אחד ביום - למה הדולר נופל?

הדולר האמריקאי נחלש ולראשונה מזה כ־25 שנה הוא שווה רק כמה אגורות יותר משלושה שקלים. יש מי שמרוצים מזה ויש מי שלא, אבל יש אדם אחד - וזה אולי יפתיע אתכם - שמבחינתו דולר חלש זה בדיוק מה שצריך כדי לחזק את הכלכלה האמריקאית. הפעם אנחנו עם ד״ר תומר פדלון, מרצה וחוקר לכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב וב- INSS על נפילת הדולר.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/02/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום, יום שני, שניים בפברואר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏בשנת 2016, בארצות הברית עלו על טעות. מתברר שמיליונים של שטרות בשווי דולר אחד הודפסו עם מספרים סידוריים זהים לאלו שהיו על שטרות דולר שהודפסו שנתיים קודם.

‏הייתה איזו אי הבנה בין ניו יורק לבין וושינגטון DC וכמעט 6 וחצי מיליון שטרות של דולר הונפקו עם מספרים זהים. זו מגה פדיחה. זו טעות נדירה וחריגה. [מוזיקת רקע] עד כדי כך נדירה, שאם במקרה תצליחו להשיג שני שטרות כאלה עם אותו מספר סידורי, תוכלו למכור את שניהם ביחד בעד 150,000 דולר.

‏אז מתברר שיש קטע כזה של אספנים, לחפש שגיאות הדפסה על שטרות.

‏[הקלטה]

Unknown Speaker: “What the heck is wrong with this bill? Have you ever seen a bill like this one? That looks, well… a little off? Well, whether you have or have not, you’re gonna want to watch this video because I’m gonna be talking about errors and misprints that could be hiding in your wallet…”

‏אלעד: יש ממש מדריכים מה צריך לחפש על השטר כדי לבדוק אם, במקרה, ה-20 דולר שיש לכם בכיס שווים, אולי, כמה אלפים.

‏[הקלטה]

Unknown Speaker: “If it’s misaligned, if there are splotches or smears, all sorts of good stuff…”

‏אלעד: יש תוכנית טלוויזיה שאני די מחבב. כל מיני אנשים מגיעים עם חפצים, שנראים כאילו יצאו מאיזה פח אשפה, ואז מתברר שהם בעצם שווים מאות אלפי דולרים. אז גם לשם מגיעים, לא פעם, כאלה עם דולרים שהודפסו עם טעות.

‏[הקלטה]

Unknown Speaker: “…Lots of different kinds of errors, this is one of the nicest ones I’ve seen: It’s a significant fold over, it’s nice, you have the corner of the sheet which has the back plate number on it…”

Host: “What’s it worth?”

Unknown Speaker: “I’d say, a thousand to fifteen hundred…”

Host: “Wow!”

‏אלעד: אז יש כסף ששווה הרבה יותר ממה שכתוב עליו ויש גם כסף שלא.

‏[מוזיקת רקע]

‏כבר כמה שבועות שהדולר האמריקני האמיתי, לא כזה שהודפס עם טעות, כמה שבועות שהדולר נחלש. הוא נחלש מול האירו, הוא נחלש מול הפאונד הבריטי, הוא נחלש מול הפרנק השוויצרי ונחלש, מאוד, גם מול השקל הישראלי. דולר אחד שווה רק כמה אגורות יותר מ-3 שקלים.

‏זו רמה שלא ראינו כמעט ב-25 השנה האחרונות. יש לא מעט אנשים שמרוצים מזה, יש לא מעט אנשים שלא. ויש איש אחד, שדולר חלש זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שהוא רוצה. זה אולי יפתיע אותכם, אבל האיש הזה הוא דונלד טראמפ.

‏אז הפעם אנחנו עם דוקטור תומר פדלון, מרצה וחוקר לכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב וב-INSS, על איך הנשיא טראמפ בטוח, שדולר חלש, יוביל לכלכלה אמריקנית חזקה.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏ד"ר פדלון: אני רוצה לקחת אותך ל-מאר-א-לאגו שבפלורידה, שם, לפני כשנה וחצי, אפשר לומר, שדונלד טראמפ וחבריו הקרובים עבדו על מה שנקרא "מאר-א-לאגו אקורדס" שמדברים שם על תכנון המדיניות הכלכלית של ארצות הברית בקדנציה הנוכחית של טראמפ. והם אומרים 'הדולר הוא, בעצם, חזק מדי ודולר חזק מדי פוגע בייצור בארצות הברית, ופוגע בכלכלה האמריקאית. אנחנו צריכים, בכוונה, להוביל לפיחות של הדולר כדי לחזק את הכלכלה האמריקאית'.

‏אלעד: מה שדוקטור תומר פדלון אומר הוא קצת לא אינטואיטיבי. הנשיא האמריקני רוצה להחליש את המטבע המקומי. טראמפ מסתכל על הנתונים וחושב שהדולר חזק מדי.

‏ד"ר פדלון: הדולר חזק משמעותית ב-15 שנים האחרונות, והוא התחזק משמעותית מסיבות אובייקטיביות ברורות, שארצות הברית הגדילה את הנתח שלה בכלכלה העולמית בשנים האלה, מ-20% ל-25% מהתוצר העולמי. ששוק המניות בארצות הברית משגשג, שארצות הברית ממשיכה להעניק לעולם את אותו כלי פיננסי בטוח שהוא אג"ח אמריקאי, ולכן כולם רוצים אמריקה!

‏אתה יודע, מה שהתקבע מאוד בשפה הפיננסית הגלובלית בשנים האחרונות, זה תופעה שנקראת TINA: There Is No Alternative. אין אלטרנטיבה לארצות הברית, אין אלטרנטיבה לדולר האמריקאי, וזה אחד משלים את השני, כמובן. כי אם אין אלטרנטיבה לארצות הברית, אז אנחנו רואים יותר ויותר השקעות חוץ ישירות שארצות הברית מקבלת, ולכן הם צריכים את הדולר, הביקוש לדולר עולה. הנכסים בארצות הברית, היום… הוול סטריט, אגב, זה למעלה מ-50% משווי כל הבורסות בעולם, רק כדי להכניס אותנו לקנה מידה. ואם אין אלטרנטיבה אחרת, אז הרי שארצות הברית זו ההשקעה בטוחה.

‏אלעד: אז אמרתי, זה לא אינטואיטיבי, הכלכלה האמריקאית חזקה, היא עוקפת בסיבוב את כולם. החוזק של הדולר הוא סימן לאמון, לאמון בכלכלה של ארצות הברית. אז מה הבעיה? הרי אדון טראמפ, אתה זה שרצית להפוך את אמריקה ל-great again.

‏אז זהו, רק כי משהו לא אינטואיטיבי, זה לא אומר שאין בו היגיון. אבל כדי להבין את ההגיון, נלך אחורה. אחורה, כדי להבין איך, בכלל, הדולר הפך למטבע החשוב בעולם.

‏[מוזיקת רקע בריטית]

‏ד"ר פדלון: הדולר לא תמיד היה המטבע הדומיננטי בעולם. בתחילת המאה ה-20, המטבע הדומיננטי היה הפאונד הבריטי. כיאה למעצמה הבריטית, היא הייתה המעצמה הצבאית הגדולה והייתה המעצמה הכלכלית הגדולה בתבל. אבל, אירועי מלחמת העולם השנייה הובילו לתפנית חדה בטרג'קטורי של האימפריה הבריטית.

‏בסיום מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית הייתה הכלכלה הגדולה בתבל והמנצחת הגדולה של המלחמה, אם תרצה. אנחנו מדברים על תקופה שבה, זה באמת מדהים לחשוב על זה, כ-50% מהתוצר העולמי היה אמריקאי. ובתקופה כזו, למעשה עוד לפני סיום מלחמת העולם השנייה, בקיץ 1944, ב-Bretton Woods, בניו המפשייר, ארצות הברית כבר מנסה לתכנן את העולם אחרי מלחמת העולם השנייה. הם מנסים להבין למה, בכלל, דמות קיצונית כמו היטלר תפסה את השלטון בגרמניה. והתשובות שלהם הן תשובות כלכליות, ברובן. כשהמצב הכלכלי לא טוב, וכשיש אינפלציה, הבוחרים הולכים לקיצוניים משני הצדדים, הקומוניסטים והפשיסטים.

‏אלעד: זו פיסה מאוד מעניינת של ההיסטוריה. הוועידה ב-Bretton Woods.

‏[הקלטה]

News Anchor: “At Bretton Woods, New Hampshire, delegates from 44 Allies and associate countries arrive for the opening of the United Nations monetary and financial conference…”

‏אלעד: 44 מדינות השתתפו בה, ארצות הברית, המארחת כמובן, אבל היו שם נציגים בריטים, סינים, איראנים, ברזילאים, מכל העולם. זו הפסגה שבה נקבע סדר עולמי כלכלי חדש. זו הפסגה שבה נולדו גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. שם הנציגים גם נדרשו למצוא דרך לסחור ולהחליף בין מטבעות.

‏ד"ר פדלון: העניין הוא, שגם צריך לחשוב על איזשהו מטבע, שיהיה מטבע שיאפשר את הסחר בין השחקנים ברחבי העולם. אבל ב-1944, כאשר מנסים לחשוב על איזשהו מטבע שיניע את הכלכלה הגלובלית, ברור שהדולר הוא המועמד הראשון לכתר.

‏הדולר, מהר מאוד הופך להיות המטבע המרכזי בעולם, מסיבה אחת פשוטה, כי אפשר לגבות אותו בזהב. הדולר, כמובן, לוקח בפער ניכר את המטבעות האחרים מכיוון ששני שליש מכל הזהב בעולם נמצא בארצות הברית.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: הדולר האמריקני, הוא הוצמד לזהב. זה מה שנקרא ה"גולד סטנדרד", תקן הזהב. המשמעות היא שעל כל דולר שהודפס בארצות הברית, היה צריך כמות מסוימת של זהב שתגבה אותו. התקן העניק סוג של עוגן לדולר. הוא הרגיע את הציבור, הוא הגביל את הרשויות, הוא קבע שהשטרות הם לא סתם חתיכות נייר. אי אפשר יהיה להדפיס כמה שרוצים. לשטר של דולר יש משמעות, כי הוא מגובה במשהו מוחשי. הוא מגובה בזהב.

‏ד"ר פדלון: מקיץ 1944, האמריקאים מנסחים את מערכת Bretton Woods, שעובדת בצורה הבאה: הדולר יהיה מוצמד לזהב. הם קובעים נוסחה לפיה אה… 35 דולר שווים אונקיית זהב אחת. עכשיו, זה לא אומר, באמת, שעל כל 35 דולר שאתה מדפיס אתה חייב אונקיית זהב שתהיה לך במרתפים, אבל אתה חייב שיהיה לך יחס מסוים, שאם מישהו ייגש לבנק וירצה את הזהב, אתה תוכל להביא לו. הדבר הזה הוא, כמובן, כלי נהדר למנוע אינפלציה, וכלי נהדר גם לייצב את המערכת הפיננסית הבינלאומית בשנים הפרועות של אחרי מלחמת העולם השנייה. ולכן, מה שמתקבע כחלק ממערכת Bretton Woods זה שהאירופים ומדינות אחרות שמשתתפות ב-Bretton Woods, לא יגבו את הכסף שלהם בזהב, אלא יגבו את הכסף שלהם בדולרים, שהדולר מוצמד לזהב. וזה הפך להיות המשענת של הכלכלה הגלובלית אחרי מלחמת העולם השנייה.

‏אלעד: זהו, זה היה ההיגיון במערכת Bretton Woods. האמריקנים הצמידו את הדולרים שלהם לזהב, והמדינות החתומות הצמידו את המטבעות שלהן לדולרים. עוגן הזהב הוא כמייצב של המטבע האמריקני, והמטבע האמריקני הוא כעוגן המייצב של כל השאר. עכשיו, השיטה הזאת עבדה. לא עבדה מושלם, אבל עבדה עד ש…

‏ד"ר פדלון: תראה, מה שקורה זה דבר נורא מעניין. ב-1971, האירופים מריחים שמשהו בארצות הברית הוא לא כשורה. ההוצאות של מלחמת וייטנאם הן כל כך גבוהות, שהאמריקאים נאלצים להדפיס הרבה יותר דולרים מאשר יש להם גיבוי של זה בזהב. ולכן הצרפתים, בעיקר, מתחילים לבקש מהאמריקאים לא דולרים אלא זהב. וישנה איזושהי אפיזודה היסטורית, שבה אוניות אמריקאיות, באמת, מגיעות עם זהב לצרפת. אבל ב-1971, ששארל דה-גול מבקש עוד ועוד זהב, לאמריקאים אין גיבוי, והם אומרים Enough is enough ומסיימים את מערכת Bretton Woods.

‏[הקלטה]

President Richard Nixon: “We must protect the position of the American Dollar as a pillar of monetary stability around the world. The strength of a nation’s currency is based on the strength of that nation’s economy and the American economy is, by far, the strongest in the world.”

‏אלעד: הנשיא ניקסון ביטל את ההצמדה של הדולר לזהב ואחרי השינוי והטלטלה הראשונית, המצב נרגע. הוא נרגע כי, בין היתר, ארצות הברית ידעה להגן על הדולר. הסכם "פטרו-דולר" עם סעודיה, הפך את הדולר למטבע הרשמי שלפיו מתמחרים נפט. אנחנו דיברנו עליו בפרק הנפט של ונצואלה שהעלינו בחודש שעבר, אז ההסכם הזה, יחד עם העובדה שהמערכת הבנקאית העולמית כבר התרגלה לעבוד עם הדולר, הם גרמו לכך שמבחינתו של המטבע האמריקני לא הרבה השתנה.

‏ד"ר פדלון: הוא עדיין המטבע שכולם סוחרים בו, הוא עדיין המטבע שכולם רוצים בו, והוא עדיין המטבע ברזרבות של הבנקים המרכזיים, ולכן האמריקאים קיבעו את מעמדם גם אחרי סיום מערכת Bretton Woods כאימפריה הכלכלית מספר אחת בעולם ולה המטבע הרזרבי המשמעותי ביותר בעולם. זה אומר שגם אם אתה נמצא במדבר סהרה וגם אם אתה נמצא בחנות בניו יורק וגם אם אתה נמצא בטיול טבע באוסטרליה, ברגע שאתה תשלוף מהכיס את הדולר האמריקאי, כולם יקבלו אותו. כולם רצו את הדולר.

‏אלעד: עכשיו, אפשר לשאול כאן שאלה, למה? וזו שאלה חשובה, היא שאלה רלוונטית. אם הדולר כבר לא מוצמד לזהב, אם שטר של 100 דולר הוא, בסוף, פשוט חתיכת נייר בצבע ירוק, אז למה מקבלים אותו בכל מקום? למה מתמחרים בעזרתו סחורות, מתכות יקרות? אז כאן נכנס אלמנט אחר לתמונה. הוא מגיע יותר מעולמות הפסיכולוגיה אולי, אבל עדיין קשור מאוד לכלכלה.

‏ד"ר פדלון: אתה סומך על הדולר בכל מקום ברחבי הגלובוס, כי אתה רואה למטה את החתימה של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ואתה יודע, שמי שנותן את הגיבוי לאותו מטבע הוא לא מתכת יקרה אלא הבנק המרכזי של המעצמה הכלכלית והמעצמה הצבאית מספר אחת בעולם. כלומר, הם מתחייבים שהשטר הזה, של הדולר, שווה 100 דולר או 50 דולר וזה מספיק חזק כדי להפוך אותו למטבע החזק ביותר בעולם.

‏ההשתלטות הזו על המערכת הפיננסית העולמית היא כל כך ממוסדת כבר למעלה מ-80 שנה, שאתה יודע, כל פעם זה מפתיע אותי מחדש להבין עד כמה המטבע הזה הוא דומיננטי. אני אתן לך דוגמה פשוטה. ישראלי שהולך וקונה מוצר בחופשה בתאילנד, אז הוא קונה אותו במטבע המקומי, בבאט. אבל שהוא עושה את הטרנזקציה הזו, הטרנזקציה הזו היא לא ישירה שקל - באט תאילנדי. זה שקל - דולר אמריקאי - באט תאילנדי. הדולר האמריקאי, הוא המטבע שבו משתמשים, לפחות בצד אחד, בלמעלה מ-90% מכל הטרנזקציות העולמיות.

‏אלעד: הדולר מניע את הכלכלה העולמית. הוא ה-middleman. הוא המתווך בין עסקאות במטבעות. הוא המטבע שלפיו מתמחרים. הוא הפרזנטור של הכלכלה האמריקנית הבטוחה והיציבה, וזה הפך אותו למה שנקרא "מטבע הרזרבות הנפוץ בעולם". המטבע שבנקים מרכזיים מחזיקים הכי הרבה אחרי המטבע המקומי שלהם.

‏ד"ר פדלון: כ-60% מכל כל רזרבות המט"ח בבנקים המרכזיים בעולם הם בדולרים. אם הדולר ישתולל, ואם תהיה תנודתיות יותר מדי גבוהה, הוא עלול לאבד ממעמדו. כי אחת מהסיבות המרכזיות שהוא הפך להיות מטבע רזרבים מרכזי, זה שאין יותר מדי השתוללויות בדולר. הוא יחסית עובד ברצועות אה… די קבועות, או, נקרא לזה ככה, לא קיצוניות יתר על המידה, שמאפשרות לנו להשקיע בדולר ובנכסים נקובי דולר באמונה שלמה, שהוא לא יאבד מערכו יותר מדי ולא יעלה בערכו יותר מדי. הדולר זה כמו שפה משותפת. תחשוב על זה, יש לנו יותר מ-150 מטבעות בעולם כמו שיש לנו גם, לא יודע, מאות שפות בעולם, אבל הדולר יוצר שפה פיננסית בין אנשים, ולכן מקבלים אותו בכל מקום.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: אם נמשיך באנלוגיית השפות, אז הדולר הפך לאנגלית של עולם המטבעות. השפה האוניברסלית. אלא שאז הגיע הנשיא טראמפ, הסתכל על הנתונים, ואמר שהדולר החזק אולי עובד טוב עבור העולם, אבל עבור ארצות הברית של טראמפ, הוא חזק יותר מדי.

‏אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: המערכת הכלכלית העולמית, שהתעצבה אחרי מלחמת העולם השנייה, בפסגת Bretton Woods, הייתה מאוד מוטית לכיוון ארצות הברית, לכיוון הדולר. זו מערכת שהמחישה את הכוח העצום של הכלכלה האמריקנית, את העוצמה המדינית האמריקנית. כשארצות הברית מטילה סנקציות על מדינה אחרת, זה משמעותי, כי בלי הדולר קשה לאותה מדינה לתפקד. בקיצור, על פניו, הכל נשמע מעולה.

‏ד"ר פדלון: כן. זה… זה נשמע נהדר. השאלה למי? או מי מרוויח מכך ומי מפסיד מכך? וטראמפ, עוד בקדנציה הראשונה שלו, דיבר הרבה על כל מפסידי הגלובליזציה, האנשים והסקטורים בכלכלה שהפסידו מהגלובליזיה.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “I’ve toured Pennsylvania, I’ve toured New York, I’ve toured so many of the states, They’ve been cleaned out. Their manufacturing is gone. Never again! we will keep our jobs and bring new ones…”

‏ד"ר פדלון: סקטורים של פלדה, של מכונות כבדות, של מכוניות, כל הסקטורים האלו שהעבירו חלק גדול מהייצור מעבר לים. כי דולר חזק, אגב, בין השאר, גורם לכך שהייבוא הוא זול יותר, אבל מן העבר השני של המתרס, מייקר את הייצור.

‏הוא לא הראשון, שמעלה את הסוגיה הזו, שמגזר הייצור בארצות הברית הצטמצם משמעותית ב-50 השנים האחרונות, מסדר גודל של 30% מסך העובדים בארצות הברית, לסדר גודל של 8%, 9%. אבל, לדעתו ולדעת רבים אחרים אגב, אה… זה כבר צעד אחד יותר מדי.

‏ההיחלשות היא כבר יותר מדי משמעותית ויש צורך לתמוך במגזר הייצור, על אחת כמה וכמה, כאשר ישנם מתחים גיאופוליטיים, וכאשר המאבק הבין מעצמתי הוא תופס את קדמת הבמה, בשנים האחרונות, בין ארצות הברית לסין. כי סין, בשנים האחרונות, למעשה, מהווה תמונת ראי של ארצות הברית. כאשר מגזר הייצור בארצות הברית מצטמצם משמעותית, בסין הוא גדל משמעותית והיא אחראית על חלק משמעותי, נתח משמעותי, מכל הייצור העולמי.

‏אלעד: אז איך עושים את זה? איך דואגים שיהיה יותר Made in the USA ופחות Made in China? מכסים. מס על סחורה מיובאת. זו דרך אחת. וטראמפ, אנחנו יודעים, יש לו יד קלה על הדק המכסים. אבל יש עוד פיצ'ר משלים, אם תרצו. לצד המכסים, צריך שהדולר יהיה, יחסית, נמוך.

‏[מוזיקת רקע]

‏בואו, לצורך הדוגמה, נדמיין, שפתחתי היום מפעל לייצור גרביים. מזל טוב! גרבי 'אחד ביום'. אלו גרביים בוטיק. אז זוג יעלה 100 שקלים. עכשיו, נניח, שבארצות הברית התלהבו מהגרביים שלי ויש יבואן שרוצה למכור אותם שם. כשהדולר גבוה, 4 שקלים נגיד, האמריקאי ישלם לי 25 דולר על כל זוג. כשהדולר נמוך, 3 שקלים, הוא כבר ישלם 33 דולר. תוסיפו לזה עוד מכס, שטראמפ יטיל על גרביים, ובכלל לא יהיה ליבואן האמריקני משתלם לקנות ממני גרביים במחיר כל כך גבוה. הוא יעדיף, פשוט, לקנות גרביים בייצור מקומי.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏העניין הוא שטראמפ לא יכול, בעצמו, לקבוע מה יהיה שער הדולר. אנחנו אמרנו, הדולר היה יציב בגלל שהוא סימל כלכלה, מעצמה יציבה. או! אז נדמה לי, שאתם כבר מבינים לבד לאן אני הולך מכאן.

‏ד"ר פדלון: זה נובע מכך שמטבע, או כסף, בראש ובראשונה, הוא תלוי אמון, ואנחנו רואים הרבה מאוד תופעות מדאיגות בשנה האחרונה, לגבי ארצות הברית, שבוא נגיד ככה, אלו שמחזיקים את הדולרים בעולם מתחילים לשאול הרבה שאלות, יש הרבה סימני שאלה, כי הדולר האמריקאי הוא מטבע שלא עומד בפני עצמו, הוא מטבע של המעצמה האמריקאית. הוא המטבע של המעצמה הכלכלית והמעצמה הצבאית הגדולה בתבל.

‏אלעד: בשבועות האחרונים, ומאזיני "אחד ביום" יודעים מצוין כי אנחנו עסקנו ברוב הדברים האלה, טראמפ רמז שיכבוש צבאית את גרילנד, הוא איים בהטלת מכסים נוספים על אירופה. טראמפ איים, ועדיין מאיים, לתקוף את איראן. הוא השתלט על ונצואלה ואצלו בבית, טראמפ הסתכסך עם ראש הבנק המרכזי, ה-FED.

‏כן, כל ההתפתחויות האלה. אירועים שיכולים להתפרש על פני "אחד ביומים" של חצי שנה, קרו בשבועיים, שלושה. הם מייצרים בלאגן. הם מייצרים חוסר יציבות. הם מייצרים, בדיוק, את האקלים שצריך מי שרוצה להחליש את המטבע שלו.

‏ד"ר פדלון: בהחלט. הקרקס הזה, תוכנית הריאליטי הזו, בהחלט פוגעת באמון בארצות הברית. כמובן, כל העניין הזה שטראמפ מדבר על זה, שאולי דולר חלש זה לא דבר כל כך רע. הוא אמר את זה, לא פעם, במסיבות עיתונאים.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “No, I think it’s great. I mean the value of the Dollar… Look at all the business we are doing… No, Dollar’s… Dollar’s doing great.”

‏ד"ר פדלון: זה מוביל לכל כך הרבה אי ודאות, שפוגע מאוד באמון בארצות הברית.

‏אלעד: ובכל זאת, למרות הכל, טראמפ, לפחות כלפי חוץ, מבסוט. 'הדולר במצב נהדר' הוא אמר וכששאלו אותו, כשביקר באיווה, על הירידה בערך הדולר, טראמפ התמוגג.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “You can have it… I can have it go up or go down, like a Yo-Yo… Great people here, great people in Iowa…”

‏אלעד: 'אני יכול לגרום לו לעלות או לרדת, כמו יו-יו' - וזה נכון. ואגב, אני ממש לא טוען שאיראן, גרינלנד, הדיבור על חקירה נגד ראש ה-FED, אני לא טוען, שהם, כולם, חלק מאיזה 'Master Plan' של טראמפ להחליש את הדולר, אבל טראמפ הרי יודע שהדולר ייחלש במצב של חוסר יציבות, של כאוס והוא, לכל הפחות, מקבל את זה, הוא חי עם זה בשלום. טראמפ, אנחנו כבר מכירים אותו, בוודאי גם מאוד גאה בעובדה שהוא נמצא בעמדה שיכול להנדס את הכלכלה העולמית בפוסט אחד בסושיאל.

‏דולר נמוך, לדוגמה, הוא יפגע ביצואנים הישראלים לארצות הברית, אבל הוא ישפר את החיים של היבואנים ושל צרכנים ישראלים, שקונים מארצות הברית סחורות. הוא יוזיל חלק מהחוב של ישראל שנקוב בדולרים, אבל עלול לפגוע בפנסיות של ישראלים שמושקעות בדולרים. ואחרי כל זה, יש בכל זאת היגיון במחשבה של טראמפ. הדולר הוא חזק, ואולי באמת חזק מדי. הייצור האמריקני צנח, אין על זה מחלוקת.

‏ארצות הברית נמצאת בגרעון סחר של יותר מטריליון דולר וטראמפ, אולי, הוא בונה על TINA. זוכרים? There Is No Alternative. אולי טראמפ בונה על זה, שגם אם הדולר ייחלש, וגם אם התוכנית שלו תסתבך, המטבע האמריקני ימשיך, בכל זאת, להיות המטבע החזק בעולם.

‏ד"ר פדלון: עכשיו, אנחנו צריכים להבין שטראמפ והבית הלבן תחת טראמפ, באמת, יש להם מדיניות חוץ מאוד מאוד יהירה, הייתי קורא לזה, השוטר הגלובלי, השחקן הכלכלי הגדול ביותר בעולם והחשוב ביותר בעולם. ובגדול, הם צודקים. ולמזלם, גם קשה מאוד להחליף מטבע רזרבי. כלומר, אנחנו רואים איך הוא נחלש בשנים האחרונות, אבל עדיין אנחנו לא רואים מטבע שמחליף את הדולר. כדי להחליף מטבע רזרבי מרכזי בעולם, צריך הרבה דברים שיקרו בעת ובעונה אחת. אבל אם הייתי מנסה, ככה, לומר בצורה מעט גסה, הייתי אומר את זה, שני דברים מרכזיים, שצריך שיקרו. דבר ראשון, איזושהי קטסטרופה. סוג של מלחמת העולם השנייה, שלמעשה הובילה לשקיעתה של האימפריה הבריטית, או איזה קטסטרופה כלכלית. עד עכשיו, אגב, היו גם קטסטרופות כלכליות כמו המשבר הפיננסי של 2008, שבאופן פרדוקסלי הוביל להתחזקות של הדולר ולא החלשות של הדולר.

‏ודבר שני שצריך לקרות, שתהיה אלטרנטיבה! איפה יש אלטרנטיבה? אין אלטרנטיבה לדולר. עם כל הכבוד לאירו, עם כל הכבוד לפרנק השוויצרי, עם כל הכבוד ליין היפני, הם עדיין לא מהווים אלטרנטיבה ראויה לדולר, ועדיין אין בהם את הנזילות שהדולר מגלם בתוכו ואת האמון שלבית הלבן ול-FED יש בעולם.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: דוקטור תומר פדלון, תודה.

‏ד"ר פדלון: תודה רבה.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה, דניאל שחר, הילה פז, עדי חצרוני ושירה אראל. על הסאונד, יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן, גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה