אחד ביום - מסמכי אפסטין נחשפים

הררי מסמכים, תמונות ומיילים מתוך הארכיון של ג׳פרי אפסטין נחשפו לראשונה לציבור. כמויות אדירות של אינפורמציה שמתפקדת ככלי נשק פוליטי גם בידיים רפובליקניות וגם בידיים דמוקרטיות - אבל גם מפגש של אינטרסים. הפעם אנחנו עם יונה לייבזון, על מסמכי ג׳פרי אפסטין ומה למדנו, או לא, על פרשת הניצול המיני שמעסיקה את כל העולם.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 06/01/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שלישי, 6 בינואר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[הקלטה]

Cameraman: “Ok, forget that now, wa… what just happened?”

Riley Walz: “Umm… so there was, unfortunately, a very sad shooting in Manhattan, where the United Healthcare CEO was shot. Seems like he was targeted…”

‏אלעד: ב-4 בדצמבר 2024 נרצח בניו יורק בריאן תומפסון, מנכ"ל חברת הביטוח "United Healthcare". הרוצח נמלט מהזירה. המשטרה ערכה מצוד, ובערך הדבר היחיד שפורסם אז לציבור הוא, שהרוצח ברח באמצעות "City Bike", אופניים עירוניים להשכרה.

‏[הקלטה]

Riley Walz: “…on a city bike, on an e-bike, which is like crazy that a criminal would flee on a bike like ok, city bike and…”

‏אלעד: כמה ימים אחר כך בסן פרנסיסקו, בחור צעיר בשם ריילי וולץ סיפר בסרטון שהעלה לרשת, איך הוא הצליח לחקור ולהגיע ל-8 מסלולים אפשריים בלבד, שבהם יכול היה הרוצח להשתמש כדי לברוח. וולץ אסף ברשת נתונים ומיקומים של הסיטי בייקס בניו יורק, הוא הצליב אותם עם תחנות עגינה קרובות ועם השעות שבהן בוצע הרצח, הוא חקר מפות, הוא עשה עבודה שהמשטרה עד אז לא הצליחה לעשות.

‏[הקלטה]

Riley Walz: “I tweeted this and was like, oh this is kind of interesting, and a bunch of people reached out and like, the tweets getting a lot of likes now.”

Cameraman: “Yeah, why the fuck do you have this data, Riley?”

‏אלעד: ריילי הזה מוגדר לא פעם בתקשורת האמריקנית כ-prankster, אדם שעושה מתיחות, טרול. אבל אני קראתי עליו לא מעט, ו… וואלה… הוא איש מוכשר בצורה בלתי רגילה. בספטמבר האחרון הוא עשה reverse engineering מתוחכם למערך קנסות החניה של סן פרנסיסקו, והוא יצר אתר שמעדכן בזמן אמת איפה מונפקים דו"חות חניה, ככה שהמשתמשים יכולים להתחמק מפקחים. אחרי ארבע שעות בסך הכל האתר שלו הוסר מהרשת. ועכשיו, ממש בימים האחרונים, אותו ריילי וולץ, יחד עם שותף נוסף, יצרו ממשק מורכב, מרשים והאמת מאוד מגניב. אם תיכנסו לאתר jmail.world יפתח לכם משהו שנראה בול כמו Gmail אלא שב-Jmail יש משהו אחר. [מוזיקת רקע] Jmail היא כאילו תיבת המייל האישית של ג'פרי אפסטין. ריילי וולץ ולוק איייגל הכניסו לשם אלפי, או אולי אפילו עשרות אלפי מסמכים, תכתובות, תמונות ונתונים שפורסמו בשבועות האחרונים, במסגרת חשיפת מסמכי אפסטין. זה ממש כמו לתפעל Gmail. המיילים שאפסטין קיבל נראים כמו מיילים. התמונות שלו - בתיקיית תמונות. והממשק הזה, בעצם, מאפשר לנו, לכולנו, לעשות את מה שבלעדיו היה לנו מאוד קשה. לעבור על הררי מסמכים, על כמויות אדירות של אינפורמציה, ולבדוק מה למדנו ומה לא באמת חידש לנו על פרשת הניצול המיני שמעסיקה את העולם. אז הפעם אנחנו עם כתבתנו יונה לייבזון ועם מסמכי ג'פרי אפסטין.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏שלום יונה.

‏יונה: שלום אלעד.

‏אלעד: תראי אני עברתי ככה באמצעות הג'יימייל הזה על כמה מהמיילים שאפסטין קיבל. יש שם הודעה מאמזון שאמצעי התשלום שלו נדחה. יש שם מיילים שיווקיים שהוא קיבל. יש חברים ששלחו לו לינקים לכתבות והוא לחלקם הגיב. יש מייל מ-2013, עיתון בריטי ביקש תגובה לסיפור על הנסיך אנדרו ועל אפסטין. אלו באמת כמויות אדירות של חומר, וחלקו, אולי אפילו רובו, ממש חסר חשיבות, לא רלוונטי בעליל. האנשים שדרשו במשך הרבה זמן שמסמכי אפסטין יפורסמו - הם מרוצים ממה שנחשף?

‏יונה: מרוצים שמתחילים לפרסם את המסמכים, אבל בגלל שאנחנו לא ממש ידענו מה בדיוק יהיה במסמכים, מה מתוכם יושחר או לא, אז כולם מחכים למנה הבאה. כמו איזה מכור שמרגיש שהנה הנה עוד רגע הוא יבוא על סיפוקו, ואז יהיה בסדר. אבל לא, מתגלים עוד מסמכים, יש תמונות, יש שערוריות, אבל אין איזה שורה תחתונה, אין איזה אקדח מעשן, ולכן כולם מרגישים שיש פה איזה מין אנטי-קליימקס. הנה, שיחררו את המסמכים, מדברים על זה הרבה, אבל מה בעצם למדנו שעוד לא ידענו? זה בסימן שאלה. ועדיין יש כאן המון המון דברים שמתגלים, ובעיקר איזשהו, אני לא יודעת אם אקורד סיום או אקורד פתיחה, לאחת הפרשות המסעירות ביותר שהיו בארצות הברית, בעיניי, בעשרות השנים האחרונות.

‏אלעד: זו ממש פרשה מסעירה, וגם פרשה שכל הזמן הלכה והתפתחה. אני חושב שמסמכי אפסטין כבר הפכו בעצמם לפרשה שעומדת בפני עצמה. אבל בגלל שבכל זאת עבר לא מעט זמן, יונה, בואי נתחיל מההתחלה, ממש מהרקע של ג'פרי אפסטין, שגם מסביר לנו הרבה ממה שראינו שקרה בהמשך.

‏יונה: נכון. הוא גדל במשפחה ממעמד מאוד בינוני, מטה אפילו, בניו יורק, בברוקלין, עם שני הורים שעובדים בעירייה. כן מי שנחשב לילד מאוד מאוד חכם, ומוכשר במתמטיקה, אבל הוא לא מסיים את הקולג'. הוא עובד בתור מורה למתמטיקה בתיכון מאוד מאוד יוקרתי בניו יורק. ודווקא בגלל הפרשה אנחנו מגלים יותר ויותר דברים מאחורי הקלעים, כולל דברים שנחשפים רק בשבועות האחרונים, כן? אנחנו יודעים שאחד ההורים של התלמידים מזהה בו משהו מעבר, באותו תיכון יוקרתי שהוא מלמד בו - גם כישורים חברתיים, גם איזה חדות, אומר לו שהוא מבוזבז בתור מורה והוא צריך לעסוק בפיננסים. ואותו הורה, באופן מאוד מאוד נוח, האבא הזה, הוא יושב ראש של בנק השקעות, ובעצם שם הוא מתחיל בתפקיד לא מאוד בכיר, אבל כן מצליח לטפס ולהגיע תוך כמה שנים לתפקיד בכיר מאוד.

‏אלעד: ושם גם התחילה הדרך שלו להפוך לאיש מאוד עשיר. לא תמיד, אגב, ככה אנחנו מבינים, אפסטין עשה את זה בדרכים כשרות.

‏יונה: נכון. ההון של אפסטין הוערך, עם מותו, במאות מיליוני דולרים, ולפי אותו תחקיר, שפורסם ממש לאחרונה, חלק מהכסף הזה מגיע גם ממרמה של אנשים, מהונאה. אנשים שהוא מבטיח להם עסקאות, מבקש מהם כספים ובעצם לא מחזיר להם, והם לא עושים עם זה שום דבר. זאת אומרת, הוא לומד שהוא יכול לחמוק מעונש, הוא יכול לחמוק מזה שיתפסו אותו על דברים מסוימים, ולהמשיך ולהרוויח הרבה מאוד כסף. הוא מקבל גם כסף מהרבה מאוד אנשים מצליחים, שהוא ה… מי שעושה להם את העניינים הפיננסיים, בלי איזשהו הסבר מניח את הדעת למה הם היו צריכים לשלם לו כל כך הרבה, כולל גישה כמעט מוחלטת להשקעות של כספים, כמו לסלי וקסנר לדוגמה, מי שהיה בעלים של אימפריה שכללה מותגים, בין היתר כמו "ויקטוריה'ס סיקרטס", ומאוחר יותר וקסנר טוען שאפסטין גנב ממנו עשרות מיליוני דולרים. אבל צריך להגיד - יש הרבה מאוד סימני שאלה. אחת הטענות שהועלו, שאנחנו עדיין לא יודעים להוכיח גם בשלב הזה, זה שבאמצעות אותה רשת שהוא מנהל, אותה רשת לסחר בנשים ובקטינות, בנערות, הוא מאיים על אנשים, הוא סוחט אותם, הוא מפעיל עליהם לחצים, שומר עליהם חומרים, וככה הוא מצליח להוציא מהם כספים, ובעצם לממן את אורח החיים הראוותני שלו, לקבל גישה לדמויות מפורסמות, באמצעות הידע והכוח שיש לו על הרבה מאוד אנשים מפורסמים.

‏אלעד: וזו שיטה, או פרקטיקה ממש, שמתברר שהוא למד כשבעצמו היה בצד השני שלה. נכון? כלומר הוא השתמש בנשים צעירות, לפעמים נערות ממש, קטינות, כדרך לקרב ולשמור סביבו אנשים בעלי השפעה, וזה קרה אחרי שגם אחריו ניסו לחזר באותו אופן.

‏יונה: נכון, ובעצם לפי אחד התחקירים, מה שאנחנו כן יודעים להגיד היום, זה שמשתמשים כנגד אפסטין, או כדי לגייס אותו, באותה השיטה. שולחים אליו בחורה מאוד מאוד יפה לצורך כל מיני עסקים וסגירות, איזה עוזרת של אחד המנהלים, ובעצם הם מפתחים איזשהו קשר אינטימי, וכך הוא מבין שהוא הרבה יותר מחויב למי ששלח אותה, שזה הופך להיות ממש איזשהם יחסי תלות, מבין את הכוח שיש בדבר הזה, ומשכלל, כן, את השיטה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, המעשה המזעזע הזה, והשימוש באישה לצרכים האלה, לטובתו ולטובת ההתעשרות שלו. הוא מבין גם מאוד טוב, את הכוח שיש לכסף, [מוזיקת רקע] לאנשים מפורסמים, לאיזשהו קשר שתיקה. הוא הבין שאם הוא יצבור מספיק כוח וחומר וסיפורים על אנשים, יהיה מאוד מאוד קשה לפעול נגדו, כמעט הפשע המושלם, עד תחילת שנות ה-2000.

‏אלעד: רק כדי למקם אותנו על ציר הזמן, כשהפרשה הראשונה נחשפה, אנחנו בתחילת שנות ה-2000, אנחנו מדברים על פרק זמן של שנים שבהן אפסטין התנהל כמו שאנחנו יודעים שהוא התנהל. שנים שבהן נשים צעירות ונערות היו מגיעות אליו, שנים שהוא הקיף את עצמו בפוליטיקאים, באנשי עסקים, באנשי תרבות מוכרים, שנים שכל הדבר הזה התנהל בשקט, בסוד, עד שהסוד הזה נחשף.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏יונה: אז זה די מדהים, כי הרבה שנים היו שמועות על ג'פרי אפסטין, על המעגל שלו. היו אפילו נשים שהתלוננו. כבר ב-96', אנחנו יודעים להגיד היום שהיו נגדו תלונות. אבל במקרה יש אישה אחת שפונה למשטרה בתחילת שנות ה-2000, ומספרת על זה שהקרובה שלה הגיעה לעשות מסאז' לג'פרי אפסטין, שהיא קטינה, שמשלמים לה כסף על זה… סיפור שהיה נראה מאוד מאוד חשוד. ובעצם המשטרה והרשויות מצליחים להגיע לעוד נערות קטינות שמספרות סיפור דומה מאוד, והדבר המדהים במיוחד בפרשה הזו, זה לא מה שנחשף, אלא איך שזה מסתיים ב-2008, עם הסדר טיעון שכלל רק צעירה אחת. האישום וההרשעה היו על סרסור לזנות וסרסור לזנות של קטינה.

‏[מוזיקת רקע]

‏[הקלטה]

Reporter: “Jeffrey Epstein went to jail just before 10 this morning. He pleaded guilty in open court. He agreed to serve a total of 18 months in the Palm Beach detention facility, 12 for felony solicitation of prostitutes, and additional…”

‏יונה: בעיתונים של אותה תקופה אפשר לראות שזה מופיע ממש ממש בקטן, ובמסגרת עסקת הטיעון ההיא, חומרי החקירה נותרו חסויים. ההסדר היה מקל, לא רק כי בסוף זה היה רק לשנה וחצי, הוא גם שוחרר משהו כמו חצי שנה לפני הזמן, אלא שגם היה לו אישור לצאת מהכלא בפלורידה, לעבוד מהמשרד במהלך היום, ולחזור אליו בערב במשך מרבית השבוע. והדבר המדהים זה שאפילו שהוא מורשע - זה נשמר מתחת לרדאר. אנשים בכירים ממשיכים להיפגש איתו ולהיות חברים שלו. [מוזיקת רקע מסתיימת] וגם אחרי ההרשעה הזאת, אנחנו יודעים שחלק מהשמות הגדולים, זה לא אנשים שהיו חברים שלו רק לפני 2008, אלא גם אחרי. כמו ביל קלינטון וביל גייטס. ראינו חילופי אימיילים עם סטיב באנון, שהיה אסטרטג של טראמפ. אהוד ברק, שראינו אותו יוצא מהבית שלו עם אותה תמונה מפורסמת עם החם-צוואר, שנגיד, כן, גם במסמכים שהיו עכשיו, אין כלפיו טענה ישירה על חלק בניצול הקטינות, אבל כן, הוא היה איתו בקשר אחרי ההרשעה. וגורמים במשפחת רוטשילד, וודי אלן, נועם חומסקי - באמת מכל מגזר וסוג. הוא די חוזר לחייו כרגיל, אפילו אם בפרופיל יותר נמוך, אבל בסופו של דבר לא ממש משלם איזשהו מחיר, עד לחשיפה תקשורתית ב-2018, שבעצם פותחת את הסיפור כפי שאנחנו מכירים אותו היום.

‏אלעד: עשור. עשור אחרי. זה לקח 10 שנים מהחשיפה הראשונה וההרשעה, עד שבעצם הפרשה הזו נחשפה ב… באמת בקול גדול. ואת אמרת, כבר בתחילת הקריירה שלו אפסטין הבין שהוא יכול לעשות דברים אסורים ולחמוק מעונש. זה בדיוק מה שקרה כאן. אז אנחנו ב-2018, מה קרה אז?

‏יונה: אז בנובמבר 2018 מגיע הגל השני, אני קוראת לו, של פרשת אפסטין, או מה שהופך את הסיפור הדי רדום הזה לפרשה - תחקיר ענק של ה-"Miami Herald". זה היה בשיא תקופת ה-Me Too נזכיר, וזו גם כותרת המשנה של אותה הכתבה: איך עשור לפני המהפכה, מיליונר אחד מצליח לחמוק מצדק או לקבל את עסקת חייו. וזה כתבה שחושפת שבעצם 20 נשים שהרשויות ידעו עליהן, והיו איתו בקשר סביב המעשים של אפסטין, קורבנות שלו, לא ידעו בכלל על ההסדר הזה, שזה הפרה של החוק.

‏[מוזיקת רקע]

‏[הקלטה]

Reporter: “The Miami Herald identified over 16 victims, just young middle and high school girls at the time of the abuse. More than a decade later, several of them are talking for the first time about how they were mulested by Epstein…”

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏יונה: הם הצליחו לחשוף חומרים חסויים מתוך החקירה והמוקד שלהם, כדי להפוך את זה לרלוונטי, זה שמי שבעצם מטייח את כל הפרשה הזו, מי שקובר אותה, מי שאחראי על הסדר הטיעון השערורייתי הזה, כמו שתיארנו, הוא שר העבודה בממשל טראמפ, אלכסנדר אקוסטה, שהוא היה התובע בפלורידה בזמנו. עורך הדין שייצג את אפסטין הוא אלן דרשוביץ, הוא פרקליט צמרת בארצות הברית, הוא מקורב לטראמפ, אנחנו גם מכירים אותו בהקשרים שלנו כי הוא תומך ישראל, בכללי אדם בפרופיל מאוד מאוד גבוה. וגם נחשף באותו תחקיר, הקיום של ה"לוליטה אקספרס", זה הכינוי למטוס הפרטי של אפסטין, תיאורים על אי הזוועות, שהייתה לו אחוזה והיה מטיס לעצמו נשים והחברים שלו, וגם עדויות חדשות, ובעיקר של וירג'יניה ג'ופרה, שהיא הפכה להיות ממש הפנים והסמל של המתלוננות.

‏[הקלטה]

Virginia Guiffre: “It turns very sexual in… and abuse started right away. I got paid 200$ and the butler drove me home.”

‏יונה: שהיא אומרת שהיא נוצלה, ולא רק על ידו, אלא גם ממש הושאלה לנסיך אנדרו, וזה הופך להיות פרשה נפרדת.

‏[הקלטה]

Virginia Guiffre: “It was disgusting… he got up and he said, ‘Thanks’, and walked out and I sat there in bed just horrified and ashamed… [crying] I’ve just been abused by a member of the Royal family…”

‏יונה: זאת אומרת, זה ממש תחקיר עיתונאי, שמצליח לזעזע לא רק את פלורידה, לא רק את ארצות הברית, אלא את העולם, בגלל מה שנחשף בו. וזה לא דברים שלא היו במשטרה ולא נחקרו ולא ידעו, פשוט לא באמת ראו אור יום. הוא חשף לדוגמה שביל קלינטון השתמש במטוס הזה, באותו "לוליטה אקספרס", לעיתים מאוד מאוד תכופות, היו רישומי טיסה. גם סוכן דוגמניות שהיה בעצם מעין… כמו צייד של הנשים האלה והיה מעורב בתיווך בין אותן קטינות לבין גורמים בכירים. כל השיטה עם אשת סודו, גיליין מקסוול, מי שהייתה בת הזוג שלו בעבר, הפכה ליד ימינו, עזרה לנהל את כל האופרציה הזו, והיא בימים אלה, כמו שאנחנו יודעים, מרצה מאסר שעומד על 20 שנה. ועוד משהו שהכתבה הזו עושה, זה שהיא לא רק מציפה את הנושא עם המון ראיות חדשות, אלא בעצם מייצרת עילה חוקית לפתוח את החקירה, בגלל שהמתלוננות לא ידעו ולא הודיעו להן על אותו הסכם, עכשיו אפשר לסגת ממנו. ובאמת, כמה חודשים אחרי כבר נפתחת חקירה חשאית ב-FBI. ביולי 2019 אפסטין נעצר כשהוא נוחת בניו ג'רזי עם המטוס הפרטי שלו.

‏[הקלטה]

Reporter: “… David Goura and billionaire financier Jeffrey Epstein has been arrested, he was taken into custody overnight in the New-Jersey airport…”

‏יונה: זה סנסציה מטורפת, זה באמת לא יורד מהכותרות. הוא נשלח למאסר, נשאלים סימני שאלה, איך הדבר הזה יכול היה לקרות? [מוזיקת רקע] והתפנית הבאה מגיעה חודש אחרי המעצר שלו, כשהוא נמצא מת בתא שלו בכלא.

‏[הקלטה]

Reporter: “Breaking news this morning. Jeffrey Epstein committed suicide over night. ABC news reporting he was found dead in his lower Manhattan jail cell…”

‏אלעד: ואם אמרנו שפרשת אפסטין בעצם כבר התפצלה והולידה כמה פרשיות שונות, אז ההתאבדות בתא, בכלא, היא פתחה המון סימני שאלה, והיא הובילה, בין היתר, גם לאותה קריאה לשחרר את המסמכים, בניסיון לספק גם תשובות.

‏אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏[חסות]

‏אלעד: אחרי שורה של טענות שהוא רימה, שהוא גנב, שהוא סחט, ואחרי שהורשע בשידול נערה לזנות, אחרי שנטען שהתעלל וניצל מינית עשרות קורבנות, אחרי עסקת טיעון חסויה ומאוד בעייתית, אחרי כל זה - עם מותו של ג'פרי אפסטין בכלא, נוצרה בעצם פרשה חדשה. וזה קרה, יונה, כי סביב המוות שלו, שהוכרז כהתאבדות, עלו גם המון סימני שאלה.

‏יונה: נכון, העובדה שהוא התאבד בכלא שמור, הוא היה אמור להיות מאובטח כל הזמן, עם שותף לחדר. בחקירה גילו שפתאום העבירו את השותף שלו לחדר, שהשומרים, שהיו אמורים לבדוק מה קורה איתו כל 30 דקות, לא בדקו מה קורה איתו שעות, שזייפו את המסמכים, שנעלם קטע ממצלמות האבטחה… במיוחד נוכח העובדה גם, שידעו שאפסטין הוא אובדני, כבר היה לו ניסיון התאבדות אחד, ולכן זה עוד יותר, ככה, משמש איזשהו דלק לתיאוריית הקונספירציה…

‏[מוזיקת רקע]

‏[הקלטה]

Man a: “Quite obvious that he was busted off, all those people were shitting bricks and they wanted him to die, and luckily he killed himself. I mean I’m just anxious… I don’t see a possible reality where that’s the truth I’ve seen, that he took his own life…”

Man b: “He was taken of the suicide watch so that he would kill himself… or…”

Man c: “They probably sent in an assassin who fucking strangled him and than made it look like some kind of suicide act…”

‏אלעד: זהו, היו המון תיאוריות קונספירציה סביב המוות שלו, אני ממש זוכר בזמן אמת טענות שיש אנשים עם כוח, ושיש להם אינטרס, שאפסטין יושתק ולא יגיע למשפט, שלא ייחשפו סודות, שלא ייחשפו עוד שמות, גם שלא ייחשפו המסמכים שהוא אגר ותיעד [מוזיקת רקע מסתיימת]. ובאמת אנחנו ראינו, זו כבר לא תיאוריה, זו המציאות, המוות שלו הוביל למצב שבו אסופת המסמכים, מה שנקרא "מסמכי אפסטין", לא נחשפה.

‏יונה: נכון. וברגע שאין הליכים, אז אין את התהליך הזה שעכשיו אנחנו בבית משפט, ואז חושפים ראיות, ואז יש איזשהו דיון ציבורי סביב הדברים הללו, וזה נשאר חומר שנמצא בידי משרד המשפטים. גם הקורבנות שמנסות לקבל איזשהו סעד, יש הרבה מאוד דיונים על הדברים האלה, וזה לא מתקדם. ומה שמעניין, זה שג'פרי אפסטין, היו לו הרבה מאוד תמונות, והרבה מאוד תיעוד, עם הרבה מאוד אנשים עם כוח, ומהרבה מאוד מחנות פוליטיים. זאת אומרת, אנחנו ראינו אותו גם עם מפורסמים מעולמות הקולנוע, כמו וודי אלן, והאקדמיה, כמו נועם חומסקי, ומהימין, כמו סטיב באנון וגם כמו דונלד טראמפ בעצמו, שהופך להיות איזשהו מנוע מאוד מאוד בולט, הוא והתנועה שלו, מאחורי העיסוק בג'פרי אפסטין.

‏אלעד: זה לא לקח הרבה זמן עד שסוגיית המסמכים, עד שתאוריית הקונספירציה, וג'פרי אפסטין, על כל הפרשיות סביבו, זה לא לקח הרבה זמן עד שכל אלו מילאו גם את השיח הפוליטי בארצות הברית.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “Well I can’t say ‘friends’ but I know…”

Reporter: “But friendly, you know them…”

President Donald Trump: “They play at my clubs a lot. I have clubs and everybody likes to play at my…”

Reporter: “Are you saying it is a political problem for her if she runs for presidency?”

President Donald Trump: “It could be a political problem. Look, it could be a political problem…”

‏אלעד: אין מחלוקת, יונה, שביל קלינטון, הנשיא לשעבר, וג'פרי אפסטין היו בקשר, אני חושב שאפשר לומר בוודאות קשר אישי וקרוב. וכבר ב-2015, כשהוא היה מועמד מול הילרי קלינטון לנשיאות, עוד לפני שבעצם נחשפה כל הפרשה, טראמפ יותר מרמז שיש התנהלות בעייתית של הזוג קלינטון בקשר שלהם עם אפסטין. ובאופן טבעי, בהמשך הדרך, טראמפ בעצמו גם נשאל עד כמה הוא הכיר, עד כמה הוא היה בקשר עם אפסטין.

‏[מוזיקת רקע]

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “I had a falling out with him a long time ago, I don’t think I’ve spoken to him for 15 years, so… I wasn’t a fan. For years I wouldn’t talk to Jeffrey Epstein… I wouldn’t talk, because he did some things that wasn’t appropriate. I never had the privilege to go into his island. In one of my very good moments I turned him down, I didn’t want to go to his island…”

‏יונה: בהתחלה טראמפ מרחיק את עצמו מאפסטין, ואז בעצם צצות כתבות שבהן טראמפ משבח את אפסטין. טראמפ צוטט שהוא אומר על אפסטין שהם חולקים את אהבתם ל… לנשים יפות. אבל העובדה שמגיעה הקורונה ויש שנת בחירות [מוזיקת רקע מסתיימת] - שם את הסיפור הזה די על אש נמוכה ומשכיח אותו, חוץ מהמשפט של גיליין מקסוול שמתנהל, והקורבנות, שממשיכות לבקש צדק.

‏אלעד: זהו, וככל שעבר הזמן, סימני השאלה נותרו בעצם בלי מענה אמיתי, ותיאוריות קונספירציה פרחו, ברמה שעלתה טענה בכלל לא זניחה ברשתות החברתיות, שאפסטין היה סוכן מוסד. ובעיקר אל מול כל זה התחילה סוג של תנועה, שקראה בקול רם "Release the files", לשחרר את המסמכים. היו בשלב הזה יחסית מעט מסמכים שפורסמו, זה קרה במשפטים שהתנהלו נגד גיליין מקסוול. אבל הציבור ידע שיש עוד כמות ענקית של מסמכים שלא פורסמו. והדבר הזה הפך אז לנושא מאוד מדובר בשיח הציבורי.

‏יונה: בסוף 2023, תחילת 2024, אנחנו כבר נכנסים לשנת בחירות, זה הופך להיות ממש אישו פוליטי בקמפיין הבחירות. דרישה לפרסם את המסמכים שנותרו עדיין חסויים. דמויות בולטות, בעיקר, צריך להגיד, בקרב הרפובליקנים, מאילון מאסק ועד טראמפ בעצמו, טוענים שיש מזימה של הממשל הדמוקרטי שלא לאפשר את פרסום המסמכים, כי מנסים להגן על דמוקרטים בכירים, שזה הדיפ סטייט ששומר על עצמו, וזה מצליח להפוך להיות איזשהו תפוח אדמה פוליטי מאוד מאוד מאוד לוהט.

‏אלעד: ושוב, היה אדם אחד שמאוד בלט בשימוש שלו בפרשת אפסטין בשיח הפוליטי, וזה בין היתר כי הוא היה המועמד הרפובליקני לנשיאות, דונלד טראמפ.

‏[הקלטה]

Reporter: “It just very strange for a lot of people, that the list of clients that went to the island is not being made public.”

President Donald Trump: “Ya, it’s very interesting, isn’t it?”

Reporter: “So if you’re able to… you’ll be…?”

President Donald Trump: “I need to have a look at it…”

‏יונה: זה הופך להיות כר מאוד מאוד פורה להרבה מאוד רפובליקנים, שממש הופכים את זה לדרישה מ-ממשל ביידן. אומרים יש להם מה להסתיר, צריך לחשוף את המסמכים. ובממשל ביידן לא כל כך מתרגשים מזה, יש חיסיון, יש שמות של קורבנות, לא ממש פועלים, עד שטראמפ נבחר. ואז בעצם, הוא זה שצריך למלא את הבטחת הבחירות שלו, וגם טראמפ מתחיל להסתייג מהפרסום. בעצם אנחנו רואים בחודשים הראשונים של הממשל שלו, אחרי שהוא דרש לפרסם את זה, ואמר שהוא יפרסם את זה, הוא מתחיל לקחת צעד אחורה. הוא אומר שזה לא סיפור בכלל, it's a hoax, זה משהו שהדמוקרטים דוחפים כדי לפגוע ברפובליקנים.

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “This is a democrat hoax that never ends, because they try to get people to talk about something that’s totally irrelevant to the success that we’ve had, as a nation, since I’ve been president.”

‏יונה: ואז אנחנו רואים התקוממות, לא רק מקרב התומכים של טראמפ, אלא גם חברי קונגרס רפובליקנים, שחוברים לדמוקרטים, כדי לנסות ולהעביר מהלך לשחרור החומרים, והם מתחילים לקדם חקיקה שתאפשר את הסרת החיסיון.

‏אלעד: שזה באמת מדהים. כי מצד אחד יש בפרשה הזו כל כך הרבה גועל, וכל כך הרבה רפש, שהיא הצליחה לתפקד ככלי נשק פוליטי גם של הרפובליקנים נגד הדמוקרטים, וגם של הדמוקרטים נגד הרפובליקנים. אבל מהצד השני, דווקא בפרשה הזו ראינו מפגש אינטרסים. ראינו עבודה משותפת של המפלגות.

‏יונה: אנחנו רואים איזשהו שיתוף פעולה בין הדמוקרטים לרפובליקנים בקונגרס. מביאים קורבנות של אפסטין [מוזיקת רקע], עושים מסיבת עיתונאים מחוץ לגבעת הקפיטול על החשיבות הציבורית של חשיפת המסמכים והוצאת האמת לאור, וכל אחד מהצדדים ממש מקווה שזה יועיל פוליטית למחנה שלו.

‏[הקלטה]

Congresswoman: “We demand the immediate release of the files, with only minimum reductions as is necessary to protect victims and insure national security.”

Congressman: “The survivors are fighting for decades and they are finally being heard by the American people…”

Congresswoman: “Let me be clear, this is not a Democratic issue, this is not a Republican issue, it’s a human rights issue. It’s a matter of justice.”

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏יונה: יש ועדה מיוחדת שבקונגרס, יש לה סמכויות מסוימות, היא מבקשת ומקבלת ומפרסמת מסמכים מהעיזבון והחקירה של אפסטין. שם אנחנו, לדוגמה, מגלים את הברכה של טראמפ ליום ההולדת של אפסטין…

‏[הקלטה]

Reporter: “The Wall Street Journal published a piece with this striking headline: Jeffrey Epstein friends sent him buddies letters for his fiftieth birthday album, one was from Donald Trump…”

‏יונה: ומקדמים חקיקה, חוק השקיפות של מסמכי אפסטין, שבעצם מאפשר לחשוף את כל המסמכים. זה מאות אלפים של מסמכים. מדברים על… אפילו יכול להגיע למספר של מיליון מסמכים. וטראמפ לא תומך בחוק. ואז נשאלת השאלה, למה? ואין לזה תשובה חד משמעית. הוא טוען שזה יכול לפגוע להרבה אנשים, להביך הרבה אנשים, הוא מבין גם שזה יכול לשמש כלי פוליטי נגדו, כי אפילו שהם לא היו בקשר, יש הרבה תמונות שלהם. הוא גם לא יודע מה בדיוק יש שם. ויש גם טענה שאומרת שהוא קיבל טיפ מכל מיני אנשים במשרד המשפטים שהתחילו לחקור את זה, של "אתה מופיע יותר מדי פעמים שם, אולי זה לא כל כך חכם…"

‏אלעד: וטראמפ, הנשיא ששלח לפני כמה ימים יחידה מובחרת לתפוס מנהיג של מדינה זרה, מה, הוא לא הצליח למנוע מהקונגרס לכפות את פרסום המסמכים?

‏יונה: אז מתברר שזה לא כל כך פשוט, כי כשהחוק הזה כבר מגיע להצבעה, הוא מבין שאין לו ברירה, שגם בקרב התומכים שלו וגם בקרב חברי הקונגרס הרפובליקנים, ביחד עם הדמוקרטים, יש פשוט רוב להעביר את החוק. ובעצם, ברגע האחרון, ממש שעות לפני ההצבעה, הוא מוציא הודעה רשמית ברשתות החברתיות - הנחיה לחברי הקונגרס הרפובליקנים לתמוך בחקיקה [מוזיקת רקע]. זה היה מאוד מפתיע, לא משהו שמישהו צפה, אבל הוא עושה את החישוב הפוליטי שלו, ועושה את הפליק-פלאק הזה, ומבין שזה יעבור בכל מקרה, עדיף לו פוליטית להיות בצד שמחבק את זה, שזה לא יותר מדי כבר יראה שיש לו מה להסתיר. טראמפ חותם על החוק הזה בנובמבר, ובעצם ניתנת תקופה של חודש להכין את כל המסמכים. ומה שאנחנו רואים היום, הצבר הגדול, זה חלק מהמסמכים שהוועדה משחררת, וחלק מהמסמכים שבעצם עולים כבר לאתר ממשלתי מיוחד שמקים הבית הלבן. ויש הרבה מאוד טענות, גם לגבי האופן שבו המסמכים האלה עולים.

‏אלעד: מה הכוונה? איזה טענות, למשל?

‏יונה: כשהדמוקרטים התחילו לשחרר את המסמכים במסגרת הוועדה, היו המון דברים שקשורים לטראמפ - הרבה תמונות שלו, מיילים שבהם הוא מוזכר. כשהבית הלבן מוציא את המסמכים, לא רק שזה מאוד מאוד מושחר, לטענתם כדי להגן גם על קורבנות וגם על אנשים שהם לא מעורבים, אלא שיש המון מסמכים שמפרסמים על ביל קלינטון, המון תמונות של ביל קלינטון, המון מיילים שקשורים, והשם שלו שמופיע בכל מיני דברים, אבל פחות של טראמפ. ויש הרבה ביקורת עליהם על הסוגיה הזו, כמובן שמי שמשחרר את החומר, אז יש בידיו גם איזה כוח של מה לשחרר, ולכן, אני חושבת שגם טראמפ הבין שעדיף לו להיות בצד ששולט בדבר הזה.

‏אלעד: אז תראי, קשה לסכם רבבות של מסמכים, אבל בגדול, מה ראינו שפורסם עכשיו ולא ידענו קודם?

‏יונה: יש שם תמונות מהאחוזה של אפסטין, מהאחוזות שלו, עם חדר שנראה כמו משהו בין חדר סאדו-מאזו לרופא שיניים, עם כל מיני מיכשור, עם כל מיני תמונות שלו, בין היתר גם עם קטינות ממש, נשים שהפנים שלהן מושחרות. תיעוד של מצלמות בכל מיני מיקומים מוזרים ברחבי הבית, תמונה גדולה, שכבר הכרנו, של ביל קלינטון, שתלויה אצלו בבית, בשמלה כחולה ועקבים, וגם מיילים, מיילים שבהם הוא מדבר על טראמפ, אומר "רק הכלב הזה עוד לא נבח במערכת הבחירות", מיילים שנשלחים סביב 2015-2016, שכל צד גם מנסה להבין בדיוק על מה… על מה מדובר. אנחנו כן רואים רשימות של אנשים שהיו מבקרים אצלו, הבקשות החריגות של אפסטין לעיסויים כמה פעמים ביום, משהו שמלמד אותנו קצת יותר על האופרציה שהתגלתה שם. אבל האם גילינו שם משהו חדש ומפליל על אנשים אחרים חוץ מאפסטין? לא כל כך.

‏אלעד: כלומר, בינתיים, מעבר למה שנראה לי כמו ראיות נסיבתיות של אנשים מוכרים שניהלו קשר אישי עם אדם שאנחנו יודעים שהיה תוקף מינית סדרתי, מעבר לזה, לא נחשפה כל האמת שציפו וחיכו והבטיחו.

‏יונה: נכון. ואני חושבת שעוד לא נאמרה המילה האחרונה. קודם כל, כי יש עוד מסמכים שעתידים להתפרסם, ואנחנו לא יודעים מה בדיוק הסדר שמשחררים אותם ואם בכלל יש איזשהו סדר. צריך להבין - גויסו מאות אנשים במשרד המשפטים האמריקני, כדי לעבור ולהשחיר ולוודא שלא נפגעת הפרטיות, ובאיזה סדר, אז אנחנו לא יודעים האם פתאום יהיה שם איזשהו מידע מפליל, כן או לא. יכול להיות שיהיו תוצאות והשלכות למסמכים האלה, כרגע אנחנו עוד לא שם. יש הרבה מאוד סימני שאלה לגבי ההשחרה, ואת מה משחירים, וכמה מגוחך זה שמשחירים עמודים שלמים, הרי לא יכול להיות שכל מה שכתוב שם אי אפשר לפרסם. ובעיקר, הרבה מאוד סימני שאלה של - האם משחירים שם דברים שהם באמת להגן על הפרטיות, או שזה גם נועד כדי להגן על הנשיא טראמפ, ועל הסביבה שלו. [מוזיקת רקע] סימני שאלה שלא יענו, ואני בטוחה שגם הם יהיו חלק מתיאוריות הקונספירציה הבאות שיהיו סביב הפרשה הזו, כי זה באמת רק ההתחלה, במובן מסוים.

‏אלעד: יונה לייבזון, תודה.

‏יונה: תודה אלעד.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12.

‏אם במקרה עדיין לא הצבעתם עבורנו בקטגוריית פודקאסט האקטואליה של השנה בתחרות של אתר גיקטיים, למה בדיוק אתם מחכים? אנחנו ממש נעריך ונודה לכם אם תקדישו דקה ותצביעו לנו.

‏הלינק להצבעה נמצא גם בתיאור של הפרק הזה, וגם בקבוצה שלנו בפייסבוק, "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, דניאל שחר, הילה פז ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה