היסטוריה לילדים - ההיסטוריה של הדינוזאורים

כשאנחנו מספרים על אנשים שחיו בעבר, אנחנו מספרים על ההיסטוריה של עצמנו, של בני האדם. אבל גם לטבע ולחיות יש היסטוריה משלהם! הרבה לפני שהופיעו בני אדם על כדור הארץ, הופיעו צמחים ובעלי חיים. בימי קדם, חיו בעלי חיים מיוחדים מאוד, ביניהם - הדינוזאורים. אבל תחשבו על זה לרגע: אם איש מעולם לא ראה דינוזאור חי, אז איך אנחנו יודעים שהם היו קיימים? ומה אנחנו בכלל יודעים על דינוזאורים? בואו נגלה...

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/09/2020.

אתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.

"היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי.

הדינוזאורים.

כשאנחנו מספרים על אנשים שחיו בעבר, אנחנו מספרים על ההיסטוריה של עצמנו, של בני האדם. אבל גם לטבע ולחיות יש היסטוריה משלהם. הרבה לפני שהופיעו בני אדם על כדור הארץ, הופיעו צמחים ובעלי חיים. בימי קדם חיו בעלי חיים מיוחדים מאוד, ביניהם הדינוזאורים. אבל תחשבו על זה לרגע, אם איש מעולם לא ראה דינוזאור חי, אז איך אנחנו יודעים שהם היו קיימים? ומה אנחנו בכלל יודעים על דינוזאורים? בואו יחד נגלה.

דינו, בוא רגע. זה דינו, דינוזאור המחמד שלי. דינו, בוא בוא שנייה, בוא שב כאן לידי. אוי, שברת את הכיסא. דינו, כמה אתה שוקל? לא, אל תבכה, אל תבכה. לא נורא, אני אתקן את הכיסא, אני אתקן. בוא, שים ראש על אבא, בוא. בוא, שים ראש על… דינו. דינו, קום. דינו, אל תשים ראש על אבא. דינו, יואו, מה זה?

בני אדם גילו מאובנים כבר לפני אלפי שנים. מאובנים הם שרידים של צמחים או בעלי חיים שצורתם השתמרה בצורה מלאה או חלקית באבנים, ומכאן שמם, מאובן, מה שהפך לאבן. הדורות שחיו אז הבינו שהם בעצם מביטים בשריד של בעל חיים קדום, אבל הם לא ידעו לומר הרבה יותר מזה. לפני כ-2,000 שנים הסינים גילו עצמות ענקיות והם כתבו כי הם גילו עצמות של דרקון. לפני כ-350 שנה מצא חוקר אנגלי בשם רוברט פלוט, עצם גדולה מאוד, אבל הוא לא ידע לאיזו חיה הייתה העצם עשויה להיות שייכת. הוא הסיק כי זו כנראה עצם של בני אדם ענקיים שחיו בעבר ונעלמו. לא היה לו כל הסבר אחר.

רוברט: שלום ילדים, אני רוברט. וואו, יש פה עצם גדול מאוד, זה נראה איזה איש כמו גוליית, אולי ענקיסט כזה משהו. הוא היה בגובה של כמה מטרים, אני די בטוח בזה. כנראה, כנראה זה. לא, אני לא בטוח. אני… מה זה יכול להיות? של מי העצם הזה? העצם שקבור פה, זה קבור, זה עצם העניין, אבל לא, זה העצם של משהו גדול, אבל משהו גדול מת מזמן, אז אולי זה עצם העניין. אוי, תראו, יש פה דבורים, כוורת, לברוח.

לפני כ-160 שנה בעיר לונדון, ביקר מדען אנגלי בשם ריצ'רד אוון, בתערוכה של מאובנים במוזיאון. בין המוצגים הוא ראה חתיכת עצם גדולה מעמוד שדרה של בעל חיים קדום. השם שהחוקרים נתנו לאותו בעל חיים היה איגואנודון. מדענים בתקופתו של ריצ'רד אוון הרגישו שהם חייבים לחקור את מקור העצמות הענקיות, מאשר לספר כי הן שייכות לדרקונים או לבני אדם ענקיים. הם אספו מאובנים נוספים שבהם נשתמרו העצמות המשונות, בדקו אותן וניסו להשיב על שאלות רבות בנוגע לאותם שרידים. באיזו תקופה חיו החיות שבמאובנים? מה הן אכלו? לאיזו קבוצה של חיות הן שייכות? וגם מדוע נכחדו או נעלמו מעל פני האדמה?

אמנם לחוקרים לא היו תשובות, אך הם החלו למיין את הממצאים ולתת להם שמות. החוקר ויליאם באקלנד, שחי לפני כ-200 שנה, איתר מאובנים שנראו כאילו הם שייכים לסוג של זוחל גדול, והוא נתן לו את השם מגלוזאורוס. רגע, אבל מה זה אומר בכלל מגלוזאורוס? זה מגה לא זאורוס? אולי זה מגה כן זאורוס. מה זה המילים המשונות האלה?

חוקרי טבע נותנים שמות מדעיים לבעלי חיים ולצמחים כדי שיהיה להם קל יותר לזהות אותם ולחקור אותם. למשל, השם המדעי של החמניה הוא אליאנטוס אנוס, ובתרגום מילולי, פרח השמש. השם המדעי של האריה, פנתרה ליאו. גם לבני האדם יש שם מדעי והוא הומו ספיאנס. אתם יכולים לחפש בעצמכם שמות מדעיים של כל מיני צמחים ובעלי חיים שאתם נתקלים בהם. תגלו שאלו שמות ארוכים ומשונים, וזאת משום שמקור המילים הוא יוונית ולטינית. השם מגלוזאורוס, פירושו לטאה גדולה ביוונית. מגה זה גדול וזאורוס לטאה או זוחל.

באקלנד חשב שהוא מצא שריד של חיה קדומה שדמתה ללטאה גדולה. הוא היה בקשר עם חוקר אנגלי אחר בשם גדעון מנטל, שמצא שרידים של חיה קדומה שהזכירה איגואנה, ולכן מנטל נתן לה את השם איגואנודון. בכל הזמן הזה החוקרים הבינו שמדובר בחיות קדומות, אבל הם לא ידעו עד כמה.

כשריצ'רד אוון הביט באוסף המאובנים שהוצג במוזיאון בלונדון לפני כ-160 שנה, צץ במוחו רעיון. שרידי האיגואנודון והמגלוזאורוס היו שונים מכל בעלי החיים שהיו מוכרים בתקופתו, אבל הם היו דומים מאוד זה לזה. לכן, אוון האמין כי החיות הקדומות הללו שייכות לקבוצה שהזכירה לטאות ענקיות וקצת מפחידות. הוא לקח את המילה היוונית שמשמעותה מפחיד, נורא או איום, דינו, וחיבר אותה למילה היוונית ללטאה, זאורוס. דינוזאורוס, לטאה איומה. הצילו!

מאותו הרגע השתמשו מדענים במונח הזה כדי לשייך את הממצאים שלהם לקבוצת הדינוזאורים.

לפני כ-150 שנה יצאו מדענים בארצות הברית לחפש מאובנים. שניים מהם, עותניאל מארש ואדוארד קופ הקימו משלחות מחקר שיצאו לחפש מאובנים בהרי הרוקי, הרים גבוהים מאוד במערב ארצות הברית. מארש וקופ התחרו ביניהם מי ימצא יותר שרידים של דינוזאורים, והתחרות ביניהם זכתה לכינוי "מלחמת העצמות". לא רק שהם מצאו שרידים רבים, אלא גם במגוון רחב. כשחקרו את המאובנים והתחילו לסווג אותם, הסתבר שמצאו שרידים של 136 סוגים שונים של דינוזאורים. כיום אנחנו מכירים כ-700 סוגים שונים של דינוזאורים. הממצאים של מארש וקופ עוררו התרגשות אדירה בקהילות המדעיות וגם עניין רב בקרב הציבור הרחב. השניים החלו לפרסם את הממצאים שלהם עוד לפני שהבינו בדיוק מה מצאו. השניים לא רק חפרו ומצאו דינוזאורים, אלא גם התנצחו, רבו וערכו מלחמה מלוכלכת האחד עם השני. המלחמה שלהם נקראת עד היום "מלחמת העצמות". וכשהם הלכו לעולמם, הם השאירו אחריהם תיבות שלמות מלאות במאובנים שלא הספיקו למיין.

אני אראה לך.

אני אשיג אותך. קח עצם של פרוצרטו…

אה! אני גיליתי 56 סוגים חדשים של דינוזאורים.

אה! זה כלום, אני 80.

עצור.

שלד שלם של דינוזאור? וואו!

עושר הממצאים של קופ ומארש יצר תחום מחקר חדש, פלאונטולוגיה. פלאו פירושו ישן, און פירושו יצור, ולוגיה היא תחום מחקר. פלאונטולוגים חוקרים יצורים ישנים וחיות קדומות על ידי מחקר השרידים שנותרו מהם. מדענים מנסים עד היום להבין כיצד נראו והתנהגו הדינוזאורים. בשנים האחרונות נוסף ידע רב, וחוקרים עושים שימוש בשיטות מדעיות כדי להבין מה היה גודל הדינוזאורים, כיצד הם זזו, אם היו להם נוצות או קשקשים, מה היו הצבעים שלהם, האם יכלו לחיות גם ביבשה וגם במים, ומי היו הדינוזאורים שהיו קרובי המשפחה שלהם.

כיום ישנם אנשים שהם מאיירים פלאוטולוגים. אנשים שהתפקיד שלהם הוא להבין כיצד נראו הדינוזאורים ולצייר אותם הכי קרוב שאפשר לידע המדעי שיש לנו. מאייר שכזה בשם Gabriel Ugueto אמר כי אנשים חושבים שדינוזאורים נראים כמו אלה בסרט "פארק היורה", אך למעשה גילינו במהלך השנים שרבים מהם היו מכוסים בנוצות מכף רגל ועד ראש.

למרות הגילויים החדשים, איננו בטוחים במאת האחוזים כיצד דינוזאורים נראו. השערות רבות עלולות להשתנות עם התפתחות המדע. ודרך אגב, הדינוזאור האחרון נעלם מהעולם הרבה לפני שהופיע האדם הראשון. אז ראיתם סרט מצויר שבו רואים בן אדם ודינוזאור, תדעו שזו סתם המצאה.

דינוזאורים מזכירים במקצת זוחלים שאנחנו מכירים כמו תנינים, נחשים ולטאות, כיוון שהעור שלהם היה מכוסה בקשקשים והם הטילו ביצים. לדינוזאורים, כפי הנראה, לא היו מיתרי קול כמו לנו או ליונקים אחרים, ולכן הם לא שאגו כמו אריה אלא השמיעו קולות הדומים לקולות שמשמיע יען.

הדינוזאורים הופיעו על פני כדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנה. זה היה עולם שונה מאוד מזה שאנחנו מכירים היום.

היבשות שקיימות היום, אמריקה, אירופה, אפריקה, אסיה ואוסטרליה, היו כולן מחוברות ליבשת אחת שנקראה פנגיאה.

אתם יודעים מה? במקום לספר לכם על דינוזאורים, בואו ניסע במכונת הזמן שלי ונכיר דינוזאורים חיים, אמיתיים. הנה, בוא ניכנס פה למכונת הזמן, נלחץ על הכפתור.

זה רועד, וואו, אימא'לה.

וואו, איפה אני? נראה מין יער גדול כזה. אין פה שום בניין, שום מכונית.

אוי, תראו, יש שם דינוזאור גדול שהולך על ארבע. הוא דומה לפיל, אבל יש לו ראש קטן. על הגב שלו יש מעין משולשים בולטים כאלה. זהו הסטגוזאורוס. חוקרים מאמינים שהלוחות הללו שעל גבו שימשו בתור קולטנים של אור השמש, ובאמצעותם הוא חימם את גופו. לפי הפה הקטן שלו, הוא כנראה אכל צמחים. דינוזאורים שאכלו בשר היו זקוקים לפה גדול כדי לתפוס את הקורבן שלהם, לעומת דינוזאורים צמחוניים. דרך אגב, מחקרים מראים שרוב הדינוזאורים היו צמחוניים. הזנב של הסטגוזאורוס היה משופע בבליטות חדות, שסייעו להתגוננות מפני דינוזאורים אחרים שניסו לאכול אותו.

ותראו שם, דינוזאור קטן בגודל של תרנגולת. הוא אוכל תולעים וחרקים. זהו הקומפסוגנתוס. תראו באיזו מהירות הוא רץ. חוקרים מעריכים שהוא כנראה היה הדינוזאור המהיר ביותר מבין כל הדינוזאורים. הוא יכול היה לרוץ במהירות של 65 קילומטרים בשעה. המאובן שלו השתמר בצורה יפה, והלסת שלו נראתה יפה לחוקרים והם קראו לו קומפסוגנתוס, שהפירוש של המילה הוא לסת יפה.

אוי, הנה אחד קטנצ'יק בשם לונגיסקואמה. הוא נראה ממש כמו חרדון, אבל יש לו שבעה זיזים בולטים שנראים כמו מקלות הוקי. פירוש שמו, קשקשים ארוכים. אוי, איזה קטנצ'יק וחמוד.

ומיהו הדינוזאור הגדול ביותר? תראו את הברכיוזאורוס, הרגליים הקדמיות שלו עצומות והרגליים האחוריות קצרות יותר. הוא שוקל 50 טון, בערך כמו שמונה פילים אפריקנים. יש לו צוואר ארוך והוא מתנשא לגובה של כ-15 מטרים. זהו גובה של בניין בן חמש קומות. בדומה לג'ירפה של ימינו, הברכיוזאורוס אכל עלים מראשי העצים.

ברכיוזאורוס: אני ברכיוזאורוס ענק ואני רעב.

יובל: אוי לא. אולי נברח? רגע, מה בא לך לאכול, ברכיוזאורוס ענק?

ברכיוזאורוס: אני רוצה סלט כזה טעים עם הרבה עלים. אני צמחוני, אני אוהב עלים ירוקים, חומים, קצת קינואה, טחינה, שמן זית. סלט כזה צבעוני וטעים. עלים בכל הצבעים.

יובל: אה, אוקיי, הבנתי, הבנתי. נרגעתי.

גודלם של הדינוזאורים דורש הסבר מיוחד. מדוע רבים מסוגי הדינוזאורים היו גדולים כל כך? ומדוע כיום כמעט ולא נותרו חיות כה גדולות כמו הדינוזאורים והממותות? קיימות מספר תיאוריות, השערות או מחשבות המנסות לספק הסבר הגיוני, אבל למעשה אין תשובה חד משמעית. אחת התיאוריות טוענת שבתקופת הדינוזאורים היה שפע רב של צמחים ועצים, וכמות האוכל אפשרה לדינוזאורים לגדול ולצמוח. וזה נכון גם לגבינו, בני האדם. עם עליית כמות המזון והתפתחות הרפואה, עלה הגובה הממוצע של בני האדם ב-200 השנים האחרונות.

בהולנד, למשל, לפני 200 שנה, הגובה הממוצע לגבר היה מטר שישים ושישה סנטימטרים. היום הגובה הממוצע בהולנד הוא מטר שמונים ושישה סנטימטרים, קפיצה של 20 סנטימטרים ב-200 שנה. עכשיו, תחשבו שהדינוזאורים חיו במשך 180 מיליון שנה.

אתם מקבלים את התיאוריה הזאת? כי יש גם אחרות. תיאוריה אחרת טוענת כי הם נאלצו להגן על עצמם מטורפים, ולכן ככל שהדינוזאור היה גדול יותר, הסיכויים פחתו שמישהו אחר יתעסק איתו. ויש תיאוריה שלפיה האוויר בכדור הארץ הכיל הרבה יותר חמצן ממה שהוא מכיל כיום, ולכן ריכוז גבוה של חמצן באוויר הביא להתפתחותם של בעלי חיים ענקיים. אולי יום אחד אתם תגלו את התשובה האמיתית.

מוכנים להמשיך לפגוש עוד דינוזאורים מגניבים?

יש דינוזאור אחד שאת שמו אתם בוודאי מכירים, טירקס. רק השם הזה מעביר בי צמרמורת מרוב פחד. טירקס הוא קיצור של השם המדעי טירנוזאורוס רקס, שפירושו הוא מלך הלטאות או מלך הלטאות העריצות. הדינוזאור הטורף הזה הגיע לאורך של יותר מ-12 מטרים. היו לו שתי רגליים חזקות ושתי ידיים קצרות. בפיו שיניים ענקיות. היה לו חוש ריח מפותח שאפשר לו להריח בעלי חיים ממרחק, וכך הוא צד אותם.

רבים חושבים שהטירקס היה אוכל הבשר הגדול ביותר שהתהלך על פני כדור הארץ, אבל למעשה היה דינוזאור גדול יותר אפילו ממנו, גיגאנוטוזאורוס. אורך גופו היה כ-14 מטרים, אורך כל אחת משיניו הייתה כ-20 סנטימטרים, בערך כמו האורך של שתי אצבעות של אדם מבוגר. איזה פחד.

הו, הנה ולוצירפטור. שנייה, אני חייב להתחבא. הוולוצירפטורים לא היו גבוהים במיוחד, אבל הם היו זריזים מאוד. הם היו יוצאים לצוד בחבורות ואוכלים דינוזאורים צמחוניים.

שששש.

הוא הלך.

עוד דינוזאור צמחוני, חוץ מהברכיוזאורוס שפגשנו קודם, היה הטריצרטופס. הוא התהלך על ארבע, גופו עבה. סביב הצוואר היה לו מעין צווארון בצורת מניפה. היו לו שלוש קרניים, שתיים במצח ואחת על האף. הוא מזכיר במקצת את הקרנף של ימינו, רק שקרנף שוקל כ-2 טון, וטריצרטופס שקל בין 6 ל-12 טון, כמו שלושה עד שישה קרנפים.

היו גם דינוזאורים מעופפים, למשל הקצלקואטלוס. היו לו כנפיים דומות לזה של עטלף. הן היו ארוכות ומחוברות לרגליים. מוטת הכנפיים שלו, כלומר, המרחק מקצה הכנף האחת לקצה הכנף האחרת, הייתה מעל 12 מטרים. הוא ידע לנצל זרמי אוויר חמים כדי לדאות בגובה של כחמישה קילומטרים במהירות של רכב בכביש מהיר ולמרחק של כ-16 אלף קילומטרים בטיסה אחת. זה כמו המרחק מישראל לניו זילנד בלי עצירות.

היו גם דינוזאורים שחיו בים, למשל פלסיוזאורוס‏. ייתכן שהם ניזונו מדגים. היה להם גוף קצר ורחב, אבל צווארם היה ארוך וראשם מוארך. חוקרים שניסו לשחזר את תנועות הגוף של הפלסיוזאורים חושבים שהם השתמשו בגפיים הקדמיות בצורה מיוחדת. פחות דומה לשחייה ויותר דומה לתעופה במים, באופן שמזכיר את הפינגווין של ימינו. הם גם היו יוצאים מדי פעם מהמים ועולים אל הקרקע, אז היו מתנועעים באופן שמזכיר כלבי ים. פלסיוזאור.

את המאובנים של הפלסיוזאור גילתה לראשונה מארי אנינג. היא הייתה ציידת מאובנים מאנגליה וחיה בסוף המאה ה-19. מארי אנינג הייתה יוצאת אל חוף הים ומחפשת שרידים של בעלי חיים, מאובנים ועצמות. היא הפכה למומחית עולמית בתחום הזה. אלא שעולם המדע בתקופתה, לפני יותר מ-150 שנה, לא היה פתוח בפני נשים. במשך שנים כלל לא הייתה מוכרת ולא ידעו להעריך את עבודתה. היום יודעים שהיא הייתה חוקרת מאובנים, פלאונטולוגית, חשובה מאוד. בלעדיה ייתכן ולא היינו מכירים סוגים מסוימים של דינוזאורים.

תראו איזה יפים הדינוזאורים האלה, מסתובבים פה ו…

אוי, מה זה הפיצוץ הזה?

רגע, הכול מתמלא פה עשן. איפה הדינוזאורים? אני כבר לא מצליח לראות אותם.

אוי, אני לא מצליח לנשום. רגע, הגיע הזמן לנסוע הביתה. אנחנו בטח נפגוש את הדינוזאורים האלה בהמשך. איפה מכונת החלל שלי? איפה מכונת הזמן? איפה מכונת הזמן שלי? אוי, אין לי אוויר.

אה, הנה היא פה. ניכנס, נסגור את הדלת.

רגע, אתם עושים לא עם הראש? מה, אנחנו לא נפגוש את הדינוזאורים בהמשך?

מה? הם נעלמו? אבל למה?

אז מדוע נעלמו הדינוזאורים?

איש לא יודע מה גרם לכך שכל הדינוזאורים נכחדו. חוקרים מעריכים שזה קרה לפני כ-65 מיליון שנה. חלק מהחוקרים חושבים שהסיבה להיעלמותם הייתה שינוי קיצוני באקלים של כדור הארץ, כלומר, העולם נעשה קר מדי, ובעלי חיים רבים, ובהם גם הדינוזאורים, לא הצליחו לשרוד בתנאים הללו. יש מדענים שחושבים שהיכחדות הדינוזאורים נגרמה כתוצאה מהתפרצות של הר הגעש. האפר שעלה לשמיים בשעת ההתפרצות הסתיר את אור השמש במשך חודשים רבים. בתקופה זו מתו כל הצמחים שמהם ניזונו הדינוזאורים הצמחוניים. וכשכל הדינוזאורים הצמחוניים מתו מחוסר מזון, גם לדינוזאורים אוכלי הבשר לא נותר מה לאכול.

ייתכן שסלע ששייט בחלל החיצון פגע בכדור הארץ והוא זה שגרם לאסון האקלים שבו נכחדו כל הדינוזאורים.

הסיבה המדויקת עדיין בגדר תעלומה.

יש הרבה מה לחקור ומה לגלות. גם בשנים האחרונות נמצאו מאובנים שמהם גילו החוקרים סוג חדש של דינוזאורים או עובדות חדשות עליהם.

אולי אתם תרצו להיות ביום מן הימים חוקרי טבע או חוקרי מאובנים. בינתיים תוכלו לראות סרטים על דינוזאורים ואולי גם לבקר במוזיאון שמציג שלדים של דינוזאורים.

או אפשר אפילו לראות דינוזאור אמיתי, כמו הברכיוזאורוס שנמצא כאן. ברכיו, מה אתה עושה פה?

ברכיוזאורוס: נתליתי על מכונת הזמן שלך והגעתי עד לכאן. אני מסתובב בין כל הסלטיות בתל אביב. גן עדן פה, כל החסה, עלי בייבי, עגבניות שרי, חומוס, סלק, בורגול, זיתים, נבטים, כרוב. אוי, כמה שאני אוהב כרוב. אוי, כמה שאני אוהב כרוב, אני ממש כרובסאורוס. טוב, אני חייב לרוץ, אני חייב לאכול עוד קצת סלט. להתראות.

אל תרוץ, אתה עושה פה רעידת אדמה. ברכיו! ברכיו! כרוב… ברכיו! ברכיו!

מחקר, כתיבה וסוג של דינוזאור צמחוני - תומר שלוש.

עריכה, קריינות וממציא שמות של דינוזאורים - יובל מלחי.

עריכת לשון וקרובת משפחה של הטירקס - דינה בר מנחם.

מיקס, אפקטים וחוקרת מאובנים של כרוב - רחל רפאלי.

הפקה ומאלפי מאובנים של דינוזאורים - רני שחר ואיל שינדלר.

נתראה בפרק הבא.

אני יובל מלחי, "היסטוריה לילדים".

ילדים והורים יקרים, אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", נשמח שתעזרו לנו. דרגו אותנו בכל חנויות האפליקציות, ברשימת הפודקאסטים של אפל, בספוטיפיי ובכל מקום שאתם יכולים לדרג אותנו.

רוצים לדבר איתנו? כנסו לקבוצת הטלגרם שלנו, "היסטוריה לילדים". רשמו לנו מה חשבתם, העירו לנו הערות, שלחו לנו הצעות לפרקים ותוכלו להתעדכן בפרקים חדשים ובאירועים קרובים.

תודה רבה.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה