באיחור רב, בשבוע שעבר אושר בממשלה תקציב המדינה לשנת 2025 - תקציב מלחמה על סך 607 מיליארד שקלים. מדובר בתקציב מורכב, עם בור של 40 מיליארד שקלים, גזירות כלכליות קשות והרבה פוליטיקה. הפעם אנחנו עם כתבתנו לענייני כלכלה עמליה דואק, צוללים אל תקציב המדינה החדש.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/11/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום שני, 11 בנובמבר, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
[מוזיקה נפסקת]
[הקלטה]
Reporter: “For Salina Seira and her husband, buying a new mattress isn’t just about physical comfort, it’s about being able to sleep easy in the middle of a banking crisis. This is the “safe mattress”, for 11 hundred dollars customers can bypass the banking system with its fees, low interest rates and…”
אלעד: בשנת 2013, הכלכלה בספרד הייתה… איך נאמר, לא משהו. המשבר הכלכלי של 2008 עדיין הורגש שם, האבטלה הגיעה לשיא, הממשלה קיצצה הוצאות, היה חשש אמיתי מהיציבות של הבנקים במדינה.
והאווירה הזו הובילה יצרן מזרונים אחד לחשוב על רעיון יצירתי. מזרן שהוא גם כספת.
[הקלטה עם מוזיקת חדשות ברקע]
Reporter: “Today we’re gonna build 6 secret safes to hide all your valuables using common household items, so whether you are looking to stash a house key or perhaps that wad of cash, here are 6 interesting ways to keep your objects secured in plain sight…”
אלעד: כמו שאצלנו פעם היו שומרים מזומן בבלטות, אז גם היום יש לא מעט דרכים שאנשים מציעים לשמור כסף מזומן בבית.
[מוזיקת רקע]
עציצים מזויפים, קופסאות שימורים מזויפות, חורים נסתרים בקירות, אפילו גלגול מיוחד בתוך נייר טואלט.
[הקלטה]
Speaker: “Take a toilet roll, roll it up a bit, and now as you can see, you distribute bank notes inside the toilet roll. Now you have to roll it up again carefully, afterwards however you should not hang it next to the toilet because someone might use the toilet paper…”
אלעד: ונצא מנקודת הנחה שמצאתם את המקום המושלם, והכסף שלכם בטוח בבית, יש בעיה אחרת. כי אם לדוגמה, תשימו שטר של 100 שקל במזרן שהוא גם כספת, ותוציאו אותו בעוד שנה, אז כן, עדיין יהיו לכם 100 שקל, אבל הכסף הזה יהיה שווה פחות. המחירים עלו, אז עם אותו שטר תוכלו לקנות פחות. עכשיו, מה הפואנטה שלי בכל זה? תקציב המדינה.
כי הפעם אנחנו מדברים על תקציב המדינה לשנת 2025, תקציב שאושר בשבוע שעבר בממשלה, 607 מיליארד שקלים, תקציב מלחמה, ותקציב שמזכיר לא מעט את הימים שהיינו שומרים את הכסף בבלטות. כי זה תקציב שבו נחזיק אומנם את אותו שטר, אבל השטר הזה יהיה שווה פחות.
[מוזיקת רקע]
אז הפעם אנחנו עם כתבתנו לענייני כלכלה, עמליה דואק, נצלול אל תקציב המדינה 2025.
[מוזיקה מסתיימת]
שלום, עמליה.
עמליה: שלום, אלעד.
אלעד: תראי, אני לא רוצה לגלם פה את תפקיד הפולניה התורנית, מה שנקרא, אבל עכשיו באים?! לקח לא מעט זמן לגבש את התקציב הזה.
עמליה: לקח יותר מדי זמן, ואתה ממש לא פולניה תורנית, אתה צודק ב-100%. אה… תראה, בשנה רגילה אנחנו כבר מזמן היינו אמורים להיות עם תקציב מאושר. סמוטריץ' משך את הזמן ומשך ומשך. דרג המקצוע כבר ניסו להעביר החלטות כבר לפני שבועות, חודשים, אפילו אפשר לומר. אנחנו מגיעים לזה באיחור אדיר, על הקשקש, זה ודאי לא נוח מבחינה פוליטית, אבל זה מאוד גרוע מבחינה כלכלית.
אלעד: השאלה, עמליה, אם הזמן הארוך הזה הוא לא תוצאה של דיונים רציניים וניסיונות לגבש תקציב מורכב בתקופה מורכבת, ואולי לנסות ולמצוא דרכים יצירתיות לטפל בבעיות, זו הסיבה לעיכוב?
עמליה: הזמן הלך והתארך, בעיניי, מסיבות פוליטיות נטו. את התקציב עצמו, את עצם העובדה שאנחנו נמצאים במלחמה, אנחנו יודעים כבר מינואר 2024, לא הייתה שום סיבה להגיע עד לנקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים עכשיו, בלי שעדיין עובר תקציב.
לא הייתה סיבה לא לנהוג בצורה הכי אחראית שיכולה להיות, להעביר את התקציב בלוחות הזמנים הקבועים, להגיע עם זה בנחת עד כמה שאפשר, עם צעדים ברורים שהדרג המקצועי כבר הציב.
העניין הוא בעצם פוליטי נטו, היה כאן סמטוחה שלמה עם חוק הגיוס, חוק ההשתמטות, איך שתרצה לקרוא לזה, חוק המעונות שנכנס בדלת האחורית ברגע האחרון, לחצים של המפלגות החרדיות, וידיעה של ראש הממשלה ושר האוצר, שזה עומד להיות תקציב מאוד מאוד מאוד קשה של גזירות. כל השיקולים האלה הם שיקולים שהם פוליטיים נטו.
אם היו מסתכלים מהבחינה הכלכלית הטהורה, אם רוצים היו להביא כאן את המשק, ובאמת בתשדורת, בעיקר כלפי חוץ, איזה משהו אחראי, משהו שמשנה סדרי עדיפויות, תפיסה חדשה על איך אנחנו ניכנס לשנה הבאה וכולי, מבחינת לוחות הזמנים זה כבר צריך היה לקרות מזמן, והסיבה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, בלי עדיין תקציב שעבר בכנסת במליאה, זה נטו נטו נטו מעיכובים פוליטיים.
אלעד: אז זהו, את ציינת שיש עוד דרך לתקציב 2025, כי אחרי האישור בממשלה הוא צריך גם לעבור בכנסת. אה… אני תוהה, כי בדרך כלל תקציב מדינה, המטרה שלו הרי היא לגבש סדר עדיפויות, להצמיח, לשפר מקומות כמו חינוך, בריאות, תשתיות, תרבות, ביטחון כמובן. זו המטרה של התקציב הזה? או שתקציב 2025, בגלל כל המורכבויות שמסביב, הוא בעיקר תקציב שמכבה שריפות, ואין לנו פריבילגיה לדבר על צמיחה?
עמליה: אני אענה לך שגם וגם. במצב שבו אתה נמצא באיזושהי האטה משמעותית במשק, ודאי שאתה צריך לכבות שריפות, ודאי שאתה צריך לראות מאיפה אתה מביא את הכסף לתקציב הביטחון, וכולי, להתעצמות הלחימה. אבל באותה נשימה, אתה חייב להראות כלפי חוץ, שאתה כבר מתכונן ליום שאחרי. שאתה דווקא כן מתמקד במנועי צמיחה, לַקטר של ההייטק שנתקע כרגע, משקיע בתשתיות, תחבורה וכדומה, כדי לחבר בין פריפריה למרכז, דווקא בשנה שבה יש לך כל כך הרבה מפונים. מנסה לשדר כלפי חוץ שאתה נותן מנועי צמיחה למשק, כדי שבשנייה שחותמים על הסכם, שמסיימים את המלחמה, המשק יכול לעוף קדימה.
התקציב הזה נועד לפתור הרבה מהדברים שאתה אומר. בעיניי, יש לו בסוף מטרה אחת מרכזית, או יותר נכון, צריכה הייתה להיות לו מטרה אחת מרכזית, והיא להצמיח את המשק מנקודת משבר שבו הוא נמצא, ולשדר כלפי חוץ לשווקים, לסוכנויות הדירוג, שנפל האסימון. את שני הדברים האלה, בעיניי, התקציב הזה לא עושה, ומיד אנחנו גם ניכנס לפרטים.
אלעד: אז בואי ניכנס לפרטים. את אמרת שזה תקציב שרוצה מצד אחד כן להוביל לצמיחה, אבל מהצד השני תקציב שצריך בכל זאת, למלא בור של עשרות מיליארדים שנוצר בעקבות המלחמה, וזה גם תקציב שאמור להעביר מסר, מסר של אחריות למשקיעים הזרים לסוכנויות הדירוג, אחרי הורדת דירוג האשראי של ישראל. זו משימה קשה, ואני תוהה איך באוצר, איך תקציב המדינה הזה מנסה להתמודד איתה.
עמליה: אנחנו מדברים בראש ובראשונה על תקציב של גזירות קשות, צריך היה לסגור בור של 40 מיליארד שקל. מאוד היה ברור שרוב הגזירות יגיעו על המעמד העובד, ואכן כך.
נתחיל מזה שמקפיאים את מדרגות מס הכנסה. למעשה המדרגות האלה אמורות להתעדכן בהתאם לעלייה של המדד, כלומר לפי קצב עליית המחירים במשק. ברגע שאנחנו מקפיאים את זה, תהיה איתי אלעד, זה בעצם אומר שאנחנו… הכסף שלנו יהיה שווה פחות, כי אם לא מצמידים לך את הכסף בהתאם לעלייה של המחירים, אתה אולי נשאר בעצם עם אותו סכום, אבל הסכום הזה קונה לך פחות בסוף בקניות בסופר, ובצריכה השוטפת.
אז זה אומר שבעצם הכסף שלנו יהיה שווה פחות, זה מצד אחד. בנוסף מקפיאים את קצבאות הילדים, ששוב זה אומר שבעצם הכסף שלך, אולי נשאר אותו דבר בשורה התחתונה, אבל הוא שווה פחות בפועל. ועוד גזירה שנכנסה ממש ברגע האחרון, של העלאת דמי הביטוח הלאומי, זה פשוט בעצם עוד כסף שאנחנו נשלם למדינה, עשרות שקלים בחודש, שזה הולך ומצטבר כמובן במכפלות, זה בא כדי למנוע גזירה אחרת, של הקפאת הקצבאות של השכבות החלשות. קשישים, קצבאות נכות, קצבאות הביטוח הלאומי של נפגעי פעולות איבה וכדומה. אז כדי למנוע פגיעה בשכבות הכי חלשות, בעצם מעלים את דמי הביטוח הלאומי, של כל המעמד העובד.
אלעד: זהו, את מתארת כאן גזירות, ואנחנו יודעים שהעלאת מיסים, כמו למשל העלאת המע"מ המתוכננת, זו דרך אחת להכניס יותר כסף לקופה. אבל הקפאת קצבאות, זו הרי עוד דרך. אמנם אנחנו נשארים עם אותו מספר בשורה התחתונה של התלוש, אבל היינו אמורים במציאות אחרת, להיות עם מספר גבוה יותר. ובסוף, עמליה, כשמסתכלים על גזירות, זה קשה, זה אף פעם לא דבר טוב. אבל הרי צריך להביא 40 מיליארד שקל מאיפשהו. אז כשמסתכלים על התקציב, ולוקחים את כל זה בחשבון, איפה הבעיה?
עמליה: הבעיה המרכזית בתקציב הזה, זה שעשו באמת צעדים מתבקשים של גזירות, כי בסוף צריך היה לסגור כאן בור של 40 מיליארד שקל, אבל לא עשו את הצעד המשלים, שזה להראות לעולם שאנחנו משקיעים במנועי צמיחה, ומוכנים ליום שאחרי המלחמה, ומוכנים להצמיח חזרה את המשק הישראלי. כל התשדורת הזו כלפי חוץ, שמאוד מצפים לראות אותה בסוכנויות הדירוג, ובגופים הבינלאומיים, שנפל איזשהו אסימון בממשלת ישראל, שאנחנו במלחמה היקרה והארוכה בהיסטוריה, לא בא לידי ביטוי בשום צורה בתוך התקציב הזה.
אנחנו רואים תקציב של גזירות, תקציב מאוד מאוד קשה מבחינת הציבור, אבל בשום צורה אנחנו לא רואים כאן תקציב שמשנה סדרי עדיפויות לאומיים. עדיין יש שם את הכספים הקואליציונים, עדיין יש את משרדי הממשלה המיותרים, אין באמת קיצוץ במקומות שצריך היה, ואין חשיבה מבראשית של, אוקיי, בוא ניקח את התקציב הקיים, נבין רגע איפה המקומות שאפשר לקצץ, מה צריך להשאיר, לא הייתה כאן באמת חשיבה יסודית ומעמיקה על איך אפשר לשנות ולטייב וליעל את התקציב. עשו כל מיני צעדים קשים, תקציב גזירות, אוקיי, זה מתבקש, אבל לא עשו את הצעד הנוסף, וזו הבעיה הכי קשה בתקציב הזה, שהוא פשוט חסר את מנועי הצמיחה, הוא חסר את הבשורה, אין בתקציב הזה בשורה.
אלעד: מה זה אומר, אבל? תפרטי לי את זה במספרים. כלומר בסוף הפגיעה שיחווה כל אחד מאיתנו בתקציב החדש, היא באיזה סדר גודל?
עמליה: בדקנו כמה דוגמאות לראות איך זה משפיע, אז למשל שכיר עם שלושה ילדים שמרוויח שמונת אלפים שקל ברוטו, מפסיד מאתיים ועשרה שקל בנטו מביטול עדכון מדרגות מס הכנסה, עוד 60 שקל תוספת בביטוח הלאומי, עוד משהו כמו 30 שקל תוספת לקצבת הילדים שהוקפאה, כלומר, הפסד בחודש של 300 שקל, הפסד בשנה של 3,600 שקל.
ואם ניקח מדרגת שכר גבוהה של שכיר עם שלושה ילדים שמרוויח 35 אלף שקלים, הוא כבר יפסיד 800 שקל בנטו, עוד 60 שקל בתוספת לביטוח הלאומי, עוד 30 שקל תוספת לקצבת הילדים שהוקפאה. כלומר, בחודש כבר קרוב ל-900 שקל, הפסד בשנה של יותר מ-10,000 שקל.
וכל זה, אלעד, לפני שדיברנו על האפשרות שכמובן שני בני הזוג עובדים, ואז כמובן שההפסד הופך להיות במכפלה.
אלעד: המ… אז אנחנו מדברים על אלפי שקלים לכל משפחה, לכל משק בית בשנה, וזה בלי לקחת בחשבון עמליה שהתחבורה הציבורית למשל תתייקר ב-30%, שיהיה קיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה, אז אנחנו נקבל פחות שירותים ושירותים פחות טובים בזמן שנשלם אותו הדבר. כלומר, הפגיעה כאן היא יותר גדולה אפילו מזו של קצבאות ומיסים.
עמליה: בדיוק, אתה בעצם נוגע בנקודה אולי הכי כואבת, כי זה מה שאנחנו מפסידים כרגע בתלוש, זה מה שאנחנו נראה בתלוש שאנחנו רגילים לקבל, אבל יש כאן המון עלויות עקיפות שבעצם ישיתו עלינו, כי בסוף, אם השירותים הציבוריים, למשל בבריאות, הם פחות טובים, זה דוחף יותר אנשים או ללכת לשירותים פרטיים ולשלם יותר כסף, או לחכות יותר זמן, ובזמן הזה להוציא יותר כסף על תרופות, לצורך העניין.
אם אחד הצעדים למשל זה להעלות את מחיר התחבורה הציבורית, לסבסד אולי לחלק מהאוכלוסיות, אבל להעלות לאוכלוסייה הכללית, זה כבר עולה לך עוד כסף. אם לא מטפלים בגודש בכבישים, כי דוחים פרויקטים של תחבורה, זה עולה לך עוד כסף בדלק. המשמעות של כל צעד כזה זה מיליארדי שקלים.
בתוך הסגירה הזו של ה-40 מיליארד, אבל זה לא יכול לבוא בפני עצמו, ולכן מקצצים מכל אחד ממשרדי הממשלה מאות מיליונים, עוד לא קיבלנו את הרשימה הסופית, אבל אנחנו מדברים על קיצוץ משמעותי בחינוך, בבריאות, ברווחה, בכל אחד מהמשרדים.
זה בנוסף למה שנקרא flat, שזה בעצם קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה. נכון לעכשיו זה עומד על חמישה אחוזים, שהמשמעות של זה פשוט שהשירותים לאזרח, השירותים הציבוריים, יהיו פחות טובים, יפגעו באופן משמעותי. אלה כל מיני עלויות שאנחנו כאילו לא חושבים עליהן ברמה המיידית, מבחינת סעיפי התקציב, אבל הן יורגשו לנו בכיס לא רק השנה, שנים קדימה.
[מוזיקה]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
עמליה, אם נתמקד במסר שהממשלה מנסה להעביר לסוכנויות הדירוג הבינלאומיות, ולמשקיעים הזרים עם התקציב החדש. מסר שאומר, אנחנו אחראים, יש לנו אחריות כלכלית, אנחנו מבינים את האתגרים ואת הבעיות שישראל ניצבת בפניהם. וכשהסוכנויות והמשקיעים רואים את התקציב, הם משתכנעים?
עמליה: אני חושבת שממש לא. תראה, נתחיל בזה, אם נלך רגע טַקְט אחד אחורה, מה שקרה השנה עם הגרעון, כבר ערער מאוד את היחס של סוכנויות הדירוג אל מה שקורה כרגע במדינת ישראל. מעבר לזה שהורידו את דירוג האשראי בגלל המלחמה וכדומה, יש איזו תחושת חוסר אמון.
אנחנו זוכרים את שר האוצר סמוטריץ' אומר במהלך השנה שאנחנו נסיים את השנה הזו, את 2024, עם גרעון שיתכנס לאזור ה-4 אחוזים, אם דיברו בהתחלה על יעד של 6.6 אחוזים, זה נראה כרגע עדיין רחוק מהתחזית, לא היה עדכון של התחזית כלפי מטה, וזה קצת מרגיש כל הזמן כאילו מנסים למכור לעולם איזה תרחיש אוטופי כזה, שבו המשק הישראלי מצליח לשרוד הכול ושורד היטב שנה של לחימה, מה שלא בא לידי ביטוי מספיק כרגע בנתונים, ושר האוצר, שרק בשבוע שעבר עשה מסיבת עיתונאים ואמר שהמצב הכלכלי מצוין.
[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנחנו סיימנו את שבעת החודשים הראשונים של השנה בעודף מצטבר, של 6.2 מיליארד שקלים. אנחנו ב… בנינו הרי את התקציב, אתה יודע את זה מצוין, בסדר, על סמך הערכות גירעון של בערך 1.3, היה 0.8, עידכנו ל-1.3, אתה יודע שזה חצי…"
עמליה: כל התשדורות האלה כלפי חוץ, כאילו שאפשר לעבוד על כולם, שהכל בסדר, הן בעייתיות. זה נתפס בעיני סוכנויות הדירוג, ולא רק הן, אלא גם במשקיעים שרוצים לקנות את האג"ח של ממשלת ישראל, כאיזה חוסר הבנה של מה שקורה בפועל.
אז ודאי כשמסתכלים על התקציב הקיים, שכמו שפתחנו ואמרנו, אין בו מנועי צמיחה אמיתיים, אין בו שינוי סדרי עדיפויות, עדיין יש בו כספים קואליציוניים, בטח כשרואים עכשיו שרוצים להעביר את חוק המעונות וכדומה, איך מישהו יכול לקחת את זה ברצינות? כלומר, זה לא רק שזה לא מנועי צמיחה, אלא אלה צעדים שעושים הפוך מלעודד את המשק, הפוך מלעודד אנשים לצאת לעבוד.
כל זה ביחד משדר תשדורת מאוד מאוד בעייתית, לא רק לציבור הישראלי, שברור שזה בלתי נסבל שרק המעמד העובד צריך לשאת בנטל, אלא גם כלפי חוץ, כלומר, זה מראה שממשלת ישראל מעדיפה עדיין שיקולים פוליטיים צרים, שיקולים קואליציוניים צרים, על פני טובת הכלכלה, אין שום דרך אחרת לצייר את זה. כשלא מקצצים מספיק בכספים קואליציוניים, כשלא מורידים קצבאות, כשלא מעודדים אנשים לצאת לעבוד במצב שבו המשק במשבר, זה פשוט… זה קוראים את זה בצורה חד חד חד ערכית על ידי כל הכלכלנים שאני מדברת איתם.
אלעד: זו ביקורת שנשמעת, לא מהיום, אנחנו גם דיברנו עליה כאן לא פעם, שבתקציב שהוא כל כך קשה ולצד הגזרות שאין בסוף דרך להתחמק מהן, הממשלה כן הייתה צריכה לעשות שינויים גדולים יותר בסדרי העדיפויות. קיצוץ בכספים הקואליציוניים, ביטול של הטבות מגזריות, ניסיון לעודד צמיחה, לסגור משרדי ממשלה מיותרים. אלא ש… תקני אותי אם אני טועה, כי אני חושב שבכל מה שקשור לסגירת משרדי ממשלה, יש כוונה לעשות את זה… לא?
עמליה: הדרג המקצועי המליץ לסגור בין שבעה לעשרה משרדי ממשלה. מה שהעבירו בסופו של דבר בתקציב, זה שמאשרים שיסגרו חמישה משרדי ממשלה, אבל מי שיהיה אחראי על גיבוש רשימת המשרדים זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. זה לכאורה אמור לקרות תוך חודש. אלעד, לי זה בעיקר מזכיר את זה שכשלא ממש רוצים לטפל במשהו במדינת ישראל, מקימים ועדה. אז זה קצת על אותו… על אותו משקל. בסוף אם היו רוצים לסגור משרדים מיותרים, היו יכולים פשוט לעשות את זה ולקבוע כבר מזמן מי המשרדים שנסגרים.
עכשיו, עזוב, זה באמת, זה לא כסף ענק, כן? זה… מדובר ב… עשרות מיליונים, אולי אפשר… תלוי מה סוגרים, נניח מגיעים למאות מיליוני שקלים, אוקיי? זה בטח לא סוגר לך בור של 40 מיליארד, אבל זה עושה שני דברים.
א', זה משדר לציבור שאתה משנה סדרי עדיפויות וגם מקצץ מהמקום האישי שלך, של הג'ובים והכיבודים, וגם זה חוסך בירוקרטיה. בסוף, כשעכשיו ממנים עוד שר במשרד האוצר, את זאב אלקין, לעשות כל מיני "אחראי על מנהלות", כן? וכל מיני שטויות כאלה, זה מייצר עוד בירוקרטיה ממשלתית, זה ודאי לא חוסך שום דבר למדינה, וזה משדר כלפי חוץ, "אנחנו מעדיפים את הג'ובים שלנו ולא את טובת הציבור". זה בעיקר, בעיקר, בעיקר למראית עין. כדי לסגור בור של 40 מיליארד שקל, לא זה מה שסוגר לך. אבל זה חשוב, בפן הציבורי ובפן של הנראות.
אלעד: מעניין אותי, במשרד האוצר יש רשימה? יש משרדים ספציפיים ששם מדברים על כך שצריך לסגור אותם?
עמליה: אז במשרד האוצר, כששואלים אותם, הם וודאי לא יצביעו על משרד כזה או אחר, כן? אבל מאחורי הקלעים מאוד ברור על מה מדובר. למשל, משרד המודיעין של גילה גמליאל, מדברים שם על לפחות 20 מיליון שקלים שאפשר לחסוך. משרד המורשת של עמיחי אליהו, גם עוד עשרות מיליוני שקלים. משרד ההתיישבות של אורית סטרוק, ש… בוא אני אתן לך ספוילר, אף אחד לא יגע בו, זה יכול להגיע ליותר ממאה מיליון שקלים, משרד ירושלים ומורשת, שזה גם כן מגיע כבר למאות מיליונים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דוד אמסלם, עוד כמה עשרות מיליונים שקלים. משרד לנושאים אסטרטגיים, שהוא גם כן בסימן שאלה. משרד התפוצות של שיקלי, עם עוד כמה עשרות מיליוני שקלים. אז רק מזה אתה… אתה כבר מגיע לסכום לא קטן, ולתוך זה תוסיף את זה שרק עכשיו חותמים על הסכם מול גדעון סער, ומוסיפים לך עוד סגנית שר במשרד החוץ ועוד שר במשרד האוצר.
אלעד: אז אל מול המשרדים שהאוצר ממליץ לסגור ואל מול אלו שיספגו קיצוץ בתקציב הבא, יש משרד אחד, חריג, שבו אי אפשר לדבר על קיצוצים, אלא להפך, וזה משרד הביטחון. איך ייראה תקציב משרד הביטחון בשנה שבה ישראל עדיין מנהלת מלחמה מרובת חזיתות?
עמליה: משרד הביטחון, הייתי אומרת, זה אולי המשקולת הכי כבדה בתקציב הזה. עכשיו, הקימו ועדה, ועדת נָגֵל, שהמשמעות שלה היא בעצם להסתכל גם בהסתכלות קדימה, כמה כסף צריך להוסיף למשרד הביטחון, מאיפה להביא את הכסף הזה, מתוך איזה… איזו שאיפה, כן, שתקציב הביטחון יפסיק להיות איזה חור שחור.
ברור שבנקודת זמן של מלחמה, אתה חייב להגדיל אותו דרמטית, ורק כדי לתת איזשהו מושג, אישרו כבר 117 מיליארד שקלים, שזה פחות או יותר הכפלה לעומת מה שראינו לפני תקופת המלחמה, ואל זה אמור להתווסף סיוע אמריקני של משהו כמו 25 מיליארד שקלים, ככה שתקציב הביטחון הכולל בשנה הבאה, מדברים עליו על 142 מיליארד שקלים.
בהסתכלות רגע קדימה, כן, ארוכת טווח, המשקולת הזו עומדת להיות מאוד משמעותית, לא רק בשנה הבאה, אלא גם אחריה, ולכן הוועדה הזו, ועדת נגל, באה ואמורה להסתכל על כל החור השחור הזה שנכנס אליו המון המון כסף, ולוודא שהכסף הולך למקום הנכון, כי ודאי שאנחנו רוצים לדאוג שיהיו לנו מספיק אה… מיירטים, ומספיק אה… טנקים, ומספיק אפודים, וכהנה וכהנה, כלומר, ברמה הכי טקטית ומיידית. אבל מה קורה לגבי התייעלות מבחינת כוח אדם? מה קורה לגבי משכורות? מה קורה לגבי ה-ימי מילואים, שאנחנו יודעים שזה משהו שהייתה עליו המון ביקורת, על האופן שבו זה מתנהל, ושיש הרבה מאוד אנשים במילואים שאולי לא בהכרח צריך אותם?
אז יש ועדה, שבמדינת ישראל זה משמעות אחרת לסחבת, אז הנה, גם במקרה הזה, אנחנו עוד לא רואים את המסקנות שלה, וכבר צריך לאשר תקציב. המשמעות של זה זה שאם הוועדה שאמורה לכאורה בעוד חודש, להציג את המסקנות שלה, תבוא ותגיד, "צריך עוד כסף למשרד הביטחון", יצטרכו כנראה להביא את העוד כסף הזה מאיפה שהוא, שזה אומר להגדיל את הגרעון כנראה פעם נוספת, או להשית שוב מיסים על הציבור.
אבל יש כאן עדיין נעלם מאוד מאוד משמעותי בתקציב, שזה תקציב משרד הביטחון. מאשרים איזה משהו ראשוני, כאמור, 117 מיליארד שקלים ועוד תוספת של סיוע אמריקני, אני בספק אבל אם זה יישאר שם, או שוועדת נגל תגיד שצריך להוסיף לשם עוד כסף, או שתהיה עוד דרישה ממערכת הביטחון שצריך עוד התעצמות, אם יש כאן באמת סימן שאלה אחד מרכזי על התקציב הזה, זה מה יקרה עם תקציב הביטחון. זה בעיניי משתנה שהוא עדיין ממש לא קבוע בתוך המשוואה.
אלעד: אז זהו, זה די… זה די מוזר, כי אנחנו מנהלים גם עכשיו דיון שהוא דיון חלקי, הרי כל עוד תקציב הביטחון לא סגור סופית, אז כל תקציב המדינה לא סגור סופית. תקציב הביטחון הוא חלק כל כך גדול מהעוגה הכוללת, שמספיק שתהיה החלטה להגדיל אותו בעוד אחוז, וכבר כל יתר משרדי הממשלה יצטרכו לעבוד עם תקציב קטן יותר, או שאנחנו נספוג עוד גזירות, כי גם האחוז הזה צריך לבוא מאיפשהו.
עמליה: חד משמעית. אז מאשרים כרגע תקציב עם איזה מספר… אתה יודע… אני לא רוצה להגיד רנדומלי, אבל מאשרים תקציב עם מספר כלשהו, כשלרוב גורמי המקצוע ברור שזה לא יסתיים שם. ושתהיה עוד לפחות עלייה מסוימת שוודאי תהיה איזושהי סטייה.
ולכן, אגב, גם כשמאשרים את יעד הגירעון, דיברו בהתחלה על ארבעה אחוזים לשנה הבאה, אחרי המקח וממכר מול שרי הממשלה זה כבר עלה ל-4.3 אחוזים, וכבר מכינים אותנו לאפשרות שזה יעלה ל-4.8 אחוזים, אם המלחמה תתעצם.
אז באמת הנעלם הזה של תקציב הביטחון, המשקולת הזו על התקציב, היא משקולת כבדה, היא משקולת מאוד משמעותית, והיא משקולת שכרגע יש סביבה סימן שאלה, מטבע הדברים, כתוצאה מזה שאנחנו נמצאים במלחמה המתמשכת.
אלעד: ואת יודעת, עמליה, נדמה לי שהסיפור הגדול של תקציב 2025, הוא דווקא תקציב 2026, כלומר, זה המבחן. האם התקציב הבא יצליח לאזן את ישראל מבחינה כלכלית, לאזן את המשק הישראלי, למלא את הבור, ולאפשר מציאות שבה התקציב שאחריו, יהיה במרכאות "תקציב רגיל", או שגם ב-2026 נמשיך עם תקציבי גזירות, תקציבי מלחמה, תקציבים מיוחדים?
עמליה: נקודת המוצא היא שהוצאות הביטחון יגדלו באופן קבוע. כלומר, תקציב הביטחון צפוי להתקבע, בשנים הקרובות לפחות, סביב 100 מיליארד שקל בשנה. אז זו כבר משקולת שתחייב אותך להתנהל בצורה שונה מאיך שהיית טרום שבעה באוקטובר.
מעבר לזה, הריביות על החוב, שעלו משמעותית, זה משמעות של עשרות מיליארדי שקלים, הצעות הריבית עולות משמעותית, תקציב הביטחון כאמור גדל ולכן כל אנשי המקצוע שמסתכלים, אפילו הייתי אומרת חמש שנים קדימה, עוד מדברים על זה שאנחנו נרגיש את הגזירות היטב, ושזה לא משהו שיעלם ודאי לא ב-2025, אנחנו נגרור את זה עמוק אל תוך 26', 27', אולי אפילו לאחר מכן, בתקווה שעד אז המלחמה הנוראית הזאת תסתיים ותהיה איזושהי התאוששות של המשק. אם לא, אם אנחנו נשאר במצב של לחימה שמאוד מקשה על המשק, ודאי וודאי שאנחנו נגרור איתנו גם את המשקולת של תקציב הביטחון וגם את הקושי של המשק להתאושש ועליות מיסים וכדומה, אז התקציב האחרון שהעבירו, אומנם נותן כאן מענה לבור דרמטי של 40 מיליארד שקל, אבל לא פותר את הבעיה באופן יסודי.
[מוזיקת רקע]
אלעד: עמליה דואק, תודה.
עמליה: תודה, אלעד.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12, אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה עדי חצרוני, דניאל שחר, ושירה אראל. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[מוזיקה נמשכת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments