אחד ביום - המשחק הכפול של ארדואן

השבוע טורקיה הוציאה 37 צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, אבל באותו הזמן סייעה להביא לשחרורו של הדר גולדין. ארדואן, שמצד אחד קורא לאנשי חמאס 'לוחמי חופש', הוא גם זה שהפעיל לחץ על חמאס להגיע להפסקת האש. הפעם, אנחנו עם ד"ר רמי דניאל, מומחה לטורקיה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, על התוכניות של טוריקה להפוך למעצמה בינלאומית, ועל המשחק הכפול של ארדואן.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 11/11/2025.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום שלישי, 11 בנובמבר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

[מוזיקה ורעש של קהל שואג בטורקית] כמו מה זה נשמע לכם? [קהל שר בטורקית] זה הרי בול אוהדי כדורגל, נכון? אין כאן בכלל ספק. [קהל שר בטורקית ונשמעות מחיאות כפיים] כל הסצנה הזו, לא רק נשמעת כאילו לקוחה מאצטדיון כדורגל, היא גם נראית ככה. המונים הניפו דגלים, שרו, נופפו בידיים, כולם באקסטזה מוחלטת. אלא שהם כאן לא כאוהדי כדורגל, זה בכלל לא איצטדיון כדורגל, והם לא באו לראות קבוצה, הם באו לראות אדם. אדם שעמד מולם, שנראה בסך הכל די מבסוט מכל האירוע, עד שאחרי דקה, פלוס מינוס, הוא כבר מיצה את העניין, לחש משהו למישהו באוזן והתחיל לדבר.

[הקלטה - קהל שואג וארדואן נואם בטורקית]

אלעד: ארדואן דיבר ודיבר, והקהל הריע והריע, וכל האווירה הייתה מאוד חגיגית. ואז, בערך 20 דקות פנימה אל תוך הנאום, אפשר היה גם להבין למה. את מה ארדואן והקהל בעצם חוגגים כאן.

[הקלטה - ארדואן נואם בטורקית]

אלעד: "מסוריה ועד עזה, ממדינות המפרץ ועד מלחמת רוסיה-אוקראינה, אי אפשר לכונן שום משוואה בשום מקום בלי טורקיה. אי אפשר לדמיין שום מאזן כוחות נפרד מטורקיה". זה מה שארדואן אמר כאן. בנאום הזה, שערך לפני כשבועיים, ארדואן חגג את החזון שהתממש, את התוכנית הגדולה שלו שהצליח להוציא לפועל - להפוך את טורקיה לשחקן בינלאומי הכרחי, נחוץ, כזה שאי אפשר לפתור קונפליקטים בלעדיו. זו הצלחה אדירה של ארדואן, אבל הצלחה שהתאפשרה לא מעט בזכות מישהו אחר.

[הקלטה]

President Donald Trump: “Another man who’s been a friend of mine for a long time, This gentleman’s from a place called Turkey. He’s a tough cookie, but he’s been my friend. And every time I’ve ever needed him, he’s been there for me. So I just want to thank President Erdogan. Thank you.” [applause]

אלעד: אז בימים האלה, טורקיה מצד אחד הוציאה 37 צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, מנתניהו ומטה. מהצד השני, אותה טורקיה סייעה להביא לשחרור הדר גולדין. מצד אחד, טורקיה לחצה על חמאס להגיע להפסקת אש, לסיים את המלחמה. מהצד השני, טורקיה קראה ל-200 מחבלי חמאס שנצורים במנהרה ברפיח, "אזרחים שצריך לשחרר".

[מוזיקת רקע]

אז הפעם אנחנו עם דוקטור רמי דניאל, הוא מומחה לטורקיה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, על המשחק של ארדואן. איך בדרך להגשים את החזון הזה שלו, להפוך את טורקיה למעצמה בינלאומית, ארדואן מתכוון להפוך לשכן קרוב של ישראל, גם מצפון וגם מדרום.

[מוזיקת רקע]

במשך שנתיים התרגלנו, התרגלנו ששם הקוד "מתווכות" אומר ארצות הברית, קטאר ומצרים. אלא שפתאום, ברגע האחרון ממש, לתוך המונח הכללי הזה, מתווכות, השתחלה גם טורקיה. ואני אומר שהיא השתחלה כי עד הנקודה הזו, טורקיה מאוד ניסתה להיות מתווכת, אבל לא ממש הצליחה.

ד"ר דניאל: טורקיה מנסה, מתחילת המלחמה, להיות רלוונטית, והיא עושה הרבה כדי להיות רלוונטית בעזה. למשל, טורקיה שלחה כמויות מאוד גדולות של סיוע לעזה, היא מאוד פעילה במוסדות הבינלאומיים נגד ישראל, והיא ניסתה כל הזמן להיות שחקן חשוב. מה שקרה עד עכשיו זה שישראל הצליחה לבלום אותה, והיה מאוד ברור שישראל מעדיפה אפילו את קטאר, כמתווכת, ולא את טורקיה. אבל בחודשים האחרונים, טורקיה מתחזקת, במיוחד ביחסים בין ארדואן לטראמפ, וכשטראמפ הבין שכדי לסיים את הסיפור, כדי להגיע להסכם עם חמאס, צריך לא רק את קטאר, אלא גם את טורקיה, הוא הכניס אותה ברגע האחרון, למרות ההתנגדות, כנראה, של ישראל. וזה נכון ששוב, לקח זמן עד שטורקיה קיבלה פירות מהמאמצים שלה, אבל בסופו של דבר, בנובמבר 25', המדיניות הטורקית היא הצלחה כי היא הפכה להיות שחקן מאוד חשוב, מאוד משמעותי, וגם מאוד בעייתי עבור ישראל.

אלעד: המדיניות הטורקית הזו שד"ר רמי דניאל מדבר עליה, היא באמת לא מובנת מאליה. טורקיה רצתה להיות מתווכת, להיות חזק בעניינים בעזה, אבל היא לא ממש ניסתה להציג את עצמה כמי שתהיה מתווכת הוגנת.

[הקלטה - ארדואן נואם בטורקית]

אלעד: זה מיודענו ארדואן, שבועיים בסך הכל אחרי שבעה באוקטובר. הוא אמר כאן שחמאס הם לא טרוריסטים, אלא לוחמי חירות. חודשיים אחרי הטבח, ארדואן דיבר על נתניהו, והוא השווה את נתניהו להיטלר, הוא אמר שנתניהו והיטלר, שניהם פועלים באותו אופן.

[הקלטה - ארדואן נואם בטורקית]

אלעד: הלאה, קפצנו ליולי 2024. ארדואן איים אז לפלוש לישראל, לפלוש צבאית לישראל.

[הקלטה - ארדואן נואם בטורקית]

אלעד: ובאוגוסט האחרון, ארדואן האשים שהממשלה הישראלית מנסה בעקשנות להרוס את כל מה שיש לו קשר לאנושיות.

[הקלטה - ארדואן נואם בטורקית]

ד"ר דניאל: אז המדיניות של ארדואן, בכללי, היא מדיניות של הקרנת כוח. אנחנו רואים את טורקיה מנסה להיות משפיעה יותר על זירות רבות. זה יכול להיות בקווקז, עם אזרבייג'אן, זה יכול להיות בסוריה, זה גם בלוב, במפרץ, במזרח הים התיכון, בסודן, אפילו. זאת אומרת שאנחנו ממש במדיניות חוץ טורקית אסרטיבית בכללי, ובמיוחד בעולם הערבי. וטורקיה, שזיהתה ש-א', הסוגיה הפלסטינית עדיין סוגיה מאוד חשובה בעולם הערבי, וב', שמנהיגים ערבים, מי שקוראים להם המנהיגים הסונים המתונים, פחות חזקים בסוגיה הזאת, אז ארדואן בעצם זיהה חלון הזדמנות, מרחב ריק בסוגיה חמה ביותר, והוא השקיע בה. ואגב, ההשקעה של ארדואן בסוגיה הפלסטינית לא התחילה עם השביעי לאוקטובר, הוא ניסה כבר הרבה שנים למקם את עצמו כמגן על ירושלים, למשל, כמגן על הפלסטינים בכללי, הוא מתח ביקורת על מנהיגים ערבים ששתקו יותר מדי מול ישראל בשנים האחרונות. עם השביעי לאוקטובר, עם המלחמה בעזה, הוא קיבל בעצם את הזדמנות הזהב ליישם את המדיניות שלו שהוא בונה כבר שנים רבות.

אלעד: חלק חשוב במדיניות הזו של ארדואן ובקייס של טורקיה, שניסתה לשכנע שהיא חייבת להיות מתווכת, אז חלק חשוב בקייס הוא הקשר ההדוק שטורקיה מתחזקת עם חמאס.

ד"ר דניאל: דבר ראשון, יש קשר אידיאולוגי חזק בין ארדואן לחמאס, הקשר של האחים המוסלמים. יש אידיאולוגיה דומה בין שני הצדדים. אגב, ארדואן גם אומר שהוא מנהיג שנבחר על ידי העם, כמו חמאס שנבחר על ידי העם הפלסטיני בבחירות האחרונות בזירה הפלסטינית. ויש גם קשר שהוא יותר אישי, שאגב, ישראל קצת אחראית עליו. זאת אומרת, שבעסקת שליט ב-2011, למרות החיכוכים הראשונים בין ישראל לטורקיה, ממשלת ישראל עדיין האמינה שיהיה יותר נוח ויותר נכון להגלות את האסירים, חלק מהאסירים המשוחררים, לטורקיה, במקום להחזיר אותם לשטחים, והיא בעצם ביקשה מממשלת טורקיה לקבל מנהיגי חמאס בשטח טורקיה. מה שאנחנו לא הבנו אז, זה שבעצם המנהיגים האלה יקבלו מרחב תמרון הרבה יותר רחב ממה שהיינו רוצים. ובעצם, איסטנבול למשל, הפכה לבסיס לוגיסטי של החמאס, וזה התמיכה הלוגיסטית החשובה הזאת, שהיא המנוף של טורקיה על החמאס.

אלעד: וככה, אחרי שנתיים של ניסיונות לא מוצלחים, הנסיבות השתנו. טראמפ נבחר בארצות הברית, אסד בסוריה נפל, א-שרע, שמקורב לטורקיה, עלה שם לשלטון, המלחמה של ישראל בעזה הלכה והתארכה. טראמפ רצה כבר מאוד לסיים אותה. ופתאום הכל התחבר ביחד.

ד"ר דניאל: אני חושב שהחכמה במהלך של טראמפ זה שאחרי כשנתיים של מלחמה, הוא הבין שכדי לכופף את חמאס, צריך לחץ לא רק מקטאר, אלא מקטאר ומטורקיה בו זמנית. זאת אומרת, להפעיל לחץ גם מקטאר, שהיא מביאה את הכסף לחמאס, וגם מטורקיה שמביאה את כל היתרונות הלוגיסטיים שלה לחמאס, וכשהחמאס נמצא בלחץ הכפול הזה, אז הוא בסופו של דבר הסכים. לכן המעורבות הטורקית להגעה להסכם הזה, המעורבות הזאת מאוד משמעותית, וכן מילאה תפקיד חיובי. אני גם חושב שטורקיה הרגיעה את החמאס. זאת אומרת, שבו זמנית, אנקרה לא שינתה את העמדה הבסיסית שלה כלפי החמאס. היא תומכת בחמאס, היא חושבת שהוא השחקן הלגיטימי בזירה הפלסטינית, והיא רוצה את החמאס מעורב ורלוונטי בעזה, אפילו מעבר לעזה. לכן אני גם חושב שכשאנשי חמאס קיבלו את האמירות מהטורקים שהם צריכים להגיע להסכם עם ישראל, אז הם גם קיבלו, כנראה, מחויבות שטורקיה תמשיך לתמוך בהם, וזה מה שאנחנו גם רואים. מאז תחילת הפסקת האש, טורקיה, למשל, מאשימה את ישראל, לא את החמאס, בהכרח שיש צד שמפר את ההסכם.

אלעד: אז אמרתי, הנסיבות השתנו, אבל העמדה הטורקית לא. טורקיה הצליחה להיכנס כמתווכת למרות שהיא עדיין רואה בחמאס נכס, ארגון של לוחמי חירות שיש לו זכות קיום. טורקיה הצליחה להכניס את עצמה לזירה העזתית, למרות שהיא עדיין שומרת על אותו קו אנטי-ישראלי מוצהר ומופגן.

ד"ר דניאל: אין לטורקיה שום תמריץ לשנות את הקו, כי בסופו של דבר, אכן, לקח שנתיים עד שהיא הצליחה להיכנס לעזה, אבל היא כן הצליחה, בלי לוותר על שום דבר מהעמדה שלה, היא ממשיכה להיות מאוד ביקורתית כלפי ישראל. עכשיו, פרקליטות איסטנבול הוציאה צווי מעצר נגד ראש הממשלה, נגד שר הביטחון ועוד בכירים ישראלים אחרים. ולמרות שהעמדה הטורקית הפרו-חמאסית נוגדת את העמדה האמריקאית, את העמדה האירופית, את ההצהרה הסעודית צרפתית שכן קוראת לפירוק חמאס, טורקיה מצליחה להתקדם ולא לשלם מחיר על העמדה הבעייתית הזאת, אז אין סיבה. כי טורקיה נכנסה למשא ומתן עם טראמפ, היא עושה את כל המאמצים שלה סביב עזה, גם כמאמץ לקבל יותר מוושינגטון, ובסופו של דבר, אין התנגדות אמיתית למה שטורקיה עושה, אין מחיר למה שהיא עושה, אז אין סיבה שהיא תשנה את העמדה שלה. זה, המשחק הזה הכפול, באמת, של טורקיה, גם מאפשר לה לדבר עם החמאס ולהראות את עצמה למדינות במערב כשחקן חיובי, כך שכל המנהיגים, האירופאים במיוחד, מתעלמים ממה שארדואן עושה ועושים כאילו הם מאמינים באמירות החיוביות יותר של טורקיה, למרות שאף אחד לא חושב שטורקיה ממש מקדמת שלום.

[מוזיקת רקע]

אלעד: חסות אחת וממש מייד חוזרים.

[חסות]

אלעד: הדרך של ארדואן להכניס את עצמו לעזה, הדרך שלו להתגאות בנאום לפני שבועיים, שטורקיה הפכה לחלק חיוני בכל משוואה לפתרון קונפליקטים, מהמפרץ ועד אוקראינה, הדרך הזו עוברת באופן שבו ארדואן הצליח למצב את טורקיה כמדינה שהמערב צריך אותה, ובאופן שבו ארדואן הצליח למצב את עצמו כמנהיג שהקולגות במערב צריכים אותו.

ד"ר דניאל: נכון. הם צריכים אותו מכמה סיבות, וזה התחיל ב-2016, כשהיינו צריכים אותו כדי לבלום את הפליטים הסורים, שישארו בטורקיה ולא יכנסו למדינות אירופה, ששם היה משבר פליטים מאוד גדול. אבל נקודת המפנה, ללא ספק, זה המלחמה באוקראינה, כשפתאום אירופה מתמודדת עם איום ביטחוני מאוד גדול, וראינו את השינוי מאוד מהר. ב-2022, לפני המלחמה באוקראינה, היו הרבה מדינות שהטילו סנקציות ואמברגו נשק נגד טורקיה, ולאט לאט הכל השתנה. זה השתנה קודם כשטורקיה הייתה צריכה להסכים להצטרפות פינלנד ושוודיה לנאט"ו, כי אנחנו רואים את נאט"ו כמשהו שאולי ממתן טורקיה, וזה לא נכון, זה ההפך. כיוון שהכל בנאט"ו, כל ההחלטות מתקבלות פה אחד, בעצם נאט"ו הוא מנוף כוח מאוד גדול של טורקיה על אירופה, וארדואן ניצל אותו לגמרי. הוא הסכים להצטרפות פינלנד ושוודיה לנאט"ו רק אחרי שקיבל הרבה מהאירופאים. נכנס טראמפ לסיפור, האירופאים מבינים שהם לבד, ושהם צריכים צבא גדול ותעשייה ביטחונית חזקה. טורקיה, עם הצבא השני בגודלו בנאט"ו ותעשייה ביטחונית חזקה, הפכה להיות שותפה, ואנחנו שומעים, בעצם אנחנו לא שומעים כלום מהאירופאים, גם כשארדואן מדבר כמו שהוא מדבר על עזה, וגם כשהוא מדכא באופן מאוד מאוד קיצוני את האופוזיציה שלו, עכשיו המנהיגים האירופאים הולכים אחד אחרי השני לאנקרה, לחתום על הסכמים.

[הקלטה]

Prime minister Keir Starmer: “Thank you, President Erdogan, it’s a real pleasure.”

[הקלטה]

Chancellor of Germany Friedrich Merz: “Sehr geehrter Herr Präsident, erlauben Sie mir zunächst, dass ich auch bei dieser Gelegenheit noch einmal herzlich Dank sage…”

ד"ר דניאל: והם מתעלמים לגמרי מכל הצד הבעייתי של ארדואן, גם בזירה המזרח תיכונית וגם בזירה הפנימית שלו.

אלעד: סטארמר מבריטניה, מרץ מגרמניה, שניהם ביקרו באנקרה בסך הכל בשבועות האחרונים. וכן, אחת הסיבות היא הצבא הטורקי, השני בגודלו בברית נאט"ו, אחרי הצבא האמריקני. אני מודה, לא ידעתי את זה. וזו גם אחת הסיבות שלמרות הרס הדמוקרטיה בטורקיה, ארדואן הוא יקיר המערב. למרות שהוא אחד המנהיגים הכי בוטים וקולניים נגד ישראל, ארדואן מצליח עכשיו לקדם את טורקיה לנוכחות פיזית משמעותית על הגבול הדרומי של ישראל, בעזה.

ד"ר דניאל: הוא רוצה טורקיה בפנים, ויותר מזה, אנחנו רואים שהוא כבר פועל כדי להפגין נוכחות בעזה. זה שראינו כלי הנדסה ומנקים את ההריסות עם דגלי טורקיה, למרות שמדובר בפועלים פלסטינים. ראינו גם חלוקת מזון על ידי ארגונים טורקים, שבכל מקום שמים דגלי טורקיה ומראים שטורקיה בעצם כבר נמצאת בשטח בעזה, זה הניסיון של ארדואן לקבוע עובדות בשטח עוד לפני המשא ומתן, כי הם מודעים לכך שישראל מתנגדת לכניסה של טורקיה לסיפור. יש שני דברים: דבר ראשון, יש את הכוח הבינלאומי. ארדואן כבר אמר שהוא מוכן לשלוח חיילים טורקים כחלק מהכוח הבינלאומי הזה, זה יהיה החלק הכי בעייתי עבור ישראל. ויש גם את הפן הכלכלי, השיקום. טורקיה מצד אחד, אין לה את היכולת הכספית לבזבז כסף על עזה כמו מדינות אחרות, מדינות המפרץ, בין היתר, אבל יש לה חברות גדולות עם ניסיון, שרוצות מאוד ליהנות מהשיקום בעזה כדי להרוויח כסף, צריך להיות מאוד כן בסיפור, וזה שני הדברים שארדואן מתעקש עליהם, כאשר ישראל מתנגדת בחריפות. והשאלה זה גם יהיה מה יגידו מדינות כמו מצרים, כמו איחוד האמירויות, כמו סעודיה, שהן גם מדינות שלא אוהבות את ציר האחים המוסלמים, ולא בהכרח רוצות את טורקיה מאוד מאוד משפיעה בעזה. יש פה משחק מאוד מורכב של יחסי כוחות בין שחקנים מדיניים, שצריך להגיד את האמת, ישראל היא לא השחקן החזק ביותר כרגע.

אלעד: שר הביטחון כ"ץ, יש לו קטע כזה לעלות פוסטים עוקצניים עם AI. הוא העלה שלשום פוסט ברשתות החברתיות, ציור של ארדואן מחזיק משקפת, ברקע שלט "עזה" והריסות, ודרך המשקפת ארדואן רואה את דגל ישראל. כ"ץ האשים את ארדואן בטבח נגד הכורדים, הוא כתב את זה בטורקית, ואמר לו שיוכל לראות את עזה רק באמצעות משקפת. כלומר, ישראל, ישראל כ"ץ, אבל ישראל, ממשיכה לנסות לדחוק את טורקיה החוצה מעזה, ובכלל לא בטוח שתצליח.

ד"ר דניאל: חייבים להגיד שפה ישראל גם הכניסה גול עצמי עם ההצהרה מדוברות ראש הממשלה, על כך שישראל לא הסכימה שיהיו חיילים טורקים בעזה. לא היו בעבר, אין בהווה ולא יהיו בעתיד. אז אמירות האלה על העבר הדליקו את כל הטוויטר הנאו-עות'מאני בטורקיה, שהזכיר שדווקא החיילים הטורקים היו הרבה זמן בעזה בתקופה העותומאנית, כך שהסיפור הזה גם בעזה מתחבר לכל מיני רגשות מאוד עמוקים בחברה הטורקית, במיוחד בבייס השמרני-דתי של ארדואן, שפשוט אומר שזה הזדמנות גם לחזור למקומות המוכרים כמו עזה. בצד השני, צריך להבין שישראל עד עכשיו הצליחה לבלום את טורקיה, זה נכון, אבל קרו כמה דברים. דבר ראשון, טראמפ רוצה לסיים ורוצה להתקדם, והוא מוכן להפעיל לחץ על ישראל, ואנחנו מרגישים את הלחץ הזה. יש גם את המתקפה בדוחה, ששינתה את השיקולים והחישובים של כמה מנהיגים ערבים, שעכשיו כבר לא בטוחים שהם יכולים לסמוך על ישראל. ופה העניין בסופו של דבר, מי שיקבע זה יהיה טראמפ, ואם טראמפ הולך פול ארדואן ותומך בארדואן בסוגיה העזתית, לא נצליח לגייס קואליציה אזורית שתתנגד ושתבלום את זה, וההשלכות יהיו מאוד כבדות על ביטחון ישראל.

אלעד: אז המצב הוא כזה: טורקיה נמצאת עכשיו עם נוכחות מצפוננו, בסוריה. היא פועלת כדי לייצר נוכחות גם מדרומנו, בעזה. לאו דווקא בשימוש בפרוקסיז, אלא ממש נוכחות טורקית פיזית משני הצדדים של ישראל. בישראל אומרים בכל מיני שיחות אוף רקורד וכל מיני גורמים אנונימיים, שזה מדאיג. וזה באמת מדאיג. בעיקר עולה עכשיו השאלה אם בעצם החלפנו ציר רשע אחד בסוג של ציר רשע שני.

ד"ר דניאל: אז השאלה של האם טורקיה היא איראן החדשה, היא שאלה שאנחנו שומעים הרבה, בעצם מאז השינויים בסוריה. המצב מורכב. מצד אחד, טורקיה עוינת לישראל, ויותר עוינת מאולי אי פעם בתולדות היחסים בין שתי המדינות. מצד שני, הדוגמה הסורית, למשל, שכשאסד נפל וכשא-שרע עלה, בתמיכת טורקיה, היו רבים בישראל שחשבו שאנחנו ממש עומדים לקראת חיכוך גדול בין ישראל לטורקיה, והמצב מחזיק כמעט שנה, שמצאנו דרך אמריקאים, דרך אזרבייג'ן, דרך כל מיני ערוצים שנבנו בין טורקיה לישראל בעבר, אנחנו מצאנו דרך למנוע הסלמה בין שני הצדדים ולנהל את המצב בסוריה. אנשים אופטימיים אפילו חושבים שכיוון שיש אינטרסים משותפים בסוריה, נצליח תמיד לנהל שיח עם טורקיה. אבל מצד שני, אתה צודק, טורקיה מתחזקת בצפון, טורקיה מתחזקת, כמו שנראה, יכול להיות בעזה, ועם הטון של טורקיה המאוד מאיים, עם העובדה שטורקיה חזקה מדינית בבמה הבינלאומית מול האמריקאים, מול האירופאים, יש לנו שחקן אזורי מתחזק, מתקרב, מאיים, זה מדאיג.

אלעד: דוקטור רמי דניאל, תודה.

ד"ר דניאל: תודה לך.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, שיר אראל, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[מוזיקת רקע]

[חסות]