איך יכול להיות שאנשים חזקים עם משפחות וקריירות, עומדים חסרי אונים אל מול הכרס שגדלה לה משנה לשנה? למה כולנו נכשלים שוב ושוב בדיאטות, ורק 1 מתוך 213 גברים מצליחים לרדת במשקל מבלי להעלות את כל המשקל בחזרה? כל התשובות ועוד בפרק מס' 1 של הפודקאסט של "אבא חטוב" עם צביקה עינב
תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/02/2022.
[מוזיקת רקע]
היי חברים יקרים, ברוכים הבאים לפודקאסט הרשמי של "אבא חטוב".
התוכנית שתלמד אתכם איך להוריד את הכרס ולהרגיש בשיא שלכם בכל גיל, מבלי לספור קלוריות, להרעיב את עצמכם, לעקוב בדקדקנות אחרי תפריט דיאטטי, או אפילו מבלי לעשות ספורט.
את אתגר "אבא חטוב" עברו נכון להיום מעל 15 אלף גברים בישראל, שהצליחו להחזיר לעצמם את הבריאות, את האנרגיה והביטחון העצמי, וכמובן להוריד את הכרס, שבאמת מגיע להם.
המטרה של הפודקאסט הזה הוא להקנות לכם את הכלים, ההבנה, הידע, המוטיבציה והיכולת, כדי באמת לרדת במשקל פעם אחת, והכי חשוב, לתמיד.
אני צביקה עינב, מייסד "אבא חטוב", 32 קילו פחות, והמנחה שלכם. והיום, היום הוא פרק מאוד-מאוד מיוחד, כי זהו חברים, הפרק הראשון של פודקאסט "אבא חטוב".
והיום למעשה אני הולך לדבר איתכם על הבסיס של הבסיס, שזה למעשה השיטה הלפטינית, השיטה שאיתה אנחנו עובדים ב"אבא חטוב". ויותר נכון, למה אנשים שיש להם משפחות וקריירות ומשמעת עצמית וכוח רצון בכל תחומי חייהם - מוצאים את עצמם נכשלים אל מול האוראו בלילה, או הגלידה, או הלאפה-שווארמה.
זהו חברים, בואו נתחיל.
[מוזיקת רקע נפסקת]
אוקיי חברים, וואו איזה כיף. תמיד חלמתי על תוכנית רדיו משלי, ככה שזה ממש מבחינתי הגשמת סוג של חלום. וברשותכם אני רוצה ישר להגיע לנקודה הראשונה, והיא הסטטיסטיקה העצובה של עולם הדיאטות.
אז בואו ניקח עכשיו לדוגמה, 200 אנשים שיתחילו תהליך הרזייה, כולם בשיא, שיא, שיא המוטיבציה, כולם מאוד רוצים לרדת במשקל. אממה? מתוך אותם 200 אנשים שיתחילו את תהליך ההרזייה, כ-95% מהם, יפרשו בדרך, אוקיי? מכל מיני סיבות, בין אם זה סיבה פיזיולוגית, שהגוף שלהם פשוט אמר: "וואו, נמאס לי מכל הדבר הזה", העלה את רמות הרעב ורמות החשקים, ותכף אנחנו נבין בדיוק למה זה קורה מבחינה פיזיולוגית, או מבחינה פסיכולוגית, פשוט נשבר להם, מה שנקרא, באמצע התהליך, המוטיבציה שלהם ירדה, וגם על זה אנחנו נדבר כמובן בפרקים הבאים, איך לשמר את המוטיבציה בתהליך ההרזייה הזה.
מתוך אותם 200 אנשים, 95% יפרשו, נותן לנו עשרה אנשים, עשרה ברי מזל, שיצליחו להגיע למשקל היעד שלהם, בין אם זה חמישה קילו מעכשיו, או חמישים קילו מעכשיו, נהדר. מה הסטטיסטיקה הכי עצובה? שמתוך אותם עשרה, כ-90%, תשעה מתוך עשרה, יעלו את המשקל בחזרה, תוך שנתיים, או הרבה, הרבה פחות. מה שנותן לנו סטטיסטיקה מזעזעת, של אחד מכל 200, המספר האמיתי והמדויק הוא 213 גברים, שיתחילו תהליך הרזייה, יצליחו להגיע למטרה שלהם, ולשמור על המשקל, מבלי לעלות חזרה.
והמטרה של הפודקאסט הזה, קודם כל המטרה של הפרק הראשון, זה להסביר לכם, מה גורם לנו, להיכשל כל פעם בתהליך ההרזייה, שאנחנו כל כך רוצים להעביר את עצמנו.
אז בדיוק בשביל זה, אני הולך ישר להיכנס איתכם לבסיס, והוא מה שנקרא, "אפקט החסימה". אפקט החסימה הוא תהליך פיזיולוגי, שמתרחש ברגע שיש לנו הורמון שנקרא אינסולין, שחלקנו מכירים אותו מעולמות הסכרת, סכרת סוג 2, סוכר גבוה, סוכר גבולי, תסמונת מטבולית. הורמון האינסולין הוא למעשה הורמון שאחראי לקחת את האנרגיה הזמינה מתוך האוכל שאנחנו אוכלים, בעיקר פחמימות, על ידי הפרשה של אינסולין, עוזר להביא את אותה אנרגיה זמינה לתאים, כדי שתהיה לנו אנרגיה לפעול בעולם.
הורמון האינסולין הוא הורמון שמאוד-מאוד חשוב לכן להישרדות שלנו במידה ואנחנו לא מסוגלים להפריש את הורמון האינסולין, יש לנו מה שנקרא סכרת סוג 1, סכרת נעורים. עכשיו, בגלל כל מיני גורמים, בין אם זה רמות הסטרס שלנו, ובין אם זה מה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו כמזון, או כמות הפעילות הגופנית הדי מועטה שכולנו עושים, וכדומה, כמובן רמות שינה, וכמובן אין מה לעשות גם גנטיקה - רוב האנשים חווים הפרשת יתר של אותו הורמון אינסולין.
עכשיו, לאורך זמן, הפרשת יתר של אותו הורמון אינסולין, גורם לנו כמובן לסיכון, לסכרת סוג 2, ולתסמונת מטבולית, ולדברים שאנחנו לא רוצים לחוות, אף אחד מאיתנו. אבל ברמת ההשמנה, הוא גורם לתהליך מדהים שנקרא אפקט החסימה. ומהו אפקט החסימה? הוא למעשה חסימת איתות הורמון שובע, הורמון הלפטין, אל המוח שלנו. עכשיו, הוא נחסם בכל המוח, אבל בעיקר בחלק המוח האחורי, במוח הזוחלים, שאחראי לנו על פעולות בלתי נשלטות. פעולות אינסטינקטיביות, כמו מצמוץ, כמו דופק, כמו הזעה. ולכן, ברגע שאנחנו באפקט החסימה, ורובנו שם, אנחנו למעשה נחווה את אותה חסימה בהורמון הלפטין.
ומה היו התסמינים של אותה חסימה? חשקים בלתי נשלטים, רעב בלתי נשלט.
וכאן, מאוד-מאוד חשוב לי, קודם כל, לנקות את השולחן שלנו מאשמה. אף אחד, כל מי שעכשיו שומע את הפודקאסט הזה, אני לא רוצה יותר שתחושו אשמה על מצבכם. לא כי אני רוצה לגרום לכם להרגיש טוב. אני גם, אלא בעיקר, כי אנחנו מבינים שמבחינה פיזיולוגית, אנחנו לא שולטים, כשאנחנו באפקט החסימה, באותו רעב מוגבר, באותם חשקים בלתי נשלטים שיש לנו לבצקים ומתוקים.
אפרופו, אם שאלתם את עצמכם, למה לא משנה באיזו תרבות ובאיזו מדינה ובאיזה גיל, אותם אנשים, כל האנשים בעולם, חושקים באותם מאכלים: בדרך כלל, פיצה, עוגיות, צ'יפס, המבורגר, בארץ - שווארמה, כל הדברים האלו. אז גם לזה, יש סיבה פיזיולוגית מאוד-מאוד טובה.
ברגע שאנחנו באפקט החסימה, למוח שלנו יש איזשהו דז'ה-וו מוזר מתקופת הינקות. כי אם תחשבו על זה, אותו תינוק, מה הוא עושה? הוא צורך יותר מזון, בדרך כלל יונק, יותר מזון ממה שהגוף שלו זקוק לו כדי לשרוד, ואז מה הוא עושה עם השאר? הוא פולט את המזון העודף.
עכשיו, אנחנו לא פולטים, אנחנו אוגרים על גופנו. ולכן, ברגע שהגוף באפקט החסימה, הוא יימשך בצורה בלתי נשלטת, לאותם מאכלים שמצוינים עבור גדילה, אוקיי? ומהם, ואיך הגוף שלנו מזהה מהם המאכלים שמצוינים ביותר עבור גדילה? הם אותם מאכלים, תאמינו או לא, עם יחס השומן-פחמימה, שבמקרה הזה זה גרם של שומן על 1.7 גרם פחמימה, בחלב האם, אוקיי?
אתם מבינים את הטירוף? הגוף שלנו למעשה בטוח שהוא מכניס… שהוא קודם כל בתקופת הינקות, והוא מכניס את המאכל הכי טוב בשביל גדילתו, כי הוא דומה, מחקה, את חלב האם ביחס השומן-פחמימה.
ולכן, אותם יצרני מזון מודעים לדבר הזה, והמטרה שלהם, זה להבין איך ליצור את המוצר המושלם, את המאכל המושלם, כדי שיגרה לנו את אותו, אנחנו קוראים לזה 'יחס המאכל הממכר'. את אותו יחס ממכר, שגורם לנו בסופו של דבר, בשעה 10 בלילה, 11 בלילה, להזמין פיצה, או לרדת על עוגיות, או כל דבר שאנחנו עושים.
עכשיו, אחרי שדיברנו על אפקט החסימה, שמאוד-מאוד חשוב לדבר עליו, כדי להבין למעשה שזה לא אשמתנו, עכשיו אנחנו נדבר על התוצאה של אפקט החסימה, ועל המשמעות.
התוצאה היא חשקים בלתי נשלטים, רעב בלתי נשלט וכרוני, בדרך כלל גם בגלל רמות האינסולין ורמות הסוכר המשתנות, יש לנו גם תחושה של חוסר אנרגיה. ייתכן מאוד שזה משפיע לנו על איכות השינה. שוב, כל הדברים האלה נגרמים בגלל אפקט החסימה מאותו באג הורמונלי, לא מכוח רצון ולא משמעת עצמית. הדברים האלו… עכשיו אנחנו שמונה דקות בפודקאסט, הדברים האלו מבחינתי מהשלב הזה כבר יוצאים לנו מהסיסטם. לא כוח רצון ולא משמעת עצמית, משפיעים לנו על ההרזייה או על ההשמנה שלנו, אלא אך ורק אפקט החסימה.
ומהי המשמעות? המשמעות היא שאם אנחנו רוצים לרדת במשקל אחת ולתמיד, אנחנו חייבים לתקן את אותו באג הורמונלי, את אותו חוסר איזון הורמונלי, שגורם את אפקט החסימה ואת כל התסמינים הרעים האלה.
אז אחרי שדיברנו על הדבר הזה והסכמנו שהמטרה שלנו היא בהבנה ההורמונלית ובשיטה הלפטינית, היא להסיר את אפקט החסימה, עכשיו אנחנו הולכים לדבר על למה האסטרטגיה הכי שכיחה - אנחנו יודעים את זה כי אנחנו שאלנו מעל 16 אלף איש, מהי האסטרטגיה הכי שכיחה שאתה עשית על מנת לרדת במשקל - 40% מהאנשים אמרו: ניסיתי פשוט לאכול פחות.
שזו חברים, הטעות הראשונה שאני הולך לדבר עליה. למה לאכול פחות, היא למעשה האסטרטגיה לירידה במשקל הגרועה ביותר, וזו שתביא אתכם כמעט בוודאות לדיאטה הבאה, עם עוד שלושה, חמישה, עשרה קילו ממה שהתחלתם את הדיאטה הקודמת.
וכדי להדגים למה למעשה אסור לנו לאכול פחות כדי לרזות, אני אסביר לכם על איזשהו מחקר מסוים שמאז שוכפל מאה פעמים. חוקרים לקחו שלוש קבוצות, קבוצה אחת נתנו להם לאכול תפריט של 2,950 קלוריות, תפריט שאת רובנו יעלה במשקל, אולי הכבדים מאיתנו יגרום לנו איכשהו לשמר על המשקל הגבוה. קבוצה שנייה קיבלה תפריט של 2,440 קלוריות, וקבוצה שלישית קיבלה תפריט של 2,160 קלוריות, שהוא יספיק לרובנו כדי או לשמר על המשקל, או כדי לרדת במשקל.
עכשיו, ההבדלים הם עצומים, הבדלים של 790 קלוריות. עכשיו, כבר אתם אומרים לעצמכם, אולי חושבים בראש, רגע צביקה, אמרת בלי ספירת קלוריות, אז למה אנחנו מדברים על קלוריות? כי בסופו של דבר, המאזן, אי אפשר להתחמק מזה, זה החוק הראשון של תרמודינמיקה, המאזן בין כמות הקלוריות שנכנסת, לכמות הקלוריות שנשרפת, הוא זה שיקבע לנו את משקל גופנו, אי אפשר להתחמק מזה. אבל איך אנחנו שולטים במאזן הזה? הדרך היחידה היא דרך איזון הורמונלי והסרת אפקט החסימה, ובטח שלא ספירת קלוריות, או כמו שאני עכשיו אדגים לכם, הגבלת כמויות, או מה שנקרא, לאכול פחות.
אז אותן שלוש קבוצות אכלו בהבדל של 790 קלוריות אחת מהשנייה, הבדל עצום של בין עלייה במשקל לבין ירידה במשקל. וכל מה שהחוקרים בדקו, זה את הבדל בנפח המזון, כמה מזון, כמה נפח מזון, כל קבוצה צרכה על בסיס יומי.
ומה שהם גילו, הדהים אותם וגם מדהים אותנו. כי אנחנו מבינים שכל הקבוצות, לא משנה מה, גם אם אתה צורך אלף קלוריות יותר ביום, עדיין לגוף שלך יש תרמוסטט של נפח מזון. הגוף שלך זקוק לאכול פלוס-מינוס שני קילוגרם מזון ליום, לא משנה מה. ולכן ברגע שאנחנו מנסים לאכול פחות כדי לרדת במשקל, אנחנו למעשה חוטאים למטרה בכך שאנחנו מכניסים את הגוף שלנו, למצב שהוא לא הגיוני, הוא לא הישרדותי. הגוף שלנו אינו מסוגל לאכול פחות. ואז מה שנקרא, אנחנו נכנסים אל "הריבאונד הגרליני". אוקיי? מהו הריבאונד הגרליני? גרלין, הורמון רעב. ההורמון שאחראי לנו על תחושת הרעב.
ומה קורה? אנחנו מתחילים דיאטה. ביום הראשון אנחנו אומרים לעצמנו: די, נמאס לי מהמתוקים, נמאס לי מהבצקים, אני מפסיק לאכול בשעה שבע, אני צם עד שתיים בצהריים. אוקיי? אני עושה איזושהי דיאטה שבה אני אוכל חזה עוף בלי שמן עם ברוקולי, ותפוח אחד ביום. אוקיי? כל מיני שטויות, שאין מה לעשות, נמצאות אי שם באינטרנט. עכשיו, אנחנו ממשיכים את התהליך הזה, מתחילים בשיא המוטיבציה. שבוע, שבועיים, יורדים, יורדים מלא. חודש, חודשיים, אם יש לך משמעת עצמית של נזיר בודהיסטי.
ואז מה קורה? באיזשהו שלב, הגוף שלנו כאילו לוקח פיקוד, מעלה בצורה משמעותית את הפרשת הורמון הגרלין, הורמון הרעב, ואנחנו למעשה עומדים חסרי אונים, בתחושת כישלון נוראית, ורואים איך כל הקילוגרמים שהצלחנו לרדת, אנחנו מעלים אותם בחזרה, פלוס עוד ריבית.
מה היא אותה ריבית? אותה יציאה נוספת מהאיזון הלפטיני, מהאיזון ההורמונלי. לפטין, הורמון שובע, שוב, אני מזכיר כל הזמן את הדברים האלה, כי חשוב לי שאנחנו ניישר קו על הדבר הזה, ונבין למעשה מהי המשמעות. אחד, קודם כל, אם אנחנו רוצים לרדת במשקל, כן, קלוריות פלוס-מינוס עובד, אין מה לעשות, אי אפשר להתעלם מזה, זה חוק טבע. אבל הדרך לשמור על המאזן הזה שלילי, ולשמור על משקל גוף תקין, היא אך ורק להסיר את אותו אפקט חסימה שכולנו חווים, וגורם לנו לחשקים מוגברים, ולרעב בלתי נשלט.
בנוסף לזה, הדבר הגרוע ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי לרדת במשקל, הוא להגביל כמויות ולנסות לאכול פחות, כי ממה שהבנו עכשיו על ידי המחקר, זוהי סכנה הישרדותית, חברים. הגוף שלנו לא מיועד לאכול פחות.
עכשיו, יש לי עוד מיתוס שאני רוצה ככה להזיז מהשולחן, כדי באמת לתת לכם את המפה המלאה ואת הבסיס המלא. והוא שאנחנו צריכים לעשות ספורט כדי לרזות, או שהסיבה שאנחנו בעודף משקל, הוא כי אנחנו לא זזים מספיק.
אז חברים יקרים, אני יכול להראות לכם מיליארד או שני מיליארד אסייתים, שלא ממש הולכים לחדר כושר ורצים, ויש להם אחלה של אוכל ודי טעים ולא כזה דיאטטי שבעולם, והם עדיין לא בעודף משקל משמעותי. אבל אם אתם אומרים לי: טוב, עזוב, החבר'ה האלה זה מעמד סוציואקונומי אחר משלנו, ואין מה לעשות, אנחנו, יש לנו יותר שפע, תרבות השפע. חברים, אני יכול להגיד לכם שגם על הניסיון האישי שלי, ועל הניסיון של אלפי גברים שעברו את התוכנית שלנו, שהם אמרו: אני רץ, אני רץ שלוש פעמים בשבוע, חמישה קילומטר, או עשרה קילומטר. אני עושה קרוספיט ארבע-חמש פעמים בשבוע, ועדיין אני סובל מעודף משקל של עשרים קילוגרם. ולמה? ואתם בטוח יכולים להתחבר לזה ברמה האינטואיטיבית והאישית. ברגע שאנחנו מתחילים לעשות פעילות גופנית כלשהי, ישר אנחנו חווים הרבה יותר רעב.
אגב, ככל שאתם תהיו יותר מאוזנים לפטינית והורמונלית, אתם תחוו פחות את אותו… אותה עלייה מאוד מאוד גדולה ברעב, כשאתם מתחילים לעשות ספורט. אני יכול להגיד לכם שאני יכול להתחיל את היום שלי, היום כמובן, משמונה, עשרה קילומטר ריצה, ולא להרגיש רָעֵב אחרי זה, ולא להרגיש רָעֵב גם שעתיים אחרי זה.
למעשה, אותה שליטה שמושגת על ידי האיזון ההורמונלי הזה, היא זו שתאפשר לכם, לראשונה בחייכם, להתנגד לאותו מגש עוגות במשרד. יכול להיות שאתם תבחרו לאכול עוגה קטנה אחת, אבל החשקים יפסיקו לשלוט בכם ואתם תוכלו להפסיק אחרי פעם אחת.
אז איך אנחנו עושים את זה? כמובן שאנחנו נדבר על זה לעומק בפרקים הבאים, ואנחנו גם נדבר על הגורמים המוטיבציונים, כי יש כאלו, אבל רק עכשיו אני רוצה ליישר את הקו:
אפקט החסימה הוא זה שגורם לנו להשמנה לאורך זמן.
אנחנו לא צריכים לאכול פחות כדי לרזות, זה הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות.
אנחנו לא חייבים לעשות ספורט על מנת להוריד במשקל. מאוד-מאוד חשוב.
והדבר האחרון, אנחנו צריכים להבין איך לאזן לעצמנו את ההורמונים.
ואנחנו לא רוצים, מה אנחנו לא רוצים? אנחנו לא רוצים כדורים לצורך העניין, אנחנו לא רוצים שייקים, למה? כי אני לא רוצה לגרום לכם לתלות כלכלית בשום דבר. אם אתם צריכים להוציא בין 500 לאלף שקלים בחודש על תחליפי ארוחות כדי להישאר במצב מאוזן מבחינת המשקל והאנרגיה שלכם, חברים, אתם לא בכיוון, אוקיי? אני רוצה אתכם כמה שפחות תלותיים בגורמים חיצוניים.
איך אנחנו עושים את זה בלי כדורים, בלי שייקים, בלי תלות בספורט. אם אתה אוהב לעשות ספורט, נהדר, אבל אם לא, אתה לא חייב לעשות את זה כדי לרזות. ואיך אנחנו עושים את זה? בצורה הכי טבעית שיש, אוקיי? כי אנחנו כן רוצים לא לעשות את זה תוך כדי שאנחנו מכניסים כימיקלים לגוף שלנו ופוגעים בבריאות שלנו, שזה מה שהמון פעמים דיאטות כאסח עושות. הן פשוט פוגעות באיזון העדין ההורמונלי שיש לנו בגוף, וכמובן אנחנו מגיעים למצב פשוט של חוסר הורמונלי, אותו ריבאונד גרליני, שגורם לנו לעלות את כל המשקל חזרה. אז על זה אנחנו נדבר בדיוק בפרק הבא של הפודקאסט של "אבא חטוב".
[מוזיקת רקע]
אני מאוד-מאוד מקווה שנהנתם, והדבר שאני מבקש מכם לעשות, אתם יכולים לעשות 'עקוב' וכל הדברים המגניבים האלה שיש בפודקאסטים, אבל הדבר הכי חשוב לי זה שתיקחו אדם אחד מהחיים שלכם שזקוק לשמוע את הדבר הזה, ותשלחו לו עכשיו את הפרק הזה.
אלו פרקים קצרים בכוונה, כדי שאנשים יוכלו לשמוע אותם בדרכים, או בזמן שהם עושים כלים, או בזמן שהם עושים איזו הליכה עם הכלב. וזו המטרה שלי בפודקאסט הזה, שזה יגיע לכמה שיותר אנשים, ושנפסיק לספור קלוריות, למדוד כמויות, לעקוב אחרי תפריטים דיאטטיים, ונבין שיש שיטה פשוטה, גברית ותכלסית, להוריד במשקל אחת ולתמיד.
להתראות חברים.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Комментарии