סודות האנשים הבריאים בעולם - פרק 89: כשאת עושה הכול "נכון" – והגוף לא מגיב: תובנות מד”ר סטייסי סימס

מה אם כל מה שלימדו אותך על צום לסירוגין, אימון על בטן ריקה, חלבון ושריפת שומן – לא באמת נכתב בשבילך? מה אם הגוף שלך פשוט פועל אחרת – לא כי הוא חלש, אלא כי הוא חכם הורמונלית? בפרק הזה אני לוקחת אותך למסע עומק בעקבות אחת החוקרות הכי מעוררות השראה בעולם –ד”ר סטייסי סימס, שפורצת את גבולות המדע הגברי ומחזירה את הבמה לגוף הנשי. בפרק נחשוף: למה צום לסירוגין עלול לפגוע דווקא בנשים פעילות' מה קורה כשאת מתאמנת על בטן ריקה – ומה לעשות במקום. איך המחזור החודשי שלך הוא המפתח לתזונה ולתנועה נכונה. מה ההבדל בין לרזות לבין להרגיש חיה. ואיך תוספים כמו חלבון, קריאטין ומגנזיום יכולים לשנות הכול. איך לחזור לתנועה חכמה: אימוני כוח, סאונה ומים קרים וגם… למה הגיע הזמן להפסיק להילחם – ולהתחיל להקשיב. זה פרק שכולו אהבה לגוף, הסתכלות נשית אמיצה, ותזכורת אחת חשובה: את לא מקולקלת – את פשוט צריכה ללמוד את השפה שלך.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/05/2025.

‏הגוף שלך לא מקולקל, הוא פשוט מדבר בשפה שלא לימדו אותך להקשיב לה.

‏[מוזיקת פתיחה]

‏ברוכים הבאים לפודקאסט "סודות האנשים הבריאים בעולם", פודקאסט על תזונה, תודעה ובריאות אופטימלית. אני ליב עזריה, וכהאקרית של בריאות אני חוקרת את האנשים הבריאים בעולם, את מצטייני הבריאות שמאריכים חיים באנרגיה גבוהה ובתפקוד אופטימלי עד יומם האחרון. את מסע המחקר שלי אני מפגישה עם מדע אריכות החיים המיטבית. ובכל פרק אביא את העקרונות לפיצוח קוד ההפעלה של הגוף בצורה פרקטית ופשוטה, כדי שגם אתם תוכלו לקחת את הגוף שלכם לרמה הבאה. "סודות האנשים הבריאים בעולם", מתחילים עכשיו.

‏היי אהובה, וברוכה הבאה לעוד פרק בפודקאסט. זה פרק שאותי מרגש במיוחד להקליט, ואם זה מרגש אותי זה אומר שזה חי בתוכי ואני רוצה להדהד את זה הלאה. היום אני רוצה לשתף אתכן בתובנות שהדהדו בי עמוק עמוק מתוך פרק בפודקאסט של מל רובינס, שבו היא מארחת את דוקטור סטיימי סימס. דוקטור סימס היא אחת החוקרות הבולטות בעולם בפיזיולוגיה של נשים, היא הובילה עשרות מחקרים על גוף נשי, היא כתבה את הספרים "Next Level" ו… ממממ… ברח לי, ברח לי, ברח לי השם. אולי אני אכתוב בתחתית של הפרק.

‏היא בעצם נחשבת לאחת שמפרקת באומץ את ההנחות שנבנו על גברים, ומתרגמת אותן למה שמתאים ונכון לנו. בעצם, בעולם, עשרות שנים התבססו… המחקר התבסס על מחקר שנעשה על גברים. ברפואה, בתזונה, ואנחנו יודעים שהדבר הזה הולך ומשתנה, מה שנקרא רפואה מגדרית. וזה תפס אותי, כי היא בעצם מתארת בדיוק את מה שאנחנו עושות ב"סייקל". היא מדברת על מדע, היא מדברת על גוף ונפש. ושתינו פוגשות את אותה אמת - נשים צריכות מערכת הפעלה אחרת. וכשאנחנו מבינות את זה, אני לא מתבאסת על בעלי ששחרר יותר משקל בדיאטה המשותפת שעשינו, או בכלל, למה להם יותר קל, תמיד זה נראה ככה.

‏ואני רוצה ככה להיכנס אל תוך הנקודות שסימס דיברה עליהם, והם היו מעניינות ומאירות עיניים. הנקודה הראשונה היא… היא מדברת על זה שבמשך שנים, נשים אימצו את שיטת הצום לסירוגין, מתוך תקווה לשפר את הבריאות שלהן, לרדת במשקל. אבל סימס, שהיא פיזיולוגית ומדענית בתחום התזונה, היא מתמחה בפיזיולוגיה של נשים, היא מדגישה - זו שיטה שלא מתאימה לרוב הנשים, במיוחד לאלו ש… שפועלים בפעילות גופנית אינטנסיבית.

‏לדבריה, צום לסירוגין עלול להעלות את רמות הקורטיזול, אותו הורמון סטרס בגוף הנשי. ורמות קורטיזול גבוהות עשויות להוביל להפרעות הורמונליות, עייפות, ירידה במסת השריר ואגירת שומן, במיוחד באזור הבטן. בנוסף, צום ממושך יכול להשפיע לרעה על תפקוד בלוטת התריס, הורמונים נוספים. ומה שמוביל, בסופו של דבר, להאטה של חילוף החומרים ופגיעה בבריאות הכללית. סימס בעצם מציינת שרוב המחקרים שתומכים בצום לסירוגין, מבוססים על נתונים מגברים. בעיקר כאלה עם עודף משקל או בעיות מטבוליות. לעומת זאת, נשים, במיוחד אלו הפע… שהן באמת נמצאות בפעילות גופנית, בעצימות נמוכה ומעלה, זקוקות לאסטרטגיות תזונה אחרות, שמתחשבות במחזור ההורמונלי ובצרכים הפיזיים והפיזיולוגיים, שמאופיינים בכל חלק של החודש.

‏אהמ… אז אני… אני כן חושבת שצריך לזכור שבסופו של דבר, באמת תזונה זה דבר פרסונלי. ויש הרבה מאוד שיטות תזונה. ואני כן יאמר ואעיד על עצמי - אחד, דיסקליימר, יש פה שני פרקים שמדברים על צום לסירוגין, ועל ה… ועל המקומות ש… על התועלות של צום לסירוגין. אני עד לפני שנה וחצי, צום לסירוגין עבד לי בצורה מדהימה, והרגשתי שאני על גג העולם, והייתי מפוקסת וחדה יותר. ובשנה האחרונה שיניתי קצת את מגוון האימונים שלי, ובעקבות אהה… עם העלייה בגיל, העליתי ושיניתי את האימונים שלי ליותר אימוני כוח, והרגשתי שזה פחות נכון לי, עוד הרבה לפני ששמעתי את סימס מדברת, ופשוט הפסקתי עם הצום לסירוגין. וכאן אני רוצה לומר לכל אחת שמקשיבה לי: אין דרך אחת לרדת במשקל, אין אסטרטגיה אחת לבנות את ה… את מסת השריר, יש לנו אסטרטגיות שונות ומגוונות. אחד הדברים שאני נותנת ב"סייקל" זה הרבה מאוד אסטרטגיות, שבסופו של דבר, כל אחת מבינה מה נכון ומה מתאים לה, בתקופת הזמן הספציפית שבה היא נמצאת.

‏אז סימס אומרת שבמקום צום לסירוגין, נשים צריכות לאכול בקשיבות לשעון הביולוגי שלהן. מה זה אומר? לצרוך ארוחות מזינות בשעות היום, ולהימנע מהרעבה ממושכת. זה בעצם גישה שמאפשרת לשמור על איזון הורמונלי לאורך היום, לשפר את הביצועים הגופניים, ולתמוך בבריאות הכללית של נשים. היא אומרת שאישה שקמה בבוקר ועושה צום לסירוגין והולכת להתאמן, היא עלולה להגביר את הקורטיזול ולאבד מסת שריר.

‏אז גם כאן אני רוצה דיסקליימר. אני אומנם לא עושה צום לסירוגין, אבל אני גם התנסיתי בלאכול בבוקר ולי זה לא עובד. ולכן תמיד תלוי מה קרה ב… בכל היממה. אני בדרך כלל לפני אימון כוח, ערב קודם אוכלת פחמימות, כדי למלא את מאגרי הגליקוגן שלי, שאני ארגיש שיש לי כוח שריר, ו… אני ארגיש במיטבי, ובאמת, לי זה עובד טוב. אגב, אחרי ששמעתי את סימס, ניסיתי שבוע שלם לאכול לפני אימון, כשהאימונים שלי הם די מוקדמים, 7-8, וראיתי שזה לא עובד לי, אני ממש מרגישה שתקוע לי משהו ולא נעים לי, לא כיף לי להתאמן. ולכן, אני מניחה שסימס מדברת על נשים שמתחילות צום לסירוגין, כנראה מסיימות מאוד מוקדם ערב קודם, ואז ממשיכות את הצום על מאגרים ריקים, ושם קצת קשה לנו לתת את המיטב שלנו, ואנחנו עלולות במקום לבנות מסת שריר, בעצם לאבד אותה.

‏אז אני אומר שאין אמת אחת, ויש תמיד אמת מדויקת עבורכן. אבל אם מישהי מכן מרגישה שהגוף שלה לא מגיב לשיטה שהיא מנסה, אז יכול להיות שהבעיה בכלל לא נמצאת בה, אלא בשיטה שלא מתאימה לפיזיולוגיה הנשית שלה. וגם אם מישהי אומרת לי 'לא, לא, צום לסירוגין עובד לי מדהים', כן צריך לבדוק לאורך זמן. כי הרבה פעמים שאנחנו מתחילות אסטרטגיה חדשה, בהתחלה הגוף אוהב את הקיקים האלו ואת השינויים האלו, ולאורך זמן יכול… אהה… זה יכול לעשות את הפעולה ההפוכה. ולכן הקשבה לגוף, להתאים את התזונה והאימון למחזוריות ההורמונלית שלה, שזה מביא אותי לסעיף השני, יכולים להביא לתוצאות בריאותיות הרבה הרבה יותר טובות.

‏ובעצם הדבר השני שסימס מדברת עליו, זה בעצם המחזוריות הנשית שלנו. ללמוד לפתח אינ… אינטליגנציה הורמונלית. אנחנו לא משתנות כי אנחנו לא יציבות, זה לא כי אנחנו משוגעות, זה לא כי משהו לא בסדר אצלנו, זה לא כי אנחנו מטורללות. אגב, שנים חשבתי שאני מטורללת, שיש לי… שיש בי שתי נשים, חשבתי על עצמי הרבה מאוד דברים לא סבבה. [מגחכת] אנחנו, מסתבר, משתנות כי אנחנו חכמות הורמונלית. אז אנחנו משתנות לא כי אנחנו חלשות, כי הגוף שלנו זאת מערכת חיה, חכמה, מורכבת, דינמית. בכל חודש יש לנו ארבע עונות הורמונליות. תחשבו על זה, כמו עונות השנה. וכשאנחנו לומדות להכיר את העונות האלה, אנחנו לא רק מרגישות טוב יותר, אנחנו גם מקבלות אישור פנימי להיות בדיוק איפה שאנחנו. ואני יכולה להתאים את המצב שלי על… על הסייקל החודשי לסוג האימונים שלי וגם לסוג התזונה שלי. אז אנחנו… אני כן רוצה לדבר על השלבים האלו במהלך החודש, כל זמן שיש לי וסת.

‏אז יש את השלב הזה שזה בימים של בין… בין היום החמישי ליום ה-13, שהאסטרוגן שלנו עולה. יש לנו תחושת בהירות, אנרגיה, התחדשות, כי אסטרוגן משאיר אותנו חיות, ולכן נשים שככל שהן מתבגרות והאסטרוגן מתנדף, מדווחות על הקמילה הזאתי ועל המקום הזה שהוא… שכאילו נלקח, החיוּת נלקחה מאיתנו. אז דווקא בזמן הזה שהאסטרוגן שלנו בעלייה, זה הזמן לאימוני כוח, אימונים… אימוני התנגדות, להרים… אפשר להרים משקולות, לחשוב בגדול, לבנות תוכניות, וזה לא רק ב… בחדר הכושר, זה ממש ב-outing שלי לחיים. בעצם להבין שבימים שהאסטרוגן שלי בעלייה, אני באנרגיית חיים.

‏ואז מגיע היום הזה, שנקרא הביוץ, שזה בערך בין יום 14 ליום 16, ואז שיא ה… אנחנו בשיא ההורמונים שלנו, שיא התשוקה, שיא הביטחון, אנחנו זוהרות יותר. וזו תקופה, ממש לקחת אותה על הציר… אל ציר הזמן, ליזום, להוביל, להיראות. אני אומר לכן שאני את הלייבים שלי, גם ב"סייקל" וגם לייבים אחרים שאני עושה לקהל הפתוח, אני פשוט קובעת ממש על הציר ההורמונלי, וכמה שיותר לאזורים שבהם האסטרוגן שלי בעלייה, ויש לי מקום, יש לי מקום לזרוח ולתת החוצה. ואם זה נופל גם על הביוץ, אז בכלל הרווחנו.

‏אז פה, גם בביוץ, יש לנו מקום לתת את הכוח שלנו, גם באימונים, וגם החוצה. וגם פה, אימונים שיהיו… יהיה מעורבים בהם אימוני כוח, משקלים, לתת את כל כולנו, זה המקום הנכון לעשות את זה.

‏אחר כך, הכיף הזה מתחיל לרדת, זה נמצא בערך בין הימים ה-17 ל-28, שזה כזה הזמן שלפני הווסת, הפרוגסטרון מתחיל לעלות. ואז אנחנו מרגישות משהו מיוחד, אנחנו מרגישות צורך פתאום, מהיציאה החוצה, צורך בהתכנסות. הגוף שלנו מתחיל להכין את עצמו. הוא רוצה יותר פחמימות, הוא רוצה יותר חום, הוא רוצה יותר שינה. וכאן גם אנחנו נראה שיש ירידה בביצועים הספורטיביים. וזה לא כישלון, זה לא כי משהו דפוק בי, זאת פשוט החוכמה הנשית. וכשאני מבינה את זה, לא מעניין אותי שהמאמן בחדר כושר אומר, 'תתני את כל כולך, בואי, תני לי עוד אחד! תני לי עוד אחד!' זה לא מעניין אותי, כי אני יודעת באיזה שלב אני, וכמה אני מסוגלת לתת גם באימון שלי. וזאת חוכמה נשית כל כך משחררת וטובה. ואם אני מבינה שבתקופת הזמן הזאת הגוף שלי מבקש יותר פחמימות, אז אני אתן לו. אני אתן לו יותר פחמימות מורכבות, אני אשלב אותו… אותם, עם סיבים טובים, עם שומן, עם חלבון, ואני פשוט יאפשר לגוף שלי את מה שהוא צריך עכשיו.

‏ואז מגיע הרגע הזה, שזה השיא, שה-peak, שנקרא הווסת. הגוף משחרר, רגשית, הורמונלית, פיזית. אני לא יודעת אם אתן… מי מכן מכירה את התחושה הזאתי ש-once אנחנו מקבלות וסת, משהו כאילו, הבלון מתפנצ'ר. לפעמים זה נראה לנו שזה עוד ממשיך, אבל דווקא ברגע של קבלת הווסת יש משהו שהשתחרר לנו. אז נכון, זה… יש שמה איזה reset, איזה restart של הגוף. הגוף נמצא בעונה שלו של הניקוי, וגם כאן הוא מבקש להקשיב, להתכנס פנימה. אולי הוא יבקש לאכול יותר. בתקופה הזאתי אנחנו יכולות ל… יש לנו בממוצע כ-300 קלוריות שאנחנו שורפות יותר מבשאר החודש, בממוצע כמובן. אז נאפשר לו את הדבר הזה. לא נדרוש מעצמנו דברים גדולים, לצאת החוצה, אלא תקופה להקשיב, להתכנס פנימה, ולקחת את התקופה הזאתי כגל שחולף, ו… החיים שלנו מתחילים להתיישר עם הגלים האלו. אנחנו פחות במלחמה, פחות במאבקים, אנחנו יותר חכמות. ו… אני באמת אומרת ממקום אישי, אני ממש הרגשתי מטורללת. הרגשתי שלא יכול להיות שיש לי ימים כל כך מאוזנים מול המקרר, מול הצלחת שלי, ויש לי ימים שבא לי לטרוף את העולם, ואז כשאני פתאום מבינה את מולד הירח שלי, את העונה שבה אני נמצאת, יש משהו שנותן ומאפשר לי מרחב לשהות ולהיות בו.

‏ואם מדברים על אימונים בזמן הזה של לפני הווסת ובווסת, אז כאן זה מאוד אינדיבידואלי, אבל כן, אם אני יודעת שהגוף שלי לא בשיא שלו, אז יוגה, אפשר פילאטיס, אפשר הליכה קלה, אפשר אפילו ריצה נעימה, אפשר לא לקחת את הגוף שלנו לקצה. וגם כאן, יש נשים שגם בזמן הזה יודעות לקחת את הגוף שלהן לאזורים של אה… של דחיקה. אני חושבת שפשוט צריך להתנסות ולהבין מה מתאים לי באזורי הזמן הזה, וגם אם בחרתי לעשות אימוני כוח בזמן הזה, אז הם יהיו בעצימות נמוכה יותר. אני הקברניט של הספינה הזאת שנקראת הגוף שלי. אף מאמן, אף יועץ, אף תזונאי, אף אחד לא יקבע איך אני מרגישה. וככל שאני בקשיבות עם הגוף שלי, ככל שאני יוצאת לדייט עם הגוף שלי מדי יום, אני ממש יכולה להרגיש איך אני יודעת לשאול אותו את השאלה והוא עונה לי מה הוא צריך עכשיו. וזה מקום חשוב, להבין שאנחנו חיות כמו בטבע, בגלים, והגלים שלנו הם סוערים יותר מגלים של גבר. וגם את זה צריך להבין, וגם חשוב שגם הבן זוג שלנו, אם הוא נמצא איתנו, גם הוא, חשוב שיבין את האירוע הזה שנקרא המחזוריות שלי על הסייקל.

‏הדבר השלישי שדוקטור סימס מדברת, היא מדברת על אכילה לפני אימון, היא מדברת שינוי קטן שיש לו השפעה עמוקה. חכו עם זה, כי יש לי דיסקליימר בסופו. אז היא אומרת שנשים רבות עושות אימון בוקר על קיבה ריקה, כי ככה הן חושבות שהן שורפות יותר קלוריות. אבל מה שסימס מסבירה, זה שאצל נשים אימון על בטן ריקה לא שורף שומן, הוא מעלה סטרס. הבוקר זה בעצם הזמן שבו הקורטיזול, אותו הורמון סטרס, כבר גבוה באופן טבעי. ו… אם אני מוסיפה לזה גם פעילות גופנית ללא אוכל, ואני מוסיפה לזה נגיד רק קפה, אז אני בעצם מאותתת לגוף שאני בסכנה. היא אומרת שהתגובה לכך זה האטת חילוף החומרים, פירוק שריר, אגירת שומן, וזה בדיוק ההפך ממה שאנחנו רוצות.

‏היא מציעה שהפתרון הוא פשוט, היא אומרת לשבור את הצום, לתת לגוף שלנו איתות שאנחנו איתו, איתות של ביטחון. והיא אומרת, אנחנו לא צריכות עכשיו ארוחה גדולה, אלא איזה נשנוש אסטרטגי, משהו נקודתי שיעזור לנו באימון עצמו. אז זה יכול להיות שייק חלבון עם מים, או יכול להיות איזה חצי בננה, או עם קצת חמאת שקדים, או איזה יוגורט קטן עם מעט פירות. והיא אומרת שהפעולה הזאת משנה את הכל, את מתאמנת באנרגיה, את מחזקת שריר, את מייצבת סוכר ומביאה תוצאות.

‏ושוב, גם פה אני שמה דיסקליימר ואומרת, לי זה לא עובד, לאכול בבוקר לא עובד לי טוב. אבל מה כן עובד לי טוב? זה בלילה שלפני לאכול טוב, וכשאני אוכלת את הפחמימות שלי בלילה, אני פשוט מרגישה שאני חזקה יותר בתוך האימון. ומבטיחה לכן שניסיתי שבוע וכל פעם מחדש, זה לא היה לי סבבה. ואז הבנתי, בסופו של דבר, יש את מה שכולן יגידו, ומה שגם סימס תגיד, דוקטור סימס, כבודה במקומה מונח, אבל יש מה אני מרגישה על עצמי ומה נכון לי. אני כן מסכימה שמישהי שעושה צום לסירוגין, וסיימה לאכול בשש בערב, והמאגרים שלה כל כך ריקים, היא בעצם עובדת בפול גז על ניוטרל, ושם אני לא… אני כן יכולה להבין איך הדבר הזה מייצר סטרס לגוף, ובעצם עושה את הפעולה ההפוכה.

‏הדבר הבא והחשוב שסימס מדברת עליו, זה על תוספים. היא מדברת על חלבון, על קריאטין ועל מגנזיום, שלושה תוספים, שהיא אומרת שזה לא אקסטרה, זה הבסיס. אנחנו רגילות לחשוב על תוספים כעל משהו מעבר, כאילו זה המותרות. אבל אחרי גיל 40, זה לא לוקסוס, [מגחכת] זה התשתית שלנו. חלבון, רוב הנשים אוכלות חצי מהכמות שהן צריכות. ובאמת, אני מדברת עם נשים, ו… ואני מבינה שהמקום הזה לא לגמרי ברור. ולא… אני כן גם רוצה לומר משהו, שיחה שהייתה לי הבוקר, עם לקוחה שלי שהיא הפכה להיות חברה, והיא הייתה אצלי בתוכניות בגלגולים הקודמים שלי, כשעוד הייתי בת 30, ושם לא הקפדנו על חלבון, וזה לא היה חלק מה… מהאג'נדה שלי. אבל כמובן, חציתי את גיל 40, אז גם אני משתנה, וגם האג'נדה שלי משתנה, וגם כל מה שאני חושבת על תזונה, גם כן, הרבה מאוד דברים משתנים. ולכן אנחנו צריכות להתחיל לחשוב אחרת. בגיל 20, אני רוצה להיות רק רזה. בגיל 40, אני רוצה להיות חזקה ועם מסת שריר. ו… כשאני אוכלת… כשאני לא אוכלת מספיק חלבון, אני משפיעה על חילוף החומרים, על השובע, על השריר, על האנרגיה שלי, על ההורמונים שלי, על הויסות… על ויסות הסוכר שלי. וסימס מדברת על זה שאנחנו צריכות לפחות 1.6 גרם לקילוגרם גוף, שהוא בעצם מפוזר על פני היום. וכן, היא אומרת, גם בבוקר, כשאתן מדלגות על הבוקר, אז רוב הסיכויים להגיע לכמות החלבון הנדרשת, היא… היא כמעט אפסית. אז כאן אני רוצה גם לתת איזה… את השני סנט ממני. זה נקודה שאני גם אומרת ל"סייקליות" שלי. אנחנו נמצאות במהפכת הידע, וכשאני מחשבת את ה… את כמות החלבון היומית שאני צריכה, אני קודם כל לוקחת את משקל היעד שלי ומכפילה אותו. אז נגיד, אני שוקלת 58 קילו, ואני מכפ… ואני רוצה… עושה כפול 1.6 גרם, אז אני יודעת שאני צריכה לאכול בערך 92-93 גרם חלבון. אני באופן אישי אוכלת 100-110 גרם חלבון, כי אני מכפילה את זה כמעט בשתיים, ו… וזה… ואני מרגישה שזה עושה לי טוב ונעים וכיף.

‏אהמ… אז מה רציתי לומר בעצם? אה, אז אני יודעת שאני צריכה לאכול נגיד, נניח, 100 גרם חלבון, אני נעזרת ב-ChatGPT. אני אומרת לו, "היי חבר, אני צריכה לאכול 100 גרם חלבון, בוא תעזור לי להגיע לתצרוכת הזאת". עכשיו, אני הייתי בטוחה שלהגיע ל-100 גרם חלבון זה כאילו לעשות את הבלתי אפשרי, ורק חייב תוספים ואבקות חלבון ו… ו… ו… אבל וואלה, גיליתי שזה פשוט להגיע ל-100 גרם חלבון כשאני פשוט "על הדברים". אז כן תיעזרו ב… ואני מגיעה דרך אגב ל-100 גרם חלבון, 110, בלי שום תוספים, בלי שום אבקות. זה לא שאני לא משתמשת מדי פעם באבקת חלבון, כי לפעמים מגניב לי לצאת עם שייק ולשים בו קצת קפה או קקאו, ולהוסיף לו שייק, סקופ חלבון, וזה, ככה אני יוצאת לדרך. אבל רוב הזמן שלי אין לי שום צורך בתוספים… לתסף, אלא אני ממש מרגישה שאני מגיעה ליעד שלי כשאני… כשאני בבקרה על זה, אז תשתמשו ב-ChatGPT. כן, ואם צריך, לא להתבייש, פעם אחת למדוד. הרבה פעמים נשים אומרות 'אני לא יודעת איך נראה 100 גרם עוף או טופו'. אז פשוט פעם אחת למדוד ולראות איך זה נראה. זה משהו לגיטימי לחלוטין לעשות, וזה לא הופך אותך לאובססיבית על המשקל, זה הופך אותך למודעת. אז אני לא בעד כל היום לחשב מספרים, אבל אני כן בעד לראות את התמונה, להבין איך היא נראית, ומשמה להתקדם הלאה.

‏הדבר הבא שסימס מדברת איתה… עליו זה בעצם קריאטין, שזה בעצם זה… עד לא מזמן זה נתפס כתוסף רק של מתאמני חדר כושר, אבל מסתבר שבשנים האחרונות הוא נחקר יותר ויותר, והוא מוכח כמשפר תפקוד מוחי, זיכרון, מצב רוח, מסת שריר וצפיפות עצם, במיוחד לנשים בגיל הפריון והמעבר. ההמלצה שלה זה בין שלושה לחמישה גרם ביום, בלי עומס, בלי סיבוכים, בלי לפחוד… לפחד שזה ישמין אותנו, פשוט תוסף שנותן לנו יותר כוח.

‏אז אני כן אומר שקריאטין אני כן צורכת בשמונה חודשים האחרונים, ואני כן יכולה לראות שיפור בביצועים שלי. אבל תמיד אני אומרת, אני לא יודעת מאיפה זה, אני יודעת גם שבשנה האחרונה שיפרתי מאוד את השינה שלי, והוספתי יותר חלבון, ובסופו של דבר, זה אנחנו המכלול של כל הפעולות שאנחנו עושות במהלך היום.

‏התוסף הבא שהיא מדברת עליו זה מגנזיום. ואנחנו יודעות שמגנזיום זה… הוא חסר, הוא חסר, והוא שכיח מאוד בחסר שלו אצל נשים. והתסמינים של החסר זה עצבנות, נפיחות, עצירות, קושי להירדם. והתפקידים של מגנזיום, אפשר לומר שיש לו מעל ל-300 תפקידים אנזימטיים בגוף, החל מהרפייה של השריר, לאיזון רגשי, לתמיכה במחזוריות שלנו. ולכן מגנזיום… אנחנו גם יודעים שהמים במדינת ישראל הם מים מותפלים. בקיצור, חסר לנו מגנזיום, והרבה פעמים הבדיקת מגנזיום שנעשה בקופה, היא תיתן לנו פרופיל על מה קורה בדם, ולא מה קורה באחסון ובתאים שלנו. והיא אומרת, אל תחכו להתרוקן, אלא לתמוך בזה מראש. אני משתמשת במגנזיום, באופן אישי, שנקרא אל-טראונט, הוא היחיד שחוצה את מחסום הדם-מוח, אבל כמובן יש גם גליצינאט למי שצריכה על הלילה, יש ציטראט למי שצריכה ויש לה ענייני עיכול, וכמובן הטאורט למערכת העצבים. רק אל תקנו מגנזיום אוקסיד שהוא הכי נזיל במדפים, אבל למעט… הספיגה שלו מאוד נמוכה, ובעיקר מה שהוא עושה הוא משלשל, אז אהה… אז אם כבר אנחנו לוקחות תוסף, חשוב שיהיה תוסף שיהיה גם אפקטיבי עבורנו.

‏הדבר הבא שעוד היא דיברה עליו, היא דיברה על אימוני כוח, על סאונה, על מים קרים. שפה גם כן בא לי לומר כמה דברים על זה. אנחנו רגילות לחשוב שעבודה קשה מביאה תוצאה, אבל לפעמים דווקא החוכמה זה לדעת איך לעבוד קשה ומתי. דוקטור סימס אומרת 'נשים צריכות לעבוד עם משקלים כבדים, לא עשרים חזרות קלות, אלא שישה עד שמונה חזרות מאתגרות'. ואני בשבילי זה דווקא כן היה משהו, זה… זה… זה חידוש ששמעתי ואמרתי "מממ… מעניין, אפשר להתחיל לבחון איך זה עובד עליי". והיא אומרת שזה מה שבונה את מסת השריר ואת צפיפות העצם ומווסת את הסוכר ושומר על תפקוד מטבולי גבוה. ובעצם זה מייצר לנו תחושת חוזק ולא רק פיזית, ולזה אני מאוד מאוד מתחברת. אני חושבת שמהיום שעשיתי… שהתחלתי לעשות אימוני כוח, אני מרגישה את החוסן מבפנים. חוזק נפשי מטורף! ו… לא נותר לנו אלא פשוט להכניס את זה ל-daily routine שלנו ולהבין שאימוני כוח הם לא המלצה, הם חובה ככל שאנחנו מתבגרות, ובידיעה שהעולם והקידמה תשאיר אותנו כאן לשנים רבות. אז אנחנו רוצות שנים רבות בבריאות מיטבית וטובה. וגם אתן ששומעות אותי, נסו במקום 20 חזרות קלות, 6-8 חזרות שמביאות אתכן לקצה, שאחר כך כואב לכם. אחר כך… תקראו לי מזוכיסטית, אבל יש איזה כאב כזה שהוא כאב כיפי, שהוא כאב של גדילה. אני בטוחה שלצד אלה שחושבים שאני מזוכיסטית, יש פה כאלה שאומרות, 'אוי, אני ממש מבינה אותך'.

‏סימס מדברת גם על סאונה, היא מדברת על 10-15 דקות, פעמיים, שלוש בשבוע. היא ממש מס… מדברת על השיפור של התפקוד ב… תפקוד לבבי, ניקוי רעלים. ותמיד ניקוי רעלים זה מין מושג כזה שצריך רגע לדבר עליו, כי בסופו של דבר הגוף שלנו יודע לסנן ולנקות רעלים, אבוי לנו אם הוא לא היה יודע לעשות את זה, ויש לנו הרבה מערכות פינוי לעשות את הדבר הזה, דרך הכבד, השתן, הזיעה שלנו, ובעצם מה שהסאונה עושה היא בעצם נותנת קרקע טובה יותר לסנן ולנקות את ה… את הרעלים שלנו. אז היא ממליצה על 10-15 דקות, וזה גם לגמרי לגמרי יכול לעזור למי שסובלת מבעיות שינה, ובטח ובטח סובלת מסטרס גבוה.

‏היא מדברת על מים קרים. היא מדברת על טבילה קצרה, אבל לא קיצונית, שימו לב. מקלחת קלה בסיום המקלחת החמה שלנו, וזה משהו שאני מאוד אוהבת. מתקלחת רגיל, כיף לי וטוב לי, וממש בשלושים שניות האחרונות של המקלחת מסובבת את הברז באומץ רב, ופשוט נותנת למים לזרום. עכשיו, נכון להקלטה של הפרק הזה, שהוא ב… בקיץ, אז נראה לי שזה קל יותר. אז היא מדברת על זה, על מים קרים, שזה ממש מחדד אותנו מנטלית, וזה מחדד, מחזק את מערכת העצבים. ויחד עם זאת, היא אומרת שנשים צריכות לשאול את עצמן 'האם זה מחזק אותי או מוסיף לי עוד עומס וסטרס?' בהבנה שהיא כל הזמן חוזרת על זה - לא כל מה שנכון לגברים, נכון לנו, ולפעמים עוצמה אמיתית זה דווקא היכולת שלנו להאט, ולא לתת את זה בכל הכוח. אז נשאלת השאלה, אז אמבטיית קרח, כן או לא? אז גם כאן, תלוי למי, ואני חושבת שתלוי זמן השהות שלנו, וכמה זמן אנחנו עושות את זה. וגם להרגיש מה קורה לי אחרי, ולא לתת את התשובה אחרי פעם אחת שהתנסיתי, אלא אחרי מספר פעמים שאני שם, ולראות איך הדבר הזה מגיב. וזה כל הזמן מחזיר את האחריות אלינו, להבנה שמה שמתאים למישהי אחת, 'ראיתי איזה מישהי באינסטגרם, אז אני רוצה לקפוץ על הטרנד הזה', לא, אני רוצה להתנסות ולהבין מה האסטרטגיה שמתאימה לי, ולא רק מתאימה לי, מתאימה לי עכשיו, בתקופת הזמן הזאת.

‏[צוחקת] אני צוחקת, כי איך אתן יכולות לדעת שאני באטרף על פרק? כשאני מדברת מהר מהר מהר, ולא לומר שאני בטוחה שיש פה נשים שגם ישימו אותי על אחד וחצי או שתיים במהירות [צוחקת]. אז באמת, הכל באהבה, ובהנגשה אליכן, ואולי הסעיף החשוב ביותר שסימס דיברה עליו, נקרא השיפט התודעתי, מרזון לחיוניות וחוזק. שימו לב, קראתי לו מרזון לחיוניות וחוזק. כי כשאנחנו בנות 20 ו-30, אנחנו חושבות על רק איך להיות רזות, וכשאנחנו חוצים את 40, המחשבה היא 'איך אני הופכת להיות חזקה וחיונית'. כי גם אם תעשי הכל נכון, תאכלי חלבון, תתאמני לפי הסייקל החודשי, תקחי טרי-קריאטין, מגנזיום, אם את תמדדי את הערך שלך לפי המספר על המשקל, את תישארי במאבק.

‏רוב הנשים שחיות בתודעה הישנה, חיות במתח קבוע מול הגוף, 'כמה אכלתי, כמה שקלתי, כמה נשאר לי לרדת'. ואז בטח אתן אומרות, 'נכון ליב, אבל לך זה ממש קל, את רזונת'. אז אני כן אומר ששנים הייתי בלופ הזה של המשקל ושל כמה אני שוקלת, והאם… והערך שלי שנמדד על בסיס המשקל, וכן, אני עובדת, אני עובדת בזה. אני עובדת ב… בלהיות חזקה וחיונית, ולא, אני לא אוכלת כל היום כל מה שאני רוצה, שלא יבלבלו לכם את השכל. אני חציתי את גיל 40, אני כבר בת 45, בואכה 46, ולגמרי לגמרי יודעת שכדי להרגיש ולהראות איך שאני רוצה, אני צריכה להשקיע, ולהשקיע בהנאה. אבל כשההנאה הזאתי היא… היא ממוקדת בפרקטיקה, בהבנה שכל כך חשוב לי החוזק ולא הרזון, הדבר הזה קורה מעצמו, והמשקל לא מסמן לי כלום.

‏כי להתבסס רק על המשקל זה תודעה של צמצום, תודעה של שליטה, של הפחד מלהתפרע, מלהיכשל, מלהיות לא מדויקת. אבל התודעה החדשה היא לא עוסקת רק בלהיות רזה, היא עוסקת בלהיות חיה וחיונית וחזקה. כי חיוניות זו לא… כי חיוניות היא לא מותרות. היא האנרגיה בבוקר. היא התשוקה לחיים. היא העיניים הבורקות שאת שמה על עצמך. היא תנועה שנובעת מתוכך. היא שקט במחשבות. כי אין משהו יותר כיפי מראש שקט, ממוח שבע, מבחירה שהיא ברורה. וכשאת מתחילה לזוז לתוך חיוניות, הבחירה שלך משתנה. את מפסיקה להעניש את עצמך, את מפסיקה להזין רעל בתוכך. המשקל כשאת עולה… עולה עליו לא מגדיר אותך, אם יום אחד שחררת ויום אחד את תקועה. את מפסיקה להקשיב לקול הזה שאומר לך ש'את לא מספיק', ואת מתחילה לשמוע את הקול שאומר לך 'אני כבר כאן'. ומבחינתי זה המהפך. מהפך שמתחיל בראש, מחלחל לגוף, מגיע לצלחת, לשינה שלך, לבחירה שלך, ולבחירות הקטנות שאת עושה בכל יום, ומתאספות והופכות להיות את החדשה שאת רוצה להיות בתקופת הזמן הזה.

‏וכשאני אומרת שסימס כל כך מדויקת ואני ממש מרגישה שישנו יחד, ודיברנו על אותם הדברים, כי באמת ב"סייקל", בתוכנית ה"סייקל" לנשים עסוקות, אנחנו מדברות על איפה את מונחת על הציר שלך. ה"סייקל" זה לא עוד תפריט, עוד רשימה של אסור ומותר, היא לא אומרת לך מה לעשות, היא שואלת אותך מה נכון לך. וזה מעצבן, וזה סיזיפי, וזה חקירה פנימה. אבל ככה אנחנו בונות איתך גישה של הכרה עצמית. אנחנו לומדות איפה את מונחת עכשיו, בגוף, בנפש, בחיים. אנחנו לא מחפשות להכניס אותך למסגרת, אנחנו פותחות לך מרחב, ואת בונה אותה יחד איתנו.

‏תחשבו כמה זה משחרר שאנחנו לא נלחמות בגוף שלנו, אנחנו מבינות את הסייקליות שלו. אנחנו לא מצמצמות, אנחנו מזינות את עצמנו. אנחנו לומדות להבחין בין אמת שלי לבין הרעש החיצוני, ויש הרבה רעש, עודף המידע הוא רעש. וכשאני לומדת להבין מה נכון לי, הוא הופך להיות רעש לבן. וזה מקום מאוד מאוד מאוד מנחם. זה דרך שאת זזה עם החיים, דרך שמבינה שאת לא קו ליניארי, את מחזורית. ו… ובעצם המטרה שלנו כל הזמן זה לחזור לבית הפנימי שלנו. להחזיר אותנו אל עצמנו. ואני חושבת שזה המסר באמת ההכי חשוב שאני רוצה להעביר כאן. מעבר לכל הפרקטיקות היבשות ולמה שסימס אומרת, המקום הזה שבו, כשאני מחוברת לעצמי, מחוברת למחשבה שלי, למה הגוף שלי צריך, אני לא צריכה שאף אחד יגיד לי מה לעשות. אני רק רוצה שהגוף שלי יזכיר לי מה נכון לו לעשות עכשיו.

‏[נאנחת] אז אני שמה פה לינק ל"סייקל" שנפתח לנו ביוני, למי שרוצה לקפוץ ככה לפני שהקיץ ממש מתחיל, בתוכנית קיץ כיפית. ולא אמרתי הקיץ מתחיל כי 'תעלי על הבגד ים ובואי לעשות תוכנית'. לא, לא, זה מקום של… זו העונה הזאת בשנה עכשיו. ומי שרוצה להצטרף למשפחה שלנו יותר ממוזמנת.

‏אני מקווה שהמידע שנתתי כאן עשה לך סדר, ואם הוא עשה לך בלאגן, לכי ותתנסי. ותבדקי מה נכון, מה מתאים לך, ומתוך הבנה שאין אמת אחת. עם כל מה שאמרתי, ועם כל מה שאני כנראה אגיד. ואני רוצה שתזכרו שכל עולם התזונה זה עולם דינמי, משתנה, בועט, ולכן אנחנו כל הזמן, ככל שאנחנו נהיה יותר קרובות לעצמנו, קשובות לעצמנו, אנחנו נוליד מתוכנו אמת שנכונה לנו.

‏אוהבת אתכן, להתראות בפרק הבא.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה