חודשיים למלחמה, למה שבישראל מבטיחים שהיא הדרך לסוף של חמאס. וסוף של ארגון צבאי כזה, יכול להגיע בכמה אופנים. בניצחון צבאי, בהשמדת היכולות, בחיסול של הבכירים, או - בתהליך שבו האזרחים יתנערו ממנו, ימרדו נגדו, אולי אפילו יפילו אותו - זה כבר קרה בעולם, ומי שרוצה להיות מאוד אופטימי יכול לקוות שזה מתחיל לקרות גם בעזה. הפעם, אנחנו עם אוהד חמו על מה שקורה, ומה שאולי יקרה ברצועת עזה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 07/12/2023.
אלעד שמחיוף: היום יום חמישי, 7 בדצמבר, ואנחנו אחד ביום, מבית N12.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
חודשיים, חודשיים לטבח, למלחמה, חודשיים למה שבישראל מבטיחים שהיא הדרך לסוף של חמאס. בסוף של ארגון כזה, ארגון טרור ששולט באופן דיקטטורי ממש בטריטוריה כמו עזה, הסוף שלו יכול להגיע בכמה אופנים - בניצחון צבאי, בהשמדת היכולות הצבאיות, בחיסול של הבכירים יותר או בכירים פחות, או שזה יקרה בתהליך שבו האזרחים יתנערו ממנו, ימרדו נגדו, ואולי אפילו יפילו אותו בעצמם.
זה הרי קרה כבר בעולם בעבר, ומי שרוצה להיות מאוד אופטימי היום, יכול לקוות שהתהליך הזה מתחיל לקרות גם בעזה. האופטימים אולי ירצו להיאחז למשל בקטע אחד ששודר השבוע בטלוויזיה העזתי.
[הקלטה בערבית של תושב עזה]
זה תושב שעלה לשידור, בטלפון, וביקש להעביר מסר לממשלת חמאס: "שאללה ינקום בכם, שיקלל אתכם, את אבא שלכם, את היורשים שלכם, ואת כל מי שהביא אתכם לעולם". הוא קילל אישית את סינואר, "תשחרר את החטופים", הוא דרש ממנו. ואמר שיחד עם מוחמד עף, סינואר מתחבא מתחת לאדמה, בזמן שלו, לתושב, אין אפילו מים לתת למשפחה שלו.
ואפשר לומר שזו אנקדוטה, שזה בסך הכל איש אחד שעלה לדבר בשידור אחד, ושזה לא אומר הרבה. אבל אפשר לנסות ולהיות אופטימיים, בימים האלה זה חשוב, ואולי לראות באיש האחד הזה, בשידור האחד הזה, את תחילתה של מגמה.
אז ביום ה62, למלחמת אוקטובר 23, אנחנו עם אוהד חמו על מה שקורה, ומה שאולי גם יקרה ברצועת עזה. שלום חמו.
אוהד חמו: אהלן אלעד.
אלעד: דיברת עם תושבי הרצועה, אתה בקשר רציף איתם. איך עושים את זה אגב בימים האלה?
אוהד: בקלות, טלפון. סתם, זה לא באמת כל כך קל, לא מעט פעמים אנחנו מתבשרים על כך שהרשת נפלה.
רק אתמול, הרשת נפלה עם הכניסה של ישראל, של צה"ל לחאן יונס. גם הרשת האינטרנטית, גם הרשת הטלפונית, זה קורה, 24 שעות, אולי קצת פחות לפעמים. אבל באופן כללי אפשר לדבר, ג'וואל, חברת הטלפוניה הפלסטינית, אני מדבר גם בוואטסאפ עם אנשים, בעיקר חוששים, אנשים מאוד חוששים מהאזנות, גם של חמאס. חוששים שיבואו אליהם, ולכן פלסטינים רגילים לדבר בוואטסאפים.אבל גם עם אנשים, אזרחים רגילים שמדברים איתי פשוט בטלפון רגיל, התקשורת קיימת.
אני יודע שהרוב המכריע של האנשים שאני מדבר איתם נמצאים בדרום הרצועה. אלו אנשים שנמלטו, חלקם במקור מהצפון, ונמלטו חלקם בלג הראשון, אחרים אחר כך, אבל ירדו דרום אל אזור חאן יונס-רפיח.
אלעד: לדבר איתך, כתב ישראלי, בימים האלה, מעבר להאזנות, זה משהו שנושא איתו יותר סיכון עבורם מאשר בימים רגילים?
אוהד: זה לא פשוט. נכון לעכשיו אני חייב לומר שרובם נמנעים מלדבר על חמאס באופן גלוי, עדיין. יש טקסטים מאוד מעניינים ששמעתי, ואנחנו נדבר עליהם עוד מעט, כן, מהאמיצים שביניהם שכן מדברים באמת על ההתנגדות לחמאס, אבל אחרים פשוט מספרים על היום יום שלהם, על הקושי.
יש לי חבר טוב עזאתי שנמצא עם המשפחה שלו במואסי כבר 50 ומשהו יום, אומר, אני לא יוצא מהמקלט, אין לי שום דבר פה', חסר כל, אין לו מסכורת, אין לו שום דבר, הוא אומר, העיקר אני יודע שהבית נהרס, הבית בצפון הרצועה, אני רק רוצה לדעת שהחיים בסדר שכולנו יוצא בחיים מהאירוע הזה.
המצב ההומניטרי בעזה הוא קשה והידיעות שלהם מדברות על כך שהם באמת בחלק מהמקומות אין מים.
אין מים אין חשמל אין… אתה יודע, אתה רוצה להשיג פיתות אתה רוצה להשיג אז אתה תעמוד בתור של יום שלם. סיפר לי שבוע מישהו אומר שלחתי את הבן שלי יום שלם הוא עמד, עד הלילה, עמד בתור רק כדי להשיג גז בשביל כמובן לבשל עליו וכיוצא בזה.
יש חשש גדול מפני החורף הקור אנשים מדווחים שמשנים ברחובות ממש ברחוב אפילו בלי אוהלים. ילדים, משפחות, חשש כמובן ממגפות אז יש גם את השיחות האלה, ושיחות כאילו שמדברים באמת על ה…אולי הפיל שבחדר, הדבר הכי משמעותי בעיניי, וזה פער שהולך וגודל גדל בין חמאס לבין אוכלוסייה אזרחית.
אלעד: שמה? איך הוא בא לידי ביטוי?
אוהד: נאמר ככה: לאורך שנים, בעזה, כמו שאני מבין את זה, מעולם לא עשו את הלינק אג' בין ההרס שנגרם לרצועת עזה בכל אחת מהמערכות שהיו עד היום, והיו ארבע מערכות, או מלחמות, במרכאות, בין ישראל וחמאס - עופרת יצוקה, דרך עמוד ענן, צוק איתן ושומר חומות. לא יצרו את הלינק אג' בין ההרס בעזה לבין התנהגות חמאס.
זאת אומרת, הם קצת כמונו אז אתם למרות שחלק גדול מהם אינם תומכי חמאס, הם התלכדו סביב חמאס במהלך האירועים האלה. הפעם זה כבר אחרת, וזה לא wishful thinking, זו האמת, ואנחנו מתחילים את זה. קשה קצת מרחוק להיות עם אצבע על הדופק ולהתחיל להבין באמת את האירועים שקורים ברצועת עזה, אבל בתוך חלקי הפאזל, זה קצת עבודת מודיעין, ובתוך חלקי הפסל הזה אנחנו מתחילים לראות דברים שמעולם לא ראינו.
וזה בעיקר מידת הסבל של האזרח הפלסטיני הממוצע, ההבנה של חמאס בסוף עם האירוע הזה שקרה בשבעה באוקטובר, מבחינתם אירוע, גם הם מבינים שזה אירוע חריג אחר, יוצא דופן, אבל בעיקר אירוע שמביא הרס על רצועת עזה שלא ניכר בעולם הם רואים את חמאס הם רואים את הפער בינם לבין חמאס. שליטי רצועת עזה, אנשי חמאס, גם כעת נכון להיום, חודשיים בתוך מלחמה, מתנהלים כמי ש-א' לא אכפת להם האוכלוסייה ושתיים שחיתות אמיתית.
יש פה ממש מלחמת הישרדות. עזה הגיע למצב של מלחמת הישרדות עד כדי כך שראינו באמת את אותן תמונות מדהימות ששודרו שלשום, התמונות שבהם רואים צעירים פלסטינים בחאן יונס-רפיח, אינני יודע איפה, בדרום הרצועה מקיפים אנשי חמאס חמושים שנמצאים ליד אחת המשאיות. אותם חמאסניקים גונבים את המשאית. צריך להבין, על משאיות עם סיוע הומניטרי שאמורות להיכנס לרצועת עזה ונכנסות לרצועת עזה לרווחת התושבים, חמאס משתלט על חלק גדול מהמשאיות. חלק מאנשי חמאס, אני יודע לספר כי סיפרו לי, מוכרים בשוק השחור חלק מהציוד הזה. והשחיתות החמאסית שאיכשהו 16 שנה… אתם יודעים, התנועה הזו השמינה, היא תנועה שהתברגנה והשמינה מנחת, והפכה להיות מושחתת כמו כל… מה לעשות, ככה זה עובד הדבר הזה.
עכשיו בימים כתיקונה אפשר עוד איך שהוא העזתי הממוצע יכול לחיות עם זה, הוא יודע שגנרטורים יש רק לאנשי חמאס, הוא יודע שסולר יש לאנשי חמאס, הוא יודע שיש להם כסף. אבל בשעה שאין לו אוכל ואין לו שתייה ואין לו גז והוא רואה אנשי חמאס שסוחרים במה שהוא אמור לקבל שם זה כבר מתחיל.
אתה ראית איך מחסום הפחד, וזה הדבר אולי הכי דרמטי, מחסום הפחד הולך ונשבר לאט לאט אתה שומע את עדויות מדהימות על כך שבמקום "שלום", להגיד שלום, אחד לשני ברחובות רפיח וחאן יונס, הם אומרים ש"אלוהים ינקום בחמאס" כלומר כל השיח הוא אנטי-חמאסי מובהק מאוד מאוד מאוד אצל הרבה מאוד אנשים.
האם זה כל רצועת עזה? עדיין לא. האם הדבר הזה מתורגם בפועל לאקט בשטח, עוד לא ראינו דבר כזה, אבל כבר הסנטימנט האנטי חמאסי הזה, הוא חשוב בצורה יוצאת דופן נקודת המוצא של אותם אנשים, אלעד, זה שחמאס מוכן להקריב את כולם כולל כולם. 2 מיליון מאדם בעזה, תמורת המשך של השלטון שלו.
ולכן אתה יודע זה זה זו נקודה מאוד עדינה זה קו מאוד עדין שמתרחש פה. כלומר, ברגע שבה להבנתי לפחות.
האזרח העזתי יבין שאין לו מה להפסיד, יכול להיות שעז אנחנו נראה סוף סוף את הדבר הזה, הדבר שראינו במצרים, את הדבר שריינו בלוב, את הדבר שראינו, כמובן בנסיבות אחרות לגמרי, אבל באביב הערבי, במרכאות, וכל הכל אותם מחאות שהתארגנו מהר מאוד לפגיעה אנושה בשלטון.
זה עדיין לא קורה כי חמאס יודעת לבצר במשך 16 שנה, יודעת לבצר שלטון אימים שאין הרבה אין לו אח ורע כמעט במזרח התיכון, עד כדי כך ולכן גם עכשיו המצב הכל כך קשה זה למרות כל הסנטימנט שאני מדבר עליו. עדיין לא ראינו תרגום אמיתי, לא ראינו אותו, תרגום אמיתי פגיעה באנשי חמאס, איזושהי זעקה לעזרה בניסיון לעקוף את חמאס את זה עוד לא ראינו.
אלעד: זה אומר שאנחנו לא שם כלומר לפי מה שאתה אומר אנחנו עוד לא בנקודה הזו משני טעמים - מטעם אחד, שחמאס עוד לא איבד את האחיזה שלו בכוח את האחיזה שלו על הציבור הפלסטיני, ומהטעם השני, הציבור הפלסטיני עוד לא הגיע למצב נואשות כזו שבעצם מאלץ את אותו לפעול נגד חמאס.
אוהד: אני מסכים איתך, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות את ההפרדה ברורה בין חמאס הצבאי, לחמאס האזרחי, נקרא לזה ככה.
חמאס האזרחי לא נוכח כמעט ולא נוכח בשטח. צפון הרצועה אין יותר חמאס. אני מספר לך על תופעה מדהימה שסיפרו לי על פריצות של אנשים שמגיעים לבתים שנטשו, אנשיהם תושבים ירדו דרומה, או לחילופין מקומות שהופצצו על ידי ישראל ובתוך דקות אתה רואה את הלוטרס, אתה רואה את אותם אנשים שנכנסים ובוזזים את החנות, את הבית וכולי וכולי. מי אמון על התפיסה שלהם? בימים כתיקונם כמובן, מנגנון הביטחון של חמאס משרד הפנים מי היום עושה את זה בפועל? האזרחים, תופסים אותם, חלק סיפרו לי על אנשים שקשרו אותם לעמודים, החלו לחבוט בהם וכולי וכולי, אבל זו יוזמה אזרחית, מקומית, של אנשים שמגנים על הבתים שלהם ועל הרכוש שלהם, משום שחמאס כבר לא נמצא שם.
אז במובן הזה יש פה באמת כאוס, חמאס כבר לא מתפקד כמי שאמון על תחזוקת רצועת אזרח. חמאס האזרחי אני מתכוון. וזה קורה גם בדרום הרצועה אין כמעט חמאס בעזה כולם מדווחים על כאוס מוחלט לחלוטין.
איפה הבעיה? שהזרוע הצבאית עדיין לא נפגעה באופן אנוש, לא בטוח שאיפה לא קרובה לזה, צריך להגיד.
וזה הדבר האמיתי כי בסוף. יושב לו העזתי הפשוט הוא לא כל כך פוחד הוא כל כך מפחד מי אתה יודע מפקידות חמאס וזה זה לא הסיפור.
יש כמעט רק דבר אחד שגורם לחיל ורעדה עבור העזתי הפשוט וזה גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
ארגון הטרור, רצחני גם כלפי ישראל גם כלפי עזתים, בימים כתיקונם באמת גורם לאנשים למות מפחד. וכל עוד חמאס הצבאי, המחבלים, החבר'ה של חמושים נמצאים שם, מתחת לאדמה ומעליה, והרבה מהם נמצאים מעליה, זה באמת אולי משהו שקצת מקשה על מה שאני מדבר עליו, או מקשה לעשות את האקסטרמילד שזה לקראת באמת אולי סוג של הפניית עורף של הציבור העזאתי כלפי חמאס.
אלעד: עד כמה בחמאס חוששים או צריכים לחשוש ממה שקורה עכשיו עם הציבור?
אוהד: אני לא יודע, תשמע, יש כל מיני מדדים. כשאני הייתי בבית החולים שיפא לפני כאמור כמעט שבועיים, ראיינתי כמה אנשים, ראיונות מרתקים, למעשה הראשונים והיחידים עד עכשיו של עזתים עם טלוויזיה ישראלית.
[הקלטה מהראיון]
אוהד: והם אמרו, חמאס זה היסטוריה. וזה מעניין לשמוע את זה אבל הם אמרו את זה כשחיילי צה"ל מקיפים אותם. אני ביום שאני אשמע את זה את הטקסט הזה ברשת אלג'זירה, כשאני אשמע את זה ברשת אל ערבייה, באל חדף, ברשתות ערביות, שאני רואה את הדבר את הסנטימנט הזה מתרגם, לא יודע, ראיונות בתקשורת הערבית למעשים, אז אתה מבין שאנחנו שם.
אלעד: טוב אז אם לא מהציבור שלהם בעזה לפחות בינתיים חמאס כן סופג אבדות מההתקפות של צה"ל.
אנחנו יודעים לומר כמה מחבלי חמאס צה"ל כבר חיסל? פחות או יותר, אנחנו יודעים להגיד איזה נזק נעשה במצבת כוח האדם של הארגון?
אוהד: היום הערכות מדברות נכון להיום על בין 5,000 ל 6,000 הרוגים, אנשי הזרוע צבאית של חמאס, מספר גדול. זה כמעט שליש, אולי רבע. כמובן בחמאס יגידו שזה הרבה פחות. אבל השאלה קודם כל מי מת, האם אנחנו מדברים באמת על האיכותיים ביותר, על הנוחבות, לאו דווקא. אבל אנשי חמאס נהרגים במספרים גדולים לפחות לפי הצבא, כמובן הם לא מנדבים שום מידע על ההרוגים שלהם, שום מידע. ואם אכן אנחנו מגיעים למצב שבו בין שליש לרבע, מהכוח הלוחם של חמאס, הכוח האיכותי, יותר או פחות, לא כולם איכותיים. הנוחבה עצמה זה מספר של אלפים בודדים. אחרים מחזיקים נשק אבל לא לוחמים גדולים. אגב גם בנוחבות הם לאו דווקא לוחמים גדולים אז במובן הזה, אתה יודע, אתה מדבר פה על מכה, מכה לא פשוטה, אבל עדיין איזה עומד על הרגליים. זה לא רק שהוא עומד על הרגליים, הפיקוד והשליטה שלו חזקים. האירגון הזה יודע עדיין שולט באנשים שלו. איך אני יודע? למשל, בהפסקת האש.
לי סיפרו, לכולנו סיפרו, שיש מקום בצפון הרצועה שצה"ל מטהר, בית חנון נכבשה מטוהרת וכולי וכולי, אז מספרים פה ושם אתה כנראה יש עוד כמה חמאסניקים שנמצאים באיזה פיר והם עיוורים לחלוטין והם לא רואים ולא מבינים מה שקורה למעלה וכולי וכולי. ואז מה אתה מגלה שישראל וחמאס חותמות על הפסקת אש, אף אחד בעזה לא יורה. כלומר, לבסוף לכולם, לכל החמושים של חמאס מבית חנון בצפון ועד לרפיח בדרום, הגיעה הפקודה 'ניצרו את האש'. כלומר בסוף הפיקוד השליטה עדיין קיימים ברמה זו או אחרת.
שג'עייה. אנחנו עכשיו בקרבות קשים ברגע זה, היום בשג'עייה, יש שם מערכת פיקוד ושליטה שעדיין עובדת למרות שישראל השיטה מכה על הבכירים של גדוד שג'עייה, וזה חייב לומר, זה אולי המעוז הכי משמעותי של חמאס ברצועת עזה, עד כדי כך.
אז אתה מבין את זה. הבנה שאנחנו נלחמים נגד 3 חטיבות עכשיו מתוך 5 של חמאס. כלומר, בזמן נתון ישראל מנהלת מערכה נגד יותר מחצי מהכוח הלוחם של חמאס, זה דבר מדהים.
אז במובן הזה אתה יודע אם עדיין מתנהלים אם עדיין מצליחים לתת אורן חיות וכולי המספרים של המ"פ והמג"דים שנהרגו, מספרים מדהימים. אנחנו מדברים על הרבה מאוד מג"דים, וזה לא כמו מג"ד של צה"ל, מג"ד שם זה תת אלוף של צה"ל, אלה אנשים שהלכה למעשה אמורים לנהל את הלחימה. אז בחלק גדול מהמקומות אתה באמת רואה שחמאס לא מצליחים לייצר, נניח, מתקפה גדודית ופלוגתית. במקור זה היה התכנון, לעלות על כוח צבאי עם 50,60 70 חמושים של חמאס ולתקוף מכמה כיוונים… צבא. הם לא כל כך מצליחים לעשות את זה לפחות לא הצליחו עד עכשיו.
אלעד: תאפיין לי את הדרום לעומת הצפון. כי כל הזמן מדברים על לחימה שונה, ודיברו על העיר עזה כמעוז, ועכשיו פתאום מדברים על חאן יונס ועל שג'עייה עכשיו כמעוז, זה מעוז חדש, זה המעוז? איך זה שונה אחד מהשני?
כן, אז קודם כל שג'עייה בצפון רצועת עזה. ככה, המרכז של חמאס הוא הצפון, העיר עזה עצמה, העיר עזה היא הלב הפועם של חמאס, גם האדמיניסטרטיבי, גם הצבאי. העיר עזה מי שמכיר, אם אתה מכיר את המפה אלעד, אז היא תחומה מצפון ידי מחנה פליטים שאטי, כמובן תחומה על ידי שג'עייה, על ידי ג'בליה, כל אותה מקומות שבעצם מביאים סוג של טבעת סביב העיר הזו, ואלו המקומות שצה"ל הצליח לכתר, חלקם להרוס, שאטי, אחרים להילחם, ג'בליה, ועכשיו אנחנו באמת רואים את זה, את שג'עייה וכיוצא בזה, זה הלב האמיתי, העיר עזה. אבל יש בירה אלטרנטיבית.
אתה יודע כמו מלחמת העולם השנייה, הרוסים שהעתיקו, הם רצו להעתיק את מוסקבה מזרחה, אז אותו דבר פה.
ישראל נכנסה לעזה, הם הבינו שהכוונה היא כמובן הצפון, ולכן אתה ראית נדידה ונהירה דרומה.
הדרומה, לעיר השנייה בגודלה ברצועת עזה, חאן יונס, במובן מסוים הבירה אלטרנטיבית של חמאס עכשיו.
עיר לא פשוטה ללחימה, גם צפופה מאוד, אבל יותר מזה יש פה סנטימנט, סנטימנט חמאסי מאוד, או סינווארי מאוד חזק, מח"ט חאן יונס, מוחמד סינואר, הוא אחיו של יחיא סינוואר, אדם מאוד חזק. ומשפחת סינואר עצמה מגיעה מחאן יונס, ולכן ההבנה, הנחת המוצא בישראל הייתה שסינואר עצמו, יחד עם אחרים אולי בצמרת הצבאית של חמאס, ירדו לשם, לחאן יונס, כי זה מעוז שקשה לכבוש, וכי יש שם כנראה מערך מנהרות מפותח, וכי סינואר שהוא אדם פרנואית בצורה צד אופן ולא סומך על יותר מדי אנשים, כנראה יסמוך על אחיו מוחמד סינואר וכיוצא בזה.
והנושא של החטופים כמובן. חלק גדול מהחטופים, כל מה שצריך להסתכל על המפה, נחטפו מיישובים ישראלים. המקבילה הזאת שלהם היא כבר דרום רצועת, אזור חאן יונס. אז כל מה שאמרתי עכשיו, נסכם הכל ונגיע למסקנה שחאן יונס, בשבועות האחרונים הופכת להיות יעד משמעותי. גם בגלל האנשים הפלסטינים שנמצאים שם, גם אולי בגלל חטופים שנמצאים שם.
אגב, האם סינואר ברגע זה בחאן יונס, אני לא יודע לחתום לך. סינואר שומע, הוא יודע מה צה"ל מתכנן, הוא יודע שישראל מתכוונת עכשיו להיכנס לכתר ולפגוע בחאן יונס, היא כבר עושה את זה ומצהירה את זה, לא אני אומר את זה טוב, דובר צה"ל אומר את זה, הכל ידוע, הכל גלוי. אם סינואר יושב במנהרה ומחכה לכוחות צה"ל שיבואו, אני לא יודע להגיד לך. אבל חאן יונס תופסת בהחלט תפקיד חשוב במערך החדש, הייתי אומר, של חמאס.
אלעד: תגיד, חוץ מחמאס, יש היום מישהו, כוח, שיש לו איזה שהיא רלוונטיות בתוך עזה?
אוהד: מתוך רצועת עזה לא. חמאס, דיברנו על האכזריות שלו, 16 שנה באופן מאוד ברור, הוא בוחר את הקורבנות שלו, נאמר זאת כך, וחלקם הגדול הם אנשי פתח. חמאס תנועה פרנואידית, סינואר אדם פרנואיד, ובין היתר מה שהם עושים לאורך 16 שנה, זה פשוט לפגוע בכל אלטרנטיבה שלטונית שלהם. אז במי הם פוגעים? בפת"ח, הפת"ח הגדול, הפת"ח החזק, זה שמהם בעצם הם ירשו את רצועת עזה באותם יומיים מדממים ביוני 2007.
אז במובן הזה חמאס יצא יכול לפגוע באופוזיציה פוטנציאלית.
אז מי כן יכול להיכנס? קופים בחוץ. זה לא יהיה פשוט. גם אחרי שאם חמאס יפול, ובכלל לא בטוח שזה יקרה, גם אחרי זה עדיין ישארו שם הרבה מאוד אנשים מחמאס, אנשים עם סנטימנט חמאסי וכולי וכולי.
אז מדברים על מוחמד אחלן, איש פתח שיחזור הביתה, יש מי שמדבר על הרשות הפלסטינית. פשוט זה לא. עזה לא תלקח בקלות מידי חמאס, זה שיהיה ברור אלעד. ואני דיברתי עם שבויים חמאסניקים שאמרו לי לעולם זה לא יקרה. בסוף מתוך ה-20, 30, 40 אלף חמאסניקים, בצורה צבאית אני מדבר, חלק גדול ישארו שם, וכשהם ישארו שם, הם ימררו את החיים לכל אלטרנטיבה שלטונית, אלא אם כן זה כחלק ממשא ומתן מסודר איתם, האם משא ומתן איתם יכול להיות? אני בספק.
אלעד: חמו, תודה.
אוהד: תודה אלעד.
אלעד: וזה היה אחד ביום של 12N אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק חפשו "אחד ביום הפודקאסט היומי".
העורך שלנו רום עתיק תחקיר והפקה רוני ארניב, עדי חצרוני, שרוני שירה הראל ודני נודלמן.
על הסאונד מור הרטוב, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments