בתל-אביב בלבד יש קרוב ל-4000 אנשים שנולדו עם מום בלב. בפרק זה נדבר על התופעה הזו - מומים מולדים בלב - נסקור מספר מומים, נסביר מדוע הם נוצרים, ואיך אפשר לטפל בהם. בפרק זה ראיינו את ד"ר שגיא אסא, קרדיולוג ילדים הפעיל בעמותת "הצל ליבו של ילד".
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2019.
קריינות: רשת "עושים היסטוריה".
[חסות]
עידן: שלום, יובל.
ד"ר בלוך: היי, עידן. איך היה בניו יורק? [צוחקים]
עידן: קפוא רצח. האמת, שנייה אחת, רגע לפני שנכנסים בפרק, אני לא מבין למה אנשים גרים בעיר הזאת. בשביל חודש אחד נורמלי בשנה? בחורף קפוא שמה, שלג, בקיץ למות מהלחות. אבל…
ד"ר בלוך: כן, אני ראיתי את החיוך שלך שנכנסת היום לאולפן הזה, אתה לא יכול… אתה יכול לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן.
עידן: היום משהו אחר.
ד"ר בלוך: אתה לא יכול להגיד את זה כל פרק: "היום משהו אחר". [צוחק]
עידן: זה גוף האדם, זה תמיד משהו אחר. לא, אבל היום זה באמת משהו אחר. היום, היום, היום…
ד"ר בלוך: היום יש נשמה יתרה בפרק.
עידן: נכון, נכון.
ד"ר בלוך: אוקיי.
עידן: בשני הפרקים הבאים למען האמת.
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: יובל, אתה וגיא, הייתם…
ד"ר בלוך: היינו בוולפסון. ו… שנגלה או שפשוט נשים…
עידן: נתחיל מזה שהייתם בוולפסון.
ד"ר בלוך: היינו בוולפסון, פגשנו אנשים מדהימים, עם סיפור מדהים, חוצה יבשות ומדינות.
עידן: ועמים.
ד"ר בלוך: ועמים, ואני חושב ש… 'חוצה' אולי זה לא המילה הנכונה. מחבר.
עידן: "עושים רפואה", מתחילים.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: "פודקאסט ישראל מדיה" מציגה - "עושים רפואה", דוקטור יובל בלוך ועידן כהן.
ד"ר חורי: "אז אנחנו כאן, כולנו מתרגשים מאוד, אפילו אירנה שבאה במיוחד מהבית בשביל זה, כי אני לא חושב שיש מישהו שבבתים שלנו לא מכיר את השם יסמין. את כל הסיפור של הבאמת שנה וכמה חודשים, שנה וחצי, שעברנו כל מיני דברים שאני מקווה שאת תשכחי. עלינו על המכונה, ירדנו מהמכונה, עשינו ניתוח, עשינו צנתור, עשינו כזה, עשינו אחר, אבל התוצאה היא פשוט מדהימה. גם נערה יפה, גם חזקה יותר, וגם את אוכלת יותר טוב, נכון? כן? וגם מצב רוח יותר טוב, אז זה באמת מרגש אותנו בצורה מדהימה, כי זה היה זמן גם ארוך, אבל גם עם הרבה חרדות, עם הרבה קושי, עם הרבה התלבטויות. אז זה באמת עבודה של כל הצוות, אבל בעיקר של יסמין שהביאה אותנו לכאן".
[מוזיקה]
עידן: יובל, זה היה דוקטור ציון חורי, מנהל טיפול נמרץ ילדים בבית החולים וולפסון, באירוע מרגש.
ד"ר בלוך: כן, סיפור מדהים.
עידן: אנחנו נחזור לסיפור של יסמין בשני הפרקים הללו. מה היה לה?
ד"ר בלוך: יסמין, ועוד הרבה ילדים אחרים, סובלת ממום מולד בלב. הנושא של הפרק שלנו היום הוא מומים מולדים בלב. והאתגר שיש לנו היום הוא גם לנסות להסביר למאזינים איך קורה דבר כזה, כמה זה נפוץ, איך מטפלים וכולי, וגם לספר על הפרויקט שיסמין הייתה מטופלת במסגרתו, שנקרא "הצל ליבו של ילד" בבית חולים וולפסון. פרויקט מדהים, אבל אנחנו נדבר עליו בהמשך.
עידן: ויש לי גם נאום חוצב להבות…
ד"ר בלוך: אחר כך.
עידן: של שלושים שניות.
ד"ר בלוך: כן, בהמשך.
עידן: בהמשך, בסדר. מום מולד בלב יכול להיות איתך גם הרבה מאוד שנים.
ד"ר בלוך: מום מולד בלב מתחיל איתך כשאתה נולד, ויכול להמשיך איתך, כמובן, בהתאם ליכולת שלך לשרוד ולסוג המום, גם הלאה. חלק מהמומים הם כאלה שמסכנים חיים כבר בדקות ובשעות הראשונות לחיים. חייבים לטפל בהם.
עידן: למשל?
ד"ר בלוך: לדוגמה… אתה רוצה כבר שאני אכנס למומחים?
עידן: כן, בוא תתחיל, ש… נתרגל באוזן.
ד"ר בלוך: לדוגמה, יש מום שנקרא transposition of the great arteries, שזה…
עידן: נשמע כמו שם של להקת רוק.
ד"ר בלוך: כן, האמת שזה אחלה שם. המום פחות משמח, ואם לא מתקנים אותו בשעות, ימים הראשונים לחיים, התינוק לא ישרוד. יש מומים אחרים, שאם אתה לא מספיק רגיש או לא מספיק קשוב, אתה יכול למצוא אותם רק בגיל מבוגר של גילאי העשרה, ואפילו בגילאים מבוגרים, בפעם הראשונה שאתה בודק את הלב באופן שגרתי, ופתאום אתה מגלה שיש שם איזה מום קטן שעד היום לא הפריע יותר מדי.
עידן: זה הספקטרום?
ד"ר בלוך: זה הספקטרום. משעות, עד משהו שאפשר למצוא בכלל באופן אקראי, כי הבן אדם לא מראה שום סימנים לזה שיש לו מום בלב. סטטיסטית אנחנו מדברים על משהו כמו 8 ל-1,000 איש, זאת אומרת, 0.8% מהאוכלוסייה יש להם איזשהו מום בלב. עשית עכשיו פרצוף ש…
עידן: זה הרבה.
ד"ר בלוך: נכון, זה גם הפרצוף שאני עשיתי כששמעתי את המספר הזה לראשונה.
עידן: אפס פסיק שמונה. זאת אומרת שרק, נניח, בתל אביב יפו שיש בה 500 אלף תושבים, זה אומר ש…
ד"ר בלוך: משהו כמו 4,000 איש יש להם איזשהו… או נולדו עם איזשהו מום בלב.
עידן: ושנדבר רגע כמה גדולה המחלקה הקרדיולוגית בשיבא ובאיכילוב ביחד?
ד"ר בלוך: כן, אבל עוד…
עידן: אין שם 4,000 מיטות.
ד"ר בלוך: עוד פעם, אנחנו… חלק מהדברים הם חסרי חשיבות משמעותית, וחלק מהדברים קלים לטיפול, וחלק מהדברים כמובן הם יותר מורכבים. אבל, וזה אולי הנקודה החשובה שנדבר עליה בהמשך, אנחנו במצב טוב, כי אנחנו באזור המרכז שיש שם 500 אלף איש, יש לנו גם כמה מרכזים שיודעים לטפל במצבים האלה. יש מקומות שלמים, יבשות שלמות, אוקיי, [מגחך] שאין בהם את הפתרון שיש במדינת ישראל. ההנגשה הזאת של רפואת לב ובעיקר תיקון מומים מולדים, על זה אנחנו נדבר בהקשר של "הצל ליבו של ילד". אבל אתה… אולי נתחיל קודם להבין על הלב? מה זה לב, איך זה עובד, כדי שנוכל…
עידן: אני חושב שזה רעיון טוב, אתה יודע מה? כן.
ד"ר בלוך: בסדר גמור.
עידן: אני אגיד לך מה אני זוכר מהלב, אוקיי?
ד"ר בלוך: כן.
עידן: יש שם שני חדרים ושתי גלריות…
ד"ר בלוך: כן. [צוחק]
עידן: מרפסת… [צוחק]
ד"ר בלוך: וחלון.
עידן: ומזווה.
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: לא, מה? חדרים, עליות.
ד"ר בלוך: כן, חדרים, עליות. קודם כל, אתה יודע, כל קורס ברפואה לילדי כיתה ב' או משהו כזה מתחיל במשפט - הלב הוא משאבה. אתה מכיר את המונח הזה? אוקיי.
עידן: שם נשארתי. [צוחקים]
ד"ר בלוך: אוקיי. אנחנו, תפקידנו, להעביר אותך לכיתה ג'. כשאנחנו מדברים על מערכת הדם, מערכת הדם וכלי הדם, בעצם זה הרקמה הזורמת של הגוף. המטרה של הדם זה להעביר ממקום למקום חומרים. בעיקר, אנחנו נדבר היום על איך הדם מביא חמצן מהריאות אל הרקמות של הגוף ומפנה פחמן דו-חמצני מהרקמות של הגוף בחזרה אל הריאות.
עידן: כחול-אדום. זה ישר מה שאני רואה בעיניים.
ד"ר בלוך: נכון, אנחנו… ואנחנו נשתמש במונחים האלה, דם מחומצן…
עידן: שהוא…
ד"ר בלוך: שהוא אדום, בגלל שתאי הדם האדומים, המחומצנים, צבועים בצבע אדום, לעומת זאת, תאי הדם האדומים שאינה מחומצנים צבועים בצבע כחלחל-אפרפר כזה, של ברזל לא מחומצן. אז בוא ננסה, ככה… נלווה אֵרִיטרוציט, נקרא לו ארי, אוקיי?
עידן: אריטרוציט.
ד"ר בלוך: אריטרוציט, זה תא דם אדום בלעז. נלווה אריטרוציט במסלול שלו וככה נבין איך המערכת בנויה. אז בוא נתחיל מזה שהוא לא נושא על עצמו חמצן, הוא צריך להתחמצן, נכון? אז הוא צריך ללכת לריאות. מי דוחף אותו לריאות? המשאבה שלנו, שזה הלב. אתה מתחיל בעצם מצד ימין של הלב. הלב מחולק לימין ולשמאל.
עידן: כשאני אומר ימין של הלב, זה נמצא בצד… איפה שיד ימין שלי?
ד"ר בלוך: ימין של ה… בדיוק.
עידן: אוקיי.
ד"ר בלוך: כן, כן. זה הצד הימני. הלב מחולק לימין ולשמאל. בעצם, אני קצת מקדים את המאוחר, הלב הוא בעצם שתי משאבות. יש את המשאבה הימנית ואת המשאבה השמאלית, שבאופן תקין לא… לא קשורות אחת לשנייה.
עידן: אז למה לא מלמדים אותנו ש… בכיתה ב' שזה שתי משאבות?
ד"ר בלוך: את המשאבות? כי הם… זה שריר אחד שעובד ביחד.
עידן: הבנתי.
ד"ר בלוך: אבל כל משאבה עובדת בפני עצמה. הצד הימני זה הצד ששולח את הדם אל הריאות, אוקיי? אז אם האריטרוציט שלנו, הלא מחומצן, נמצא בצד ימין, בחדר ימין, החדר מתכווץ, ובכיווץ של החדר הוא יוצא החוצה לכיוון עורקי הריאה, אוקיי? [עידן מהמהם בהבנה] עורקים זה תמיד מה שיוצא מהלב, זה תמיד מה שעובד בלחץ גבוה, כי הלב לוחץ את הדם בלחץ גבוה. עורקי הריאה לוקחים את האריטרוציטים אל הריאות, לעורקים יותר ויותר קטנים, נימים, ובנימים הקטנים, ממש, זה מדובר על כלי דם שיש בהם עובי של תא אחד בדופן, ממש תא אחד של כלי דם בדופן, שמה מתבצע חילוף החומרים, ושמה האריטרוציט מקבל את החמצן בנאדיות הריאה, בשקים הקטנים של האוויר שמתמלאים בכל נשימה.
עידן: ומי שזוכר את "החיים"…
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: יש שם את הזה שהוא לוקח…
ד"ר בלוך: בלונים קטנים כאלה…
עידן: בועת סבון כזאת, שם אותה על הגב, והולך.
ד"ר בלוך: נכון, על הגב, בדיוק. ברגע שהוא שם את הבועת סבון על הגב, הוא נהיה מחומצן. ועכשיו הוא צריך ללכת לרקמות, אבל לפני זה הוא צריך לחזור ללב, כי הלב הוא זה שדוחף אותו הלאה. עכשיו הוא חוזר…
עידן: אז זה כבר לא משאבה, זה גם מסעף.
ד"ר בלוך: כן, זה סוג של… נכון. אז הוא חוזר דרך ורידי הריאה אל הלב השמאלי הפעם. הלב השמאלי הוא זה שדוחף את הדם לכל הגוף, מגיע לעלייה שמאל, מעלייה שמאל עובר לחדר שמאל, ומחדר שמאל, בכיווץ של החדר, נדחף אל אבי העורקים, אותו עורק ראשי שמתפצל לכל העורקים שמביאים דם לגוף.
עידן: זאת אומרת שאם אני מבין נכון, רגע, אני מנסה להסתכל על זה ככה במרחב, התנועה של הדם בלב היא כמו סימן אינסוף כזה.
ד"ר בלוך: נכון, וצריך לחזור ללב, רק נגמור את הסיבוב. אחרי שהעורקים מביאים את הדם לרקמות, ברקמות יש שוב נימים שנותנים חמצן ואוספים פחמן דו-חמצני, ואז עם הפחמן הדו-חמצני, לעלייה הימנית…
עידן: ל… אה, לעלייה. וויי וויי.
ד"ר בלוך: לעלייה ואז חדר. כן, אני… אני לא נכנס לכל הפרטי-פרטים, כי זה פחות… אתה יודע, יותר חשוב לנו להבין את האנטומיה בכללי, אבל כן, כמו שאתה אומר, יש בעצם מין תנועה של שמונה. לב ימין שולח את הדם למה שנקרא המחזור הריאתי, המחזור שבו הדם מצטייד בחמצן, ואז הדם מגיע ללב שמאל, ושם הוא נשלח למחזור הגדול, שזה המחזור שבעצם מגיע לכל הגוף ומפזר את החמצן ואוסף את הפחמן הדו-חמצני, וחוזר חלילה.
עידן: עכשיו אני אגיד לך מה קלטתי, ובגלל זה ניסיתי להבין כשאתה אומר לי צד ימין, צד שמאל.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: כל ציור של לב…
ד"ר בלוך: כן.
עידן: תמיד אם אני מסתכל עליו מונח מולי, אז הצד השמאלי של התמונה יש שם אזור מאוד מאוד גדול, והצד הימני הוא טיפה יותר קטן.
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: אבל זה בעצם הפוך, נכון?
ד"ר בלוך: אז… אז…
עידן: כי זה השמאל-ימין שלכם הרופאים כמו שאתם מסתכלים על רנטגן.
ד"ר בלוך: אוקיי, בוא… בוא נעשה סדר. הצד השמאלי של הלב הוא הצד באמת היותר מסיבי ושרירי, מכיוון שהלחץ שהדם צריך להישלח אל כל הגוף הוא הרבה יותר גדול מאשר הלחץ שלב ימין צריך לעשות בשביל לשלוח את הדם לריאות. ולכן באמת הצד השמאלי של הלב הוא הרבה יותר שרירי ומסיבי, והצד הימני של הלב…
עידן: דרדלה…
ד"ר בלוך: הוא עובד… עובד…
עידן: לא, סליחה.
ד"ר בלוך: תחת התנגדויות יותר נמוכות, ולכן הוא גם צריך להיות פחות שרירי.
עידן: אז אנחנו ליווינו עכשיו את הדם והכל טוב ויפה, אבל עדיין…
ד"ר בלוך: אבל עדיין…
עידן: הנה זה בא, הנה זה בא.
ד"ר בלוך: כן, לא, לא, חכה, לפני שאתה אומר את זה.
עידן: כן?
ד"ר בלוך: לפני שאתה אומר את זה, אנחנו צריכים להבין עוד מחזור אחד.
עידן: כן.
ד"ר בלוך: וזה המחזור של הדם בעובר, שהוא שונה לגמרי מהמחזור של הדם באדם שנמצא מחוץ לרחם.
עידן: נכון.
ד"ר בלוך: והסיבה לכך היא מאוד פשוטה, שעובר - לא נושם. עובר לא נושם. החמצן שמגיע לעובר לא מגיע דרך הריאות, הוא מגיע מהשליה. השליה זה בעצם תחנת ה… איך נקרא לזה? זה כמו… זה סניף הדואר, נכון? כאילו שאתה מזמין מאמזון, והחבילות מגיעות לסניף הדואר ואז אתה בא לאסוף אותם? אותו דבר קורה גם בשליה. האמא שולחת את החמצן אל השליה, ושמה החמצן עובר מהתאי דם האימהיים אל התאי דם העובריים, שלא מתערבבים אחד עם השני.
עידן: אני ממש מקווה שהשליה לא עובדת כמו דואר ישראל. [צוחקים]
ד"ר בלוך: כן, זהו, יש לפעמים… זה כבר באמת פתולוגיה. [עידן צוחק] אבל בוא נגיד כמו… [מגחך] כמו דואר מוצלח. אז כשאנחנו מדברים על העובר, נקודת ההתחלה שלנו זה בעצם השליה, אוקיי? בשליה תאי הדם האדומים מקבלים את החמצן, ועכשיו הם צריכים לעשות את הסיבוב, וזה לא בדיוק אותו סיבוב כמו שאנחנו מכירים.
העובר מחובר לצד שלו בשליה בחבל הטבור. חבל הטבור הוא בעצם מורכב מווריד ושני עורקים, אוקיי? זאת אומרת, יש שם כלי דם שמזרימים דם של העובר אל השליה ובחזרה. העורק זה תמיד מה שיוצא מהלב החוצה, והווריד זה תמיד מה שחוזר אל הלב. ולכן הפעם אנחנו קצת הפכנו את התפקידים. הדם המחומצן נמצא בווריד הפעם. והוא מגיע, כמו כל הוורידים שמגיעים מכל הגוף, לעלייה ימין. אבל, עלייה ימין זה בדרך כלל העלייה שמקבלת את הדם הלא מחומצן מהגוף. הפעם היא קיבלה גם את הדם המחומצן שמגיע מהשליה. אז יש פה בעיה, כי מתערבב בתוך העלייה…
עידן: יש פה ברדק לא נורמלי.
ד"ר בלוך: דם מחומצן. ברדק באמת לא נורמלי. מתערבב בתוך העלייה ימין גם דם מחומצן וגם דם לא מחומצן. עכשיו, אני אגיד לך רק בשביל שתהיה רגוע.
עידן: אני כבר… אני כבר באמת מרגיש שהנשימה שלי…
ד"ר בלוך: אתה כבר בלחץ.
עידן: כן.
ד"ר בלוך: העובר לא צריך רמות חמצן גבוהות כמו שאנחנו צריכים כשאנחנו נמצאים בחוץ. הוא יודע לחיות עם רמות חמצן יותר נמוכות, ולכן זה שדם מחומצן מתערבב עם דם לא מחומצן זה בסדר מבחינת העובר. אבל, הדם המעורבב הזה צריך להגיע עכשיו לגוף. הוא לא צריך להגיע לריאות כמו שבדרך כלל המחזור הריאתי יוצא מצד ימין, ולכן אנחנו צריכים פה מעקף. אנחנו צריכים לקחת את הדם שהגיע לעלייה ימין, ולהעביר אותו לעלייה שמאל. ולכן, יש בלב העוברי, באופן טבעי וטוב, חור בין עלייה ימין לעלייה שמאל.
אתה מכיר את זה שעושים תיקון בכביש, ואז פתאום מפנים אותך ליסוע בנתיב הנגדי? נכון? כדי לעקוף את הבור ב… שעשו הפועלים? אותו דבר קורה גם פה. אתה מגיע כאילו, הדם מגיע מצד ימין, אבל הוא עובר לצד שמאל כדי להמשיך לתוך הגוף.
עידן: ועכשיו אני מתחיל להבין איפה… [מכחכח בגרון] הרשה לי שנייה אחת: What could" possibly go wrong?"
ד"ר בלוך: בדיוק. ה… הבעיה היא כזאת. בוא אני אנסה לרכז את זה, כי אני באמת, לא ניכנס לכל הפרטי-פרטים. המחזור העוברי עובד בצורה כזאת שבעצם אין פה צורת שמונה, אלא יש פה מעגל, אוקיי? הדם נוסע אל השליה, מצטייד בחמצן, ומשם חוזר ללב ולכל הגוף בחזרה אל השליה וזה. הוא לא עושה מסלול נפרד של הצטיידות בחמצן ומסלול נפרד של פיזור החמצן, אלא יש פה מין צורת אפס במקום צורת שמונה. זה ההבדל בין המחזור העוברי למחזור מחוץ לרחם. הבעיה, שאנחנו צריכים לעבור מאופציה א' לאופציה ב', מהמחזור העוברי למחזור הלא עוברי…
עידן: בערך בעשר שניות שלוקח מהרגע שאתה יוצא מהרחם ועד שאתה לוקח את הנשימה הראשונה?
ד"ר בלוך: בנשימה אחת. אנחנו עוברים… העובר עובר ממחזור עוברי למחזור אנושי, בנשימה אחת של חיים, אוקיי? הנשימה הראשונה שהעובר לוקח, היא זאתי שעושה את כל השינוי. איך זה עובד? עוד פעם, אפשר להיכנס לזה, אבל אני קצת… אני רוצה לא להסיט את הקשב שלנו מהדברים החשובים. בגדול, אני… רק לסקרנים אני אגיד, שהנשימה, עצם העובדה שהריאות מתמלאות לראשונה באוויר, גורם לזה שההתנגדות שלהם, של כלי הדם בריאות, יורדת בצורה משמעותית, ואז הדם יותר נוח לו, הדם מצד ימין, יותר נוח לו להמשיך במחזור הימני, ולא לברוח שמאלה לעלייה השמאלית.
עידן: אז בעצם, זה עכשיו בלי…
ד"ר בלוך: זה עניין של… של לחצים, כן.
עידן: ובלי להלחיץ אף אחד, בעצם אנחנו כולנו נולדים עם האופציה למום בלב.
ד"ר בלוך: אנחנו כולנו נולדים עם מום בלב. כולנו נולדים עם חור במחיצה הבין-עלייתית. מה שנקרא, עוד פעם אני אגיד את זה, חור במחיצה הבין-עלייתית, או בלעז, atrial septal defect ASD.
עידן: פחות נשמע כמו…
ד"ר בלוך: פחות נשמע טוב.
עידן: כמו להקת רוק.
ד"ר בלוך: נכון. ASD זה מצב טבעי בעובר, שאמור להיסגר ברגע שאנחנו נולדים. יש ילדים שהחור הזה לא נסגר אצלהם מיד, ולכן יש להם ASD, שזה אחד מהמומים הכי נפוצים בלב.
עידן: וזה המומים שתוך שעות צריך לעלות עליהם, או שזה משהו שאתה אומר בגיל 18 אפשר פתאום סתם בבדיקה שגרתית לקראת גיוס לגלות?
ד"ר בלוך: זה מום שבדרך כלל אין לו משמעות קלינית, והוא נסגר די מהר אחרי הלידה. במצבים מאוד-מאוד חמורים, זה יכול לעשות כל מיני תופעות מאוחרות.
עידן: אז תכלס, יובל, כאילו אתה… זה סיפור של שיפוצניק.
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: כאילו יש פה בעיה בקיר גבס.
ד"ר בלוך: תראה, קרדיולוגיה בגדול זה… זה אינסטלציה. יסלחו לי חבריי הקרדיולוגים. [צוחק]
עידן: תראה, אחרי ששמעתי רופאים מתייחסים לאורטופדים כנגרים…
ד"ר בלוך: כן.
עידן: אינסטלטורים, זה, אוקיי…
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: בשביל זה הולכים ללמוד רפואה שבע שנים… [צוחק]
ד"ר בלוך: כן. חכה שנגיע לרפואת עור ולטייחות. [צוחקים] אבל לא, בוא, כמובן שזה אינסטלציה מאוד מתוחכמת, אבל בגדול, בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על לב, אז עולם המונחים שלנו זה צינורות, לחצים, מפל לחצים, חורים וחסימות. זה היצרות בצינור, הרחבה של הצינור. הכול זה דברים שאפשר להבין אותם אם מבינים זרימה של נוזלים. זה לא רק אינסטלציה, זה גם פיזיקה.
עידן: הנדסת מים. [מגחך]
ד"ר בלוך: כן, נכון.
עידן: אז זהו, בשבוע שעבר, בעודי נמצא אי שם, גיא ואתה הייתם בבית החולים וולפסון.
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: פגשתם את דוקטור שגיא אסא.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: קרדיולוג ילדים. בוא נשמע מה הוא מספר לכם על מומים בלב.
ד"ר אסא: "המחשבה היא, כשאנחנו פונים לילדים, זה מומי לב כִּחְלוניים. זאת אומרת, ילדים שבעצם רמת החמצן שלהם, בגלל התערבבות של הצדדים של המחזור דם, המחומצן והלא מחומצן, גורמת לזה שכל הגוף מקבל פחות חמצן. והביטוי של זה יהיה, שהם יהיו עם שפתיים כחלחלות, ציפורניים כחלחלות, לבין קבוצה אחרת, שבהם בעצם הלב צריך לדחוף כל כך הרבה דם מיותר, או שיש חסימות, שזה גורם בסופו של דבר להתעייפות של הלב, ולא מאפשר לילד, או לגדול, או גורם לו להתעלפויות".
גיא: "בחסימות אתה מתכוון לקרישי דם? או ש…"
ד"ר אסא: "לא. בעצם כשאנחנו מדברים על בעיה מבנית בלב ומדובר על חסימה, זה לרוב מדובר על זה שאחד ממסתמי הלב מוּצָר, או המבנה שלו הוא לא תקין, או אחד מהעורקים המשמעותיים שיוצאים או נכנסים ללב, בעצם יש בהם היצרות משמעותית, וזה לא מאפשר בעצם ללב לדחוף או לשאוב דם כמו שצריך".
ד"ר בלוך: "מה הדברים הנפוצים ביותר? מה אנחנו פוגשים הכי הרבה בקליניקה?"
ד"ר אסא: "הבעיה הכי נפוצה בעצם זה חור בין החדרים של הלב, בין חדר שמאל לחדר ימין. זה כמעט רבע מאותם ילדים שיש להם בעיה כזו. והביטוי שלה פשוט יהיה שהילד יתנשם מאוד ולא יצליח לעלות במשקל. ולכן היום רופאי ילדים, בטח במדינת ישראל ובעולם מערבי, כשיש ילד שלא מצליח להתפתח בחודשים הראשונים לחיים, אחד הדברים שישר ירצו לבדוק זה האם מבנה הלב הוא תקין, או בעצם האם אין חור בתוך הלב שדורש טיפול".
ד"ר בלוך: "קודם כל בוא ניתן לזה שם. קוראים לזה VSD, נכון? וזה…"
ד"ר אסא: "זה בעצם קיצור של ventricular septal defect".
ד"ר בלוך: "…Septal defect [ביחד עם ד"ר אסא]. נכון. שזה אומר שיש במחיצה שבין החדרים איזשהו דפקט, איזשהו חור".
ד"ר אסא: "בדיוק".
ד"ר בלוך: "עכשיו, בתור רופא ילדים מערבי, כי אנחנו פה לדבר על רפואה גם במקומות שהרפואה בהם פחות מפותחת, אבל בתור רופא ילדים מערבי, אני יודע שהרבה פעמים אנחנו מאתרים את ה-VSD עוד לפני ההסתמנות הקלינית שלו. זאת אומרת, מספיק שאתה שם סטטוסקופ על לב של ילד כשנולד, או קצת אחרי שהוא נולד, ואתה שומע בדרך כלל, תלוי בגודל של ה-VSD, אבל אתה שומע בדרך כלל אוושה. ואתה יכול דרך האוושה, די מהר… שוב, במקום שבו הרפואה והאמצעים זמינים, לעשות אקו-לב ולראות שיש חור במחיצה".
ד"ר אסא: "זה הערה מצוינת. בעצם זה המקום רגע לדבר על המילה 'אוושה'. כי מגיעים אליי…"
גיא: "לא, כי לי יש לי אוושה…"
ד"ר אסא: "בדיוק".
גיא: "ואני… אין לי בעיה".
ד"ר בלוך: "ואתה לא מתקשה לגדול".
ד"ר אסא: "זה בדיוק העניין".
גיא: "אני חושב שאני בסדר".
ד"ר אסא: "אז הנה, בוא תרשה לי להרגיע אותך, למרות שלא עשיתי לך אקו-לב. באות אליי אמהות, ואומרות שלהן הייתה בעיה בלב, או יש להן בעיה בלב, יש להן אוושה. ואני מסביר שאוושה היא לא בעיה. אוושה זה בעצם מוזיקה, מבחינתי. מוזיקה זה רשרוש נעים שהלב עושה. כשיש את הרשרוש הזה, בעצם אנחנו רוצים לראות שהוא תמים, זאת אומרת, הוא קשור לזרימה, לאיזה משהו מבני, כמו תכונת אופי, והוא לא קשור לזה שיש באמת בעיה מבנית, שבגללה נוצרת איזה זרימה מערבולתית, טרומבולנטית שאנחנו קוראים לה, והיא עושה את הרעש הזה. זאת אומרת שכשלמישהו יש אוושה, ברוב המקרים, הכול בסדר. אבל בהחלט שזה ילד, ובייחוד שזה ילד שיש לו איזשהם תסמינים, קרי, בעיות נשימתיות, בעיות גדילה, כִּיחלון, התעלפויות, שמה מאוד חשוב לנו לראות שזה לא קשור לבעיה מבנית בלב".
עידן: אז… יובל, יש פה שני דברים שעלו. קודם כל בדיחה פוליטית שאני חייב… וזה. יש כָּחְלונים בלב?
ד"ר בלוך: חכה, אנחנו נגיע לדלף מימין לשמאל, ומשמאל לימין…
עידן: הבנתי.
ד"ר בלוך: אז נדבר על כחלונים.
עידן: לא, אבל מה זה… מה זה כאילו…
ד"ר בלוך: אוקיי.
עידן: כיחלון זה מהמילה כחול?
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: זה דיברנו על בעצם דם שהוא לא מחומצן.
ד"ר בלוך: נכון, אז בוא עכשיו ננסה להבין את החלוקה הזאת. כשאנחנו, הרופאים, מדברים על מומים, אנחנו מחלקים אותם בגדול לשניים או שלושה סוגים. יש מומי לב כחלוניים ומומי לב לא כחלוניים, ויש גם עוד סוג שאנחנו מתייחסים אליו בנפרד, שזה מומים חסימתיים. אבל בגדול, אתה רואה כחלוניות, אוקיי? קוראים לזה ציאנוזיס בלעז, ציאן, כחול. אתה רואה כחלוניות כשמגיע דם לא מחומצן לפריפריה, ואז אתה רואה את הכחול הזה בפנים, ובאצבעות, ובשפתיים וכולי.
זאת אומרת, אם מאיזושהי סיבה דם מהמחזור הימני הריאתי מגיע בטעות למחזור הסיסטמי הגופני, אז אנחנו נראה מום כחלוני. אם לעומת זאת, דם הולך בכיוון ההפוך - מהמחזור הסיסטמי למחזור הריאתי, אנחנו לא נראה כחלוניות, אנחנו נראה בעיות אחרות. אז בוא ננסה רגע להבין, ניקח את ה-VSD שלנו לדוגמא, וננסה להבין האם הוא כחלוני או לא.
עידן: שזה VSD, תן לי לראות אם אני זוכר. זה החדר, הבעיה במחיצות בין החדרים.
ד"ר בלוך: נכון. Ventricular septal defect. אז לקחנו את הלב, עשינו חור בין חדר ימין לחדר שמאל. עכשיו אני שואל אותך, האם המום הזה יהיה כחלוני או לא? בוא ננסה להבין. אני אעזור לך.
עידן: בסדר. הוא יהיה לא כחלוני.
ד"ר בלוך: אוקיי, בוא… עכשיו אני אעשה לך סדר.
עידן: אז כן צדקתי, אז הוא לא כחלוני.
ד"ר בלוך: נכון.
עידן: אה אוקיי.
ד"ר בלוך: לב שמאל זה השריר היותר מאסיבי, אוקיי? אם יש לנו חור בין צד ימין לצד שמאל, צד שמאל ידחוף יותר חזק את הדם לכיוון צד ימין.
עידן: ואז במקום להשפריץ רק למעלה הוא משפריץ גם הצידה.
ד"ר בלוך: נכון, ואז הדם המחומצן, חוץ מזה שהוא זורם לכל הגוף, הוא גם עובר ל… חלק ממנו, לחדר שמאל ומשמה לריאות. עכשיו, זה שהריאות מקבלות דם מחומצן זה לא בא לידי ביטוי בנראות, אוקיי? הדם שמגיע לכל הגוף…
עידן: הוא לא כחלוני.
ד"ר בלוך: נכון, הוא לא כחלוני. הדם שמגיע לכל הגוף הוא מחומצן ולכן הבעיה היא לא בחמצון. יש בעיות אחרות. הבעיות האחרות הם שעכשיו במחזור הריאתי שאמרנו שהוא בסך הכול עובד בלחצים מאוד נמוכים, יש כמויות גדולות מדי של דם, וכלי הדם בריאה צריכים להתמודד עם זרימה הרבה יותר גדולה ועם נפחים הרבה יותר גדולים של דם. והם, מה שהם עושים כדי להתמודד זה להתכווץ. ועושים… מעלים בעצם את הלחץ דם הריאתי. זאת אומרת, אצל הילד הזה, שיש לו VSD גדול ומשמעותי והרבה דם עובר מצד שמאל לצד ימין, אנחנו לא נראה כחלון, אבל מה שאנחנו כן נראה זה תסמינים שמתאימים ליתר לחץ דם ריאתי. היתר לחץ דם הריאתי הזה גורם ללב להתעייף, וגורם לילד לבזבז הרבה מאוד אנרגיה על פעילות הלב. הילד הזה, יהיה לו קשה לאכול, הוא פשוט יתעייף באמצע האוכל, הוא מזיע, הוא בקושי יונק, הוא לא עולה במשקל, וככה בדרך כלל אנחנו עולים על זה, כפי שדיבר על זה…
עידן: כמו ש… שגיא.
ד"ר בלוך: שגיא. אז זה דוגמא למום לב לא כחלוני.
עידן: עכשיו, שנייה אחת, אני רק חושב על זה.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: זאת אומרת, זה גם שחיקה גדולה יותר של השריר עצמו, לא?
ד"ר בלוך: כן, יש הרבה מאוד תופעות, זה גם… יש לזה נטייה יותר גדולה לזיהומים. בסופו של דבר, גם הלחץ דם הריאתי הזה יגרום לשינויים מבניים בכלי הדם בריאות, בלתי הפיכים, ואפשר להמשיך לדבר על זה עוד הרבה, אבל אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. אנחנו רוצים לטפל ב-VSD לפני שהוא הופך להיות מצב בלתי הפיך, שהוא כבר… לא ניתן לטפל בו. אתה רוצה דוגמה למום לב כחלוני?
עידן: כן.
ד"ר בלוך: בוא נדמיין שיש לנו חור במחיצה בין צד ימין לצד שמאל.
עידן: עדיין אנחנו בחדרים.
ד"ר בלוך: עדיין אנחנו בחדרים, אבל הפעם, המוצא של חדר ימין חסום. עכשיו, הדם שנמצא בחדר ימין צריך לבחור - או שהוא יוצא החוצה דרך החסימה החלקית הזאת, שזה התנגדות מאוד קָשָׁה וקָשֶׁה לו, או שהוא פשוט עובר דרך החור לחדר שמאל. הפעם הלחץ, איפה שהלחצים…
עידן: עובד הפוך.
ד"ר בלוך: עובדים הפוך, ואז הדם מצד ימין עובר לצד שמאל.
עידן: זאת אומרת…
ד"ר בלוך: דם לא מחומצן מתערבב עם דם מחומצן, ואז יהיה לנו מום לב כחלוני.
עידן: אז אם נניח הסימפטומים בפעם הראשונה של משהו שהוא לא כיחלוני, זה ילד שמתקשה באכילה והוא מזיע והוא מתעייף נורא מהר, כי הלב שלו עובד נורא נורא קשה, אז פה אני פשוט מאוד יכול לראות שהילד במצב לא משהו.
ד"ר בלוך: נכון, אתה קודם כל רואה שהוא כחול, אפשר אולי להגיד מהצד של הרופא, יש הרבה סיבות לכיחלון, זה לא חייב להיות מום לב מולד, אבל ברגע שאתה רואה שהילד כחול אתה כבר מתחיל לברר. ילדים שהמום לב שלהם הוא לא כחלוני, אנחנו צריכים להיות רגישים לסימנים שלפעמים הם לא מאוד ספציפיים - ילד שלא עולה במשקל, ילד שקצת מתעייף, שמזיע, לא תמיד האימא יודעת לזהות את זה, לא תמיד הרופא יודע לזהות את זה.
עידן: יש איזה שהוא משהו גנטי? הורים עם מום מולד בלב, יהיו להם ילדים עם מום מולד בלב? או ש…
ד"ר בלוך: יש מומי לב מולדים שהם עם בסיס גנטי, לאו דווקא תורשתי, כבר דיברנו על זה בעבר, על מה ההבדל בין גנטיקה לתורשה.
עידן: מאזיננו האדוקים כבר יודעים לזהות את ההבדל.
ד"ר בלוך: מי שלא יודע את ההבדל, שיחזור אחורה לפרקים… לכל הפרקים הקודמים שלנו [עידן צוחק] ויתחיל מההתחלה להקשיב לפודקאסט.
עידן: אבל בכל זאת נעשה את זה זריז.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: משהו תורשתי.
ד"ר בלוך: משהו תורשתי זה משהו גנטי שעובר מדור לדור. אבל פגמים גנטיים יכולים גם להיווצר בכל תינוק שנוצר, כי פגמים גנטיים נוצרים כל הזמן. המומים המולדים הרבה פעמים מופיעים… יש תסמונות גנטיות שקורות במומים מולדים, מרביתן לא תורשתיות, מהטעם הפשוט שזה מומים כל כך קשים שבדרך כלל אתה לא מעמיד צאצאים. אבל אני יכול לספר לך לדוגמה שסתם, מעולם המושגים שאנחנו מכירים, תסמונת דאון, הרבה פעמים…
עידן: באה עם מום בלב?
ד"ר בלוך: …בא עם מום מולד בלב. אפילו יש מומים שהם ספציפיים לתסמונת דאון. לתסמונת דאון יש מום מאוד מעניין, שנקרא AV canal. זה פשוט ASD ו-VSD ביחד.
עידן: אוי ואבוי.
ד"ר בלוך: זאת אומרת חור שהוא מעורב ומשתף גם את העלייה וגם את החדר. היום כשעושים אקו לב עובר ורואים AV canal, בודקים אם זה לא תסמונת דאון.
עידן: אנחנו נצא להפסקת חסות [ח' גרונית] קצרה.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: נשוב מיד אחריה עם אוושות.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: הכינו את אוזניכם.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
עידן: "עושים רפואה", שבנו. יובל, לפני ההפסקה אנחנו… הבטחתי למאזיננו - אוושות.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: והאמת היא, אוושה זה… זה מוסיקה, [ד"ר בלוך מהמהם בהסכמה] ו… ויש לי נאום חוצב להבות שאני…
ד"ר בלוך: אז בוא… אז בוא תד… בוא תדבר… אה, אתה רוצה לדבר על… לא. אבל נאום לא עכשיו. אחר…
עידן: נאום לא עכשיו?
ד"ר בלוך: לא.
עידן: אוקיי. סבבה.
ד"ר בלוך: נדבר אחר כך על זה.
עידן: אבל עדיין זה…
ד"ר בלוך: כן.
עידן: זה משהו מאוד מוסיקלי.
ד"ר בלוך: נכון. אוושה זה סימפטום. אני חושב ששגיא אמר את זה. אוושה כשלעצמה זה לא בעיה. כשאני שומע אוושה, אחד מהדברים שאני צריך לעשות זה באמת בהרבה פעמים להרגיע את ההורים שלא מדובר במשהו מסוכן. מה שבעצם שומעים כששומעים אוושה, קודם כל…
עידן: מה אתה בעצם שומע? אני שומע… אני שומע…
ד"ר בלוך: אוקיי, אוקיי, הבנתי.
עידן: אוקיי.
ד"ר בלוך: עידן ומאזינים יקרים.
עידן: כן.
ד"ר בלוך: עכשיו אנחנו הולכים להיכנס לתוך העולם הסודי של הרופאים עם הסטטוסקופ.
עידן: אוווו!
ד"ר בלוך: ואנחנו הולכים להקשיב למה שומע הרופא שלכם כשהוא מקשיב לכם בסטטוסקופ. בלב תקין, מה ששומע הקרדיולוג, זה שתי… איך נקרא לזה, נקישות, חבטות…
עידן: מנוע בוכנה. קודם דברנו על משאבה…
ד"ר בלוך: שתי… שתי חבטות.
עידן: כן, אוקיי.
ד"ר בלוך: שתי חבטות שבעצם מסמלות את הסגירה של המסתמים בכניסה לחדר וביציאה מהחדר, ועכשיו אנחנו נשמע את זה, תודה לגיא. ככה נשמע לב תקין.
[הקלטה - פעימות לב]
אז מה ששמענו בעצם, זה… אנחנו קוראים לזה… לצליל הזה - "רָבּ-דָבּ". רב-דב.
ביחד: רב-דב, רב-דב.
עידן: כן.
ד"ר בלוך: רב-דב. אנחנו שומעים פעמיים סגירה של מסתם. הצליל הראשון נקרא S1, הצליל השני נקרא S2, וזה מסמל לנו את הכיווץ ואת ההרפיה של הלב.
עידן: וזה, כשעושים אק"ג, אתם רואים את זה בצורת גל מסוים, נכון? זה ר… אני יודע שאנחנו קופצים לאזור אחר, אבל זה…
ד"ר בלוך: כן, הקפיצה הזאת מאוד חשובה כדי ל… כדי שאני אסביר חד-משמעית, שאין לערבב [עידן מגחך] את קולות הלב עם האק"ג, מכיוון שזה…
עידן: אבל האותיות הן אותן אותיות, לא?
ד"ר בלוך: לא, לא, לא. אני רוצה רק להגיד שאתה לוקח את הרכב למוסך, אתה צריך לדעת טוב מאוד אם אתה הולך למכונאי-רכב או לחשמלאי-רכב. אוקיי?
עידן: [צוחק] הבנתי.
ד"ר בלוך: גם כאן ההאזנה לקולות זה מכניקה, והאק"ג זה חשמל. עכשיו, על הקולות הרגילים…
עידן: רב-דב, רב-דב…
ד"ר בלוך: S1 ו-S2, רב-דב, יש לנו קולות נוספים. לפעמים יש קולות נוספים של נקישות נוספות, S4, S3 כל מיני דברים כאלה, לא נדבר… ולפעמים יש אוושה. עכשיו בוא נדבר על מה זה אוושה. הסטטוסקופ שלנו לא יודע לשמוע זרימה למינרית של דם. זרימה למינרית זה זרימה ישרה. כשאתה רואה נחל זורם רגוע בצורה ישרה, הוא זורם למינרית, ובדרך כלל כשאתה עומד ליד נחל כזה אתה לא שומע שום דבר. מתי אתה שומע? כשאתה ליד המפל, נכון? ואז יש [משמיע קול של זרימה חזקה] ככה. גם הזרימה של הדם נשמעת בסטטוסקופ כשהיא זרימה טורבולנטית, כשהיא זרימה מערבולתית. מתי נוצרת מערבולת?
עידן: כשיש חור.
ד"ר בלוך: יפה. א' - כשיש חור, ואז הדם זורם ומתערבב עם דם אחר. או במקומות שבהם יש היצרות.
עידן: ואז יש מערבולת קטנה לפני ההיצרות.
ד"ר בלוך: שיש מערבולת… כן.
עידן: כן.
ד"ר בלוך: אחרי ההיצרות דווקא, במקום שהדם זורם דרך חור קטן…
עידן: אה, נכון, יש שמה… כן.
ד"ר בלוך: נהיה מעורבל, ואז אנחנו שומעים אוושות. יש אוושות מסוגים שונים. יש אוושה סיסטולית, קרי - בכיווץ. יש אוושה דיאסטולית, קרי - בהרפיה. יש אוושה ששומעים גם וגם, וכולי. לא נערבב את ה…
עידן: בוא נשמע…
ד"ר בלוך: …זרימה הלמינרית של הפודקאסט.
עידן: לא אבל בוא רגע…
ד"ר בלוך: אבל, בוא נשמע איך נשמעת אוושה, וננסה להבין בדיוק מה… מה…
עידן: אוקיי, אז בוא… בוא נשמע רגע משהו עכשיו.
[הקלטה - פעימות לב]
אני חושב שזה היה הסיסטולי, בכיווץ.
ד"ר בלוך: כן, האוושה של גיא היא אוושה סיסטולית. רוב האוושות התמות, מה שנקרא, הם אוושות סיסטוליות. זה… זה זרימה שהיא יותר נשמעת כמו רוח או כמו ניגוב, ופחות כמו קליק.
ד"ר אסא: "אחד הכלים המשמעותיים זה הסטטוסקופ, אותו כלי שאיתו אנחנו מאזינים לקולות של הלב. וכבר לפי זה אנחנו יכולים לדעת האם יש פה חשד סביר, גבוה, או אין חשד, לבעיה לבבית. הצעד הבא, בעצם, כדי באמת לדעת את זה בצורה ודאית, יהיה מכשיר האקו, האולטרסאונד. זה בעצם אותו אולטרסאונד שעושים לנשים בהריון, אני חושב ששמה הוא יותר שכיח ומוכר. אנחנו בעצם סוקרים את הלב. היום, לשמחתנו, אפשר לבצע אולטרסאונד עם מתמר שמתחבר לאייפון כבר. זאת אומרת, פעם זה היה מכשירים גדולים ומאסיביים, וזה גם מאפשר לנו ליסוע בכל העולם ולבדוק ילדים בכל העולם ובכל מצב. שזה כבר נותן לי תמונה די ודאית של הבעיה הלבבית. ואז, בבעיות יותר מורכבות, בעצם אנחנו כבר מגיעים לכלים נוספים שאני צריך לאבחון של דקויות בדרך לטיפול. שזה צנתור הרבה פעמים, שהוא צנתור אבחנתי, ומדגים לי כל מיני שאלות קטנות שאני לא יכול לענות עליהם עד הסוף באולטרסאונד. קרי, מה הלחץ בכל מיני מדורים? איפה בדיוק ההיצרויות? אנחנו היום משתמשים המון ב-CT, אנחנו משתמשים המון המון בבית חולים וולפסון עכשיו גם ב-MRI".
עידן: ובכן יובל, זה דוקטור שגיא אסא מבית חולים וולפסון, והוא לא מזכיר סתם את העניין של "אנחנו יכולים לצאת לשדה, לשטח, ולבחון באמצעות הדברים הניידים האלה", בכל זאת מדובר באנשי צוות של "הצל ליבו של ילד". ואם אנחנו מדברים כבר על "הצל ליבו של ילד", יש לי בכל זאת איזשהו נאום חוצב להבות שאני…
ד"ר בלוך: אבל לא, לא, לא. עוד לא, עוד… אחר כך.
עידן: אחר כך?
ד"ר בלוך: אחר כך. עכשיו בוא נדבר על טיפול.
עידן: טיפול. פותחים, [ד"ר בלוך צוחק] עושים טלאי קטן, סוגרים, ככה [נוקש בשיניו] עם השיניים נותנים איזה ביס קטן וזהו, לא?
ד"ר בלוך: כן. הטיפול, ככה זה היה פעם, חוץ מהקטע של השיניים. הטיפול פעם היה רובו ככולו, בוא נגיד, במקרים שהיה אפשר לטפל, עשו ניתוחים. תחשוב על כל הסיבוכים שיש בניתוח. אתה עושה חתך, אוקיי? אתה לא סתם עושה חתך, אתה עושה חתך בשריר הלב, אתה צריך להעלות את המטופל על מכונת לב-ריאה. מאוד-מאוד מורכב. היום הרפואה הרבה יותר מתקדמת, ואפשר לעשות את מרבית הטיפולים האלה בדרכים אחרות. גם בעניין הזה אני מציע שנשמע את דוקטור שגיא אסא, שמסביר מה האופציות הטיפוליות שיש היום למומי הלב.
ד"ר אסא: "אנחנו תמיד מתארים למשפחות שאנחנו קצת הארכיטקטים. ברגע שהבנו את המבנה, אנחנו יכולים להביא את הקבלן שיפוץ ופה מתחילים הכלים. אז הכלים מתחילים מתרופה, זה יכול להיות לפעמים ברמת תרופתית. ממשיכים היום בצנתור, שבצנתור הרבה פעמים היום אנחנו בעצם יכולים לחסוך המון דברים שבעבר היו דורשים ניתוח לב פתוח. אנחנו יכולים לשים קפיצים, אנחנו יכולים לפתוח חורים, לסגור חורים, לבנות מחיצות, להשתיל מסתמים. המון-המון אופציות. ובסוף האופציה שבאמת מכסה את כל המומים המאוד-מאוד מורכבים ואין להם פתרון בדברים הפשוטים והפחות פולשניים, זה באמת ניתוח לב פתוח. ולמה זה הסוף? כי פה מדובר כבר באופרציה מאוד מאוד מורכבת."
ד"ר בלוך: "אז בעצם בשנים האחרונות השינוי המשמעותי, ה-shift המשמעותי, זה מהכירורגיה, שזה היה פעם הטיפול הקלאסי בכמעט כל הסוגים העיקריים של מומי לב. היום אנחנו עושים מה שאנחנו קוראים טיפולים "זעיר-פולשניים". משתמשים באמצעים כמו צנתור כדי להגיע בצורה זעיר-פולשנית אל המקום שאותו צריך לתקן, ומה עושים? נגיד לצורך העניין, VSD היום, אפשר לפתור עם צנתור?"
ד"ר אסא: "כן."
ד"ר בלוך: "איך עושים את זה?"
ד"ר אסא: "אנחנו בוולפסון היום, אנחנו סוגרים גם חורים במקומות מאוד מורכבים שהם קרובים למסתם. בעצם אנחנו מחדירים איזה קפיץ, שאנחנו קוראים לו מטרייה, ממתכת, ויש לו שתי דיסקות, ככה שהם נאחזות בשוליים של המחיצה הקיימת, ובעצם סוגרים את החור הזה בתוך ה…"
ד"ר בלוך: "אז בוא… בוא ננסה רגע…"
גיא: "אתה בעצם בונה שם קיר".
ד"ר אסא: "תמיד אני אומר: "אני קבלן גבס"."
ד"ר בלוך: "כן". [צוחק]
ד"ר אסא: "למשל".
ד"ר בלוך: "כן. בניגוד ל…"
ד"ר אסא: "בעצם יש חור בקיר, אני שם גבס מצד אחד, גבס מצד שני. יש לי שליטה על כל השלב של ההחדרה של הדבר. זאת אומרת, אני נכנס מהווריד, עולה מהווריד אל תוך הלב, חוצה את אותו חור, ואז פותח את המטרייה, מצמיד אותה לצד אחד ומצמיד אותה לצד השני, והנה סגרנו את החור".
ד"ר בלוך: "המטרייה הזאת נשארת לכל החיים אצל ה…"
ד"ר אסא: "היא נשארת לכל החיים, זו מתכת. תוך שלושה עד שישה חודשים הלב מצפה אותה ברקמת לב שלו. ובעצם היא כבר מוטמעת עמוק בפנים, והדם כבר לא רואה אותה, אלא הדם רואה את רקמת הלב הטבעית. היום, למשל, עולם הרפואה כבר מתקדם צעד… שתי צעדים קדימה. יש כבר היום מטריות בסין, שהם על בסיס סוכר. והמטרה היא שמהרגע שנשתיל אותם, ומהרגע שתיבנה אותה רקמה, הם בעצם יתמוססו, ותוך חצי שנה בעצם לא ישאר שום גוף זר, גם לא בתוך הלב. שזה כבר בשלבי ניסוי בבני אדם. כבר בוצע ביותר מ-150 מושתלים. והפרויקט העוד יותר עתידני שעובדים עליו, זה בעצם לקחת תאי גזע, ובעזרת התאי גזע האלה בעצם לבנות את אותה מטרייה, ולהשתיל אותה כתא ביולוגי חי בתוך הלב".
עידן: אני חייב לומר לך, שאתה גם ראית אותי פה וגם גיא ראה אותי, אני לא יודע אם שמתם לב אבל החצי הראשון של האינסרט הזה אני פשוט מאוד התפתלתי, אני התכווצתי ממה שהוא מתאר. זה… אני מרגיש ש… אני מרגיש שצריך…
ד"ר בלוך: בגלל זה… בגלל זה אנחנו לא לוקחים אותך איתנו לבתי חולים.
עידן: כן, לא. אני חושב שאתה צריך… יש לך משהו לתת לי ללב שלי? [ד"ר בלוך צוחק] זה נשמע לי… קודם כל אני חושב על ההורים של ילדים במצב כזה. זה… איך הם לא מתים?
ד"ר בלוך: אני חושב שבאמת ה… אולי השינוי המשמעותי ביותר שנעשה בעולם הזה של תיקון מומי לב מולדים, זה היה מעבר מניתוחים פתוחים לצנתורים. בצנתור אנחנו מחדירים איזשהו קטטר, איזשהו צינור דק שיודע להזריק חומר ניגוד, דרך כְּלִי דם - וריד או עורק, תלוי לאיפה אתה רוצה להגיע. ודרך ה… אותו צינור שמגיע ממש אל הלב דרך כלי הדם, ובעצם זורם בצינורות טבעיים שיש בגוף, אנחנו יכולים, חוץ מזה שאנחנו מזריקים חומר ניגוד כדי לראות תחת רנטגן את המבנה, אנחנו יכולים גם להעביר מטריות כאלה, כמו ששגיא דיבר, או סְטֵנְטים, כאלה קפיצים כאלה מסוגים שונים, שיודעים להתרחב במקום הנכון וליצור את השינוי האנטומי שאנחנו רוצים להשיג. אהה…
עידן: יש משהו שאי אפשר לעשות עם צנתור? יש… יש עדיין… אנחנו נראה ניתוח לב פתוח ב…?
ד"ר בלוך: כן. כן. בוודאי. קודם כל יש, יש ניתוחים… קודם כל לא תמיד הצנתור מוצלח…
עידן: אני מבין…
ד"ר בלוך: ולפעמים צריך לעשות ניתוח אחרי הצנתור. לפעמים יש מומי לב כל כך משמעותיים שאתה חייב לפתוח ולנתח. לדוגמה יש מום לב שקוראים לו transposition of great arteries Transposition of great arteries אומר, שה…
עידן: שהלב מורכב לא נכון כמו שצריך מלכתחילה.
ד"ר בלוך: בדיוק, שהצינור שצריך לצאת מצד שמאל יוצא מצד ימין, והצינור שצריך לצאת מצד ימין יוצא מצד שמאל, במקום שיהיה לנו את הצורת שמונה שדיברנו עליה קודם, יש עכשיו שני אפסים.
עידן: הא! [שואף אוויר בתדהמה]
ד"ר בלוך: אוקיי? לב ימין מוסר את הדם ללב ימין, לב שמאל מוסר את הדם ללב שמאל, ובעצם יש פה שני מעגלים סגורים - מעגל אחד שזורם רק לריאה, ומעגל שני שזורם רק לגוף. כמובן שאי-אפשר לחיות ככה. הסיבה שהתינוק שורד את השעות הראשונות אחרי הלידה זה מכיוון שבין שני המחזורים האלה יש חיבור, או ASD, או עוד עורק קטן שמחבר בין עורק הריאה ואבי העורקים, שנקרא דוקטוס ארטריוזוס, לא משנה, אבל אותו אנחנו דווקא מנסים להשאיר פתוח עד שתגיע העזרה הכירורגית. עידן?
עידן: כן?
ד"ר בלוך: אתה… יש לך את הנאום חוצב להבות?
עידן: אה, כן! ובכן כפי שוודאי שמעתם בפרק הזה דיברנו על "הצל ליבו של ילד".
ד"ר בלוך: כן, SACH.
עידן: SACH.
ביחד: "SACH - "save a child's heart.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: ובעצם ב-7 בינואר הולך להיות קונצרט מיוחד של הפילהרמונית הישראלית הצעירה של המרכז למוסיקה ירושלים, משכנות שאננים, שחלק מהכנסות שם ילכו לטובת "save a child's heart", "הצל ליבו של ילד". עכשיו, אני מחזיק את עצמי לנאום הארוך מאוד שיש לי על מה שהולך להיות על "הצל ליבו של ילד", ועל המפעל המטורף הזה, שהתחיל אותו איש אחד לפני כמעט רבע מאה, שנפטר בדמי ימיו, וזה עוד חי, וסליחה, יסלחו לי המאזינים - ופועם. [ד"ר בלוך מגחך] הייתי חייב פשוט.
ד"ר בלוך: כן.
עידן: בואו נדבר רגע על הקונצרט, וזאת הדרך שלכם לעשות משהו טוב לשני גופים מאוד-מאוד חשובים שבאים, ושוב - סליחה מאזינים - עם כל הלב…
ד"ר בלוך: כן.
עידן: …למשימות שלהם ולמה שהם שמו כמטרה. אז כפי שאמרתי, ההכנסות מהקונצרט הזה, המיוחד, של 7 בינואר, חלקן הולכות ל"הצל ליבו של ילד", חלק אחר לטובת מלגות למוסיקאים צעירים. מדובר פה בעתודה של המוסיקה הקלאסית בישראל, באמת, האמנים הכי גדולים שיש לנו ויהיו לנו, נמצאים שם היום.
ד"ר בלוך: בוא… בוא נזכיר, רק למאזיננו שפספסו. אחרי שאתם מסיימים להקשיב לפרק הזה, תחזרו לפרק על סינסתזיה שהוקלט ב…
עידן: "צוותא".
ד"ר בלוך: "צוותא", בחַי, עם רביעייה של נערים מהפילהרמונית הצעירה, שהיו באמת מדהימים.
עידן: יתרה [ריש מתגלגלת] מזו. למאזיננו, למאזיני רשת "עושים היסטוריה", יש הנחה מיוחדת לכבוד האירוע הזה, jmc.org.il, ולהוסיף את הקוד "עושים היסטוריה", ולזכות בהנחה לערב הקונצרט הספציפי הזה.
ומשהו קצר על התוכנית שוב, אני חייב. הזדמנות לשמוע חי, יצירה שלא מנוגנת הרבה בארץ וחבל, הסימפוניה ברה מינור של סזאר פרנק. זהו, אני חושב שהייתי מספיק nerd מוסיקלי, לתכנית אחת.
ד"ר בלוך: אין, אין יותר nerd מזה.
עידן: אין יותר… זה. ואני באמת… תוכנית מופלאה, מוסיקאים מעולים.
ד"ר בלוך: לא, בוא נגיד את זה. אני… בוא, תן לי לתרגם את זה, בסדר. מי שאוהב מוזיקה קלאסית, יש לכם הזדמנות נדירה לשמוע יצירה שלא שומעים בארץ, עם פילהרמונית שלא שומעים דברים כאלה, וגם לתרום בנוסף לעמותת "הצל ליבו של ילד", שאתם תשמעו עליה יותר בפרק הבא, אבל מניסיון אנחנו אומרים לכם, זה דבר מדהים. אז זה…
עידן: אז זה נאום חוצב הלהבות שלי.
ד"ר בלוך: שלושה בכרטיס אחד.
עידן: טוב, תובנות לפרק הזה?
ד"ר בלוך: אני סקרן לראות מה יש בפרק הבא. קודם כל, אנחנו דיברנו הרבה על הרקע, על מומי לב - איך הם נוצרים, כמה הם נפוצים, וגם העובדה שיש איך לטפל בהם. אבל, זה אנחנו, הפריבילגים, מדברים. בוא נגיד את האמת, זה לא כמו לחלק אנטיביוטיקות. לטפל במומי לב דורש צוות אדיר, וניסיון גדול מאוד, וציוד, ואמצעים. וזה לא פשוט להנגיש את הדבר הזה לילדים שנולדו, לצערם, באפריקה, במדינות קשות-יום, עם מעט מאוד משאבים והרבה מאוד עוני. ואנחנו נשמע בפרק הבא, דרך הסיפור של יסמין, שפגשנו בתחילת הפרק הזה, על הפרויקט המדהים הזה, שנקרא "הצל ליבו של ילד". אבל, אם יש מסקנה אחת חשובה מהפרק הזה, זה שאתם צריכים להקשיב לפרק הבא. [בלחש]
[צוחקים]
עידן: "עושים רפואה", פרק ראשון מתוך שניים, על מומי לב מולדים, ועל "הצל ליבו של ילד". סיימנו.
[מוזיקת סיום ברקע]
תודה למרואיין שלנו, ד"ר שגיא אסא. תודה לתמר שפירא, מ"הצל ליבו של ילד", ולבית החולים וולפסון. למרכז למוסיקה משכנות שאננים, וליורם קליגמן. תודה ענקית לעורך שלנו ולחיית השטח, גיא בן נון.
רשת "עושים היסטוריה", רן לוי, העורך הראשי, ודני טימור, המנהל העסקי.
תודה לך, יובל.
ד"ר בלוך: תודה, עידן.
עידן: "עושים רפואה", להתראות בפרק הבא.
שאלות על תופעות רפואיות מעניינות שנתקלתם בהן, ניתן להפנות לכתובת med@podil.net.
התכנים המופיעים ב"עושים רפואה" אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם רופא.
"עושים רפואה". אתר הבית שלנו, runlevy.com/net. הצטרפו לרשימת התפוצה, כך תוכלו לקבל עדכון על כל פרק חדש.
אהבו אותנו! [ברגש] עשו לייק לדף הפייסבוק של "רשת עושים היסטוריה".
לאפליקציית האנדרואיד שלנו יש קישור באתר. אנחנו כמובן גם זמינים אם יש לכם אייפון. פשוט חפשו "עושים רפואה".
לתגובות, חפשו אותנו בטוויטר, בפייסבוק, ואתם תמיד מוזמנים לכתוב גם ל-info@podil.net. ניתן ליצור קשר גם בתא הקולי, שמספרו 03-3741907.
[פספוסים - 1]
עידן: אני אשאל אותך שאלה.
ד"ר בלוך: למה קוראים לזה דפקט?
עידן: אני מת על המילה הזאת, אמרתי לך פעם?
ד"ר בלוך: אז יאללה, דפקט, תתחיל כבר.
[פספוסים - 2]
ד"ר בלוך: אני גם לא יכול לתת לך ביס, כי ליקקתי את הסנדוויץ'. [צוחקים] אוקי-דוק.
עידן: אבל יובל, אתה רופא ילדים, לא ילד.
[צוחקים]
ד"ר בלוך: אני… זה לא… המרחק לא כל כך גדול בין השניים.
[פספוסים - 3]
ד"ר בלוך: אתה רוצה דוגמה אחרת למום לב כיחלון?
עידן: האמת, לא בא לי. [צוחקים]
ד"ר בלוך: אתה רוצה לוותר על זה?
עידן: יאללה.
ד"ר בלוך: אתה רוצה לסגור את הפרק? בוא נגיד שלום.
עידן: תודה.
ד"ר בלוך: תודה.
עידן: תודה לגיא בן נון.
ד"ר בלוך: תודה. [צוחקים]
[פספוסים - 4]
ד"ר בלוך: אוושה, יש לזה עוד איזה… רשרוש, כל מיני דברים כאלה.
עידן: [שר במנגינה של "יש לי ציפור קטנה בלב"] יש לי רשרוש קטן בלב… לא?
ד"ר בלוך: כן, אנחנו נוריד את זה, אני חושב.
עידן: אהה…
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments