לאחר שנחשף שעובדיהם השתתפו בטבח חמאס והשתמשו במתקני הארגון, נפתחו חקירות נגד סוכנות אונר״א, וחלק מהמדינות הודיעו שיקפיאו את התקציבים עבורה. אבל בזמן שעבר מאז העולם לא השתכנע שמדובר בזרוע של חמאס, ולסוכנות לא נוצרה חלופה מספיק טובה בשטח: אז ישראל החליטה לקחת את העניינים לידיים ולהוקיע את הארגון. הפעם אנחנו עם ד״ר מיכל חטואל, יועצת בכירה ומנהלת תכנית במיינד ישראל, מרצה באוניברסיטת תל אביב וחברה בפורום דבורה, על החקיקה של ישראל נגד הסוכנות, ההחלטה לנתק את היחסים והמחיר של הביקורת הבין-לאומית.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/11/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום שלישי, 12 בנובמבר, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
כשנכנסים לאתר אינטרנט של ארגון או סוכנות לסיוע הומניטרי, בדרך כלל ההודעה הראשונה שתופיע שם היא קריאה לסיוע לנזקקים. באתר של הצלב האדום, למשל, מופיעה הודעה שקוראת לתרומות לעזה. ''המצב שם קטסטרופלי'', כך נכתב. באתר של נציבות הפליטים של האו"ם, מופיעה קריאה לסיוע לאזרחים בסודאן. ובאתר של אונר"א גם מופיעה הודעה לעזרה, אבל לעזרה לאונר"א. "עיצרו את הקמפיין האלים של ישראל נגדנו", כך כתוב שם. ב-1949 הוקמה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב. אנחנו מכירים אותה בשם אונר"א. דיברנו עליה כאן בעבר, בפרק שקראנו לו, "הבעיה עם אונר"א". דיברנו על טענות שהיא מנציחה את מעמד הפליט בחברה הפלסטינית. דיברנו על כך שהיא אפשרה לחמאס להשקיע בטרור ולא באזרחי הרצועה. אלא שמאז שדיברנו קרה משהו גדול. כי מאז ישראל החליטה וחוקקה חוקים שמנתקים לחלוטין את הקשר בינה לבין סוכנות הפליטים הפלסטינים. יש חודשים שבהם מתנהל קמפיין של שני הצדדים, אונר"א וישראל, ועכשיו הקמפיינים האלה הגיעו לשיא.
אז הפעם, בעזרת דוקטור מיכל חטואל, יועצת בכירה ומנהלת תוכנית ב-Mind Israel, מרצה באוניברסיטת תל אביב וחברה בפורום דבורה, אנחנו בעצם ממשיכים את השיחה שהתחלנו אז, בפרק "הבעיה עם אונר"א". כי הפעם, אנחנו עם השלב הבא בסיפור.
בחיים, הכל זה עניין של תזמון. ואת הפרק "הבעיה עם אונר"א" אנחנו העלינו בחודש דצמבר. התחיל להתברר אז שחמאס משתמש במתקנים של הארגון כדי לאחסן נשק ולהוציא לפועל מתקפות נגד ישראל. המוני אזרחים בעזה פשטו על מתקן אונר"א וגילו ציוד ומזון שלא מועבר אליהם. וזה מה שהוביל אותנו, בין היתר, לדבר על הארגון הזה, אז, בחודש דצמבר. ואז, אפילו אז, ולמרות הכל, השאלות סביב אונר"א, סביב התפקוד של אונר"א, סביב החשיבות של אונר"א, כל אלה היו עדיין שאלות שלא הייתה להן תשובה אחת ברורה וחד משמעית.
ד"ר חטואל: אני חושבת שהגישה הכללית הייתה שאונר"א הוא גורם מייצב. ש… יש ביטוי כזה באנגלית, the devil you know. אנחנו ידענו שזה לא מושלם, כמו שידענו דרך אגב שיש מנהרות בעזה. אנחנו ידענו שחמאס חדר לאונר"א, ושהדבר הזה הוא בעצם יושב, אולי, על איזשהו barrel of explosives, אבל כרגע הוא יציב והוא שומר על שקט, וכך היה.
אלעד: אלא ש… ואני אמרתי, תזמון, חודש אחרי הפרק ההוא, הכל השתנה.
ד"ר חטואל: אז דיברנו בדצמבר, ואני לפחות הבעתי עוד איזושהי אופטימיות, שאולי אפשר בכל זאת לעשות משהו עם אונר"א. ומה שקרה בינואר זה שנחשף את המעורבות של עובדי אונר"א בטבח של השביעי לעשירי.
[הקלטות]
Daniel Hagari: “Muhammad Abu Attawi was a Nukhba commander. He has also been employed by UNRWA since July 2022, we have the records to prove it. On October 7th, Muhammad Abu Attawi commanded the attack on the bomb shelter in Re'im, where young people fleeing the Nova music festival were taken…”
Israel Katz: “There is no place for UNRWA in Gaza. UNRWA is a problem, not the solution. UNRWA serves as an arm of the terrorist organization Hamas.”
אלעד: בסוף חודש ינואר הודיע פיליפה לזריני, מי שעומד בראש אונר"א, שהארגון פתח בחקירה פנימית בעקבות מידע שסיפקה לו ישראל. אלו היו ראיות ששנים-עשר עובדי אונר"א היו שותפים פעילים בטבח של שבעה באוקטובר.
[הקלטה]
Philippe Lazzarini: “We have taken immediate action, we have initiated an investigation, and here we are calling on the government of Israel to fully cooperate with the investigator, in order to establish the facts as quick as possible and would any staff be found guilty for having participated…”
אלעד: ישראל נתקלה אז בביקורת בינלאומית סביב הפעילות של צה"ל בעזה, ובמיוחד סביב הפעילות של צה"ל במתקני או"ם בעזה. ופרסום המידע על אונר"א נועד, בין היתר, להתמודד עם הטענות האלה. מזכ"ל האו"ם, ככה לפחות אמרו בסביבתו, נחרד מהגילויים.
ד"ר חטואל: כשהדבר הזה נחשף, בעצם מזכ"ל האו"ם עשה שני דברים. הוא אמר שהוא עכשיו, האו"ם, פותח בשתי חקירות. חקירה אחת של גוף שנקרא OIOS, זה ה-Office of Internal Oversight Services, והוא חוקר את הדבר הזה ממש. את המעורבות הפעילה של אנשי אונר"א בשביעי לעשירי.
[הקלטה]
António Guterres: “Any allegation that is presented to us by the government of Israel in relation to any other infiltration of Hamas in the UN at whatever level, we will act immediately.”
ד"ר חטואל: אבל הוא גם פתח עוד חקירה, שמי שהובילה אותה הייתה שרת החוץ של צרפת לשעבר, קתרין קולונה, והיא בדקה את הניטרליות, כלומר המנדט שלה היה לבדוק את הניטרליות של אונר"א. האם אונר"א בכלל יכולה להיות ניטרלית?
אלעד: אז כן, המידע שהעבירה ישראל הוביל בעצם לשלוש חקירות. אחת פנימית של אונר"א על אותם 12 עובדים שנטען שהשתתפו באופן אקטיבי וישיר במתקפת שבעה באוקטובר. השנייה, של האו"ם, חקירה שנועדה לבדוק בכלל את הטענות למעורבות של אונר"א ועובדיה במתקפה של חמאס בשבעה באוקטובר. החקירה השלישית, זו של שרת החוץ לשעבר של צרפת, התמקדה בשאלה אם אונר"א עושה כל מה שהיא יכולה כדי להישאר סוכנות ניטרלית.
ד"ר חטואל: ברגע שזה גם קרה, אז אנחנו ראינו שמדינות התחילו להקפיא כספים של אונר"א. כלומר, האורגן הזה, הדבר הזה שנקרא אונר"א, הוא חי מתרומות של מדינות תורמות, והם… כל כמה חודשים, יש איזשהו מנגנון, הם מעבירים כספים לאונר"א, וככה הארגון מתקיים. אז מה שהם עשו, 18 מדינות אמרו, אנחנו עכשיו מפסיקות, עד שהדבר הזה יתבהר, אנחנו מפסיקות לתרום, והייתה איזושהי הקפאה של הכספים. אפשר לראות בזה אולי אפילו איזשהו חלון הזדמנות, כי העולם פה היה ברגע נדיר שהעולם פה עמד לצד ישראל, והבינו שיש פה איזושהי בעיה.
אלעד: אלו לא סתם 18 מדינות שהודיעו שהן מקפיאות את התקציבים לאונר"א, כי היו שם כמה מהתורמות הגדולות ביותר לארגון: ארצות הברית, גרמניה, בריטניה, קנדה, אוסטרליה. לעומתן, היו מדינות שהחליטו ההפך, להמשיך את המימון לאונר"א: ספרד, בלגיה, שוודיה למשל. כך שאונר"א המשיכה לפעול, אבל טענה שהארגון אוטוטו קורס.
[הקלטה]
Philippe Lazzarini: “Today the agency has the capacity to operate in March, but beyond the month of March, if we are not receiving new money, our operation will be impacted. Our ability to respond to the humanitarian situation in Gaza will be…”
ד"ר חטואל: כן, טוב, אנחנו קורסים והכל ברור, זה חלק מהנרטיב, וזה גם עניין פוליטי, וברור שהוא צריך את הכספים האלה, אבל המנגנון הזה, הוא לא עובד חודש בחודשו. מדינות לא מעבירות כל חודש. אז נגיד ארצות הברית, מדינות אחרות, הרבה פעמים המנגנון הוא פעם בשנה, או פעמיים בשנה, אז זה לא שאונר"א מתייבשת ממשאבים מעכשיו לעכשיו. אז ברור שהיה געוואלד, וזה חלק מהקמפיין, וזה חשוב לארגון שרוצה להיות בר קיימא ולהמשיך להתקיים. הנרטיב היה משבר הומניטרי. עזה מתמוטטת, יש פה הרבה אנשים לא מעורבים, יש פה אוכלוסייה ענקית של אזרחים, והם נפגעים, רעב. זה היה הנרטיב, אתם עכשיו מייבשים את אונר"א, אתם בעצם גוזרים גזר דין מוות על האוכלוסייה פה. המילה שחזרה שוב ושוב בתדריכים זה backbone, אונר"א is the backbone, אנחנו עמוד השדרה של הסיוע ההומניטרי, אי אפשר בלעדינו. וחייבים להחזיר את ה… את הכסף כדי שלא יהיה פה אסון הומניטרי שהעולם עוד לא ידע. ודיברו גם על מחלות, ומחלות שגם יכולות להגיע לישראל, ולחיילי צה"ל ולכל מי שנמצא באזור, וזה היה הנרטיב.
אלעד: עיקר האזהרות אז של אונר"א עסקו במצב ההומניטרי. חלק גדול מהסיוע ההומניטרי בעזה היה באחריות אונר"א. והטענה בארגון הייתה שהמונים יסבלו וימותו בגלל ההחלטה להקפיא תקציבים. ישראל אמרה שיש לה עוד הוכחות, שיש עוד ראיות שאונר"א משתפת פעולה באופן סיסטמטי, קבוע, עם חמאס. דובר למשל על מכתבים שנשלחו מהזרוע הצבאית של חמאס, ובהם בקשות לשחרר מורים של אונר"א מהעבודה לטובת אימונים צבאיים. אבל היו עוד.
ד"ר חטואל: ואז פברואר… אנחנו קיבלנו חשיפה של צה"ל שמצאו מנהרות מתחת לתוואי של אונר"א.
[הקלטות]
נציג צבאי א': "אנחנו נמצאים עכשיו… מעלינו מטה האונר"א המרכזי."
נציג צבאי ב': "החיבור הפיזי הזה בין העולם של החמאס והטרור למטה, לעולם של אונר"א מלמעלה, שנותן חסות גם כנגד התקפות צה"ל מלמעלה, וגם כנגד זה שאי אפשר להגיד, אף אחד שחי פה לא יכול להגיד שהוא לא שומע ולא מרגיש שיש פה חפירות מתחתיו ועולם שלם צבאי שנמצא. אם אונר"א נותן חסות…"
ד"ר חטואל: כולל אותה מנהרה שזכורה היטב ל… לקהל ישראלי, שבה אנחנו ראינו שהתשתית של אונר"א, תשתיות חשמל וכבלים של מיחשוב, ממש יורדים מה… מתוך המבנה של אונר"א לחוות מחשבים מתחת לאדמה של חמאס. זה מאוד עזר, כמובן, לעוד ועוד מדינות… ציינת 18 מדינות, זה לא קרה בין לילה, זה תהליך הדרגתי, אז כל חשיפה כזו עוזרת לגייס עוד מדינות שיפסיקו את המימון או ישהו אותו. ואחר כך אנחנו מגיעים למרץ. במרץ הייתה החלטה מאוד חשובה של ארצות הברית שעדיין שרירה וקיימת, וזה שהם מעכשיו לוקחים שנה…
[הקלטה]
US Representative: “UNRWA is the problem. UNRWA is a part of what happened on October 7th, and it will keep happening again and again if we keep funding it.”
ד"ר חטואל: …ובשנה הזאת, כלומר ממרץ 2024 עד מרץ 2025, לא מעבירים כספים לאונר"א. אבל מה שעוד ראינו במרץ, וזה על רקע הרבה דיווחים של משבר הומניטרי, של רעב, של מחלות, אנחנו רואים שהמדינות מתחילות לאט לאט להחזיר את המימון. הראשונה הייתה האיחוד האירופי, בראשון במרץ, והיא בעצם שברה את המחסום, ככה יצרה איזושהי הסתכלות נורמטיבית להחזיר את המימון, ואחת אחת המדינות הלכו אחריה, חוץ מבריטניה וארצות הברית.
אלעד: עבר זמן. אונר"א ניהלה קמפיין הישרדות, וישראל ניהלה קמפיין נגד אונר"א. ובזמן שעבר לא קרו שני דברים. לא נוצרה חלופה מספיק טובה לאונר"א בשטח, והעולם לא קיבל הוכחה מספיק ברורה שאונר"א, כמו שישראל טענה, היא באמת עוד זרוע של חמאס.
ד"ר חטואל: גם לא היו ממצאים חד משמעיים, החקירה של האו"ם לקחה זמן, שבסוף פשוט אמרו, "יש פה איזשהו משבר הומניטרי, אין תחליף לאונר"א כרגע, אנחנו לא רואים תחליף, אנחנו רואים משבר הומניטרי, אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לדבר הזה". וככה החזירו את המימון. ועוד דבר מאוד חשוב שקרה זה, בראשון באפריל אם אני לא טועה, היה את הטרגדיה של "World Central Kitchen", שבעה עובדים הומניטריים בינלאומיים שנהרגו מאש כוחותינו, והדבר הזה עוד פעם יצר איזשהי טלטלה אצל הקהילה הבינלאומית, שחלק מהתגובה הייתה גם להחזיר מימון לאונר"א.
[מוזיקה]
אלעד: חסות אחת וממש מייד חוזרים.
[חסות]
עצרנו בצומת שבו לא היה ברור לאיזה כיוון הולכים. כי מצד אחד ישראל טענה שיש עדויות והוכחות שאונר"א, סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם, משתפת פעולה באופן שיטתי עם חמאס. הארגון פתח בחקירה פנימית, פיטר עשרה מתוך 12 העובדים, שהוכח שהשתתפו בטבח של שבעה באוקטובר. שני האחרים מתו. שורה של מדינות הקפיאו תקציבים לאונר"א, ואז התחילו לחזור ולממן את הסוכנות. כולם בעצם חיכו לשתי החקירות שניהל האו"ם. ובאפריל הגיע הרגע שאחת מהן, אותה חקירה של שרת החוץ לשעבר של צרפת, החקירה הזו הסתיימה. וזה רגע שהיה יכול להיות הזדמנות גדולה מאוד לשינוי.
[הקלטה]
Catherine Colonna: “Good afternoon everyone, thank you, thank you for being here. As you know, the Secretary General has established the independent review in February, to assess, I'd like to call it, whether UNRWA is doing everything in its power to ensure neutrality, and to respond to allegations…”
ד"ר חטואל: הייתה איזושהי ציפייה, אולי מהקהילה הבינלאומית, אולי מישראל, הדבר הזה עלה גם במסיבת עיתונאים שהציגה את הדו"ח. האם היא יכולה לציין שעובדי אונר"א היו מעורבים בשביעי לעשירי?
[הקלטה]
Catherine Colonna: “So I'd like to be very clear on this, these allegations are under investigation by the OIOS - Internal Oversight Services, it is a separate mission, and it is not in our mandate. Let me quickly…”
ד"ר חטואל: זה לא המנדט. עכשיו, הייתה אכזבה מאוד גדולה בישראל מהדו"ח שלה, כי היא לא יכלה להגיד אם הם היו מעורבים או לא, מה גם שמבחינת האו"ם, גם ג'יהאד איסלאמי וגם חמאס אינם מוגדרים כארגוני טרור. ולכן הדו"ח באמת עסק בניטרליות של הארגון, בלי להגיד שהם טרוריסטים או לא טרוריסטים, בלי להגיד שהם היו מעורבים בשביעי לעשירי או לא.
אלעד: יש כאן שיעור חשוב בציפיות, בעיצוב נרטיבי, בקבלת החלטות מדיניות. שרת החוץ לשעבר של צרפת, מטעם האו"ם, ערכה חקירה, חקירה רצינית סביב השאלה אם אונר"א עושה או לא עושה מספיק כדי להיות בלתי תלויה, להיות ניטרלית, לא להיות קשורה לארגונים כמו חמאס.
ד"ר חטואל: אם מסתכלים על פרקי הדו"ח, הדו"ח הזה מורכב משמונה פרקים, הם דיברו עם 200 אנשים ב… לדעתי 47 מדינות. זה דו"ח רציני, הוא מורכב מחמישים עמודים, כלומר, אתה רואה שנעשתה שם עבודת מחקר, והיא הגיעה ל-50 המלצות על איך אונר"א יכולה לשפר את הניטרליות. היא מדברת שם בפרקים השונים, בהמלצות למדיניות השונות, מה שחוזר כחוט השני זה הנושא הזה שאנחנו דיברנו עליו בדצמבר, הפרופורציה של עובדים בינלאומיים, שזה 0.8 אחוזים מהארגון, אל מול 99.2 אחוזים שהם עובדים מקומיים.
אלעד: אני קופץ כאן לרגע כדי להסביר. כשדוקטור חטואל מדברת על עובדים מקומיים, היא מתכוונת לעובדים פלסטינים, עזתים. כי בניגוד לסוכנויות פליטים בינלאומיות אחרות, שם עיקר הכוח העובד הם אנשים זרים, בינלאומיים, אז באונר"א הרוב המוחלט של העובדים הם מקומיים, לענייננו, פלסטינים מעזה. ולזה היא מתכוונת. אז נמשיך.
ד"ר חטואל: ובגלל הנתון הזה, היא מצביעה על כל מיני בעיות חמורות. היא התייחסה לוועד העובדים, שהוא מבריח לפעמים אנשים בינלאומיים שמגיעים, והוא לא נותן להם לפעול. היא דיברה על זה שהארגון, בגלל הפרופורציה הזאת, הוא לא מאפשר שום התחדשות. הוא לא מאפשר efficiency, הוא לא מאפשר יעילות. היא דיברה על זה שהוא… אין שם שום ביטחון לעובדים. כלומר, אם אתה לא שייך לזרוע הפוליטית, ואולי אתה רואה דברים בעייתיים גם, אתה חושש לדווח. היא דיברה על זה שאין איוש… בתוך הארגון יש מחלקה שאמורה לשמור על ניטרליות. היא אומרת, התקנים שם לא מאוישים.
היא דיברה על זה שהארגון, ב-DNA של הארגון, הוא אמור לשתף פעולה עם סוכנויות או"ם אחרות, ובכלל, סוכנויות סיוע אחרות. הוא לא משתף פעולה בגלל שהוא לא רוצה להיות שוּלי. כלומר, חשוב לו לשמור על המרכזיות שלו. אלה דברים מאוד מאוד מאוד משמעותיים, לארגון שאמור להיות ניטרלי, במיוחד שמי שחדר לתוכו זה ארגון כמו חמאס. היא לא אומרת את המילים, "אונר"א הוא לא ארגון ניטרלי". היא אומרת, "יש לי פה דו"ח, הוא דו"ח רציני, ויש בו 50 המלצות לפעולות, צעדים, שאונר"א צריכה לנקוט, כדי לשפר את הניטרליות שלה".
אלעד: או, אז זה בדיוק העניין. זו הסיבה שאמרתי שיש לנו כאן שיעור חשוב. כי הגיע דו"ח, דו"ח שאומנם לא קבע שאונר"א היא סוכנות לא ניטרלית. דו"ח שלא דיבר על שבעה באוקטובר, כי זה לא מה שהדו"ח הזה היה אמור לבדוק. אבל זה כן דו"ח מקיף שפירט שורה ארוכה של צעדים שאונר"א צריכה למלא כדי לשפר את הניטרליות שלה. היה כאן משהו, שאם בישראל היו מחליטים, אז אפשר היה לעבוד איתו.
ד"ר חטואל: נכון, זה היה פה איזשהו כלי שאפשר היה למנף. אפשר היה למנף, אבל בגלל ההסתכלות, בעיניי, יחסית חד-מימדית, שהיא לא נתנה לנו את מה שאנחנו צריכים, וזה להגיד שאונר"א, הארגון הזה מלא בטרוריסטים, והרבה מהעובדים שם השתתפו בטבח, זה לא היה בארגון, אז הדו"ח הזה די נזנח.
אלעד: באונר"א, אגב, היו די מבסוטים מהדו"ח.
ד"ר חטואל: כן, ברכו עליו, אמרו, הם יודעים שיש א… תמיד אפשר להשתפר. הם חכמים, הם, [צוחקת קלות] הם משתמשים בכלים הדיפלומטיים, הרלוונטיים, כדי לגייס תרומות, בסוף הם צריכים לגייס תרומות. אז ברור שמי שעומד בראש הארגון הזה, הוא יחבק את הדו"ח, הוא יגיד "תודה רבה, אני אעשה את כל מה שאפשר לשפר, אני לוקח את ההמלצות בשתי ידיים, אנחנו נעבוד על זה". ברור שזה משרת אותו הרבה יותר מאשר שהוא עכשיו יתנגח בה.
אלעד: אז שלושה חודשים עברו. גם בריטניה והממשלה הבריטית החדשה, גם הם החליטו לחזור ולהעביר מימון לאונר"א.
[הקלטה]
Rishi Sunak: “I can confirm to the house that we are overturning the suspension of UNRWA funding [audience: Yea!] Britain will provide 21 million in new funds. Humanitarian aid is a moral necessity in the face of such a catastrophe, and it is aid agencies who ensure UK support reaches civilians on the ground.”
אלעד: אז ארצות הברית נשארה לבד, לבד עם ההחלטה להקפיא את המימון למשך שנה, ובישראל, קיוו אז שהמומנטום בכל זאת יתהפך, שהקמפיין שנועד לחשוף את אונר"א, שוב יצבור תאוצה. ושזה יקרה כשהאו"ם יפרסם את הממצאים מהחקירה השנייה שנערכה, זו שעוסקת אך ורק באירועי שבעה באוקטובר.
[הקלטה] יונית לוי, חדשות 12: "חקירת האו"ם לגבי המעורבות של אונר"א. החקירה הזו קובעת היום את מה שישראל טוענת מזה עשרה חודשים על מעורבות עובדי סוכנות הפליטים הפלסטינים בטבח שבעה באוקטובר. קרן בצלאל מ-דסק החוץ שלנו, את עם הפרטים, קרן…"
ד"ר חטואל: עכשיו פה יש איזשהו שוני בנרטיבים בין מדינת ישראל לבין ה-OIOS. מדינת ישראל אומרת שהיה להם הרבה מאוד חומר לגבי הרבה מאוד פעילים שמעורבים, והם בחרו להסתכל רק על 19, ו"אין לנו חומרים נוספים, לא נחשפנו לחומרים נוספים, ישראל אמרה שיש חומרים נוספים, לא הייתה מוכנה להשאיר את החומרים איתנו, ולכן החקירה שלנו אכן מתייחסת רק ל-19 עובדים", מתוך ה-19 האלה הם מצאו ש-9 באמת אשמים ואלה פוטרו, ועוד עשרה, אמרו "לא מצאנו ראיות חותכות, אנחנו לא יכולים להסיק שהם היו מעורבים". אז אנחנו בעצם במצב שגם מעט מאוד אנשים נחקרו, וגם מתוך המעט, יותר מחצי נמצאו זכאים. ואנחנו מדברים על ארגון שיש בו 32,000 עובדים, אז אוקיי, אז יש פה מקרה של 9 ועוד 12 אשמים, בסדר, מקבלים, מְצֵרִים, "זה לא דרכנו", אוקיי, ממשיכים הלאה.
אלעד: באונר"א אומרים, וזאת טענה שהם מדגישים כל הזמן, שבכל החקירות, ועם טענות נוספות שעלו במהלך הזמן מאז שבעה באוקטובר, נפתחו בסך הכל 66 תיקים נגד עובדי הארגון. ארגון שיש בו יותר מ-30,000 עובדים. זה שווה ערך ל-22 מאיות אחוז, כך אומרים שם. והטענה הזו של אונר"א מתקבלת בעולם. אז ישראל הבינה שהחקירות השונות של האו"ם לא באמת ישנו את המצב, והחליטה לקחת את העניינים לידיים. ישראל החליטה לחוקק בעצמה שני חוקים שיבהירו שמבחינתה אונר"א מחוץ לתחום.
ד"ר חטואל: קודם כל יש פה אמירה, עצם החקיקה יש פה אמירה, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. ישראל לא תקבל את הארגון הזה יותר, ישראל לא תוכל לעבוד איתו יותר, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. והחוקים האלה, בעצם מדובר בשני חוקים. חוק אחד אומר שאונר"א לא תפעל מתוך שטח ישראל, והחוק האולי יותר דרמטי, תכף נדבר על כל אחד מהם, אבל החוק אולי היותר משמעותי זה שגם לא יהיה קשר בין שום גורם ישראלי, נציג רשמי של מדינת ישראל, לבין העובדים של הסוכנות אונר"א.
[הקלטה] ח"כ בועז ביסמוט: "החוק שהעברנו זה עתה זה לא עוד חוק, זה למעשה קריאה לצדק. אונר"א, כבר אמרנו, היא לא סוכנות סיוע לפליטים. אונר"א היא סוכנות סיוע לחמאס. עובדי אונר"א, כולנו כבר דיברנו על כך וכולם יודעים, הייתה שותפה מלאה לטבח האכזרי והבלתי נתפס שביצעו בנו."
ד"ר חטואל: אז החוק הראשון בעצם מתייחס לזה שאונר"א לא יפעל מתוך שטח מדינת ישראל. עכשיו בוא נלך לרצועת עזה, זה לא שטח מדינת ישראל, ולכן החוק הזה, יש לו מעט מאוד השפעה על הפעילות של אונר"א ברצועת עזה, כנ"ל ביהודה ושומרון, אלה גופים שלא פועלים בתוך מדינת ישראל, אבל יש משרדי אונר"א שנמצאים במזרח ירושלים. מה שזה אומר פרקטית, זה שאונר"א כבר לא תוכל לתת שירותים לתושבי מזרח ירושלים, שהוגדרו כפליטים והיו תחת חסות הארגון. זה אומר בעיקרון שכל הנושא של חינוך ותברואה עובר למדינת ישראל. ילדים שגרים במזרח ירושלים והתחנכו במוסדות אונר"א, או קיבלו שירותים רפואיים ממוסדות אונר"א, עכשיו מדינת ישראל תצטרך לספק להם את אותם שירותים. אז למיטב הבנתי, בניגוד לדברים אחרים שראינו, פה המדינה ערוכה, יש תוכניות, גם החוק הזה היה בצנרת כבר די הרבה זמן, הילדים האלה כאמור עוברים לעיריית ירושלים, למיטב הבנתי הדבר הזה מתוקצב, יש תוכנית, ובהיבט הזה אני, אני לא צופה הרבה מאוד דרמה.
אלעד: אז כאן, בשלב הזה, בשביל הדרמה, יצטרף החוק השני, סגירת הדלת הסופית של ישראל ביחסים שלה עם אונר"א.
ד"ר חטואל: אז החוק השני מתייחס לזה שבעוד שלושה חודשים מיום החקיקה, לא יהיה קשר בין נציגי מדינת ישראל לבין עובדי אונר"א.
אלעד: זהו, ישראל ניתקה את היחסים עם אונר"א והפכה אותו לארגון לא מוכר. זה ישפיע, למשל, על תיאום לחלוקת סיוע הומניטרי בעזה, תיאום שארגוני סיוע ברצועה חייבים לעשות מול ישראל.
ד"ר חטואל: קודם כל, יש משאיות שנכנסות לרצועה, אז יש כל מיני גורמים שמכניסים את המשאיות לרצועה. הם צריכים לעבור בידוק, לקבל אישור ממדינת ישראל. למשל, היה מבצע של חיסוני פוליו. מדינת ישראל עבדה עם WHO, World Health Organization. אני מניחה שחלק מהפעילות נעשה גם באמצעות אונר"א. פעם הבאה שיהיה מבצע חיסונים, ישראל תגיד, "לא עובדת עם אונר"א, אני לא מדברת עם אף פקיד של אונר"א, רק WHO".
אלעד: החקיקה הזו, הישראלית, באה עם מחיר. מחיר של ביקורת בינלאומית. כי ישראל, ממילא מואשמת בגרימת משבר הומניטרי, או אפילו אסון הומניטרי בעזה, יש משפט שמתנהל בהאג, ויש איומים, באמברגו נשק. ועכשיו, אלה שטוענים את הטענות נגד ישראל, משתמשים גם בחוקים החדשים נגד אונר"א, כעוד בסיס לטענות שלהם. בפועל, בינתיים, אונר"א ממשיכה בקמפיין געוואלד. ממשיכה ואומרת שהצעדים של ישראל הם מכת מוות לארגון.
[הקלטה]
Philippe Lazzarini: “I am addressing you at UNRWA's darkest hour. The Israeli Knesset legislative action causes an imminent and existential threat to the agency. Without intervention by member states, UNRWA will collapse, plunging millions of Palestinian into chaos. Today I'm asking member states to act in defense of Palestinian refugees and of UNRWA.”
אלעד: וזה לא סתם קמפיין. זה נכון. העובדה שישראל לא מוכנה לעבוד עם אונר"א, לא מוכנה עוד להכיר באונר"א, כבר בשטח גורמת לצמצום הכוח של אונר"א ברצועה.
ד"ר חטואל: אני יכולה להגיד לך גם, משיחות שהיו לי עם ארגוני רפואה, למשל, שפועלים בתוך שטח הרצועה, והם אומרים שאונר"א נמצא בבתי חולים. כלומר, הם לא יכולים לעבוד שם בלי שאונר"א יודעים שהם שם. כן? הם עצמם, הבינלאומיים האחרים, צריכים לתאם עם אונר"א. עכשיו, אני חושבת שברגע שגם ישראל חד משמעית לא תדבר איתם, הם, הם זה אונר"א, יצטרכו פתאום את הארגונים הבינלאומיים האחרים, כדי לדבר עם ישראל. כלומר, זה… מאזן הכוחות פה, הוא ייטה לכיוון הארגונים הבינלאומיים, שעד עכשיו היו זקוקים לאישור של אונר"א למשל, לעבוד באותו מתחם בית חולים.
אלעד: בישראל כמובן יגידו שזו בדיוק המטרה, שאונר"א זה גוף מושחת, גוף מסונף לחמאס, משתף פעולה עם חמאס. ולכן, בעוד שלושה חודשים, כשהחוק ייכנס לתוקף, הקשר עם אונר"א ינותק. בישראל יגידו, או לפחות אמורים להגיד, שבמקום אונר"א יש גופים אחרים, טובים יותר, שיכולים לעשות את אותה העבודה.
ד"ר חטואל: ולכן, יש פה עכשיו שלושה חודשים, כדי שמדינת ישראל, אפילו מעבר למה שעשתה עד כה, תמצא חלופות ותעבוד עם ארגונים חלופיים. ולא רק מדינת ישראל, גם האו"ם. יש פה איזושהי אחריות גם לאו"ם להביא ולחזק ארגונים אחרים. עכשיו… ופה נחשף בעצם הנושא הפוליטי. כי בוא נחשוב על סכסוכים אחרים. כשיש מדינה, בסדר, סתם, נחשוב על סודן, והאו"ם שולח כוחות של אממ… סיוע הומניטרי דרך WFP, World Food Program. והמדינה אומרת, "אני לא יכולה לעבוד עם WFP, אין להם כוח אדם מתאים, הם לא מספיק מקצועיים, תשלחו לי סוכנות או"ם אחרת". כנראה שהיו שולחים סוכנות אחרת, UNICEF, WHO, ארגונים אחרים של האו"ם שיכולים לעבוד במדינה הזאת. האו"ם יכול להתארגן, לשלוח סוכנויות או"ם אחרות, שיטפלו בכל מה שאונר"א עושה היום. ההחלטה לא לשלוח היא החלטה פוליטית.
אלעד: אז זהו, בהנחה שהאו"ם לא ישתף פעולה, וזו לא הנחה מופרכת, כמובן. אם האו"ם יתעקש וימשיך לטעון שאונר"א היא הגוף היחיד, המוסמך, הגוף היחיד שיכול להמשיך לעבוד ברצועה ולספק שם תשתיות וסיוע הומניטרי, במקרה כזה, הכדור במגרש של ישראל. ישראל שמצד אחד החליטה לנתק לחלוטין את הקשרים עם אונר"א, אבל מהצד השני גם צריכה עכשיו למצוא חלופות. אז השאלה היא, עד כמה רחוק ישראל מוכנה ללכת? עד כמה היא רצינית בהחלטה הזו שלה לסיים פרק שהתחיל ב-1949, לסיים את התפקיד ההיסטורי של אונר"א באזור?
ד"ר חטואל: אני פה רואה, אם יש פה איזשהו קולב שמדינת ישראל יכולה להתלות עליו, או משהו פרקטי שמדינת ישראל יכולה לעשות, זה הנושא של המדינות התורמות. גם אם האו"ם אומר, "אני לא מכניס עכשיו אף ארגון אחר, רק את אונר"א", מי ש… וזה חוזר לתחילת השיחה שלנו, מי שבעצם מאפשר לאונר"א להמשיך לחיות זה המדינות התורמות. אם המדינות התורמות יגידו, "הארגון הזה הוא לא מועיל לחברה הפלסטינית, מדינת ישראל לא מוכנה לעבוד איתו, בואו נמצא חלופות", אז זה מה שיהיה, כי הם מחזיקים את הברז. צריך לחדש את המנדט של אונר"א כל שלוש שנים. החידוש הבא של המנדט הוא בדצמבר 2025, עוד שנה וחודש. עכשיו, יש פה שנה, יש פה חלון הזדמנויות שהקהילה הבינלאומית נחשפה למה עושה אונר"א ולזה שכן אפשר להחליף את אונר"א, ואפשר לעבוד בחתימה נמוכה, כן? זה לא יכול להיות משהו שישראל תוביל, כי זה ייתקל בהרבה מאוד התנגדות. אבל כן אפשר לעבוד, לשנות את המנדט של אונר"א. פעם הבאה שהמנדט של אונר"א מובא לעצרת הכללית בדצמבר 2025, הוא לא יהיה אותו מנדט, הוא צריך להיות מנדט בלי חינוך ובלי רפואה. זה דברים שיצטרכו לעבור לגורמים אחרים ברצועה. כל האוכלוסייה בעזה היא במצב לא טוב. אם לפני כן, 1.9 מיליון מתוך 2.2 מיליון טופלו על ידי אונר"א, אז עכשיו אפשר כבר להפוך את זה לארגון שהוא מטפל על בסיס צרכים, ולא על בסיס מעמד כזה או אחר שניתן לסבתא רבא של מי שנמצא בטיפול הארגון.
[מוזיקה]
אלעד: דוקטור מיכל חטואל, תודה.
ד"ר חטואל: תודה רבה, אלעד.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני ודניאל שחר. על הסאונד, יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments