אחרי ניסיון קצר להתנהל כדמוקרטיה, השלטון במדינת ניז׳ר שבמערב אפריקה נתפס מחדש בהפיכה צבאית. אלא שבניגוד להפיכות אחרות שהתחרשו באזור בשנים האחרונות ועברו מתחת לרדאר, החלפת השלטון בניז׳ר נמצאת במרכז תשומת הלב של רוסיה, סין, ארה״ב והמערב - כי אל תוך המדינה הנחשלת ועתירת המשאבים הזו מתנקזים כמה מהמאבקים הגדולים ביותר בעולם.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/06/2024.
[חסות]
אלעד: היום יום שני, שלושה ביוני, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
באפריקה יש רצועה אחת, אזור גאוגרפי, שמתפרס ממזרח למערב היבשת. הגודל של הרצועה הזו הוא חמש פעמים השטח של צרפת, גרמניה ובלגיה ביחד, חמש פעמים. קוראים לאזור סאהל. הסאהל מורכב מחלקים של יותר מ-10 מדינות שונות, והנושא העיקרי שנקשר אליו בשנים האחרונות הוא משבר האקלים.
[הקלטה]
News Reporter: “This heat wave raged across the Sahel region in west Africa for five days and five even warmer nights in the end of March and early April. It saw temperatures, as you pointed out, across the region go above 45 degrees. In Mali they went above 48, in one town they went above 48.5 degrees. So an intense burst…”
אלעד: יש הערכות שבשנת 2050 הטמפרטורה בסאהל תהיה גבוהה יותר בארבע מעלות בממוצע מאשר היום, וזה לא שאנחנו מדברים על אזור קר במיוחד, כן? מדובר באזור שסובל מבצורות קשות, ובשנים האחרונות יש ניסיונות בינלאומיים לסייע למדינות בסאהל, מדינות שהן בדרך כלל עניות, להתמודד עם המציאות המשתנה הזו. אבל הניסיונות האלה נתקלים לא פעם בבעיה, כי בעולם פוסט קולוניאליסטי, המשטרים שבהן הם לא דמוקרטים ולא יציבים. בשלוש השנים האחרונות היו במדינות הסאהל חמש הפיכות, יש שם ארגוני טרור אסלאמיסטים שפורחים פשוט. רק בשנה שעברה, שימו לב, 43% מקורבנות הטרור בעולם כולו היו בסאהל.
ובתוך הרצועה המאוד מאופיינת הזו, היתה מדינה שאיכשהו הצליחה לצאת מהתבנית, הצליחה לצאת מהאיפיון, ניז'ר.
[הקלטה, המנון ניז'ר - L'Honneur de la Patrie]
ניז'ר עם 26 מיליון תושבים, שבניגוד לשכנות שלה, ולמרות כל הבעיות שבה, הייתה דמוקרטיה. ואני אומר הייתה דמוקרטיה כי בחודש יולי האחרון גם בניז'ר התחוללה הפיכה צבאית, הנשיא מוחזק כבן ערובה. ואם אתם מתחילים לתהות לאן בכלל אני חותר עם כל הדבר הזה, אספר לכם כבר עכשיו שההפיכה הזו היא נקודת שיא בסיפור מרתק שאמור להטריד את כולנו. כי ההפיכה בניז'ר מסמנת את מה שאולי יהפוך לנקודת מפנה במירוץ של המעצמות לאפריקה, ההפיכה הזו אולי מסמנת את תחילת העידן שבו המערב איבד את האחיזה שלו באפריקה, והציר המזרחי, יחד עם הטרור האסלאמיסטי, הרוויחו אותה.
אז הפעם אנחנו עם ד"ר חיים קורן, מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר גם שגריר ישראל הראשון לדרום סודן. והוא יספר לנו על המאבק האדיר של המעצמות על המדינה שבמרכז הסאהל, ניז'ר.
ד"ר קורן: יש היסטוריה לניז'ר בזה שהיא הייתה שייכת לממלכות קדומות, התחלקה בין כמה מקומות קדומים, אחר כך נכנסו הצרפתים לשם והתחילו לנהל את העניין הזה, כאשר האינטרס הצרפתי היה לשמר את השליטה בין המדינות השונות, בעיקר את היציבות, כדי שצרפת תוכל להפיק את האינטרסים שלה, בעיקר, החל מהמאה העשרים, להפקת האורניום.
אלעד: את הסיפור של ניז'ר נתחיל במקום די טבעי - בשלטון הקולוניאליסטי הצרפתי שהתחיל איפשהו במאה ה-19 ונמשך עד 1960. לא מדינה עשירה, אמנם, אבל ניז'ר יושבת על מצבורי אורניום אדירים, וזה מסביר למה גם אחרי שהצרפתים רשמית עזבו וניז'ר הפכה למדינה עצמאית שנשלטה בידי גנרלים מקומיים, הצרפתים עדיין היו מאוד מושקעים, מאוד מעורבים בכל מה שקרה ובכל מה שלא קרה שם.
ד"ר קורן: הם ממש לא אפשרו, או לא תרמו, או לא דחפו לפיתוח, אלא היה להם נוח שהמצב הוא כזה ויש להם גישה למשאבים שהם רצו. הם השתמשו בשליטים, בעיקר צבאיים, בדיקטטורות מקומיות, כדי לממש, והם קיבלו צ'ופרים מהצרפתים, הם חימשו להם את הצבא, הם עזבו להם בסיוע וכולי, והם שמרו להם על היציבות. וזה מה שצרפת רואה לנגד עיניה, היא רוצה להיות מדינה שיש לה שליטה מסוימת והכוונה של תהליכים, ולכן נוח לה להימשך במצב הזה.
אלעד: המשטר בניז'ר הלך והשתנה. נוספו מפלגות, בלחץ של סטודנטים ופועלים נוספו זכויות, נוסדו כלי תקשורת חדשים, חוקקה חוקה, אפילו היה משאל עם עליה. בואו נשים רגע פרופורציות לכל האירוע הזה, זו לא הייתה דמוקרטיה מערבית כמובן, היו שנים של רגרסיה ושל הפיכות, אבל בניינטיז, או בשנות האלפיים, בניגוד לשכנות שלה, ניז'ר הלכה והתעצבה יותר ויותר כדמוקרטיה, וכך היא תפסה את תשומת הלב של עוד גורם מערבי חשוב - ארצות הברית. האמריקאים ראו בניז'ר מוקד פוטנציאלי הכרחי לאחד המאבקים הגדולים ביותר בעולם - המאבק בטרור.
ד"ר קורן: זה התחיל כבר מזמן, בניסיון להעביר את המשטרים להיות דמוקרטיים ותמיכה אמריקאית, של הרבה כסף דרך אגב, בעיקר בעיקר לקדם יציבות באפריקה, שמטרתה היא לא לחזור על מה שקרה ב-11 בספטמבר, ולא לאפשר לאפריקה להפוך ל-hub, למוקד של טרור עולמי, שקרה במידה מסוימת, ועודנו קורה. וכל עוד משתמרת יציבות אזורית זה גם מחסום למניעת טרור.
אפריקה היא מוקד חיוני ביותר להעברה של הטרור, של הלבנת הכספים, של סחורות גנובות וכל הדברים האלה, והאמריקאים מאוד מאוד מוטרדים. מדובר פה בהון תועפות שהחיזבאללה וארגונים אחרים מעבירים בקלות דרך אפריקה, שיש להם… לכן הם מחפשים אזורים באפריקה כאלה נידחים, כמו ניז'ר, כמו צ'אד, ששם עין אדם לא שוזפת אותם, ולמעשה הם בונים להם שם בסיסים מאוד גדולים של הטרור, וזה מאוד חשוב.
האמריקאים נדלקו לזה אחרי 11 בספטמבר, כשהם ראו איך הוראות באות מפלאפונים מהמטה באפגניסטן, מארגוני טרור, גם מיליציות וגם אל-קאעידה, שיושבים באזורים האלה של, נאמר, מערב, צפון-מערב אפריקה, כמו במאלי, במאוריטניה, בסנגל, מתפעלים אותה עם מכשירי פלאפון הגדולים האלה שהיו אז בתחילת המילניום. החבורה הזאת בקלות… אין גבולות בין המדינות האלה, לא בין מאלי לסנגל ולא למאוריטניה, יושבים שם במדבר, בסהרה, זה מעל לסאהל, הם עוברים בקלות, אף אחד לא מסתכל עליהם. יושבת מאוריטניה על האוקיינוס האטלנטי, הם עוברים בלי ויזה לאיים הקנריים ומהאיים הקנריים לוקחים סירה ומגיעים לגיברלטר ומכניסים את הטרור לאירופה, וזה מה שהאירופים והאמריקאים מנסים למנוע.
אלעד: הצרפתים והאמריקאים הציבו בסיסים צבאיים בניז'ר, הם העבירו לשם מאות חיילים, משאבים, כסף, נשקים, הכל כדי להפוך את המדינה למרכז שממנו ינהלו מלחמה בטרור האסלאמיסטי באפריקה. ניז'ר נתפסה כמוקד אסטרטגי מאוד חשוב, מדינה שיש לה משטר דמוקרטי, ידידותית למערב, שלמערב יש השפעה בה. מדינה שממוקמת בציר חשוב באפריקה, הרי מי כמונו יודעים איזה ערך זה להיות מדינה שמציגה את עצמה כסוג של וילה בג'ונגל. להבדיל, כן?
אבל בכל אופן, ההתייחסות הזו לניז'ר כאיזה קלף מערבי חשוב גדלה עוד יותר כשבשנת 2021 עלה שם לשלטון שר החוץ ושר הפנים לשעבר, מי שהיה בכלל מורה בבית ספר בתחילת דרכו, ובעל תואר בפילוסופיה.
[הקלטה]
Speaker: “…le président, alors que nous sommes dans la décennie d'action…”
אלעד: מוחמד בזום.
ד"ר קורן: היתה רווחה גדולה בעולם המערבי, איזה יופי, יש פה מישהו שמפנים ועובר לפסים דמוקרטיים, וזה ישפיע אולי על האזור וכולי, אבל מהר מאוד הפיכה צבאית העיפה אותו.
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אלעד: בבוקר 26 ביולי האחרון נשיא ניז'ר, מוחמד בזום, התעורר בארמון הנשיאותי שלו וגילה לתדהמתו שהמשמר הנשיאותי, מי שאמור להגן עליו, מחזיק אותו כבן ערובה.
בזום דיבר על דמוקרטיה, הוא דיבר על השקעה בחינוך, הוא דיבר על מלחמה בדאעש, הוא נבחר שנתיים קודם לכן בסיבוב השני בבחירות, ונחשב מחובר למדינות המערב, במיוחד לצרפת ולארצות הברית.
והנה, באותו בוקר, בחודש יולי, בזום לא רק גילה שהמשמר הנשיאותי לקח אותו כבן ערובה, אלא גם שראש המשמר הודיע שהוא מחליף אותו.
[הקלטה]
Speaker: “…réunis au sein du Conseil National pour la Sauvegarde de la Patrie, CNSP, avons décidé de mettre fin au régime que vous connaissez…”
אלעד: היו דיווחים שבזום הוחזק בסוג של מקלט בארמון הנשיאותי, שמשם הוא הצליח ליצור קשר עם מקורבים שלו במערב וביקש, אפילו התחנן, לעזרתם. הוא הספיק לצייץ בטוויטר שכל ההישגים הקשים שהצריכו עבודה רבה יישמרו, הוא אמר שהעם בניז'ר שאוהב דמוקרטיה וחופש יבטיח את זה.
אבל יום למחרת, הצבא הודיע שגם הוא תומך בהפיכה. השליט החדש, גנרל, הכריז על עצמו כנשיא, הוא השעה את החוקה, השעה את כל המפלגות הפוליטיות ללא הגבלת זמן, הוא ביטל את שיתוף הפעולה הצבאי עם צרפת.
[הקלטה]
Speaker: “Le mercredi, 26 juillet 2023, les forces de défense et de sécurité ont regroupé…”
אלעד: ואז קרה דבר מעניין - מאות יצאו לרחובות וחגגו. אלו לא היו הפגנות גדולות במיוחד, אבל הסנטימנט שעלה בהן הוא החשוב, כי הם לא חגגו רק את נפילת הנשיא בזום, עבורם החגיגה הייתה על נפילת הכוחות המערביים בניז'ר.
המפגינים ערפו ראש של תרנגול מעוטר בצבעי דגל צרפת, ויותר מזה, הם הניפו במקומו את דגל רוסיה.
[קולות של מפגינים]
אלעד: כן, אותה רוסיה שבאופן רשמי אמנם אמרה שההפיכה היא מדאיגה וקראה להשבת הסדר, אבל אותה רוסיה שמחוברת לכוח וגנר שפועל באזור הסאהל. כוח וגנר שכבר ניצל הפיכות במאלי ובבורקינה פאסו, כדי להגדיל את האחיזה שלו באזור.
יבגני פריגוז'ין, המפקד של כוח וגנר, שמאז כבר מת בתאונת… במרכאות או שלא במרכאות כמובן, תאונת מטוס, הוא שיבח את ההפיכה בניז'ר וקרא לה "מאבק חשוב בקולוניאליזם". וזה הוביל ללא מעט אנשים שטוענים שכוח וגנר בשליחות רוסיה כמובן עזרו או קידמו את ההפיכות בסאהל, גם בניז'ר, הכל כדי להשתלט על האזור.
ד"ר קורן: מי שמגיע לצ'אד, לניז'ר, דרך סודאן, למעשה יש לו שליטה בכניסה ויציאה ליבשת אפריקה דרך הים האדום, זה מה שלמעשה הרוסים עושים עכשיו, שרוצים את אפריקה כעורף לשליטה בים האדום, שהוא היום אחד המעברים הכי חשובים בעולם למעברי סחורות ימיות. כלומר האוקיינוס ההודי, בואכה ג'יבוטי, סומליה, כניסה לים האדום, לבאב אל-מנדב, ואחר כך לתעלת סואץ, חלק פה מתפצל למפרץ אילת ועקבה, חלק ממשיך לתעלת סואץ ומשם לים התיכון ולארצות אירופה, זה אחד מנתיבי הסחר הכי חשובים היום בעולם. ולמעשה יש פה רצף רוסי, שאם אתה מסתכל כיום, יש להם אפשרות עכשיו להעביר אורניום מניז'ר לרוסיה, יש להם… הם מעבירים זהב מסודאן, שהיא אחת מיצואניות הזהב, כורות הזהב, הגדולות באפריקה, ישר לפוטין. ואת כל הסיפור הזה רוסיה משמרת את קו הייצור הזה על ידי וגנר ועל ידי נאמנות של המשטרים המקומיים הדיקטטורים לרוסיה, עד כדי אמירה בזמן האחרון בניז'ר, לא רוצים יותר צרפתים פה, תעופו מכאן, לא רוצים אמריקאים כאן, תלכו מכאן, וכולי, אנחנו רוצים… אנחנו אמונים על הפרורגטיבה [כך במקור] הרוסית, היא טובה לנו, היא מתאימה לנו, היא מבינה אותנו, היא מקדמת אותנו, וזאת תמונת המצב היום. במאמר מוסגר אני אומר שזה נותן לרוסיה ולסין להכניס אצבע בעין לצרפת ולארצות הברית, ולומר להם, רבותיי, היתם פה, אבל זמנכם עבר.
אלעד: זהו, שרוסיה לא לבד שם, גם הטורקים מגדילים נוכחות באפריקה, וכמובן גם סין.
ד"ר קורן: סין כבר שולטת באופן מלא באפריקה למעלה משלושה עשורים. כלומר, סין היא היום המעצמה הקולוניאליסטית המאוד בכירה באפריקה, אין לה מישהו שמגיע לרמת הפעילות שלה באפריקה בהרבה מאוד מדינות, למשל בלוב להפקת נפט, בסודאן, שבעה אחוז מהנפט הסיני מגיע מדרום סודאן, שבעה אחוז מהנפט הסיני זה הרבה, מגיע, עובר כמובן אחר כך מונזל בצינורות לים האדום, ומהים האדום לאוקיינוס ההודי ומשם לסין, וככה עוד מדינות רבות. ולכן ניז'ר מוצאת את עצמה שהיא מדינה אחת העניות בעולם בפועל, מוצאת את עצמה יושבת על צומת מאוד חשוב של דרכים, גם של כלכלה וגם גיאוגרפיות, שלמעשה מזכירה במשהו את מה שבמאה ה-19 נהגו לכנות המירוץ לכיבוש אפריקה בין המעצמות.
אלעד: אז בחסות ההפיכה בניז'ר והנפילה של הנשיא הדמוקרט, ליתר דיוק הנפילה של כל המשטר הדמוקרטי שם, כוחות רוסים נכנסו למוקדי הכוח במדינה באותו אופן שקרה גם בכמה מהמדינות השכנות. האמריקאים והצרפתים הם פינו מאות חיילים מניז'ר, הם צפויים לפנות עוד, והרי אין ואקום, מישהו נכנס במקומם. יש דיווחים רבים שלבסיסים המפונים של האמריקאים והצרפתים במקום כבר נכנסו חיילים רוסים.
ד"ר קורן: והמדינה מתנהלת היטב יחד עם הדחיפה מאז שהרוסים עכשיו נכנסו בצורה פעילה, העסק הזה ממשיך לעבוד. יתרה מזאת כשהרוסים באו לשם, לרוסים יש כוונות מנע, למשל חלק מהתפעול של הגנרלים הוא למנוע העברת גז מניגריה, השכנה של… או מדינת האם אם אתה רוצה, של ניז'ר, כדי למנוע תחרות של שוק הגז שרוסיה רוצה בו שיהיה לה את השליטה בשוק הזה, כדי שהגז יגיע לרוסיה ורוסיה תספק את זה לאירופה, אז לכן כל כך חשוב לשלוט בגנרלים האלה.
אלעד: הנשיא המודח, בזום, הוא הוחזק לפי דיווחים בתנאים קשים מאוד, החונטה הצבאית אותתה שהיא מתכוונת להעמיד אותו לדין, אבל לפני כמה חודשים בסביבתו טענו שהוא נעלם.
ניז'ר, שהפכה למוקד מערבי למלחמה בטרור האסלאמיסטי, הופכת עכשיו למוקד מזרחי, מוקד לאינטרסים של רוסיה, של סין, של טורקיה, אפילו של איראן, הבעיה היא שבכל אזור הסאהל אין למערב עכשיו, אין לאמריקאים מקום ידידותי אחר שהם יכולים להיות בו. ההפיכה בניז'ר מצריכה עכשיו מחשבה אסטרטגית עמוקה על הנוכחות של המערב באפריקה. יש את מי שמאשים ואומר שלמרות כל ההשקעה הגדולה במל"טים מתקדמים, בבסיסים ובחיילים, חונטה צבאית די קטנה הצליחה להשתלט על ניז'ר בתוך שעות. יש את מי שטוען שהיה עדיף אולי לקחת חלק מהמשאבים הצבאיים שהושקעו שם ולשפר בהם תשתיות אזרחיות, להעלות את איכות החיים. אבל כל הדיון הזה כבר לא באמת רלוונטי, כי עושה רושם לפחות עכשיו שהקרב על ניז'ר למעשה כבר הוכרע.
ד"ר קורן: כן, האמריקאים, יחד עם אירופה, יכולים לעשות הרבה יותר בעניין הזה. בסך הכל הוא מפעיל שם את מליצית וגנר ואפשר בקלות… לא בקלות אבל אפשר למנוע את הסיפור הזה וגם להקרין איזשהו משהו מעצמתי לגבי הצירים המתגבשים בעולם, אבל זאת בהחלט מלחמה שהיא מלחמה מעבר לאזור הזה ופה השאלה היא מה האמריקאים רוצים. רוצים להמשיך במגמת הבדלנות שלהם, לצאת מעיראק, לצאת מ… אחרי שיצאו מאפגניסטן, לצאת מפה, ולהסתלק ואז הם לא מפגינים נחישות. אני חושב שהאירופים היום מבינים את זה יותר טוב, בעיקר גרמניה, צרפת, גם איטליה, ומנסים לשכנע את האמריקאים להקשיח קצת את הקו שלהם.
אלעד: וזה היה אחד ביום של N12. תודה לדוקטור חיים קורן. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני, דני נודלמן ודניאל שחר. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף אנחנו נהיה כאן גם מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments