אחד ביום - המכסים של טראמפ

בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/08/2025.

[חסות]

גדעון: היום יום שלישי, 12 באוגוסט, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני גדעון אוקו, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

אחרי האירועים בממשל טראמפ, כמו שאנחנו כבר יודעים, קשה לעקוב.

[מוזיקת רקע]

רק בשבוע שעבר דיברנו כאן ב"אחד ביום", על המאבק של טראמפ מול התקשורת, וזו רק אחת מהחזיתות שמתנהלות עכשיו. עוד חזית, אם היא לא מסובכת גם ככה, מספיק, היא החזית הכלכלית. בחודש מרץ, העלינו כאן פרק עם דוקטור תומר פדלון, מרצה וחוקר לכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ב-INSS. קראנו לפרק: "למה טראמפ פתח במלחמת סחר?" זו הייתה סנונית ראשונה, שבעקבותיה נמחקו כטריליון דולר מהבורסה.

[הקלטה]

News Reporter: “This morning fears of a recession worsening, the Dow plunging 900 points. The Nasdaq is suffering its worst day since 2022.”

גדעון: טראמפ הבין את גודל העניין, והכריז על דחייה.

[הקלטה]

News Reporter: “Literally in the last couple of minutes, we’re hearing that President Trump has announced that there will be a 90-day pause on reciprocal tariffs for all countries except China. He’s saying that…”

גדעון: אחרי הדחייה, השווקים התאוששו בהתאם, טראמפ הגיב כמובן, כמו טראמפ, ואמר "אני חושב שהגזמתם".

[הקלטה]

President Donald Trump: “Well, I thought that people were uh… jumping a little bit out of line. They were getting yippee, you know? They were getting a little bit yippee, a little bit afraid, unlike these champions. Because we have a big job to do. No other president would have done what I did. No other president. I know the presidents, they wouldn’t have done it.”

גדעון: חמישה חודשים עברו מאז, וסערת המכסים עדיין משתוללת, ומרחפת מעל ראשן של מדינות העולם, שעלו לרגל כדי לנסות ולהקל, כל אחת בתורה, על רוע הגזירה.

[הקלטות]

President Donald Trump: “Thank you very much. It’s a real honor to have the highly respected, the great Prime Minister of the Kingdom of Norway with us today, who…”

President Donald Trump: “I’m delighted to welcome Japanese Prime Minister Ishiba Shigeru to the White House for the first time. Prime Minister, it’s an honor to have you…”

President Donald Trump: “Thank you very much. It’s a great honor to have Prime Minister Modi of India. He is a great friend of mine for a long time. We’ve…”

גדעון: בשבוע שעבר, נכנסו לתוקף הצווים שמאפשרים להטיל מכסים בשיעורים שונים, על מדינות שונות. בריטניה למשל, עם גובה מכס של 10%, הנמוך ביותר, האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, עם 15%, וכמה גבוה המס על ישראל?

[מוזיקת רקע]

גם הפעם, אנחנו עם דוקטור תומר פדלון שיסביר לנו מה ההתפתחויות האחרונות. איך זה שהמספרים ממשיכים כל הזמן להשתנות? ולמה השם "מלחמת סחר" דווקא לא כל כך מתאים לסיטואציה הנוכחית.

דוקטור תומר פדלון, שלום.

ד"ר פדלון: שלום גדעון.

גדעון: אפשר לומר שמתחילת הכהונה של טראמפ, ועוד לפני, אפילו בקמפיין שלו לנשיאות, היה ברור שהוא משחק על הטיקט של חיזוק הכלכלה האמריקנית. אז תן לנו את תקציר הפרקים הקודמים. האם גם המכסים היו תמיד חלק מרכזי מה… אג'נדה?

ד"ר פדלון: תראה, מהרגע שטראמפ נכנס לבית הלבן, המכסים משחקים תפקיד מרכזי. כבר מה-20 בינואר, אנחנו רואים שהם משחקים תפקיד מרכזי, בכהונה הזו שלו בבית הלבן. כבר בתחילת פברואר, הוא הטיל מכסים על מקסיקו, על קנדה ועל סין, והכין את הקרקע למכסים גבוהים יותר, על העולם כולו. עכשיו, שדיברנו במרץ 2025, לפני כמה חודשים, דיברנו על מדיניות מתוכננת, ועל מכסים מסוימים שטראמפ יטיל על העולם.

אבל אני חושב, שלא רק אצלי, אלא גם אצל הרבה אחרים, מה שקרה בשני באפריל 25' מה שנקרא "יום השחרור האמריקאי" בבית הלבן, השחרור מהתלות בסחורה זרה, היה גרוע יותר מהתרחישים הגרועים שאנחנו שרטטנו.

[הקלטה]

President Donald Trump: “My fellow Americans, this is Liberation Day… waiting for a long time. April 2nd, 2025, will forever be remembered as the day American industry was reborn, the day America’s destiny was reclaimed, and the day that we began to make America wealthy again. [applause and cheering] Gonna make it wealthy, good and wealthy.”

גדעון: טראמפ הגדיר את 2 באפריל כיום השחרור של ארצות הברית. בטקס שנערך בגן הורדים בבית הלבן, ושזכה לשם "להחזיר את אמריקה לעושר שלה" - Make America wealthy again, פירט טראמפ את גובה המכסים. הוא הציג טבלה עם רשימת המדינות, לצד כל אחת המספר, למשל, יפן 46%, טייוואן כמעט 40%, כשרוב המספרים, צריך לומר, פשוט שרירותיים ואסטרונומים.

ד"ר פדלון: שורת המכסים על כל העולם, כל מדינות העולם, היו גבוהים בהרבה מההערכות המוקדמות. משיעורים צנועים של 15%, ועד שיעורים באמת בלתי נתפסים של 46% ו-56%. מה שקרה מהשני באפריל הוא פשוט סחרור יוצא דופן. התגובה של השווקים, מן הסתם, אם אנחנו מדברים על… על תרחיש גרוע יותר מהתרחישים הגרועים שעברו במוחותינו לפני כן, הרי שהשווקים קרסו, נפלו עם ירידות משמעותיות ביותר.

[הקלטות]

News Reporter: “This morning, the widespread fallout from President Trump’s sweeping tariffs. The stock market losing two and a half trillion dollars in value, Thursday. The worst single day plunge since the pandemic lockdowns five years ago.”

News Reporter: “More than six and a half trillion dollars in US stocks wiped out, in just the past two days. That’s after President…”

ד"ר פדלון: תגובה הרסנית ביותר של השווקים, לחץ רב על הבית הלבן מ… שורה ארוכה מאוד של מדינות, שבאמת הידפקו על דלתות הבית הלבן, כדי להיפגש עם טראמפ, כדי להיפגש עם לוטניק, כדי להיפגש עם שר האוצר בסנאט, וכמובן להמתיק מעט את הגלולה. ובסיכומו של דבר גם יש פה פירמות, שפנו לבית הלבן ואמרו להם "תקשיבו", אתה יודע, פירמות גדולות כמו אמזון, כמו וולמארט, כמו פירמות אחרות. שאמרו להם "תקשיבו, אנחנו לא מוכנים לדבר הזה. לא… המחסנים שלנו ילכו וידלדלו כתוצאה מהמכסים האלו, ותהיה לזה תוצאה הרסנית".

גדעון: אז מה שהתחיל בהכרזה במרץ, והמשיך ליום השחרור באפריל, התאפיין בבהלה גדולה ולחץ כבד, אני מניח שזה השפיע עליהם שם בבית הלבן.

ד"ר פדלון: אז מה שקרה בסיכומו של דבר באפריל, זה סוג של התקפלות אמריקאית. בסוף, ארצות הברית חזרה בה, השהתה את המכסים האלו ל-90 ימים. מה שגם הוביל כתב מפורסם של ה"פייננשל טיימס", אולי העיתון הכלכלי הידוע והמפורסם בעולם, בחור בשם רוב ארמסטרונג, להמציא את מה שנקרא "טאקו טרייד". "טאקו טרייד" לא נובע מהסחר של ארצות הברית עם מקסיקו, אלא פשוט זה ראשי תיבות של Trump always chickens out. שבסיכומו של דבר כשמדובר על הכלכלה ועל סחר בינלאומי, תגובת השווקים תגרום לטראמפ להשתפן ולחזור בו. והאמת שאנחנו ראינו את זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם.

זה לא הפעם היחידה, זה הרי קרה גם בפברואר עם קנדה, מקסיקו וסין, וקרה גם באפריל, קרה ב… אין כמעט חודש מאז תחילת הכהונה שלו, שזה לא קרה לפחות פעם אחת.

גדעון: אז טראמפ דחה ב-90 יום, ואז דחה עוד קצת ועוד קצת, ועכשיו אנחנו כבר באוגוסט, נראה שהמכסים של טראמפ יוצאים לפועל, ונכנסים לתוקף בנוסחה חדשה.

ד"ר פדלון: היום, כמה חודשים אחרי יום השחרור, וכמה חודשים אחרי ההשהיה הזו, אנחנו מתחילים, בשבעה באוגוסט, את המכסים של יום השחרור ב… בוא נגיד ככה, בצורה אולי קצת פחות הרסנית כפי שהוצגו ביום השחרור, בשיעורים נמוכים יותר, על שורה ארוכה של מדינות. עשרות מדינות ברחבי העולם, שלא הגיעו להסכם עם הבית הלבן, בתקופה הזו שבין אפריל 25' לתחילת אוגוסט 25'.

[מוזיקת רקע]

גדעון: למרות הריכוך היחסי, ההשלכות של המכסים שטראמפ הטיל, אדירות לכלכלה הבינלאומית כולה. וכדי להבין אותן, וגם את הרציונל מאחורי ההחלטה של טראמפ, אולי כדאי רגע לחזור למושג הרבה יותר בסיסי. מה זה בעצם אומר - מכסים?

ד"ר פדלון: נכון, מכסים זה בעצם מכס שאני מטיל, מס שאתה צריך לשלם בתור יבואן, על סחורה שאתה מייבא מחו"ל. אוקיי? אז התפיסה, היא אומרת, שאם יבואן אמריקאי רוצה לייבא סחורה ממדינה X למשל, שמדינה X כרגע המכס עומד על 2% בלבד, על כל 100 דולר של סחורה שהוא מייבא, הוא יצטרך לשלם 2 דולר נוספים.

המכסים, ברגע שמעלים אותם לשיעורים של 20% למשל, הופכים את ה-100 דולר האלו, שהם מייבאים אותם מחו"ל, את המוצרים שאתה מייבא ב-100 דולר מחו"ל, ליקרים הרבה יותר, כי בעצם בתור יבואן, תצטרך לשלם 20 דולר נוספים על היבוא הזה. הווה אומר: מכסים, הם כלי שמייקר את הסחורות המיובאות, ובא למלא תפקיד מרכזי בשימור תעשייה מקומית, וחיזוק התוצרת המקומית.

[מוזיקת רקע]

עם זאת, הכל כמובן תלוי גם בהרבה מאוד גורמים אחרים, ולא תמיד מכס משיג את התוצאה הרצויה. גם אם המכס יעלה, ממדינה X, מ-2% ל-20% ותצטרך לשלם 20 דולר, ייתכן מאוד שהמוצר שאתה מייבא אותו ב-100 דולר פלוס 20 - 120 דולר, עדיין משתלם לך לייבא אותו, מאשר לייצר בבית. על אחת כמה וכמה, אם המוצר המיובא הוא מוצר שמיובא ממדינה, שבה עלויות הייצור נמוכות משמעותית מאשר עלויות הייצור בבית, למשל וייטנאם, למשל מקסיקו, למשל סין. שה-labor הוא יותר זול, כוח העבודה יותר זול, מה שמאפשר לך להשיג מוצר במחיר טוב יותר.

גדעון: אז מה טראמפ מנסה להשיג באמצעות הטלת המכסים הזו? רק להגן על התעשייה האמריקנית, ולחזק את התוצרת המקומית?

ד"ר פדלון: תראה, למכסים למעשה יש כמה תפקידים שונים, הייתי אומר. ופה אנחנו גם מדברים על סוגי מכסים שונים. צריך להזכיר שכבר במרץ הוטלו מכסים על מוצרים ספציפיים. ולכן הסוג הראשון של מכסים, שאני רוצה לדבר עליו הוא, מכסים ספציפיים, שבאים להגן על תעשיות מסוימות. מכסים גבוהים של 25% בתעשיית האלומיניום, נחושת, כלי רכב. כל המכסים האלו הם מכסים גלובליים, שבאים לחזק את תעשיית הייצור האמריקאית.

יש לזה גם חשיבות לאומית אדירה, בעידן של אי ודאות גלובלית אסטרטגית. מגזר הייצור חשוב גם אסטרטגית. רק להזכיר למאזינים, שמפעלי ג'נרל מוטורס ופורד במלחמת העולם השנייה, הפכו להיות מפעלים לייצור צבאי. אוקיי, מגזר ייצור חזק, הוא דבר חשוב. אז זה מכסים שהם ספציפיים.

כלי שני, בעצם, אנחנו מדברים פה על מכסים שהם גלובליים, שבאים גם לחזק מגזרים אחרים בארצות הברית, ולהגדיל את הייצור המקומי בארצות הברית. להחזיר משרות הביתה, ולהסתמך על הייצור המקומי.

[מוזיקת רקע]

גדעון: אז אמרנו, המכסים משמשים ככלי, לשני דברים כלכליים. מכסים שבאים להגן על תעשיות מסוימות, למשל, להגן על כלי רכב, שחלקיו יהיו מיוצרים עד כמה שניתן בתוך ארצות הברית. וכלי נוסף, שבא לחזק מגזרים שונים בתוך ארצות הברית, הוא להחזיר משרות לעובדים. לשיטתו של טראמפ, אם יהיו מפעלי רכב נוספים בארצות הברית, יהיו עוד משרות לאמריקנים. אבל טראמפ, כמו טראמפ, משתמש במכסים למטרה נוספת.

אבל קודם, חסות אחת ומייד חוזרים.

[חסות]

גדעון: דוקטור תומר פדלון, אנחנו עם המכסים של טראמפ, שחלקם נכנסו השבוע לתוקף באופן רשמי. דיברנו על כך שטראמפ משתמש בהם ככלי כלכלי להגן על תעשיות מסוימות, להחזיר משרות לאמריקה, אבל הוא משתמש בהם לעוד משהו - לצרכים פוליטיים, כדי להעניש מדינות או שחקנים סוררים. אם מדינה פעלה שלא לרוחו של טראמפ, הנה דרך נהדרת לדחוק אותה לפינה, ויש לכך דוגמאות, נכון?

ד"ר פדלון: כן, בימים האחרונים התבשרנו על דבר מפתיע למדי. מודי, שליט הודו, שהוא חבר טוב של טראמפ, כך לפחות נדמה היה לנו, פתאום נאלץ להתמודד עם הגזירה של 25% מכס על סחורה שתיוצא לארצות הברית, שבסוף אוגוסט תעלה ל-50%, כתוצאה מכך שהודו רוכשת נפט מרוסיה. אוקיי? זה כלי להעניש שחקנים.

לפני כמה חודשים, קולומביה סירבה לקלוט פליטים, שארצות הברית התחילה לגרש, ואחת מהמדינות שהיא רצתה לגרש אליהם, היא קולומביה. גוסטבו פטרו סירב לקבל אותם, הכלי היה להעניש את קולומביה במכסים דו ספרתיים, וכמובן גם קושי להוציא ויזות אמריקאיות ב… ויזות אמריקאיות בשגרירות בבוגוטה שנסגרה. פטרו התקפל מיידית, כמובן, אבל זה רק להמחיש, שיש פה כלי להעניש שחקנים.

גדעון: ואם מדברים על להעניש שחקנים, יש מדינה אחת שטראמפ החליט להעניש ביג טיים - ברזיל. טראמפ הודיע שהוא משית עליה מכסים של לא פחות מ-50%. למרות שלארצות הברית יש עודף של מיליוני דולרים מול ברזיל, כלומר ארצות הברית מוכרת לברזיל הרבה יותר ממה שהיא קונה ממנה.

אז גם את הסיפור הזה אפשר להבין כפוליטי, מעין נקמה על העמדה לדין של ידידו של טראמפ, נשיא ברזיל, הימני לשעבר, ז'איר בולסונארו. בולסונארו הועמד לדין על ידי נשיא ברזיל, לולה, בממשל הנוכחי, באשמת ניסיון הפיכה אחרי שהוא הפסיד בבחירות בשנת 22', תומכיו הסתערו על בנייני הממשל, טראמפ אז קרא לזה "ציד מכשפות". אבל מה, טראמפ יכול לעשות מהלך כל כך דרמטי בלי למצמץ? להרשות לעצמו לפגוע בסחר עם המדינות האלה?

ד"ר פדלון: ספציפית ברזיל וקולומביה, הן לא שחקניות גדולות בסחר עם ארצות הברית. ככה שגם אם הסחר איתן מתמעט, או שהוא קטן משמעותית, זה לא איזו שהיא פגיעה מהותית. פרט לשני תחומים שהם נורא חזקים בהם. חלק גדול מהקפה בארצות הברית מגיע מברזיל וקולומביה, וחלק גדול מהפרחים בארצות הברית מגיע מקולומביה [צוחק]. אבל עם קולומביה כמובן הייתה שם כניעה קולומביאנית, גם עם ברזיל, בסיכומו של דבר, וזה אולי שוב מראה את ה… הכוח של הכלי הזה, בסיכומו של דבר יגיעו לאיזשהו סיכום. יקטינו את המכסים, וימשיך להיות סחר ביניהם.

הכלי הזה של המכסים, לא נועד למנוע סחר בינלאומי לחלוטין. חשוב להבין את זה. הוא נוגע בעיקר בסוגיות של ביטחון לאומי, להגדיל את מגזר הייצור, להקטין את התלות בשחקנים, שאולי הם יותר בעייתיים, כמו סין, שאיתה גם הייתה את מלחמת הסחר הראשונה ב-2018. וכמובן שכלי מאוד מאוד פוליטי, מבית לחזק, להראות הנה, זה לאומנות כלכלית, אני אנסה לחזק את הבייס, לחזק את הבית. בפועל, לרוב זה לא עובד.

גדעון: אוקיי, אבל מה לגבי שחקניות כן משמעותיות, ואפילו משמעותיות מאוד, כמו האיחוד האירופי? טראמפ חתם איתם על הסכם שנוי במחלוקת, שהצליח להסעיר את כל מדינות אירופה, ראש ממשלת צרפת אפילו קרא לזה הסכם כניעה ממש. עכשיו, אם טראמפ פוגע ביחסי הסחר עם האיחוד האירופי, אי אפשר לומר שלצעד כזה לא תהיה השפעה גלובלית עצומה.

ד"ר פדלון: האיחוד האירופי הגיע להסכם עם טראמפ, שמדבר על 15% מכס לסחורה אירופית שתגיע לארצות הברית, ולעומת זאת 0% לסחורה אמריקאית שמגיעה לאיחוד האירופי.

אגב, בנוסף לזה, יש סעיפים נוספים שמבטיחים לארצות הברית שהאיחוד האירופי ירכוש אנרגיה אמריקאית, בעיקר גז נוזלי, ושהאיחוד האירופי ישקיע בארצות הברית. ההסכם הזה הוצג בשבוע שעבר, כשהוא נחתם, כאיזשהי כניעה אירופית, כאיזשהו ניצחון מרשים של של טראמפ. זה אכן נדמה כניצחון של טראמפ, או ניצחון של הבית הלבן, אבל צריך לשים לב שאנחנו עוד לא מעורים בכל הפרטים, לא כל הפרטים יצאו החוצה. זה דבר ראשון.

דבר שני, ה-0% לסחורה אמריקאית שמגיעה לאיחוד האירופי, זה כתוצאה מכך שהאמריקאים מתלוננים במשך שנים, על כך שבאיחוד האירופי ובמדינות אחרות ברחבי העולם, יש את מה שנקרא non-tariff barriers, חסמים שהם לאו דווקא מכס, כמו רגולציות אירופאיות ודברים אחרים. ולכן זה מסביר גם את ה-0% האלו.

יש כלכלנים שבאים וטוענים שבגלל שמכס זה לא הדבר הכי ברור בעולם, וכן, הוא כרוך באין ספור הסכמים, ואין ספור בירוקרטיה וניירת. בירוקרטיה אמרנו, ניירת אמרנו, זה התחום של האיחוד האירופי. החבר'ה האלו יודעים לסבך ולעשות צרות גדולות, לכל מי שמתעסק איתם בניירת. ופה יכול להיות שיהיה איזה יתרון יחסי, שימתיק קצת את הגלולה ויקטין את רוע הגזירה.

גדעון: בוא נדבר על שחקנית שחשובה לנו ככה באופן אישי, שגם כן מקבלת את הגזירה הזו מטראמפ, מדינת ישראל. גם עלינו הושתו מכסים בשיעור של 15%, וגם כאן יש מי שאמרו שזה כישלון מפואר, אל מול מי שאומרים שזה הרע במיעוטו. חלק ממה שנכנס להסכם הסחר, הוא ביטול מכסים על חקלאות, כך שהחקלאי הישראלי ייפגע, ויש גם הבטחה לייבא חיטה מארצות הברית. ישראל גם התחייבה לממן בעשרות מיליונים את השינוע דרך האוקיינוס האטלנטי.

ד"ר פדלון: כן, הכללים של המכסים בשבעה באוגוסט 2025 הם יחסית ברורים. כל מדינה, איתה מנהלת ארצות הברית של אמריקה גירעון סחר, יושתו עליה מכסים של 15%. ישראל היא בין המדינות האלו. ישראל מייצאת לארצות הברית, יותר מאשר היא מייבאת מארצות הברית. ולכן, המכסים שיושתו על ישראל, גם אמורים לפגוע ביצואנים הישראלים, שמייצאים לארצות הברית. עם זאת, חשוב לזכור, המכסים מתייחסים רק לסחר בסחורות. הוא לא מדברים… ולא מדברים עדיין על סחר בשירותים. והסחר בין ארצות הברית לישראל, הוא סחר שיותר ממחציתו הוא סחר בשירותים. אוקיי? למשל שירותי סייבר ושירותים פיננסים ושירותים אחרים, המיוצאים מישראל לארצות הברית.

אז זה קודם כל פגיעה ישירה, ופגיעה עקיפה שצפויה להיות, זה שברגע שמתחילים מלחמות סחר, וברגע שמעלים חומות מכסים ברחבי העולם, הצפי הוא שבטווח הבינוני ורחוק, תהיה האטה בכלכלה הגלובלית. והאטה בכלכלה הגלובלית תשפיע כמובן גם על ישראל.

אגב, זה גם תופס על מצב שבו ישראל כן מגיעה להסכם סחר, כי למיטב הבנתי, ישראל קרובה להגיע להסכם סחר עם ארצות הברית. אבל האטה בכלכלה הגלובלית כמובן תפגע גם בישראל, כי תחשוב, שהאיחוד האירופי נפגע מהסכם הסחר שהוא חתם על ארצות הברית, והאיחוד האירופי יתחיל לייבא פחות 10% ממה שהוא מייבא מישראל, וכבר אתה רואה פגיעה בכלכלה הישראלית.

גדעון: דוקטור פדלון, אנחנו מדברים הרבה על אם ואם, ועל דחיות ותנאים. בינתיים אנחנו עדיין לא רואים את ההשפעה של הדברים האלה, נכון? אני מניח שזה בעיקר אי הוודאות הגדולה, של כל השחקנים המעורבים, שככה מכניסה את השווקים ללחץ וטלטלה, כי אנחנו יודעים שאחד הדברים הראשונים שלומדים בקורס כלכלה, זה שכלכלה אוהבת יציבות.

ד"ר פדלון: נכון, הדבר הזה, אגב, כל האי וודאות הזו גרמה לכך, ש… רק כדי לסבר את האוזן, בחצי הראשון של 2025, הסחר הבינלאומי קפץ ברחבי העולם, כתוצאה מכך שמדינות רבות רצו להקדים את אי הוודאות ולהגדיל את המלאים שלהם. ככה שזה הוביל להגדלה של הסחר.

השאלה באמת מה תהיה עכשיו, אם לא יהיה עוד פעם את ה"טאקו טרייד" של טראמפ, ואלו יהיו המכסים, הגבוהים ביותר משנות ה-30. כלכלנים הזהירו מאוד במרץ, והזהירו עוד יותר באפריל, לקראת אסון קרב ובא. אינפלציה, סחרור אינפלציוני, שזה כמובן עליית מחירים שכולם ירגישו בכיס. האטה בשוק העבודה, והיו עוד ועוד תחזיות רעות למדי. בפועל, אף אחת מהן באמת לא התממשה, אבל בפועל גם רוב המכסים הוקפאו, הושהו, וכל הדברים האלו שדיברנו עליהם קודם לכן. ולכן התמונה היא מעורבת למדי.

בטווח הקצר, יכול מאוד להיות שלא יורגש איזשהו אסון כלכלי בארצות הברית, יכול מאוד להיות שלא יהיה איזשהו סחרור אינפלציוני, כתוצאה מכך שיש פה איזשהו שחקן משלים, שזה ה-big beautiful bill, הצעת התקציב האמריקאית שאמורה להוביל לקיצוץ מיסים אדיר, וגם במס חברות, שאמורים לחסוך לחברות האמריקאיות בין 100 ל-150 מיליארד דולר מידי שנה. זו אחת מהסיבות המרכזיות שעד כה המכסים עדיין לא גולגלו לצרכן. החברות סופגות את ה-80% האלו שדיברתי עליהם. בטווח הארוך קשה להאמין שזה יימשך, ולא יתגלגל לצרכנים האמריקאים.

אבל גם זה תלוי בפעולות של הבית הלבן, ומשרד האוצר ומשרד המסחר האמריקאי, וכמובן שברגע שהמדיניות משתנה לעיתים קרובות כל כך, קשה מאוד לתת הערכה מבוססת. תמונה בארצות הברית היא כרגע מעורבת. היא לא מדברת על אינפלציה, על סחרור אינפלציוני, היא לא מדברת על האטה גדולה בשוק העבודה, היא מדברת על האטה, יש האטה בשוק העבודה.

אגב, רואים את זה הכי טוב בבורסה. מי שמושך את ה-S&P 500 למעלה בחודשים האחרונים, זה בעיקר חברות מושקעות בבינה מלאכותית, בעיקר חברות שבנויות על תעשיית השירותים, חברות הייטק, ופחות חברות של consumer goods. חברות כמו… חברות שמייצרות רכבים, מייצרות מקררים, כמובן שהמניות שלהם או בסטגנציה או בירידה קלה, כתוצאה מאי הוודאות.

גדעון: אז דיברנו על ארצות הברית, וההשפעה על השוק האמריקני. בוא גם נסתכל על הכלכלה העולמית, איך הדבר הזה, אם הוא באמת קורה ונמשך, בכיוון הזה שטראמפ מכוון אליו, איך זה ישנה את התמונה של הכלכלה העולמית, את השחקנים הגדולים והחזקים, איך בעצם תראה הכלכלה החדשה?

ד"ר פדלון: יש הטוענים שמכסים תמיד נענים בעוד מכסים. כלומר, המכסים הנמוכים, שמהם נהנינו בשנים האחרונות, שבהם כולם יכלו לרכוש מה שהם רוצים במחירים יחסית מוזלים, העולם הזה יחסית מאחורינו, כי המחירים יהיו צפויים לעלות, כתוצאה מכך שהמכסים יהיו גבוהים יותר. עכשיו, השאלה כמה גבוהים יותר? האם באמת אנחנו מדברים על מספרים דו ספרתיים? או שאנחנו מדברים על הרבה שחקנים, שינסו כעת להתרגל למערכת סחר גלובלית, שמקטינה את התלות בצרכן האמריקאי.

כלומר, שחקנים שמבינים, רגע, רגע, אולי כרגע עדיף לא להתעסק עם הבית הלבן, לפחות בשלוש וחצי שנים האלו שנותרו. ולנסות ולהתכונן לעולם שבו, פחות אנחנו נהיה תלויים בצרכן האמריקאי, אלא יותר נהיה תלויים ביחסי סחר בין הודו, סין, רוסיה, האיחוד האירופי, אוסטרליה ושחקנים אחרים. הווה אומר, הדבר הראשון שאפשר לחשוב עליו, אולי זה הקטנת התלות בצרכן האמריקאי.

זה לא דבר שהוא קל, זה לא דבר שהוא פשוט, כמו שתיארנו קודם לכן, זה 30% מהצריכה הגלובלית, אבל זה דרך התארגנות אחת. דבר שני, אנחנו רואים מדינות שיותר ויותר מעודדות הסתמכות עצמית. מודי קרא בתחילת השבוע להודים, להתחיל לצרוך יותר מוצרים Made in India.

זה לא דבר חדש, העניין הזה של לאומנות כלכלית, התחיל לפני טראמפ, וישאר גם אחרי טראמפ. שחקנים שאומרים, "רגע, אנחנו חיים בעולם של אי ודאות גלובלית, אולי עדיף קודם כל להסתמך על הייצור המקומי".

גדעון: וזה משהו שחווינו על בשרנו בעיקר בקורונה. בישראל גם אפשר לדבר על המלחמה הנוכחית, ההבנה הזו שצריך לחזק את הייצור המקומי. אבל בסוף זה גם עלול להביא לתוצאות הפוכות, נכון?

ד"ר פדלון: כן, בסיכומו של דבר, חוקרי היחסים הבינלאומיים תמיד מזהירים מזה, ובאים ואומרים הקטנת התלות בין השחקנים במערכת הגלובלית, התלות הכלכלית, מובילה לכך שהעלות האלטרנטיבית הכרוכה בקונפליקט, תרד, ושחקנים יוכלו להרוויח ממלחמה יותר מאשר מרוויחים בעידן של שלום.

ולכן יש פה גם איזו שהיא סכנה מהכיוון הזה. תמיד יש את הדבר הזה שעומד לנגד עיניהם. אגב, זה עוד מתפיסה ליברלית כלכלית של המאה ה-19, ש… באה ואומרת את הדבר הבא: "במקום שבו לא יעברו סחורות, יעברו חיילים". קביעה נוראית, בומבסטית, אבל אולי לא… לא לחלוטין מנותקת מהמציאות. וימים כמובן יגידו, מה יהיו ההשלכות של כך.

[מוזיקת סיום]

גדעון: דוקטור תומר פדלון, תודה רבה.

ד"ר פדלון: תודה רבה, גדעון.

גדעון: וזה היה "אחד ביום" של N12. העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - עדי חצרוני, דניאל שחר, הילה פז ושירה אראל. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני גדעון אוקו, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[חסות]