אחד ביום

בזמן השואה אריה שילנסקי עבר את כל מה שאפשר לדמיין – גטו, רעב, מחנות ריכוז וצעדת מוות. הוא שרד, אבל במשך רוב חייו לא סיפר דבר, עד שנכדו גיל הצליח לגרום לו להיפתח. מאותו רגע אריה התחיל להעיד – עוד ועוד, מול קהלים בארץ ובעולם. כשהוא כבר לא יכול היה להמשיך, גיל לקח על עצמו את המשימה לעמוד מול אנשים ולספר במקומו. סבא אריה נפטר ביולי האחרון, אבל בזכות גיל הסיפור שלו עוד חי, מגיע לאוזניים חדשות וממחיש איך אפשר להשאיר את הזיכרון בחיים במציאות שבה שורדי השואה הולכים ומתמעטים. אז הפעם

אזהרת טריגר - שכול הנוהל קבוע: כשחייל נהרג הצבא אוסף את החפצים שהיו איתו, אורז כל אחד מהם בנפרד בשקית "זיפ-לוק", ומסדר אותם בארגז פלסטיק כחול בנפח של 60 ליטר. כמה ימים אחרי שרס"ר (במיל׳) דן קמחג׳י נהרג, הגיעו שלושה ארגזים כחולים למשפחה שלו. בין שורש ג׳ינג׳ר לכבלים של חשמל, החפצים סיפרו על מי שהוא היה. נוגה אחותו, יצאה למסע בעקבות הארגזים ובדרך פגשה משפחות שכולות נוספות, ביניהן את מיכל, אלמנתו של רס״ן (במיל׳) אריה ריין ז״ל. היא גילתה שלכל אחד יש דרך אחרת להתמודד עם הארגז הכחול

לפני כשני עשורים, לאחר הנסיגה מלבנון, קריית שמונה חזרה לאט לפרוח: השוק ובתי הקפה היו מלאים, אזור התעשייה הראה סימני הרחבה והתאוששות, והחיים חזרו למסלולם. אלא שמאז השביעי באוקטובר, העיר גוססת ולא מצליחה להתאושש מחדש. יותר ממחצית מהתושבים עזבו, הכבישים והרחובות ריקים, ורוב העסקים נעולים. נשארו רק מי שאין לו ברירה אחרת, והשאר גילו אלטרנטיבות אחרות במהלך השנים שחלפו. נשאלת השאלה איך מחזירים את השקט, אבל לא פחות חשוב - איך מחזירים גם את התושבים? הפעם, אנחנו עם כתבנו בצפון גיא ורון

אחרי למעלה מחודש של מלחמה, אנחנו נמצאים בנקודה שמוגדרת כהפסקת אש זמנית לשבועיים ובתחילתו של משא ומתן. גרסאות רבות הועלו בימים שלפני הפסקת האש: האמריקנים ניסחו חמש עשרה נקודות, והמתווכות ניסו להעביר מסרים. במקביל עלו גם שאלות רבות: האם לבנון היא חלק מהפסקת האש או לא? האם איראן תזנח את תוכנית הגרעין ותפסיק את התמיכה בפרוקסיז, והאם מצר הורמוז ייפתח? כך או כך, הפערים בין הצדדים עדיין גדולים. הפעם אנחנו עם ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

נתונים עדכניים של צה"ל מצביעים על מגמת עלייה מדאיגה בהיקף הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון מתחילת 2026: רק במרץ נרשמו לפחות 100 אירועי אלימות - מדובר בעלייה של 67% לעומת ינואר. בשבועות האחרונים נרשמה גם עלייה בחומרת התקיפות, כאשר שישה פלסטינים נהרגו ומעל 30 נפצעו. הפעם נדבר עם ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג, שבילה יותר מעשור עם נוער הגבעות. הוא הגיע למאחזים בשטח, ישב ללמוד עם יעד של השב"כ ומצא את עצמו במה שהוא הגדיר פוגרום. ‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/04/2026. ‏[חסות] ‏[

מאז פרוץ המלחמה מול איראן, אלפי בתים בישראל נפגעו והמוני ישראלים נותרו בלי קורת גג. עבורם, רגע הפגיעה הוא רק ההתחלה של מלחמה חדשה ומתישה - כזו שמתנהלת בין חדרים צפופים במלונות מפונים ובמסדרונות הבירוקרטיה של מס רכוש וביטוח לאומי. אבל זה מאבק לא רק על שיקום הקירות והחלונות, אלא גם על תחושת הביטחון שנעלמה. אז הפעם בשיחה עם תמר בלס ושירן קנטור שחוו את זה, ננסה להבין איך נראים החיים ביום שאחרי - מהרגע שבו הממ"ד רעד, דרך המאבק להכרה מהמדינה, ההתמודדות עם האובדן והמסע להרגיש שוב בב

כבר מהרגע שמונה לשר, עמדו עתירות נגד השר איתמר בן גביר בטענה שהוא לא יכול לכהן בתפקיד. בעוד כשבוע, בדיון בהרכב מורחב בבג"ץ, תשעה שופטים יתבקשו להחליט האם השר צריך להיות מודח מהתפקיד שלו. יש מי שמתחו ביקורת על מערכת המשפט והייעוץ המשפטי שהם בכלל עוסקים בסוגיה כזו בזמן מלחמה - מהצד השני יש את מי שטוען שזה דחוף, כיוון שככל שעובר הזמן נהיה קשה יותר להפריד בין השר לבין המשטרה שתחת סמכותו. הפעם, בעזרת כתבנו יוסי מזרחי וד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי של דה מרקר ומרצה בכיר למשפטים במכל

למרות שעיקר תשומת הלב נמצאת כרגע באיראן, כשמביטים צפונה אי אפשר לטעות - בלבנון מתנהלת מלחמה לכל דבר. הסיפור של הזירה הצפונית, שליוותה אותנו עשרות שנים, עדיין לא נגמר: שוב כוחות צה״ל מתמרנים בעומק לבנון בזמן שחיל האוויר תוקף מלמעלה, שוב מדברים על הליטני ועל הבופור, ושוב, לצערנו, לבנון גובה מאיתנו קורבנות. שישה חיילים נפלו בקרבות בחודש האחרון, והמלחמה העצימה שם נמשכת. הפעם, בעזרת פרשננו לענייני ערבים אוהד חמו, נתמקד במה שמוגדרת הזירה המשנית - אבל אולי היא כבר לא כל כך משנית. ‏

בשבוע שעבר, עבר בכנסת חוק שמרחיב מאוד את הסמכויות של בתי הדין הדתיים בישראל - בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים. מעכשיו, הם יוכלו במקרים מסוימים לעסוק ולהכריע במגוון רחוב מאוד של תחומים, ובצורה שעוקפת את חוקי המדינה. התומכים בחוק טוענים שהוא מגשים פלורליזם משפטי ומאפשר חופש בחירה, אבל המתנגדים לו מזהירים שהוא יפגע ישירות באוכלוסיות מוחלשות וסותר ערכים דמוקרטיים. אז הפעם, בעזרת עו״ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, נדבר על החוק ה

ויקטור אורבן מכהן כבר 16 שנים כראש ממשלת הונגריה, ועכשיו הוא רץ לעוד קדנציה. אלא שהפעם, מי שמתייצב מולו הוא לא מועמד מהשמאל - אלא דווקא מהימין. אדם בשם פיטר מדיאר שהיה חלק בלתי נפרד ממפלגת השלטון, אבל עכשיו מאשים את אורבן בשחיתות ומבטיח להוביל לשינוי עמוק בהונגריה. המועמדות שלו הובילה לכך שבפעם הראשונה מזה שנים, זו מערכת בחירות שבאמת מאיימת על אורבן - כזו שבסופה אחד המנהיגים הוותיקים והשנויים במחלוקת באירופה יכול למצוא את עצמו מפסיד. אז הפעם אנחנו בשיחה עם ד"ר אור-אל ביילינסו