אחד ביום - הקרב על החלב

השבוע יצאו רפתנים במחאה נגד רפורמת החלב שמשרד האוצר דוחף כבר שנים, וששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט לאמץ וליישם. זו רפורמה שמטרתה לשנות את שוק החלב בישראל, לפתוח אותו לתחרות ולהוריד מחירים - אבל בדרך,  גם עלולה להוביל לסגירה של מאות רפתות. אז הפעם, כתבנו יובל שדה ופרופ׳ איל קמחי, מומחה לכלכלה חקלאית מהאוניברסיטה העברית ונשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי - יספרו לנו מה עומד מאחורי הרפורמה השנויה במחלוקת שמטלטלת את ענף החלב הישראלי.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 08/01/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום חמישי, 8 בינואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום בכל יום.

‏[מוזיקת פתיחה מסתיימת]

‏הנה כמה עובדות על הביטוי "לא בוכים על חלב שנשפך". [מוזיקת רקע] הפעם הראשונה שהוא הופיע בטקסט הייתה ב-1659 בספר "Paroimiografia" של ההיסטוריון הבריטי ג'יימס האוול. יש מקבילות לביטוי הזה בצרפתית, בגרמנית, יש גם בשפות נוספות. ומתברר ש-11 בפברואר הוא היום הבינלאומי ל"לא בוכים על חלב שנשפך". זה יום שמקדם חשיבה חיובית, יום ללא דאגות, ללא לחץ. יש רשימה של פעילויות מומלצות ליום הזה - אחת מהן, לנשום עמוק, השנייה לשתף ברשתות החברתיות סיפורים אישיים על איך הצלחתם להתגבר על קושי ומכשול. אה, וכמובן, החוק הכי חשוב בכל 11 בפברואר - אל תבכו אם חס וחלילה נשפך לכם חלב. הביטוי הזה כל כך מפורסם וכל כך מוצלח שלא רק כל מיני גורואים לאנרגיות טובות אימצו אותו, אלא גם רפתנים. רפתנים שרוצים להפגין.

‏[הקלטה בהודית - אדם צועק ואנשים חוזרים על דבריו]

‏אלעד: בהודו, ביולי האחרון, רפתנים שפכו חלב מול מרכזי חלוקת חלב, במחאה על המחירים שהפכו לנמוכים יותר ממה שעולה להם לייצר.

‏[הקלטה באיטלקית - רעש של חפצים נופלים ואנשים צועקים]

‏אלעד: גם באיטליה לפני שש שנים, גם, מחאה על מחירי חלב, רפתנים שפכו כמויות של חלב מגשר על הכביש. חמש שנים לפני כן, זה קרה בבריסל.

‏[הקלטה בבלגית - רעש של חומר שנשפך ואנשים צועקים]

‏אלעד: רפתנים שפכו חלב על דמויות קרטון של מנהיגי האיחוד האירופי. ומה שטוב לרפתנים ההודים והאירופים, מתברר שטוב גם לרפתן הישראלי. כי השבוע, כשהרפתנים בארץ רצו למחות נגד הממשלה, הם יצאו לצמתים ושפכו חלב.

‏[הקלטה] חקלאי: "באנו למחות נגד הממשלה, על זה שהיא מנסה להרוס לנו את הפרנסה. אנחנו חקלאים שעובדים, קמים מוקדם בבוקר רק בשביל להשיג אוכל למדינה ופרנסה לעצמנו."

‏אלעד: הרפתנים יצאו לרחובות במחאה על רפורמה שתשנה את כל הענף. זו רפורמה שהיוזם שלה מבטיח שתוריד מחירים, אבל גם שתסגור מאות רפתות. זו רפורמה שלא תעשה סערה בכוס חלב, היא תהפוך את הכוס. זו רפורמה גדולה, זה שינוי מאוד גדול.

‏אז הפעם, כתבנו יובל שדה ופרופסור אייל קמחי, מומחה בכלכלה חקלאית מהאוניברסיטה העברית ונשיא מוסד "שורש" למחקר כלכלי חברתי, הם יספרו לנו על הרפורמה שגורמת לרפתנים לבכות, מטאפורית, על חלב שנשפך.

‏[מוזיקת רקע]

‏שוק החלב בישראל, הוא מתהדר בתואר שאין הרבה דברים בישראל שאפשר לומר אותו עליהם. שוק החלב שלנו הוא מה שנקרא שוק מתוכנן.

‏פרופ' קמחי: [צוחק] קודם כל היסטורית, מדינת ישראל כשהוקמה, הבעיה הגדולה בה היה ייצור מזון, וייצור המזון… כלומר, המדינה הייתה באוריינטציה סוציאליסטית, עם תכנון מרכזי, כמו שלמדנו מברית המועצות זכרה לברכה. ולמעשה, כדי להקים חקלאות מודרנית, היה צריך להבטיח יציבות. היה צריך להבטיח מנגנון ש… שייתן לכל הגורמים בענף טווח תכנון ארוך, כדי שיהיה כדאי להשקיע. אם נשווה תיכף את החלב למוצרי חקלאות אחרים, מה שמייחד את הרפת זה ה… טווח התכנון והעובדה שהיא דורשת יציבות. אתה לא משקיע בפרה כדי לייצר ממנה שלושה חודשים, אתה משקיע בפרה כדי לייצר ממנה כמה שנים. אתה לא בונה רפת כדי להשתמש בה שנתיים-שלוש, אתה בונה רפת כדי להשתמש בה 20-30 שנה. וכל העסק הזה דורש יציבות, על מנת שיהיה כדאי לעשות את ההשקעות הכבדות שנדרשות בכך.

‏אלעד: זהו, תעשיית החלב היא מורכבת, כי חלב זה דבר מורכב. צריך להשקיע הרבה לטווח ארוך כדי לייצר אותו, הוא מוצר צריכה בסיסי, והוא מוצר ש… איך נאמר? הוא קצת מפונק.

‏פרופ' קמחי: הוא מוצר בעל חיי מדף קצרים. אתה לא יכול לשמור את החלב מתקופה לתקופה, אתה… זה יוצר כמובן בעיות בייצור בין קיץ וחורף, שבקיץ הייצור נמוך יותר, אז בחורף נוצרים עודפים. ושוב, כיוון שזה מוצר בסיסי, אתה יודע, אנשים שקמים בבוקר ואין להם חלב במקרר, זה יכול להיות משבר רציני.

‏אלעד: לגמרי. אז מדינת ישראל הצעירה החליטה שמשק החלב שלה יהיה מתוכנן. זה אומר פיקוח, זה אומר הגבלות.

‏פרופ' קמחי: זה אומר שלכל רפת יש מכסה של חלב שרק אותה היא יכולה למכור במחיר שנקבע. המחיר הוא כמובן נקבע בצורה מנהלית, והמחלבה מחויבת לשלם לכל רפת את אותו המחיר בדיוק. המחיר הזה משתנה מעת לעת בעקבות שינויים בעלויות הייצור של החלב, ואם רפת מוכרת, למשל, חלב שמעל המכסה, היא מקבלת עליו מחיר מופחת, שזה בעצם לא כדאי לה מבחינה כלכלית. אז הרפתות מתכננות את הייצור שלהם, כך שהוא יהיה בדיוק במכסה שנדרשת מהם. המחלבות משלמות את המחיר שנקבע, והכל זורם על מי מנוחות או על חלב מנוחות.

‏אלעד: כן, פרופסור קמחי לקח לי את התפקיד של זה שעושה משחקי מילים, אבל נסלח לו. בכל אופן, השוק המתוכנן בעצם אומר שחוקי המשחק נקבעו מראש. נקבע מראש כמה חלב כל רפת תוכל לייצר, ונקבע מראש באיזה מחיר היא תוכל למכור אותו. אבל זה לא הכל. עוד דרך לתכנן את השוק, היא גם להטיל מכסים. מכסים שבעצם מונעים ייבוא של מוצרי חלב ממקומות אחרים בעולם. כל המנגנון הזה, כל התכנון הזה התגבש, כדי שבשוק החלב הישראלי תהיה יציבות ויהיה סדר.

‏פרופ' קמחי: גם המכסות וגם המחירים נקבעים על ידי ועדות מקצועיות שמרוכזות במועצת החלב. יש קריטריונים מאוד ברורים, יש תקנונים שקובעים איך מעדכנים את המחיר מדי פעם. המנגנון הזה, כמו שאמרתי, עובד כבר עשרות שנים ועובד בצורה טובה.

‏אלעד: במועצת החלב יושבים גם נציגים מהממשלה, גם מטעם הרפתנים וגם המחלבות. התכנון וההחלטות שמתקבלות שם משפיעות בעצם על כל השרשרת.

‏פרופ' קמחי: החלב, כמובן, מיוצר ברפת. הרפת הזאת נמצאת רובה ככולה במושבים ובקיבוצים. יש מאות של רפתות. המספר היום הוא בערך 600, אולי כבר קצת פחות. משם הוא עובר למחלבות, שמדובר על מספר די קטן של מחלבות, מתוכן שלוש מחלבות - תנובה, שטראוס וטרה שולטות ביותר מ-90% מהשוק. שם הוא מעובד בצורה זאת או אחרת. זאת אומרת, כל מוצר של חלב שמגיע לשוק הוא מעובד בצורה זו או אחרת, גם החלב הניגר עובר פיסטור ואריזה וכל מה שצריך. משם הוא עובר לרשתות השיווק ולשאר אמצעי השיווק השונים, שגם שם זה מקטע יחסית ריכוזי. אנחנו יודעים שיש לנו כמה רשתות גדולות ששולטות במידה רבה בשוק הקמעונאי, ומשם, כמובן, זה עובר לצרכן.

‏אלעד: יפה. זו שרשרת שהיא לא קצרה, היא מורכבת, יש בה לא מעט אינטרסים, ואם אמרנו שבמשך שנים התכנון הזה עבד, ועבד טוב, אז עבר זמן והוא התחיל לעבוד כבר פחות טוב.

‏פרופ' קמחי: תראה, אני וחלק מהקולגות שלי פה במחלקה לכלכלת סביבה בפקולטה לחקלאות, כבר מספר שנים חושבים שיש מקום לעשות רפורמה בענף ולקרב אותו יותר לתחרותיות.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: לא רק פרופסור קמחי וחלק מהקולגות שלו חשבו שצריך רפורמה. יש מקום נוסף, שכתבנו יובל שדה מסקר מקרוב, שחשב על זה גם.

‏יובל: אז ככה, משרד האוצר מנסה כבר שנים ארוכות לעשות רפורמות כאלה ואחרות בתחום החקלאות. ומה שקורה עכשיו, זה בעצם שיש רפורמה, שנולדה מתוך אגף התקציבים, ויש פה ניסיון באמת לשנות את שוק החלב בישראל.

‏אלעד: אגב, בהחלט יכול להיות שיש קונצנזוס סביב ההבנה ששוק החלב מצריך שינוי. כי כשמסתכלים על המספרים, אז על דבר אחד יש הסכמה מאוד רחבה.

‏יובל: מחירי מוצרי החלב בישראל יקרים מאוד. לפי האוצר, בעצם מחיר ליטר של חלב ניגר הוא השלישי הכי יקר ב-OECD, אחרי רק דנמרק וקפריסין, שזה יקר ב-50% מהממוצע, בעצם, של ה-OECD, ובקטגוריות מסוימות מדברים על פערים של מעל 100%. זאת אומרת, גבינה שבישראל תעלה 30 שקל ל-150 גרם, אז באירופה אנחנו נראה אותה ב-10 שקלים. כשאני אלך לסופר, אז… או לפחות משפחה ישראלית ממוצעת תלך לסופר, המרכיב המרכזי, מבחינת עלויות בסל, בעגלה שלה, יהיה מוצרי חלב. יותר מירקות ופירות, יותר ממשקאות, יותר מעוף ובשר. גם בגלל שבישראל יחסית צורכים הרבה מוצרי חלב, וגם בגלל שהם יקרים מאוד. גם הרפתנים, וגם מועצת החלב, וגם החקלאים, וגם משרד האוצר, יגידו: כן, יש לנו בעיה, המחירים בישראל גבוהים, והדבר הזה לחלוטין פוגע בצרכן. הבעיה שכל אחד מהם נותן הסבר מאוד שונה לגבי למה הדבר הזה קורה, ואיזה פתרון או איזה רפורמה צריך לעשות באמת בשוק החלב.

‏אלעד: זהו, המחירים גבוהים, אבל כאן בעצם נגמר הקונצנזוס. כי אם תשאלו את משרד האוצר, הם יסבירו שהמחירים של חלב בישראל גבוהים, בין היתר בגלל חלק מהרפתות, בגלל האופן שבו נקבע המחיר המפוקח, מחיר המטרה במסגרת השוק המתוכנן.

‏פרופ' קמחי: המחיר הוא מחיר כללי לכלל הענף, אבל הוא נקבע בעזרת סקר רווחיות שנעשה במדגם מייצג של רפתות, שהמדגם הזה מייצג את כל טווח הרפתות שיש בענף, גם הקטנות וגם הגדולות. בדרך הטבע, הרפתות הקטנות, בעיקר במושבים, הם פחות יעילות, ולכן העלויות שלהן יותר גדולות. ומחיר המטרה, אם היו קובעים את מחיר המטרה רק לפי הרפתות של הקיבוצים, למשל, אז מחיר המטרה היה יותר נמוך, כי הרפתות בקיבוצים יותר גדולות ויותר יעילות.

‏אלעד: ברגע שהמחיר תלוי ברווחיות של הרפתות, אז באופן טבעי, מתוך מאות הרפתות הפעילות, יש כאלה שהן רווחיות פחות ורווחיות יותר, יש יעילות פחות ויעילות יותר. זה תחום לא קל. יש לא מעט רפתות שנסגרו, ויש דור צעיר שלא ממשיך בביזנס בגלל שהוא קשה ולא רווחי. אבל בגדול, יש עדיין רפתות קטנות, יחסית, ופחות רווחיות, שבמודל המחיר המפוקח הן מושכות את מחיר החלב למעלה. אלא שאם תשאלו את הרפתנים, הם יגידו לכם שהסיבה האמיתית לכך שבישראל החלב יקר היא אחרת.

‏יובל: הרפתנים אומרים - יש פה בעיה של מחירים, אבל המחירים פה נובעים גם מזה שמוצרי חלב בישראל הם מחויבים במע"מ, מוצרי חלב בחו"ל, הם… יש עליהם בדרך כלל מע"מ הרבה יותר נמוך, יש טענה שאומרת שהכשרות מעלה מאוד מאוד את המחיר. ויש עוד משהו, שגם במשרד האוצר מודים בו, שייצור חלב בחו"ל הוא זול גם בגלל עניין של אקלים. זאת אומרת, באוסטריה אתה יכול לשלוח את הפרות שלך לאכול עשב באחו ובישראל הדבר הזה לא כל כך עובד.

‏אלעד: ההבדל בתפיסת העולם בין הרפתנים לבין משרד האוצר בכל מה שקשור ללמה המחיר בישראל גבוה הוא מהותי, כי הוא מסביר לנו חלק גדול ממה שקורה עכשיו סביב הרפורמה. במשרד האוצר, למשל, אומרים שכדי לשפר את התחרות, להחליש את המחלבות החזקות וכדי להוריד מחירים, חייבים לשנות את השוק, חייבים להביא לפחות חלק ממוצרי החלב ביבוא ממדינות אחרות.

‏יובל: יש מכסים, שבעצם מונעים ממי שרוצה לייבא מוצרי חלב, לעשות את זה במחיר נורמלי. זאת אומרת, מכסי מגן של מעל 100%, ואז גם אם, לצורך העניין, רמי לוי או שופרסל או לא יו… או שטראוס אפילו, היו רוצים לייבא גבינת רוקפור בחצי מחיר מצרפת, אז הם לא יכולים לעשות את זה. ומבחינת האוצר, שלושת התופעות האלה הם too much. גם מכסי מגן, גם שוק מתוכנן וגם פיקוח מחירים, הם מבחינתם זה משהו שצריך לבטל את כל האירוע הזה.

‏אלעד: גם כאן הרפתנים אומרים משהו אחר לגמרי. הם אומרים שייבוא יוביל לקריסה של השוק המקומי, הישראלי. טוענים שייבוא של מוצר בסיסי כמו חלב, הוא דבר שהוא לא רק לא כלכלי אלא גם מסוכן.

‏יובל: אנחנו ראינו בתקופת המלחמה, לא עלינו, שהיו מוצרים שהיה קשה לייבא אותם, אם זה מטורקיה או מדינות אחרות. גם מבחינה לוגיסטית, שהנמלים היו ב… בסכנת פגיעה, וגם מבחינה פוליטית, שמדינות החליטו לא לייצא לישראל. אז הסתמכות יותר מדי גדולה על ייבוא חושפת את המשק הישראלי לסיכונים שמיובאים מחו"ל.

‏אלעד: למרות הוויכוח, יש צד אחד שהתקדם עם האופן שבו הוא רוצה לפתור את הבעיות שהוא רואה בשוק החלב, משרד האוצר. משרד האוצר ושר האוצר קידמו את הרפורמה בשוק החלב, זו שהובילה רפתנים השבוע לשפוך את החלב שלהם על הכביש.

‏אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[מוזיקת רקע]

‏[חסות]

‏[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "צהריים טובים. אני מבקש לפתוח היום במהלך כלכלי-חברתי, שאני לא מתכוון לוותר עליו, וזו רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז."

‏אלעד: כששר האוצר הציג את הרפורמה בשוק החלב בחודש נובמבר, הוא הקדיש חלק גדול מהנאום שלו למחלבות.

‏[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "כדי להבין את המהלך הזה, צריך קודם להפנים, שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק: תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים."

‏אלעד: סמוטריץ' אמר, וחזר ואמר, שהרפורמה הזאת תהיה טובה לשוק וטובה לצרכן. היא תהפוך את מה שהוא ענף מוגבל ויחסית סגור, לענף פתוח ותחרותי. הרפורמה של סמוטריץ' אכן רוצה לעשות את זה, היא חותרת לשוק חופשי בענף החלב בישראל.

‏פרופ' קמחי: קודם כל, בטווח ארוך… הרפורמה מגדירה משהו כמו תקופת מעבר ואחר כך מה שיהיה אחרי תקופת המעבר. אחרי תקופת המעבר יהיה שוק חופשי בחלב, כל רפתן יצטרך להתמקח מול המחלבה על החלב שהוא מוכר, וכמובן יהיה גם יבוא חופשי של מוצרי חלב, כך שהכמות המיוצרת בארץ בהכרח תקטן. מה שבעצם מתווכחים היום זה על תקופת המעבר.

‏אלעד: אתם זוכרים את הרפתות הקטנות יותר, הפחות רווחיות, אלו שמושכות את מחיר החלב המפוקח למעלה? אז הרפורמה עושה כאן שינוי משני הצדדים של הבעיה. היא מורידה את המחיר מצד אחד, ובכך מהצד השני, היא מעודדת סגירה של אותן רפתות קטנות.

‏יובל: מה שהאוצר רוצה לעשות, הוא בעצם רוצה לצמצם את ההיקף של הייצור חלב הזה למיליארד ליטרים בלבד, ולהוריד את המחיר שלו ב-15%. ועכשיו, זה אומר שכל רפת שלא מסוגלת למכור את החלב שלה במחיר נמוך יותר ב-15%, תיסגר.

‏אלעד: לפי ההערכות, יש כמה מאות רפתות שלא יוכלו להמשיך להתקיים במציאות שבה הן יאלצו למכור את החלב שלהן במחיר שהוא 15% נמוך יותר מזה של היום. משרד האוצר יפצה את בעלי הרפתות האלה, אבל הרפתנים טוענים שהפיצוי לא יהיה מספיק.

‏פרופ' קמחי: הרפורמה אומרת: "יקבע מנגנון", "תוקם ועדה", אנחנו יודעים איך זה עובד. הרפתנים היום לא יודעים כמה, איזה פיצוי הם יקבלו על זה שהם יוצאים. הם רק יכולים לנחש והניחוש שלהם הוא כנראה לא מי יודע מה אופטימי. אז יכול להיות שאנחנו נראה פשוט מגמת נטישה גדולה מאוד של הענף, וזה אומר שתקופת הביניים הזאת שאנחנו מדברים עליה, יכולה להיות תקופה מאוד מאוד קשה גם לצרכנים.

‏אלעד: עכשיו, הרפורמה עושה עוד דברים: היא מורידה מכסים, היא פותחת את השוק לייבוא כמו שלא היה בעבר. היא תבטל את מועצת החלב, היא תעביר את הסמכויות שלה לידי משרד האוצר. האוצר גם יתמרץ מחלבות בינוניות, כדי שיוכלו להתמודד יותר טוב עם תאגידי הענק. ובסוף, לטענת שר האוצר, כל הדברים האלה יובילו לירידת מחירים לנו, לצרכנים. אלא שהמתנגדים של הרפורמה אומרים שלאו דווקא. הם אומרים שהשרשרת שעובר חלב מהפרה ועד לכוס הקפה שלנו או הקורנפלקס, היא כל כך ארוכה וכל כך מלאה בגורמים, כך שלטפל רק בחוליה אחת זה לא מספיק.

‏פרופ' קמחי: נניח אפילו שהרפורמה עובדת כמו שצריך, ומחיר המטרה יורד ב-15%, כמה מתוך ה-15% האלה יגיעו לצרכנים? שוב, אנחנו מדברים פה על שווקים ריכוזיים, אנחנו מדברים על מחלבות שיש להן אינטרס. הן מייצרות מוצרים בפיקוח, וכבר ראינו, שכשלא מעדכנים את המחיר של המוצרים בפיקוח, אז המחלבות מעדיפות לייצר מוצרים אחרים, וליצור מחסור מלאכותי במוצרים המפוקחים. יש לנו אחר כך את המשווקים, את רשתות השיווק, שאין שום סיבה שהם יעבירו את את ההוזלה הזאת לצרכנים, כי אין שמה באמת תחרות אמיתית. בסופו של דבר, אם הצרכן יראה משהו, הוא יראה שינוי של אחוזים בודדים במחיר.

‏אלעד: כן, זו לגמרי אפשרות. הרי מי אמר שאם נייעל ונוזיל את כל השרשרת, אז החוליה האחרונה, רשתות השיווק למשל, לא יגבו את אותו מחיר עבור החלב? בעניין הזה הרפורמה לא מטפלת. אז יש כאן ויכוח - זה לא רק ששר האוצר, הרפתנים והמחלבות רואים אחרת את הבעיות, הם גם לא רואים עין בעין את הפתרונות. והשר סמוטריץ', הוא דיבר על זה, הוא האשים את מי שיזמו קמפיין ציבורי נגד הרפורמה שהוא מבקש לקדם.

‏[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אל תקנו את הסיפורים ואת הדמגוגיה ששמה את הרפתנים בחזית ומנצלת באופן ציני את הציונות ואת החקלאות בסְפָר. זה קמפיין שממומן על ידי המפרסמים הגדולים ביותר בשוק התקשורת הישראלית. הם עושים הכל, כן, משחקים לכם בראש, כדי שאתם תמשיכו לשלם יותר ולפרנס את המונופולים הגדולים."

‏אלעד: האמירה הזו של סמוטריץ' היא די מובנת, אסטרטגית, כי ברור שהוא מעדיף להיראות כמי שהולך ראש בראש עם התאגידים הגדולים, עם מחלבות הענק, עם תנובה ועם שטראוס, מאשר להיכנס למאבק ישיר עם חקלאים, עם רפתנים, מי שמאשימים אותו שהרפורמה שלו לא רק תפגע בכיס שלהם, אלא תפגע גם בערכים כמו התיישבות וציונות. אבל העניין הוא, שכששר האוצר מדבר על האנשים שמשחקים להם בראש, הוא יכול פשוט להסתכל מסביב, לקואליציה. אפילו בפוסט שלו, ברשת X, שסמוטריץ' העלה על רפורמת החלב, הגיב בין היתר חבר הכנסת קרויזר מ"עוצמה יהודית". הוא כתב: "מדובר במהלך מסוכן לישראל".

‏יובל: כן. במשרד האוצר מתייחסים הרבה פעמים לחקלאים בתור הלובי הכי חזק בישראל, ואני אגיד שהם לא לחלוטין טועים. והרבה מאוד פעמים, אנחנו רואים שהרפורמות הללו הן לא קורות, בגלל שיש מישהו שיאבד מהם קולות בבייס. ובמקרה הזה, סמוטריץ', זה לא פוגע בו, זה לא פוגע בו פוליטית, זה לחלוטין פוגע פוליטית במרכיבים אחרים בקואליציה, בגלל זה יש פה אתגר משמעותי לחקיקה הזאת לעבור, בגלל זה אנחנו רואים פתאום את בן גביר, לצורך העניין, מתנגד ל… לרפורמה הזאת, כי בן גביר עשה עבודה מאוד גדולה בשטח בצפון, והוא יודע שזה יפגע, ואנחנו רואים פתאום שהחרדים מתנגדים. זאת אומרת, כנראה שאנחנו נראה התנגדות מאוד גדולה לזה בקרב חברי הכנסת בליכוד, כי הם יפחדו שברגע האמת, המצביעים שלהם, שהפרנסה שלהם עלולה להיפגע באופן מאוד משמעותי, ובעצם יסגרו להם את העסק, לא ירצו אחרי זה לתמוך בהם.

‏אלעד: למרות ההתנגדות בקואליציה והמחאה של הרפתנים, הרפורמה עברה את אישור ועדת השרים לחקיקה ושר האוצר סמוטריץ' נחוש להמשיך ולקדם אותה עד הסוף. גם הייעוץ המשפטי של הכנסת, אגב, לא מת על הרעיון שרפורמה כזו, שאין לה ממש קשר ישיר לתקציב המדינה, תעבור במסגרת חוק ההסדרים, חוק שמוגש יחד עם התקציב. אז מצד אחד, יש עוד דרך ארוכה שרפורמת החלב צריכה לעבור עד שתיכנס לתוקף. מהצד השני, בינתיים, היא עדיין ממשיכה לזוז בכיוון.

‏יובל: אנחנו בשלב יותר מתקדם, אולי, ממה שחשבנו שנהיה. זאת אומרת, באוצר חשבו שהרפורמה הזאת לא תעבור את הממשלה, אבל היא כן הצליחה לעבור את ישיבת הממשלה על התקציב. נתניהו, לטענתם, תומך בה, כן עם איזשהו כאב בטן, מתוך אותן סיבות פוליטיות שהזכרנו קודם. זאת אומרת, אם ההתנגדות הפוליטית תהיה מאוד מאוד גדולה, אז יכול להיות שבאמת יחליטו להקריב אותה. כן צריך להגיד - היא יכולה, במידה ויקדמו אותה, והיא… במידה והיא תגיע אולי לוועדת הכלכלה בכנסת, היא יכולה להתהפך ב-180 מעלות, חברי הכנסת שם יכולים לעשות לה אלף ואחד שינויים. זאת אומרת, יש פה עוד הרבה מאוד תיקונים שיצטרכו לעשות, גם אם יעבירו את הרפורמה הזאת. ויכול להיות שבמידה והיא תעבור, אז הנוסח שדיברנו עליו עכשיו זה לא מה שנקבל.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: יובל שדה, תודה.

‏יובל: תודה רבה אלעד.

‏אלעד: ותודה לפרופסור אייל קמחי.

‏וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה אראל, דניאל שחר והילה פז. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה