top of page

אחד ביום - האמת על פי פייסבוק

על פי מחקר שנעשה ב-MIT וניתח מיליוני ציוצים בטוויטר, השקר תמיד מופץ מהר יותר ורחוק יותר מהאמת. אחרי שנים של עליות ומורדות ביחסים עם המושג הזה, עם חופש ביטוי וגם דיסאינפורמציה ברשת, מארק צוקרברג הודיע על שינויים באופן שבו פייסבוק רואה את האמת. או יותר נכון, את האחריות שלה על האמת. הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט ״בזמן שעבדתם״ ומחבר הניוזלטר סקיפ אינטרו - על ההודעה של פייסבוק שתפסיק לבדוק אם הפוסטים שעולים ברשת הם אמיתיים או שקריים - ותעביר את האחריות, אלינו, הגולשים.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/01/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שני, 13 בינואר, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[הקלטה]

News Reporter: “Good evening Brian. With the country already on edge and social media having gone mainstream, all it took was 71 characters to send the stock market into free fall. It all began…”

‏אלעד: באפריל 2013, היוזר של AP, Associated Press, פרסם בטוויטר ציוץ קצר - "שני פיצוצים בבית הלבן, ברק אובמה נפגע". בתוך דקות, פחות מ-5 דקות ליתר דיוק, היו לידיעה המרעישה הזו 5,000 ריטרוטים. ציוצים מחדש. היא שותפה ושותפה ושותפה, והגיעה למיליוני אנשים. אלגוריתמים שמנהלים השקעות בבורסה עלו על העניין, והתחילו לשלוח הוראות לוול סטריט. המדדים צנחו, ברגע. 139 מיליארד דולר נמחקו ביום אחד.

‏[הקלטה]

News Reporter: “You looked around the floor, you saw people running, you saw people upset, not sure what was going on, just watching this market trade lower. Automatic trading programs kicked in…”

‏אלעד: עכשיו, אם אתם מגרדים בראש ואומרים לעצמכם, "רגע, אני לא זוכר פיצוצים בבית הלבן ושהנשיא אובמה נפגע", אתם יכולים להפסיק לגרד. זה לא קרה. האקרים סורים השתלטו על היוזר של AP, והם אלה שהעלו את הציוץ השקרי. כל מה שקרה באותו יום היה מבוסס על שקר. חמש שנים אחר כך, 2018, קבוצת חוקרים מ-MIT ערכה מחקר. הם ניתחו 126,000 סיפורים שונים שצוייצו בטוויטר על ידי 3 מיליון משתמשים. אנחנו מדברים על מיליונים של ציוצים. שישה גופים בלתי תלויים בדקו את הציוצים, הגיעו לתובנות בנוגע לאמינות שלהם, קיטלגו את הציוצים לאמיתיים או שקריים.

‏[הקלטה]

Speaker: “With the rise of fake news, the rise of fake videos, the rise of fake audio, we are tethering on the brink of the end of reality, where we cannot tell what is real from what is fake. And that’s potentially incredibly dangerous.”

‏אלעד: בכל התחומים שנבדקו, השקר הגיע רחוק יותר, עמוק יותר, רחב יותר, מהר יותר מהאמת. לאמת לקח, למשל, פי שישה יותר זמן להגיע לחשיפה של 1,500 משתמשים בהשוואה לשקר. לקח לאמת פי 20 יותר זמן להיות משותפת בשרשור של עשרה משתמשים. כמו שאומרת הקלישאה החבוטה, השקר הקיף חצי עולם בזמן שהאמת עוד לא נעלה נעליים. ולא, לא מארק טוויין אמר את זה, גם לא צ'רצ'יל, fake news. אז זו המסגרת הכללית שחשוב שתזכרו ב-20 ומשהו הדקות הבאות, כי כולן יוקדשו לאמת על פי פייסבוק. יש שם שינויים גדולים שקורים, באופן שבו הרשת החברתית רואה את האמת ואת האחריות שלה כלפי האמת. שינויים שמארק צוקרברג הכריז עליהם בסרטון וידאו של קצת יותר מ-5 דקות.

‏[הקלטה]

Mark Zuckerberg: “Hey everyone. I want to talk about something important today, because it’s time to get back to our roots around free expression on Facebook and Instagram.”

‏אלעד: אז הפעם אנחנו עם ההודעה של פייסבוק שתפסיק לבדוק אם הפוסטים שעולים ברשת הם אמיתיים או שקריים, ותעביר את האחריות לעניין אלינו, לגולשים.

‏דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם", ומחבר הניוזלטר "Skip Intro", שלום.

‏דרור: שלום, אלעד.

‏אלעד: תראה, אני אמנם כבר לא צעיר, ואני מרשה לעצמי לומר גם לא מגניב, אבל בכל זאת תרשה לי לשאול אותך - פייסבוק זה משהו שעדיין שווה לדבר עליו? כלומר, בעולם שבו יש טיקטוק ואינסטגרם, ואתה יודע מה, אולי אפילו עוד רשת חברתית, שמי שמעל גיל 16 בינתיים לא מכיר, פייסבוק עדיין משפיעה על המציאות מחוץ לאינטרנט?

‏דרור: תראה, פייסבוק, אכן הצעירים והמגניבים נוטים לזלזל בה, זה המקום שהדודות וההורים נמצאים בו, אבל מבחינה מספרית אין שום דרך לזלזל בה. מטא ככלל, החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ו-Threads, משרתת למעלה משלושה מיליארד בני אדם מסביב לעולם, זמן השימוש המצרפי בה גבוה יותר מכל רשת חברתית אחרת, ההחלטות שמארק צוקרברג מקבל, בעצם שולטות על התודעה של כנראה הכי הרבה אנשים על הפלנטה.

‏אלעד: טוב, שכנעת אותי, אולי שווה לי לחדש את הפעילות שלי בפייסבוק, אבל לענייננו, גלוברמן, כשאתה מדבר על המדיניות החדשה של צוקרברג, בכל מה שקשור לתוכן שמעלים המשתמשים ברשת, בכל מה שקשור לאמת ולשקר, אז בוא נלך להתחלה. הרי הוויכוח על מה שעולה ברשתות החברתיות לא נולד עכשיו.

‏דרור: תראה, אם אתה רוצה ללכת להתחלה, תצטרך ללכת ל-1996.

‏[הקלטה]

Bill Clinton: “Today our world is being remade yet again by an information revolution. Changing the way we work, the way we live, the way we relate to each other. Already the revolution is so…”

‏דרור: שאז אישר הנשיא קלינטון את פסקה 230. ה-26 מילים הללו אומרות שלחברה טכנולוגית כמו פייסבוק, שהיא רק המסילה, רק התשתית, הצינור, אין אחריות לתוכן. וברגע שאין אחריות לתוכן, אפשר להקים, אתה יודע, אימפריה. לצורך העניין, גם חברת טלפוניה כמו בזק, נכון, או פרטנר, היא חברה כזו שהיא לא אחראית למה שעובר בצינורות, זה הבעיה שלך. ואם עשית משהו לא טוב, אין בעיה, הנה הפרטים של אלעד שמחיוף, לכו תמצאו אותו ומצו מולו את הדין. אבל אז גילינו שלא מדובר בצינור טיפש, שמעביר את המילה שלך אליי, אגב כמו שקורה ברגע הזה בינינו, אלא מדובר בצינור חכם, שמקבל מיליונים של פוסטים, תמונות, סרטונים מכל העולם, ובוחר, משיקוליו שלו, מה להרים, מה להפיץ למיליארדים בעולם. אז מה מחליט? מה האלגוריתם בעצם, נכון? מה החוכמה שמאחורי הבחירה? וכאן אני חושב שאנחנו יודעים את התשובה - מה שעושה כסף.

‏עכשיו עולה השאלה האם אותו סעיף 230, שוב, שבזכותו יש לנו אינטרנט בעצם, הוא עדיין רלוונטי להיום, כשהבנו משהו על מה קורה כשמחברים אלגוריתמים סופר-מתוחכמים, רשתות חברתיות עם הפצה משוגעת, ואת טבע האדם. וכאן נוצרה אינטראקציה שאף אחד לא היה יכול לצפות. ועכשיו השאלה הגדולה זה - איך מתמודדים איתה?

‏אלעד: זהו, שבשנים הראשונות אולי מעטים הבינו את הפוטנציאל של הרשתות החברתיות, ומעטים יותר את הפוטנציאל הרעיל והמסוכן שלהם. אבל ככל שהתפתח השימוש, זה כבר הפך להיות מאוד ברור ומאוד מוחשי. ועדיין, גלוברמן, אני חושב שהרגע שבו העולם הבין באמת את מלוא המשמעות של הפצת שקרים ברשתות החברתיות, את האופן שבו פוסטים יכולים לעצב ולשנות בהיקפים ענקיים את המציאות שלנו. זה קרה במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית לפני שמונה שנים. אז כבר לא נותר אפילו אדם אחד בעולם שהיו לו ספקות.

‏דרור: אמת. בעקבות האירועים של בחירות 2016 נפתחו העיניים לכולם.

‏[הקלטה]

Speaker: “The Russians interfered in our elections during the 2016 cycle. They did it with purpose, they did it with sophistication, they did it with overwhelming technical efforts, and it was an active measures campaign driven from the top of their government. There is no fuzz on that.”

‏דרור: כשהתברר שהרוסים הצליחו לתעתע בבוחרים האמריקאים, על ידי הפעלת מערך סופר-מתוחכם על גבי פייסבוק, זה כבר יצר קריאה מספיק גדולה, כי באמת היה נדמה ש… או אולי בצדק, שיש כאן סכנה מיידית לדמוקרטיה. ואגב, אני חושב שהיא עדיין נכונה עד היום. והקונגרס, ואחר כך גם הסנאט, הזמינו את מארק צוקרברג וגם מנהלים אחרים של רשתות חברתיות וענקיות הטכנולוגיה לשימועים פומביים, שבהם ראינו את כולם מגמגמים סביב שאלות מאוד לא נוחות - האם הבנת את מידת ההשפעה, ומה עשית כדי למנוע את זה?

‏[הקלטה]

Female Speaker: “Google services provide real benefits to our society. We recognize, however, that our services can be misused…”

‏[הקלטה]

Male Speaker: “We are troubled by reports that the power of Twitter was misused by a foreign actor for the purpose of influencing the US presidential elections…”

‏[הקלטה]

Sen. Dianne Feinstein: “Mr. Zuckerberg, what is Facebook doing to prevent foreign actors from interfering in U.S. elections?”

Mark Zuckerberg: “Uhm, this is one of my top priorities in 2018. I must get this right.”

‏דרור: האנשים האלה גמגמו שם בקונגרס, אבל אני חושב שכולם הבינו, שפשוט נולד כאן כוח גדול מדי, ושאולי אדם אחד, שקוראים לו צוקרברג, לא יכול לשלוט בכל הכוח הזה. אולי המדינה צריכה להתערב עם חוקים ולהגיד לו מה לעשות, ואת הדברים האלה שאלו את עצמם, כמובן לא רק בארצות הברית, אלא בכל דמוקרטיה, וגם לא דמוקרטיה, שמנסה להבין איך לשרוד ולאן הדברים הולכים.

‏אלעד: זהו, שהסנטימנט אז בממשל, ברשויות החוק, בעיקר הסנטימנט הציבורי, היה שבניגוד לטקסט שפטר אותן מאחריות, לרשתות החברתיות כן צריכה להיות אחריות על התוכן שמתפרסם אצלן, כן צריכה להיות אחריות על שקרים שמופצים אצלן, ומועצמים אצלן. וכשהבנה הזו הלכה והתבססה, אז פייסבוק, מה? החליטה להקים מערך פנימי של בודקי עובדות?

‏דרור: לקח עוד איזה שנה-שנתיים, ואז התחילה פייסבוק להתקשר עם ארגוני עובדות, ובהן סוכנויות ידיעות וכלי תקשורת כדי שיספקו לה שירותים של בדיקת עובדות, וכמובן פעל כאן מערך עצום, מסורבל ומאוד יקר ששואל שאלות באמת קשות כמו, מה עובר את הגבול? מתי זה כבר לא סתם דעה אלא קונספירציה? מתי זה משתמש לגיטימי או ספק רוסי שמנסה להשפיע? האם הוא סתם מנסה להשפיע או מנסה להשפיע על הבחירות כי שלחו אותו מהקרמלין? וכל הדברים האלה אמורים להיכנס לתוך מערך עצום סופר-מסורבל של קבלת החלטות על מה מותר ומה לא. לפעמים הוא עושה עבודה טובה, ובלא מעט מקרים הוא גם טועה, המערך הזה, שצריך להגיד, פעל מאז גם ברשתות חברתיות אחרות.

‏אלעד: איך זה עבד אבל, מערך בודקי העובדות של פייסבוק, אותו מערך שקיבל כוח אדיר להסיר פוסטים או לחסום משתמשים, מי עמד מאחוריו?

‏דרור: אני אספר לך את מה שאני יודע. מדובר במערכים שמשלבים מכונות ואנשים, כלומר יש שם חלק שהוא בינה מלאכותית וחלק שהוא אנושי, והבינה המלאכותית כמובן אחראית על סינון המסה, בסדר? מתפרסמים שם מיליארדי פוסטים ביום, אין לך דרך לקרוא את זה, אז בינה מלאכותית צריכה לדוג החוצה את האלה שהם באמת נחשדים כ… בין אם מסוכנים חוקית ובין אם עשויים לקדם קונספירציות וכולי, וברגע שהדברים האלה נשלפים, הם עוברים כבר לבחינה אנושית. וכאן כבר נכנס שיקול הדעת האנושי, שכן, חלקו אמור אשכרה לבדוק האם זה נכון או לא נכון מה שכתוב בפוסט הזה, ולקבל החלטה האם זה נכון או לא נכון, ואם זה לא נכון, האם זה מסוכן. אולי זה לא נכון, אבל בסדר, אתה יודע, מותר להגיד שהשמיים עכשיו סגולים וזה בסדר.

‏אלעד: או, אבל הדברים מסתבכים, כי ברגע שיש פלטפורמה, פייסבוק במקרה הזה, שהודיעה שהיא מקבלת אחריות, שיש לה מערך שבוחן, שיש שיקול דעת, כלומר בני אדם שבסוף מחליטים אם להשאיר או להסיר פוסטים, אז התחילו גם בעיות, כי היו טעויות; פוסטים שהוסרו ללא סיבה מוצדקת, אנשים שנחסמו ללא סיבה מוצדקת, או להיפך, פוסטים שלא הוסרו ואנשים שלא נחסמו. בסוף יושב בן אדם, שיש לו כוח להחליט אם פוסט מסוים הוא אמת או שקר. יש מקרים שבהם הפער מובהק, אבל ככל שהולכים ומתקרבים לתחום האפור, שם לאדם הזה, למערך הזה, יש בידיים המון כוח. ואתה יודע מה, יותר מזה, כי ברגע שיש מנגנון שכל המטרה שלו היא להסיר תוכן מפלטפורמה כמו רשת חברתית, אז ברור שיש גם מי שמנסה להשפיע על המנגנון הזה מבחוץ.

‏דרור: נכון, ממש בימים האחרונים התראיין מארק צוקרברג אצל ג'ו רוגן, הפודקאסט השני הפופולרי בעולם מיד אחריך.

‏[הקלטה]

Mark Zuckerberg: “I do think that having people in the administration calling up the guys on our team and yelling at them and cursing and threatening repercussions if we don’t take down things that are true is like… it’s pretty bad.”

Joe Rogan: “It sounds illegal.”

‏דרור: סיפר שם צוקרברג שבזמן הקורונה, כל אימת שהייתה מתפרסמת בפייסבוק ביקורת עניינית ומדעית על תופעות לוואי של חיסון לקורונה, הוא היה מקבל טלפון בצרחות מאנשי הבית הלבן - "תוריד, תוריד, תוריד". למה? כי זה עלול לצמצם את שיעור המתחסנים, ואנחנו עכשיו במאבק במגפה. ואומר צוקרברג, אבל אמרנו להם, "זו אמת, מדוע שנוריד?" אז אנחנו מבינים שהבעיה היא אכן מאוד מאוד מורכבת, אין דרך אני חושב, אלעד, לעשות את העבודה הזאת בלי לטעות לפעמים. ועכשיו השאלה איפה אתה רוצה לשים את מד הטעות שלך, ומהי הטעות שיותר כואבת לך - שירד פוסט אחד שהיה אמור להישאר, או שנשארו 2,000 פוסטים שבעצם היה צריך להעיף.

‏אלעד: חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

‏[חסות]

‏אחרי שהתברר בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 שגורמים זרים ניצלו את הרשתות החברתיות, בעיקר את פייסבוק, כדי להפיץ דיסאינפורמציה והשפיעו על הבחירות, אז בפייסבוק, גם ברשתות אחרות, הבינו את הסכנות. סכנה אחת לציבור ולהליך הדמוקרטי. אבל הייתה עוד סכנה, והיא אולי הדאיגה יותר - הסכנה שיטילו על הרשתות החברתיות רגולציות והגבלות, והן יאבדו כוח וכסף. אז בפייסבוק הקימו מערך לבדיקת עובדות, דבר שהוא לא רק מנוגד לחזון של מארק צוקרברג, שדיבר במקור על פלטפורמה עם חופש ביטוי כמעט ללא הגבלות, מערך כזה גם פוגע בהכנסות. עולה כסף לתחזק אותו. וכל המטרה של המערך היא להסיר מהפלטפורמה בדיוק את אותם פוסטים שמחקרים מראים שהכי מעוררי עניין, הכי מובילים לאינטראקציה ולמעורבות של גולשים, הכי מכניסים כסף. ובכל זאת, דרור גלוברמן, במערכת הבחירות הבאה, אנחנו 2020, בפייסבוק היה מערך ייעודי לבדיקת עובדות שכולו התעסק, כלקח מ-2016, כולו התעסק בבחירות לנשיאות.

‏דרור: נכון. ב-2020 קורה דבר מרתק.

‏[הקלטה]

News Reporter: “Facebook promises to flag, or in some cases remove, misinformation about voting related to the Coronavirus. It will also limit local ads in the week before the elections. In our exclusive interview…”

‏דרור: מארק צוקרברג מקים מערך מיוחד לקראת הבחירות, שתפקידו לעשות כל מה שאמרנו עד עכשיו, עוד יותר. כלומר, להוריד את גובה הלהבות של הקונספירציות, של השקרים, אולי גם של הרעל והקיטוב, קצת לשלוט על זה סביב הבחירות. הבחירות עוברות, וכמו שאנחנו יודעים, טראמפ הפסיד וביידן ניצח, ומארק צוקרברג מסתכל בסיפוק ואומר - "אוקיי, הצלחנו; חברים, לפרק את הצוות". ואז קמה אחת, פְרַנסס הַאוּגֶן, חברה בצוות בתוך פייסבוק, ואומרת - "רגע, אבל הצלחנו להוריד את הרעל ואת הקונספירציות והשקרים, בואו נשאיר את זה, זה עובד". ואומרים לה בפייסבוק - "משוגעת, זה מקטין לנו את ההכנסות, לכו הביתה ותנו לנו להמשיך לעשות כסף". והיא עוברת תפקיד, אבל בתפקיד החדש שלה ממשיכה לאסוף ארגזים על ארגזים של מסמכים פנימיים שמראים בכמה אופנים שונים, עד כמה בפייסבוק מודעים, ובאינסטגרם, מודעים לנזק שהם מסבים למשתמשים שלהם, ופשוט לא עושים זה כלום. ואז היא יוצאת עם זה החוצה ל-60 minutes.

‏[הקלטה]

Frances Haugen: “You know what’s going on inside of Facebook, and you know no one on the outside knows. I knew what my future looked like if I continued to stay inside Facebook, which is person after person after person has tackled this inside of Facebook, and ground themselves to the ground.”

‏דרור: ואנחנו מקבלים, שחור על גבי לבן, בפעם הראשונה, ראיות ברורות מבפנים שפייסבוק יודעת בדיוק כמה נזק היא מסבה למשתמשים שלה, ולא עושה עם זה כלום. הדוגמה הכי בולטת זה כמובן הנזק הנפשי שנגרם למשתמשות הצעירות באינסטגרם, בצורה של דימוי גוף, דיכאונות, בדידות, אובדנות וכולי.

‏אלעד: אז למרות הדיונים האלה שנחשפו מאחורי הקלעים, למרות העלות הכספית והבירוקרטיה, המערך בפייסבוק, בגדול, נשאר. והשינוי בהיבט הזה התחיל בכלל לא בפייסבוק, אלא ברשת חברתית מתחרה. השינוי שהוביל למדיניות החדשה של צוקרברג שעליה אנחנו מדברים היום, התחיל בעצם ב-2022. אילון מאסק נכנס למשרדי טוויטר כשהוא מחזיק ביד כיור. הוא כתב את הכותרת "let that sink in", תנו לזה לשקוע, משחק מילים כזה. הוא נכנס לשם כבעלים החדש של טוויטר, שהפכה תחתיו אחר כך ל-X.

‏דרור: כן, הרכישה של מאסק את טוויטר הייתה אכן אירוע מכונן, והוא הלך ופתח פורטוקולים אחורה וחשף לכולם איך התקבלו החלטות או חלק מההחלטות, החלק שעניין אותו לפרסם. ואין מה להגיד, זה לא נראה טוב. במהלך המאמצים שלו לייעל את טוויטר בצורה קיצונית, הוא פיטר משהו כמו 75% מכוח האדם, והראשונים ללכת הביתה היו באמת אותם בודקי עובדות. במקומם, מאסק הלך על תפיסת העולם שהוא קרא לה חופש ביטוי טוטלי, חופש ביטוי אבסולוטי. מעיף את בודקי העובדות, ובמקומם הוא ממציא את הערות הקהילה. אם מישהו כתב משהו שבעיניך איננו נכון, או אתה לא אוהב, אתה מוזמן להוסיף לו הערות קהילה, כלומר, אתה פשוט נכנס וכותב הערה מתחתיו. אתה יכול לתקף את הערה הזאת, להוסיף לה לינקים לאתרים וחדשות שמראים שאתה צודק. מה שבטוח, הכול ימשיך להתנוסס שם. השיטה הזאת עובדת לו יופי, בעיקר מבחינה כלכלית. כוח האדם בטוויטר בסך הכול קוצץ, אימה, וככה גם ההוצאות של הרשת ירדו. אולי שווה להזכיר - מה שאילון מאסק קורא לו חופש ביטוי טוטלי נעצר ברגע שמשהו לא מוצא חן בעיני אילון מאסק. וראינו כבר אין סוף דוגמאות לכך שפתאום קופץ לו הפיוז, הוא לא אוהב משהו, נגיד, מידע פרטי שמתפרסם עליו, על הטיסות שלו במטוס הפרטי שלו, בקיצור זה נתון להרבה מאוד קפריזות אישיות, של אותו אדם ששולט ברשת ושמו אילון מאסק.

‏אלעד: תראה, העניין הוא שאין פה רע וטוב מובהק, ואני אסביר. כי עם מערך בודקי עובדות מטעם הרשת החברתית היו בעיות, והיו גם דברים טובים. עם הערות קהילה גם יש יתרונות ויש חסרונות, יש הערות שהן מאוד אינפורמטיביות, שאתה ממש יכול ללמוד מהן. כשהערה מוצמדת לפוסט שקרי או מטעה, זה יכול לייצר אפקט חזק, זה יכול לקעקע את האמירה השקרית, יותר מאשר אם הפוסט המקורי פשוט היה מוסר, בלי הסבר, בלי תימוכין, בלי הוכחות. ואחרי השינוי הזה של מאסק ושינויים אחרים שהוא עשה ב-X, עם או בלי קשר, סביר להניח שעם קשר, הוא מאוד התקרב לדונלד טראמפ, עד שהוא הפך למינוי רשמי של נשיא ארצות הברית הבא, הוא הפך להיות האחראי על שיפור היעילות הממשלתית בארצות הברית. השניים האלה, טראמפ ומאסק, כרגע לפחות, מאוד מאוד קרובים.

‏[הקלטה]

Donald Trump: “He’s the only reason we can now send American astronauts into space. Come here. Take over, Elon. Just take over.”

Elon Musk: “President Trump must win to preserve the constitution. He must win to preserve democracy in America.”

‏אלעד: וישב מארק צוקרברג, ומה, הוא אמר לעצמו, הנה, הוכחה שהדרך של מאסק הוכיחה את עצמה, ושלי לא?

‏דרור: אני מניח שהוא אומר לעצמו - מה, אני אידיוט? אם אף אחד לא רוצה את זה, למה אני שם על זה מיליארדים? זה אולי מה שמסביר מה קורה מאז הבחירות. מאז הבחירות, מארק צוקרברג זוחל על גחונו לעבר טראמפ, לעבר משטרו, בכל אופן שאתה יכול לדמיין. הוא תרם מיליון דולר לאירועי ההשבעה של טראמפ, הוא מינה מקורבים לשלטון, הוא מינה מקורבים למפלגה הרפובליקנית לתפקידים בכירים בתוך פייסבוק ומטא, הוא הודיע עכשיו שהוא מבטל את בודקי העובדות שהקהל, חלק מהקהל הרפובליקני, קהל ה-MAGA, כל כך שונא, הוא ביטל את מדינות ה-DEI, מדיניות ההכללה והגיוון, שיש עליה הרבה ביקורות והרבה זה, אבל הוא ביטל אותה היום ולא בשום יום אחר. בקיצור, יש כאן אין-סוף צעדים שמראים שיש כאן בעצם… התמונה היא, צוקרברג רוצה לעשות הכול כדי להתחבב על הממשל ועל קהלו. בין היתר כי הוא מבין שזה הממשל שהולך לקבל הרבה החלטות על עתיד חברות ההייטק הענקיות. הוא רוצה להיות בצד הנכון, והוא התחיל את התחרות הזאת במקום המאוד לא נכון. כלומר, טראמפ שונא את צוקרברג, הוא אמר את זה כמה פעמים.

‏[הקלטה]

Donald Trump: “Last week, weirdo… he’s a weirdo. Mark Zuckerberg came to the White House to kiss my ass. Kiss my ass. Sure, I’d love…”

‏דרור: בין שאר הצעדים שצוקרברג עשה זה למצוא חן בעיני טראמפ היו גם עלייה לרגל לחווילתו מאר-א-לאגו לארוחת ערב. אז הוא יעשה הכול כדי שיאהבו אותו, שוב ברמה הכלכלית זה הצעד הנכון, אין מה להגיד.

‏אלעד: כן, וזה באמת דבר מדהים, כי אפשר היה לצפות שתחת ממשל אחר, צוקרברג, א', לא היה ממהר לוותר על בודקי העובדות של פייסבוק, ואם בכל זאת היה מוותר, ימים אחר כך כבר היה מוזמן לשימוע בקונגרס, אבל תחת טראמפ, צוקרברג מעריך, וכנראה צודק, שזה יקנה לו הטבות. אבל תסביר לי איך צוקרברג מסביר את כל זה, כלומר, הוא ממש אומר - "אני עושה את זה כדי להתקרב לטראמפ", באותו סרטון של 5 דקות, או שהוא אומר משהו אחר?

‏דרור: הוא בעצם היכה על חטא. מארק צוקרברג אמר "עשינו טעות, השקענו במערך גדול מדי, מסורבל מדי, לא יעיל מספיק", אגב, כל זה נכון, "שלעיתים הוריד פוסטים שהיו צריכים להיות, והקטין את חופש הביטוי", אני, אתה יודע, מתרגם בשפה חופשית, "אנחנו נעבור לשיטה שדומה לזו של אילון מאסק ב-X, עם community notes".

‏[הקלטה]

Mark Zuckerberg: “Here’s what we’re going to do: First, we’re gonna get rid of the fact checkers and replace them with community notes, similar to X, starting in the new year’s.”

‏דרור: כוכבית, מזמן לא ראינו, אתה יודע, אדם ששולט בחברה, מסתכל על המתחרה הישיר והמר שלו, ואומר - "הוא צדק, אני הולך לעשות כמוהו". זו התקפלות מפוארת, אבל הוא גם אומר - אני יודע שהולך להיות הרבה יותר bad content על הפלטפורמה, אנחנו יודעים את זה, וזה יהיה חלק מהמחיר. ואני תוהה, האם זה מעסיק אותו, איזה סוג של bad content, תוכן רע, הולך להיות שם, מה יהיו המחירים שלו עבור אזרחים בודדים, עבור הדמוקרטיה כולה, והאם זה מעניין אותו באמת, או שמעניין אותו, אתה יודע, גם שורת הרווח וגם למצוא חן בעיני טראמפ. שני רווחים עצומים למהלך הזה שהוא מוציא לפועל.

‏אלעד: ומעניין אותי, גלוברמן, מאז שפורסם הסרטון, מה התגובות לשינוי המדיניות של פייסבוק בנוגע לאמת ושקר ברשת החברתית?

‏דרור: מקוטבות לגמרי, וזה שוב חוזר לאותה שאלה - מה בעיניך יותר גרוע? אנשים שחושבים שצנזורה של פוסט שהיה צריך להיות זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, מריעים לו, כל הכבוד צוקרברג. מצד שני, באזור הליברלי אתה תמצא חרדה עמוקה מזה שהסכרים נפרצו, כל מניפולציה, כל שקר, כל הסתה, זה החשש, באה עכשיו בחשבון, מי בדיוק הולך לצנזר אותם, או להפעיל עליהם איזושהי שיפוטיות? ונכנסנו, אני חושב, רשמית לעידן של מערב פרוע, שאת התוצאות שלו לדמוקרטיה נוכל רק לנחש.

‏אלעד: לנחש, או שנחכה ונראה. דרור גלוברמן, תודה.

‏דרור: תודה רבה.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - דניאל שחר, עדי חצרוני ושירה אראל, על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

5 views0 comments

Comments


אוהבים פודטקסטים? הישארו מעודכנים!

הרשמו וקבלו עדכונים לכל תמלולי הפודקאסטים

תודה שנרשמת

  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook

כל הזכויות שמורות © 

bottom of page