אחד ביום - הקרב על חלב

מלחמת האזרחים בסוריה התחדשה בימים האחרונים בעוצמה: המורדים פתחו במתקפת פתע בעיר חאלב, פרצו קווי הגנה, דחקו את הצבא של אסד אחורה, השתלטו על בסיס צבאי - ומאיימים להמשיך ולהתקדם. הפעם, אנחנו עם ד״ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחית לזירה הצפונית, על המלחמה בסוריה, הארגון שאחראי למתקפה הזו, הקשר בינה לבין המלחמה בעזה והמעורבות של רוסיה ואיראן.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 03/12/2024.

[חסות]

[צלילי פתיחה]

אלעד: היום יום שלישי, 3 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום. בכל יום.

[הקלטה] מורד סורי: "هاي بداخل قصر الرئيس, والله اكبر"

אלעד: במבט ראשון, הטייטל "ארמון" לא בדיוק מתאים למבנה הזה. ניכר שגם החמושים לובשי המדים שמסתובבים שם בבפנים לא ממש מבינים על מה כל ההייפ.

[הקלטה בערבית]

אלעד: שלא תבינו אותי לא נכון. יש בו פאר. הוא גדול. מאוד. הוא מלא בפינות ישיבה, ברהיטים כבדים, אבל ארמון… נו, מילא. ובאמת, רק כשהחמושים עלו למעלה, לקומה השנייה, רק כשהם נכנסו לחדר האמבטיה הראשון, רק אז דברים התחילו להתחבר.

[הקלטה] מורד סורי: "وهي الجاكوزي تبعهم"

[ההקלטה נמשכת ברקע]

אלעד: ג'קוזי. שם. זה כנראה יכול לקרות רק בארמון. והחמושים המשיכו להסתובב. הצלם הקפיד לומר כל רגע "אללה הוא אכבר". ספק מפאר ומודה על הזכות שנפלה בחיקו, ספק לא ממש מאמין למה שעיניו רואות.

[הקלטה] מורד סורי: "أوه، لا، هذه غرفة الماستر. هأ هي"

[ההקלטה נמשכת ברקע]

אלעד: זהו. המאסטר בד-רום, חדר השינה המרכזי. פה ההתלהבות כבר ממש ניכרת, כי החדר הוא גדול. הוא ענק. יש בו טלפון קווי. יש ניילונית עם מספרים ושמות. יש בו טלוויזיה, ישנה כזו, וארון הבגדים שבו מלא. עכשיו הכל, מהניילונית ועד החולצה המכופתרת הקצרה, עכשיו הכל שלהם. בידיים שלהם. גם הספות שבחדר ליד. גם שולחן האוכל המלבני שממול. כל התכולה של הארמון הנשיאותי של אסד בחלב, מהרגע הזה עברה לידיים של המורדים.

[הקלטה] מורד סורי: "الله اكبر!"

[מעבר מוזיקלי]

אלעד: מלחמת האזרחים הסורית התחדשה בימים האחרונים בעוצמה רבה. המורדים הצליחו לפרוץ קווי הגנה. הם דחקו את הצבא של אסד אחורה. הם השתלטו על בסיס צבאי עם מטוסים ועל עוד ועוד אזורים בחלב. עכשיו הם מאיימים שיתקדמו אפילו עוד. אז הפעם, בעזרת דוקטור כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון מחקרי ביטחון לאומי ומומחית לזירה הצפונית, נדבר כאן על המלחמה בסוריה.

דוקטור כרמית ולנסי, שלום.

ד"ר ולנסי: שלום אלעד.

אלעד: אז אם אני מסתכל על החצי השני של חודש נובמבר, שלושה אירועים מאוד גדולים קרו. ב-17 בנובמבר הנשיא ביידן, אחר כך גם בבריטניה וצרפת, אישרו לנשיא אוקראינה זלנסקי להשתמש בנשק מערבי כדי לתקוף בעומק רוסיה, והוא באמת, כמה שעות אחר כך, תקף. כמה ימים עברו, לא הרבה, והושגה הפסקת אש בלבנון במלחמה שבין ישראל לבין חיזבאללה. באותו יום המורדים בסוריה פתחו במתקפת פתע נגד הצבא של אסד. אז השאלה שלי אלייך היא אם שלושת האירועים האלה שמניתי קשורים? האם יש ביניהם קשר? אולי אפילו השניים הראשונים הובילו לאירוע השלישי?

ד"ר ולנסי: אני נוטה לחשוב שיש קשר, אפילו הדוק, בין האירועים. המתקפה הזאת מגיעה בנקודת חולשה דרמטית דרסטית של ציר ההתנגדות, אחרי שנה של לחימה. המורדים מתבוננים על מה שקורה בשנה האחרונה, הם צופים באיראן, שהיא שקועה בטיפול בנזקי חיזבאללה ובהתמודדות עם הקשיים שלה. וכמו שהזכרת, הם מתבוננים גם לעבר ה… משענת התמיכה אולי המרכזית יותר של אסד, ואלו הם הרוסים, שגם הקשב שלהם מופנה מאוד לאוקראינה. והם מבינים שיש כאן הזדמנות, באמת, להוביל את הקמפיין הצבאי הזה, לפתוח במתקפת הפתע, שעה שכל השחקנים, אותם מגני אסד, עסוקים ב-ללקק את פצעיהם.

אלעד: הארגון שאחראי למתקפה הזו שאנחנו רואים בימים האחרונים נקרא HTS, "הייאת תחריר אלשאם". זה ארגון שממוקם בעיר אידליב, דרום מערבית לחלב, לא מאוד רחוק משם. הארגון הזה היה מעורב גם במלחמת האזרחים כשזו התחילה, בשנת 2011?

ד"ר ולנסי: כן, אז למעשה בשנים המוקדמות של מלחמת האזרחים, קודם כל היו שלל של ארגונים צבאיים שקמו, ובעצם הובילו את המערכה נגד אסד. הבולט בהם היה דווקא ארגון אחר. ארגון שמורכב מלוחמים סונים חילוניים, אנשי צבא לשעבר שערקו מהצבא הסורי, והם מקימים את "צבא סוריה החופשי". אז זה היה הארגון המרכזי הראשון, ארגון הגג, אולי הבולט ביותר בשנות הלחימה, שבעצם מוקם ומנסה לתזמן ולתאם בין שלל הארגונים שקמו. בהמשך קמים ארגונים אסלאמיסטים יותר, כלומר, המהפכה ממש עוברת, הייתי אומרת, תהליכי אסלאמיזציה, מתנועות חילוניות מתונות עם אג'נדה לוקאלית סורית, אנחנו רואים פתאום צמיחה של שלל ארגונים אסלאמיסטים. אחד מהם זה בעצם שלוחת אל קאעידה בסוריה, שכונתה אז "ג'בהת אל-נוסרה". ובעצם אותו ארגון שהיום אנחנו שומעים עליו, אותו שלוחת מורדים בשם HTS או "הייאת תחריר אלשאם", היא ארגון שהוא ג'יהאדיסטי, מקורו בחזית אל נוסרה או אותו… שלוחת אל קאעידה בסוריה. שלמעשה הם מתנתקים בשלב מסוים, הם מתנתקים ב-2017 מאל קאעידה, וטוענים שאין להם שום אג'נדה סלפית ג'יהאדית דומה לזו של אל קאעידה, גלובלית, אלא ארגון לוקאלי עם שאיפות סוריות מקומיות, שהמטרה היא להפיל את אסד.

אלעד: הבנתי. כלומר זה ארגון שיצא מאל קאעידה, אבל לטענתם האג'נדה שונה, ועכשיו הם מתמקדים לוקאלית בסוריה. אבל מעניין אותי איך הגענו למצב הזה עכשיו? כי אחרי שהתחילה מלחמת האזרחים בתוך האווירה של האביב הערבי באותה תקופה, ההצלחה של כוחות המורדים הייתה כל כך אדירה, שהיה נדמה לפרקים כאילו זה ממש רק עניין של זמן עד שאסד יודח.

ד"ר ולנסי: נכון, בהחלט. אני זוכרת התבטאויות גם בארץ ובעולם בכלל, שעוסקות בשאלת השעות והימים שנותרו לאסד, וכולם חושבים שגורלו הולך להיות כמו של מובארק במצרים, או של בן עלי בתוניסיה, או קדאפי בלוב. אותה תקופה של האביב הערבי. ובאמת אנחנו, באותם שנים, מזהים הצלחות מסחררות של המורדים. כל אחד פועל במסגרת ארגונית אחרת, לא תמיד באופן מסונכרן ומתואם, אבל הם מצליחים להשתלט על אזורים נרחבים בשטח סוריה. תמונת המצב הזאת משתנה, באופן מצומצם עדיין, עם כניסת האיראנים וחיזבאללה בסביבות 2013, וביתר שאת עם כניסה רוסית בספטמבר 2015.

אלעד: ומהרגע הזה מהכניסה של איראן ורוסיה, הקערה בעצם התהפכה על פיה. כל גורל המלחמה בסוריה השתנה.

ד"ר ולנסי: נכון. אז בעצם כשהאיראנים מבינים שהכוח הצבאי שלהם לא מספיק כדי, בעצם, להציל את אסד מקריסה, אותו קאסם סולימאני, מפקד כוח אלקודס ומשמרות המהפכה שאנחנו מכירים היטב, טס למוסקבה לבקר את פוטין ולבקש עזרה. וזה בעצם הקריאה האיראנית והסורית לסיוע ולמעורבות הרוסית. אז ספטמבר 2015 הרוסים נכנסים למערכה, והם בעצם מספקים את המעטפה או המעטפת האווירית, את חיל האוויר הרוסי, שיתמוך יחד את המערכה נגד המורדים, כשהאיראנים וחיזבאללה מהווים את ה-boots on the ground, ויחד יש להם מטריה משולבת כזו של כוחות. כשנה לאחר מכן, בעצם בדצמבר 2016, הכוחות התומכים באסד מצליחים, ואסד בעצם מצליח, להשתלט מחדש על אותה עיר שאנחנו מדברים עליה היום, חלב, השנייה בגודלה ובחשיבותה בסוריה, שנכבשה על ידי המורדים. וזה בעצם מסמל אולי את תחילת התבוסה של המורדים, ואת הניצחון של אסד. והנה, כמה אירוני, זו העיר הראשונה כעת שהמורדים מצליחים להשתלט עליה.

אלעד: ואסד בעזרת הרוסים, בעזרת האיראנים, בעזרת חיזבאללה, הוא הצליח להשלים קאמבק ברמה שקשה היה לצפות. כי אחרי שהוא השתמש כמה וכמה פעמים בנשק כימי על האזרחים שלו, מנהיגי המערב אמרו שהוא חצה קו אדום, דיברו על זה שאסד חייב ללכת, והוא אפילו גורש מהליגה הערבית, הקולגות שלו שם קראו לו פושע מלחמה, והושיבו במקומו איש אופוזיציה סורי בכיסא. בעזרת אותו סיוע שקיבל מבחוץ, מרוסיה ואיראן, אסד הצליח להשתלט בחזרה על רוב השטחים של סוריה. הוא נשאר נשיא. בשנה שעברה אפילו הוזמן שוב לליגה הערבית, והתקבל שם בחום מאוד גדול.

[הקלטה]

Reporter: “…Moment for Syrian President Bashar Al Assad. He ended twelve years of diplomatic isolation, and delivered a speech calling for Arab unity and…”

[ההקלטה ממשיכה ברקע]

אלעד: ולפי הערכות אסד נמצא עכשיו בשליטה על כ-70% מסוריה. יש מובלעות טורקיות, יש חבל ארץ שנמצא בשליטת הכורדים בצפון, יש את אידליב, דיברנו עליה, שבה ממוקמים המורדים, בהם גם אותו ארגון HTS. כשזה המצב, אי אפשר לומר אבל שמלחמת האזרחים בסוריה באמת נגמרה, נכון? בטח לא רשמית.

ד"ר ולנסי: הרבה חוקרים ומומחים לסוריה הגדירו את המצב בסוריה כקונפליקט קפוא. frozen conflict. אז קפוא לכאורה, כי כמו שאמרתי, באמת מפת השליטה היא ככה, מראה שסוריה מחולקת ואסד לא הצליח להשתלט על כל המדינה. ולכן ככה מי שעוקב לעומק, מבין שאנחנו כל הזמן ראינו תסיסות בגזרות שונות. שוב, אנחנו רואים כבר שנה, מעל שנה, מחאות דרוזיות מאוד מעניינות בסווידא, בדרום סוריה נגד המשטר. אנחנו רואים את המצב הנפיץ באידליב. אנחנו רואים מאבקים בין שבטים ערביים לבין גורמים נגד המשטר, נגד הכורדים, דאעש, תאים של דאעש ששוב חזרו לתמונה בשנים האחרונות. בקיצור, סוריה זירה מאוד לא יציבה. אבל איכשהו המשטר, שוב, בסיוע רוסי ואיראני או פרו-איראני וחיזבאללאי, מצליח להחזיק את כל העסק הזה יחסית יציב.

[מעבר מוזיקלי]

אלעד: כן, אלא שאז הגיע שבעה באוקטובר. הגיעה מלחמה אחרת. לכאורה, כזו שבכלל לא מתנהלת בסוריה. אבל אנחנו יודעים, המלחמה שלנו היא מלחמה אזורית, וסוריה היא חלק מרכזי באזור.

אבל קודם חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

[חסות]

דוקטור כרמית ולנסי, מלחמת האזרחים בסוריה, אמרת, הגיעה למצב של קיפאון, לפחות בכל מה שקשור למהלכים צבאיים גדולים, כאלה שיכולים לשנות את המפה. ובשבעה באוקטובר 2023 נפתחה מלחמה שהתחילה מדרום לסוריה, בעזה, ישראל. תוך יממה המלחמה הזו התפשטה גם לשכנה של סוריה, לבנון. והסורים מאז, ובמידה רבה עד היום, הסורים שמרו על שקט.

ד"ר ולנסי: תראה, במשך שנים האיראנים בונים את סוריה תחת איזושהי תוכנית צבאית מקיפה. צבאית ואזרחית. להפוך אותה לחזית נוספת נגד ישראל. מזרימים לשם כוחות, מיליציות שיעיות, יועצים איראנים, קצינים איראנים, מחזקים את חיזבאללה באופן חסר תקדים, מפתחים נשק, מעבירים נשק לסוריה, דרך סוריה ללבנון, ובסוף, כשההזדמנות מגיעה, הם… אנחנו רואים את סוריה זירה שקטה. ולא… סוריה בעצם לא הפכה לחזית לחימה פעילה נגד ישראל. זה אירוע די מדהים. עכשיו, אם נשאל את עצמנו למה, הרי כל התנאים היו שם, אני חושבת שהסיבה המרכזית, קשורה מאוד למה? לחלק הראשון של השיחה שלנו, וזה בעצם לעובדה שאסד, אחרי 12 שנות לחימה, הצליח לשרוד. ולמה לו לסכן את השרידות שלו עבור הפלסטינים? עבור חמאס? אני אזכיר שבתחילת המלחמה, בשביעי באוקטובר, ישראל העבירה מסרים מאיימים לאסד דרך מתווכות. דרך צרפת ואיחוד האמירויות כנראה, שאם הוא יצטרף ללחימה מעמדו יהיה בסכנה, והארמון בדמשק יהיה בסכנה, וסוריה תהיה בסכנה. יותר ברור מזה לא יכול להיות, ואסד לוקח ברצינות את האיומים הישראלים, ונמנע מלהתערב. אפילו מטיל מגבלות מסוימות על חופש הפעולה של הציר, ולא מאפשר לגורמי הציר לפעול משטחו, כדי לא לסכן את שרידותו.

אלעד: תראי, אני מבין את הרציונל של אסד, שבטח אמר לעצמו "לא מזמן השגתי שוב שליטה. יש שקט יחסי במדינה. קיבלו אותי שוב לשורת מנהיגי העולם הערבי. אני לא רוצה לסכן את כל הדבר הזה". אני מבין. אבל מצד שני, הציר האיראני הוא הרי זה שנלחם פה נגד ישראל. זה אותו ציר שעזר לאסד לשמור על הכיסא שלו. אז כשחיזבאללה, שנלחם פיזית בסוריה, מוכה עכשיו בלבנון, וכשאיראן רואה איך האחיזה שלה באזור נפגעת, אני בטוח שהיא לחצה על אסד להצטרף למאבק ולסייע. זה שהוא בכל זאת עמד בלחץ הזה, זה לא דבר מובן מאליו.

ד"ר ולנסי: לא מובן מאליו בכלל. אני חושבת שבשלבים ראשונים, בחודשים הראשונים של המלחמה, זה לא רק הייתה החלטה מצד אסד להימנע מלגרור את סוריה למלחמה רחבה נגד ישראל, אלא דווקא הייתה החלטה של הציר. של איראן, של חיזבאללה, שאמרו "בואו נשמר את סוריה לקונפליקט עתידי, אולי ישיר שלנו, איראן מול ישראל, או חיזבאללה מול ישראל, ולא נשמר אותה בשל חשיבותה באמת הטריטוריאלית, הלוגיסטית". סוריה היא ממש נקודת מעבר שמאפשרת להעביר סחורות, אמל"ח, פעילים לסוריה וכמובן לחיזבאללה בלבנון. והם, בשלבים ראשוניים, אני חושבת שהעדיפו לשמור את אסד מחוץ לתמונה. כשכבר הם הבינו שהם באמת, כמו שתיארת כאן נכון, יתר החזיתות קורסות ויתר השלוחים קורסים, אני חושבת שהיה מאוחר מדי. אסד, בניגוד ליתר גורמי הציר, הוא לא היה שבוי בקונספציה. נסראללה במידה רבה היה שבוי בקונספציה שישראל לא מעוניינת במלחמה רחבה, שיש לה את מגבלות הכוח שלה, שיש לה איזשהו מחסום פחד מלהיגרר למלחמה רחבה מול לבנון. אני חושבת שאסד זיהה מהר מאוד את השינוי דיסקט הישראלי, את שינוי החשיבה הישראלי, ושינוי דפוסי הפעולה הישראלים. והוא ככה יושב אולי אפילו בהנאה מסוימת, ואומר "אני, מכולם, אני זה שצדקתי בהתנהגות המרוסנת שלי".

אלעד: אז מה הוא, מה אסד עשה בשנה האחרונה? מה, הוא ניצל את הבלאגן מסביב כדי להתמקד במצב אצלו בבית, בסוריה?

ד"ר ולנסי: הוא בעיקר התמודד, א', עסוק כמו שבשנים האחרונות בשיקום, שיקום בעיקר של הצבא הסורי, ולנסות לשכך עימותים פנימיים. אם אתה שואל אותי במה הוא באמת עסוק? הוא היה עסוק מאוד בשנים האחרונות בתעשיית הקפטגון, הסחר והייצור של אותו סם קפטגון בסוריה, שהוא בעצם מהווה את ה… מקור ההכנסה המרכזי היום של המשטר. צינור החמצן הכלכלי המרכזי שיש לו. אז הוא היה עסוק גם בזה. וגם ב… כן, בניסיון להתמודד ולשכך מתיחויות וקונפליקטים מקומיים. זה הסיפור.

[מעבר מוזיקלי]

אלעד: אז קחי אותי לתחילת המתקפה. יום רביעי, אותה מתקפת פתע בחלב.

ד"ר ולנסי: אז בעצם ביום רביעי שעבר, ה-27 בנובמבר, ארגוני המורדים שמשתייכים לאותו חמ"ל מרכזי בשם "אלפתח אלמוביין", של מי שמוביל את זה, זה אותו ארגון הייאת תחריר אלשאם שאנחנו עוסקים בו, וגורמים אחרים, פותחים במתקפת פתע על כוחות המשטר בצפון מערב סוריה. הם יוצאים באיזושהי הצהרה ראשונית שמטרת המבצע היא לעצור את התקיפות של המשטר ושל הרוסים, שגברו בחודשים האחרונים. הסורים הגיבו, בתמיכה רוסית כמובן, השיבו בירי רקטי ארטילרי לאזור אידליב, אבל באופן מאוד מאוד מוגבל. מאוד איטי. לדעתי הם לא הבינו את האירוע ואת הפוטנציאל שהמורדים זיהו. ומה שאנחנו רואים בעצם זה שלראשונה מזה שנים, ארגוני המורדים מצליחים לכבוש שטחים מידי הצבא של אסד. בשלב הראשון על עיירה חשובה בשם ח'אן אל-אסל, שוכנת ממש על ציר מרכזי שמחבר בין דמשק לחומס וחלב. ובשישי בערב אנחנו כבר שומעים שהם הצליחו להשתלט על חלב עצמה, אותה חלב שאסד שחרר בסוף 2016. הם יורדים דרומה, המורדים, והתקדמו גם לעיר חמה. דמשק עדיין בידו של אסד, וגם הארמון.

אלעד: תסבירי לי את ההתקדמות. זו התקדמות שנראית כאילו היא כמעט בלי הפרעה. הצבא של אסד נסוג. אז יש מי שמסביר שם שהנסיגה הזו היא רק כדי להתארגן מחדש ולתקוף. הרוסים התחילו לתקוף מהאוויר מטרות ומעוזים של המורדים. אבל הרי בהנחה שאסד, כמו שאת אומרת, ניצל את הזמן כדי לנסות לשקם את הצבא, ובהנחה שאסד הבין שיש לא מעט אנשים בסוריה שעדיין רוצים להפיל אותו בכוח - איך קרה שעם המתקפה הראשונה של המורדים, הצבא הסורי פשוט נעלם? פשוט התקפל?

ד"ר ולנסי: אז באמת מדהים, אנחנו יודעים שהצבא הסורי חלש מאוד, שוב, אחרי יותר מעשור של מלחמת אזרחים. הוא אמנם בתהליכי שיקום מואצים, אבל אני חושבת שעכשיו עוד יותר התחוור לנו באיזה מצב קשה הוא, וגם באיזה מצב קשה ציר ההתנגדות. איפה חיזבאללה? איפה איראן? שנרתמו בעבר לסייע באופן מיידי ומסיבי. גם פה אני חושבת שוב מתחוור לנו את המכה הקשה שהם ספגו, וזה בא לידי ביטוי בתגובה המאוד מוגבלת שלהם לגיבוי של אסד. ואחרונים זה באמת הרוסים. אותה בעלת ברית נאמנה של אסד, שמשקיעה מאמצים כל כך רבים לייצב את המשטר שלו בשנים האחרונות. אז נכון, היא הצטרפה בשלבים די מוקדמים למתקפה, כהרגלה גם ביצעה ירי חסר הבחנה לעבר ריכוזי אוכלוסין באידליב. גם הבטיחה לסוריה, הבטיחה לדמשק סיוע צבאי מיידי, שיגיע תוך כמה ימים. בינתיים, עד כמה שאני מבינה, לא הגיע. ואין ספק שהמלחמה עם אוקראינה פה משחקת תפקיד מרכזי מבחינת הסטת הקשב הרוסי, היכולות הרוסיות, כוח אדם רוסי, אמצעי הלחימה. בקיצור, רצף של נסיבות וחיבור של נסיבות, שמשחק ממש לרעתו של אסד ולטובת המורדים הפעם.

אלעד: אז תראי, יש לי שאלה מורכבת אולי. באיזה צד אני אמור להיות עכשיו? כי מצד אחד להפיל מהשלטון אדם כמו אסד זה בטח לא דבר רע. מהצד השני, אם החלופה היא ארגון שבכל זאת צמח מתוך אל קאעידה, אפילו שהוא מנסה לתפוס אולי קו כאילו מתון יותר, זה גם לא דבר טוב.

ד"ר ולנסי: אני לא חושבת שמישהו בישראל יזיל דמעה אם אסד יפול, גם מהשיקול האסטרטגי שהוא זה שפתח את סוריה להשתלטות איראנית ולהתעצמות חיזבאללה. אבל יש גם היבטים שלילים. קודם כל, ייתכן שאחרי שהם יתפכחו, כל שותפיו של אסד, אנחנו נראה עוד פעם גל של נהירה, ונהירה של כוחות איראני ושל חיזבאללה, מה שנותר מהם לשטח סוריה. זה לא יהיה באותם היקפים של מלחמת האזרחים, אבל יכול להיות שאנחנו נראה עוד מיליציות שיעיות שמגיעות מהאזור כדי לסייע לאסד, וזה מנוגד לאינטרס הישראלי. וכפי שציינת, בסוף אנחנו צריכים לזכור שמי שמוביל את המרד הזה, זה לא אותם מורדים שהקימו את "צבא סוריה החופשי", חילונים, פרגמטיים, אפשר לומר מתונים במידה מסוימת, אלא באמת קבוצות קיצוניות עם אידיאולוגיה דתית ג'יהאדיסטית. מאוד לא חובבי ציון. ראינו איך הם שורפים דגלים בתחילת המלחמה בעזה, דגלי ישראל. אז תרחיש כזה של קריסת משטר בעצם עלול לייצר לנו מרחב כאוטי, ש… קרקע פורייה בעצם לצמיחה של איומים צבאיים חדשים נגד ישראל. אז ככה לא הייתי ממהרת לשמוח סביב מה שקורה. אבל כמו שאמרתי, הימים הקרובים יתבררו באמת כקריטיים. כדי לקבוע עד כמה מדובר במערכה מוגבלת, או באמת בתפנית אסטרטגית ובמערכה רחבה, שתאיים לראשונה מזה כמעט עשור על שרידותו של המשטר.

אלעד: ומה שקורה בימים האחרונים סביב המתקפה של המורדים הוא דבר מאוד מעניין, והוא קשור גם אלינו. כי מצד אחד אסד צריך את הסיוע של רוסיה ושל איראן. אתמול הוא דיבר עם נשיא איראן. הוא אמר שמדובר במתקפות טרור. הוא אמר שהמטרה היא לעשות חלוקה מחדש של האזור בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית ושל המערב. ככה הוא האשים את המורדים. זה חלק אחד של התמונה. אבל במקביל דווח אתמול שבחודשים האחרונים ארצות הברית ואיחוד האמירויות קיימו מגעים עם אסד בניסיון להרחיק אותו מאיראן, מהציר האיראני. לנצל את המכות הקשות שישראל הנחיתה גם על איראן בעיקר על חיזבאללה כדי לתמרץ את אסד לעבור צד. וממה שאנחנו רואים בינתיים, אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה בכל זאת, אבל בינתיים, את חושבת שהתקיפות האלה בחלב מקרבות אותנו שוב למלחמת אזרחים בהיקף גדול בסוריה, כזה שיכול ממש לשנות את המדינה? או שזה עדיין אירוע יחסית נקודתי, אולי גם אירוע יחסית נשלט?

ד"ר ולנסי: קשה מאוד להעריך. שוב, אנחנו באמת בשלבים מאוד מאוד מוקדמים של האירוע. אני חושבת שזה תלוי בשני פקטורים מרכזיים שהזכרנו. אחד זה היכולת של אותה HTS לאחד מורדים נוספים ולהפוך את זה למערכה, לקמפיין רחב, ולהחיות בעצם תאי התנגדות רדומים של אסד. ואם זה, האירוע הזה צובר תאוצה, ואנחנו רואים ככה באמת מערכה מתואמת, מסונכרנת, מאוחדת, אז זה יכול להביא לשינוי אסטרטגי בסוריה. לעומת זאת, אם אותן משענות תמיכה מוכרות של אסד, רוסיה ואיראן וחיזבאללה שוב יתעשתו, ויצליחו לגייס כוחות ויכולות צבאיות, ושוב בעצם לחזור על אותו אקט של הצלה שהם עשו בעצם בסוף מלחמת האזרחים, אז זה עלול לקחת את האירוע, באמת להפוך אותו לאיזושהי אפיזודה ש… דרמטית, אבל נקודתית ומוגבלת בזמן, והמצב בסוריה ישוב להיות כפי שהיה. אז קשה מאוד להעריך מה שיהיה, אני חושבת שזה תלוי מאוד בשני הפקטורים שציינתי עכשיו.

[מעבר מוזיקלי]

אלעד: טוב, אז אני בטוח שעוד נדבר על זה, ושיהיו לא מעט התפתחויות בסיפור הזה בסוריה. דוקטור כרמית ולנסי, תודה.

ד"ר ולנסי: תודה רבה אלעד.

אלעד: זה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה, עדי חצרוני, שירה אראל ודניאל שחר. על הסאונד, מור הר-טוב. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[צלילי סיום]

[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה