת יחסים צריכים לראות את הדפוס ולא רק את ההתנהגות האחת.
את כל זה אני רוצה לסייג למקרה של בגידה בין בני זוג אם בוחרים להמשיך יחד ריפוי אמיתי כולל בעיני סליחה.
איך למצוא שלווה?
מה מונע מאיתנו מלשחרר? כשאנשים אחרים מתנהגים לא טוב זה בגללם ולא קשור אלינו.
למה שמישהו שאוהב אותנו יתנהג אלינו ככה? לפעמים אנחנו מנסים לשנות את סוף הסיפור או לעשות תיקון כלשהו בכך שאנחנו בוחרים אנשים שיתנהגו אליהם אותו דבר כמו ההורים שלהם.
הצד הפגוע שרוצה להבין יכול להיות שרוצה בסתר שהצד הפוגע יסבול כמו שהוא סובל. לפעמים קשה לנו לשחרר כעס כי אנחנו נקשרים אליו:
.1 הסבל שלנו הפך לדרך שבה אנחנו נוקמים בפוגע, להמשיך הלאה, להתקדם עם חיינו, לסלוח יהיה מבחינתנו כמו לשחרר את הפוגע
.2 הכעס שאנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש מונע מאיתנו לקחת אחריות על החלק שלנו כמו למשל אשה שכועסת על כך שבעלה שמר על הילדים בזמן ששתה אלכהול במקום לקחת אחריות על כך שהיא השאירה אותם בזמן שידעה שהוא אלכהוליסט.יהיה לנו קשה לשחרר כעס כלפי משיהו אם זה עוזר לנו לשמור על התדמית שלנו כטובה בהשוואה אליו.
.3 לא נרצה לשחרר את הכעס כי הוא מחזיק אותנו בקשר עם מי שפגע בנו. כעס ואהבה שומרים אל הקשר בנינו, בגלל זה הרבה זוגות גרושים עדיין לא גרושים רגשית. אם לדבר על מישהו בלי שזה יגרום לך לרגשות כעס, לא יכולים להיות באותו חדר או לדבר בטלפון בלי שיש התכווצות בבטן כנראה שאתם עדיין קשורים.
.4 מחזיקים בתקווה שאולי יום אחד הפוגע יבין את העוול שהוא גרם לו.
איך מוצאים שלווה כשהכאב והסבל שספגת לעולם לא יקבלו הכרה ממי שביצע אותם? התשובה היא בכל דרך אפשרית?
נשימות, יוגה, שינוי מחשבתי. לחשוב על כך שבזמן שאתה מתענה וחושב באובססיביות מי שפגע בך יכול ברגעים אלה ממש לבלות בים ביום נפלא. זו סיבה מספיק טובה כדי לרצות לשנות.
החלק הכי קשה הוא להשלים עם העובדה שהצד הפוגע לא יתנצל לעולם, לא יראה את מעשיו באובייקטיביות. נצטרך לשחרר את האפשרות לכתוב מחדש את העבר ולבנות עתיד אחר. אך מה שנרוויח זה חיים בהווה שבהם אנחנו לא עסוקים בכעס וכאב ושהם יותר לא מניעים אותנו.
המלים "אני מצטער" הן מילים חשובות מאד, הן יכולות לשחרר את מי שפגענו בו ממרירות, כעס, עצב. זה מאשרר את החויה שלהם. ועוזרת להם להחלים. זו גם מתנה לעצמנו, היכולת לראות את עצמנו באובייקטיביות. היא גורמת לאחרים להעריך אותנו, אפילו אם נדמה לנו שההפך הוא הנכון.
והיא דבר חשוב במערכת היחסים, זו מתנה למערכת היחסים כאשר שני הצדדים יודעים שגם אם דברים מחריפים ומחמירים, אפשר תמיד לתקן. אפשר לחזק את הקשר בכך שמקשיבים לרגשות ולעשות כמיטב יכולתנו להתנצל.
אז אני מקווה שהפרק הזה פתח אותנו לכיווני חשיבה שונים על סליחה והמשמעות שלה. אני בטוחה שהדברים שנאמרו כאן עוררו בכם כל מני מחשבות ורגשות ואני הייתי שמחה שלא תשארו לבד עם המחשבות האלה והרגשות שעלו בכם אנא כתבו לי בתגובות ואני מבטיחה לענות.
אם נהנתם מהפרק הזה בבקשה שתפו וספרו לאחרים
תודה רבה לכם ונתראה בפרק הבא
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments