אחד ביום - בועת ה-AI

עם הופעת האינטרנט הביתי אי שם בשנות ה-90׳, רבים שהאמינו בטכנולוגיה החדשה השקיעו כסף - והרבה. במשך שנים השוק המשיך להתנפח, אבל לבסוף התפוצצה בועת הדוט-קום, והבורסה התרסקה. היום, בעולם שבו כולם מתהדרים בשירותי AI וממשיכים להזרים כסף להבטחה הגדולה - מי ערב לכך שזה לא יקרה שוב? בעצם, יש יותר ויותר קולות של מומחים, משקיעים ועיתונאים שאומרים: חברים, זו בועה.

הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט בזמן שעבדתם ומייסד בית הספר Jumpstart AI. נדבר על איך נראית בועה, על התחזיות והחששות, ובעיקר על איך קרה שההבטחה הגדולה - תעשיית הענק שאמורה לשנות לגמרי את החיים שלנו - מאיימת עכשיו להתפוצץ. ולא בקטע טוב.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 12/11/2025.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום רביעי, 12 בנובמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

[הקלטה]

[צליל חיוג]

עוזרת AI: "שלום, וברוכים הבאים למרכזיית ה-AI החכמה של עיריית קריית אונו. במה אוכל לעזור?"

פונה: "נציג שירות."

עוזרת AI: "סליחה, לא הבנתי. אנא חזור על מה שאמרת."

פונה: "נציג שירות." [צליל אלקטרוני]

[מוזיקת רקע]

אלעד: AI. נדמה שלכל אחד יש היום AI משלו. עם כל הכבוד, אפילו למוקד הטלפוני של עיריית קריית אונו יש AI.

[הקלטה] עוזרת AI: "אני כאן כדי לעזור לכם בכל נושא שקשור לקריית אונו. אם יש לכם שאלה או בקשה ספציפית, אנא שתפו אותי ואנסה לסייע לכם ככל האפשר. איך עוד אפשר לעזור לכם?"

אלעד: כולם, כו-לם מתהדרים היום ב-AI.

[הקלטה - פרסומת ל-AI של קופת חולים מאוחדת]

שחקנית: "מה, AI יחליף אותי?"

קריין: [מוזיקה דרמטית ברקע] "לא רק אותך, עדי. האנושות גמורה."

ג'ינגל: "AI, יטיס לך ת'פאד תאי…"

שחקנית: "זה השירות הכי נוח אי פעם." [ביפ]

קריינית: "אז תכירו את נח, צ'אט ה-AI של מאוחדת. המטרה שלו להיות העוזר האישי שלנו. אפשר גם להקליט וגם להקליד לו, והוא מבין הכל, גם בשפה חופשית…"

[ההקלטה ממשיכה ברקע]

אלעד: אז בשפה חופשית אני אומר שזה מאוד ברור, זה מאוד הגיוני. טריליונים נשפכים לתוך תעשיית הבינה המלאכותית, כולם מדברים על AI, כולם רוצים להיות חלק מהטרנד, מהטכנולוגיה, מהעתיד. ולצד כל הדברים הטובים שהבינה המלאכותית כבר עושה בחיינו, נשמעים יותר ויותר קולות של אנשים, של מומחים, משקיעים, עיתונאים שאומרים: "חברים, זו בועה".

[הקלטה]

Tom Standage, The Economist: “If everyone is talking about it like it’s a bubble, and everyone thinks it’s a bubble, why is everyone continuing to act like it isn’t, and why is the… is the pace of investment not slowing?”

[מוזיקת רקע]

אלעד: זה לא רק סגן עורך האקונומיסט ששמעתם כאן. זה לא רק ChatGPT שענתה לי "כן" כששאלתי אותה אם יש בועה. ביל גייטס הזהיר מבועה. אפילו סם אלטמן, האיש שהמציא את ChatGPT ומנהל את OpenAI, אמר בראיון ש"כן, יש איזו היווצרות של בועה בתחום". וגם, לא פחות חשוב, גם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומייסד בית הספר JumpStart AI, גם הוא מסביר שכן, יש כבר לגמרי משהו בועתי בתעשייה הזו.

אז הפעם, בעזרת גלוברמן, אנחנו נדבר על זה, על איך קרה שהקטר של הכלכלה העולמית, ההבטחה הגדולה, תעשיית הענק שתשנה לגמרי את החיים שלנו, מאיימת עכשיו להתפוצץ, ולא, לא בקטע טוב.

שלום גלוברמן.

דרור: שלום אלעד.

אלעד: אני רוצה לעשות הפרדה, גלוברמן, בין שני סוגי הבטחות, נקרא לזה, של AI. יש את ההבטחה העתידית של איך הבינה המלאכותית תשנה לגמרי את העולם שלנו, ויש את ההבטחה העכשווית. AI ככלי שמשפר תפוקה, שמייעל אותנו, שגם צריך אותנו, אבל מעצים אותנו במגוון מאוד רחב של תחומים. הדבר הזה כבר קורה.

דרור: תראה, ההבטחה היא באמת שתוכל להספיק אתה, כבעל מקצוע, הרבה יותר עם הרבה פחות זמן. ואת כל הידע ש… מסתובב סביבך, יהיה אפשר לגשת אליו בצורה הרבה יותר אינטליגנטית. לדבר עם כמויות עצומות של ידע שרלוונטי לך, ולשלוף משם את התובנה אחת הדקה שמתאימה לך למקרה שבו אתה עוסק. וזה נכון אם אתה עורך דין, רואת חשבון, מתכנת, עורך… אה… רופא וכולי וכולי. כלומר, מלא מקצועות פתאום קיבלו כוח עצום שברובם לא מייתר את הבן אדם, אבל מכפיל אותו. שזה פנטסטי. אני שומע ממתכנתים, בעיקר, שחלקם אומרים: "כשאני משתמש בכלי הזה נכון, הוא מגדיל את התפוקה שלי ב-30, 50, 100…" ושמעתי גם 300 אחוז. עכשיו אתה יודע, זה, זה אנשים ששכרם יכול להגיע בקלות, נכון? ל… [מצחקק] עלות מעביד, מה שנקרא, במונחים ישראלים של 60, 80, 100 אלף שקל בחודש וגם יותר. אם אתה יכול להוסיף לו תפוקה של עשרות אחוזים לפחות, זה דבר שאף חברה לא יכולה לוותר עליו. והנה אתה רואה כבר סחרחרה כלכלית עצומה, שנעה בצדק. השאלה כמה זה בדיוק גדול? ומתי זה נהיה מופרז? וזה נהיה מופרז כשמתחיל להתערבב עם הבטחות שעוד לא מתממשות היום. וזה גם מה שכל כך מבלבל בזה. כי אתה יכול לראות סביב המילה AI, יש לך במקביל גם כישלונות ואכזבות, ועסקים שלא מצליחים לממש, וטכנולוגיה שלא מצליחה למלא את ההבטחה. יש לך גם אנשים שמצליחים לעלות את התפוקה שלהם באופן משמעותי שאף ארגון לא יכול לוותר עליו, ויש לך גם הבטחה עתידית שמבלבלת את המערכת, ולהרבה אנשים קשה להגיד "רגע, איפה אנחנו? באיזה AI אנחנו בדיוק?", ואת זה, אני חושב, רואים במידה רבה במחירים בבורסה.

אלעד: זהו, אתה מוביל אותי פה כבר בעצם למרכיב אחד של בועה, והוא חוסר ודאות. אי אפשר להתעלם מהאווירה המאוד מבלבלת סביב AI. יש אנשים שכל הזמן מדברים על כמה זה מדהים, וכמה זה שינה את החיים שלהם, ויש לא מעט אנשים אחרים שגם אם הם נעזרים בכלי AI, עוד לא ממש מבינים על מה כל המהומה.

דרור: נכון. החוויה האישית שלנו, כל אחד מול מחשבו, מול ה-ChatGPT שלו, או האידאוגרם, או ה-Veo 3.1, או המה שלא יהיה, היא תחושה של קסם, מתמשך, נכון? כשאתה בא לעשות משהו בגודל קטן "תן לי סרטון", "תכין לי מצגת", "תייצר לי גרף מהנתונים האלה", זה עובד ברמה, במידה יפה, ואתה מרגיש שאתה בתוך עולם של קסם - עדיין. ואז אנשים מתהלכים בעולם עם התחושה של "וואו, זה מטורף". אבל כשאתה בא ליישם מערכות גדולות, בארגונים גדולים, עם כמויות אדירות של דאטה, שיעורי הצלחה והדיוק יורדים דרמטית. פתאום זה כבר פחות מוצלח. ואני חושב שאנשים פה מתבלבלים ברושם של ההצלחה הקטנה למול האתגרים הגדולים.

אתה יודע, אני מגיע לחברות, אני שומע מהם הרבה פעמים את המשפט הבא: "נדמה לי שזה עובד לכל היתר ורק לנו לא". אז יש מין תחושה כזאת שיש כאן איזה קו אופק שצריך להגיע אליו, ובאמת הרבה חברות מגלות שזה יותר מסובך, באופן משמעותי, ממה שהן חשבו, או ממה שנדמה משתקף מההבטחות של חברות אחרות, בטח של ספקיות השירות הזה. אז יש לנו כאן הרבה רבדים של מורכבות לגבי מה בדיוק הובטח לנו ומה בדיוק זה מממש, ואני לא יכול לומר לך "תקשיב, זה הצלחה עצומה". אני גם לא יכול לומר לך, "תקשיב, זה כישלון אדיר". שניהם לא נכונים.

[מוזיקת רקע]

אלעד: וזה בדיוק העניין, גלוברמן, יש עוד סיבות, אנחנו נגיע אליהן, אבל יש משהו בפער הזה בין ההבטחה העתידית הגדולה והיכולות ש… כן, הן מדהימות, אבל יחסית הן מוגבלות יותר, שיש עכשיו. הפער הזה גורם לאנשים לחשוב שהנהירה אחרי AI יוצרת כרגע בועה. ואמרתי, יש עוד סיבות. כי לתחזק את תעשיית ה-AI זה עניין שהוא יקר, מאוד. החברות הגדולות מוציאות בשנת 2025 - 330 מיליארד דולר על פיתוח תשתיות ל-AI, וב- 2030 אומרים שההשקעה תזנק לשני טריליון דולר בשנה. עכשיו, בזמן שזה קורה, הרווחים, ההכנסות, זה בכלל לא מתקרב לסכומים של ההשקעה. ולכן אנשים רציניים רואים את המספרים, והתחילו לדבר יותר ויותר על בועה. אני חושב שזו אפילו כבר לא ממש שאלה, זו אולי אפילו קביעה.

דרור: אז תראה, יש כבר לא מעט גורמים רשמיים: גופי כלכלה, בנקים מרכזיים, קרן המטבע העולמית, שחקנים בשוק ההון, שורטיסטים מקצועיים, שכבר מהמרים נגד השוק הזה, שקונים שורטים שמהמרים שזה הולך ליפול ושאנחנו בבועה, וממש אומרים את זה באופן מאוד מאוד גלוי. הנה ממש אנחנו מדברים עכשיו, סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, משכה את ההשקעות שלה מאנבידיה, מכרה הכל. אז יש הרבה גורמים שאומרים "משהו כאן לא בסדר". והנה דוגמה למה שבמרכאות "לא בסדר". קח את OpenAI, בסדר? חברת ה-AI המובילה מבחינת השירותים שהיא מציעה ברמת האפליקציה וגם מודל ה-LLM שלה. אז ההכנסות שלה בשנה הן איפשהו באזור ה-12, 13 מיליארד דולר. ההתחייבות שלה להשקעות, מה שהיא התחייבה שהיא תקנה, שרתים ושבבים וכולי, הם באזור הטריליון דולר, 1000 מיליארדי דולרים. אז נכון להי… זה בחמש שנים הקרובות. אז היא מתכוונת להוציא פי 100 ממה שהיא מכניסה בשנה כרגע. [בהשתאות] איך זה הולך להיסגר הפער הזה? מה צריך לקרות כדי שההכנסות שלה יקפצו פי 100 לפחות כדי להצדיק את ההשקעה הזאת בטווח הנראה לעין. לא פי 100, עזוב, פי 30, שיהיה איכשהו הגיוני, כן? ואז כשאתה רואה פערים אדירים בין שווי השוק, ההתחייבות להשקעה והוצאה, ובין ההכנסות, ככה נראית בועה.

אלעד: נכון, ויש עוד אלמנט שמדברים עליו, וגם הוא חשוב שנזכיר אותו, כי זה לא רק פער בין יכולות עכשוויות להבטחה העתידית, אלו לא רק הביצועים הכלכליים שלא מתקרבים בכלל לעלויות, גם העסקאות הגדולות שכן קורות בתחום ה-AI, בסוף הן של קומץ חברות שמספקות שירותים ומוצרים אחת לשנייה. התאגידים האלה עושים את מה שנקרא "עסקאות מעגליות".

דרור: אז תשמע, הכוח הזה של ה-AI באמת מרוכז בידי מה שמכונה בשוק The Magnificent Seven, כן? החברות הגדולות בשוק, שאלה כמובן מטא וגוגל ואנבידיה שם, ומיקרוסופט. אפשר להכניס גם את אורקל, ועוד כמה חברות אחרות. OpenAI עוד לא שם כי היא עוד לא נסחרת בבורסה, אבל היא כמובן… אז יש מעט שחקנים ששולטים בעסק הזה. ובוא ניקח לדוגמה איך נראית עסקה מעגלית. אנבידיה החליטה להשקיע 100 מיליון דולר בתוך OpenAI.

OpenAI מספקת שירותי AI וקונה מאנבידיה שבבים. ואכן, OpenAI לקחה את הכסף שהשקיעה באנבידיה, והיא קונה עם זה [צוחק] שירותי ענן מאורקל ומחברות נוספות, שהן קונות את התשתית שלהם מאנבידיה. אז הכסף בעצם נע במעגל, ויש ככה כמה מעגלים שאפשר לצייר אותם בין החברות הללו. מצד אחד, אומרים פעילים בשוק ההון: "רק רגע, אתם מדווחים לי גם על השקעה וגם על הכנסה וגם על הוצאה וגם על זה, אבל בסוף זה אותו כסף שעשה סיבוב. אז למה שאני אראה בזה כאילו גדלתם?". מצד שני, עדיין אנבידיה היא חברת השבבים המובילה בעולם, מובילה את הבורסה, עם 4 טריליון דולר שווי, מי יכול להגיד שזה צעד מטומטם שלה להשקיע בלקוח שלה, שהיא רואה אותו הולך וגדל. אה… ולכן זה כל כך מבלבל.

אלעד: העניין הוא שהאווירה סביב AI כבר בעצם מזינה את עצמה. השווי של החברות הגדולות שעוסקות בבינה מלאכותית זינק, וזה קרה לא מעט בזכות ההייפ, השיח, סביב הטכנולוגיה. אנבידיה היא שברה שיא היסטורי מטורף. היא הגיעה לשווי של 5 טריליון דולר. אתה יודע, לספור כל כך גבוה. והכל כי היא מייצרת את השבבים שתעשיית ה-AI צריכה. יש איזשהו גרף, אתה יודע, שרץ ברשת, והוא מראה איך השווי של עשרת החברות הגדולות במדד S&P 500 בבורסה בניו יורק, איך הוא זינק בשנתיים האחרונות, בזמן ש-490 החברות האחרות במדד בקושי עלו. כלומר, כולם מודעים לבעיות שדיברנו עליהן ובכל זאת ממשיכים להשקיע.

דרור: אני חושב שעוד מאפיין חשוב של בועה הוא בכלל לא כלכלי, הוא פסיכולוגי. ההתלהבות. פשוט גובה הלהבות. וזה, בעצם, אפשר לקרוא לזה, לא כבאג של השוק הקפיטליסטי, אלא כפיצ'ר, ככה הוא מתוכנן לפעול. האנושות, המשק, גילה משהו חדש. משהו מלהיב, משהו שיקח אותנו קדימה. הוא אכן יקח אותנו קדימה. ראינו את זה עם המחשבים, עם החשמל ועם האינטרנט, ועוד עם 1000 טכנולוגיות אחרות. אז אנחנו מתחילים להשקיע בו, ואנחנו מאמינים שהעתיד שלו אה… יהיה מאיר פנים לאנושות כולה. ואני משקיע ואתה משקיע, וכל אחד שמשקיע, יוצא מהנחה שהמניה הזאת תמשיך לעלות ויהיה מישהו שיקנה אותה הלאה, במחיר גבוה יותר. אבל תמיד יגיע השלב הזה שבו כבר לא יהיה מישהו שיקנה את זה במחיר גבוה יותר, כי זה כבר מנופח מדי, ואז זה מתחיל ליפול. אז העלייה המוגזמת, ההתלהבות המוגזמת והירידה, זה פשוט פיצ'ר, זה חלק מההתמודדות, או הדרך שבה השוק, העולם הקפיטליסטי, מעכל טכנולוגיות חדשות. זה כולל את ההתלהבות וזה כולל את ההתפכחות. אז אנחנו לא צריכים לראות את זה בתור… אתה יודע, כמתבונן מהצד, "אוי ואבוי, משהו לא בסדר". ככה זה עובד. זהו התסריט.

[מוזיקה]

אלעד: חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

[חסות]

אלעד: גלוברמן, כשאנחנו מדברים על בועת AI, אז נקודת הייחוס שלנו, מקור להשוואה ושל המומחים בעולם כמובן, היא בועה אחרת שגם הלכה והתפתחה בתעשיית הטק.

[הקלטה - תוכנית "זומביט" מהעבר]

דרור: "איך מתחברים בכלל לאינטרנט הזה?"

מומחה אינטרנט: "אה… צריכים שיהיה… התחברות פיזית לאינטרנט."

דרור: "הבנתי, במחשב שלך."

מומחה אינטרנט: "במחשב, ותוכנת מוזאיק."

[ההקלטה ממשיכה ברקע]

אלעד: "זומביט" תכנית טלוויזיה שאתה זוכר מצוין, באדיבות ארכיון "כאן", תאגיד השידור הישראלי. הקטע הזה הוא משנת 1994, כשהאינטרנט בשימוש אישי, בשימוש ביתי רק התחיל, והאפשרויות עם הרשת הזו נראו ממש בלתי נגמרות.

דרור: כשהאינטרנט התחיל להתפוצץ, אני זוכר את זה, אתה יודע, בזמן אמת הסתכלנו על האינטרנט שרק מתחיל ללכת, ואמרנו: "וואו, הולך להיות כאן עולם חדש לגמרי. כל כך הרבה דברים יהיו אפשריים, כל כך הרבה דברים יוזלו, כל כך הרבה שירותים חדשים יומצאו, כל כך הרבה משלחי יד חדשים, מקצועות ימותו, ייוולדו. נראה לנו שזה משנה את כל חוקי הכלכלה, נראה לנו שזה עצום, מעבר להשגת… לכוח ההשגה של המחשבה שלנו. בוא נשים שם כסף".

[מוזיקת רקע]

אלעד: זהו שאנשים שמו המון כסף. בין 1995 למרץ שנת 2000, מדד הנאסד"ק עלה ב-600%, ומניות חברות האינטרנט הובילו את הזינוק.

[הקלטה]

News reporter: “Just two months after hitting the 4,000 mark. Nasdaq is already challenging the 5,000 mark, and… gained 7% last week if you can believe it. The Nasdaq is now up 20% year to date.”

[ההקלטה ממשיכה ברקע]

אלעד: אלא שאז בועת הדוט קום, כמו שהיא נקראה, התפוצצה. הבורסה התרסקה וזה לקח בסך הכל חודשים עד שכל העליות המדהימות של מאות אחוזים שקרו בשנים הקודמות, הכל נמחק.

[הקלטה]

News reporter: “It’s described as nothing short of breathtaking. A points drop never before seen on the US markets. [Stock exchange bells ringing] This closing bell might as well have been an alarm. So savage was the selling.”

Interviewee: “Oh, dead day.”

News reporter: “Dead day for you?”

Interviewee: “Another one, yeah.”

News reporter: “Yeah, I know.”

Interviewee: “Too many in a row.”

דרור: התברר שההבטחה משכה אליה המון כספים של משקיעים, ניפחה שוויים ומחירים בבורסה בצורה שהייתה לא פרופורציונלית להכנסות של החברות הללו, שבמידה רבה היו או אפס או חברות מפסידות לחלוטין. ובאיזשהו שלב הניפוח היה כל כך דרמטי שאנשים פשוט הסתובבו ואמרו: "אתה יודע מה? אני לא קונה את זה יותר". וזה הרגע שהבורסה התחילה לצלול, והיא צללה בחדות כזו שלקח לה 20 שנה להתאושש ולחזור לאותן רמות מחירים אה… משנת 2000. ואולי שווה להגיד, האזהרות הראשונות על הבועה של הדוט קום הופיעו כבר ב-1996. נגיד הבנק המרכזי-אמריקאי, אלן גרינספן, כבר אז התחיל להזהיר את השוק: "תקשיבו, המחירים מוגזמים". זה לקח עוד שלוש שנים, 97', 98', 99', הבורסה עולה ועולה ועולה. ורק בשנת 2000 אנשים פתאום מקבלים רגליים קרות ומתחילים לברוח והבורסה קורסת.

אלעד: כן, והיום יש את מי שמסתכל אחורה, ומזהיר שבועת ה-AI מתנהגת באופן דומה לבועת הדוט קום של אז. זה נכון לדעתך?

דרור: נדמה לי שסוג הפסיכולוגיה הזאת קורה היום גם סביב ה-AI. או מיי גוד, זה כל כך חכם והטכנולוגיה שתבוא אחרי, תחליף אנשים בכלל. מה, אתה יכול למדוד בחוקים הכלכליים הנוכחיים של תעסוקה ותפוקה ותוצר - כיצד תיראה הכלכלה העתידית שבה אין בני אדם? לא. אז מה אתה מבין שאתה צריך? לקנות מניות, להיות חלק מזה. אתה יודע, אני אוסיף עוד כוכבית. אם אנחנו משערים שזה ישפיע באופן שלילי על תעסוקה אנושית, אז אני כאדם עובד אומר לעצמי: "אז שיהיה לי משהו אחר. שיהיה לי מקור התעשרות אחר, אם אני לא אמשיך לעבוד דווקא, אני רוצה מניות בדבר הזה כדי להיות חלק, שיהיה לי איזשהו סוג של ביטחון כלכלי, שאם המהפכה הזאת מצליחה והפסקתי לעבוד אז הרווחתי עם המניות". אבל אני חושב שזה בעיקר באמת חוסר הוודאות לגבי כיצד מתנהלת כלכלה שבה התעסוקה האנושית הרבה פחות משמעותית. וזה מאפשר לאנשים לדמיין כל מה שהם רוצים, וזה מאפשר למנכ"לים למכור כל סיפור שהם רוצים.

אלעד: אבל תגיד, ברמת הקריסה הפוטנציאלית, פיצוץ של בועת ה-AI יכול להוביל לשנים שבהן ננסה לחזור לרמות המדדים בבורסות שאנחנו רואים עכשיו? כי אנחנו מדברים על פנסיות של אנשים, אנחנו מדברים על השקעות שנמחקו אז. על תרחיש אימים כזה מדברים?

דרור: אז תראה, צריך רגע למתוח הבדל ברור בין שתי הבועות. בועת הדוט קום בעצם אפשרה להמון סטארטאפים חסרי הכנסות להנפיק ולטוס בשוויים למעלה, ואז גם להתרסק במינוס 80, מינוס 90 ואפילו מינוס 100%, פשוט להימחק כליל, משום שאלה היו חברות שחוץ מהבטחה לא היה שם כלום. היום, מי מוביל את השוק הזה? חברות ענק עם הכנסות אמיתיות מאוד מתחומים אחרים, נכון? מיקרוסופט, גוגל, אנבידיה לא יעלמו גם אם ה-AI הזה יתפוצץ כולו. כלומר, אנחנו כן יושבים על אדנים כלכליים יותר יציבים מכפי שישבנו בעידן הדוט קום. שוב, תמחק את כל ה-AI, עדיין מיקרוסופט זה מפלצת עם הכנסות אמיתיות מאוד. אז אנשים מרגישים אולי טיפה יותר בטוח. בהתאם, גם הפיצוץ, אם הוא יהיה כזה, לכאורה יהיה פחות קולני, או… אני יודע? פחות דרמטי מבחינת המחיקות, כוכבית כוכבית, זה לא נכון. משום שהחברות הללו, ה-Magnificent Seven, התנפחו לגודל כזה שהן מחזיקות עכשיו 40% מהבורסה. ויותר מזה, שלושת רבעי העולם מושקע בהן. הנכסים של האמריקאים מושקעים בהן באחוזים עצומים, גם נכסים שלנו. אז אם הדבר הזה נמחק, אנחנו תלויים בו לפנסיות שלנו ולכלי השקעה אחרים, הרבה יותר מכפי שהיינו תלויים בעידן הדוט קום. אז הנזק עשוי להיות הרבה יותר גדול מבחינה כלכלית אם הדבר הזה מתרסק. שווה לנו להזכיר, לבורסה לקח 20 שנה לחזור לרמות של הדוט קום. כלומר, בסוף, ההבטחה הכלכלית אכן התממשה, פשוט באיחור של 20 שנה מבחינת הבורסה. [בחיוך] אז אם אתה מסוגל, אם יש לך בטן להחזיק את הכסף שלך בשוק 20 שנה, יהיה בסדר, אל תדאג.

אלעד: אז אני מבין שיש חוסר ודאות, זה יכול לקרות, זה יכול אולי לא לקרות, וזה תלוי לא מעט באם ההבטחה העתידית תמומש. השאלה היא מהי ההבטחה הזו? אנחנו אמרנו שהבועה הולכת ומתנפחת ומאיימת להתפוצץ, כי אותו עתיד ש-AI מבטיח לנו הוא עדיין לא כאן. אבל מה הוא בעצם?

דרור: אז תראה, אמרנו שה-AI שיש לנו היום הוא מסוגל בעצם לעשות, רובו ככולו, משימות שגם אנחנו יכולנו. אוקיי? פלוס הוא לא מסוגל להמציא באמת רעיונות חדשים, אלא עיבודים של רעיונות קיימים. הוא כמעט ולא מסוגל להמציא מדע חדש. יש כמה חריגים מאוד מעניינים, אבל האכילו אותו בכפית ואז הוא נתן איזה תחזית מעניינת על איזה חומר שירפא סרטן. זה לא בדיוק לייצר מדע חדש. אז הוא מוגבל ביכולתו. ובעצם העולם המדעי מגיע לקונצנזוס שאומר "כנראה של-LLM", כן, הטכנולוגיה הבסיסית שעליה יושב ChatGPT וקלוד וג'ימיני וכולם, "יש לזה תקרת זכוכית. יש, יש גבול לאן היא יכולה להגיע גם עם שיפור, גם אם יהיה GPT 5 ו-6, 7 והלאה והלאה, יש לזה גבול. כדי להגיע לדבר הבא, נצטרך טכנולוגיה מסוג חדש לגמרי". הטכנולוגיה שאחרי ה-LLM-ים וההבטחה היא שהיא לא תהיה כמו תלמיד ממש טוב בכל מקצוע שלא תיתן לו, אלא היא תהיה טובה יותר מהמומחה הכי גדול האנושי בכל תחום ותחום. היא תהיה הרופא הכי טוב, והמהנדסת הכי טובה, וכך הלאה.

אלעד: כלומר, אתה מדבר על AGI, Artificial General Intelligence, כלומר בינה מלאכותית שכבר לא תצטרך את האדם שיזין או ילַמד אותה, אלא היא תוכל לעשות את זה לבד.

דרור: והיא יודעת, כמו בינה מלאכותית, לא רק לענות על שאלות שהיא כבר פגשה, אלא גם להבין מצבים חדשים ולהתמודד איתם ממש מאפס,יותר טוב, כנראה, מבני אדם. אז זה באמת הבטחה שהיא קצת בסדר גודל אלוהי כזה. הטכנולוגיה שתעשה הכל יותר טוב מאיתנו, ובעצם במידה רבה תייתר אותנו כליל. [מוזיקת רקע] אם יש לנו טכנולוגיה כזאת, אנחנו מבינים שצריך אנשים, בגדול, בשביל להתקין אותה פעם אחת וללכת. כי בוא נדמיין רגע שחברת OpenAI, בסדר? רק בשביל הדוגמה, הצליחה אכן לפתח את ה-AGI הזה, אז מה יש בתוך ה-AGI? את המתכנת הכי טוב בעולם. אז היא עצמה את המתכנתים שלה כבר לא צריכה. הטכנולוגיה הזאת תתחיל לשפר את עצמה בקצב מטורף. והיא תשפר את עצמה, והפער שחברת OpenAI לצורך העניין פתחה ממתחרותיה, רק ילך ויגדל בקצב הולך וגדל, כי היא מסוגלת להציע שירותים שאף אחד לא מציע, כולל לעצמה. והיא בעצם פונה עכשיו לכלכלת העולם ואומרת: "שומעים? כמה אתם מוציאים עכשיו על עובדים? חבל, תשלמו את זה לי. תקבלו שירותים יותר טובים מאשר העובדים שלכם". הנה לך shake up משוגע לכלכלה העולמית שזוהי בעצם ההבטחה האמיתית הכלכלית ש-AI באה להבטיח עם יתרונותיה ומגרעותיה. וכאן נדמה לי שאנו מבינים שאם הדבר הזה קורה, אז חוקי הכלכלה התקפים - כבר תקפים פחות.

אלעד: שמע גלוברמן, זה אה… זה מלחיץ. כי אם תעשיית ה-AI לא תצליח לממש את ההבטחה העתידית בקרוב, הבועה תתפוצץ, מיליארדים ימַחקו, כולנו נרגיש את זה בכיס, בפנסיות, בביצועים של הכלכלות בעולם. אבל אם התעשייה כן תצליח לממש את ההבטחה של AGI, יכול להיות שאנחנו פשוט נראה צונאמי של פיטורים ברמה חסרת תקדים ואבטלה נוראית, בסדר גודל שממש מצריכה חשיבה מחודשת על כל המודל של רשת ביטחון סוציאלית לאומית. שני התסריטים האלה הם קטסטרופליים.

דרור: אבל אני רוצה להציע עוד תסריט. והתסריט הזה שואב [בדרמטיות] עידוד מהכישלונות בפיתוח AI. העובדה שזה לא מתקדם כזה מהר, והעובדה שזה טועה, והעובדה שההבטחות נדחות. וסם אלטמן אמר שב-2025 תהיה כבר AGI, לא תהיה ככל הנראה. הוא ממשיך לפתח את ה-GPT שלו עוד צעד קטן ועוד צעד קטן. ופתאום הוא גם פותח רשת חברתית ומדבר קצת על ארוטיקה וכאילו מחפש עוד אפיקי הכנסה שאינם AGI. נראה לי שכולם מבינים שזה לא כזה פשוט. ואולי האופק הזה קצת הולך ומתרחק.

אתה זוכר כמה דיברנו על מכוניות אוטונומיות? תקשיב, מ-2008, 5', 10', זה כבר נהיה דיבור. רק עכשיו בשנים האחרונות אפשר להגיד שזה באמת קורה בסקייל משמעותי. אז יש כאן איזה דיליי קטן של 10 שנים על ההבטחות, ויכול להיות ש-AGI אפילו יגרור איתו עיכוב יותר דרמטי. אני לא אתפלא אם אנחנו נקבל עדכונים הולכים ומתמשכים לתאריך היציאה לשוק של ה-AGI הזה, וגם כשהחברה תכריז "יש לנו AGI!" ותוציא אותו לשוק, [מוזיקת רקע] מיד יקפצו 30 מדענים מובילים ויגידו "לא נכון, זה לא, בדקנו, זה לא מספיק חכם". ויתחיל על זה ויכוח שלם. כלומר, אני חושד שאנחנו הולכים לעולם של שיפור קצת יותר הדרגתי וקצת פחות הופך סדרי עולם מכפי שאולי רבים חוששים. אם אתה שואל אותי, זו בשורה טובה.

[מוזיקת רקע]

אלעד: דרור גלוברמן, תודה.

דרור: תודה אלעד.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה דניאל שחר, עדי חצרוני, הילה פז ושירה אראל. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[חסות]