ברכה, אימא ל-8 ילדה את ביתה החמישית כשהגדולה היתה בת 5... משתפת באומץ לב על אתגרים בגידול משפחה ברוכה וצפופה לצד עשייה והשפעה רבת היקף. עם כלים מעשיים לכל אימא צעירה.
ועוד: איך צמאה הפך להיות מחזון של איש אחד למעצמת ניגונים חוצת מגזרים כבר 15 שנה ברציפות. איך משדרים ברדיו תל-אביבי מדי שבוע ומתחברים לנפש האלוקית של משפיעניות הרשת הגדולות בישראל.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/05/2024.
מירי: תגידי, יש לי שאלה, אם את ככה מדברת על "צמאה" וזה, למה אתם לא מביאות זמרות? יובל דיין חמודה.
ברכה: אנחנו נביא זמרות. אנחנו נביא זמרות. זה ממש פרויקט שהוא בקנה.
מירי: את יודעת, הייתי ב… הייתי בהופעה של אודהליה ברלין, וקודם כל היה באמת מדהים. יש משהו בעוצמה הנשית הזאת…
ברכה: נכון.
מירי: שיש רק נשים על הבמה. רק נשים.
ברכה: תראי, היו שנים שהבאנו נשים.
מירי: כן?
ברכה: והנשים ביקשו גברים.
מירי: כן?!
ברכה: כן.
מירי: מה זה "הנשים"? שתי נשים?
ברכה: לא, היה… היה קול כזה של המשתתפות, היה משובים…
מירי: כי יש גם… כי רוצים גם את… את אברהם פריד.
ברכה: "אנחנו רוצים כמו לגברים", כן.
מירי: וגם את חנן בן ארי, ורוצים… וזה. אבל אני אומרת להביא זמרות, להביא את קרן פלס…
ברכה: כן, כן, כן, כן.
מירי: להביא את מירי מסיקה, להביא את…
ברכה: אנחנו שם.
מירי: יופי.
ברכה: אני ממש-ממש שואפת לשם.
מירי: שמרי לי… שמרי לי כרטיסים. [צוחקת]
ברכה: ברור. ועובדת על זה, ובעזרת השם אני מקווה שזאת תהיה הבשורה הבאה של "צמאה".
מירי: מעבר לזה שבאמת לשמוע נשים שלא מגיעות מהתחום שרות ניגונים ומעומק הנשמה והלב, ולהרים. אני חושבת שיש משהו בשירה הנשית הזאת שכולן, כמו…
ברכה: זה תפילה.
מירי: כאיש אחד בלב אחד, מתפללות את הניגונים, וואו.
ברכה: נכון.
מירי: זה יכול להיות עוצמתי ביותר. ממש.
ברכה: כן, זה אנרגיה מיוחדת. אגב, בכל "צמאה" יש גם אירוע נשי.
מירי: כן, אבל זה…
ברכה: זה לא האירוע המרכזי…
מירי: בדיוק.
ברכה: אבל… אבל זה קיים. ויש נשים, אגב, שבאות רק לאירוע הזה.
מירי: נכון, כי הם רוצות נשים.
ברכה: כן.
מירי: אז… אז אני אומרת לך, בעקבות ה"אוחילה" שהייתי, פשוט אמרתי: "אני רוצה ככה בניגונים", ככה. לעצום עיניים ולהתוועד עם נשים, על הבמה, על ה… זה, רק. ככה.
ברכה: כן. בעזרת השם.
מירי: זה ממש מדהים.
ברכה: זה יהיה.
מירי: יאללה, איזה כיף. טוב, ממשיכים.
ברכה: כן.
מירי: אוקיי, אז יש לנו את הפרויקטים האלה… שבאמת, מאיזה תאריך מתחילים לעבוד על "צמאה"?
ברכה: אממ… אחרי פסח.
מירי: מיד אחרי פסח.
ברכה: כן.
מירי: וזה… וזה ב… וזה קורה בכס…
ברכה: זה בחנוכה. זה ממש לפני חנוכה, י"ט כסלו. אנחנו משתדלים שהכל יהיה מוכן כבר לפני החגים. מיד אחרי החגים אנחנו יוצאים עם הפרסום, אז בגדול יש לנו חצי שנה.
מירי: מדהים.
ברכה: שאנחנו עובדים על זה.
מירי: ומשנה לשנה אתם רואים את ה… שהמעגלים מתרחבים.
ברכה: כן, כן, ברוך השם. מספר המופעים עולה משנה לשנה, הקהל נהיה מגוון יותר.
מירי: זהו, הקהל הוא קהל דתי וחרדי, נכון? או שיש גם לא דתיים שמשתתפים?
ברכה: יש, יש לא דתיים, והם מאוד-מאוד נהנים. זה מביא משהו חדש ולא מוכר. קודם כל, הדבר הזה שאמן עולה על הבמה, הוא בעצם לא שר את היצירות שלו.
מירי: נכון.
ברכה: הוא שר ניגונים. זה… הניגון הוא כאילו משהו שמאחד בין האמנים, וכאילו קצת שם את האגו האופייני בצד…
מירי: וואו.
ברכה: וזה מוציא משהו נשמתי כזה.
מירי: נכון.
ברכה: אלוקי, אפילו, הייתי אומרת.
מירי: נכון.
ברכה: וזה תחושה מאוד-מאוד מיוחדת, שהאמנים ממש מציינים את זה. עידן עמדי היה אצלנו שנה אחת, שבוע של מופעים, והוא אמר: "היה שם משהו מיוחד, משהו שאני לא מרגיש בהופעות רגילות".
מירי: מדהים!
ברכה: כמובן שכל האמנים הדתיים, כמו ישי ריבו ו… וחנן בן ארי, ועקיבא, ואביתר בנאי ושולי רנד, זה המקום הטבעי שלהם, "צמאה". וגם הרבה מהם צמחו מתוך "צמאה", וחלקם אפילו אומרים את זה בקול. אני זוכרת שישי ריבו אמר: "הדרך לקיסריה עוברת ב"צמאה"."
מירי: וואו.
ברכה: היום הוא כבר הרבה מעבר לקיסריה, הוא כבר במדיסון…
מירי: הוא גם, הוא איש של תפילות.
ברכה: כן. ישי הוא, אני חושבת שהוא קול נדיר, באמת. קול נדיר ומיוחד, עם ענווה מיוחדת, הצליח לשמור ככה על ה… על הנשמה.
מירי: כן, וואו. בוא נחזור אלייך, אנחנו שוב גולשים החוצה, [ברכה צוחקת] אבל אני רוצה לדבר עלייך ועל מה שזה עושה לך. אז יש עוד פרויקט שהוא מאוד ככה… אני רואה אותו ככה בהערצה מבחוץ, זה שאת בעצם מוציאה נשים עם הרבה עוקבים… אי אפשר לקרוא לזה אחרת, בסדר?
ברכה: כן.
מירי: עם הרבה עוקבים באינסטגרם, לטוס לרבי. לְמָה את עושה את זה?
ברכה: אני לא יודעת. זה כאילו מין משהו שבא לי לראש, שאמרתי… פניתי בעצם לשרון אדם, חברה שלי, שהכרתי אותה ב"צמאה" אגב, ואמרתי לה: "בואי נעשה את זה". ראיתי שהיא מאוד מחוברת לרבי.
מירי: למה, למה רצית לעשות את זה?
ברכה: כי זה נשים שמאוד-מאוד משפיעות.
מירי: כן.
ברכה: ויש חשיבות לשיח ברשת. השיח ברשת, הוא משפיע על… על מיליונים, תכלס.
מירי: נכון.
ברכה: אז אני חושבת שאם בחורה כזאת, שהיא עסוקה רוב זמנה בסטייל ובביוטי, והיא מביאה את הערכים האלה, ש… אין לי בעיה, אני מכבדת את זה. היא יכולה גם להביא ערכים אחרים, וזה יכול לנרמל את הערכים האלה. כשבחורה שיש לה 500,000 עוקבים, או מיליון עוקבים, אומרת: "אני נוסעת לרבי מלובביץ', אני מתפללת, אני מאמינה", זה… זה ערכים שחשוב לנרמל אותם. וזה פשוט דרך להשפיע.
מירי: אז בעצם המטרה היא לגרום לבחורה, שהיא, מה שחשוב לה בעיקרון… לא חשוב לה, אבל מה שהיא מתעסקת בו ברשתות זה סטיילינג וכולי וכולי, בעצם, לתת לעוקבות שלה את ההצצה - כן? כאילו, תגידי לי אם לזה את מתכוונת - לעולם הרוח.
ברכה: קודם כל, זה לתת לה.
מירי: אוקיי! זה מה שרציתי לשמוע.
ברכה: זה בסוף אותה.
מירי: אוקיי.
ברכה: זה לתת לה מתנה, דברים שאולי היא לא מכירה. [מירי מהמהמת בהבנה] ורובן מאוד מאוד מתחברות ומוקסמות. ואני בדרך כלל נשארת בקשר איתן, אני בקשר איתן כמעט יום יומי…
מירי: וואו.
ברכה: עם חלקן.
מירי: וואו.
ברכה: אז זה מדבר בעד עצמו. ויש בנות שכשנסענו פעם שנייה, מאוד-מאוד רצו להצטרף לפעם השנייה. זה לא… לא התאפשר…
מירי: אוקיי.
ברכה: לקחת את כולן פעם שנייה. הלוואי שזה יתאפשר. אולי, מי יודע. אבל זה משהו שהוא מחלחל בנפש, שהוא משפיע, שהוא הופך להיות חלק מִמֵּךְ. ובאופן טבעי זה גם חלק מהעוקבות שלך, וזה משפיע.
מירי: את…
ברכה: אני חושבת שכשעוד אחת ועוד אחת ועוד אחת מדברת בשיח של גאווה יהודית, של אמונה, של אהבת חינם - אז זה משפיע.
מירי: את מנסה להחזיר אותם בתשובה?
ברכה: לא, אני לא מנסה להחזיר אותם בתשובה. אני מנסה לחבר אותם לזהות היהודית שלהם, לשורשים שלהם.
מירי: אוקיי.
ברכה: אני לא חושבת שצריך לחזור בתשובה בשביל זה. אבל להיות יותר מודעים ל… לקשר היהודי, ל… למציאות היהודית שלנו, זה מאוד-מאוד התחדד, באופן טבעי, מאז השביעי באוקטובר.
מירי: ברור.
ברכה: אצל הרבה אנשים.
מירי: נכון.
ברכה: אז בכלל, זה כבר מתחבר יותר. וגם ה… המשפיעניות עצמם וההמונים הם יותר כלי לזה.
מירי: נכון. אבל זה בעצם, אם אנחנו חוזרים אלייך, שוב, כאילו, את צריכה באמת לצאת מעצמך בשביל אירוע כזה.
ברכה: כן.
מירי: כי באישיות שלך את פחות חומר, את יותר רוח. כאילו, ממה שאני מכירה אותך, ואני טיפ-טיפה הצלחתי להכיר.
ברכה: זה מאוד מעניין, אני חושבת על זה לפעמים. כי מצד אחד, אני זוכרת שגם כשהייתי נערה, גם בתיכון, תמיד התחברתי לקודקודים. פתאום, יום אחד חשבתי על זה, שגם כשהייתי בתיכון, תמיד בדקתי מי המזכירה הכי בכירה, מי המנהל, מי המורה הכי פופולרית, ותמיד איכשהו התחברתי להכי פופולריים ולהכי… וכאילו, הלכתי בערוץ ישיר. ו… ופתאום אני רואה שזה קורה גם… גם עכשיו. שבעצם אני רוצה להתחבר להכי משפיעות, להכי פופולריות, ופשוט להיות איתם בערוץ ישיר, קרוב, אוהב, מחבק. ואגב, לתת להם משהו שהם לא רגילות אליו, כי הבנות האלה לא רגילות לחיבוק. הבנות האלה רגילות להמון-המון שיפוט.
מירי: וואו.
ברכה: המון ביקורת, המון תגובות קשות. הרשת היא מקום קשה. ו… ואני מרגישה שזה משהו אחד שאני יכולה לתת להם, שזה לחבק אותם ולאהוב אותם איך שהם. והם באמת מדהימות, אגב. כל אחת מהבנות האלה שלפעמים כשאנחנו רואים אותן ברשתות, הכל זה פוזה, ו… ו-וואו, איזה נשמה יש מאחורי הדברים. איזה סיפורים.
מירי: וואי, אז את אומרת שמה שרואים… מה שרואים מבעד למסך זה לא…
ברכה: לא, לא.
מירי: זה לא האמת.
ברכה: יש המון-המון לב ורכות בכל אחת מהם. הם באמת מדהימות.
מירי: אז אני רוצה לשאול אותך, אם אנחנו נכנסות רגע לאינסטגרם. באמת, רוב הנשים… עזבי, אני לא אדבר על המשפיעניות שלך, שאת באמת שומרת אותם ועל כבודם, וזה חשוב. ה… להראות עולם שלא קיים, או להראות משהו ש… אני שואלת את עצמי הרבה פעמים, האם אני מראה את האמת? האם אני כנה?
ברכה: גם אני.
מירי: המון פעמים.
ברכה: כן.
מירי: ואני חושבת…
ברכה: כי בסופו של דבר אנחנו בוחרות מה להראות.
מירי: יפה, ובדיוק היה לי על זה דיון השבת עם יונתן. הוא אומר לי: "מירי, מה שמחזיק אנשים איתך, זה זה שאין לך פילטרים ושאת מדברת בכנות".
ברכה: כן, את מאוד כנה. בואי, את ממש חריגה בכנות שלך. [מירי צוחקת] אני לא כמוך. אני לא בוכה מול המצלמה, ובכלל אני לא כל כך משתפת מהעולם האישי שלי.
מירי: נכון.
ברכה: אני יותר משתפת מהפעילות שלי.
מירי: נכון, ולכן אני, כל פעם שאת מדברת עכשיו על הפעילות שלך, אני כאילו רוצה לחזור אלייך.
ברכה: את רוצה, כן. [צוחקת]
מירי: בגלל שאני… אני רואה, את בורחת לשם. אבל זה בסדר. כאילו, את תברחי ואני אחזיר.
ברכה: אני חושבת שפשוט, כי אני נכנסתי, אני כביכול הרשיתי לעצמי להיכנס לעולם האינסטגרם. אגב, בגיל מאוד מאוחר, זה קרה לי בגיל 42.
מירי: או-הא.
ברכה: שנכנסתי לעולם האינסטגרם אחרי שנים, שנים, שאנשים אמרו לי: "למה את לא באינסטגרם? שמה הכי מעניין".
מירי: נכון.
ברכה: ואני לא הסכמתי. לא הרשיתי לעצמי להיכנס. ואז יום אחד הבנתי שאני באמת מפספסת פה משהו, ומקום שאני יכולה להשפיע בו. ואז ביום אחד פשוט פתחתי חשבון והתחלתי להעלות דברים, ולמדתי צ'יק צ'אק איך עושים רילזים [כך במקור] והכל. וכאילו, למדתי את זה מאוד מהר, כי החלטתי שאני צריכה את זה, לפעילות שלי.
מירי: כמו שהתחלנו, כמו שהתחלנו. שהחלטת שאת רוצה לרוץ - ופשוט באותו יום קנית את הבגדים, נרשמת לקבוצה.
ברכה: כן, יש לי כנראה קטע כזה.
מירי: ש… זה מדהים.
ברכה: שזה פתאום.
מירי: זה פתאום, וזה הלכה למעשה, כאילו את…
ברכה: אבל זה בדרך כלל אחרי משהו שמתבשל, מתבשל, מתבשל, מתבשל - ואז פתאום כאילו הוא גולש.
מירי: כמו הר געש.
ברכה: כן.
מירי: כן.
ברכה: זה יכול… יכול לקחת… יכול… זה יכול לקחת לי גם חצי שנה או שנה, שאני מתבשלת עם משהו, אבל אז יגיע הרגע שאני קופצת למים ו… ועושה את זה.
מירי: אני חוזרת אלייך ולאינסטגרם. את לא מתבלבלת שם? ממה שאת רואה, ממה שאת מצד אחד… אני אתן דוגמא, בסדר? זרמי איתי.
ברכה: כן.
מירי: אני יודעת שכאילו, דיברנו על זה אוף דה רקורד, אבל בואי שנייה, נלך על זה, כי גם אני מרגישה שזה קצת, באיזשהו מקום טיפה מדבר אליי. כשאני באינסטגרם אני מצלמת את עצמי ואז אני רואה את הפגמים שלי, ואז אני רוצה להיות משהו… כאילו, שיהיה לי שיניים יותר ישרות, שלא יהיה לי קמטים מתחת לעיניים, ש… כשאני מסתכלת על המצלמה…
ברכה: נחשפת לעולם הביוטי.
מירי: רגע, בדיוק. [ברכה צוחקת] ואז כל פעם אני שואלת את עצמי: אני מגזימה? עשיתי בוטוקס, אני מגזימה? אני יודעת שזה… הגבול…
ברכה: תקשיבי, מירי, את נראית נהדר, ואת נראית צעירה יותר משנה לשנה.
מירי: יפה…
ברכה: וזה אחלה דבר, למה לא?
מירי: נכון, נכון, אני אגיד לך מה. כי השאלה אם זה ממקום שהוא בא ממני, או שבגלל שראיתי מישהי…
ברכה: מה זה משנה?
מירי: לא, אני אגיד לך למה זה משנה. כמה אני מושפעת מהמקום הלא אמיתי הזה. אין מה לעשות. האינסטגרם זה מה שאני רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, זה הזווית צילום, זה ה… זה.
ברכה: אבל למה לְהֵרָאוֹת טוב זה משהו לא אמיתי?
מירי: לא. לא, לא, לא, לא, לא. לא. אם אני רוֹצָה… את יודעת, שברתי את הרגל ואז היה לי הרבה זמן לחשוב, הרבה זמן לא לעשות כלום. ואז אמרתי: "מאוד-מאוד מפריע לי שהשיניים שלי עקומות", ואז פשוט הלכתי ועשיתי יישור שיניים.
ברכה: מדהים. גם אני, אגב, אהה…
מירי: זה היה בתוכי.
ברכה: אני עשיתי ציפוי בשיניים, בגלל שכשצילמתי את עצמי פתאום זה הפריע לי. וזה באמת-באמת הפריע לי.
מירי: יופי, ועכשיו את…
ברכה: ואז עשיתי את זה.
מירי: נכון, נכון. אבל השאלה, האם אנחנו מתבלבלות? כי אנחנו רואות נשים שהם נראות איזשהו אידיאל של מודל המושלם היופי, הטה-טה-טה-טה-טם, ואז אני אומרת: "אוקיי, זה אני צריכה לשנות, זה אני לא…". כאילו, מתי זה אני, ומתי זה בגלל מישהו א… אין לי בעיה. תקשיבי, אני עושה בוטוקס במצח, אני עושה בצידי העיניים, יונתן בשבת אמר לי: "תשחררי רגע, תחייכי שנייה, תשחררי שנייה את הבוטוקס". [צוחקות]
ברכה: אה, למה? היא אומרת לך לא לחייך מדי?
מירי: לא, אני מחייכת, אבל זה פשוט בגלל שאין לי קמטים ליד העיניים, אז החיוך עד הקצה של הלחיים. [צוחקת]
ברכה: כן, זה… יש כאלה שאומרים שבגלל זה לא כדאי לעשות בוטוקס, כי בסופו של דבר את הופכת להיות מאובנת.
מירי: נכון.
ברכה: וזה לא את.
מירי: אז אני מאובנת? אני מאובנת?
ברכה: לא, את לא מאובנת…
מירי: תודה. [צוחקת]
ברכה: ולא הייתי שמה לב אם לא היית אומרת.
מירי: אוקיי. אז שנייה.
ברכה: אבל כאילו צריך לדעת לא להגזים עם זה.
מירי: בדיוק. ואני שואלת אותך איך את, גם כשאת נחשפת לנשים שהם באמת הרבה מאוד מהם עשויות, טוב, לא טוב, לא משנה מה, ואת לא מתבלבלת ורוצה גם.
ברכה: אני חייבת להגיד לך את האמת, אני לא מרגישה שזה משפיע עליי.
מירי: באמת?
ברכה: אני מרגישה ש… שאני… לא יודעת, טוב לי איך שאני באורגינל. תראי, יש כמה דברים, כמו השיניים למשל, שזה משהו…
מירי: כמו הגבות, שהם מאוד יפות.
ברכה: בסדר, אז עשיתי גבות, אוקיי.
מירי: לא, בקטע טוב. אני…
ברכה: אני לא…
מירי: לא, הש… לא.
ברכה: א… אני לא מרגישה שזה מעסיק אותי…
מירי: אוקיי. יופי.
ברכה: הנושא של כל היום להתארגן על עצמי מחדש ועל המראה שלי. אני חושבת שצריך לשמור על מראות… נראות…
מירי: נראות.
ברכה: טובה, צעירה. ולא רק בשביל האינסטגרם, בכלל לא בשביל האינסטגרם. בשבילי, בשביל בעלי, בשביל המשפחה שלי.
מירי: את יודעת, שאני מרגישה אבל, באמת אבל, באמת. אני ממש רואה את זה. אני גם, עשיתי שינוי בקטע שהורדתי הרבה במשקל, וזה - מקשיבים לי יותר.
ברכה: כן, יש פה… זה משחק תפקיד, אין ספק.
מירי: זה ממש משמעותי שכשאת נראית… כשהמראה שלך הוא מראה כאילו משובב - רוצים לשמוע מה יש לך להגיד.
ברכה: תראי, אני חושבת שמה שחשוב זה שאנחנו נהיה צנועות. זה מאוד חשוב לי. בכל מקום שאני באה ואני פתאום מוצאת את עצמי בכל מיני השקות ומסיבות, שבכלל לא חשבתי שיהיו חלק מהעולם שלי, ואני רק אומרת לעצמי, תראי יפה אבל תתלבשי צנוע, שכולם יבינו מי את ומאיפה את.
מירי: אני חשבתי שאת מתכוונת לצניעות אחרת. אני חשבתי שאת מתכוונת - תהיי צנועה, אל תעופי על עצמך. מהמקום הזה.
ברכה: גם, גם. ותהיי צנועה אם את נחשפת גם לעולם של גברים, ופתאום את…
מירי: אז את מדברת על צניעות הלבוש.
ברכה: כן.
מירי: אני מדברת רגע איתך על משהו אחר. ובואי נכנס למשהו הזה שאני מדברת עליו, כי צניעות הלבוש עושה לי…
ברכה: [צוחקת] מלחיץ אותך?
מירי: עושה לי גירו… לא, עושה לי גירודים בגלל ש…
ברכה: את מאוד צנועה, מירי.
מירי: כי הרבה פעמים זה הופך להיות הכל, ואני לא אוהבת שזה הכל, כי זה לא הכל. זה אולי משמעו… אולי זה נקודה, והיא נקודה חשובה, אבל כשהיא הכל, אז היא כלום.
ברכה: תראי, כשאני מדברת על צניעות לגבי עצמי, אז אם אני ית… ירגיש שאני מתלבשת פחות צנוע בגלל המקומות שאני נמצאת בהם, אז אני אדע שהושפעתי לרעה ושטעיתי ושאני בבעיה. כי אני… אני מאוד צנועה.
מירי: כן.
ברכה: זאת אומרת, אני באתי, כמו שאמרתי לך, מ"בית יעקב", וההלכות של הצניעות הם נר לרגליי מאז ומתמיד. אז ביום שחס וחלילה - אבל זה לא יקרה, בעזרת השם - זה ישפיע על אורך השרוול שלי או החצאית, או…
מירי: את מדברת רק על צניעות הלבוש.
ברכה: אז אני אתחיל לדאוג. אבל שוב, כי אני לא גדלתי עם כזאת טראומה, כמוך, בנושא הצניעות.
מירי: אז אני רוצה לשאול אותך, אני רוצה לקחת אותך לצניעות אחרת.
ברכה: כן.
מירי: איך את לא… איך, כאילו, בנפש שלך את לא תופסת את עצמך שאת…
ברכה: עפה על עצמך יותר מדי.
מירי: עפה על עצמך, מה אני ואני? איך זה… זה מבחינתי צניעות, אגב.
ברכה: כן, זה בוודאי שזה צניעות…
מירי: אז…
ברכה: וזה חשוב מאוד.
מירי: זה הכי חשוב בעיניי. כן.
ברכה: תראי, אני פשוט יכולה לזקוף את זה לטובת החינוך שקיבלתי. אני קיבלתי חינוך, כמו שאמרתי לך, שההורים שלי תמיד היו בלמידה. "וזכרת את השם אלוקיך, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". זה כל כך מושרש בי, החיבור לאלוקים, והשפע שהוא כל הזמן שולח לנו, ושבאמת, הכל ממנו. מה אנחנו? מי אנחנו? אם לא היה לי בריאות, תודה להשם על הבריאות, על שפע, על… על כוחות… אנחנו בשנייה… אנחנו בשנייה נגמרים.
מירי: על יכולת, על יכולת.
ברכה: נכון.
מירי: נכון.
ברכה: בשנייה. אני אגיד לך את האמת, דווקא ההריונות הקשים שלי, שהייתי כל כך זרוקה, גמורה במיטה, בלי יכולת להכניס לפה משהו. היה לי את התסמונת שנקראת היפראמזיס.
מירי: וואי.
ברכה: שזה ממש, כאילו, את מתה!
מירי: וואי, וואי, וואי.
ברכה: את הופכת להיות סמרטוט, אבל במלוא מובן המילה.
מירי: נורא ואיום.
ברכה: וזה היה כאילו, תזכורת קבועה בשבילי לכמה אנחנו אפס.
מירי: ממש.
ברכה: כמה בשנייה אנחנו יכולים בעצם לא לעשות כלום. כי באמת לא עשיתי כלום בשלושה חודשים האלה. אפילו ל… לבשל לא יכולתי.
מירי: אז בשביל לא לעוף על עצמך את… בשביל לא לעוף על עצמך את נזכרת בהריון? [צוחקת]
ברכה: לא, אני רק אומרת שכשאני חוזרת לחוויה הזאת, אז מיד אני נזכרת כמה בעצם הייתי כזאת חסרת אונים. אני הרבה פעמים אומרת שהתסמונת הזאת היא קצת דומה ללחלות חלילה במחלה, בסרטן. זה תסמינים קצת דומים, של חולשה נוראית. של…
מירי: וזה רק בהריון?
ברכה: זה בהריון, כן.
מירי: וואו.
ברכה: כן, יש הרבה נשים…
מירי: כן, כן. הרבה נשים, אני יודעת.
ברכה: אני חושבת 3% מה… מהאוכלוסייה.
מירי: כן, זה לא פשוט.
ברכה: כן. אז אני רק אומרת, כי זה תמיד חיזק אצלי, באמת, את הדבר הזה. אבל אני לא נזכרת, אני לא צריכה להיזכר.
מירי: לא, כאילו זה… זה נשאר שהשם נותן לי כוח והשם לוקח ממני, וכאילו הכל של השם…
ברכה: תקשיבי, אנחנו אפס בלי הקדוש ברוך הוא.
מירי: נכון.
ברכה: השם נותן לנו את הבריאות…
מירי: נכון.
ברכה: ואת השפע ואת היכולת ואת הכוחות.
מירי: ממש.
ברכה: ואנחנו קמים בבוקר, יש לנו כוח ללכת, יש לנו…
מירי: לאן ללכת.
ברכה: כן!
מירי: נכון.
ברכה: זה הכל ממנו. עכשיו, תראי, יש אנשים שאולי הם צריכים כל הזמן להיזכר בזה. ברוך השם, באמת, שקיבלתי את החינוך הזה, שהכל ממנו, וזה חלק ממני.
מירי: את יודעת, אני… אני מתחברת למה שאת אומרת מאוד. גם אני גדלתי בשליחות, אני הרי גדלתי בשכונה ד' בבאר-שבע, כמו שאמרתי לך, וכל היום כשאני… כל יום או כל רגע שמישהי, נגיד, פוגשת אותי, ולא מעט כזה: "את עושה עבודה טובה, ואין עלייך", וטה-טה-טם. ואני, כאילו… הייתי ביום שישי, וזה היה כמה פעמים, בירושלים זה קורה לי הרבה, ואני אומרת ליונתן: "אני לא לוקחת את זה אליי". הוא אומר לי: "למה? באמת? כאילו, תקבלי מחמאה. סבבה, זה טוב, אתה עובד". אני באמת מרגישה שאני צינור. באמת אבל. במובן הכי פשוט. יש לי מיקרופון, כרגע איתך, התפקיד שלנו כרגע זה להיות משהו טוב למישהו אחר, באמת.
ברכה: כן, כי גדלנו בשליחות, זה נכס.
מירי: זה חינוך…
ברכה: באמת, אני חושבת שהחינוך הזה זה כזאת מתנה.
מירי: אני חושבת שגם מי שלא גדל…
ברכה: אני הרבה פעמים אומרת להורים שלי: "תודה"…
מירי: ממש.
ברכה: "תודה שחינכתם אותי על הערכים הבסיסיים האלה, של אמונה, של הודיה, של תפילה".
מירי: של… של - יש לי תפקיד…
ברכה: כן.
מירי: …בעולם הזה, ואני מבצעת את התפקיד שלי. לכן אין לי מה לעוף על עצמי. כאילו, זה היה נורא אם לא הייתי מבצעת, אבל אין לי מה לעוף על עצמי. ואני חושבת שזה באמת חינוך של הרבי. את יודעת, גם שליחים, שהם נמצאים בכל מיני מקומות בעולם, והם בונים מבנים, והם מנהלים קהילות, והם אנשים, באמת, כאילו, חבל על הזמן. בסופו של דבר, שבי עם… עם הבחור הזה, שבי עם האישה הזאת, ומה היא תגיד לך?
ברכה: הרבי.
מירי: "אני שליחה".
ברכה: "אני שליחה של הרבי".
מירי: "אני פה… אני משהו? זה של עצמי?".
ברכה: "אני שליחה של הרבי, אני שליחה של אלוקים". זה נכון.
מירי: נכון, נכון. ואני חושבת שגם מי שלא גדלה במשנת חב"ד, ברגע שאת מכניסה משמעות ל…
ברכה: את מכניסה את אלוקים לחיים שלך.
מירי: נכון, ואת אומרת, אני באתי כאן לבצע שליחות, אני באתי לכאן לעשות תפקיד. לכן, גם אם לָקַחְתָּ לי את העבודה הזאת הכל כך נחשקת, גם אם לָקַחְתָּ לי את הפרסומת הזאת - סתם אני אומרת, כן? אם אנחנו מדברים על עולם של… של אנשים שהם יותר מפורסמים - זה רצון השם.
ברכה: כן.
מירי: זה רצון השם. ואני, אני בובה בתוך ההצגה של השם, ולכן אני מבצעת את ה… את מה שהשם מבקש ממני. וזה, אני חושבת שבאמת, יש בזה משהו מאוד-מאוד מנ…
ברכה: מרגיע.
מירי: מרגיע, מנקה את הנפש, נותן מקום. נותן מקום לעוף גם עוד יותר. כי את אומרת, אוקיי, אם יש לי מסוג… אני מסוגלת לדבר, למשל, אז אני, בוא ניקח את זה צעד קדימה, בוא נעשה פודקאסט. יש לי מה להגיד, המסר שאני מעבירה הוא מסר שנותן כוח לנשים? בוא ניתן אותו בשעה וחצי, למה ניתן אותו בשלושים… בשלושים שניות של סטורי, את מבינה?
ברכה: [צוחקת] כן.
מירי: או את: "יש לי יכולת לעמוד ולתת כוח למישהי, אז למה שזה יהיה רק כמורה בבית ספר לכיתה? בוא נעשה את זה מול 5,000 נשים, ב"צמאה"."
ברכה: כן.
מירי: וזה, באמת, לראות את הנקודה, את השליחות שהשם נתן לך, ולעוף איתה קדימה. זה לא לעוף על עצמך, זה לעוף עם העשייה שלך.
ברכה: תראי, אפשר גם לעוף על עצמנו. אני מאוד בעד - לעוף על עצמנו, ולהיות שמחות ממה שאנחנו עושות, ולהיות מבסוטות מעצמנו, ו…
מירי: לא, לא, יש הבדל בין…
ברכה: זה… זה תחושות שאני מרגישה, ואני לא שוללת אותן בכלל. רק פשוט, העניין הזה של סיעתא דשמיא, החל מהדברים הכי בסיסיים. ועזבי רגע את הדברים הבסיסיים של בריאות, וכוח, וכסף, ויכולת. בן אדם יכול גם לעבוד מאוד-מאוד קשה, ולהשקיע המון זמן…
מירי: נכון.
ברכה: המון כסף…
מירי: נכון.
ברכה: המון אנרגיה - וזה לא הולך.
מירי: נכון. וואו!
ברכה: סיעתא דשמיא זה…
מירי: ממש.
ברכה: שוב, יש אנשים שלא מאמינים בזה. מה זה סיעתא דשמיא?
מירי: הכל…
ברכה: אתה עובד קשה, אתה מצליח…
מירי: לא נכון.
ברכה: אבל זה לא נכון.
מירי: נכון, נכון.
ברכה: הם יקראו לזה מזל, הם יקראו לזה כל מיני מילים או שמות אחרים. זה…
מירי: צריך את השם בפנים.
ברכה: זה עזרה מלמעלה לדבר שלך.
מירי: אני בניתי במשך שנתיים אפליקציית ריצה. עבדתי עליה שעות, ימים. באמת, אני… מאות שעות.
ברכה: כן.
מירי: השקעתי בה יותר מ-100,000 שקל.
ברכה: מה את אומרת?
מירי: ממש. או שהיא הקדימה את זמנה… עכשיו, כאילו, בשביל… עכשיו היא לא בחנות של האפליקציות כי צריך לעדכן כל הזמן למכשירים החדשים, וזה עוד השקעה של המון כסף.
ברכה: כן.
מירי: מצד אחד, זה כאילו כמו איזה כישלון כזה חרוץ שלי. מצד שני, כמו שאת אומרת, יש דברים… ואה, רגע, ולמה מספרת את זה? כי יש לי קבוצה שנקראת "אוכל של השם", בסדר?
ברכה: כן.
מירי: זו קבוצה מדהימה של מאות נשים, של הברקה…
ברכה: וואו.
מירי: שעלתה לי בשתי דקות. של… אני גם ככה כאילו כל היום מדברת על אוכל של השם, ולמה שאני לא אכתוב את זה לנשים? למה שאני לא אתן להם כוח? אז אמרתי, אני לא רוצה לעשות מזה כסף. סכום סמלי כזה, 90 שקלים, תקופה מסוימת שהם באות… ואני רואה כאילו הצל…
ברכה: זה הסטארט-אפ, זה האפליקציה.
מירי: עכשיו, אני אומרת, לא השקעתי בזה.
ברכה: וואו.
מירי: לא השקעתי בזה כאילו… השקעה.
ברכה: הנה, דוגמה מדהימה.
מירי: אלא השקעתי בזה רגע אחד, צורך. את הצורך שלי. עשיתי, השם בפנים.
ברכה: כן.
מירי: אני רואה את השם בפנים.
ברכה: וואו.
מירי: אני רואה את הנשים, אני שומעת מה הם מספרות, השם בתוך ה… בתוך הקבוצה הזאת, חד משמעית. גם קוראים לה "האוכל של השם".
ברכה: כן.
מירי: השם. "והנה השם ניצב עליו".
ברכה: הכנסת אותו בדלת הקדמית.
מירי: באפליקציה, "בגוף בריא". אפליקציה מעלפת שהשקעתי בה שעות, וזה היה אחרי לידה, וצילומים והקלטות. תחשבי, הקלטתי את כל האימונים.
ברכה: וואו.
מירי: ועכשיו…
ברכה: עכשיו בטח את רוצה לצלם מחדש, כי את נראית חצי ממה שהיית אז.
מירי: האמת היא שאני נורא גאה בזה שרצתי 85 קילו, ושהייתי…
ברכה: וואו.
מירי: באמת! זה אני… כן, וגם אני בן אדם שכל היום עושה עבודה. אבל מה שאני מנסה להגיד, יכול להיות שאני אחזור אגב לאפליקציה, יכול להיות שאני אשקיע בה.
ברכה: אני בטוחה.
מירי: והיא תצא והיא תהיה.
ברכה: בעזרת השם היא עוד תתרומם.
מירי: בעזרת השם. אבל כרגע זה דוגמה לזה שהנה אנחנו משקיעות, ואת יודעת מה? אז לא הייתי צריכה את השם שלי בפנים, כי כאילו, יש בנות שמתעניינות בקבוצה במעלות, אין לי קבוצה במעלות. טאק, שולחת לה…
ברכה: "קחי את האפליקציה". כן.
מירי: יפה. וזה לא התרומם. נרשמו אולי עשר בנות, באמת.
ברכה: כן, וואו.
מירי: ואת אומרת - השם. השם, כנראה זה לא היה הזמן. ולעומת זאת, דברים אחרים. לכן, סיעתא דשמיא…
ברכה: ממש.
מירי: זה לפני הכל.
ברכה: ממש. וואו.
מירי: ממש. רגע, תקשיבי, אנחנו… הזמן שלנו, אנחנו ככה בתוך שיחה ואני מאוד-מאוד רוצה להתקדם איתך, כי יש נושא שמעסיק אותי מאוד. ואת כבר בפנים.
ברכה: אוקיי.
מירי: הילדות שלך גדלו.
ברכה: הילדות גדלו, כן.
מירי: ואת מחתנת אותם.
ברכה: כן. אני תמיד אומרת שהתפילה שלנו זה שכמו שהם נולדו, ככה הם יתחתנו.
מירי: אז אצלך, נו…
ברכה: נולדו מהר, יתחתנו מהר. [צוחקת]
מירי: אה, מהבחינה הזאת, חשבתי עם ההריון… והם מתחתנות מהר?
ברכה: לאט-לאט, ברוך השם, שתיים נשואות, שתי הגדולות.
מירי: איך עושים את זה?
ברכה: וואו, את יודעת שלפני שזה קרה, זה היה נראה לי אתגר מטורף. ובכלל, כל הדבר הזה של להכניס מישהו הביתה…
מירי: זה, וואו.
ברכה: ועוד בחור, גבר.
מירי: נכון.
ברכה: זה היה נראה לי - איך אני אעשה את זה? אבל וואו, פתאום זה קורה…
מירי: מה? מגיע… מתקשרת אלייך…
ברכה: וגם פה יש עניין של סיעתא דשמיא.
מירי: זהו, את זה אני רוצה לשמוע. מה, את כאילו יושבת ומתקשרת אליך מישהי, והיא אומרת לך: "תקשיבי, יש משפחה כזאת, בחור כזה, מה את אומרת?", ואז את שואלת אותה?
ברכה: אז בואי נדבר על כמה דברים בענייני שידוכים.
מירי: כן.
ברכה: קודם כל, צריך לדעת - שידוכים זה עבודה.
מירי: של האמא?
ברכה: של שני ההורים.
מירי: כן, אוקיי.
ברכה: אבל זה עבודה. זה לא בא.
מירי: זה לא יבוא?
ברכה: זה לא מגיע, והשדכניות לא מתקשרות בלי הפסקה. את צריכה לעבוד בזה. אני עובדת עם יומן, הכל אצלי ביומן, יש לי תזכורת יומית שכתוב "שידוכים". עכשיו הבת השלישית שלי בשידוכים. זה משהו שמבחינתי אני צריכה לעסוק בו יום-יום, כדי שהוא יתקדם ושהוא יקרה. וזה אומר - נכון, כל השדכניות מכירות אותי, אבל אני אתן להם תזכורת פעם בחודש: "את זוכרת אותנו?".
מירי: רגע, השלב הזה…
ברכה: "אנחנו מחפשים לה".
מירי: אני הולכת איתך צעד אחורה. הבנות כאילו מגיעות לשלב שאומרות: "אימא, אני רוצה להתחתן"?
ברכה: גם. או שאנחנו יושבים ואומרים: "מה קורה?". אבל בדרך כלל, זאת אומרת, אצלי זה היה כך, שבגיל… סביב גיל ה-20, זה היה ברור, גם כשיש הרבה בנות אחת אחרי השנייה, אז אנחנו לא רוצים לייצר…
ביחד: פקק. [צוחקות]
ברכה: כן. עכשיו, אני חושבת שאם אני יכולה לתת טיפ בנושא של שידוכים, שידוכים זה פוקוס. מבחינתי, שידוכים שווה פוקוס. ומה הכוונה? זה בכלל, בעצם השידוכים, הם גם מסמלים את כל הגישה שלנו לזוגיות ולנישואים. כי כשאנחנו מתחתנים, בעצם, אנחנו שמים את הפוקוס שלנו על מישהו אחד, נכון?
מירי: נכון.
ברכה: החתן אומר לכלה "הרי את מקודשת לי". "מקודשת לי" זה - את שלי ואני שלך, ואנחנו מפוקסים אחד בשני. אנחנו מוכווני מטרה, אנחנו לא פוזלים לצדדים. הנושא הזה של פוקוס בנישואים זה דבר מאוד-מאוד בסיסי ביהדות, שעוזר לנו לבנות בעצם, בית איתן לטווח ארוך. אנחנו שומרים נגיעה.
מירי: כן.
ברכה: כי אנחנו שומרים את הפוקוס כל הזמן, אחד לשני. המגע הוא רק בינינו. וגם במגע אנחנו מתפקסים בשבועיים בחודש.
מירי: כן.
ברכה: שהם הכי מפוקסים, הכי מרוכזים, הכי חזקים. וזה עוזר לזה, בעצם, להיות חזק לטווח של שנים.
מירי: תקשיבי, כל משפט שאמרת עכשיו, זה עוד שיחה של שעה. [ברכה צוחקת] אבל אני רוצה לשאול אותך בחוויה האישית שלך כאימא.
ברכה: אז רגע, שנייה. אז איך כל זה נוגע לנושא של שידוכים? תיכף אני חוזרת לשאלה שלך. כי גם כשמתחילים את תקופת השידוכים, זה מאוד חשוב להיות מפוקסים. קודם כול, לשבת עם הילדה, או הילד, לעשות איתם שיחה. מה אנחנו רוצים? על מה אנחנו שמים את הדגש? על מה אנחנו שמים את הפוקוס?
מירי: ואם יש חילוקי דעות בינך…
ברכה: על מה אנחנו נתפשר ועל מה אנחנו לא נוותר.
מירי: ואם יש חילוקי דעות בינך לבינה?
ברכה: תראי, בסוף, היא מתחתנת. זה שלה. אנחנו, בוא נגיד, שאת הזמן של החינוך שלה כבר…
מירי: סיימנו.
ברכה: זה מאחורינו.
מירי: כן.
ברכה: יש אפילו אנשים שאומרים שתקופת החינוך היא רק עד גיל 6-7.
מירי: אוקיי.
ברכה: ואחרי זה, זה הכל רק תוספות. אני לא חושבת ככה, אני חושבת שיש לנו עדיין מה לתרום, גם בגילאים מאוחרים יותר. אבל בסופו של דבר, זה החיים שלה. אנחנו יכולים לנסות למצוא את ה… את הטוב ביותר, במסגרת הדברים שהיא רוצה. אבל זה לא ילך. זאת אומרת, אני לא חושבת שאם את או בעלך רוצים משהו אחד והיא רוצה משהו ממש ממש אחר - זה לא ילך בכוח.
מירי: כן.
ברכה: אז זה מאוד-מאוד חשוב לשבת לזקק ולראות מה באמת חשוב לה, והיא לא תוותר עליו, ואיזה דברים היא כן אומרת: "כן, אבא ואמא, מה שתגידו, אני זורמת". ממש, לעשות רשימה. וכשאת מתקשרת לשדכנית, אז את באה עם הרשימה הזאת, וכשאת בונה את הקורות חיים שלה, מה שנקרא, רֵזוּמֶה…
מירי: כן.
ברכה: אז לכתוב את הדברים שחשובים, ואחרי זה מגיעות כל מיני הצעות. אין טעם לשמוע הכל. זה רק מבלבל, ואין טעם להפגיש אותה בעיניי עם מיליון אנשים. אפשר להיפגש, אני לא חושבת שזה בעייה להיפגש, אבל להוריד מראש דברים שגם ככה לא נראה שהם מתאימים. אין צורך להסתבך איתם, למה שהיא תיפגש, ובסוף זה ייפול. וגם אני חושבת שילדה צעירה… בסופו של דבר אנחנו הרי מתחילים בגיל יחסית צעיר.
מירי: נכון.
ברכה: אז באמת לא… לא להתפשר בגיל מוקדם. זאת אומרת, אם זה דברים שהחלטנו שהם חשובים לנו, ואנחנו עדיין בשלב מאוד מוקדם של השידוכים, אז כן, ל… להתפקס עליהם ול… ולחכות שיגיע… שתגיע הצעה שבאמת תואמת. אני לא מדברת על גילאים מאוחרים שחייבים להתפשר, ומצווה להתפשר. אבל אני חושבת שהפוקוס פשוט עוזר לנו לסנן את הדברים שהם כביכול רעשי רקע, ולהגיע אל האחד. אל האחד. ולפעמים אפשר להיפגש רק עם בחור אחד או שניים או שלוש ולסגור את זה. ולא צריך להרגיש שפספסנו, שאולי לא…
מירי: זה סיעתא דשמיא קוראים לזה.
ברכה: הא, סיעתא דשמיא זה א-ב בשידוכים.
מירי: אני לפני. וואי, תאחלי לי על זה בהצלחה.
ברכה: את לפני, בעזרת השם.
מירי: אני ממש…
ברכה: בעזרת השם שיהיה בהצלחה ובקלות ובשמחה, ובלי משקעים…
מירי: טוב, תהיי זמינה.
ברכה: …בין הצדדים.
מירי: תהיי זמינה בטלפון. [צוחקות]
ברכה: כן.
מירי: וואי, תודה. רגע, בואי, לפני סיום, בואי, אם יש איזה משהו, איזה… משהו שאת יכולה ככה לתת ממשנתך לאימהות, לנשים…
ברכה: תראי, נתתי הרבה…
מירי: נתת…
ברכה: …ממשנתי. ואני תמיד אומרת שנשים הם הדבר הכי מדהים שקיים פה בעולם.
מירי: לגמרי.
ברכה: עם הכוחות הכי חזקים. אנחנו באמת מאוד מיוחדות, ואנחנו צריכות להעריך את עצמנו ו… ולעשות.
מירי: אני רוצה להגיד מה אני למדתי ממך. אני למדתי ממך שהשם נותן לְךָ, אתה צריך ללכת עם המה שהוא נותן לך, עם החבילה הזאת, עם ה… יש לָךְ… אַתְּ אוטו, את הנהג של האוטו, של החבילה, וליסוע בלי הפסקה. פשוט ליסוע בלי הפסקה. ולא להפסיק לחשוב, ולא להפסיק לתכנן, ולא להפסיק לעשות. ואת עושה פשוט, באמת, מעבר לקטע של קידוש השם וכל הדברים האלה שככה… אני חושבת שהכוח של העשייה שלך - זה בעשייה שלך.
ברכה: אני משתדלת, אבל תדעי לך שאני גם לוקחת מנוחות. אני יודעת לנוח. אנשים חושבים שאני עובדת בלי הפסקה, אבל זה לא נכון. אני כן יודעת לעשות הפוגות, ואפילו כשאני בונה את הסדר יום שלי, אז אם אני יודעת שיש לי אירוע בערב, אז אני משתדלת לא לצאת… לא לצאת בבוקר. אם זה יום שאני יודעת שאני חייבת להיות במשרד, אז אני משתדלת לא לתכנן משהו לערב. זאת אומרת, אני כן משתדלת לשמור על הכוחות ועל איזונים. ובסופו של דבר אנחנו בני אדם, ואנחנו גם צריכים את המנוחה שלנו, לאכול כמו שצריך…
מירי: אוכל של השם.
ברכה: לשמור על הבריאות. אוכל של השם. [בחיוך] כן, כן, בעזרת השם גם אני אתחזק בזה. ואני רוצה להגיד לך, מירי, תודה. קודם כל, הכרנו לפני לא כל כך הרבה זמן, אני חושבת רק שנתיים-שלוש.
מירי: נכון.
ברכה: ובאמת אני שמחה על החיבור הזה ועל ההיכרות הזאת. ואני גם לומדת ממך. אני חושבת שאת עשית ממש כברת דרך מטורפת בשנים האחרונות. החל מהקבוצות ריצה, שזה דבר מדהים. הרשת הזאת שבנית בעשר אצבעות שלך. ואני תמיד, אגב, גם כשאני הולכת להליכה, אני תמיד עם החולצות שלך. כשאני הולכת לפילאטיס, אני "בגוף בריא", חולצה ורודה. אתמול יצאתי להליכה, אני "בגוף בריא", חולצה ורודה. זאת אומרת, אני מאוד-מאוד שמחה שלמדתי את המיומנות הזאת של הריצה. לצערי הפסקתי.
מירי: תחזרי, יש בראשון. [במלעיל]
ברכה: אבל אני רוצה מאוד-מאוד לחזור.
מירי: בראשון [במלעיל] בבוקר. בשבילך חמש וחצי בבוקר.
ברכה: ברור, ברור, חמש וחצי בבוקר. [צוחקת]
מירי: זה השעה שלך.
ברכה: זה נראה לי משהו שעשיתי רק חד פעמי כשלמדתי.
מירי: וואי, כמה כוח זה נתן לך.
ברכה: אבל לרוץ זה נהדר. באמת שזה היה נהדר. ועכשיו כל השינוי שאת… את קודם כל… את משפיעה, את משפיעה על אלפי נשים. את… את הפכת לאשת תוכן! וכל השינוי שעשית בעצמך עם האוכל, עם התזונה, עם המראה, עם ה… באמת, הפכת לאימפריה. תקשיבי, זה מדהים.
מירי: תודה להשם. גם זה, אגב, את יודעת ש"היום יום" שלי, אני נולדתי ב-כט' אלול, ובלוח "היום יום" שלי, ב-כ"ט אלול, כתוב: "מפתגמי רבנו הזקן, אין לנו מושג כלל עד כמה יקר אצל הקדוש ברוך הוא גופו של יהודי". זאת השליחות שלי, לטפל ולדאוג לגוף היהודי. אז אם זה בקדושת הגוף ומוגנות וכל הנושא הזה, שאני גם עם הפוקוס שם, והקטע של אוכל והקטע של תזונה והקטע של ריצה והקטע של פעילות.
ברכה: מעניין.
מירי: זה מהשם, זה התפקיד שלי.
ברכה: כן, ויש לך ייחודיות, כי את באמת באה מעולם של שליחות ושל יהדות. זה לא כל כך נפוץ…
מירי: נכון.
ברכה: וזה נותן לך ייחודיות גדולה ויתרון גדול.
מירי: תודה. ברכה, תמשיכי לעשות חיל.
ברכה: אמן.
מירי: ובעזרת השם שאנחנו ניפגש ב… ככה, או באירועים ככה גדולים. זה כל כך מרגש וכל כך כיף לראות את העשייה הזאתי. ובאמת, "אימתי קאתי מר". שיבוא כבר ה"מר".
ברכה: המשיח.
מירי: ושנמשיך להפיץ את המעיינות החוצה.
ברכה: אמן.
מירי: בעזרת השם.
ברכה: שיהיו בשורות טובות בעזרת השם.
מירי: בשורות טובות וגאולה בקרוב.
ברכה: אמן, אמן.
מירי: תודה שבאת.
ברכה: תודה לך.
מירי: להתראות.
ברכה: היה כיף.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments