ריבוי המקרים השנה של חולים שנדבקו בקדחת מערב הנילוס הצליח להדאיג גם את מערכת הבריאות וגם לא מעט אזרחים בישראל. מה המקור של הנגיף, איך מזהים את המחלה ומה אפשר לעשות כדי לעצור את ההדבקה? האורחים: יולן כהן, כתבת "תוכנית חיסכון" וד"ר שי רייכר, מנהל אגף המזיקים וההדברה במשרד להגנת הסביבה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/07/2024.
[חסות]
[מוזיקה]
אלעד: היום יום שלישי, שניים ביולי, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12.
אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום בכל יום.
[קול של זמזום יתוש]
יתוש, איזה דבר מעצבן, בחיי. האמת, לא היתוש הוא המעצבן, היתושים הזכרים הם דווקא ממש סבבה. הם אוכלים בכלל צוף של פרחים. היתושות, הן הבעיה, הן אלו שצריכות את הדם שלנו, ליתר דיוק את החלבונים בדם שלנו, כדי לייצר ביצים. וגם עקיצה של יתושה, כמו הצליל הזה שהיא עושה, זה דבר מעצבן. זה מגרד, זה מתנפח, זה משאיר סימן אדום על העור. אבל זה עוד כלום לעומת הסכנות. היתושות, וזה אולי מפתיע, נחשבות לחיה הקטלנית ביותר בעולם, באמת. לפי הערכות, כמיליון בני אדם מתים בשנה כתוצאה ממחלות שמועברות בעקיצות של יתושות. 14 בני אדם, רק לצורך ההשוואה, מתים בכל שנה בגלל כרישים [מוזיקה ברקע]. ועכשיו, בישראל, חלה עלייה חדה במספר החולים במחלה שמועברת לבני אדם בעקיצות של יתושות. לא אחת המחלות המסוכנות יותר, בהשוואה למלריה ולזיקה, אבל זו מחלה שבהחלט מדאיגה את מערכת הבריאות בישראל, והצליחה גם להכניס ללחץ לא מעט אזרחים בארץ.
[מוזיקה]
אז הפעם, אנחנו עם קדחת מערב הנילוס או בשמה העממי יותר, קדחת הנילוס.
שלום יולן כהן.
יולן: שלום אלעד.
אלעד: מתי בעצם התחיל הסבב הנוכחי של קדחת הנילוס?
יולן: ממש בתחילת יוני… אנחנו זוכרים את ההודעה הראשונה של משרד הבריאות, שנמצאו יתושים שהם נגועים בקדחת, בשרון. צריך לומר שההודעה הזאת לא הייתה נראית חריגה. אבל איפה התחילה הבעיה? שכמה ימים לאחר מכן, פתאום אנחנו מקבלים דיווח מבית חולים איכילוב, לא ממשרדי הממשלה שאמורים לתכלל ולנטר, שיש תחלואה חריגה, יש מספר חולים, יש חולים שהם במצב קשה, לאחר מכן אותם חולים גם נפטרו, יש חולה נוסף שקיבל שיתוק קשה מאוד כתוצאה מאותה קדחת.
[הקלטה] דוברת: "יש לנו, נכון, רק בחודש יוני, 20 מאובחנים חדשים שלנו, שזה לא היה ככה מעולם, כלומר, אני כבר באיכילוב 20 שנה, לא היה מעולם דבר כזה."
יולן: זה התחיל קודם כל בשרון, אז יצאה הודעה הראשונה של משרד הבריאות, אבל לאחר מכן זה התפשט לתל אביב, לבת ים, לרמת גן, ואני מניחה שיש עוד ועוד אזורים, הרצליה, שמענו גם כן קרית אונו, זאת אומרת, כל המרכז. וההערכה היא שזה גם יתפשט לעוד אזורים ברחבי הארץ, כי בסוף, ברגע שזה קורה, קשה מאוד לעצור את זה.
אלעד: כשבתי החולים הניפו דגל ואמרו, שימו לב, קורה כאן משהו חריג. מה הוביל לזה? מה גרם להם לדבר בכלל באופן הזה?
יולן: כי יש צבר מקרים בזמן מאוד מאוד קצר, ואתה רואה את מספר החולים גם, ואת מספר הנפטרים. אם בשנים קודמות זה היה חולה אחד או שניים, הפעם זה כבר הגיע לעשרות חולים, כל יום המספר הזה עולה, יש עוד גם כמה בגדר חשודים, ויש גם כמה נפטרים, ולכן ה… בתי חולים התריעו שיש כאן משהו מאוד מאוד חריג, והם גם התריעו בפני משרד הבריאות. אבל את ההתרעה הזאת אנחנו קיבלנו מבית החולים, ולא מהמשרד שאמור לתכלל ולאסוף את כל הנתונים הללו.
אלעד: אז זהו, כמו שאת אומרת, איסוף הנתונים אולי התחיל מאוחר, אבל הוא התחיל, בסופו של דבר, ונכון לסוף חודש יוני, אנחנו מדברים על 81 מקרים מאובחנים, על שבעה נפטרים, שישה מונשמים ויותר מ-60 מאושפזים. ואל מול המספרים האלה, וגם אל מול הביקורת, מה אמרו במשרד הבריאות?
יולן: הם אומרים… בהתחלה הם אמרו שאין כאן תחלואה חריגה. "צריך להבין, זה מספר מאוד מאוד קטן". אתה אומר, רגע, אבל בתי החולים אומרים שיש תחלואה חריגה, ויש צבר מקרים. "לא, אל תלחיצו את הציבור, יש מספר מאוד מאוד קטן", ואתה רואה שהמספר הזה רק הולך וגדל. ונראה שהם, שוב, הם ישנים בעמידה. מדוע אנחנו צריכים להגיע לרגע שיש נפטרים, שאנשים איבדו את חייהם, ורק אז אתם מתעוררים ומתחילים להדביר, ופתאום להוציא הודעות שהתגלו יתושים נגועים בבת ים, או ברמת גן או באזורים אחרים? מדוע אנחנו לא ידענו על זה מראש? עכשיו, מעבר לכך, אנחנו רואים שגם הציבור בהיסטריה, ואנחנו רואים את זה בעיקר ברשתות הפארם, שאם תיכנס לאחת מהרשתות, כמעט ולא ניתן למצוא תכשירים. תכשירים למריחה שהם נגד יתושים. כולם נגמרו, בטח התכשירים לילדים… שבאמת אנחנו רואים שההורים מאוד מאוד נלחצים, לאחר שגם כן נמצאה תינוקת שנדבקה באותה קדחת. אז יש היסטריה מאוד מאוד מובנת בציבור, צריך לומר ולהרגיע שגם במרבית המקרים זה נגמר בלא כלום, שהאוכלוסיות הרגישות הן אלו שנפגעות. אבל שוב ההיסטריה היא מובנת, וכאן זה התפקיד של המשרדים, משרדי הממשלה, באמת למנוע את המקרים הבאים.
[מוזיקה]
אלעד: אז ניקח גם אנחנו כאן את תפקיד הלוחמה בהיסטריה. כן, ההיקפים עלולים להפחיד, אבל יש מה לעשות, ויש גם את מה שכבר נעשה כדי להילחם בקדחת הנילוס. ובאופן כללי, ככל שיודעים על משהו יותר, ככה יש פחות סיבה להיסטריה סביבו. אז אנחנו כאן, איתכם, ואנחנו לא לבד, כי דיברנו גם עם ד"ר שי רייכר, הוא מנהל אגף המזיקים וההדברה במשרד להגנת הסביבה. אם יש מישהו שיודע את מה שצריך לדעת, על קדחת הנילוס, הוא האיש.
ד"ר רייכר: כן, אז בואו נתחיל בלהגיד שקדחת מערב הנילוס היא מחלה שמוכרת לאנושות למעלה מ-100 שנה. כלומר, זו מחלה מאוד מאוד ותיקה. היא באמת, המקור שלה, המקרה הראשון שהופיע היה באוגנדה, זה ממערב לנילוס, זה כמובן לא אומר שזו פעם ראשונה שהוירוס הזה תקף בן אדם. זה אומר שזאת הייתה הפעם הראשונה שהאנושות הצליחה לאפיין את המחלה ולזהות אותה. הקדחת הזאת מוכרת גם בישראל כבר מתחילת שנות החמישים. בכל שנה מדווח על המחלה הזאת, יש לנו עשרות מקרים בשנה על פי רוב, כשלא כל השנים הם זהות, כלומר, יש שנים שבהם יש מספר בודד של עשרות מקרים, יש שנים שבהם מספר מקרים גבוה משמעותית, למשל, שנת 2000, היו לנו למעלה מ-400 חולים מאומתים. כלומר הדבר הזה הוא מאוד תנודתי וקשה מאוד לחזות את מספר החולים שיהיו. צריך להבין שמספר החולים הוא למעשה תלוי בכמה גורמים.
הגורם הראשון הוא מספר העופות שנושאים את הנגיף, שהם למעשה המקור הפונדקאי של הוירוס הזה. העופות נושאים את הנגיף. לאחר שיתושה עקצה את העוף היא עלולה לאחר מכן לעקוץ בן אדם ולהעביר אליו את הוירוס. אז ככה שצריכה למעשה להתרחש שרשרת שלמה של אירועים שעוברת מעוף, ליתוש, לאדם, שרק לאחר מכן האדם בחלק מהמקרים עלול לפתח מחלה.
אלעד: תודו, זה כבר מרגיע קצת, נכון? זו מחלה מוכרת, זו מחלה ותיקה, זה כבר סימן טוב. וגם השרשרת, השרשרת שהיא הכרחית כדי שהאדם יידבק בקדחת הנילוס, זו שמתחילה בעוף נגוע, שנעקץ על ידי יתושה שהופכת לנגועה, והיא צריכה לעקוץ גם אדם כדי שהאדם הזה יהיה נגוע.
ד"ר רייכר: אז קודם כל, קדחת מערב הנילוס היא מחלה ויראלית, זה אומר שהיא נגרמת על ידי וירוס. המחלה הזאת לא נחשבת על פניה כמחלה מאוד קשה. על פי רוב היא בכלל לא מתבטאת בתסמינים כלשהם, כך שרוב האנשים בכלל לא יודעים שהם חלו בה. אצל סדר גודל של כ-20 אחוז מהאנשים, כן מתפתחים תסמינים, על פי רוב תסמינים קלים, יחסית, דמויי מחלת שפעת, אם אנחנו מדברים על חום, כאבי שרירים, חולשה, כאבי מפרקים, דברים בסגנון הזה. במקרים יותר נדירים כן מתבטאים תסמינים יותר משמעותיים, אבל אלה כבר מקרים מאוד מאוד נדירים שבהם ממש הוירוס עלול לגרום לאיזושהי פגיעה במערכת העצבית, וכתוצאה מכך כבר אנחנו מזהים בלבול, חוסר יציבות, חוסר התמצאות במרחב, דברים כאלה, כשבמקרים האלה כמובן מיד להגיע לחדר מיון.
אלעד: אז הנה, עוד איתות מרגיע. ברוב המקרים זאת תהיה מחלה קלה, אבל בכל זאת זו מחלה, והיא עלולה להסתבך, יעידו חדרי האשפוז בבתי החולים בישראל. וכמו בכל מחלה, גם בקדחת הנילוס יש אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר.
ד"ר רייכר: בגדול הקבוצות שיותר רגישות אלה אנשים יותר מבוגרים, נהוג לומר בגיל 60 ומעלה… אבל כמובן אנשים שסובלים מכשלים מסוימים במערכת החיסונית, כמו למשל אנשים שעברו איזושהי השתלת איברים, אנשים שסובלים באופן כללי מהחלשה של מערכת חיסונית, הם אנשים שעל פי רוב יסבלו יותר מהמחלה הזאת. שם עלולים להגיע… להופיע תסמינים יותר קשים, וגם, חלילה, למרבה הצער, מקרים שמצריכים טיפול רפואי ואפילו במקרים נדירים, תמותה.
אלעד: עכשיו, אני יודע מה עובר לכם בראש, וכן, נשמעו השוואות כאלה. בכל זאת, זו מחלה ויראלית, ברוב המקרים היא תהיה קלה, היא פוגעת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת יותר, או באנשים עם מחלות רקע, זו מחלה שמדאיגה את מערכת הבריאות בישראל, עם מונשמים ונפטרים, אבל למרות כל זה, יש הבדל אחד עצום, בין הקורונה לבין קדחת הנילוס.
ד"ר רייכר: בניגוד למחלות ויראליות שהם ככה יותר מוכרות בציבור בישראל ובכלל, אין העברה בין אדם לאדם. זה אומר שגם אם אדם חולה יהיה לידך, ישתעל עליך… ייגע בך או דברים בסגנון הזה, המחלה לא תעבור. ה-וקטור היחיד שיכול להעביר את המחלה, זה יתושה, וגם זה לא בתנאי שעקצה לפני זה אדם נגוע, אלא אך ורק בתנאי שהיא עקצה לפני כן עוף נגוע. זה דבר מאוד מאוד קריטי, כי גם אם הייתי בחדר עם אדם אחר שהוא חולה ועקצה אותו יתושה, שלאחר מכן עקצה אותי, זה בהחלט לא אומר שאני אחלה במחלה.
אלעד: תרגישו חופשי להתעטש, בלי מרפק, בטח שלא צריך כאן מסכות, רסיסי רוק יכולים לעוף חופשי. אולי תחטפו מחלה ויראלית אחרת, אבל קדחת הנילוס, את זה, תקבלו רק מיתושה. וגם היא צריכה להיות יתושה מסוג מאוד ספציפי.
ד"ר רייכר: בוא נגיד שבעולם ידועים למעלה מ-3,700 מינים שונים של יתושים. אנחנו בישראל התברכנו אך ורק בכארבעים מינים, אז את קדחת מערב הנילוס מעבירה כמעט באופן מוחלט יתושת הקוּלקס. היתושה הזאת היא יתושה שכולנו מכירים. היא נמצאת באזור המחייה שלנו, היא נכנסת אלינו לבתים. זו יתושה שיודעת לעקוץ אך ורק בשעות הלילה, היא לא פעילה בכלל בשעות היום. המדובר על יתושה קטנה, חומה, שיש לה יכולת מאוד מאוד מרשימה, יחסית ליתושים, לעוף למרחקים גדולים. זה אומר שהיא יכולה לעוף אפילו שניים, שלושה וחמישה קילומטר, אם הרוח בכיוון הנכון. אז היא היתושה שאליה אנחנו מייחסים את ההעברה של מחלת קדחת מערב הנילוס, אז לכן, גם כשמסתכלים על יתושים, זו מערכת שלמה של ביולוגיה, של בעלי חיים שונים. אנחנו מתייחסים אליהם, "יתוש זה יתוש", אבל בשלב הזה את קדחת מערב הנילוס מעבירות אך ורק יתושת הקולקס, היתושות החומות הקטנטנות.
אלעד: כל הדברים האלה מלמדים אותנו שקדחת הנילוס מוגבלת הרבה יותר בהשוואה לקורונה. אנחנו לא נראה כאן קצב אקספוננציאלי של הדבקה. ובניגוד לקורונה, אפשר גם לנסות ולבודד את המקור מראש, וזה מה שעושים שורה של ארגונים בישראל. הדבר הזה קורה עוד לפני שהיתושה נהיית בכלל יתושה.
ד"ר רייכר: אז הלוחמה ביתושים היא יחסית פשוטה. אנחנו מבצעים בשנה אלפים של ניטורים של זחלי יתושים, סדר גודל של עשרת אלפים ניטורים של זחלי יתושים. מיד כאשר אנחנו מזהים מקור מים שבו יש מפגע כזה, אנחנו מתריעים מיד לרשות המקומית, ומוודאים שהרשות המקומית מבצעת שם פעולות של ניטור והדברה, בדיוק במטרה למנוע את ההתבגרות של הזחלים האלה, ושיהפכו במרוצת הזמן, זה עניין של כמה ימים, מחזור גידול של יתושים, כדי להימנע ממצב שבו היתושות בוגרות, ואז חוזרות אל המעגל הזה של עקיצה של עופות ושל בני אדם. גם כאשר אנחנו מקבלים אינדיקציה ליתושות בוגרות במרחב, המידע הזה מאפשר לנו לשלוח את היתושות לזיהוי, קודם כול במעבדות לאנטומולוגיה של חרקים במשרד להגנת הסביבה, משם זה עובר למבחנים וירולוגיים, כלומר שם יודעים להגיד לנו האם היתושות אכן נושאות בכלל את הוירוס, כן או לא. ככל שהן נושאות את הוירוס, אז אנחנו גם מחויבים מיד לעדכן את הרשות המקומית, ולהנחות את הרשות המקומית איזה פעולות הם חייבות לנקוט ובטווח מידי.
[מוזיקה ברקע]
אלעד: אלו מבצעי ניטור שקורים על בסיס קבוע בישראל, בדיקות של יתושות או מאגרי מחייה וריבוי של יתושות, מעקב שוטף אחרי עופות נודדים שהגיעו לארץ, חיפוש מתמיד אחרי סימנים לקדחת הנילוס, כדי כמה שיותר לתחום, לנטרל, למזער את הסיכון. והנה, למרות הכל, השנה יש עלייה חריגה והיקפים חריגים של תחלואה, וזה קורה בגלל הצטברות של כמה נסיבות שלא ראינו כאן לפני כן. אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[מוזיקה]
[חסות]
קדחת מערב הנילוס, קדחת הנילוס כמו שהיא ידועה בציבור, השנה אנחנו חווים תחלואה חריגה. עד כדי כך שנציגים של בתי חולים ושל מערכת הבריאות יצאו בהודעות מיוחדות, אותתו שקורה כאן משהו שונה. והשאלה כמובן היא למה? למה דווקא השנה יש תחלואה כזו?
ד"ר רייכר: תראה, יש הרבה תאוריות, אבל אני חושב שהתאוריה המובילה כרגע זה שינוי האקלים. אנחנו יודעים, רק דווחנו השבוע על ידי השירות המטאורולוגי, שיוני הזה היה הכי חם שאי פעם תועד בישראל. אז אנחנו מבינים שאם הייתה עלייה של שלוש מעלות, על פי הדיווח של השירות המטאורולוגי, בתנאי הסביבה, מבחינת טמפרטורות, ולפני זה גם זכינו בחורף מאוד מאוד גשום, אז כמובן שיש הרבה מקורות של מים עומדים. ביחד עם טמפרטורות מאוד גבוהות הם יוצרים לחות מאוד גבוהה, ואז כמובן שנראה גם עלייה במספר היתושים, זה דבר טבעי.
אלעד: יותר יתושים ויתושות, יותר עופות נגועים שהיגרו אל החום הישראלי ונעקצו, וגם אנחנו, כשחם לנו, מסתובבים בחוץ, לובשים קצר ונעקצים. אבל יש עוד, יש עוד תאוריות, עוד הסברים אפשריים, גם אם לא ודאיים, לתחלואה החריגה שקורית השנה. שנה שבה ישראל השתנתה, בגלל מלחמה.
ד"ר רייכר: אז בשלב הזה אני חייב להגיד שקשה מאוד לייחס פרמטרים של תחלואה, במיוחד בשלבים כל כך מוקדמים, לאירוע המלחמה. מה שכן אנחנו יודעים, וזו תופעה שכן חווינו בתחילת המלחמה, זה למשל, נטישה של אתרי בנייה. מאחר ולא היו הרבה פועלים, אז הרבה אתרי בנייה, במיוחד במרכז הארץ ובתל אביב, למעשה ננטשו. המקומות האלה יצרו בתי גידול מאוד מאוד טובים ליתושים, כי למעשה שם נאגרו מים. פועלים לא פעלו שם בהמשך הבנייה באתרים האלה, ואז מצאנו מפגעים מאוד מאוד קשים של מים עומדים, שלא מתנקזים. כמובן שאם אנחנו מחברים את זה ביחד לאירוע שבו אנשים מצפון הארץ ומדרום הארץ, למעשה עיבו את כמות האוכלוסייה במרכז הארץ, אז כמובן שנוצר עומס מעט יותר גדול על מערכות התשתיות והניקוז במרכז הארץ. ואם אנחנו מדברים על היתושות שיודעות להעביר היטב את מחלת קדחת מערב הנילוס, אז אלה יתושות שמאופיינות בזה שהן מצליחות להתרבות בעיקר באתרים של יחסית באתרים עם הרבה מאוד מים, בעיקר מים שעשירים בחומרים אורגניים, כמו למשל מי ביוב, מי שפכים… איזה שהם אגמים גדולים שמזוהמים. אז בהחלט ככל שהעומס התברואי על ערי המרכז עלה, יכולה להיות לכך השפעה על יכולת הרבייה של היתושה מהסוג שיודע להעביר את קדחת מערב הנילוס, אבל אלה כמובן ברמת התאוריה בלבד, ולהוכיח את זה זה יהיה דבר לא פשוט, אבל אנחנו כמובן שומרים את זה ככה ב… בתור איזשהו גורם שעלול להיות כרגע, בשלב הזה, לא גורם מרכזי, אבל בהחלט גורם שעלול להשפיע לרעה.
אלעד: אז בהחלט יכול להיות שהתנאים היו לרעתנו ולטובת היתושות הפעם, אבל בכל זאת, עם מערכת ניטור, עם פרוטוקול מוסדר שאמור לעלות על קדחת הנילוס מראש, כשיש שלושה גופים ממשלתיים שאמונים על העניין הזה, משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, אז נשאלת שאלה, אם לא היה כאן פספוס?
ד"ר רייכר: לא, אני לא חושב שהיה פספוס. המניעה היא בכל שנה עובדת באותו אופן. כלומר, ברגע שמזוהה תחלואה, בין אם בבני אדם ובין אם ביתושות נשאיות, הפעולה היא אותה פעולה. אנחנו באופן ממוקד, מיד, מוציאים הודעה לכל הרשויות המקומיות הרלוונטיות, הן פועלות מיד. מה שקרה השנה זה שככל הנראה, קודם כל העונה הקדימה, ככל הנראה יש לנו יותר עופות נגועים, ככל הנראה עקב מזג האוויר יש לנו גם יותר יתושות, שהם פוטנציאל גבוה יותר להעברת התחלואה, וככל הנראה יש לנו גם יותר אנשים שנעקצים, בקבוצות הגיל הבוגרות יותר, ולכן לצערנו גם מפתחים יותר תסמינים ותחלואה. רק נגיד שבהתאם למשרד הבריאות, אין שיעורי תחלואה גבוהים, כלומר אחוז החולים, מבין כלל החולים, הוא לא גבוה יחסית לשנים קודמות, אבל מספר החולים הכללי הוא בהחלט גבוה יותר, כמו שאמרתי, כמובן יחסית לעונה הזו.
אלעד: או, זו נקודה חשובה, ועניין שהמומחים דנים בו גם עכשיו. ניסיון להבין אם מה שקורה הוא שהעונה פשוט הקדימה השנה, שבגלל כל התנאים האלה שדיברנו עליהם, התחלואה בקדחת הנילוס שמגיעה לשיא בדרך כלל בשלב מאוחר יותר של הקיץ, קרתה כבר עכשיו. או אולי, וגם זו אפשרות, השיא עדיין לפנינו.
ד"ר רייכר: סביר מאוד להניח שהשיא עוד לפנינו, לפחות לפי מידע שאנחנו יודעים משנים קודמות. עם זאת, קשה מאוד לחזות את זה, כמו שאמרתי… הטמפרטורות משתנות, תנאי הסביבה משתנים, יעילות ההדברה משתנה. ייתכן שהציפורים ייצאו מישראל או חלילה ימותו, במקרה הזה זה טוב לנו כמובן שהם ימותו והפגרים שלהם יפונו בהקדם מהמרחב האורבני, אז כמובן שיש המון המון פרמטרים. השאיפה שלנו היא כמובן לצמצם ככל האפשר את מפגע היתושים. אני חייב להגיד שעצם זה שכל הרשויות עכשיו פועלות לניטור ולצמצום זחלי היתושים, באופן אוטומטי אמור להביא להפחתה משמעותית באוכלוסיית היתושים, כך שלמעשה אולי השנה אנחנו נצליח לבלום את המחלה הזאת הרבה לפני מה שבדרך כלל קורה בשנים רגילות, כי כמו שאומרים, אנחנו מפעילים את כל היכולות המשמעותיות ביותר, האינטנסיביות ביותר, כדי למגר את המפגע הזה כמה שיותר בצורה רוחבית וכמה שיותר יעילה.
אלעד: בהחלט יכול להיות שעכשיו, אחרי המקרים, אחרי האזהרות בבתי החולים ואחרי השיח בתקשורת, בהחלט יכול להיות שחודשי הקיץ הקרובים יהיו טובים יותר, קלים יותר, בכל מה שקשור לקדחת הנילוס. זה בזכות העבודה של הרשויות מצד אחד, אבל לא פחות מזה בזכותנו, כי למרות שיש לחץ ציבורי, גם לנו יש חלק אקטיבי ויעיל במאבק במחלה ובמאבק ביתושות שמעבירות אותה אלינו.
ד"ר רייכר: אז נתחיל בזה שהציבור קודם כל יכול להסיר מפגעים של מים עומדים מסביבת המחיה. זה מדהים, זה עובד כמו קסם. כי ברגע שאתה מסתובב סביב הבית שלך, באזור שלך, בשכונה שלך, ואומר גם לאנשים ולשכנים, בואו תסתכלו שאין כלים עם מים עומדים, שאין אזורים מוזנחים, שאין נזילות של מים, שאין מרתפים מוצפים, גגות מוצפים, אז כבר באופן אוטומטי אתה יכול להוריד את מספר היתושים. כמובן שאפשר גם להתמגן. אם אנחנו מדברים על תכשירים שדוחים יתושים, אז זו אחת הדרכים, היא בהחלט יעילה. יש גם דרכים אחרות, כמובן לשים רשתות על חלונות ודלתות, אפשר ללבוש ביגוד ארוך, אפילו אם הוא ביגוד דק, למעשה הוא יקשה על היתושה להגיע אל העור שלנו. אפשר כמובן גם להשתמש באביזרים הרבה יותר פשוטים ונגישים, שזה כמו למשל לכוון מאוורר או מזגן לכיוון שבו אנחנו יושבים, כי למעשה משב הרוח מהמאוורר הוא הרבה יותר עוצמתי מהכוח התנגדות של יתושה שעפה לעברנו. ולכן בעצם אפילו פעולה כל כך פשוטה תרחיק מאיתנו את היתושה ולא תאפשר לה לעקוץ אותנו. אין צורך להגיע להדברה של יתושים בוגרים. הדבר הזה של לרסס כימיקלים באזור המחיה שלנו… הוא בתור התחלה לא דבר מאוד מאוד יעיל נגד יתושים, כי האפקט שלו זמני בלבד. דבר שני, הוא חושף אותנו כבני אדם להרבה מאוד כימיקלים שהם לא בהכרח בריאים. צריך להבין שזו לחימה מתמשכת. זה לא משהו של זבנג וגמרנו, ריסוס אחד לא יפתור את כל הבעיות. המדובר כאן על פשוט פעולה סיזיפית, רוטינית, שבמהלך כל השנה מבוצעת בהנחיה של המשרד להגנת הסביבה, אל מול הרשויות, אל מול משרדים אחרים, וכמו שאומרים "ביחד ננצח"? אז גם בהקשר הזה, רק ביחד ננצח. כל הרשויות עובדות ביחד, המשרדים, אבל אנחנו חייבים גם את הציבור. הציבור חייב להירתם למשימה הזאת, להבין את גודל המשקל. אנחנו לא צריכים להגיע לשנה שבה יש יותר מקרים כדי שהציבור יבין שבעצם בידיו הכלים לצמצם נוכחות של מזיקים תברואיים מאזור המחיה שלו, ולהגן על עצמו, להימנע מטרדות, להימנע מתחלואה, להימנע מחוסר נוחות. כל הדברים האלה הם בידיים שלנו. אם נאחד כוחות כולנו, אנחנו בהחלט ננצח.
[מוזיקה]
אלעד: ד"ר שי רייכר, תודה, וכמובן שנהיה בריאים.
ד"ר רייכר: בשמחה רבה.
[מוזיקה]
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. העורך שלנו, רום אטיק, תחקיר והפקה, דניאל שחר, שירה אראל, דני נודלמן ועדי חצרוני. על הסאונד, יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[מוזיקה]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments