top of page
טל דהן

פודקאסט רצח - תכירו: רוצח היוסמיטי (עונה 2, פרק 12 - חלק ב)

חמש שנים אחרי הטלטלה השניה שעוברת משפחת סטיינר ממרסד, חלה תפנית בסיפור שלנו ובמסלול החיים של האחים. מי ירים את עצמו מהתחתית ומי יצלול עוד יותר לתהומות עומקים יותר? שי ומאיה בפרק ב לסיפור על רוצח היוסמיטי.

 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/06/2023.

[מוזיקת פתיחה]

קריין: פודקאסט רצח. סדרת פודקאסטים על רוצחים סדרתיים. עם מאיה גזית ושי מגל.

שי: מאיה גזית.

מאיה: שי מגל.

שי: טוב, אנחנו ב-to be continued בפרק השני בעצם, נכון?

מאיה: נכון.

שי: בנטפליקס כזה זה הולך ונהיה צר, ואז חמש שניות ועברנו.

מאיה: נכון. ואנחנו נעשה גם את החלק של "תדלג על ההקדמה" [צוחקת] ונתחיל ישר.

שי: נכון, כי הם האזינו לפני שנייה, המאזינים. והמאזינות.

מאיה: נכון.

שי: וואו, קודם כל, חתיכת סיפור.

מאיה: כן חתיכת סיפור. ואנחנו ממשיכים ישר לפרק ב'.

שי: שוטי.

מאיה: אוקיי. אז אנחנו, רק אני רק אסגור קצת, שבעצם אמרתי ששני האחים מגיעים די לתחתית, סטיבן עושה את הסמים שלו, ו…

שי: את סטיבן, אני לא יכול לשפוט כמעט על כלום, אלא אם כן הוא היה הופך לסדרתי, והוא לא הפך.

מאיה: הוא לא הפך, כן. אבל הוא כן עושה סמים והוא נפלט מבית הספר והוא מואשם בבריונות. וקרי פשוט לא עושה כלום בחיים שלו, בעיקר שוחה בעירום ביוסמיטי ומעשן ג'וינטים ועובד בכל מיני עבודות מזדמנות ומפנטז על נשים.

שי: טוב.

מאיה: אבל אני עכשיו רוצה לקפוץ חמש שנים קדימה.

שי: 85'?

מאיה: 85'. אוקיי. ובעצם חמש שנים קדימה יש שינוי בסיפור שלנו, ושינוי במסלול החיים של שני האחים.

נתחיל עם סטיבן. סטיבן לקח את עצמו בידיים. הפסיק לעשות סמים. הוא התחיל לעבוד כ… הוא פשוט מנצל את הסיפור האישי שלו, והוא עובד כ… כמו מרצה כזה, שהוא מספר להורים וילדים על המקרה הפרטי שלו ובעיקר איך להימנע ואיך להיזהר מסכנות. כשהוא בן עשרים הוא מכיר את ג'ולי, שהייתה אז בת 17, הם מתחתנים ונולדו לו שני ילדים, בת ובן. אז הוא לגמרי ככה איכשהו עם תעצומות נפש מטורפות האיש הזה מצליח מהתחתית להרים את עצמו ולשקם את החיים שלו.

שי: הקורבן לא הפך למקרבן?

מאיה: לא.

שי: נס. באמת נס.

מאיה: נכון. וקרי, לעומת זאת, אם הוא היה בתחתית, אז עכשיו הוא צולל עוד יותר לתחתית, ובעצם, הוא נמצא במקום שהחיים שלו תקועים. כאילו כל החיים, מגיל מאוד צעיר, היו לו פנטזיות על נשים, רק שעכשיו הפנטזיות הופכות להיות גם פנטזיות הרבה יותר אלימות, והוא מסתובב המון ביוסמיטי ויש לו כל מיני חזיונות. יום אחד היה לו חיזיון כזה שהוא רואה את ביגפוט - שתמיד היה לו איזושהי אובססיה לביגפוט - והוא כל כך מאמין שהוא ראה את זה שממש כאילו, אתה יודע, הגבול בין הדמיון למציאות מטשטש. הוא בטוח שהוא רואה את ביגפוט, הוא חוזר בחזרה למרסד והוא מספר לכולם שהוא ראה את ביגפוט והוא ממש מאמין בזה, וזה רודף אחריו החלום הזה, והוא חי את החלום הזה. ויש לו כל מיני חיזיונות שהוא רואה ערמות של גופות של נשים, ומרתפים עם ראשים, ראשים שנערפו, ובעצם לשם קרי הולך.

ומשפחת סטיינר עוברת שוב פעם טלטלה, אבל הפעם זה יוצא… הפעם ב-16 בספטמבר 1989, כשסטיבן בן 24. הוא יום אחד מסיים לעבוד, הוא עולה על האופנוע שלו, בלי קסדה, הוא עובר תאונת דרכים פגע וברח, נפגע בראש, וכמה שעות לאחר מכן הוא נפטר.

שי: [נושף אוויר] טוב.

מאיה: אז סטיבן נפטר בגיל 24, הוא השאיר אחריו אישה עם שני ילדים קטנים.

שי: איזה עצוב.

מאיה: מאוד מאוד מאוד עצוב, באמת, שובר את הלב. ההלוויה שלו הייתה הלוויה שהגיעו אליה מאות אנשים, בין היתר טימותי ווייט, שהיה אז בן 14.

עוד קצת לשבור לך את הלב עכשיו? אני אספר לך קצת על טימותי ווייט, רק כדי לסגור את המעגל כי זה סופר סקרן אותי, רציתי לדעת מה קורה עם טימותי. אז טימותי גדל, הפך להיות שוטר, התחתן עם שני ילדים, ובגיל 35 הוא נפטר מאנוריזמה במוח. איזה עצוב?

[נאנחים]

מאיה: טוב אז נחזור שנייה לסיפור שלנו. בעקבות המוות של סטיבן, אה… יואו שי, אני מצטערת.

שי: על מה?

מאיה: בעקבות המוות של סטיבן, קרי הופך להיות מאוד מסוגר ומאוד מתבודד, אבל שנה לאחר מכן, ב-1990, הוא מחליט סוף סוף, סוג של לקחת את עצמו בידיים והוא מחליט לעזוב את מרסד. הוא מחליט פשוט לעזוב את אותו בית של ההורים והדוד וכולי, והוא נוסע לעבוד כאיש בית, איש אבטחה, אב בית, באכסניית מטיילים ביוסמיטי, אבל - לא אותה אכסניה שקנת פרנל, [צוחקת] ביררתי.

שי: יפה לך.

מאיה: הפעם זו אכסניה שהייתה בצד המערבי של הפארק. והוא הולך לעבוד שם כאיש אחזקה. עכשיו, פעם ראשונה בחיים של קרי, הוא היה אז בין 29 כבר, שהחיים שלו, סוג של, כבר מסתדרים.

שי: טכנית.

מאיה: כן. כאילו, קודם כל, יש לו עבודה קבועה. זה בתוך הפארק, הוא מת על היוסמיטי, הוא כל הזמן נמצא בטבע איפה שהוא אוהב, הוא עובד, הוא אפילו מתחיל להצטרף לכל מיני ערבי חברה כאלה שבחיים הוא לא הצטרף לפני כן - ערב פיצה, ערב בינגו, כל מיני כאלה שיש באכסניה - והוא מצטרף לאירועים החברתיים האלה, ואפילו יש לו חברה, יש לו בת זוג, מלצרית שעבדה באכסניה ויש לה שתי בנות. והוא גם מאוד מתחבר לבנות, יש סרט דוקו, אני אעלה אותו לקבוצת פייסבוק שלנו, שמראיינים את הבנות של המלצרית, הם ממש העריצו אותו. הוא היה משחק איתם בבריכה, והוא היה מצייר להם ציורים, והוא היה מספר להם כל מיני סיפורים על ביגפוט, וכאילו הוא היה סוף סוף במקום יחסית מאוד מאוד טוב בחיים שלו.

ולמרות שהוא סוף סוף היה מאושר, עדיין הפנטזיות האלה והחזיונות האלה שהיו לו ממשיכים לפקוד אותו. והפנטזיות המיניות האלימות האלה הופכות להיות פנטזיות טורדניות, שפשוט לא מצליחות לצאת לו מהראש. וזה הופך להיות הרבה יותר אינטנסיבי, ובעצם עכשיו שיש לו חברה הפיתוי ליישם את ה… אתה יודע, לעשות את הפנטזיות, להגשים את הפנטזיות, הוא מאוד מאוד גדול, ותכלס הוא פשוט הופך להיות פצצה מתקתקת. זאת אומרת, זה ברור, ברור לו גם שבאיזשהו שלב הוא יגשים את הפנטזיות, כי המחשבות האלה בראש אומרות לו.

שי: אובססיביות.

מאיה: נכון, וזה מאוד מאוד מאוד טורדני, וזו שאלה של זמן. שאלה של זמן כמה זמן הוא יספיק להתאפק ולשמור על עצמו ועל הסביבה שלו, או מתי הוא יחליט בעצם להגשים את הפנטזיה שלו ואת כל מה שתמיד הוא פינטז ורצה. וזה קורה. וב-15 בפברואר אלף תשע מאות שמונים ו…

שי: תשע?

מאיה: תשע. הוא מחליט להתחיל להגשים את הפנטזיה שלו.

שי: החברה שלו?

מאיה: בדיוק. הוא מכין ערכת רצח הוא מכניס לתוך הערכת רצח…

שי: כמה זמן הם ביחד?

מאיה: כמה חודשים טובים. הוא מכניס לתוך הערכת רצח שלו, לתוך התיק, סכין ואקדח וחבל ונייר דבק, והוא מחליט לנסוע לבית של החברה שלו, של המלצרית עם השתי הבנות, במטרה לאנוס את החברה שלו ואחר כך לרצוח אותה ולרצוח את שתי הבנות. ו…

שי: רגע, זו הפעם הראשונה שהוא רוצה לעשות משהו אלים?

מאיה: נכון.

שי: הוא לא הגיע מ-0 ל-100 מוקדם מדי?

מאיה: אמממ, לא. כאילו מה זה… זאת העובדה.

שי: לא, כאילו… זה… מה שאת אומרת עכשיו זה מזיכרונותיו שלו?

מאיה: כן, אני לא רוצה להרוס אבל כן, זה מזיכרונותיו שלו, כן.

שי: לא, זה ברור, כי…

מאיה: זה מזיכרונותיו שלו.

שי: הצורה שתיארת את זה זה תיאור, כאילו, התיאור היה של מישהו שמתאר את עצמו ולא תיאור חיצוני.

מאיה: כן, כן, כן, זה מהזיכרונות שלו.

שי: ולפני זה לא היה כלום?

מאיה: הוא כל הזמן… לא. לא היו לו שום, הוא, לא היו לו שום…

שי: כלבים, חתולים, מקקים?

מאיה: לא, לא, לא, כלום, כלום, כלום, כלום, הוא לא היה איש אלים. אבל היה לו כל הזמן בראש, הוא כל הזמן נאבק עם עצמו…

שי: הבנתי.

מאיה: עם כל המחשבות הכפייתיות האלה, של האונס, של נשים, של…

שי: אז על הנייר, הוא רצח הרבה פעמים בראש.

מאיה: נכון. אבל בפועל היה… זה. עכשיו, מה שקורה, זה שהוא לוקח את ערכת הרצח שלו, את התיק, והוא מחליט לנסוע לבית של החברה שלו. עכשיו, כל הדרך הוא בריגושים. הוא כולו מאוד מאוד מתרגש, כי הוא מבין שהוא סוף סוף הולך להגשים את הפנטזיה שלו. וברגע שהוא מגיע לבית של החברה שלו, הוא פתאום מבין שהיא לא לבד בבית. כי הבעל בית שלה היה שם בדירה. עכשיו, זה לגמרי הרס לו את הפנטזיה, כי בפנטזיה שלו זה רק היא עם שתי הבנות ולא גבר נוסף. לא היה לו שום כוונה להרוג את הגבר הנוסף, וזה לא היה חלק מהפנטזיה שלו ומה שהוא תכנן ולכן הוא מחליט…

שי: מה בעל הדירה עשה שם?

מאיה: לא יודעת מה הוא עושה אבל…

שי: טוב.

מאיה: לא יודעת, לקח צ'קים, [מגחכת] לא יודעת, הוא בא לשם. אז הוא פשוט מחליט לסגת לאחור, והוא מחליט לא לרצוח אותה. והוא חוזר בחזרה לאכסניה. עכשיו, הוא כולו מצד אחד נורא ב… הוא נורא נורא נורא מאוכזב, כי כאילו הוא נורא רצה כבר להגשים את הפנטזיה הזאת ויש לו דחף שהוא לא יכול, הוא לא יכול להתנער מהדחף זה, דחף לרצוח. והוא היה מאוד מאוד נרגש מזה שהוא סוף סוף הולך לעשות את זה. מצד שני הוא היה מאוד מאוד מאוכזב שהוא כבר היה כל כך קרוב והוא לא עשה את זה.

שי: למי הוא מתעל?

מאיה: אוקיי. הוא מגיע לאכסניה ששם הוא גר והוא שוכר רכב, והוא קולט שבחניית האורחים יש רק מכונית אחת. אז הוא מבין שהאכסניה היא יחסית ריקה ושאין הרבה אורחים במלון. אז הוא ככה סורק, היה חושך, היה לילה, הוא סורק את החלונות…

שי: את האורות.

מאיה: כן, את החלונות, את התאורה מהחלונות שבאכסניה, והוא קולט שהאורחים נמצאים בחדר 509. והאורחים הן בעצם אורחות. הוא רואה ממש מלמטה, הוא רואה אישה ושתי נערות צופות בטלוויזיה. והוא מבין שהן לבד, והוא מבין שעכשיו הדחף הזה, הוא הולך לרצוח אותן.

הוא לוקח את הערכת הרצח שלו והוא מכניס לתוך ארגז הכלים שלו, כי הוא היה מן אב בית כזה, שיפוצניק כזה, אחזקה, לא יודעת. הוא מכניס את זה לתוך הארגז הכלים שלו והוא עולה למעלה לחדר 509 והוא דופק, הוא דופק…

שי: הוא מתחזה.

מאיה: הוא לא מתחזה, הוא דופק בדלת והוא אומר - אני קרי, אני איש האחזקה כאן.

שי: הוא מתחזה.

מאיה: כן, הוא מתחזה לזה שהוא אומר - יש כאן קריאה, יש בעיה באמבטיה וקראו לי כדי לטפל באמבטיה.

עכשיו, לא אמרתי מי שהיו בחדר, האורחות, זאת אישה בשם קרול, שהייתה בת 49, הבת שלה ג'ולי, שהייתה נערה, וחברה של הבת שלה שקראו לה סילבינה, שהייתה אורחת מארגנטינה. והן טיילו ביחד ביוסמיטי פארק. אז, כשקרול פותחת לו את הדלת היא אומרת לו - אבל אין שום בעיה באמבטיה. כאילו היא בהתחלה מהססת. אבל הוא מצליח לשכנע אותה והיא מסכימה. והוא נכנס לתוך החדר. עכשיו, הוא הולך כמו בתכנון שלו. בתכנון שלו זה היה כאילו להשלים את הסיפור והוא ממש באמת הולך לחדר האמבטיה, והוא מתעכב שם כמה דקות. וכשהוא נמצא שם אז הוא ככה אתה יודע, לוקח נשימה עמוקה, מוציא את האקדח, ואומר - אני הולך להגשים את הפנטזיה.

הוא יוצא החוצה עם האקדח והוא מאיים על שלושתן, הם כמובן נורא נבהלות, הם לא יודעות מאיפה זה בא להם, והוא פשוט קושר אותם, קושר להם את הידיים ושם להם נייר דבק על הפנים. הוא לוקח את שתי הנערות, הוא מכניס אותם לחדר האמבטיה והוא נועל את הדלת, והוא משאיר את קרול בחדר. הוא מכריח את קרול לעלות על המיטה, וכשהיא על המיטה הוא מוציא מהארגז כלים שלו חבל. הוא כורך את החבל סביב הצוואר שלה, והוא מושך ומושך ומושך - עד שהיא מתה ונחנקת. הוא לוקח את הגופה של קרול, ומבלי שאף אחד שם לב ומבלי שאף אחד ראה הוא מוריד את הגופה, הוא יורד איתה למטה והוא שם אותה בתא המטען של הרכב השכור שהיה בחניית האורחים.

שי: שתי הבנות באמבטיה כפותות?

מאיה: נעולות.

שי: הוא לא נגע בהם?

מאיה: הוא לא, כרגע, עדיין, בינתיים הוא לא נגע בהם. הוא חוזר בחזרה לחדר והוא מוציא את שתי הבנות מהחדר אמבטיה, והוא מתחיל לגעת בהם, הוא מתחיל ל… בקרול הוא לא פגע מינית אבל הוא מתחיל לפגוע מינית וממש להתעלל בשתי הבנות. ועכשיו, מה שקורה זה שבפנטזיה שלו, הייתה לו פנטזיה שהם מתמסרות אליו ושהם מעוניינות בזה. עכשיו, בוא, [צוחקת קצת] זה לא מחזיק, זה לא קורה במציאות והן מתנגדות, ומי שבמיוחד מתנגדת זאת סילבינה, שמאוד מאוד מתנגדת, וזה מאוד מרגיז אותו שהיא מתנגדת וזה לא כמו שהפנטזיה וכמו שהוא רצה. אז הוא שוב לוקח חבל וממש ליד ג'ולי, חברה שלה, הוא לוקח את החבל, הוא פשוט חונק אותה למוות כשג'ולי ליד ומסתכלת. והוא לוקח גם את הגופה של סילבינה והוא מוריד אותה למטה בלי שאף אחד רואה, והוא מכניס אותה לתוך תא המטען של הרכב השכור יחד עם הגופה של קרול. ואז הוא חוזר בחזרה לחדר ונמצאת שם רק ג'ולי. וג'ולי מבינה…

שי: שהיא צריכה לשתף פעולה.

מאיה: בדיוק. שאם היא רוצה להישאר בחיים היא חייבת…

שי: עם הפנטזיה.

מאיה: בדיוק. כי זאת דרך היחידה שלה לשרוד. וזה מה שהיא עושה. היא מנסה ממש לשתף פעולה ולעשות מה שהוא רוצה, והוא מתעלל בה במשך שעות. שי, במשך שעות. עכשיו, הוא מבסוט, הוא נורא מאושר מזה שהיא משתפת איתו פעולה והוא נורא שמח, אבל זה עדיין לא בדיוק כמו בפנטזיה. ואחרי כמה שעות שכבר נמאס לו, הוא עוזב אותה, והוא מחליט להתחיל לסדר את החדר ולנקות את החדר. הוא אורז את החפצים שלהן, ממש, מכניס למזוודות כל מה שהיה, והוא מוריד את המזוודות לתוך המכונית השכורה. הוא חוזר בחזרה, הוא לוקח מגבות והוא מרטיב אותם שזה יידמה כאילו הם עשו מקלחת ויצאו מהמקלחת ובעצם עשו צ'ק-אאוט. ואז בעצם הוא לוקח את ג'ולי, והוא כאילו לוקח שמיכה ותחשוב שהוא כאילו מלפף אותה בשמיכה, בשמיכה ורודה שהייתה בתוך האכסנייה, והוא לוקח אותה, הוא מחזיק אותה עם השמיכה ולתוך האוטו. בסדר? לרכב השכור.

אז בעצם מה שקורה זה שג'ולי יושבת ברכב השכור, היא כולה כזאת מסובבת בתוך השמיכה הוורודה, ובתא המטען יש את הגופות של אמא שלה ושל חברה שלה. והוא מתחיל לנסוע. עכשיו, הם נוסעים במשך שעתיים בתוך היוסמיטי. בזמן הזה הוא מדבר עם ג'ולי. הוא מוריד לה את הנייר דבק והוא מדבר איתה, והיא נורא מנסה לשתף איתו פעולה ולהיות בשליטה. והוא מדבר איתה, ובאופן הכי מעוות בעולם, קרי מרגיש שהוא מתחיל להקשר אליה. שהוא נקשר אליה, שיש לו רגשות כלפיה.

ואחרי שעתיים שהם ככה מטיילים ביוסמיטי הוא מוצא איזושהי נקודת תצפית ביוסמיטי מאוד גדולה שנמצאת מעל רכס מאוד מאוד גדול, והוא מחנה את הרכב השכור, והוא פותח את הדלת, והוא נושא את ג'ולי על הידיים שלו, ככה, אתה יודע, אוחז אותה על הידיים. והוא מספר שזה היה רגע מאוד רומנטי.

שי: חתן וכלה.

מאיה: כן, מאוד רומנטי ומרגש. והוא לוקח אותה לקצה של התצפית. הוא פותח, פורם כאילו, פותח את השמיכה, פורס את השמיכה על השטח, שזה יראה כמו, אתה יודע, כמו שמיכת פיקניקים של זוג מאוהב. הוא מכריח אותה לשכב על השמיכה, הוא נשכב לידה והוא מתחיל ללטף אותה ולנשק אותה ולהגיד לה שהוא אוהב אותה - והוא מתעלל בה מינית.

עכשיו, הוא לא רוצה להרוג אותה. אבל הוא מבין שאם הוא לא יהרוג אותה הוא יישב בבית סוהר, ומבחינתו זאת לא אופציה שהיא בכלל אפשרית. וכשמגיע הבוקר ועולה האור אז הוא מבין שאין לו ברירה והוא צריך להרוג אותה. אז מה שהוא עושה, הוא לוקח סכין [נאנחת] והוא חותך לה את הגרון, אבל היא לא מתה - אפרופו ההערה שלך בחלק א'. היא לא מתה. והוא אומר שהוא לא רצה, שזה מאוד מאוד אכזרי יהיה לחנוק אותה עם חבל, ולכן מה שקורה זה שהיא שוכבת לידו, פצועה, מדממת, נאבקת מכאבים, אוקי? מנסה איכשהו… לשרוד את הדקות האחרונות של חייה, והוא שוכב לידה והוא מחכה שהיא תמות.

ואחרי שהיא מתה [נאנחת] הוא לוקח את הגופה שלה והוא פשוט זורק אותה, זורק את הגופה מהרכס, והוא רואה איך הגופה פשוט, אתה יודע, היא נופלת, היא פשוט נופלת על איזשהו סלע ומתגלגלת מתחת לשיח, והוא משאיר את הגופה שלה שם.

הוא נכנס בחזרה לרכב השכור שהגופות של קרול וסילבינה נמצאות שם, והוא מסיע את הרכב השכור לאזור שהוא הכיר, שזה אזור שבו מקומיים זורקים את האשפה שלהם. עכשיו, זה אשפה גסה כזאת, אתה יודע, מכונות כביסה מקולקלות, תנורים, לא יודעת מה, אפילו מכוניות ישנות, והוא מחליט להשאיר שם את המכונית. עכשיו, הוא היה מותש, כי כאילו תחשוב מה עבר עליו ב-24 שעות האחרונות. והוא מחליט מתוך החלטה להשאיר שם את הרכב ולחזור אחר כך לטפל בראיות, והוא פשוט לוקח מונית והוא חוזר בחזרה לאכסניה.

אחרי יומיים הוא חוזר בחזרה ל… פח אשפה, לאיפה שהיו, איפה שהמכונית. ועדיין המכונית נמצאת שם עם הגופות. עכשיו בטח תשאל - רגע, מה, אין ריח? כל המקום עצמו היה עליו עננה היסטרית של סירחון כי אנשים היו נוהגים לשרוף שם זבל בכל מקרה, כאילו תמיד המקום היה נורא נורא מסריח. ומה שהוא עושה, הוא פשוט בא עם מצית ועם בנזין, והוא מצית את המכונית כשהגופות של שתי הנשים נמצאות בפנים.

ואחרי שהוא מצית את המכונית, הוא מחליט לנסוע לעיירה שנמצאת במרחק של 80 קילומטר, שמה שמאפיין את העיירה הזאת, שיש שם המון עברייני מין. והוא פשוט מחליט לזרוק שם את הארנק של קרול כדי להטעות, שאולי מי שעשה מה שעשה הוא איזשהו עבריין מין שנמצא בעיירה הזאת.

אחרי שלושה ימים, המשפחה של קרול וג'ולי מבינים שהם לא יצרו קשר. אז הם מנסים להשיג אותם, הם לא מצליחים, אז הם מתקשרים לאכסניה, ואומרים - תקשיבו, אנחנו לא מצליחים להשיג את קרול, אתם יכולים אולי לפנות אליהם, לפנות לחדר? ואמורים להם - אבל מה, הם עשו צ'ק-אאוט, כאילו הם עזבו כבר לפני שלושה ימים. אז המשטרה של קרול מחליטה לפנות לחברת השכרת רכב לשאול אולי הם החזירו את הרכב, אבל גם שם אומרים - רגע, הם מעולם לא החזירו את הרכב. ואז המשפחה של קרול חושבת שאולי הם נקלעו לתאונת דרכים ביוסמיטי פארק. אז הם פונים לשומרי הפארק - שמסתבר שיש דבר כזה, זה כמו משטרה כזאת של הפארק…

שי: ברור, ברור, זה ידוע.

מאיה: אז הם פונים לשומרי הפארק ואומרים - תקשיבו, אנחנו חושבים שהיתה תאונת דרכים איפשהו בפארק העצום הזה, ואנחנו רוצים שתחפשו את הרכב. והם נותנים את הפרטים של הרכב לשומרי הפארק. ושומרי הפארק מתחילים, ממש חורשים את היוסמיטי - מזרחה, מערבה, צפון, דרום.

שי: כלום.

מאיה: כן, לא מוצאים כלום. ואז הם אומרים - רגע, יכול להיות שבכלל לא הייתה כאן תאונת דרכים, אולי היה כאן איזשהו משהו אחר, ומחליטים לערב את ה-FBI. עכשיו, למה לערב את ה-FBI? זה גם ביררתי, מסתבר שהפארקים הלאומיים בארצות הברית…

שי: כן כן כן, אני יודע.

מאיה: כן, אז זהו, אז לא ידעתי את זה.

שי: סליחה, ידוע.

מאיה: אה, אוקיי, סבבה. אז נגיד למאזינים, אני לא ידעתי, מסתבר שהפארקים הלאומיים…

שי: הם פדרליים.

מאיה: כן, הם שייכים לשיפוט הפדרלי.

שי: את לא רואה מספיק "חוק וסדר", מאיה.

מאיה: אני לא רואה בכלל, אתה יודע? אף פעם לא ראיתי.

שי: בגלל זה, אחרת היית יודעת.

מאיה: כן. אז הם פונים ל-FBI, וכשה-FBI שומעים את כל הסיפור הם אומרים - רגע, בואו נתחיל שנייה לחקור מההתחלה. בואו נראה, נלך קודם כל למקום האחרון ששם ראו אותם בחיים. איפה ראו אותם בחיים? באכסניה.

שי: בדרך כלל באכסניות גם אז היה מצלמה, משהו?

מאיה: לא היה כלום.

שי: אוקיי.

מאיה: לא היה כלום, למרות שאנחנו מדברים על 1990.

שי: בגלל זה אמרתי "גם אז".

מאיה: כן. הם מגיעים לאכסניה ומדברים עם בעל האכסניה, והם אומרים שהם רוצים לחקור וכולי ושיפתחו להם את חדר 509. מי פותח להם [צוחקת], מי פותח להם את חדר 509? קרי! כי הוא היה אב הבית, אתה זוכר?

[שי נושף]

מאיה: אז הוא פותח להם את הדלת, והם מחפשים בחדר, וקרי, אה… והם מחפשים בחדר והם לא מוצאים שום דבר.

שי: והוא מיתמם.

מאיה: עכשיו, בשום שלב- הם לא חושדים בו, שי. הם בשום שלב לא חושדים בו. עכשיו, הם כן חקרו אותו, אבל הם חקרו את כל העובדים של האכסניה.

שי: החדר נקי מעקבות?

מאיה: החדר נקי, הם בטוחים שהבנות התקלחו,

שי: הלכו.

מאיה: ארזו את הדברים שלהם ועשו צ'ק-אאוט, כאילו, מבלי לעבור, אתה יודע, בקבלה. זה מה שהם משוכנעים, אין שום דבר, אין שום סימן, אין שום כלום. אני מניחה - לא דיברתי היום עם א', אל תכעס א', [צוחקת קצת] - אני לא יודעת איך לא מצאו די.אן.איי שלו בחדר.

שי: לא בדקו.

מאיה: כנראה שלא בדקו, כן. אני, כאן יש לי חור בסיפור, אני לא יודעת איך לא התייחסו לדי.אן.איי. ואז מה שקורה זה שה ה-FBI לא חושדים בו. אבל יום למחרת הם מוצאים את הארנק של קרול בעיירה ההיא, ששם הוא זרק, ויום אחר כך איזשהו אזרח עובר ליד המכונית השרופה ומרגיש שמשהו שם מסריח תרתי משמע, [מגחכת] והוא מזעיק את הרשויות. וכשהמשטרה מגיעה אז הם מבינים שבאמת בתוך המכונית, הם מבינים שזאת המכונית השכורה, והם רואים בפנים את הגופות החרוכות.

שי: שתי גופות.

מאיה: נכון, של קרול ושל סילבינה. עכשיו, הם היו מאוד חרוכות, היה מאוד מאוד קשה לזהות אותן, אבל בדיקת די.אן.איי מאשרת שמדובר בשתי הנשים. ובשלב הזה ל-FBI, שי, אין שום כיוון. כאילו, אין להם מושג מה קרה, מי עשה, והם גם לא יודעים איפה הגופה של ג'ולי.

שי: אם יש גופה.

מאיה: אם יש גופה של ג'ולי. עכשיו, מהצד יושב קרי, מסתכל על כל האירוע הזה שקורה…

שי: מרותק.

מאיה: מרותק לכל האירוע הזה. ואז, אתה זוכר שאמרתי לך שבאופן קצת הזוי, קצת מעוות הוא כאילו פיתח איזשהו רגש כלפי ג'ולי?

שי: הממ.

מאיה: והוא פתאום נורא דואג שלא מוצאים את הגופה שלה.

שי: [צוחק קצת] אולי מישהו עשה משהו לגופה.

מאיה: [צוחקת] אחרי שהוא זרק אותה מכזה גובה אני לא חושבת שמישהו יעשה לה משהו. הוא נורא רוצה שימצאו את הגופה שלה. הוא נורא רוצה שימצאו את הגופה, הוא נורא רוצה לעשות…

שי: להתגאות?

מאיה: לא, הוא נורא רוצה, הוא רוצה שימצאו, לפחות ההסבר שלו היה שהוא רצה שימצאו את הגופה שלה כדי לעשות קלוז'ר למשפחה של ג'ולי. הוא אמר שכשסטיבן נחטף - אני לא יודעת אם זה נכון או לא אבל זה מה שהוא אמר - הוא אמר שסטיבן נרצח, סליחה, נחטף, אז המשפחה שלה הייתה באי ודאות.

שי: רצתה קלוז'ר. והוא עושה קלוז'ר.

מאיה: אז כן, זה הקלוז'ר שהוא רוצה. והוא מאוד רוצה שכאילו שימצאו את הגופה שלה. עכשיו, הוא מאוד מזלזל ב-FBI. הוא אמר גם שסטיבן נחטף ה-FBI לא עשו הרבה מאמצים כדי למצוא אותו, הם לא עבדו מספיק כדי למצוא את סטיבן, והוא מאוד מפקפק ביכולות שלהם בכלל למצוא את הגופה של ג'ולי. ולכן מה שהוא עושה, אחרי חודש הוא כבר מחליט פשוט לקחת את העניינים לידיים שלו, כי הוא מבין שה-FBI לא מצליחים להתקדם [שניהם צוחקים קצת] והם צריכים את העזרה שלו. הוא מצייר את המפה של יוסמיטי, והוא מסמן על המפה איפה הגופה של ג'ולי נמצאת.

שי: ואיפה הוא שם את המפה?

מאיה: אני אספר לך. קודם כל הוא לא רק מצייר מפה, הוא גם מצרף פתק, והוא כותב פתק ל-FBI והוא רושם "היה לנו כיף איתה". כלומר "לנו", זאת אומרת יש כאן יותר מרוצח אחד. והוא מוצא איזשהו ילד באכסניה, והוא אומר לו - תגיד, אם אני אתן לך חמישה דולר אתה תירק לתוך הכוס הזאת? והילד הזה אומר - ברור!

שי: יפה לו שהוא רוצה לשתול די.אן.איי.

מאיה: יפה. ואז מה שהוא עושה זה שהוא באמת נותן חמישה דולר לאיזה ילד, אומר לו - תירק לתוך כוס, והוא משתמש ברוק הזה של הילד כדי להדביק את הבולים ולסגור את המעטפה, והוא פשוט שולח מכתב ל-FBI עם המפה ועם הפתק הזה שאומר "היה לנו כיף איתה". ובאמת שבועיים אחר כך…

שי: [צוחק] מעצר.

מאיה: לא, ה-FBI מוצא את הגופה. וכש-FBI מוצא את הגופה, קודם כל הגופה של ג'ולי בשלב הזה כבר ממש בתהליך ריקבון מאוד מתקדם. הם שולחים אותה לנתיחה לאחר המוות. הם חוקרים את הזירה עצמה אבל הם לא מוצאים שום דבר מיוחד, אבל כן יש כאן איזשהו פתח, איזשהו אור, כי בנתיחה לאחר המוות הרופאים…

שי: רואים את הגרון?

מאיה: לא, הם מוצאים את הסיבים מהשמיכה הוורודה על הגוף שלה.

שי: אוקיי.

מאיה: וזה כבר איזשהו איזשהו רמז.

שי: אינדיקציה לזה שזה קרה במלון. בחדר.

מאיה: נכון, אינדיקציה לשמיכה ורודה שיש כזה, יש במלון הזה.

שי: בחדר, בחדר.

מאיה: ובאמת כמו שחשבת הסיבים הוורודים שהיו על הגופה של ג'ולי מובילים את המשטרה ל…

שי: מפלילים. מגיעים למלון וכאילו…

מאיה: אז זהו, שלא. הם הפלילו, אבל לא את קרי. [מגחכת]

שי: את מי?

מאיה: זוג אחים, תקשיב טוב לסיפור.

שי: שהיו במלון יומיים לפני?

מאיה: לא. זוג אחים, עברייני מין מורשעים, שגרים בעיירה ששם נזרק הארנק.

שי: אוקיי.

מאיה: זוכר? עיירה עם הרבה הרבה עברייני מין.

שי: פדו-סיטי.

מאיה: [צוחקת] כן, בדיוק. ואז הם מוצאים את האחים האלה. ועכשיו, כל הכוכבים הסתדרו לקרי. לעומת זאת, המזל של שני האחים האלה לא ממש…

שי: הסתדר הפוך.

מאיה: בדיוק, הסתדר הפוך. מה שקורה זה שהם פונים, הם מצאו את שני האחים האלה, ומסתבר - תקשיב טוב כאילו איזה צירוף מקרים: אחד, הם גרים בעיירה ששם נמצא הארנק של קרול. דבר שני, לא היה להם אליבי. דבר שלישי, אחד מהם גר ממש בסמוך למקום ששם איך קוראים לו, קרי, השאיר את המכונית ושרף אותה. הדבר הנוסף, הם שניהם התעסקו, הם היו עבריינים, התעסקו בסמים ו… בסמים ובנשק וכאלה. הדבר הנוסף זה שלאחד מהם פעם, הוא גנב שמיכה [פורצת בצחוק] מאכסניה. הוא הרים את השמיכה הוורודה…

שי: זה תועד כאילו?

מאיה: והשמיכה הוורודה הייתה לו ברכב.

שי: נו, באמת.

מאיה: רגע. ואם זה לא מספיק - אחד מהאחים לוקח קרדיט על הרצח.

שי: כי?

מאיה: כי הוא לקח קרדיט על הרצח, כי הוא לא בשל כנראה.

שי: טוב.

מאיה: יושב קרי מהצד…

שי: ואומר - אני גאון.

מאיה: אומר - אני גאון, זה הרצח המושלם, אני כאילו, אני גאון.

שי: יש אפילו את הרוצח.

מאיה: כן, מישהו לקח אחריות על הרצח, מושלם, אני עכשיו פנוי ל…

שי: הובלות.

מאיה: רצח הבא שלי. ובאמת, ב-20 ביוני 1990 הוא רואה את ג'וי ביוסמיטי פארק מעמיסה את הרכב שלה בציוד, וזה הסיפור שסיפרתי בתחילת הפרק.

שי: הממ.

מאיה: תחילת הפרק הקודם, והוא רוצח אותה, זוכר?

שי: כן, מהיר, אלים.

מאיה: הוא ערף את הראש שלה, זרק את ה… זה. עכשיו, בניגוד לרצח הקודם, לרצח המשולש, פה הוא לא ממהר לטשטש את העקבות שלו. יכול להיות שהוא פשוט היה כבר מאוד כזה, עף על עצמו, קיבל ביטחון מאיך שנגמר הרצח המשולש.

שי: היבריס.

מאיה: נכון, וגם הוא כנראה הניח שיקח זמן עד שימצאו את הגופה של קרול, כמו שלקח זמן עד שבעצם דיווחו כאילו על השלוש שהם חסרות. ומה שקורה זה שאחרי שהוא זורק את הגופה שלה, הוא פשוט נוסע עם המשאית הכחולה שלו והוא נשאר ביוסמיטי, הוא נכנס לנהר ופשוט רוחץ בנהר, והוא כנראה חשב שייקח זמן עד שימצאו. אבל מה שהוא לא לקח בחשבון ומה שהוא לא ידע, זה שג'וי בעצם ארזה את החפצים שלה כי הייתה בדרך לפגישה עם חברה. וכשהחברה רואה שג'וי לא מגיעה, הדבר הראשון שהיא עשתה היא מתקשרת לשומרי הפארק, והיא אומרת להם - תעשו טובה…

שי: תבדקו.

מאיה: תבדקו, לכו לבקתה. וברגע ששומרי הפארק מגיעים לבקתה, הם כבר מבינים שמשהו קרה פה.

שי: והם כבר, הם מכירים את הסי… אוקיי, וואו.

מאיה: אוקיי? ואז הם קודם כל, למה הם מבינים שמשהו קרה? קודם כל הדלת של הבקתה נשארה פתוחה. מוזיקה בקעה מהבקתה; כאילו, אף אחד לא עצר את המוזיקה. היה נראה כאילו, כאילו התרחש משהו, כאילו הבקתה לא הייתה נראית מסודרת. ובנוסף המכונית של ג'וי הייתה בחנייה ליד הבקתה, כשהחפצים שלה כבר בפנים, אבל אין ג'וי.

אז מה שקורה זה שהם מתחילים ככה להסתובב ולחפש ולראות אולי הם ימצאו את ג'וי, ובאמת אחרי 40 דקות הם מוצאים את הגופה שלה. בהתחלה הם מוצאים את הגוף, אחר כך גם הם ימצאו את הראש. והיות והם ימצאו את הגופה כל כך מהר, דבר ראשון שהם עושים, הם מרימים טלפון ל-FBI.

וכשה-FBI מגיעים, הם מתחילים לחקור את הסביבה. אבל הדבר הראשון שה-FBI שמים לב זה לסימנים של צמיגי רכב שהיו ליד הבקתה. והם מבינים שמדובר במשאית קטנה, והם מבינים גם, הם רואים שהצמיגים הם לא של אותו מותג, של ה… ברכב הזה. והם מתחילים לשאול את הסביבה, את האנשים הנוספים שהיו בבקתות ליד אם מישהו ראה משהו חשוד וכולי. והיו כמה עדים שאמרו - כן, הייתה משאית כחולה שחנתה כאן בבוקר לזמן קצר, והם נותנים את התיאור של המשאית, וה-FBI מתחילים להסתובב בפארק כדי לראות אם הם רואים את המשאית הזאת, ו… בינגו - על גדות הנהר הם רואים את המשאית ואת קרי רוחץ בנהר.

אז הם פונים אליו, אבל הוא לגמרי… אתה יודע, מכחיש את הכל. הוא מאוד שלו, והוא מכחיש את הכל. והם ככה בודקים ככה, הם שואלים אותו אם הם יכולים לבדוק את המשאית, והוא מסכים, אבל מהבדיקה השטחית הזאת שהם עושים הם גם לא רואים איזשהו משהו מיוחד. היה שם כן ספר על רוצח סדרתי אבל דמיוני, אבל זה עדיין לא מצדיק, והם משחררים אותו.

אבל במקביל מתחילים להגיע עדויות נוספות של אנשים שאמרו שהם ראו את ג'וי מדברת עם מישהו עם המשאית הכחולה, ומתארים איך הוא נראה, והוא נראה כמו קרי. ולכן הם מבינים שהם צריכים לבוא לבקר אותו שוב, רק הפעם הם באים לבקר אותו כבר באכסניה שלו. וכשהם באים לבקר אותו הם גם עוברים דרך המשאית והם מצלמים את הצמיגים של המשאית. והוא כמובן מכחיש. אבל כשהם עושים בדיקה של הסימנים שהיו בבקתה מול הצילומים של המשאית שלו הם מבינים שמדובר באותה משאית, והם מחליטים להגיע לעצור אותו, משיגים צו מעצר ומחליטים לעצור אותו.

והם מגיעים לאכסניה, אבל אין קרי, כי הוא ברח. הוא כבר הבין שהם עולים עליו והוא ברח, והם מתחילים, באותו יום בחדשות, במהדורת החדשות, מפרסמים את התמונה שלו ואומרים שהם מחפשים את קרי ומבקשים את עזרת הציבור למצוא אותו. והוא בינתיים כשהוא בורח, הוא בורח לאיזשהו כפר נודיסטי שהוא הכיר, ששם הוא היה מבלה, והוא בילה שם עם איזושהי אישה, ובלילה שהיא מגיעה הביתה היא אומרת - רגע, זה האיש הזה, היא רואה חדשות והיא אומרת - זה קרי. אז דבר ראשון שהיא עושה, היא פשוט מרימה טלפון ל-FBI.

שי: ל-FBI או למשטרה?

מאיה: למשטרה, ואחרי כמה שעות המשטרה מגיעה לקרי, לכפר הנודיסטים. הוא רואה אותם, והוא ישר מרים ידיים, והם עוצרים אותו.

שי: כשהוא עירום? סתם, לא, הייתי חייב. [מגחך]

מאיה: יכול להיות.

שי: אוקיי.

מאיה: מעניין. וזהו, ובשורה התחתונה, מה שקורה זה שהוא עומד למשפט. הוא לוקח אחריות על ארבעת הרציחות. הוא במשפט שלו טוען לאי שפיות, אבל השופט לא מוכן לקבל את הטענה, כאילו, הטענה לא מתקבלת על אי שפיות.

שי: ברור.

מאיה: הוא כן עובר הערכה פסיכיאטרית, שאומרים שכמובן יש לו הפרעה כפייתית, את זה אנחנו ידענו, טורדנית, שיש קצת סימנים של סכיזופרניה והפרעה פסיכוטית, זה כל החיזיונות האלה שהיו לו, אבל לא מדובר כאן על אי שפיות. ורק ב-2002 הוא מקבל גזר דין. הוא מקבל גזר דין מוות, אבל מה שקורה זה שאנחנו מדברים על קליפורניה, ולא היו הוצאות להורג בקליפורניה משנת 2006, ומ-2019 המושל בכלל ביטל…

שי: [יחד איתה] ביטל.

מאיה: את ההוצאות להורג. אז תכלס הוא היום נמצא בכלא בקליפורניה, והוא ימות בכלא.

וזה הסיפור שלנו על האחים של משפחת סטיינר.

שי: קודם כל חתיכת סיפור. שאלה, היא על גבול התיאולוגית: אם סטיבן לא היה נחטף הוא היה הופך לרוצח סדרתי? אם אחיו לא היה נחטף, הוא היה הופך לרוצח סדרתי?

מאיה: אם קרי… אם סטיבן לא היה נחטף, אם קרי הופך ל…

שי: כן.

מאיה: אני חושבת שכן.

שי: כן?

מאיה: אני חושבת שזה משהו אני חושבת שזה משהו באישיות, במבנה אישיותי שלו.

שי: יכול להיות שכן, יכול להיות שהסטרס פקטור שזה יצר לא היה מגיע לרמות האלה, לא יודע, אבל זה מעניין.

מאיה: מעניין, כן, כנראה לעולם לא נדע.

שי: מזוויע. מזוויע. באמת, כאילו…

[מאיה נאנחת]

שי: אין בזה את הברוטליות או, שהיו בחלק מהפרקים הקודמים שהבאת, אבל יש משהו ב-drill down ל… קשוח.

[מתחילה מוזיקת סיום]

מאיה: כן, כאילו, עכשיו נורא התמקדתי באנשים.

שי: כן.

מאיה: פחות בחקירה.

שי: כן, כן.

מאיה: פחות בזה…

שי: גם בדמות אחת לאורך הרבה זמן.

מאיה: כי הסיפור כסיפור, נורא נורא מעניין.

שי: טוב, אני אמור להגיד לך תודה, נכון?

מאיה: כן.

שי: תודה מאיה.

מאיה: תודה שהקשבת.

שי: עד הפעם הבאה.

מאיה: עד הפעם הבאה. ביי ביי.

שי: ביי ביי.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

14 views0 comments

Comments


bottom of page