בשנות ה-80 התחוללה באתיופיה מלחמת אזרחים עקובה מדם, היא השפיעה המון על האופן שבו אנו נחשפים לאסונות שתרחשים במרחק אלפי קילומטרים מאיתנו. הרבה בזכות אחד האירועים המוזיקלים הגדולים אי פעם: "Live Aid".
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/12/2018.
[מוזיקת פתיחה]
היי, ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפודקאסט "דברים שפספסתי בשיעור של 8:30 בבוקר", הפודקאסט שהשם שלו ארוך יותר מהפרקים, מבטיחה.
בכל פרק נחשוף בפניכם נושא, סיפור או תאוריה שאולי פספסתם.
והפעם - מופע "Live Aid".
[מוזיקה נחלשת]
בשנות ה-80 התחוללה באתיופיה מלחמת אזרחים קשה. הממשלה נלחמה נגד קבוצות מורדים והובילה למחסור קשה במזון. יחד עם הבצורת הקשה ששררה במדינה, נוצר מצב בו מיליוני אזרחים חיים ברעב כבד. התקשורת נשלטה על ידי המדינה באותה התקופה, ובשיאם של בצורת והרעב ב-1984, השליטה באה לידי ביטוי בצנזורה של החדשות ומניעה מעיתונאים להגיע לאזורי הרעב במדינה, וזאת כדי לא להסיח את דעת הקהל מחגיגות העשור למהפכה, בהן השקיעה הממשלה קרוב ל-100 מיליון דולר.
הכל השתנה לאחר דיווח יוצא דופן, ואף מחתרתי, של כתב רשת ה-BBC הבריטית באפריקה ב-23 באוקטובר 1984.
[הקלטה] קריינית חדשות: "In Ethiopia 7 million people are threatened by starvation. Thousands have already died. The famine caused by drought is the worst in living memory, and now the rain has failed again for the third year in succession."
הסיקור הטלוויזיוני נתן הצצה ראשונה למתרחש באתיופיה מזה כשנתיים.
בזמן הזה צפה בוב גלדוף, זמר בריטי, בדיווחים הטלוויזיוניים מאתיופיה, והחליט לכתוב ולהקליט את השיר "האם הם יודעים שעכשיו כריסמס", על מנת לגייס כסף עבור האזרחים הרעבים באתיופיה. גלדוף הצליח לגייס אמנים רבים שהסכימו לתרום את קולם בחינם עבור המטרה, וביניהם בונו, פיל קולינס, בוי ג'ורג', ג'ורג' מייקל, סטינג ופול יאנג.
השיר, שהוקלט על ידי ארבעים זמרים, הפך לסינגל הנמכר ביותר של כל הזמנים. הוא נמכר במעל לשלושה מיליון עותקים, וגייס יותר משמונה מיליון פאונד.
[השיר "Do They Know It's Christmas?" מתנגן]
“No rain nor rivers flow
Do they know it's Christmas time at all?”
לאחר שגלדוף ביקר בעצמו באתיופיה בתחילת 1985, הוא החליט לקחת את הנושא צעד אחד קדימה, ולארגן את מופעי "לייב אייד". שני קונצרטי צדקה בלונדון ובפילדלפיה, בהשתתפות מוזיקאים מהשורה הראשונה.
על הבמה בלונדון הופיעו מוזיקאים כמו אלביס קוסטלו, סטינג ופיל קולינס, קווין, אלטון ג'ון ופול מקרטני, בעוד שאת ההופעה שהתקיימה בפילדלפיה הובילו קבוצת אמנים בשם "ארצות הברית עבור אפריקה", שהוקמה בהשראת הקבוצה הבריטית "Live Band". קבוצה זו הקליטה בשנת 1985 את השיר שכתבו מייקל ג'קסון וליונל ריצ'י, "אנחנו העולם", שהפך ללהיט בינלאומי ונמכר בלמעלה מ-20 מיליון עותקים.
[השיר "We Are The World" מתנגן]
“We are the world
We are the children
We are the ones who make a brighter day, so let's start giving…”
הקבוצה האמריקאית הכילה אומנים כמו ברוס ספרינגסטין, טינה טרנר, סינדי לאופר, בילי ג'ואל, בוב דילן ועוד. מלבד קבוצת האמנים האמריקאית, קמו קבוצות אמנים נוספות ברחבי העולם, במטרה לגייס כספים למען אפריקה ואתיופיה בפרט.
הקונצרטים במסגרת "לייב אייד" בני 16 השעות שודרו בטלוויזיה וברדיו ברחבי העולם. על הבמות, בין ההופעות, שודרו גם צילומים מהרעב באתיופיה, במטרה לזעזע את הציבור ולגרום לו לתרום כסף.
עם כמיליארד וחצי צופים ברחבי העולם, קונצרט "לייב אייד" גייס יותר מ-110 מיליון פאונד עבור הרעב באתיופיה.
על אף שקדמו לגלדוף סלבריטאים שנרתמו למען מטרות הומניטריות, הוא היה הראשון שהצליח לגייס סלבריטאים למטרות גלובליות נרחבות, ובכך למשוך את תשומת הלב הבינלאומית לרעב והעוני המתרחש מעבר לים.
כך נשמע גלדוף כשהתראיין בזמן המופע:
[הקלטה מראיון עם בוב גלדוף]
“Mick and David did that video specifically so that you could give something and it's not happening enough, you know? You've got to get on the phone and take the money out of your pocket. Don't go to the pub tonight, please! Stay in and give us the money. There are people dying [shouting] now! so give me the money!”
לאחר הפרסום התקשורתי והאירועים התרבותיים, מיהרו ארגונים רבים לעזרת אתיופיה.
עבור הארגונים היה כוח מניע חדש, הרצון להיראות בעת מתן הסיוע. הציבור ופוליטיקאים דרשו פעולות הומניטריות נראות לעין, במטרה להרגיע את המצפון שלהם.
"לייב בנד" יצרה דרך סיוע חדשה, סיוע בפרופיל גבוה, אך באפקטיביות נמוכה יחסית. מממני הסיוע דרשו לראות את שם המותג שלהם מתנוסס מאחורה, כשעיתונאים מדווחים מאזור האסון.
שיתוף הפעולה בין בונו לגלדוף הביא לסיקור יוצא דופן של המתרחש באפריקה. זו הייתה למעשה יריית הפתיחה לטרנד חדש שהתפתח בקרב אמני מדינות המערב. הסלבריטאים הפכו לפילנתרופים ודוברים עבור מדינות העולם השלישי, וחשפו את העולם לכאבם וצרותיהם.
[מוזיקת סיום]
אז זה היה עוד פרק של "דברים שפספסתי בשיעור של שמונה וחצי בבוקר". מקווה שלמדתם משהו חדש. נשמח לקבל רעיונות והצעות לפרקים הבאים, כי די בטוח שיש דברים שאנחנו פספסנו ואתם לא. אני מיכל פורת, נתראה בפרק הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה