אחד ביום - צבא של בוטים

הרשתות החברתיות מלאות בפרופילים מזויפים שמתנהגים כמו אנשים אמיתיים לכל דבר ועניין - רק שהם לא. לפעמים קל מאוד לזהות אותם, ולפעמים כמעט בלתי אפשרי לדעת שבעצם מדובר בתגובה או לייק של אדם שלא קיים. הבוטים מזייפים אהבה, פעילות, מנפחים תחושה של עניין, מקפיצים נושא או אדם לראש המצעד, ויכולים גם להוביל מבצע השפעה של מדינה זרה.  הפעם אנחנו עם כתבנו אילן לוקאץ', על מה קורה כשפוליטיקאי מגלה שהוא יכול לקנות צבא של מאות ואלפי בוטים, כמה זה עולה ואיך זה משפיע על החיים של כולנו - בלי שאנחנו בכלל יודעים.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/01/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום רביעי, 7 בינואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏ביום שישי האחרון, ב"אולפן שישי", אילן לוקאץ' עשה כתבה גדולה על בוטים ברשתות החברתיות. הוא דיבר שם על איך חלק מהפוליטיקאים הישראלים למדו את השיטה, ואיך הם מנסים, בעזרת הבוטים, להשפיע עלינו. לשנות את המציאות שלנו. לעצב תודעה. אנחנו התכוננו כאן לשיחה על טכנולוגיה ועל פוליטיקה. על עולם אפל וחשאי. באינסטינקט חשבנו שנדבר על עולמות הפסיכולוגיה, על מונחים כמו "שטיפת מוח", "ספינים", מבצעי התערבות זרה. אלא מה? לוקאץ', זה עם השיער הארוך ואוסף הגיטרות, לוקאץ' בא והתחיל לדבר על מוזיקה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אילן: כשהביטלס הוציאו את התקליט הראשון שלהם, היה להם מנהל בשם בריאן אפשטיין, שהגיע ממשפחה עשירה. אז מה הוא עשה? הוא עבר חנות חנות, חנויות תקליטים בלונדון, וקנה את כל הסינגלים של הביטלס. המצעדים היו לפי מכירות, ואז החנויות דיווחו שהתקליט, השיר של הביטלס, הוא להיט גדול. ואז זה טיפס במצעדים וזהו - ועכשיו משמיעים את זה, ועכשיו אנשים קונים את זה, והוא יותר לא היה צריך ללכת ולקנות. אתה זוכר שמצעדי הפזמונים, אצלנו הרי זה לא על מכירות, זה הלך על גלויות, אז היו אנשים שהיו שולחים אלף גלויות, ועורכי המצעדים היו צריכים לשבת ולזהות אותם. זה לזהות את הבוטים, למרות שזה אנשים אמיתיים. אז המניפולציות היו קיימות הרבה לפני שהיה מחשב, מניפולציות בסדר גודל כזה של לזייף פעילות, לזייף אהבה. אז האם זה חוקי? כן, זה חוקי. והתרגלנו לזה.

‏אלעד: האמת, אני גם הייתי מעדיף לדבר על הביטלס הרבה יותר מאשר פוליטיקה. ובאמת במהות, חלק מהבוטים ברשתות החברתיות עושים בדיוק את אותו הדבר. הם מזייפים אהבה, פעילות. הם מנפחים תחושה של עניין. הם מקפיצים נושא, או אדם, לראש המצעד, למרות שלא באמת מגיע לו להיות שם. העניין הוא שדברים השתנו מאז שבריאן אפשטיין הלך וקנה תקליטים בלונדון. הבוטים ברשתות החברתיות היום הם מתוחכמים הרבה יותר, הם יעילים הרבה יותר, ואם נמשיך בדוגמה של הביטלס - הם יכולים לא רק לזייף אהבה, הם יכולים לזייף להקה. הם יכולים לזייף שיר, ז'אנר שלם. הם יכולים גם, בפוטנציה, לזייף את כל המצעד.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז אילן לוקאץ', הוא כאן. הוא יספר לנו על הצבא של הבוטים שמלווה אותנו מהסמארטפון, מהרשתות החברתיות, ונכנס איתנו ממש עד הקלפי.

‏[מוזיקת רקע ממשיכה ומסתיימת]

‏שלום לוקאץ'.

‏אילן: שלום אלעד.

‏אלעד: תרשה לי להתקדם איתך קצת מהסיקסטיז בלונדון, ומהגלויות המזויפות לרדיו, כי בעצם תופעת הבוטים, כמו שאנחנו מכירים אותה, התחילה יחסית בשנים האחרונות, ואפשר לומר שהגלגול הראשון שלה לא היה בבוטים, אלא אנשים אמיתיים שכתבו באינטרנט טוקבקים שאינם אמיתיים.

‏אילן: נכון. אנשים היו יושבים וכותבים תגובות בתשלום. אמרו להם מה להגיב, אמרו להם לכתוב. ולפעמים, אתה יודע, זה נחשף כשמשה כחלון היה מעודד את עצמו, ומגיב לפוסט של עצמו וכותב "כחלון, יא מלך, רק אתה יכול. לך על זה", ו… כלומר, שכח להחליף את היוזר, כן? אבל מתישהו אנשים הבינו שאתה לא צריך לבזבז זמן של אנשים. כאילו, אתה כותב קוד, די פשוט, והוא עושה את זה. אז אתה בורא יוזרים. כמו שאתה יכול לפתוח עכשיו עוד שני יוזרים בטוויטר או בפייסבוק, אז אתה יכול לפתוח עוד 400, 500, 600 וזה מתחיל לרוץ.

‏אלעד: שזה שדרוג אדיר ביכולות, וזו אפשרות, בפעם הראשונה, לייצר נוכחות אינטרנטית, לייצר פרופיל שנראה כאילו הוא אדם אמיתי, הוא פעיל, אבל בניגוד לעבר כבר לא היה צריך אדם אמיתי באמת שישב ויתפעל אותו, אלא זה תהליך אוטומטי שעשה את כל זה. ואתה הסברת בכתבה שבהתחלה, במקור, השימוש בכלי הזה היה בעיקר עניין של סוכנויות ביון, אחר כך הגיעו חברות מסחריות, ואז הגיעו הפוליטיקאים. והם התלהבו מהבוטים, כי?

‏אילן: אנשים רוצים, יש… בעיקר פוליטיקאים, רוצים שתיחשף לתוכן שלהם. אם אתה לא רוצה את זה, או לא עוקב אחריהם, אז אתה לא תראה את זה. אבל אז מגיע אלגוריתם, ודוחף לך את זה. פוליטיקאים צריכים, אתה יודע, פעם זה היה דקות מסך. היום זה… זה חשיפה ברשתות.

‏אלעד: אז מה שהפוליטיקאים ראו זה כלי, שיאפשר להם לקבל חשיפה בעזרת מניפולציה על האופן שבו הרשתות החברתיות עובדות?

‏אילן: זה מניפולציה על האלגוריתם, כן. האלגוריתם מציע לך תוכן. הוא מציע לך תוכן בהתבסס על דברים שהוא חושב שיעניינו אותך. דברים שמסביבם מתנהל רעש, יש טראפיק. ברגע שהטראפיק הזה הוא בּוֹטִי ולא אמיתי, אז אתה מקבל תוכן שהוא לא אמור להגיע אליך. הוא משעמם, אבל עשו מסביבו רעש, ועכשיו האלגוריתם חושב שהוא מעניין והוא דוחף לך את זה.

‏אלעד: אתה הדגמת בכתבה שלך איך זה עובד. אני מקווה שלא תיפגע, אתה אמרת בעצמך - העלית פוסט ממש משעמם, גנרי. תמונת סלפי שלך עם הכיתוב "חג שמח מליסבון". זה פוסט שבמקרה הטוב היה מקבל, מה? כמה עשרות לייקים, אולי? ואז נעלם בפידים העמוסים. אבל אתה קנית עבורו חבילת בוטים, והראית שמה?

‏אילן: קודם כל, אם כל מה שאתה רוצה זה תפוצה והד, אז אתה מקבל את זה כשאתה קונה כמויות של בוטים. וכמו שראית בכתבה, אלה שמהדהדים את זה, יכולים להיות מאוד מאוד מאוד זולים. אני קיבלתי שמה, בשיא, 14,000 לייקים על ציוץ, והוא קנה את זה בחצי דולר. אבל זה עבד. ואגב, מהר מאוד טוויטר מחקה אותם. האלגוריתם שמה מיד זיהה שמר לוקאץ' מעולם לא זכה לכזאת כמות של לייקים, ובטח שלא על כזה תוכן משעמם. בכוונה העליתי שמה את הפוסט הכי משעמם שאי פעם העליתי. סתם. תמונה שלי, מקרוב, שמסגירה את הגיל שלי, ואת זה שלא עשיתי שורשים הרבה זמן, ועל זה פתאום 14,000 לייקים? אז מהר מאוד טוויטר פשוט מחקה את כל הלייקים האלה.

‏אלעד: אז מה הקטע? כי אמנם שילמת בסך הכל חצי דולר, ולמשך כמה דקות הסלפי שלך קיבל מלא לייקים, אולי הצליח קצת לעבוד על האלגוריתם שזה פוסט מעניין וחשוב, ששווה להפיץ אותו, אבל אם הבוטים האלה התגלו ונמחקו ואפילו די מהר - אז מה הפואנטה?

‏אילן: אני עכשיו מפרסם איזשהו ציוץ ואז נכנסים הבוטים, מתחילים להפיץ אותו, להכפיל ולשלש - אתה יודע, זה בכפולות - את התפוצה, ואז הרבה אנשים רואים את זה, ומתחילים להפיץ את זה גם, ולהגיב לזה. עכשיו הבוטים יכולים לנוח. הם עבדו שעה, ועכשיו אנחנו, עכשיו בני אדם ממשיכים להפיץ את זה. זאת אומרת, זה פשוט צריך להניע את המכונה, את גלגל התנופה, במהירות גדולה, ומכאן זה כבר מתגלגל מעצמו. מכאן כבר באמת בני אדם מגיבים לזה.

‏אלעד: אז אלו בוטים חד-פעמיים, בגדול?

‏אילן: תראה, יש המון סוגים. יש את הבוט הפשוט והזול שאתה מייצר אותו - אין לו פרצוף, אין לו חברים, אין לו עוקבים, אין לו פעילות. הוא נרשם אתמול, וכבר הוא מגיב, ומשתף ומצייץ. הם מבינים את זה, והם מוחקים אותו מיד. ואז אתה מגיע לבוטים קצת יותר. כאלה שהם קיימים כבר תקופה מסוימת, כי מישהו דאג להקים כמות של משתמשים ו"לגנן" אותם. זאת אומרת, לדאוג שפעם בשבועיים-שבוע עולה שמה ציוץ, עולה שמה תגובה, נוספת שמה תמונה. זאת אומרת, התנהגות שהיא קצת אנושית. התנהגות של בן אדם. ואז האלגוריתם לא כל כך מהר מוריד אותו. אבל, זה גם מייקר את הבוט הזה. יש בוטים שלא עושים כלום, שהם "עיניים" - הם פשוט מסתכלים, הם נמצאים בכל מיני קבוצות, והם, תכנתו אותם לדווח. ברגע שעולה השם "אלעד שמחיוף", למשל, תדווח. יש כאלה שרק עושים לייקים, ויש כאלה שהתפקיד שלהם הוא גם להגיב. אומרים להם "אם אתה רואה זה וזה, תגיב תגובה ככה וככה". וככל ש… הבוטים שהם ממש מסוגלים להתנהגות אנושית, הם כמובן מאוד יקרים, אבל זה נכון לעכשיו. אני מניח שמחר, מחרתיים, בעוד חודש, בעוד חודשיים-שלושה המחיר ירד, והאיכות שלהם תעלה לאין שיעור. זאת אומרת, עוד לא הרבה זמן, הבוטים יהיו כל כך אנושיים, שאף אחד לא יוכל לדעת שהם בוט. אף אחד.

‏אלעד: אז כשאנחנו מדברים על פוליטיקאים ישראלים, שמשתמשים בחבילות בוטים כאלה, כדי לייצר סביב הפוסטים שלהם תחושה של עניין וחשיבות, ולקדם אותם אעלק "באופן טבעי", תוך ניצול האלגוריתם - המומחים שראיינת, כולם, הכתירו את המלך הבלתי מעורער והוא ראש הממשלה נתניהו. יונתן חסידים הוא מנכ"ל חברת סקופר, שמנתחת פעילות בוטים באינטרנט. הוא העריך באוזניך, לוקאץ', ש-70% מהפרופילים ששיתפו תכנים של נתניהו מגיעים מחו"ל, בעיקר מאיראן והודו. מקומות ש… איך נאמר, ידועים בתעשיית הבוטים שלהם. 30% מישראל, וגם לגביהם הוא אמר שלא בטוח שכולם אנשים אמיתיים. יש שם, בין המעריצים של נתניהו ברשת X, משתמש הודי, שבדיקה העלתה שבשנתיים וחצי הוא צייץ ושיתף 165,000 פוסטים, לא רק של נתניהו, כמובן. זה אומר שהיוזר הזה מצייץ בממוצע 180 פעם ביום, בכל יום. זה ברור שמדובר בבוט ולא באדם אמיתי. וזה באמת מדהים לראות, אתה יודע, פוסטים של נתניהו, או ליתר דיוק איש הסושיאל של נתניהו, מעלה - עוד לפני שעין של אדם נורמלי יכולה בכלל להבין מה עלה, על מה מדובר - הפוסט הזה כבר עובד מאחורי הקלעים על האלגוריתם.

‏[הקלטה]

‏יונתן חסידים: "שהוא מעלה סרטון של חמש דקות בעברית, וב-60 שניות הראשונות רוב השיתופים הם בכלל שיתופים מחו"ל, ושיתופים שקורים בערך תוך חמש שניות. הודי, תוך חמש שניות, משתף סרטון בעברית של ראש הממשלה."

‏אילן: "הוא כבר ראה את כולו."

‏יונתן חסידים: "הוא כבר ראה את כולו, והחליט שזה תוכן מעניין, והוא משתף אותו. כמו אותם 3,000 ציוצים שהוא שיתף באותו יום."

‏אלעד: ונתניהו, אמרנו, הוא כנראה המודל בפוליטיקה הישראלית, אבל הוא ממש לא לבד. אתה נתת גם את השרה גילה גמליאל כדוגמה בכתבה שלך. פוסט, שהיא העלתה בסך הכל עם צילום מסך של פוסט אחר, שהנשיא טראמפ העלה - הוא הגיע אצל השרה גמליאל ל-14,000 לייקים ו-4,000 שיתופים. ובכלל, כשעוברים על הפוסטים שלה בשבועות האחרונים, רואים שיש אלפים ולפעמים עשרות אלפים של לייקים.

‏[הקלטה]

Gila Gamliel: “Mardom-e aziz-e Iran! Your protests, by women and men, young people and students, mothers and fathers are justified. You have the right for a better future…”

‏אלעד: זה גם מקדם את הפוסטים האלה שלה, להיות מופצים בתפוצה רחבה לאנשים אמיתיים - שוב, בגלל ההטעיה של האלגוריתם. וזה גם יוצר רושם, שהיא, ומי שמפרסם פוסטים כאלה, הוא אדם שיש לו תפוצה רחבה מאוד. אדם שיכול להגיע למאות אלפי אנשים, ואפילו מיליונים של אנשים בעולם. אדם שאוהבים אותו, שמעריכים אותו. כי אנשים נורמלים לא ייכנסו ויבדקו מי הם 21,000 המשתמשים שעשו לשרה לייק על סרטון שבו היא דיברה בפרסית.

‏אילן: תראה מה קרה עם בנט ביום-יומיים האחרונים. פתאום נוספה שמה רשת בוטים, איראנים. אותה רשת שמהדהדת כבר הרבה זמן את גילה גמליאל, את שיקלי ואת בן גביר, פתאום היא מרטווטת את נפתלי בנט, ופתאום אתה רואה שממספרים של כמה מאות, בדברים מאוד ויראליים - כמה אלפים של לייקים ושיתופים, פתאום, כל ציוץ שלו תוך שעה אתה רואה שמה שניים וחצי מיליון חשיפות. אתה רואה שמה אלפי לייקים ושיתופים. 5,000 שיתופים. זה לא הגיוני. ואז אתה מסתכל, ואתה רואה שזו אותה רשת איראנית. ואתה מסתכל על התגובות, ואתה רואה שזה תגובות שמיוצרות על ידי בוט, לא על ידי בן אדם, לרוב זה אימוג'ים. וזהו. ואתה מבין איך הגיעו שניים וחצי מיליון חשיפות. עכשיו, מה התברר לי? אני בהתחלה הייתי משוכנע וככה צייצתי: "ברוך הבא". בנט הצטרף לעולם, ראה את הכתבה, הבין שאנחנו… כולם משחקים מלוכלך אז גם הוא צריך. התחדש בערימה של בוטים, ועכשיו גם הם מהדהדים אותו, והנה התוצאות. יש לזה כוח עצום. אומר לי הדובר שלו: "לא היה. תאמין לי, לא קנינו בוט אחד. אין כזה דבר". אז אני… אני אומר "איך זה יכול להיות?" זאת אומרת, מה קרה פה? ואז מתברר, שזו אותה חבילת בוטים איראנים, שעובדים כבר די הרבה זמן על ציוצים של גילה גמליאל, של בן גביר, של שיקלי. פתאום הם התלבשו על הציוצים של בנט ומפיצים אותם. איך זה יכול להיות? למה? אז אולי בנט קנה והוא מכחיש. אולי הוא לא קנה ומישהו רוצה להוציא אותו רע. מישהו רוצה להגיד "הנה לא רק אצל ביבי והביביסטים יש בוטים, הנה גם אצל מתנגדיו יש פעילות בוטית". ואז אתה אומר - יכול להיות שזו פעולת התערבות איראנית, כמו שאנחנו יודעים, שהם פשוט מזהים שיש פה תוכן שיכול להגביר סכסוך, שיכול להגביר איבה, שיכול להגביר שסע, אז אוקיי - בוא נפעיל על זה תפוצה. יכול להיות שזה התערבות חיצונית. זאת גם אפשרות.

‏אלעד: אוה! אז פוליטיקאים שמשלמים מתקציבי קשר עם הבוחר, וקונים חבילת בוטים כדי לקדם סרטונים של עצמם מדברים בפרסית, מסכמים את השבוע, מדליקים נרות - זה דבר אחד. זה אולי לא אלגנטי, אבל זה גם לא מאוד מזיק. הם זוכים לחשיפה, מדברים עליהם מעט יותר, נוצר עליהם רושם שהוא לא מדויק. בסדר. הבעיה הגדולה באמת מתחילה כשיש את מי שמשתמש בבוטים כדי לקדם מסרים ואג'נדה שעלולה להיות מסוכנת.

‏אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

‏[מוזיקת רקע]

‏[חסות]

‏אלעד: אתה יודע לוקאץ', היה קטע שדיברת עליו בכתבה, וממש הפתיע אותי. כי כמו הרבה אנשים, גם אני נחשפתי לפוסטים שהפכו לוויראליים במהלך המלחמה. למשל, הייתה תמונה של חייל מילואים שכאילו הספיק לחזור. הייתה תמונה של חייל שכאילו לא הספיק לחזור ללידה של הילד שלו. הייתה תמונה של חייל קטוע רגליים שמתחתן. פוסטים שמאוד קל לראות שעשו אותם ב-AI, וב-AI גרוע. אפילו הדרגות בחלק מהמקרים היו הפוכות. ואני ראיתי את הפוסטים האלה במקרה הטוב כבדיחה, במקרה הרע כבדיחה גרועה. אבל אתה בעצם סיפרת שמאחורי הפוסטים האלה נמצא לפעמים משהו שהוא יותר אפל. זו לא פעם הדרך של הבוטים לבחון אותנו, ממש לקטלג אותנו.

‏אילן: נכון. אתה מקוטלג כל הזמן. עכשיו, זה דבר חשוב מאוד לקטלג אותך בתור בן אדם שמסוגל לאכול דברים בלתי אמינים. אם אתה עכשיו צייצת, או העלית לוואטסאפ המשפחתי, את התמונה של החייל הזה, הקטוע רגליים עם… שהתחתן, וכתבת "אוי כמה מרגש", אז אתה מסומן בתור אחד שלא צריך לבזבז עליו הרבה אמצעים בשביל לשנות את דעתו. חבל לבזבז עליך כסף ומשאבים, אפשר לשלוח לך את הבוטים הזולים. אז כן, אתה מתויג בתור… פתי, נאמר ככה. אתה יודע מה הקבוצה, הדמוגרפיה בארץ של איפה… איפה שיא, הפתי-סנטרל במדינת ישראל? בני 60 עד 70 בחיפה. באלוהים.

‏אלעד: אה וואו, זה חתך מאוד מדויק.

‏אילן: תשמע, אני נולדתי שם. אני אישית נעלבתי. ואני בין 60 ל-70. אני בדיוק… אני כבר לא בחיפה [מגחך] אבל לכאורה, אם לא הייתי עובר לתל אביב, זה מדבר בדיוק עליי. וכן, זאת הקבוצה.

‏אלעד: אתה תמיד תהיה עבורנו מחיפה, לוקאץ'. אבל תשמע, אנחנו נכנסים פה כבר באמת לעולם אחר, לשימוש אחר בכלי הזה של הבוטים. בוטים שאוספים עלינו מידע. הם יודעים להתאים עבורנו מידע שתהיה לו השפעה יותר גדולה עלינו. כי אם אני פתי שמאמין לתמונות AI גרועות, אז יכולים להשתיל לי מידע בצורה מסוימת. אבל אם אני אדם פחות נאיבי, אבל אדם שאוהב כלבים, אז המערכת אולי תדע להשפיע עליי בעזרת תמונות של גולדנים חמודים. ובאופן הזה אפשר להפיץ ולקדם מסרים כמו תיאוריות קונספירציה, כמו מיסאינפורמציה, דיסאינפורמציה. אפשר לקחת יוזר קטן, לנפח אותו בעזרת בוטים, לייצר טראפיק על המסרים שלו, ולגרום למסרים האלה להגיע למיליוני אנשים, שאנחנו יודעים שהם אפקטיביים עליהם.

‏אילן: זה מה שהאיראנים מנסים לעשות כל הזמן - לייצר פה שיח של ריב, של מדון, של שבטים. כל הזמן הם מהדהדים את זה. אתה יכול לאמן בוטים לעשות את זה. זה פשוט, זה יעיל, זה טוב לפעמים. יש צבאות של בוטים שנלחמים עבורנו בדיסאינפורמציה, רק מה? שעל כל שקל שמדינת ישראל השקיעה בזה, הקטארים השקיעו בזה 100, והם עושים את זה כבר הרבה מאוד שנים. והם חיכו, ובשבעה באוקטובר כל הדבר הזה נכנס לפעולה, וכשאתה שואל את עצמך למה כל העולם נגדנו, ואיך נהייתה כל האנטישמיות הזאת, כי כל פוסט שני בעולם שאנשים רואים הוא אנטי-ישראלי. איך זה קרה? אוה, הקטארים חיכו שמה. כל התשתית הזאת חיכתה ליום פקודה, ואז הגיע יום פקודה, והבוטים נכנסו לפעולה. והם גם מפוקסים למשל במשתמשים צעירים. כי משתמשים צעירים, בני נוער, מאוד קל להשפיע עליהם ולעצב להם את התודעה.

‏אלעד: אנחנו באמת ראינו כמויות שיא של מיס ודיס אינפורמציה ברשתות החברתיות נגד ישראל מאז שבעה באוקטובר. אתה יודע, אני ראיתי מחקר שדיבר על זה שכמעט 40% ממשתמשי טיקטוק הכבדים יותר מאמינים שלפני שהוקמה מדינת ישראל הייתה מדינת פלסטין. וזו האינפורמציה שהם מקבלים בטיקטוק, זו האינפורמציה שאולי היו בני אדם אמיתיים שהעלו, אבל ללא ספק הבוטים הפיצו אותה, הדהדו אותה. מישהו מימן את הבוטים האלה. מישהו הורה להם או תכנת אותם לעשות את זה.

‏אילן: הקטארים עובדים חזק בטיקטוק, הם עובדים חזק על אנשים צעירים.

‏אלעד: אז זהו, והרשתות החברתיות עצמן - אתה אמרת שאת הבוטים הזולים יותר אפשר לזהות והן מוחקות, בסוף הרי גם על הרשתות החברתיות עושים כאן סיבוב. עובדים על האלגוריתם שלהן. אז מה? הן לא יכולות פשוט לטפל בכולם?

‏אילן: תראה, הרשתות עצמן יכולות להיפטר מהבוטים. אם הרשתות יחליטו שהן לא רוצות פעילות בוטית, הן יתנו הוראה למהנדסים שלהן ותוך יום - ואני עכשיו אומר יום כי אני לוקח פה גם הפסקות סיגריה וקפה, אבל זה משהו כמו חמש-שש שעות, ואין בוט אחד יותר ברשת. אבל, למה הן לא עושות את זה? הן לא עושות את זה, כי הן רוצות את הבוטים. אם הן יעשו את זה, נאמר הן עשו את זה, הפעילות נחתכת בחצי לפחות. עכשיו, השווי של הרשתות האלה נגזר גם מהפעילות, אז הן חותכות את השווי. הן לא מוכנות לכזה דבר. לכן הן חייבות את הבוטים, הן רוצות אותם, הן מגינות עליהם. אם אני עכשיו רוצה לראות איזה בוטים עוקבים אחריי - יש לי 54,000 עוקבים - אני עכשיו אגלול את הרשימה. לפי מה מורכבת רשימת העוקבים, שאלת את עצמך פעם? זה לא א'-ב' וזה לא לפי סדר הצטרפות. את הבוטים הם דוחפים למטה. אתה עכשיו תגלול למעלה 54,000 שמות בשביל לזהות למטה את ה… את הבוטים? אתה לא תעשה את זה. זאת אומרת, הם לפעמים עושים ממש פעולות אקטיביות בשביל לשמור על הבוטים האלה. שימשיכו להשפיע עליך, לשחק לך בראש. כי הרשתות מרוויחות מזה.

‏אלעד: אז לא הרשתות החברתיות שיש להן אינטרס כלכלי, קטאר לא תהפוך פתאום את הבוטים שלה לחובבי ציון, וישראל נכנסת לתקופת בחירות. ואנחנו ראינו בעבר - בארצות הברית, באירופה, לא רק, שהסוגיה של התערבות זרה ומניפולציות ברשתות החברתיות זה דבר שיכול ממש להשפיע על מערכות בחירות. אז השבוע הודיעו בוועדת הבחירות של הכנסת שיחד עם השב"כ יקימו צוות ייעודי להתמודדות עם השפעות חיצוניות. בין היתר דיברו שם גם על קמפיינים תודעתיים.

‏[הקלטה] ח"כ אורית פרקש-הכהן: "מהפכת הבינה המלאכותית הפכה את הסכנה לשיבוש בחירות דמוקרטיות לאחרת. כי צריך לומר, וראינו את זה בוועדה פעם אחרי פעם - מעולם לא היה קל יותר לשקר, מעולם לא היה קל יותר להפיץ מידע כוזב, להעלות סרטוני פייק עם דמויות כוזבות, כשקשה להבדיל בין דמות אמיתית לדמות מזויפת. פריצות לטלפונים, זריעות דעת קהל שקרית ובלבול והטעיית הציבור."

‏[ההקלטה ממשיכה ברקע]

‏אלעד: אלא שאמרנו, לוקאץ', אלו כלים שגם הפוליטיקאים משתמשים בהם, גם אצלנו. אז אין לפוליטיקאים באמת אינטרס להגביל מאוד את הכלים האלה. ואתה יודע, אני חושב על זה שאולי יש כאן את מי ששומע אותנו ואומר לעצמו שאנחנו נשמעים כמו שני בומרים, כי בוטים ומניפולציה של רשתות חברתיות, זה הרי לא עניין חדש. אבל אני חושב שהכניסה של ה-AI והטכנולוגיה המשתפרת, שהופכת את הבוטים האלה לפחות בוטים ויותר לבני אדם - לפחות ביכולת שלהם ובאופן שבו הם נראים ברשת ומתפקדים ברשת. אנחנו בפתחו של שלב אחר לגמרי ממה שהכרנו.

‏אילן: ברור. זה עניין כמותי. גם קודם אתה לא יודע, כי גם קודם היו השפעות, היו סרטוני תעמולה, אתה זוכר - הייתה תעמולת בחירות. זאת אומרת, אנחנו כן תמיד נתונים למערכת של השפעה. זה פשוט הפך… זה עבר איזה גבול, שזה נהיה מאוד קשה לעלות על זה, מאוד קשה להתנגד לזה. אנחנו מושפעים על ידי כוחות שאנחנו חושבים… אנחנו מדברים עם אנשים שאנחנו חושבים שהם בני אדם, והם לא.

‏אלעד: והעניין הוא, שאנחנו לא באמת יודעים. כי לי כל הזמן עולה בראש השאלה למה זה רלוונטי עבורי? אני מחשיב את עצמי, אגב - אולי בטעות, כאדם שמטיל ספק, שיש לו גישה לטכנולוגיה, שיודע שבוטים קיימים, אבל בעצם סביר להניח שאני לא תמיד יודע מי עומד מאחורי יוזר שפרסם משהו שנחשפתי אליו, או מאיפה הגיע איזשהו מסר ויראלי ברשתות החברתיות. אני לא באמת יודע אם משהו מכל זה אמיתי.

‏אילן: אתה זוכר שהיה פעם מרקי דליה נבון? היו אבקות מרק כאלה. אין אישה בשם דליה נבון. עשו ציור, קראו לזה דליה נבון, וזהו. מכיר שוקולד מקס ברנר? אין מקס ברנר, אין איש קירח כזה, אוקיי? הרבה פעמים עושים את זה, ואתה יודע - המוני עקרות בית היו בטוחות שיש דליה נבון, והיא באמת בשלנית דגולה והיא ממליצה על שימוש באבקה ירקרקה שמייצרת מרק אפונה. אבל זה לא. זה לא באמת. זאת אומרת, האם זה נורא מפריע? האם ליבנו נשבר עכשיו לגלות שאנחנו בעצם הקשבנו לציור על הקופסה של אבקת מרק? לא לגמרי. אבל כשאנחנו מדברים על אנשי ציבור, יכול להיות שצריכה להיות איזושהי חקיקה, שאנשי ציבור לא יכולים להשתמש בזה. זאת אומרת, אם הם משתמשים בזה, צריך להיות סימון בולט שאומר "הדבר הזה נוצר ו/או מופץ באמצעים לא אנושיים, באמצעים בוטים. שים לב, הפופולריות שאתה רואה היא לא אמיתית". זה לא עכשיו שביבי צריך להסתובב עם שלט "השיער שלי לא אמיתי". אנחנו יודעים, זה בסדר. אבל פה אתה כן צריך לתת. יכול להיות שאנשי ציבור, צריכה לחול עליהם איזושהי מגבלה. אני לא משפטן, אבל אלה שכן מחוקקים צריכים לחשוב על זה. יכול להיות שאישי ציבור לא צריכים יד חופשית להשתמש בזה.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: אילן לוקאץ', האמיתי כמובן ולא הבוט, תודה.

‏אילן: תודה לך.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12.

‏לנו אין צבא של בוטים, לצערנו, ולכן אנחנו צריכים אתכם. לא נשאר עוד הרבה זמן להצביע לנו בקטגוריית "פודקאסט האקטואליה של השנה" בתחרות גיקטיים. ממש נשמח אם תקדישו דקה.

‏הלינק נמצא גם בתיאור של הפרק וגם בקבוצה שלנו בפייסבוק, "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, עדי חצרוני, שירה אראל והילה פז. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה