לפני כמה חודשים קבוצה של נפגעי שבעה באוקטובר ומשפחותיהם קיבלו החלטה. אחרי שלא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, הם החליטו להקים בעצמם ועדת חקירה אזרחית. הועדה הזו תיחקרה עשרות עדים וניסתה להבין מה באמת קרה לפני, במהלך ואחרי אותו יום, ובמשך כל אותם חודשים הם חלמו שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ושהעבודה שלהם תופסק. זה לא קרה, ובשבוע שעבר הם פרסמו את המסקנות שלהם. אז הפעם, אנחנו מדברים על ועדת החקירה האזרחית.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 01/12/2024.
[חסות]
[מנגינת פתיחה]
אלעד: היום יום ראשון, 1 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
אמת. אנחנו חיים בעידן שהוגדר כבר כפוסט אמת. עידן שבו האמת לא חשובה ואפילו יותר מזה, עידן שבו אולי כבר אין דבר כזה אמת, בטח לא אמת אחת, אבסולוטית. אז אפשר לשאול איך בעידן כזה התקבצה לה קבוצה של אזרחים שהחליטו שהם רוצים לגלות את האמת, האמת סביב הטבח של שבעה באוקטובר.
[הקלטה] השופט בדימוס גדעון גינת: "לפני תשעה חודשים המדינה עברה אירוע קשה ששילמו עליו מחירים קשים. האירוע צריך להיבחן כדי להגיע לבדיקה הראויה וכדי להגיע למסקנות שצריך להסיק מהן."
אלעד: הם הקימו ועדה לא רשמית, הם תחקרו עשרות עדים, הסיקו מסקנות וניסו, בין היתר, לגלות מה באמת קרה שם, לפני, במהלך וגם אחרי. וזה מה שסיקרן אותנו, האמת. והמילה הזו, אמת, היא חזרה לא מעט כשדיברתי עם אלוף במילואים וחבר הכנסת לשעבר איל בן ראובן, מי שהיה חבר בוועדת החקירה האזרחית לאסון שבעה באוקטובר.
אלוף במיל' בן ראובן: אני לא מרגיש איזושהי תחושת מועקה של חוסר, או שאמרתי דברים לא נכונים. אמרתי דברים נכונים, אמרתי את האמת שלי, אמרנו את האמת שלנו, ומי שרוצה להתמודד איתנו שיקים וועדת חקירה ממלכתית. אנחנו, אגב, ניתן את כל החומרים בשמחה גדולה. זו הוועדה הראשונה לדעתי בעולם שחבריה היו מתים שהיא תעצור באמצע העבודה. שיגידו, "יש ועדת חקירה ממלכתית, ניתן לכם את כל החומרים ותיסעו קדימה". אנחנו ממש מאמינים בזה.
אלעד: בשבוע שעבר, הוועדה הציגה את הדו"ח הסופי, את המסקנות מהחקירה שלה, על האירוע הקשה ביותר בתולדות המדינה.
[הקלטה עם מוזיקה ברקע] יו"ר הוועדה השופטת בדימוס ורדה אלשיך: "אנו חברי הוועדה, קובעים בדו"ח כי ממשלת ישראל כשלה במשימתה העיקרית, שמירה על ביטחון אזרחי ישראל. מערכת הביטחון, צה"ל, השב"כ וגורמים נוספים, כשלו כישלון מוחלט במימוש משימתם היחידה, הגנה על אזרחי ישראל."
אלעד: אז הפעם, אנחנו עם וועדת החקירה האזרחית לשבעה באוקטובר, ועם האמת שלה על מה שקרה שם.
שלום כתבתנו, מיכל פעילן.
מיכל: שלום אלעד.
אלעד: תראי, רצף האירועים בימים האחרונים, האפיל, באופן טבעי, על המסקנות של הוועדה הזו, את סיקרת אותה בחודשים האחרונים, ואני חושב שכדאי שבכלל נתחיל בצירוף המילים הזה. "ועדת חקירה אזרחית". כי שלוש המילים האלה יחד, זה לא צירוף שנתקלנו בו בעבר.
מיכל: כן, האמת שאחרי מאבק ארוך של ניסיונות כושלים לנסות לקדם כאן ועדת חקירה ממלכתית, לנסות להפעיל לחץ על הממשלה באמת להקים כזו, החליטו אזרחים שאין להם ברירה, להקים מעין ועדה כזו שמורכבת מהאזרחים עצמם. זה בעצם קבוצה של ארגונים, מהחברה האזרחית יש את… את הקבוצה של התצפיתניות, של הורי התצפיתניות מנחל עוז, את "קוּמוּ", את קיבוץ בארי, נפגעים ממסיבת הנובה, שהחליטו להתאחד ולהקים ביחד את הדבר הזה.
אלעד: כלומר, היוזמים של הוועדה, מי שעומדים מאחוריה, הם ארגונים אזרחיים שמייצגים כולם את נפגעי שבעה באוקטובר.
מיכל: נכון. אז הם יושבים ביחד, ואז מתחילים לפנות לכל מיני אנשים בכירים, לשעבר, שופטים, לראות מי מוכן לעמוד בראש הוועדה, כשמאחורי הקלעים הניסיון באמת לייצר איזשהו מגוון רחב, גם מבחינת… אתה יודע, איך שאנשים נתפסים מבחינה פוליטית, נקרא לזה כך, מחשש ברור שיסמנו אותם כבר על ההתחלה באופן מאוד פוליטי, וגם לקחת ממקומות שונים, זאת אומרת, מהצבא, מהמשפט. בסופו של דבר באמת מרכיבים ועדה שמורכבת גם ממפכ"ל משטרה לשעבר, מראש עיר לשעבר, מבכירים בצבא, משופטת בדימוס.
אלעד: אז חמישה חברים היו בוועדת החקירה האזרחית, יושבת ראש הוועדה היא השופטת בדימוס ורדה אלשיך, ואחד מחמשת החברים הוא אלוף במילואים איל בן ראובן, ודיברנו איתו, והוא סיפר לנו על הדרך שהוא עבר כחבר בוועדה.
אלוף במיל' בן ראובן: התקשרו אליי בערך שבוע וחצי לפני תחילת העבודה. אני כמובן קצת ככה רציתי לדעת, להבין מה… על מה מדובר, כי באמת לא היה דבר כזה מעולם. והטיעון היה, "אין ועדת חקירה ממלכתית, ולכן צריך להקים ועדת חקירה אזרחית", שהתכלית שלה אולי, אולי תצליח לדחוף לוועדת חקירה ממלכתית, כי זה באמת מה שצריך. ואני מוכרח להגיד שכמעט בלי להסס אמרתי, "בסדר גמור, אני ממש רואה בזה שליחות של להביא את האמת לציבור, ככל שרק ניתן, עם כל החולשות", ויש המון חולשות.
אלעד: מיכל, תקני אותי אם אני טועה, כי אני מבין שמהרגע הראשון, המטרה הייתה לייצר מודל של ועדת חקירה ממלכתית, אבל מה שנקרא בלבוש אזרחי, בלי האלמנטים הממלכתיים הרשמיים, אבל כן להעתיק את שיטת העבודה, את הז'רגון, שהוועדה הזו, האזרחית, תהיה כמה שיותר דומה למקור.
מיכל: נכון. אז הם בעצם התכנסו א… לראשונה בסוף יולי, ופעלו בכל שבוע, במשך שלושה ימים כל שבוע. זימנו גם אזרחים, גם נפגעים, אבל גם בכירים, ראשי ממשלה לשעבר, בכירים לשעבר במערכות הביטחון, לתת עדות, הם שמעו סך הכל כ-120 עדויות. חלק מהעדויות, אני יודעת לומר לך שהם היו בדלתיים סגורות, זאת אומרת, אנשים עם תפקידים רגישים שביקשו שהעדות לא תושמע לציבור, אלא רק תינתן לוועדה עצמה. הם עצמם שלחו בקשות גם לאנשים שמכהנים בתפקיד עכשיו, זאת אומרת, גם לפוליטיקאים מהאופוזיציה, גם לאנשים ממערכת הביטחון. אבל בסופו של דבר רבים לא שיתפו פעולה, אבל כן הגיעו ראשי ממשלה לשעבר, היה אולמרט, ברק, לפיד.
[רצף הקלטות]
אהוד אולמרט: "אני מציע שאני אתחיל אולי בתקופה שקדמה להתנתקות בשנים של 2003-2005, מה היה הלך הרוח, על מה דנו אז…"
אהוד ברק: "אני הצטרפתי כשר בטחון לממשלתו, לא בגלל שחשבתי שהוא יש לו עמדות נכונות, אלא משום שהנושא העיקרי היה אז איראן, וחשבתי שאנחנו בפני חלון ההזדמנות האחרון, בין 2009 ל-2011, בסוף זה היה עד 2012, שאפשר לפעול נגד איראן. הממשלה הייתה מאוד רצינית, היה שמה גוף לא פורמלי בכלל, בלי פרוטוקולים, בלי כלום, קראו לו "השמיניה"."
יאיר לפיד: "ב-21 באוגוסט 2023, הייתי בעדכון ביטחוני אצל ראש הממשלה. המזכיר הצבאי דאז, אלוף אבי גיל, ניהל את העדכון, הוא דיווח לי על התחממות בכל הגזרות הביטחוניות, איראנים, חיזבאללה בלבנון, ארגוני הטרור בעזה וביהודה ושומרון, אלוף גיל דיווח…"
מיכל: גם אנשי ביטחון שהסכימו להגיע, ככה שלושה וחצי חודשים שהם שמעו עדויות, וחודש וחצי שהם כתבו את הדו"ח שפורסם.
אלעד: אז זהו, אני לא סתם אמרתי ששאלת האמת הייתה בבסיס של השיחה עם האלוף במילואים איל בן ראובן, כי ברמה הכי בסיסית, אפשר וצריך לתהות, אם ואיך אפשר לגלות אמת כשכל בעלי התפקידים בשבעה באוקטובר, מראש הממשלה, שר הביטחון, רמטכ"ל, ראש שב"כ, כל מי שהיה וישב שם ליד ההגה באותו יום, לא מוכן לשתף פעולה, לא מוכן להתייצב בפני הוועדה ולספר את הצד שלו בסיפור.
אלוף במיל' בן ראובן: היו הרבה מאוד דברים שהגיעו לא מהאיש בלמעלה, אלא אלה שישבו על ידו. לפעמים הם אפילו יודעים יותר, כי, כי האיש בלמעלה הוא באסטרטגיה, והמ"פ שבא, שהיה בחטיבת טנקים סדירה, והוא הגיע, והוא מדבר איתי ומסביר לי על הרדידות ועל תרבות המוכנות והכוננות שהלכה ודעכה. זאת אומרת, הוא ראה את התהליכים הולכים ופוחתים. זאת האמת. אז האמת העקרונית קיימת בדו"ח הזה במלואה. אני אתן לך עוד יתרון, אגב, שלנו יש על וועדת חקירה ממלכתית, שאנשים שבאו אלינו, הם לא צריכים עורך דין. אתה יודע שלוועדת חקירה ממלכתית, אני הייתי בוועדת חקירה ממלכתית כמפקד הכוחות במלחמת לבנון השנייה. אז כן, באתי לשמה, אני לא כל כך הייתי צריך את העריכת דין, אבל התייעצתי, ו… ואתה יודע, וכשאתה מתיעץ אז העורך דין נותן לך כל מיני א… אמירות. האנשים שבאו אלינו, באו בלי עורכי דין. לא צריך עורך דין, לא צריך לפחד משום דבר, אנחנו לא באים להאשים אף אחד, אנחנו לא באים זה, אנחנו באים, "תשימו את האמת שלכם". ואני הרגשתי באמת שאנשים, רבים מהאנשים באו בתצורת שליחות.
אלעד: ואמרנו, שלושה וחצי חודשים, 120 עדים, בהם פוליטיקאים, אנשי צבא ובטחון, קורבנות, משפחות, שעות על גבי שעות, שחמשת חברי הוועדה ישבו ושמעו את כולם.
אלוף במיל' בן ראובן: שמע, אתה יודע, אני אלוף במילואים, ועברתי מצבים מאוד מאוד קשים, בחיי. מלחמות, אחרי המלחמות, ואיבדתי הרבה מאוד אנשים וכו' וכו'. היה קשה, קשה, קשה מאוד, עד לכדי דמעות, לא פעם אחת, לא פעם אחת. יותר מפעם אחת בכיתי. ירדו לי דמעות, כשיושבת מולי אמא, חברה, בן, בת, של חטופים, של אנשים שנהרגו, שנרצחו.
[הקלטה]
איל אשל: "אז הגענו הבוקר אני ושרון, כהורים של רוני, ובאנו לספר את הסיפור של ילדה שהתגייסה לצבא, ובעצם זאת מתנה שקיבלנו ל-19 שנה ו-7 חודשים, והיה מי שדאג לקחת לנו את המתנה הזאת".
שרון אשל: [תוך כדי בכי] "אני אקריא רגע מה היא כתבה לי באותו הבוקר. היא כתבה: 'אין לי קליטה אני בממ"ד, הממ"ד הכוונה המיגונית, תתקשרי דחוף למשטרה'".
איל אשל: "אני מתקשר למשטרה, אני אומר לה, 'ירו בה', 'איפה היא נמצאת?' היא אומרת לי. אני אומר לה, 'כבר אמרתי לך אלף פעם, אמרתי לך ולעוד 100 נציגות אחרות, אמרתי לך איפה היא נמצאת'."
אלוף במיל' בן ראובן: עוצמת המחדל, היא כל כך איומה ולכן לשאלתך, מאוד מאוד היה לי קשה, מאוד מאוד מאוד היה לי קשה, אבל הרגשתי שצריך.
[מוזיקה]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
דיברנו עם איל בן ראובן, אלוף במילואים, חבר בוועדת החקירה האזרחית של שבעה באוקטובר, בערך שעה אחרי מסיבת העיתונאים, שבה חברי הוועדה הציגו בשבוע שעבר את המסקנות הסופיות. בשלב הזה, אנחנו כבר היינו בערך חודש וחצי אחרי ששלב שמיעת העדויות הסתיים. אבל היה מאוד ניכר, היה בולט, שמחלק מהדברים שבן ראובן שמע שם בחדר, הוא עדיין מתקשה להשתחרר.
אלוף במיל' בן ראובן: עולה לי עכשיו בחור בשם אוּדי לוי. אוּדי לוי הקים את יחידת צִלצַל. היחידה הזאת נולדה בשביל להילחם מלחמה כלכלית בחמאס. ופתאום בא ראש ממשלה, ולא שהוא אומר "אל תילחמו", הוא נותן להם כסף, הוא הופך את העגלה, ומיד היחידה הזאת מוצאת את עצמה, זו יחידה שפעלה שנים, והגיעה להישגים משמעותיים בזה. והוא אומר, "תשמע אני הולך לתמיר פרדו, ראש המוסד, ואני שואל אותו, 'תגיד, דיברו איתך על זה שאתה הרי מחזיק יחידה שהיא נלחמת בכלכלה החמאסית?', וזו מלחמה מאוד מאוד קשה, ומאוד מאוד חשובה. 'מישהו דיבר איתך שאנחנו עכשיו נותנים כסף, אנחנו נלחמים ונותנים כסף מהצד השני?' הוא אומר 'לא, אף אחד לא דיבר איתי'".
[הקלטה] אודי לוי: "אני מברר בתוך הקהיליה, "חבר'ה יש לנו עמדה מאוד ברורה, שחמאס צריך לפגוע בו כלכלית, מה…?" כל מי שדיברתי איתו אומר, "אנחנו לא בסוד הדברים, אנחנו לא מאחורי הסיפור הזה של להכניס כסף לחמאס".
אלוף במיל' בן ראובן: אז זאת האמת, אוּדי בא לספר סיפור שהוא חווה אותו כמפקד צִלצַל, כאחד שהיה בתוך הדבר הזה. וזאת, אלה מסוג העדויות שאתה יוצא מהם נפעם מבחינת הדברים של מה ש… פתאום בא לך מישהו ומספר את כל הקונצפציה דרך הסיפור הזה של המלחמה הכלכלית בחמאס, שמבוטלת על ידי ראש ממשלה שבא עם איזשהו רעיון אחר ועם קונצפציה. ואז כמובן עולות הרבה מאוד שאלות, שאני אחר כך שואל אנשים שבאים, א… זה, "תגידו מי נלחם בקונצפציה הזאת? מי ניסה להתמודד עם זה?" ואז מגיעים לך אנשים, אני אתן לך, גדעון סער למשל, והוא מדבר על דיונים מאוד מאוד רדודים שמוסווים ב"החמאס הוא חלש, הוא לא זה, שקט תמורת שקט, אנחנו נחזיק אותו בצורה כזאת או אחרת", ואף אחד לא מרים דגלים, מעט מאוד לצורך העניין מרימים דגלים אדומים.
[הקלטה] גדעון סער: "יש מימד של זלזול באויב, הוא גם בא לידי ביטוי בדיבור יהיר, ואני חושב שכלפי חמאס בוודאי הייתה תת הערכה למה שהוא מסוגל לעשות באמצעים שהוא פיתח. אגב…"
אלוף במיל' בן ראובן: ואתה שואל את עצמך "מה קרה פה?" ואומרים לך אנשים שעבדו עם נתניהו לאורך זמן, הם אומרים "הבן אדם השתנה, זה לא היה כשהוא התחיל את תפקידו כראש ממשלה, הוא שמע אנשים, הוא נתן, הוא נתן לאנשים להתבטא, הוא רצה להקשיב", מה שנדרש ממנהיג.
אלעד: אז מיכל, בן ראובן הזכיר כמה פעמים את אותו חטא היוהרה, מעבר לחוסר המוּכנוּת, מעבר למחדלי המודיעין, מעבר למחדלים בַּקשר בתוך צה"ל ובין צה"ל למשטרה, הקונספציה עם היהירות שהייתה חלק כל כך אינהרנטי בה, הם גם חלק מרכזי במסקנות של ועדת החקירה האזרחית. זה בא לידי ביטוי בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר. מה עוד אפשר למצוא בדו"ח הזה? קחי אותי בין המסקנות.
מיכל: יש מסקנות רבות, אנחנו מדברים על דו"ח של עשרות עמודים, שבעים עמודים. מדברים שם על נקודות נגיד מעניינות בעיניי, זה מה שהם טוענים, הפגיעה של נתניהו בכל מוקדי קבלת ההחלטות. זאת אומרת שהוא מנע לאורך כל הדרך דיון רציני באמת, שאיפשר ריבוי דעות בכל הסוגיות הביטחוניות.
[הקלטה] יו"ר הוועדה השופטת בדימוס ורדה אלשיך: "ראש הממשלה לא רק שלא מילא את חובתו, אלא תרם תרומה משמעותית לכרסום בכל האדנים של מוקדי קבלת ההחלטות, באופן שמנע כל דיון רציני, הכולל ריבוי דעות. ראש הממשלה תרם תרומה גדולה לקונספציה של כסף תמורת שקט, ואחראי לכך שקולות האחרים שביקרו את הקונספציה הושתקו לחלוטין".
מיכל: וגם מתייחסים, כמובן, שר הביטחון לשעבר, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן עצמו.
[הקלטה] יו"ר הוועדה השופטת בדימוס ורדה אלשיך: "הוועדה מצאה כי שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וקודמיהם, אחראים על הצמצום בסד"כ הצה"לי סביב עזה, על חוסר המוכנות של החיילים בבסיסים השונים בפיקוד הדרום, ועל היעדר המענה לכשלים הרבים שעלו מהשטח, ועל אווירת ההפקרות ששררה ביישובי עוטף עזה."
מיכל: פירוט שלם של איפה הם כשלו, אם זה כמובן החל מהתעלמות מִנוּרוֹת האזהרה, הזלזול בהתראות של התצפיתניות. יש שם שורה ארוכה של דברים, מתייחסים ספציפית להתראות בליל שישה באוקטובר ובשבעה באוקטובר לפיקוד דרום, לאוגדת עזה, יורדים שם לפירוט מלא, וכמובן גם מדברים על חלקם של ראשי הממשלה הקודמים. זאת אומרת, מדברים שם גם על נפתלי בנט, גם על יאיר לפיד.
[הקלטה] יו"ר הוועדה השופטת בדימוס ורדה אלשיך: "כאן רשימת האחראים הנוספים היא ארוכה. אחראים לכך גם ראשי הממשלה, נפתלי בנט, יאיר לפיד, שחַלקוּ בתפקיד למשך שנה וחצי לפניו. לפיד ובנט אחראים גם לשמירה על הקונספציה של כסף תמורת שקט, גם אם באופן שונה. שותפים לאחריות…"
מיכל: גם על בני גנץ, גם כתקופתו כרמטכ"ל וכּשַׂר. מדברים כמעט עשור אחורה על הרמטכ"לים, וגם על שרים בממשלה היום, על תפקידם, וגם האחריות שלהם בניהול הלקוי מאז השבעה באוקטובר.
אלעד: תראי, בשביל להגיד שמדינת ישראל כשלה בשמירה על ביטחון אזרחיה, אז לא צריך ועדת חקירה לא אזרחית, לא ממלכתית, לא משום סוג, זה ברור. אבל כשהוועדה הזו נכנסה יותר פנימה, כשהיא צללה לעומק פרטים, כשעלו בה עדויות שהובאו בפניה כשלים ומחדלים נקודתיים יותר, כשהיא הציגה גם המלצות אופרטיביות, אלו דברים שיש להם איזשהו תוקף? משהו אמור לקרות עם כל זה עכשיו?
מיכל: אז למעשה אין לזה תוקף, זה בדיוק החיסרון של הוועדה הזו. זאת אומרת, בסופו של דבר, אחד, לא מובא בפניה איזושהי מידע מסווג, הם לא יכולים לכפות התייצבות ומתן עדות על אף אחד, וגם אין להם שום סמכות בסופו של דבר מבחינת המסקנות שלהם לדרוש שום דבר אופרטיבי. אתה צריך להבין, בסוף, השורה התחתונה של הוועדה הזו, הסיבה שהיא קמה, וגם המטרה של המסקנות שלה, היא להזכיר למקבלי ההחלטות ובעיקר לנו, הציבור, כמה קריטי שתקום ועדת חקירה ממלכתית, אז בראש ובראשונה, זו המטרה. תראה, כן יש שם כל מיני המלצות יותר אופרטיביות, אבל שוב, זה ברמת ההמלצה, שום גוף לא מחויב לעשות את הדרישות האלה. למשל, קבעה הוועדה שהיא דיברה דברים יותר פרקטיים, למשל, על חוסר התיאום בין המשטרה לצה"ל, שהוביל לכשלים שהביאו לפגיעה בהצלת חיים, ולמשל, דיברו שם על מסיבת הנובה ברעים. אז הם אומרים שהאחריות של שני הגופים האלה, לשפר את מערכת היחסים ביניהם ולתאם את החיזוק ביניהם. להגיד לך שעכשיו בעקבות זה המשטרה וצה"ל יגידו, "אוקיי, בואו נשב, בואו נראה, אנחנו משתפרים להבא"? אני בספק רב. אבל אם הדבר הזה יקרה כמובן בוועדת חקירה ממלכתית, ותהיה דרישה קונקרטית ואופרטיבית לדבר הזה, אז זה אמור לקרות. אז הנקודה הזו, שוב, הוועדה הזו באה להאיר את המקומות האלה, כדי להאיר כמה קריטי, שבאמת מי שיש לו כוח ויכול להשתמש בשיניו, צריך לנצל את זה.
אלעד: א… כן, תרשי לי להיות סקפטי יחד איתך, כי אם לשפוט מהתגובות, או ליתר דיוק חוסר התגובות, במערכת הפוליטית, בקרב מקבלי ההחלטות, על העבודה של הוועדה הזו, אז עם כל הכבוד, לא נראה שהיא באמת תוביל לשינוי גדול, לפחות אצלהם.
מיכל: תראה, מההתחלה היה זלזול מאוד גדול בוועדה הזו, שהזלזול הזה הוא גם מראָה למה חושבים בעיניי, כן? מה חושבים על האזרחים ומה חושבים על החשיבות של ללמוד מטעויות, להסיק מסקנות, לקחת אחריות. בסוף בשורה התחתונה, תראה את מציאות חיינו, כן? אנחנו רואים את הניסיון לגבש חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית, למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית. [מתחילה מוזיקה ברקע] זאת אומרת, ברור לנו שיש כרגע הנהגה שלא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, אז בטח שהיא לא תתייחס ברצינות לזעקה של האזרחים ולמסקנות שהם הגיעו אליהם.
אלעד: מיכל פעילן, תודה.
מיכל: תודה אלעד.
אלעד: ותודה לאלוף במילואים, איל בן ראובן.
וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה, עדי חצרוני, דניאל שחר ושירה אראל. על הסאונד, יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[המוזיקה מסתיימת]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments