top of page

אחד ביום - ישראל במלחמה: חזית הפייק ניוז


תקציר: מאז תחילת הלחימה רצות ברשתות אינספור הודעות קוליות, טקסטים, לינקים לסרטונים בטיקטוק, בטלגרם ובווטסאפ - פיסות מידע דרמטיות שעוברות מיד ליד וטוענות שהגיעו מיודעי דבר. אבל הבעיה היא, שהן פשוט לא נכונות. הפעם, אנחנו בזירה נוספת שבה נערכת המלחמה, לא בדרום, לא בגבול המתחמם בצפון, אלא במציאות שנוצרת אצל כולנו בכיס, בטלפונים, המציאות האמיתית של הפייק ניוז. אורחים: אחיה שץ, מנכ"ל פייק ריפורטר, ויובל פלוטקין, עיתונאי וחוקר שמועות וקונספירציות  

 

אלעד: היום יום רביעי 11 באוקטובר ואנחנו אחד ביום מבית n12.

אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו סיפור אחד ביום בכל יום.


דובר 1: "עכשיו אני פה בבסיס אצלי זה מה שהודיעו לי. זה מידע מודיעיני מ-8200."

דובר 2:"חברים שימו לב אני חזק חזק חזק בכל התהליכים שקורים, המון טלפונים",

דובר 3: "אף אחד לא מדבר על זה, אף אחד לא יודע על זה בכלל."


אלעד: כולנו קיבלנו כאלה, המון.

דוברת: "זה הודעה מאוד חשובה. דיברתי עם הבוס שלי עכשיו שהוא מאוד חזק במערכת הצבאית. הוא התקשר אליי עכשיו כדי להגיד לי כזה דבר. האמריקאים לא סתם פה, הולכת להיות מערכה מאוד גדולה שאף פעם לא הייתה כזאת."


אלעד: הודעות קוליות, טקסטים, לינקים לסרטונים בטיק טוק או פוסטים בפייסבוק. מידע שלא מדברים עליו, מידע מבפנים מאחד שיודע או מאחת שמכירה, אחת שיודעת. וזה בדוק?


דובר: המון טלפונים של פצועים, הרוגים ושבויים נמצאים אצל חמאס והם נכנסים לקבוצות וואטסאפ ושותים המון המון המון מידע.


אלעד: זה ודאי?


דובר: "אבנר, מה העניינים? אתה יודע רציתי לספר לך, האנשים לא יודעים, אבל המסיבה הזאת למעשה לא הייתה צריכה להתקיים בכלל".


אלעד: זה דרמתי.


דובר: "תקשיבי, אין לי מספיק זמן. אני מבקשת שתעבירי את זה לכל החברות שלך, לכל המשפחה שלך."


אלעד: וזה מידע שאתם חייבים, פשוט חייבים להעביר הלאה.


דוברת: "אני צריך שתשתפו את הסרטון הזה כמה שיותר כי..."

דובר: "תעבירו את ההקלטה שלי מבחינתי שהיה עליה העבר בלי סוף."


אלעד: אלא מה? זה לא נכון.

[מוזיקת רקע]

אז בתום היום הרביעי של מלחמת אוקטובר 23, אנחנו בזירה הנוספת שבה נערכת המלחמה. לא בדרום, לא בעזה, לא בגבול המתחמם עם לבנון או ביישובי הצפון. היום אנחנו עם מציאות המלחמה שנוצרת אצל כולנו בכיס, בטלפונים. המציאות האמיתית של הפייק ניוז.


אחיה: השעות הראשונות, איך שהתחילה המלחמה, תפסו את מדינת ישראל ממכנסיים למטה, וכך גם בעולם המידע.

אלעד: אחיה שץ הוא מנכ"ל "פייק ריפורטר". זה ארגון שהוקם ב-2020, הוא מקבץ מומחי רשת. ארגון שהמטרה שלו היא לנטר, לחקור ולחשוף אינפורמציה מוטעית או שקרית שמופצת באינטרנט. מאז יום שבת יש להם המון עבודה.

אחיה: זה עבודה מאוד מתישה, צוות גמור, קורע את התחת, עובד מסביב לשעון ואנחנו מביאים גם עוד מתנדבים כל הזמן, אבל עדיין זה פשוט עבודה מאוד קשה. היא קשה לא רק בגלל שזה סביב השעון, זה קשה כי זה תכנים מחרידים. זה לחיות בתוך הדברים הקשים ביותר ברשת, ואני לא רק מצדיע להם, אני חושב שהם גיבורים של ממש. שאולי קלישאתי, אבל לא רבים במדינת ישראל יודעים כמה הם עובדים כדי להגן עלינו.


אלעד: הם עובדים קשה, וכדי להגיע לאמת הם צופים בשעות על גבי שעות של סרטונים מזוויעים, תמונות נוראיות, הם מחפשים טקסטים בחשבונות שוליים. הכל כי הם מאמינים שיש בזה ערך, שפייק ניוז זו חזית לכל דבר.

אחיה: אנחנו מבינים שמלחמות מתנהלות גם כמלחמות תודעתיות וגם כמלחמות מידע וזה דברים קריטיים.

לנו היה ריק במידע, אזרחים לא ידעו מה קורה, נותרו מבולבלים, כועסים, עצובים ומפחדים, ובתוך הריק הזה נכנסו כל מיני גורמים, אגב, גם מבית וגם מחוץאני ב ופרסמו קונספירציות וקידמו כל מיני שקרים ושנאה למטרות פוליטיות או למטרה לפגוע בחברה הישראלית, וזה בהתחלה גם תפס.


אלעד: יש סוגים של פייק ניוז במהלך מלחמה. יש את מה שנקרא מלחמה פסיכולוגית.. חמאס, שמפרסם ידיעות שקריות או מוגזמות כדי לפגוע במורל ובחוסן שלנו או כדי לרתום את דעת הקהל לטובתו.

"פייק ריפורטר" לא עוסקים באלו, הם עוסקים במשהו מתוחכם יותר. בפייק ניוז שיוצא ומופץ לכאורה מגורמים ישראלים, כמו למשל טענה שתפסה תאוצה ביום שבת ואחריו, שמחבלי חמאס הצליחו לחדור לישראל בקלות כזו בגלל שיתוף פעולה עם בוגד או בוגדים מבפנים.

אחיה: בדקנו את הדבר הזה, טענות על כך שלא הגיוני שההתקפה על הבסיסים והישובים התרחשה, מבלי שעזרו אנשים מבפנים, מי האנשים האלה? פעם זה אנשי מחאה, פעם זה אנשי שב"כ, פעם זה שמאלנים, פעם זה ערבים, זה משתנה. הקונספירציה אבל משלימה עבור אנשים מידע חסר שהם מחפשים מישהו שישלים אותה. אנחנו לא אוהבים לחיות באי ודאות.

עכשיו, אנחנו כמדינה וכביטחון לאומי צריכים להבין את זה, שכשאין מידע חסר מישהו אחר ישלים אותו.

כשאין אף אחד שבא ומתקשר ומנסה לנהל או לתכלל את האירוע הזה, הוא פשוט, משתלטים עליו, גורמים בעלי אינטרס.


אלעד:אז קחו את התיאוריה הזו. סכין בגב האומה, בוגדים מבפנים.

"פייק ריפורטר" פתחו בחקירה. ניסיון לגלות את המקור של הטענה. להבין באמצעות כלים טכנולוגיים עד כמה היא אמינה ואיך היא בכלל נולדה.

אחיה: הלכנו אחורה לראות איפה אנחנו רואים לראשונה שהמידע הזה הופץ. אנחנו רואים שהוא יוצא עם סרטון של איזו תצפיתנית שבאה ואומרת, מעלה, תהייה באוויר. אגב, אני חושב מדם ליבה שלא, איך דבר כזה קורה? האם לא עזר מישהו מבפנים? אנחנו רואים את ההופעה של הסרטון הזה בפייסבוק ובטוויטר ובטיק טוק.

דוברת: "תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב. אין מצב בעולם שיכולה להיות כזאת התקרבות לגדר. תצפיתניות יושבות בבונקרים ארבע שעות, הן לא יכולות לעשות ככה, הן מול מסך. יש איזשהו סיכוי שמישהו מבפנים עזר לזה לקרות? כי אחרת, זה לא אפשרי, זה פשוט לא אפשרי."


אחיה: אנחנו רואים 15 משפיענים מרכזיים שמפיצים את הסרטון הזה בטיק טוק, פייסבוק ובערוצי מטא.

ואנחנו גם מצליחים לזהות כקו שני את ההזדהות הפוליטית הדומה אצל כל אחד ממפיצי הקונספירציה.

אנחנו רואים שהסרטונים והקונספירציות על הבוגדים מבפנים הופצו על ידי שתי קבוצות מובחנות יחסית.

אחת, תומכי משטר, תומכי השלטון הנוכחי שניסו למצוא אולי תירוצים, אם אני אהיה פה פרשן, מנסים למצוא אשמים שהם לא המנהיגים שלהם, שהם לא האנשים שמעריצים וסומכים באמת את ידיהם עליהם וככה גם מסמנים את האויבים בצד השני, אז זה דבר אחד וקבוצה מובחנת אחת.

קבוצה שנייה שאולי תפתיע, אנחנו רואים אנשים שהפיצו קונספירציות סביב הקורונה, אנשים שאיבדו את האמון שלהם במערכת בישראל, בעולם, בשלטונות, סביב הקורונה והופכים להיות סוכנים של שקר גם סביב הנושא של האירוע. כי אני באמת מאמין שאלה אנשים שבאופן אותנטי חושבים ובלעו קונספירציות על זה שכולם נגדנו ושכולם משקרים לנו וגם הם הפכו להיות מפיצי הקונספירציה של הבגידה מבפנים.


אלעד: שביל הפירורים הזה, היה שהוביל את חוקרי "פייק ריפורטר" להבין שתיאוריית הבוגדים מבפנים היא לא יותר מרק קונספירציה שקרית. זה לא אומר שכל מי שהפיץ אותה ידע שהיא שקרית. להפך, האופן שבו חדרו מאות מחבלי חמאס לשטח ישראל הוא כל כך טראומטי ומעלה כל כך הרבה סימני שאלה, שהתיאוריה הזו פשוט סיפקה עבור אלו שהפיצו אותה הסבר שמבחינתם מניח את הדעת.

אלא שיש עוד מקרים, יש פייק ניוז שמופץ בכוונה על ידי גורמים זרים שמחדירים אותו לשיח, כמעט בלי להשאיר טביעות אצבע. כמעט.

אחיה: ראינו שהאיראנים, וזה באופן, אני יכול להגיד, ודאי מבחינתנו, חומרים שהצלחנו לקשר אותם לחשבונות איראנים מוכחים, הפיצו לדוגמה את המידע, שככל שאני מבין, הוא לא נכון, עד כה לא אומת, שהייתה שמיכת סייבר מעל הצבא הישראלי והיכולות הישראליות והטכנולוגיה הישראלית, שאפשרה את הפריצה של הגבול ובכלל את ההתקפה.

לא מצאנו סימוכין לזה, בדקנו עם בכירים בביטחון הישראלי, שאמרו שהדבר הזה הוא ככל הודו עליהם לא נכון.

אז למיטב ידיעתי זה לא נכון, אבל אני לא יודע באמת הכל.

מה שאני כן יודע, שזה מידע שהוזרם, קיבל עידוד וקיבל תמריצים על ידי חשבונות זרים איראניים, שניסו שאנחנו נחשוב שאיראן כל כך מוצלחת וכל כך טובה וכל כך בעלת יכולות כדי לשתק באמצעות סייבר את כל החברה הישראלית או את כל הביטחון הישראלי.


אלעד: בוטים, זו הדרך מוכרת ואפקטיבית להפיץ פייק ניוז. אלפי חשבונות פיקטיביים שמקדמים את אותה אינפורמציה, משתמשים באותן מילים ובאותם ניסוחים.

עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים, כן? נתקלתי לא מזמן ביוזר כזה, היה לו שם מוזר, לא הייתה לו תמונה, הוא כתב פוסט קצר, משונה ועילג, מה הביג דיל, לא התייחסתי. אבל זה רק חלק מהעניין, חלק מהכוח והאפקטיביות של הבוטים. המטרה האמיתית שלהם היא להשתמש במסה כדי לעשות מניפולציה, גם על הרשת החברתית וגם על המשתמשים שלה.

אחיה: כן ועוד. מצד אחד בוטים יודעים לתת בוסטינג לכל מיני תכנים כאלו ואחרים. הבוסטינג משפיע על אלגוריתמים. ראינו לדוגמה איך האלגוריתם גם של פייסבוק וגם של טוויטר, באיזשהו שלב, תפס את הגל של שימוש במילים "בגידה מבפנים" או לחילופין סרטונים שהפיצו את זה, והתחיל להפיץ את זה בעצמו, וקידם בעצמו כי האלגוריתם הבין שהדבר הזה מביא טראפיק.

אבל הוא משפיע על עוד משהו. אם אני רואה משהו שמקבל עשרת אלפים לייקים, אני חושב שיש לו פופולריות. הוא יוצר תודעת שווא של תמיכה ברעיון באדם או בקונספירציה מסוימת.

והנראות הזו, יש לה כוח גדול מאוד בציבור ולא רק בקרב האלגוריתמים של הרשתות, ואני חושב שזה דבר שצריך לשים עליו את הדעת. לא כל הלייקים, לא כל מה שפופולרי הוא בהכרח נכון או לחילופין באמת פופולרי.


אלעד: ולצד כל אלה, יש עוד סוג של פייק ניוז, ואולי מורכב יותר בהשוואה לקודמים. לא תיאוריות קונספירציה מוגזמות, לא מידע סנסציוני שנועד למלא ואקום של אינפורמציה ולספק תשובות לשאלות. יש, וזה הפך לדבר נפוץ מאוד במלחמה הנוכחית, יש סרטונים ותמונות מזעזעים, נוראיים, שמתארים בעצם דברים שבאמת קורים, אבל לא באמת קורים עכשיו.

אחיה: דיסאינפורמציה, קונספירציות, בדרך כלל נבנות על רסיסי אמת. אני חושב שהדבר שאותי הכי תפס היה כשראיתי את סבתא של הילדה שלי, כן, חמותי, נשברת ובוכה במטבח כשהיא צופה בסרטון. הסתכלתי על הסרטון, ואני רואה שזה הסרטון של הילדים בכלובים, ואני אומר לה, 'סמדר, זה שקר, אל תאמיני לזה.'

והבנתי כאילו, בסופו של יום שהדברים האלה, הם יושבים על אובייסלי רסיסי אמת, ילדים נחטפו.

ופתאום האימג' הזה שלוקח את זה ועושה את זה כמציאות הוא מאוד מאוד קשה, וגם אגב, מאוד קשה להפריך אותו, כי אתה דורש מהעובדים שלנו לשחות בתוך סרטונים נוראיים.

זו דוגמה אחת. אני רוצה להגיד משהו נוסף, יש סרטון של ילד שנראה שמציקים לו ילדים בעזה, נראה סרטון של ילד ישראלי. אנחנו הבנו מכל מיני כיוונים שמדובר בסרטון מזויף, הוא נראה לנו סרטון מזויף, אבל עד עכשיו, עד לרגע זה, לא הצלחנו למצוא את המקור, לא הצלחנו מישהו שיאשש לנו שהדבר הזה הוא חד משמעית מתקופה וממקור אחר ואנחנו מתייחסים אליו כסבירות גבוהה מאוד לפייק, כי גם אין אף אדם שבא ואמר, רגע זה הילד שלי, זה של השכן, אני מכיר את הילד הזה. כן?

אבל אין את המקור. וזה נורא נורא קשה לבוא ולקבל החלטה ולהגיד, הדבר הזה הוא שקר.

אנחנו מתייחסים בחרדת קודש למידע שאנחנו בודקים ואני מקווה מאוד שאנחנו לא מטעים אף אחד, אבל אני חושב גם אין מה לעשות, מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת, להסתובב בביבים, לבדוק מידע ולנסות לתווך את המציאות כמה שאפשר לציבור, נראה לי שאתה יכול להזדהות.


אלעד: זה לא שהסרטונים האלה נוצרו בכלי AI או בסט צילומים, הם אמיתיים. אלו אירועים שקרו ותועדו. יותר מזה, הרי ילדים נחטפו לעזה, הסרטונים לא מתארים מציאות מדומה ומופרכת, הפייק כאן ובמקרים אחרים הוא בקונטקסט.

דובר ב: נכון, זה מידע שהוא כנראה שקרי באופן שבו הוא מתווך לנו, אנחנו נכנסים פה קצת לקטנות שהן מאוד מאוד חשובות, מה קורה בפועל? בפועל זה שובר אותנו.

כשהדברים האלה מתרחשים, אנחנו נפגעים כחברה וגם אגב, כצבא שצריך לנהל את הסיפור או פיקוד העורף שצריך לנהל את הסיפור וגם כחברה דמוקרטית שצורכת מידע אמין ומנהלת את חייה על פי מידע אמין.

[מוזיקת רקע]


אלעד: פייק ניוז וההפצה של פייק ניוז התחילו הרבה לפני המלחמה הנוכחית בעזה.הם התחילו הרבה לפני שטראמפ הפך את המונח לסימן היקר שלו.

דיברנו עם יובל פלוטקין, הוא עיתונאי וחוקר שמועות וקונספירציות. שמועות הוא הסביר, זה מידע שמי שמעביר אותו לא באמת בטוח אם הוא נכון או לא. וזו פרקטיקה שהתחילה בערך מהרגע שבו האדם פתח בפעם הראשונה את הפה והפיק איתו צליל.

יובל: היסטוריונים סבורים שששמועות הן משהו שהוא לא רק עתיק כמו השפה, הוא הכרחי להיווצרותן של קהילות.לא היינו יכולים להתפתח כציביליזציה אם לא היינו מעלים השערות בנוגע למציאות בנוגע למה שקורה.

זאת הדרך שלנו בעצם להבין את מה שמתרחש סביבנו.


אלעד: שמועה יכולה להיות דבר קליל, קצר, יכולה לעסוק ברכילות אבל גם בנושאי חיים או מוות היא כלי ורסטילי. קונספירציה לעומת זאת היא כבר תיאוריה כבדה יותר, מורכבת יותר, היא מצריכה מידע מורכב, רבדים ולוגיקה. מי שמפיץ אותה לרוב פועל ממקום של שכנוע עצמי עמוק, הוא משוכנע באמת שהתיאוריה נכונה.

יובל: אני יכול להגיד שתיאוריית קונספירציה אולי הראשונה זה הפרוטוקולים של זקני ציון. עכשיו, מה שמאוד מעניין בפרוטוקולים של זקני ציון זה שזה מסמך שמתארכים את הולדתו לתחילת המאה העשרים ואנחנו יודעים שהוא נעשה באופן מכוון וזדוני. מישהו שאנחנו לא יודעים בדיוק מי ישב וכתב פרוטוקולים שלכאורה הם

פרוטוקולים אותנטיים שבהם יהודים זקנים שמנהלים את העולם בשביל לשלוט בו ובשביל להתעשר מתארים איך הם הולכים לעשות את זה.

ואחרי שהדבר הזה נכתב הוא נפוץ באמת וזכה להצלחה אדירה. עכשיו, למרות שמי שכתב את זה המציא את זה הוא ככל הנראה האמין שיש בזה איזושהי אמת. ובטוח שמי שיפיץ את זה אחר כך האמין בזה כי בשביל שמשהו כזה יתפשט צריך שמספיק אנשים יאמינו בו. אולי הבן אדם הראשון יכול לעשות את זה באופן ממש זדוני, אבל אחר כך זה שורה של אנשים שפשוט נופלים קורבן לשקר.


אלעד: אז תמיד היו שמועות ותמיד היו קונספירציות אבל הן הלכו והתפתחו במיוחד ברגעי משבר גדולים.

יובל: שמועות וקונספירציות פורחות ואפילו משגשגות במיוחד במצבים של אי ודאות, פחד, אימה. אלה הרגעים שבהם אנחנו צריכים להשיג איכשהו שליטה, להרגיש אנחנו מבינים מה קורה סביבנו בזמן שהתותחים רועמים. ומלחמה היא בדיוק הרגע הזה. במלחמת העולם הראשונה התחילו המחקרים הרציניים על התחום.

אחרי בוא נגיד אלפי שנים שבהן אנשים הפיצו שמועות העיתונות הייתה יותר מפותחת, המחקר האקדמי היה יותר מפותח, גלויות נעשו דבר הרבה יותר נפוץ וגלויות הן דרך מצוינת להתחקות אחרי הדבר הזה, זה ההודעות וואטסאפ של התקופה היא.

לדוגמה, אנחנו יכולים לראות שחייל בחזית שולח גלויה עם איזושהי שמועה לעורף ואז היא מתפשטת בעורף ואז היא מגיעה ככה לעיתון ומגיעה לתפוצה ענקית.


אלעד: גם בישראל לצערנו היו לא מעט מלחמות וגם בהן היה לא מעט פייק ניוז. יובל מיקד את המחקר שלו במלחמת ששת הימים. כן, זה קרה גם אז.

יובל: סביב ששת הימים אנחנו יכולים לראות שטף אדיר של שמועות וקונספירציות שחלקן עדיין מלוות אותנו.

מסיבה ברורה אגב, בגלל שהשלכות של המלחמה היא עדיין מעצבות את המציאות של החיים של אנשים.

שגרים פה אז עדיין יש להם צורך להיאחז באמונות שהיו להם אז. לדוגמה, הרבה פלסטינים מאמינים שהסיבה שישראל ניצחה במלחמת ששת הימים הייתה בגלל שישראל וארצות הברית שיחדו במיליון דולר בכיר בצבא מצרים שגרם לכך שהמטוסים המצרים יישארו על הקרקע ואז ישראל תוכל להפציץ אותם בקלות ובזה בעצם לסיים את המלחמה עוד לפני שהתחילה.

ומעניין לשים לב לסכום מיליון דולר שהוא סכום שכאילו ילד היה ממציא. זה מן סכום סמלי, זה אפילו לא סכום, זה לא סכום ממשי, זה סכום שמתאים באמת לסיפור אגדה.

ובתאוריות הקונספירציה הזאת מאמינים גם היום. אני שמעתי במו אוזניי פלסטינים במזרח ירושלים מספרים אותה וגם ברור לנו למה. בחודשים שלפני המלחמה נאצר התרברב ברדיו בטלוויזיה בפני כל העולם הערבי שהוא הולך להשמיד את מדינת ישראל, שיש לו את הצבא הכי חזק שאפשר.

ברגע שהתבוסה קרתה באופן כל כך מיידי ומטלטל היה צריך להמציא איזשהו סיפור שיצדיק את המצב הזה.

לעומת זאת ישראלים בעיקר סיפרו והעבירו ביניהם שמועות בזמן המלחמה. 'שמענו שהופכים את פארק הירקון לבית קברות ענק כי מתכוננים לעשרות אלפי הרוגים', 'שמענו שהולכת להיות שואה שנייה', 'שמעתי שהבעל של צילה נהרג'.

אחרי המלחמה ליהודים לא ממש היה צורך בתיאוריית קונספירציה כי כשאתה בצד המנצח אתה לא מנסה ליישב את הדיסוננס הזה, אתה פשוט חיים התוצאות מבחינתך חיוביות.


אלעד: וזה הניסוי הסמלי הזה שאפשרה לנו מלחמת ששת הימים, הוא לימד אותנו המון. בזמן המלחמה, בזמן המשבר, בזמן חוסר הוודאות, בזמן הפחד פרחו שמועות וקונספירציות ובתוך ימים, שישה ימים ליתר דיוק, עם הניצחון הגדול כולן נעלמו. לא היה בהן עוד צורך, לא היה צורך במנגנון הגנה כזה כדי להתמודד עם המציאות.

יובל: לגמרי. קונספירציה היא ניסיון לעשות איזשהו סדר במציאות במצב של כאוס ולכן היא גם כל כך נפוצה ברגעים של אסון כמו במלחמה. ברגע שאנחנו לא יודעים מה קורה ואפשר לראות גם שנניח במלחמה הנוכחית

עבר המון זמן עד שבממשלה ובצבא התייצבו בפני הציבור והסבירו באופן ברור מה קורה.

אז אנשים מנסים להסביר את המצב. זאת גם דרך לנסות להשיג שליטה על המציאות. באיזשהו מקום יותר קל להאמין שמישהו תכנן את הדבר הזה מאשר שפשוט מישהו הביס אותנו, מישהו הכאיב לנו ופגע בנו באופן כל כך קשה.

אולי לאזרחים ישראלים היום קל יותר להאמין שהייתה בגידה פנימית של מישהו אחד בצבא מאשר שכל הצבא הישראלי פספס את הדבר הזה שהולך לקרות.

עכשיו, אני חושב שלפעמים אנחנו שומעים קונספירציות ויש לנו צורך ללעוג למי שמספר אותן. אני חושב שמאוד כדאי להקשיב לקונספירציות האלה ולהבין למה אנשים מפיצים אותן כי זה באמת מעיד, זה באמת עוזר לנו להבין איך מישהו אחר רואה את המציאות.


אלעד: אז כן, זה כלי הישרדותי, מנגנון הגנה, אבל הוא יכול להיות הרסני הוא מזיק. בניגוד לעבר, בניגוד לימי הפרוטוקולים של זקני ציון ומלחמת ששת הימים או אפילו הפייק ניוז שהופיע אחרי פיגועי 11 בספטמבר, בשנים האחרונות נכנס משתנה חדש לתמונה - טכנולוגיה או ליתר דיוק כלי ההפצה שדרכם עובר הפייק.

יובל: כשהרשתות החברתיות נולדו, בדגש על טוויטר, אנשים ממש קיוו שהאמת תביס את השקר לצמיתות.

שמעכשיו יהיה הרבה יותר קשה לשקר. שעד עכשיו ממשלים היו אומרים לנו מה שהם רוצים. עיתונים מגויסים היו עושים תעמולה. ועכשיו, ככה חשבו כשהרשתות החברתיות התחילו, אנשים יוכלו להגיד פשוט את האמת. לצלם את הפיגוע שקורה ברחוב שלהם, לתעד במילים או בצילום רצח עם. כל בן אדם יכול היה לספר מה קורה מחוץ לחלון של הבית שלו ובאמת הייתה תקווה מאוד גדולה שהתפוצצה לנו בפנים מהר מאוד.

והיום אנחנו רואים שכמה ששמועות וקונספירציות הן דבר עתיק, האינטרנט בסופו של דבר רק מחזק את התופעה הזאת ומגביר אותה וזה הדבר העיקרי שהשתנה.


אלעד: רשתות חברתיות הפכו לכלי יעיל במיוחד להפצת פייק ניוז. בראשן, בטח בישראל, הרשת החברתית המצליחה ביותר, זו שאחיה שץ וארגון "פייק ריפורטר" רואים בה את עיקר ההפצה של מידע שקרי ומוטעה -

וואטסאפ והרשתות החברתיות הן מודעות לזה כמובן. אלא שהביקורת עליהן היא שהאמת פחות מעניינת אותן לא כמו שמעניין האלגוריתם, הטראפיק, הניסיון לגרום לנו להתחבר להיכנס להישאר ולהיות פעילים.

אחיה: אז מבחינת הרשתות החברתיות, רשתות חברתיות הן לא חברות שלנו. הן עסק גדול מונופוליסטי עם השפעה כמו שלא נראתה אולי מעולם לגוף תקשורת בעולם. הם מעצבים את המציאות שלנו והם גם בסופו של דבר דואגים לכיס של בעלי השליטה.

אני חושב שעברנו את השיא בכמה קרדיט ניתנו לרשתות והיום יש יוזמות גם באיחוד האירופי וגם בעולם להתחיל רגולציה על הרשתות כדי שהם יהיו מחויבים על פי חוק. שיהיו מחויבים לאזרחים ולשמירה על מידע ולשמירה על החיים שלנו ולהגנות עלינו. הדבר הזה עדיין לא התחיל ממש בישראל. הממשלה הנוכחית עצרה יוזמות ומהלכים שהתחילו בממשלה הקודמת וזה סופר עצוב כי בסופו של דבר זה למען האזרחים.

אני מקווה שהדבר הזה, אולי אחרי הסיבוב הזה יבינו כמה הדבר הזה הוא חשוב לא רק לחיים שלנו כאזרחים, אלא גם לביטחון הלאומי. אבל לא הייתי מצפה לגאולה מהרשתות מבלי יוזמה אזרחית ומדינית.


אלעד: אז לא הרשתות, משם לא יבוא השינוי. הוא יבוא אם יבוא מאיתנו.

אחיה: אנחנו תמיד אומרים, יש לנו נוהל שנקרא נוהל אבח.

נוהל אבח זה ע-ב-ח. ע' זה עצרו לפני שאתם מפיצים משהו, שנייה תעצרו, תחשבו, תקחו נשימה.

העצירה הזו היא באמת באמת מונעת שקרים וסבל להמון המון אנשים ברגע שאנחנו עוצרים אנחנו קוראים באופן ביקורתי. אנחנו כבר מסננים המון המון מהמידע. לא להפעיל את הרגש, להפעיל את המוח מהבחינה הזו.

והדבר השני זה לבדוק. בדקו. בדקו איך המידע הזה מוצג לי, יש שגיאות, הוא סנסציוני, מאיפה הוא מגיע? האם הפרופיל המוזר הזה הוא באמת פרופיל של בן אדם? הודעת וואטסאפ האם זה מידע אמין?

אם לא, אז כל הדברים האלה מדליקים לנו נורת אזהרה.

והדבר השלישי זה חפשו. חפשו את המידע הזה במקומות אחרים, תצליבו אותו גם אצל העיתונות הממוסדת. העיתונאים הם בודקים ומתווכים מידע עד כמה שהם יכולים באופן אמין. אז ערוצי החדשות וגם אצלנו, אצל ארגונים שעושים בדיקות מידע, תבדקו אם מה שנתקלת בו הוא לא שקר. החיפוש הזה של הצלבת מידע הוא באמת מצמצם את 99% מהשקרים שמופצים וזה הטיפים שלנו לציבור ומעל כולם פשוט גלו אחריות. תזכרו שמלחמת המידע היא מלחמה אמיתית גם כן. גלו אחריות, אל תראו, אל תפיצו דברים סתם, קחו רגע.

אלעד: אחיה שץ תודה.

אחיה: תודה רבה ואני מקווה שנגיע לימים טובים יותר.

אלעד: ותודה גם ליובל פלוטקין.


[מוזיקת רקע]


וזה היה אחד ביום של N12.

העורך שלנו רום אטיק. תחקיר והפקה, עדי חצרוני, שירה אראל, דני נודלמן ורוני הרניב.

על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו ואני אלעד שמחיוף.

אנחנו נהיה כאן גם מחר.


24 views0 comments

Comentários


bottom of page