התמונה המלאה - השלושה במאי 1808 - דוקטור גיא טל

ירון וילנסקי ודוקטור גיא טל על השלושה במאי 1808 של פרנסיסקו גויה.

תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/02/2019.

[מוסיקת פתיחה]

ירון: שלום, אני ירון וילנסקי, מזמין אתכם למסע אל מה שאני כל כך כל כך אוהב, אמנות. בכל פרק נהיה עם יצירת מופת. נלמד אותה, נחווה אותה מחדש. מתחילים.

[מוסיקה]

ירון: עכשיו אנחנו עם פרנסיסקו גויה. ד"ר גיא טל, שנקר, שלום.

ד"ר טל: אהלן.

ירון: "שלושה במאי". מה קרה בשלושה במאי, הוא מצייר את זה בין 1814 ל-1815, את הציור.

ד"ר טל: נכון.

ירון: מה קורה בשלושה במאי?

ד"ר טל: בשלושה במאי 1808, הוא מצייר את הציור הזה שש שנים אחרי, הצבא של נפוליאון פולש לתוך ספרד וכובש את ספרד, וספרד מוחזקת במשך שש שנים על ידי נפוליאון. בשלושה במאי קבוצה של חיילים צרפתים מוציאה להורג קבוצה של ספרדים, על שום המרד של הספרדים יום לפני. הציור הזה הוא לא רק ציור יחיד, יש עוד ציור שנקרא "שניים במאי 1808" והם תלויים ביחד אחד ליד השני ב"פראדו".

ירון: השניים במאי זה המרד של הספרדים.

ד"ר טל: זה המרד, זה המרד של הספרדים.

ירון: וזה התגובה של הצרפתים.

ד"ר טל: וזה התגובה של הצרפתים. בדיוק.

ירון: מי שאיתנו עכשיו ומצא במנוע החיפוש את הציור הזה, בעיקר אתה נמשך ישר לחולצה הלבנה.

ד"ר טל: נכון, ממש.

ירון: החולצה הלבנה של המוּצא להורג.

ד"ר טל: כן. גויה לא נותן לנו זמן להסתכל על הציור ולהעריך אותו מבחינה אסתטית, הוא מכניס אותנו ישר לזוועות של המלחמה. הוא מראה לנו את ה… באמת את האיש הזה, הקורבן הספרדי בחולצה לבנה ומכנסיים צהובים, ולידו הקבוצה הספרדית, שגם היא מוּצאת להורג, ומנגד אנחנו רואים את הצבא הנפוליאוני.

ירון: אבל האור בא ממין כמו נורה כזו של… מה זה הדבר הנורא הזה?

ד"ר טל: כן, מין לנטרנה כזו שצבא נפוליאון מוציא להורג בלילה, ומביא את הלנטרנה הזו שתאיר להם. זאת אומרת, האור הזה, שכביכול הוא אור אלוהי או איזשהו אור ספיריטואלי, הוא סתם אור, הוא אור בשביל להרוג אותם טוב יותר. אין לו שום משמעות סימבולית.

ירון: אבל בכל זאת, יש סימבוליזם כאן ויש המון.

ד"ר טל: הרבה.

ירון: קח אותנו אל הסימנים.

ד"ר טל: המון, המון. קודם כל, אם אנחנו מסתכלים על הציור, זה נראה כאילו בציור כל הדמויות באותו גובה, אבל שימו לב שהגיבור שלנו בלבן וצהוב כורע על ברכיו, זאת אומרת, אם הוא הולך לעמוד, הוא יהיה הרבה יותר גבוה מכל השאר.

ירון: נכון.

ד"ר טל: זה כבר אומר לנו שהציור הזה לא ריאליסטי

ירון: הוא כורע כאן על גופות אחרים, של אחרים? לא ברור, נכון? או על גבעה? לא, לא…

ד"ר טל: הוא נמצא על גבעה, על פרינצ'יפה פיו, שם היה ההוצאה להורג, יש מסביבו כבר אנשים שהם מתו, אנחנו רואים שהוא פורס את הידיים לצדדים כמו הצליבה…

ירון: משמאל אלה שמתו, מימין אלה שמחכים ויודעים שמה שעובר, יעבור עליו עוד שנייה, יעבור עליהם עוד שלוש שניות.

ד"ר טל: בדיוק. יש לנו פה ממש פרפטום מובילה. איזה מן מכונה משומנת של הריגה. יש בן אדם מת כבר על הקרקע עם הידיים הפרוסות בצורה של צלב, בדיוק כמו הגיבור שלנו שפורס את הידיים שלו.

ירון: אם מתחילים ומתקרבים לציור רואים פה נניח את המבטים, המבט של המוּצא להורג וזה שמשמאלו, העיניים הפעורות, הידע שהמוות עוד שנייה.

ד"ר טל: כן. יש לנו באמת מן מגוון של מבטים, של הבעות פנים, של מחוות ידיים, יש לנו את הדמות שפורסת את הידיים, דמות שלידו, שאתה מדבר עליה, מאגרפת את הידיים שלה בכעס. עוד דמות אחת שמשלבת את האצבעות שלה ומתחננת או בוכה על אלה שמתו, דמות אחת שמכסה את הפנים שלה.

ירון: ומה יש ביד ימין של המוּצא להורג בחולצה הלבנה?

ד"ר טל: כן, זה הפתעה, אם אנחנו ממש מתקרבים אנחנו רואים שיש בידיים שלו חורים, והחורים האלה זה הסטיגמטה של ישו.

ירון: ישו.

ד"ר טל: זאת אומרת, כן, זה בדיוק. זאת אומרת, הוא לא רק בתנוחה של צליבה, אלא הוא כביכול ישו. הגיבור הדתי, הנוצרי, הופך לגיבור לאומי, לגיבור ספרדי.

ירון: מה לגויה ולישו? הרי האינקוויזיציה לא ממש אהבה את גויה.

ד"ר טל: אנחנו לא ממש יודעים אם יש שם אהבה או לא, יש הרבה סיפורים על האינקוויזיציה וגויה שלא באמת נכונים, אבל מה שגויה עושה, כמו אמנים אחרים בתקופתו, הוא לוקח בעצם את הנושאים הנוצריים, את ישו, ומשתמש בהם כדי להבליט את האנשים, הגיבורים הלאומיים, למשל, של ספרד.

ירון: ובעיקר הוא רוצה לגרום לנו להסתכל על זה ולהגיד, מלחמה זה נורא.

ד"ר טל: מלחמה זה נורא. בצד אחד אנחנו רואים את הצרפתים, שאין להם אוזניים ואין להם עיניים, אין להם שום אמפתיה, הם נראים כמו רובוטים.

ירון: למרות שלי נראה שהם משפילים את הראש ולא מסתכלים על מי שהם מוציאים, אבל זה יכול להיות פרשנות של…

ד"ר טל: לא, הם באמת, הם משפילים את ראשם, אין להם שום חיבור אנושי עם הקורבנות, הם פשוט מכונת ירייה אחת גדולה. הם נראים כולם אותו דבר, ובצד השני האמפתיה שלנו נמשכת לספרדים.

ירון: בחרנו את "Bella Ciao", מדריד, "בית הנייר" ראית?

ד"ר טל: מקסים, איזה סדרה מדהימה.

ירון: והשיר הזה שהוא כל כך נגד מלחמות.

ד"ר טל: נכון.

ירון: אז הנה, ביצוע יוצא דופן של גוראן ברגוביץ'.

[גרסה מהופעה של השיר Bella Ciao]

Mi chiamo Muharem Redžepi

Gitano, refugiato da Kosovo, Italia adoro!

Una mattina mi son svegliato