top of page

ציפור פיננסית - פרק 20: הכל על כלכלת המשפחה - עם אירית מלכה

אירית מלכה היא מלווה לצמיחה כלכלית, ומנהלת גם קריירה מקבילה של אחות ומנהלת סיעוד. היא החליטה לפני מספר שנים כשהתעניינה בצמיחה כלכלית לעבור תהליך עצמאי של התקדמות ושינוי והיום היא מלווה משפחות ויחידים לשליטה בהוצאות, עם תהליכי צמיחה והשקעות. לדבריה, ניתן לנהל מערכות יחסים בריאות עם כסף ולהגיע לכדי הגשמה פיננסית בהתאם ליכולות של משפחות, בדומה לתחום הסיעוד בו אני עוזרת למטופליי להגיע להגשמה פיזית, בהתאם ליכולות שלהם. בפרק הלכנו לעומק הנושאים הכלכליים המשפחתיים ולא תשמעו מאיתנו רק על צמצום הוצאות והיצמדות לאקסלים.

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/01/2024.

אירית: לא מתייחסים לסכומים הקטנים. אנחנו כאילו מזלזלים, מה אני אשקיע את המאמץ שלי בשביל עוד 100 שקל? כן, זה עוד 100 שקל שלא היה לך רגע לפני. זה 100 שקל שכבר תרגלת איך לעשות אותו. השלב הבא יהיה יותר קל, לעשות את זה יותר.

יהב: היי, חברים, רגע לפני שנצלול לפרק המעולה של "ציפור", אני מתרגש להזמין אתכם לפודקאסט שלנו, "פשוט נדל"ן", שבו אני, יהב שפינרד מ"קפטן אינווסט", מארח את מיטב המומחים ומביא לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת בשביל לקנות דירה ראשונה להשקעה בישראל.

[קטע מוזיקלי]

שהם: ברוכים הבאים אל הפודקאסט "ציפור פיננסית". אני שהם לוי, איש יחסי ציבור. ואיתי כמו תמיד, תמיר שרון, מנהל בקהילה "ציפור פיננסית" ומלווה משקיעים בארצות הברית. אהלן.

תמיר: בוקר טוב, מה נשמע?

שהם: מצוין. אצלך?

תמיר: כיף להיות פה עוד פעם.

שהם: כן, יופי. אז היום אנחנו הולכים לדבר על כלכלת המשפחה. ואיתנו היום אירית מלכה, היא יועצת לכלכלת המשפחה ומאמנת כלכלית. אהלן, אירית.

אירית: בוקר טוב לכם. בוקר טוב, איזה כיף להיות פה.

שהם: כיף לנו לארח אותך. אז טוב, אחרי שבפרקים נגענו פה ושם בנושא של כלכלת המשפחה, וזה בעצם משהו שמשפיע על היום-יום, על ההתנהלות של כל בן אדם, אנחנו רוצים בעצם להיכנס הרבה יותר לעומק בנושאים האלה.

אירית: חד משמעית.

שהם: כן, כן. אז טוב, אז בואי ממש נתחיל. מה זה בכלל כלכלת משפחה? לצמצם הוצאות זה כבר לא עובד לאנשים.

אירית: ברור, זה אף פעם לא עבד. מי רוצה להצטמצם? כאילו, מי מאיתנו אוהב דיאטה? באמת.

שהם: [צוחק]

אירית: אומרים לנו דיאטה ואנחנו בורחים מזה כמו… כמה שיותר מהר.

שהם: קשוח.

אירית: קשוח לגמרי. אז קודם כל, קודם כל כלכלת המשפחה זה בעצם מצב שאנחנו קודם כל מאוזנים וכל הזמן מתנהלים בצמיחה קדימה, כל משפחה בעצם מהנקודה שהיא מתחילה. עכשיו, כמו שאמרת, לצמצם זה לא… זה לא… זה לא עובד. וכשאנחנו חושבים שאנחנו רוצים להצטמצם, אנחנו גם לא נתמיד בשום דבר, כי באמת, אנחנו לא יכולים להיות במצב של דחק, במצב שאנחנו צריכים לוותר לעצמנו כל הזמן על משהו. ובכלכלת המשפחה, בכל מקרה בתהליכים, הפוקוס הוא על תעדוף. הפוקוס הוא על מה חשוב לנו. וכשאנחנו מבינים קודם כל מה חשוב לנו כמשפחה, כי כל משפחה יש לה באמת, כלכלת המשפחה שלה נראית שונה. בסופו של דבר אתה יכול להגיד זה פלוס ומינוס, אבל זה הרבה מעבר לזה, כי נכנסים בתוך הפלוס והמינוס הזה ההרגלים שלנו, הרגלי צריכה, החסכים שלנו, הפיצויים שלנו, הפיצויים הרגשיים לתוך התהליך. ואנחנו צריכים, מה שנקרא, לווסת את כל הדבר הזה. עכשיו, כלכלת המשפחה בעצם מאפשרת לנו באמת להגשים את החלומות שלנו, ואנחנו פה בעולם הזה בשביל שם, בשביל זה. לא רק לעבוד קשה, כי וואלה, את זה כולנו עושים.

תמיר: אני מאוד מאמין במשפט שנקרא pay yourself first, קודם כל תשלם לעצמך, תשקיע, ואז תתעסק עם כל הצריכה וכל כלכלת המשפחה. איך זה… איך את רואה את זה ואיך זה עובד לאנשים?

אירית: זה המשפט שאני ממש בכל תהליך, זה משהו שמתבסס אצלי. זה הבסיס, זה הבייסיק, מהסיבה שזה הרגל. זה הרגל שאנחנו צריכים לפתח. זה לא אינטואיטיבי לנו, זה לא בטבעי שלנו. אנחנו רגילים קודם כל לחלק לכולם, לשלם לכולם, להיות באירועים של כולם, ובסוף למי לא נשאר? לנו. עכשיו, כשאתה בעצם אומר את המשפט "בוא נשלם לעצמנו קודם", אנחנו שמים את עצמנו בפרונט, אוקיי? אנחנו שמים את העתיד שלנו, את החלומות, את המטרות בפרונט. ואת זה… אם כבר אנחנו, מה שנקרא, נעשה את זה גם רגע פרקטי, אז לתת את זה ממש הוראה, הוראת קבע לצורך העניין יום אחרי המשכורת. ורק אז לכל שאר הדברים. כי אם אנחנו באמת נחכה לסוף החודש, אז אף פעם לא יישאר. תמיד יש משהו חשוב, דחוף, משהו שפתאום צץ, איזשהו, מה שנקרא, משהו שלא ציפינו לו. ואם באמת יש דברים שהם חשובים לנו ואנחנו רוצים לדאוג לעתיד שלנו, וזה נצבר. זה ממש, לעשות את ההוראה, מכל סכום.

תמיר: את יכולה לתת דוגמה ממש פרקטית ממשפחה שליווית של…?

אירית: כל משפחה יש את התהליך הזה. זה ממש… זה קודם כל להבין מה חשוב לנו. האם אנחנו רוצים לדאוג לאותו אירוע בר מצווה, בת מצווה. תמיד אני אומרת למשפחות, חברים, ביהדות זה לא הפתעה, כאילו, אנחנו תמיד יודעים שבגיל 12, 13, אנחנו ניפגש שם עם האירוע. ככל שנקדים ונבין מעכשיו שאנחנו בעצם שמים את הכספים האלו לטובת אותו אירוע, אז יהיה לנו יותר קל. עכשיו, כל משפחה קודם כול צריכה להבין מה היא רוצה, מה חשוב לה. אתה יודע, בוא ניקח את הדוגמה של אירוע. אירוע יכול להיראות בכל מיני צורות, זה יכול להיות רק טיול, זה יכול להיות טיול ואירוע באולם, זה יכול להיות הפקה,

תמיר: כותל.

אירית: הכותל, זה יכול להיות הפקה. באמת, זה יכול להיות… יש, אנחנו רגע צריכים להבין לאיזה טווח של סכום אנחנו מכוונים, ולהתחיל בעצם לגזור אחורה, לגזור כמה אנחנו צריכים. 20 אלף? 30 אלף? 40 אלף? האם יש לנו מימון לזה כבר היום? לחלק מאיתנו יש נכסים, אנחנו פשוט לא מודעים אליהם, נכסים… לא הנכסים רק נדל"ן. כשאומרים את המילה נכסים, אנחנו חושבים שמדברים רק על דירה. לא, יש לנו נכסים, יש לנו קרנות, קופות. עכשיו, אני לא אומרת שצריך לפתוח את הקופות בשביל הדברים האלו, אבל אנחנו צריכים לדעת מה הכסף, לאיזה מטרה הוא משרת אותנו. וכשאנחנו באמת מבינים את זה, אז אנחנו יכולים לגזור אחורה. ואז אנחנו בעצם מפקידים כסף לטובת העתיד. וכל דבר, כל סכום נחשב. גם ה-100 שקל. בשנה זה 1,200, זה נצבר. כאילו, צריך להבין מה המטרה שלנו ולדאוג לעשות את זה. כי לבד, כאילו, מה זה לבד? כי אם לא נדאג לזה, זה לא יקרה מעצמו. זה פשוט לא יקרה.

שהם: אנחנו איזה שלושה חודשים אחרי המלחמה, בטח אחרי המלחמה את רואה שיש לאנשים יותר בעיות כלכליות? מה הבעיות הכלכליות שלהם היום?

אירית: זה מאוד מתחלק. אוקיי? זה מאוד מתחלק. זה קודם כל באמת האם המשפחה נפגעה. יש האטה יותר אצל העצמאיים במידה מסוימת וגם באזורים גיאוגרפיים. אבל יש הרבה שכירים שלא נפגעו. יש הרבה, יש מקומות במגזר הציבורי שלא באמת נפגע, הם די ממשיכים מהבחינה הזאת בהתנהלות הרגילה.

שהם: הם בדרך כלל לא נפגעים. לא שאנחנו רוצים שהם ייפגעו.

אירית: לא, לא, אבל עדיין, זה דווקא… הסיטואציה הזאת, הקיצון, כמו קורונה ומלחמה, דווקא למי שלא נפגע מבחינה פיננסית, זה זמן לבסס הרגלים חדשים, כי פחות, יש לנו פחות פיתויים. זה זמן באמת לבסס את אותם pay yourself, זה הזמן באמת להבין מה ההוצאות שלנו והאם באמת אנחנו צריכים את זה, כי יש הרבה דברים שאנחנו פשוט משלמים מתוך איזשהו הרגל. וזה המקום רגע לעשות סדר. עכשיו, מי שבאמת נפגע, אז אנחנו מדינה שכל… לא רק מדינה, אנחנו… החיים מראים לנו שכל הזמן יש אירועים. כל פעם. אנחנו פשוט נורא נורא אופטימיים מהטבע שלנו, אז אנחנו לא יודעים, אנחנו אומרים יהיה בסדר. וה"יהיה בסדר" הזה הוא נורא נורא מרדים אותנו, כי בסופו של דבר אנחנו פשוט לא דואגים לזה. אז כן צריך להתארגן לזה. עכשיו, מי שנפגע נפגע. יש מצבים שיש באמת פחות, מה שנקרא, עבודה אז מצמצמים בשעות עבודה. ואם אנחנו מתבססים על ההכנסה שלנו ואנחנו ממש על הקשקש או אפילו בגירעון, אז אנחנו נרגיש את זה. אנחנו צריכים להגיב לזה, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. עכשיו, מה רוב המשפחות, מה קורה? יש התעלמות, כאילו, זה… אוקיי, הבנתי, ראיתי או לא ראיתי אפילו, ואז אני כזה, איך הגעתי למצב הזה? יש כאילו איזשהו גלגול, סחרור של הדבר הזה.

שהם: כי קשה להם להתמודד, לא? מה את מרגישה?

אירית: כי אנחנו לא רוצים להתמודד. מי… איזה מקום זה נחמד? זה לא נעים לנו.

תמיר: לשים מראה.

אירית: מה זה? מראה.

תמיר: אנשים לא רוצים לשים מראה.

אירית: ממש לא. ממש לא. כאילו, מי רוצה? א', זה מרגיש מאיים, ואז זה מרגיש שאנחנו… מתחיל… אני לא יודע, אני מסתבך, אני לא רוצה להיכנס לחשבון, אני לא רוצה לראות את האדום. גם אנשים שאומרים לי "אני ישן טוב עם המינוס", לא, זה משפיע עליך. גם אם אתה כביכול מאוד מוגן, זה משפיע עליך וזה מכניס לאיזשהו לחץ. מה אנחנו עושים? מדחיקים. עכשיו, אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומנו, ואנחנו חייבים, באמת, אני באמת באיזושהי שליחות בעניין הזה, צריכים להחזיר שליטה על חשבון הבנק שלנו, להבין מה ההוצאות שלנו, מה ההכנסות שלנו, מה הפער שלנו. האם אנחנו בפער בתזרים שלילי, בתזרים חיובי? ואיך אנחנו בעצם משתדרגים מהמקום הזה? כאילו, אם אנחנו לא נדע מאיזו נקודה אנחנו יוצאים, אנחנו לא נכוון לשום מקום.

שהם: אז את אומרת שלב ראשון זה מודעות, זה בדיקה, להבין מה המצב שלנו.

אירית: כן.

שהם: זה השלבים הראשונים בדרך בכלכלת המשפחה?

אירית: קודם כל זה בהירות. קודם כל בהירות.

שהם: כן, מה ה-flow כאילו.

אירית: מה ה-flow. קודם כל בהירות פיננסית, להבין באמת מה המצב שלנו ולאן אנחנו רוצים להגיע. כאילו, באמת בואו רגע פתחו מספרים, פתחו חשבון בנק, תוציאו תדפיס של שלושה חודשים, כרטיסי אשראי. רוב האנשים לא יודעים על מה הם משלמים. וכל משפחה שמתחילה תהליך מגלה עשרות, אם לא מאות, באמת, מאות שקלים שפשוט היא לא יודעת על מה היא משלמת. אם זה שירותים שהיא ביקשה לבטל וממשיכים להוריד, אם זה שירותים שהמחירים פתאום קפצו, אם זה דמי שימוש בכרטיסי אשראי, שזה דבר שאין סיבה בשנת 2023 שנשלם עליו כסף, עמלות בבנק.

שהם: כן, הרבה מזכירים את זה גם בקהילה.

אירית: זה פשוט מטורף. עכשיו, זה רק עניין של מודעות. עכשיו, כמו שאנחנו שמים על משהו פוקוס, אנחנו נבין, נצמח משם. אבל מה קורה? רובנו לא נכנסים לכרטיס האשראי, לא נכנסים לחשבון הבנק.

תמיר: מדחיקים את זה.

אירית: מדחיקים את זה. ואם כבר עושים את זה, אז מתי הם עושים? בסוף החודש. רואים איזה סך הוצאות כולל, לא בחלוקה, לא בקטגוריה, לא בהבנה כמה אני מוציא על סעיף. יש לי זינוק פתאום באיזשהו סעיף מסוים, רגע, מה קרה כאן? למה פתאום… אם הייתי מוציא באיזשהו סעיף 1,000 שקל, פתאום אני מוציא 2,000. אבל אם אין לי בכלל איזשהו מעקב, איך אני אראה את זה? אני לא אראה שום מגמה. אני אראה מינוס.

תמיר: ואחרי הבקרה, הבהירות הראשונית הזאת, מה את ממליצה? ברור שכל זוג הוא שונה מאחר, אבל חלק עובדים עם אקסלים, חלק עובדים עם אפליקציות. מה… איך לעקוב אחרי ההתנהלות?

אירית: להתחיל עם משהו, אוקיי? כל משפחה מתאים לה משהו אחר. כשאני עושה תהליכי ליווי, אני מלמדת עם אקסל, כי מבחינתי אקסל זה כלי זול, חינמי, מותאם לכל משפחה, נותן באמת מגמות. יחד עם זאת, יש משפחות שזה נורא מאיים עליהן והן רוצות אפליקציה. אין בעיה, יש אפליקציות בתשלום, יש אפליקציות בחינם. תתאימו לעצמכם מה שנוח לכם, אבל תתחילו עם משהו. עכשיו, גם האקסל בסופו של דבר או האפליקציה, אם אנחנו לא נעשה איזושהי בקרה, זה לא… זה שיש לנו אותו…

תמיר: זה כלי.

אירית: זה כלי. כלי לבד לא עובד, הוא צריך אותנו, צריך בעצם את הפעולות שלנו, הוא צריך את ההבנה של מה אנחנו רואים במספרים שם בשביל להתקדם לאנשהו. וככלי, גם אם הוא הכי נוצץ, באמת לבד זה שם. אז אם אתם רוצים שה"שם" הזה יהפוך בעצם למספרים של הבית שלכם, תתחילו באמת להבין ולפעול. ובלי לפחד. אני באמת בגישה שמה שמורכב תפשטו, כאילו, נראה מאוד מאיים. החלק הכי סיזיפי זה באמת השיקוף, הבהירות הפיננסית, להבין מה המספרים שלי, מה קורה במספרים שלי. זה סיזיפי, אני תמיד… אני שמה דברים על השולחן, אבל תקלילו את האווירה, תעשו כיף, תעשו דייט פיננסי עם הדבר הזה, תפנו לעצמכם שעתיים-שלוש. זה לוקח זמן, תביאו מרקרים, אווירה טובה, יין, מיץ תפוזים.

שהם: [צוחק]

אירית: באמת, תעשו מזה חוויה.

שהם: מהחיסכון של הסלולר וכל הדברים יקנו בקבוק יין לכל פגישה כזאת.

אירית: כן, כן. אבל אתה יודע, למה? כי בסופו של דבר, כשאתה יודע שאתה יוצא לטיול, איזה חיוך יש לך. או כשאתה יוצא לאיזה מסעדה, יש לך, כי אתה מצפה לזה.

שהם: אני מסכים איתך, זה באמת רעיון טוב. לבוא במקום הגישה הדיכאונית הזאת של "וואי, אנחנו במינוס, איזה דיכאון, מה עושים, חייבים לקצץ, אף אחד לא רוצה" וכולם בורחים מזה.

אירית: זה במקרה הטוב אתה מדבר בשיח הזה. בדרך כלל זה רק אצלך בראש, איזה דיכאון ואיזה לחץ ואיזה סטרס ואני לא ישן טוב בלילה. אז בואו תקלילו את זה, תהפכו את זה למשהו חיובי, שימו ביומן, לא לוותר, בלי הסחות דעת. באמת, זה משהו… כמו שיש לכם פגישת עבודה. מה קורה בפגישת עבודה? אין פלאפונים, אתם באים מוכנים לפגישה. גם פה. זה העסק שלכם.

שהם: אתם עובדים על עצמכם. אתם עובדים בשביל עצמכם.

אירית: אף אחד אחר לא יעבוד בשביל עצמכם, זה בדיוק מה שאנשים לא מבינים. בסופו של יום מי שרוצה לצמוח ומי שבוחר לצמוח משקיע בעצמו. אנחנו הנכס הכי משמעותי. אנחנו העסק. ובית זה עסק. זה מגלגל סכומים, סכומים מאוד גדולים בשנה. אז רגע תבינו לאן הכסף הולך. וזה לא רק זולג, יש פה איזושהי… רוב הפעולות שלנו הן לא מודעות בכלל, אז תבינו במודע שלכם כרגע ומה אתם רוצים לנתב, לאן. וכשאנחנו… כשנבין… זה כמו Waze, בואו ניקח דוגמה. כשאני הייתי צריכה להגיע לכאן, אני גרה בקריות, הייתי צריכה להגיע, שמנו Waze כדי להגיע למקום המדויק בבניין שאנחנו…

שהם: כן, מגדל שלום. [צוחק]

תמיר: "סחבק".

שהם: [צוחק] במשרדים של "סחבק", כן, לא הזכרנו אותם פה. אתר המשרות לצעירים. כן, תמשיכי.

אירית: אז ידעתי בדיוק לאן אני צריכה להגיע, אוקיי? ואז ה-Waze הביא אותי. אבל אם הייתי שמה רק תל אביב, אז זה היה שם, ליד, אוקיי? היינו מסתובבים. אז אותו דבר, כשאתם יודעים מה המטרות שלכם ולאן אתם רוצים. ו-וואלה, גם להיות בפלוס זה מטרה וגם נכסים זה מטרה, אבל גם מספרים, צריך לתרגם את זה למספרים. להשאיר את זה כאמורפי, אנחנו, מה שנקרא, נמסמס את זה.

תמיר: זה בכלל בכל תחום בחיים, צריך לשים את ה-Waze ולתכנן, גם בכלכלת משפחה, גם בתכנון פיננסי, בהשקעות, בכל דבר. ככה אני רואה את זה. יש היום כל מיני עמותות, כמו "פעמונים", כמו "מתייעלים", שהן מנגישות את זה בחינם, את כלכלת המשפחה, אז מה… מה ההבדל בין תהליך איתך לבין תהליך עם עמותות?

אירית: קודם כל הן עושות עבודת קודש, נתחיל מזה. גם אני בעברי התנדבתי ב"פעמונים". יחד עם זאת, ההבדל, יש פה כמה דברים. קודם כל כשבן אדם משלם על התהליך, הוא מרגיש הרבה הרבה יותר מחויב, נתחיל מזה. קצב ההתקדמות הרבה הרבה יותר מהיר, מהסיבה שאתה משלם. אתה מרגיש ש-וואלה, יש… אני צריך… אני שמתי על עצמי, מה שנקרא, את הז'יטונים, אני צריך להוכיח. אם כבר הגעתי לשלב הזה שאני מאמין בעצמי. כי רוב האנשים, איפה בעצם המחסום? "כבר ניסיתי, זה לא עובד, ופה בשלב, אני עוד פעם אכשל". לא, יש פתרון, יש תהליך, יש דרך מסודרת. עכשיו, דבר נוסף בעמותות, הם מביאים אותך לאפס וקצת מעל. ואפס וקצת מעל, זה לא מספיק. זה לא מספיק בשביל להתמיד. זה לא מספיק בשביל לצמוח. אתה חייב לדבר עם האנשים על הדברים הרחוקים יותר, אתה חייב להכניס גם בעולם הזה השקעות, אתה חייב להכניס בעולם הזה…

תמיר: הגדלת הכנסות.

אירית: הגדלת הכנסות, בוודאי, זה חלק מהשיח. זה לא… הגדלת הכנסות זה לא רק מה שנקרא צמצום בהוצאות. זה לא עובד.

תמיר: את יכולה לתת דוגמאות ממש לצופים שלנו, על איזה הגדלת הכנסות את יושבת עם הלקוחות שלך?

אירית: זה תלוי, תלוי משפחה. מי שעצמאי, אז ממש קשור לעסק שלו. ומי שבעצם שכיר, הינה, יש לי לקוחה שממש השבוע שלחה לי הודעה, שהיא עשתה סתלבט [כך במקור] לבית שלה, סוף שבוע, עוד אלף שקל. היא גרה ביישוב, יישוב מבוקש, ויש לה בעצם אפשרות לסתלבט את הבית. זה באמת עולם ומלואו, כל אחד ייקח את זה למקום שנוח לו. אבל לפעמים ה-500 ועוד 1,000 שקל זה בוסט משמעותי. אנחנו נורא נורא לא מתייחסים לסכומים הקטנים, אנחנו כאילו מזלזלים. מה, אני אשקיע את המאמץ שלי בשביל עוד 100 שקל? כן, זה עוד 100 שקל שלא היה לך רגע לפני, זה 100 שקל שכבר תרגלת איך לעשות אותו. השלב הבא יהיה יותר קל לעשות את זה יותר ובכפולות יותר גבוהות. עכשיו, מי ששכיר, יכול להיות אולי באמת לראות אם הוא אפילו לא חשב על זה, אבל להשתדרג למה שנקרא משרה אחרת.

תמיר: אני זוכר שהכנסתי את השקל הראשון מהאינטרנט, זה פשוט פתח לי את הצ'אקרות, על זה שאם עשיתי שקל, אני יכול לעשות גם הרבה יותר, עשרת אלפים שקל או 50 אלף שקל. זאת אומרת, המצב הזה שבו נכנס כסף בזמן שאני עושה משהו אחר בכלל, לא בזמן שאני עובד ישירות, זה פתח לי את התודעה לגמרי.

אירית: זה קפיצה. זה קפיצה תודעתית שאנשים… פשוט אנחנו באיזושהי שבלונה ולפעמים נורא קשה לנו להסתכל רגע מעבר. כי אנחנו עובדים, ואנחנו באמת עובדים הרבה שעות ועובדים קשה, ואז למי יש זמן לחשוב על זה? וכשאתה בתהליך ואתה רואה גם בעצם את הפערים שלך, אתה מבין מבחינה מספרית מה הפערים בשביל להגשים את החלומות שלך. אתה אומר, אז המוח מתחיל לחפש פתרונות, המוח מתחיל לחפש שאלות, כאילו איך… את הדרכים להגיע לשם. בסופו של דבר, כשנשאל שאלות אנחנו נקבל תשובות. אולי לא באותו רגע, אולי אנחנו נצטרך איזושהי עזרה, אולי איזשהו סיעור מוחות, אבל אנחנו נהיה באיזושהי התכווננות לאנשהו. וזה חלק מאוד מרכזי, כאילו, להשאיר את המקום הזה של איך עוד, מה אפשר. תמיד אפשר. תמיד אפשר, לא משנה באיזה גיל, לא משנה בני כמה אנחנו, לא משנה מה אנחנו רגילים לעבוד. יש לנו המון המון מיומנויות, תתחילו מהתחביבים שלכם, תתחילו לפתח דברים, תתחילו בעצם לראות מה אתם יכולים מהאינטרנט, בלוג. כן, זו השקעה, זו השקעה של זמן, אבל זו תשתית, תשתית שתשרת אתכם אחר כך. לא לוותר על זה.

שהם: אה… אוקיי, ועכשיו אנחנו, את יודעת, אנשים הרבה מתלבטים איזה בעל מקצוע לקחת. יש כאלה שלוקחים תכנון פיננסי ויש כאלה שלוקחים כלכלת משפחה.

תמיר: family office, זאת אומרת, הרבה הולכים אולי לאיבוד בתוך העולם הזה של…

שהם: כן, אז בדיוק, תעשי לנו סדר, מתי צריך לדעתך מה. והאם כאילו גם בתוך כלכלת המשפחה מכניסים גם תכנון פיננסי, תלוי באיזה סיטואציה.

אירית: אז קודם כל זה עולמות שממש משיקים אחד לשני, והרבה פעמים, מה שנקרא, גם יש חפיפה בין ה… בין בעלי המקצוע השונים. מבחינת כלכלת המשפחה, זה הרבה פעמים ממש לעשות סדר, סדר קודם כל במספרים. הרבה אנשים, יש להם כאוס, לא יודעים… באמת, יודעים במקרה הטוב כמה הם מכניסים, וגם זה לא תמיד. ובמקרה הפחות טוב כמה הם מוציאים, שזה בכלל מה שנקרא הפתעה. אז לעשות את הסדר הזה ומה שנקרא לסדר את המספרים, שנבין איך אנחנו מסיימים את החודש, בגירעון, בחיסכון, בגירעון או בחיסכון, ומה הפער שלנו, מה הדלתא שלנו בדבר הזה. במקום הזה, בדרך כלל בסכומים הקטנים ובהשקעות, אתה יודע, עד 100 אלף שיש לנו חיסכון, אז באמת כלכלת המשפחה יכולה לתת את המענה. כשאנחנו מדברים על כבר בעצם אנשים חוסכים הון משמעותי, אז יש פה את האלמנט של התכנון הפיננסי, זה ממש מה שנקרא פיזור סיכונים וניהול סיכונים והבנה את כל עולם ההשקעות. יש אנשים בכלכלת המשפחה שמתמקדים רק בפלוס ומינוס, יש אנשים שכן בקיאים בעולם ההשקעות ויש מה לתרום לעניין הזה. ולפעמים זה פשוט מה שנקרא המשכי, מה שנקרא אם אני סיימתי תהליך מסוים עם לקוח ואני חושבת שאין לי מה לתרום, אז אני בהחלט אגיד לו, תקשיב, אני ממליצה לך לפנות הלאה. ובנוסף יש כמובן את העניין של הביטוחים, צריך רישיון של סוכן בעניין הזה, כי בסופו של דבר צריך להכיר את הפוליסות טוב, צריך להבין שאין כפילויות. אני יכולה להסתכל מתוך ההבנה שלי ואני יכולה להמליץ, אבל תמיד תמיד תמיד יש מעורבות של סוכן, בסופו של דבר, כי גם הוא זה שיעשה פוליסה חדשה, יכול להוזיל משמעותית, מה שנקרא. ואנחנו כל כך לא מתייחסים מספיק לנכסים הכי משמעותיים שלנו, שזה קרן הפנסיה שלנו, שזה באמת החיסכון הכי גדול שלנו בחיים. וכל פיפס של דמי ניהול, מה שנקרא בשנות ה… כשאנחנו צעירים, ייתן ערך מוסף כשנהיה מבוגרים יותר. אז זה תמיד מה שנקרא בהסתכלות שלי, זה מיקס.

תמיר: כלים שלובים.

אירית: ממש, כלים שלובים, אחד תורם לשני. וכשזה… עובדים בצורה הרמונית, אז הלקוח מרוויח הרבה יותר. אבל שוב, תלוי מה הנקודה שהלקוח נמצא בה. אם אנחנו נמצאים במינוס או באפס נמוך או באפס ככה לא יציב, אנשים הרבה פעמים נמצאים בעובר ושב בפלוס, אבל הם לא יודעים להגיד לי בוודאות שהם כל חודש יכולים לחסוך סכום כסף מסוים, שהם נשארים בתזרים חיובי. זה משתנה. הם יודעים להתנהל סך הכול לא רע, אבל תמיד יש מה למקסם. אז אני אומרת, גם משפחה שחוסכת 1,000 שקל בחודש, בתהליך מסוים היא יכולה להבין שהיא יכולה להגיע למצב שהיא מקצה 3,000 שקל לעבר העתיד שלה. ולא ב… עוד פעם, לא בצמצום. זה פשוט לשנות, לשנות את ההסתכלות, לשנות את החלוקה של העוגה שלנו. ואז אנחנו מתקדמים הרבה יותר מהר.

שהם: אוקיי. ומה בנוגע, הרבה מאוד משפחות היום, לקנות דירה זה לא פשוט בכלל. הרבה מאוד משפחות חושבות, אם אני אעשה תכנון של כלכלת המשפחה בשביל להצליח לקנות דירה, את פוגשת את זה יותר פעמים?

אירית: כן, חד משמעית, במיוחד…

שהם: ואיך זה בא לידי ביטוי?

אירית: קודם כל, אנחנו… יש לנו טעות בהבנה או במה שהתחנכנו עליו, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לקנות דירה בשבילנו למגורים. ואז זה מתחיל, אוקיי, אני צריך ארבעה חדרים, חמישה חדרים, פרויקט חדש.

תמיר: במרכז.

אירית: במרכז.

תמיר: קרוב לבית הספר.

אירית: ברור. מקום מרכזי עם גם מרפסת.

שהם: ואז זה תיק והם נורא לחוצים מהסיטואציה. מה, איך נגיע לדירה במרכז, שלושה, ארבעה מיליון שקל, אין סיכוי. אולי יש לנו הון של מיליון שקל, לא נצליח לעשות את זה.

אירית: ובנקודה הזאת זו נקודה מאוד מסוכנת, כי אז הם מבינים שהם צריכים כאילו שלושה, ארבעה מיליון, הם רחוקים שנות אור משם, אז מה אנחנו בוחרים? לחיות עכשיו. כי מה אני, עד שאני אגיע לשלוש מיליון, אני לא אגיע. עד אז כבר המחירים…

שהם: ואז בכלל לא מנסים לחסוך ולא עושים שום דבר, נכון?

אירית: בדיוק.

שהם: זה תסמונת הבת יענה, טובלים את הראש ב… מכניסים את הראש באדמה וזהו?

אירית: זה לא רק מכניסים, פשוט אני אומר, אוקיי, אז אני אחיה עכשיו, החיים טובים, בוא נחייה עכשיו, למה אני צריך להתאמץ? עכשיו, העניין הוא שאנשים לא מעריכים מספיק, זה השיפור של האחוז אחד הזה, כאילו, אתה יודע, אנחנו נורא אוהבים תוצאות מהירות. אנחנו רוצים עכשיו להגיע לדירה של שלושה מיליון. וואלה, זה לא קורה, מה לעשות, צריך דרך, יש תהליך. תתחילו רגע מהפריפריה, יש דירות ב-600 אלף, יש דירות ב-500 אלף.

תמיר: לפני זה צריך להיות במיינד של השקעות. זאת אומרת, לא חייבים דירה למגורים. זאת אומרת…

אירית: קודם כל צריכים להיות יציבים, נתחיל מזה. קודם כל צריך להיות יציבים, שבסופו של דבר גם אם המשכנתה, השוכר שלנו מממן לנו אותה, אנחנו ב-break even, אנחנו עדיין צריכים לקחת בחשבון שיכול להיות מצב שלא יהיה לנו שוכר וה-3,000 שקל האלו, שלא יכניסו אותנו לסחרור. ופה אנשים הרבה פעמים מדלגים מהר מדי על השלב הזה, על היציבות הזאת, כי זה לא רק תמיד כל כך סקסי לשמור על 3,000 שקל תזרים חיובי כל חודש. יותר מגניב שאני, יהיה לי… אני אהיה בעל נכס. יש פה ככה נקודה מסוכנת, אז אני כן רוצה מצד אחד לא לכוון גבוה מדי, לרכוש דירה שלוש מיליון, שאנחנו רחוקים מזה ממש. ודבר שני, שאם אנחנו כבר מכוונים לדירה, אז בואו נתחיל רגע לראות שאנחנו יציבים ונוכל לעמוד גם בהחזרים. שנוכל לעמוד בהחזרים, למדנו להתנהל, אנחנו יציבים כלכלית, אנחנו שולטים בהוצאות שלנו, בהכנסות, אנחנו באמת יודעים לאן הכסף שלנו מופנה. מעולה, לכו על זה. קניתם דירה, לכוון לדירה שאולי פינוי בינוי, לכוון לדירה שאולי בסופו של דבר… ערך הנדל"ן בארץ בכל מקרה משתדרג, כל שנה שלוש אחוז. אבל עדיין, יש מקום שיש פוטנציאל רווח הרבה יותר גדול. ואז בעצם אנחנו בעצם עושים קפיצות כל הזמן. כן, זה תהליך. זה לא… זה לא קורה ברגע. ההתייצבות שלנו היא הרבה יותר מהירה, אבל אחר כך הצמיחה היא לוקחת זמן. העניין הוא שאנחנו נורא נורא… מאחר ואנחנו דור של אינסטנט ואנחנו רוצים תוצאות עכשיו, ומה עכשיו רק שלוש אחוז? וכשהשקעות אחרות עושות 150 אחוז, כאילו, מה, זה יותר מגניב.

שהם: כן, אז ככל שאני יותר עני, אני רוצה יותר להתפתות לכל מיני דברים מאוד מסוכנים, ואז הסיכוי שאני אפסיד את הכסף הוא הרבה יותר גבוה.

אירית: חד משמעית.

שהם: כי אני…

אירית: כן, כן.

שהם: איך פותרים את הקונפליקט הזה אצל משפחות? איך מסבירים להם? כי הסכנה, אני אגיד לך מה הסכנה, את מן הסתם, את לא משווקת ישירה של השקעות. את יכולה לחבר לכל מיני אנשים, אבל זהו, האנשים באים ואומרים לך בטח, מה, הציעו לי תשואה של 50 אחוז בקרקעות, הציעו לי ככה וככה הבטחות, מה…? בדיוק, איך את מסבירה את זה לאנשים?

אירית: אז קודם כל אני מסבירה שהשקעה, כמו שיש לה סיכוי, יש לה גם סיכון. באמת, זה חבר טוב אחד של השני. וככל שהסיכוי יותר גבוה, גם הסיכון יותר גבוה, לאבד את הכסף. והאם הם יכולים להרשות לעצמם לאבד את הכסף? הם צריכים לשאול את עצמם, כי כל השקעה, כמה שהיא נחשבת לסולידית, יש לה סיכון. אנחנו צריכים להבין מה הסיכון בכל השקעה והאם אנחנו יכולים לעמוד בו. האם זה רק ה-3,000 שקל מדמי שכירות או שיכול להיות מצב שיהיה איזושהי מורכבות נוספת שאנחנו לא לקחנו בחשבון. זה ממש לנהל ניהול סיכונים, נתחיל מזה.

תמיר: וגם לא להשקיע זה הסיכון הכי גדול, דרך אגב.

אירית: נכון. גם ללכת ברחוב זה סיכון, אנחנו פשוט לא לוקחים אותו בחשבון. עכשיו, אני לא באה להכניס פחד לאנשים בהשקעות, אני רק אומרת, האקסל סופג הכל, האקסל… התוכנית העסקית היא נפלאה, בואו לרגע נבין מה קורה אם אתם לא פוגשים את הכסף, לא בתשואה ש… לא בתשואה שכביכול אנחנו אמורים…

תמיר: חלילה לאבד את הקרן.

אירית: בדיוק, חלילה לאבד את הקרן. ויש מקרים, והיו המון מקרים, באמת, זה קורה. זה חלק מעולם ההשקעות. ולא תמיד אתה יכול לדעת מראש. באמת, זה… גם אם תעשה את כל הבדיקות, אתה פשוט צריך להבין מבחינת ניהול סיכונים קודם כל על הבית שלך איך זה ישפיע מבחינתך להשקיע, אוקיי? עכשיו, ככל שתפזר יותר, אתה מקטין סיכונים, אבל יש לך הון קטן יותר, אז הפיזור שלך מוגבל. אז יש איזשהו מה שנקרא מדרג. מי שאין לו באמת דירה וגר ב… מרכז חייו בישראל, אין סיבה שלא יהיה לו נדל"ן, כי בסופו של דבר הנדל"ן בארץ זה מוצר קשיח. הוא עולה. הוא עולה. גם עכשיו עם החוסר ודאות ועם המלחמה וכל מה שאנחנו אומרים.

תמיר: בטווח הארוך הוא עולה.

אירית: הוא עולה.

שהם: וגם כל מה ש… וגם כל מה שהסברנו בפרקים הקודמים, זה לא… יש עוד אלמנט שכל ההטבות מס, אתה מקבל אותם. גם אין מס שבח,

אירית: נכון.

שהם: גם…

תמיר: מס רכישה בדירה הראשונה.

שהם: אין מס רכישה, אם אתה משכיר, אין לך בכלל מס על השכירות.

אירית: נכון, נכון. יש לזה המון המון הטבות, ואתה בעצם גם שומר על ערך הנדל"ן בארץ. מצד אחד אתה קונה יחסית בפריפריה, אז נכון, אולי לא איפה שאתה גר. ודרך אגב, אני גרה בקריית אתא, אחלה פריפריה, כאילו, אני אומרת את האמת. פריפריה תמיד נתפס לנו כמשהו נורא נורא מאיים. יש מקורות עבודה ויש נדל"ן גם…

שהם: ואנשים שוכרים ויש משפחות ויש את כל ה…

אירית: יש חיים. יש חיים. אז אני אומרת הרבה פעמים רגע לצאת ממה שאנחנו… מהקונספט שאנחנו רגילים אליו, ולראות מה אנחנו עוד לא יודעים. וכשאנחנו נשאל את השאלות האלו, אנחנו נגיע למחוזות מאוד… נפלאים, באמת, מחוזות חדשים ונפלאים שיכולים לקדם אותנו. אז לא להיות מקובעים בעניין הזה.

תמיר: אירית, קודם נגעת בסוכן פנסיוני, סוכן ביטוח, ובעניין של רישיון.

אירית: כן.

תמיר: יש בעולם הזה גם יועצי כלכלת משפחה, מתכננים פיננסיים, יועצי השקעות. איך הרגולציה בתחום ואיך יודעים מי מוכשר לתת ייעוץ ולמי מותר בכלל לתת ייעוץ בנושא הזה?

אירית: תראה, יש דברים שחייבים רישיון, זה באמת שוק ההון ומה שנקרא, וחבריו. והרבה דברים הם פרוצים, כן, אבל אתה בסופו של דבר, היום בעידן של היום, יש לך אפשרות לברר על הבן אדם, יש לך אפשרות לבדוק, לדבר עם לקוחות, להבין איפה… איפה אותו בן אדם תרם לאותו לקוח. והרבה פעמים זה חיבור, כאילו, בסופו של דבר. מה שיש רישיון זה שוק ההון, זה ביטוחים, זה פנסיות. זה באמת מצריך רישיון. מעבר לזה, מה שנקרא תבחרו.

תמיר: איך באמת בוחרים? כי יש היצע מטורף של מאמנים לכלכלת משפחה, מתכננים. איך… איך בוחרים את הספק הנכון?

אירית: כמו כל דבר. אני חושבת שקודם כל עושים סקר, מדברים, רואים אם יש חיבור, רואים מה האני מאמין של אותו בן אדם. זה הרבה פעמים דווקא נסגר מהמקומות האלו, שאתה יודע, הבן אדם מבין אותך, הוא רואה אותך בסופו של דבר. אני חושבת שבתחום שלנו אסור לנו להיות שיפוטיים, התהליך הוא תמיד תמיד ממקום מאוד מאוד בונה וממקום מאוד מאוד מה שנקרא מעשיר ומרים. ואתה צריך להרגיש טוב עם אותו בן אדם. כאילו, אם אותו בעל מקצוע נותן לך בראש, אז עוד פעם, מה זה נותן בראש? אתה צריך לשים איזשהם גבולות, כן? אבל אתה צריך לדעת שאותו בן אדם הוא לטובתך ומה ש…

תמיר: תהליך רגשי.

אירית: תהליך רגשי לגמרי. אני קוראת לזה מערכת יחסים עם כסף, וזה זה. כל אחד מאיתנו גדל בבית בניואנסים מסוימים, ספג דברים אחרים על כסף, וזה מנהל אותנו, זה פשוט מנהל אותנו.

תמיר: אמונות על כסף.

אירית: כן, אמונות מגבילות על כסף. וגם כשאנחנו חושבים שאין לנו, יש לנו, אנחנו פשוט לא איתרנו אותם. אולי הם לא פוגשים אותנו ביום-יום, אבל כשאנחנו לרגע נפרק את זה, אנחנו נוכל לעשות קפיצה הרבה הרבה יותר גבוהה והרבה יותר משמעותית. הייתה לי לקוחה, יש לי לקוחה שדיברנו על אפרופו נדל"ן, אז מבחינתה נכסים, מרבה נכסים זה מרבה דאגות. אז אמרתי לה, מה הדאגות? בואי נפרק את זה.

תמיר: שלא יהיה שוכר.

אירית: לא רק שלא יהיה שוכר.

תמיר: שיהרסו לה את הבית?

אירית: שיהרסו את הבית, שיהיה מיליון תקלות, שהיא כל היום תצטרך להתמודד עם זה. אמרתי לה, אוקיי, אז יש לנו בעלי מקצוע לטובת העניין. יש אם צריך שיפוץ ואם צריך חשמלאי ואם צריך עורך דין. נכון, אנחנו בעצם… זה אולי עלויות, אבל זה משהו שאנחנו לוקחים אותו בניהול סיכונים שלנו. ואם אנחנו לא נעשה, אז אנחנו פשוט נעמוד במקום, הכסף שלנו נשחק. רוצים או לא רוצים, הכסף נשחק. אז תדאגו בצורה, במקום שנוח לכם. השקעה צריכה להרגיש לנו במקום מסוים נוח, כאילו, שאנחנו לא מאוימים, אבל מצד שני אנחנו ישנים טוב. זה טווח כזה. אז אוקיי, אולי נדל"ן באמת לא מתאים לך, אז בואי נבחן מה כן. אבל גם נדל"ן זה כל כך טווח רחב של אפשרויות, שצריך להבין איפה הפחד, איזה אמונה מנהלת אותנו ובואי נפתור את זה. לכל דבר יש פתרון. אבל כשאנחנו מעלים אותו לשיח, אז אנחנו באמת יכולים להתקדם.

תמיר: אז את יכולה קצת להרחיב נגיד על הלקוחה הזאת, שהגיעה עם חששות על נדל"ן, איך עובד התהליך? היא הגיעה בנקודה A, את תכננת לה מסלול להגיע לנקודה B, איך עובד התהליך? כמה פגישות? ספרי קצת על התהליך.

אירית: אוקיי. אני יודעת שיש כל מיני תהליכים. בתהליך אצלי זה תהליך של חמישה חודשים וזה קודם כל מבוסס על תהליך מהמקום של לבסס הרגלים לוקח זמן. תיאוריה כולנו יודעים. כולנו יודעים שאנחנו צריכים להיות בפלוס ולא במינוס. אממה, במבחן התוצאה 50 אחוז ממשקי הבית נמצאים במינוס באיזשהו שלב של החודש. לכן בעצם בתהליך אנחנו ממש ממש מבססים הרגלים. אנחנו מתחילים, כל משפחה מתחילה מנקודה מסוימת. בוא ניקח משפחה שמתחילה במינוס, אז זאת בדרך כלל המטרה הראשונה. זו מטרה, ממש מטרת-על, בעצם לצמצם מינוס. עכשיו, מינוס זה משהו שחשוב לי לתת עליו איזשהו זרקור, זה חוב לא מוסדר, אוקיי? בניגוד להלוואה שיורדת לנו בחשבון, רוצים או לא רוצים, יש כסף, אין כסף, יש הורדה. מינוס זה לא. אין. אנחנו צריכים, מה שנקרא, להיות אקטיביים, לתכנן ממש את הצמצום של המינוס. לא נעשה את זה, הוא יגדל. לכן בעצם אנחנו מבינים מה… מה ההוצאות שלנו, מה ההכנסות שלנו, מה הנכסים שלנו הכספיים שלנו וגם מה החובות שלנו, ומתחילים ממש למפות את זה. וכשאנחנו בונים גם את ההוצאות, אנחנו מדייקים את התקציב שלנו. ובהתבסס לגבי השיקוף שעשינו בתחילת הדרך, בבהירות הפיננסית שלנו, אנחנו בעצם בונים את התקציב שמותאם למטרות שלנו. אם יש לנו מטרה לצמצם את המינוס, זאת מטרה. אם יש לנו מטרה, בת מצווה בעוד חמש שנים, זאת מטרה, אנחנו צריכים לשים כספים…

תמיר: לקנות אוטו.

אירית: לקנות אוטו.

תמיר: לשדרג את האוטו.

אירית: חד משמעית, אנחנו חיים, חופשה פעם בשנה. אני גם לא מוותרת למשפחות שלי. אז נכון, אנחנו לא מדברים על חופשה בהכרח למלדיבים ב-20 אלף שקל, אבל חופשה זה יכול להיות צימר, זה יכול להיות בית מלון, זה יכול להיות אכסניה. פשוט יש לנו לפעמים תפיסת עולם שחופשה צריכה להיראות איקס. זוזו רגע מהתפיסת עולם, תראו אולי יש דרך אחרת, אולי יש עלויות אחרות, אולי יש מה שנקרא… מה חשוב לכם בחופשה? החוויה, המשפחתיות, הכיף, הרגע לנוח? האם זה חייב להיות במלון חמישה כוכבים? יש הרבה שאלות שאפשר לשאול בדרך ואפשר בעצם להתאים את עצמנו לאותו… לאותו חוויה שאנחנו מחפשים אותה בסופו של דבר. ואת אותם יעדים אנחנו גם שמים כבר ממש במטרות שלנו, זה ממש מהפגישה השנייה אנשים מתחילים להקצות כספים לדברים האלו. לא מחכים שרק נסיים את המינוס. לא. כי כשאנחנו נגיע, אנחנו… חלק מהדבר, מהתהליך, זה מה שנקרא לחיות בהווה ולהסתכל כל הזמן קדימה, לעתיד שלנו. זה איזון שאנחנו חייבים לשמור עליו. עכשיו, נורא נורא קשה לנו עם העתיד הזה כי כשאנחנו נמצאים ואנחנו מספרים על הדבר הזה שאנחנו רוצים, אנחנו נורא מתרגשים, ואחרי יום שכחנו מזה כבר ואנחנו כרגע חיים פה בהווה, ופתאום יש לנו קפיצה של איזה מבצע מגניב והחברים יוצאים לחו"ל, ואנחנו רוצים…

תמיר: קפה ומאפה.

אירית: קפה ומאפה.

תמיר: [צוחק]

אירית: ואנחנו רוצים להיות בתחושה שאנחנו מצליחים. מה שנקרא, מנצחים את הכל. ואנחנו בעצם מפסידים את הכל כי אנחנו לא באמת נאמנים לאמת שלנו. ויותר מזה, אנחנו לא אוהבים להיות בתחושת ההפסד. שהחברים ייסעו לחו"ל וייהנו בלעדינו? לא, לא יכול להיות. כאילו, אנחנו גם צריכים להיות שם. אז באמת רגע לדייק מה חשוב לנו ולשמור על האיזון הזה בין ההווה לעתיד, וממש לתכנן ולצמצם את המינוס. אי אפשר לעשות את זה אם אנחנו לא נהיה על זה, אוקיי? כשאנחנו בערך, אנחנו ליד, אנחנו לא מתקדמים. אנחנו ממש צריכים לדעת איפה אנחנו נמצאים מבחינת ההוצאות שלנו במהלך החודש, לעשות ממש מעקב. אני ממליצה פעם בשבוע, זה באמת לוקח חמש דקות, עשר דקות. תתאמו ביניכם, תמשיכו עם אותה הפגישה הראשונה שעשינו בווייב טוב, תמשיכו את הפגישה הזאת…

שהם: על יין, על ארוחה טובה?

אירית: כן. גם בבית, אפרופו ארוחה טובה. הינה, אתה רואה? כשאתה אומר את זה, נכון זה מיתרגם לך מסעדה של הביוקר, של הפאן. אבל אפשר ללכת אפילו לחוף הים עם הלפטופ רגע, ולהביא מה שנקרא מיץ תפוזים ומשהו בקטנה, שני…

תמיר: וגם כשמצמצמים את ההוצאות, לא לסבול. זאת אומרת, לעשות את זה בצורה כזאת, כמו שאמרת, של ללכת למקום קצת יותר זול בלי לפגוע בחוויה.

אירית: בדיוק. יש כל כך הרבה אלטרנטיבות. אנחנו פשוט… העניין הוא החוויה, הרי הביחד. אז בואו נחשוב איפה אפשר שיהיה לנו כיף. זה פשוט… זה לא צמצום, זה תעדוף, תשנו. יש לכם עוגה, ואין מה לעשות, זאת העוגה נכון להיום. אתם רוצים להגדיל את העוגה? יופי, אתם צריכים גם לפעול להגדיל אותה, אבל בשלב הראשון הכי קל להבין איך העוגה ואיך אנחנו בעצם מחלקים אותה. תראו, אני יכולה ללוות שלוש משפחות עם אותו גובה הכנסות, 20 אלף ניקח לדוגמה, אבל כל תקציב נראה אחר, למה? כי לכל משפחה יש משהו אחר שחשוב לו. יש תעדוף, יש משפחה שחשוב לה חינוך, יש משפחה שחשוב לה חוויות.

שהם: אז את אומרת, קודם כל סדר עדיפויות למעשה.

אירית: ברור. כן. אבל קודם כל אנחנו מתחילים רגע ממה, איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו רוצים. לאן אנחנו רוצים זה סדר עדיפויות.

שהם: ולאן אנחנו רוצים להגיע, זה גם הרבה שנים קדימה לחשוב?

אירית: יש את הטווח הקצר, של השנה, ויש הטווח הארוך יותר. כן, אנחנו צריכים כבר להכניס את זה למשוואה. אבל תראה, כשאנחנו במינוס גדול, אנחנו לא יכולים… אנחנו לא יכולים להעמיס על עצמנו כי אנחנו ניבהל. בואו נתחיל רגע מההווה, נתחיל פריסה לשנה, נתחיל ליעדים של השנה ואולי עד שלוש שנים, מה שנקרא טווח כזה בינוני. קצר-בינוני כזה. אבל אנחנו עושים את התקציב פעם בחודש, אנחנו הופכים להיות מיומנים, אוקיי? עכשיו, תקציב זה גם לא חתונה קתולית, אתה יכול לשנות אותו. עכשיו, לא לזגזג, לא ל… רגע, ראיתי שפה חרגתי אז אני מעביר מסעיף… לא. קבעתם משהו, תנסו להתמיד. כל רבעון הערכה מחדש, האם אתם באמת עומדים?

שהם: והליווי של כלכלת משפחה הוא פוגש כל רבעון את המשפחה? איך זה עובד?

אירית: תלוי. אני חמישה חודשים באופן רציף, אני ממשיכה להיות בקשר עם הלקוחות שלי, אני תמיד…

תמיר: ומה אחרי זה?

אירית: יש להם אפשרות, אפשרות להמשיך איתי, מה שנקרא, פגישה פעם בחודש או פעם בחצי שנה או פעם…

תמיר: זה פגישות או קבוצת וואטסאפ או…?

אירית: קודם כל אנחנו לא יוצאים מהוואטסאפ. זה וואטסאפ שלי עם אותה משפחה, זה תהליך משותף. גם אם יש אחד מבני הזוג שהוא יותר דומיננטי, אני תמיד מבקשת ששני בני הזוג יהיו מעורבים כי זה כוח מכפיל, שאנחנו מדברים ביחד על המטרות, שאנחנו…

תמיר: מחויבות.

אירית: מחויבות, בדיוק, שאף אחד מהצדדים לא ירגיש שהוא מוותר על משהו או מוותר יותר בשביל התהליך. זה החלטה משותפת. גם כשאנחנו בונים את התקציב, אנחנו שמים פוקוס גם על המטרות המשפחתיות אבל גם על האישיות. לי חשוב משהו מסוים, אני רוצה לתת לו ביטוי. לי יש תחביב מסוים, אני רוצה לתת לו ביטוי, אחרת אני ארגיש מתוסכלת. ובאמת, זה עניין של איזון. כמה, זה פשוט, מה שנקרא, נפתר באמצע שיחה, באמצעות שיח. עכשיו, הרבה פעמים כסף גורם להרבה קונפליקטים בין בני זוג, כאילו, אני אומרת את זה, את האמת. כמו שטיפול רגשי גם זה חלק מהשיח שם. זה חלק מהשיח.

תמיר: לדעתי כשלא מדברים על זה, זה גורם לחיכוכים. אבל ברגע שמדברים על זה, גם עם הילדים, גם עם בן או בת הזוג, זה פותר הרבה בעיות.

אירית: בטח, כי אתה שם דברים על השולחן. וכשאנחנו לא מטאטאים, אנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים להתנצל, אנחנו לא מרגישים שאנחנו מסתירים משהו. אנחנו גם מחפשים פתרונות ביחד. אנחנו הרבה פעמים כאילו לא נוטים להתייחס לצד השני כי אנחנו יודעים. אבל הצד השני יודע הרבה, הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. ובעצם בדינמיקה המשותפת הזאת אנחנו שמים את המטרות של שנינו בפרונט. עכשיו, באמת, משהו שמלווה אותי, וזה לא משפט שלי, זה משפט של מנטור, מה שצומח מואר. מה שאנחנו נשים עליו את הפוקוס, שם אנחנו נתקדם, שם אנחנו נצליח, מה שנקרא, לצמוח. ואם אנחנו לא נשים את הפוקוס גם… זה חלק מהזוגיות. עכשיו, באמת, יש הרבה פעמים מצבים שאחד מבני הזוג נתפס כבזבזן. אני מתה על זה, בסדר? כאילו, כי זה חלק כבר מהזהות שלו. אז קודם כול, איפה זה מתבטא? מה זה הבזבזנות הזאת? בוא רגע נטרגט את זה, נבין מה זה בזבזן? למה זה? איפה זה פוגש אוֹתְךָ? איפה זה פוגש אוֹתָךְ? מתי זה קורה? בוא נבין רגע מה… מה…

תמיר: נפרק את זה.

אירית: נפרק את זה.

שהם: גם אשתי אומרת לי שאני בזבזן ואני משתדל להביא הרבה הכנסות בשביל…

אירית: לפצות.

שהם: לפצות את זה, כן.

אירית: [צוחקת] אבל הינה, עוד… זה בדיוק העניין.

תמיר: זה דלי עם חור.

אירית: זה דלי.

תמיר: להביא הרבה הכנסות זה…

שהם: [צוחק]

תמיר: צריך קודם כל לסגור את החור, לא?

שהם: אה… כן, כן. בסדר, אבל זה דברים שהם בסוף גם לפעמים משמשים אותי לצמיחה ולעסק, ואני לא תמיד מסתכל עליהם כהוצאה של משפחה. בסדר, אני במצב שאני יכול להפריד בין ה…

תמיר: אם מיפית את זה, זה…

שהם: בין העסק למשפחה, ובסוף זה גם… כן, דברים שאמורים, זה השקעה בעסק.

אירית: זה משהו אחר. זה משהו אחר. אבל… אבל… אהבתי שהתחברת למשפט שלי. [צוחקת]

שהם: כן. [צוחק] כן.

אירית: כי בסופו של דבר, לא מעט משפחות יש את המשפט הזה ולא מעט משפחות יש, מה שנקרא, מישהו בזהות הזאת. וכשאנחנו מבינים מאיזה מקום אנחנו כביכול, כביכול בזבזנים, אז אנחנו רגע, בואו נעצור את זה רגע לפני. כי תבינו, כשאנחנו כבר נדלקנו על משהו או כבר בחוויה שלנו בראש קנינו אותו, למרות שעוד לא קנינו אותו, שום common sense לא יעצור אותנו, אוקיי? אנחנו רגע צריכים לעצור את זה, לפרק את זה ולעצור את זה רגע לפני. לעשות מעקף, לא להיכנס ראש בקיר. כאילו, ראש בקיר, וואלה, פחות נקדם. אז באמת תבינו מה, איפה זה מפעיל אתכם, למה אתם בעצם בוחרים לקנות. וכשאנחנו בעצם מתחילים, גם דיברנו על זה, מהמטרה שלנו, איפה אנחנו רוצים להיות, אז יש לנו איזה ויז'ן, יש לנו איזה… איזה משהו רחוק יותר. נכון, זה מבאס כי זה רחוק יותר, אבל הוא נורא נורא צריך לרגש אותנו. הוא צריך ממש באמת להיות… כאילו לגרום לנו לחייך, להתרגש. וכשאנחנו כל פעם נתחבר אליו, אנחנו נגיד, האם זה שווה לי. זה בין ההווה לעתיד. ומה לעשות, העתיד הרחוק, אז הוא פחות… פחות, מה שנקרא, כאן ועכשיו. אנחנו ממש צריכים לעבוד על זה. זה לא יקרה באינטואיטיבי שלנו. זה לא יקרה כי על הדרך. לא, זה צריך להיות ממש ממש, מה שנקרא, בתהליך על זה.

תמיר: שמעתי פעם משפט שמאוד התחברתי אליו, שאם אתה רוצה מאוד לקנות משהו, תחכה עוד יום, עוד יומיים. ואם אחרי יום או יומיים אתה עדיין רוצה לקנות, סימן שזה באמת חשוב. כי הרבה פעמים אנחנו קונים מהרגש ולא באמת צריכים. אז אם זה… אני לא מדבר על אוכל או…

אירית: גם אוכל, אפרופו. לא, אבל אני לא מדברת על…

תמיר: לא, אני מדבר על דברים יותר יקרים.

אירית: אני מסכימה איתך, גם לפעמים זה חלק מההצעות. כשאנחנו מזהים באמת את המסלול של הרכישה של אותה משפחה שאיתי, אז זו אחת ההצעות. לכי לקניון בלי כרטיס אשראי. כן, לכי, תשטפי את העיניים, ואם יש משהו שממש נדלקת עליו. לא רק נדלקת, את באמת צריכה ויש לך את האפשרות ואת עומדת בתקציב מבחינת הסעיף. אנחנו מתקצבים ונותנים מענה לכל הסעיפים. זה לא שאנחנו אומרים לא, מהיום את לא קונה בגדים, כי זה אחד החששות של האנשים. נשים או אנשים, מהיום אתה לא קונה. לא, אתה כן קונה, אתה פשוט רגע צריך להגיע למצב שיש לך את מלוא הסכום לדבר הזה. עכשיו, מה קורה? אנחנו עושים בדרך כלל הפוך, אנחנו קודם משלמים על החופשה ואז פורסים את זה ל…

תמיר: תשלומים.

אירית: עד לא ידע, וכבר שכחנו מהחופשה, שכחנו ממנה ואנחנו עדיין משלמים. אז תיצרו מצב הפוך. תיצרו בעצם, אתם רוצים את החופשה? אוקיי.

שהם: תחסכו אליה קודם.

אירית: תחסכו אליה קודם ואז אתם יכולים גם לפרגן לעצמכם וליהנות בחופשה, ולא להיות בסטרס איך אני אשלם את זה, לא אשלם את זה, או אחר כך זה מה שנקרא מלווה אתכם בכרטיסי האשראי, כבר שכחתם מזה, וזה מכביד עליכם. כל, מה שנקרא, תשלום בתשלומים מכביד עלינו. הוא פשוט גורם לנו לחיות בפחות כסף כי זאת התחייבות. אנחנו לא לוקחים את זה בחשבון, אבל זאת התחייבות. זה 100 שקל פה, 200 שקל שם ואנחנו מגיעים לאלפים, לאלפי שקלים.

תמיר: מה דעתך על שיטת המעטפות? אני שומע הרבה פעמים כאלה ששמים מעטפה לחופשה, מעטפה לקנות פלייסטיישן לילד וכדומה. איך את עם ההשקפה הזאת?

אירית: אני בגישה שמה שמורכב אנחנו לא נתמיד בו, אוקיי? אני אוהבת פשטות ואני חושבת שרובנו, גם המוח האנושי מותאם לפשטות. זה יכול להיות טוב בשביל לבסס איזשהו הרגל בהתחלה, אבל זה ל-long run, רוב האנשים לא יתמידו, ושם בדרך כלל הכשל. כאילו, מתחילים, מתלהבים ואז זה מתחיל להיות סיזיפי כי אתה צריך… בוא, היום משלמים רובינו בכרטיס אשראי, פתאום אתה צריך 38 שקל ואין לך את ה… כאילו, זה כאילו, אתה יודע, על העשרות שקלים. זה, מה שנקרא, לא פשוט. אבל, ויש פה אבל, ואני מסתייגת, לפעמים אנחנו נבחר יעד אחד שכן נשים אותו בעצם במעטפה ויהיה לנו מוחשי, כי המוחשיות הזאת, היא עוזרת. זה כמו שאני אומרת, אוקיי, נבין מה היעדים שלנו ונעביר לאותו… בעצם לאותו אפיק חיסכון לטובת אותו יעד. אבל נורא קשה לנו פתאום לראות את זה, כי לא תמיד אתה יכול לפתוח בכל בנק לכל אפיק את החיסכון עבורו. אז זה עניין, מה שנקרא, מנטלי תלוי משפחה. בסופו של דבר אנחנו צריכים לבחור את השיטה שנוחה לנו. מה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לך וההפך, והכל בסדר, אבל משהו שאנחנו גם נתמיד בו. עכשיו, אנחנו לא תמיד יודעים. אנחנו לא תמיד יודעים במה אנחנו נתמיד, אנחנו חייבים רגע להתנסות. ולא ממקום, וואי, איזה באסה, כאילו, לא הלך לי על הפעם הראשונה. רגע, שנייה, זה לוקח זמן, אנחנו לא למדנו לרכב על אופניים מפעם אחת, עם כל הכבוד. אז זה עניין של לפתח הרגל חדש.

שהם: טוב, יש לנו שאלה שאנחנו תמיד שואלים ותמיר גם מאוד אוהב, הפעם אני אשאל.

תמיר: [צוחק]

שהם: מה טיפ הזהב שלך לצופים? משהו שטרם שוחחנו עליו ובאמת הם יכולים להישאר עם איזה חותם מהפרק הזה ולהגיד, וואי, נפל לי האסימון.

אירית: וואי, נפל לי האסימון. אז תראה, אמנם דיברנו על זה, אבל אני חושבת שזה… שזה משהו שהוא… שממש…

תמיר: חשוב לחדד אותו.

אירית: חשוב לחדד אותו והוא גם הרבה פעמים game changer, כאילו, באמת. העניין הזה לשלם קודם לעצמנו, וזה ממש משהו שאני ממליצה להפוך אותו לאוטומציה. כאילו, שאנחנו לא חושבים עליו, שזה ממש יורד לנו יום אחרי המשכורת.

תמיר: הוראת קבע.

אירית: הוראת קבע. עכשיו, לא להתחיל מרף מאוד מאוד גבוה. לא להתחיל מ-1,000 שקל או 2,000.

תמיר: כשאת אומרת יורד, יורד לאן?

אירית: תתחילו אפילו מפק"מ. תתחילו אפילו מפק"מ או מקופת גמל להשקעה. שוב, תלוי בטווח שלנו.

שהם: משהו שהוא לא מפחיד אתכם. אם לא השקעתם קודם, משהו שלא מפחיד אתכם.

אירית: בדיוק. אותו המילה נוח ממוקדם, עם ההשקעות. כן, משהו שלא מפחיד אותנו. מצד שני, שזה יהיה נזיל. שזה יהיה נזיל כי אנחנו צריכים את זה, רגע, לעשות את זה, מה שנקרא… אם אנחנו פתאום צריכים את זה לחופשה. ולהתחיל מסכום שאנחנו נוכל לעמוד בו. עכשיו, אחרי רבעון, להעלות. לא להישאר שם. תראו, הלוואה, אנחנו מה זה מתרגלים מהר לשלם. זה מה זה… עזוב רגע, משכנתה, הלוואה, זה הורדות שם בחשבון בנק, בעו"ש שלנו. אז רגע תתרגלו לראות הורדה לעבר העתיד שלכם. תתרגלו, 300, 400, 500. כל משפחה איפה שנוח לה, ואפילו מ-100 שקל, באמת. משפחות שנמצאות במינוס, ה-100 מצטבר. זה בסוף שנה 1,200, אחר כך 2,400. אבל לא לעצור שם. מה אנחנו עושים? מתחילים ושוכחים. לא, אנחנו צריכים להיות על זה וכל פעם לעלות קצת, 10 אחוז, 5 אחוז, לעלות. עכשיו, יכול להיות גם ההכנסה עלתה. אם ההכנסה עלתה, אז תפנו את היתרה בעצם לטובת העתיד שלכם, אוקיי? לא לתת הכול לצריכה. לא. הצריכה, אנחנו שוכחים את זה. אנחנו שוכחים שהיינו עשר פעמים במסעדה, אנחנו שוכחים שהיינו בכל מיני בילויים. אבל את הכסף הזה שנצבר, אנחנו פתאום בתחושה שלנו, בערך העצמי שלנו, אנחנו פתאום, וואי, גדלנו, אנחנו הרבה… עם הון הרבה יותר משמעותי. יש לנו הרבה יותר אפשרויות. אז זה מהבחינה הזאת. זה מבחינתי.

שהם: מה עם נגיד חיסכון לילדים? כאילו, איך להסתכל על כל הנושא בתוך הטיפים האלה של חיסכון לילדים וגם חינוך פיננסי לילדים במשפחה? עם זה בעצם נסיים ונסגור את הפרק. מה מומלץ פה בעצם?

אירית: יש הרבה גישות. אני יכולה לשתף מה אני מאמינה ומה אני גם מעבירה בעצם למשפחות. חינוך פיננסי זה שיח מתמשך. זה לא אירוע חד פעמי. גם, אפרופו, כל מה שאנחנו מדברים פה, ההתנהלות הכלכלית זה אורח חיים, אוקיי? זה אורח חיים, זה לא אירוע חד פעמי, זה לא זבנג וגמרנו. זה לא יקרה. זה מה שנקרא, כשאנחנו בעצם רוצים לנהל אורח חיים פיננסי מקדם, אנחנו צריכים לדאוג כל הזמן לשים עליו פוקוס. אז אנחנו מתחילים בפעם בשבוע בפגישות, אנחנו מתחילים בפגישה יותר משמעותית פעם בחודש, וכנ"ל גם עם הילדים. השיח צריך להיות על השולחן. הילדים צריכים לדעת מה זה כסף, איך מרוויחים כסף, מה זה השקעות. עוד פעם, משפחה שנמצאת במינוס תמיד מרגישה מאוימת לשתף את הילדים, לא להכניס בהם פחדים. לא להגיד לילדים "אין לי", זה הכי גרוע שאפשר להגיד. יש לי, אני בוחר… אני בוחר, אנחנו בוחרים, אנחנו בוחרים לתעדף סדר עדיפויות שונה. אנחנו בוחרים את ה… איך אנחנו בעצם מנהלים את משק הבית. אנחנו בוחרים. ויש עוד משפט שככה, אפרופו עם חינוך פיננסי, שמבחינתי הוא אחד ה… תקרות זכוכית לילדים, "כסף לא גדל על העצים". כסף כן גדל על העצים, אבל אנחנו צריכים להבין מה גדל על העצים. אנחנו צריכים להבין איזה פירות מיוחדים יש לנו, אנחנו צריכים להבין מה הייחודיות שלנו, אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג שיהיה לנו יותר ויותר פירות. ולא להישאר במקום הזה. תלמדו את הילדים מה זה כסף, איך כסף… איך כסף בעצם מתנהל. יש כסף אינסופי. משאב זה… כסף זה לא משאב שחסר. היו מספיק, מה שנקרא, הדפסות של הבנק הפדרלי בקורונה. אבל תבינו רגע מבחינת העוגה, איך אתם מנהלים את זה, ושגם הם ילמדו לתעדף את זה. זה בסדר להגיד לילד לא, זה בסדר להגיד לילד שיש סדר עדיפויות. זה גם בסדר להגיד לילד "תמצא פתרון". וואלה, פתאום יש יזמות. אני רואה וקוראת הרבה…

שהם: יש ילדים שמוכרים מיץ או כל מיני… או מוכרים את הצעצועים שלהם שכבר התיישנו. כל מיני מיזמים כאלה, ואז יש להם כסף לדברים אחרים.

אירית: זה המיזמים הקרובים. אתה יודע, זה שלב, זה שלב התפתחותי. זה מתחיל בעצם מעבודה פר שעה, נגיד דוג-ווקר, בייביסיטר, דברים כאלו. הופך למיזמים של למכור מוצרים, כי אתה בעצם צריך לבוא להציע את המוצר שלך לאנשים.

שהם: הדוג-ווקר זה הכי מושלם כי זה בעצם… ברמת הילדים, זה על הזמן שלהם ואין בזה כמעט עלויות. אני חושב ש… אבל יש אחריות, כן.

תמיר: בראייה שלי המושלם, זה שזה דווקא לא תלוי בזמן, אלא שאתה מייצר לך איזשהו נכס, גם אם אתה ילד. אתה בונה איזשהו נכס פעם אחת, שמניב לך אחרי זה הכנסות, כי… כי אם אתה הולך לעשות עבודות בייביסיטר או דוג-ווקר,

אירית: זה הזמן שלך.

תמיר: זה על הזמן.

אירית: כן.

שהם: ברור, אבל ברגע שאנחנו מדברים על ילדים, אנחנו גם לא רוצים שהם יעבדו מאוד קשה.

אירית: זה עניין של גיל.

שהם: וגם שזה יהיה…

אירית: זה עניין של גיל, קודם כל, ובגרות וגם כמה השיח המשפחתי פתוח לדבר הזה, אוקיי? אבל זה ממש… זה כמו שאנחנו עוברים איזשהו תהליך, גם הילדים בתהליך. השלב הבא זה היזמות, אפרופו, וזה לא למכור את הזמן שלי. זה שלב שצריך ללמד את הילדים. עכשיו, רובינו כהורים לא תמיד יודעים לעשות את זה, אז אנחנו בעצם עוברים פה איזשהו מה שנקרא תהליך ומקפצה גם עבורם. אבל כן, להבין, גם ללמד אותם שמה שהם מרוויחים בעצם בסופו של דבר, חלק לצריכה וחלק להשקעה לעתיד וחלק אולי לתרומה. שוב, כל אחד בבית והערכים שלו. אבל כסף הוא חלק מהשיח, כסף זה…

תמיר: גם להיות בתודעה. למשל אם חיסכון לכל ילד, יש משפחות שלא מודעות לדבר המדהים הזה שהמדינה נותנת כסף על כל ילד שנולד, ואפשר גם להכפיל את הסכום.

אירית: ומי שבחר מלכתחילה קופת גמל להשקעה, לבחור מסלול בחשיפה מנייתית או חשיפה…

תמיר: גם בחיסכון לכל ילד.

אירית: כן, כן, כדי שהכסף יעבוד. אנחנו מדברים פה על חיסכון של לפחות 18 שנה. יש פה זמן. יש פה זמן שהכסף יכול לעבוד עבורנו ובטח ובטח כאילו, מה שנקרא. עכשיו, מבחינת הון עבור החיסכון לילדים, בהסתכלות שלי זה הון משפחתי. אני לא אומרת יש לי חיסכון לילד אחד וחיסכון… יש הון, יש נקודות מסוימות שהם יפגשו את הכסף, הם יודעים את זה, אבל גם הם יצטרכו להראות אחריות. הם יצטרכו להראות מחויבות ואחריות ושגם הם יודעים להביא את הכסף. זה לא שהכסף ייפול עליהם, מה שנקרא. זה לא המקרה. יש פה, מה שנקרא, גם הם יודעים לחסוך, אני רוצה לראות את השריר הזה, אני רוצה לראות את השריר הזה שהם יודעים להתנהל עם מה שיש להם, ואחר כך, מה שנקרא, בעזרת השם, שנגיע לגיל ו… ומבחינה. וגם למשפחות, גם למשפחות שאני מלווה, מתחילים עם חיסכון לכל ילד. אוקיי, בסדר, אתם בוחרים להקציב לכל ילד. אבל יש מצבים שכל ילד צריך משהו אחר. יש מצבים שילד צריך לפגוש את הכסף בצורה יותר מוקדמת. לא ציפינו את זה, לא תמיד אנחנו יודעים לתכנן את הכל. אנחנו צריכים שיהיה לנו איזשהו, מה שנקרא, בנק שנוכל לעבוד איתו וממש לתעדף, כמו כל דבר בחיים.

שהם: טוב, אירית מלכה, אני חושב שנגענו פה בהרבה מאוד נושאים מאוד מאוד חשובים. יש פה מעין מדריך בסיסי לכלכלת המשפחה בכל הפרק הזה. אני חושב שיצא מאוד מוצלח.

אירית: איזה כיף לשמוע. אני ממש נהניתי ואני…

תמיר: גם אני, תודה.

שהם: כן, היה לנו ממש כיף לארח אותך. וגם אני רוצה להגיד תודה לתמיר שרון, מנהל בקהילה "ציפור פיננסית" ומלווה משקיעים בארצות הברית.

תמיר: תודה רבה, שהם, אירית. תודה.

אירית: תודה.

שהם: אני רוצה להזמין אתכם לעקוב אחרינו בכל אפליקציות הפודקאסטים. כנסו למסך הראשי של האפליקציה, בין אם זה בספוטיפיי, אפל פודקאסט, אנחנו גם ביוטיוב, תלחצו…

תמיר: טיקטוק.

שהם: בטיקטוק גם. חפשו "ציפור פיננסית" בטיקטוק, תעקבו אחרינו, תלחצו עוקב בשביל לקבל עוד הרבה מאוד תכנים מעשירים והרבה מאוד פרקים שיתנו לכם ערך בהתנהלות כלכלית, קריירה, התפתחות אישית, יזמות. אנחנו כאן בשבילכם. אז תודה רבה לכם.

תמיר: תודה, להתראות.

אירית: תודה תודה.

שהם: להתראות ונתראה בפרק הבא. ביי.

יהב: היי, חברים, הגעתם עד לכאן? זה אומר שאתם בקטע של השקעות. חושבים על דירה ראשונה להשקעה? אני מזמין אתכם להאזין לפודקאסט שלנו, "פשוט נדל"ן", שם אנחנו מפשטים את עולם הנדל"ן עם מיטב המומחים בתחום. האזנה נעימה.

[קטע מוזיקלי]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

12 views0 comments

Comments


bottom of page