אחד ביום - חוק הגיוס: פסגת האדמו״רים

חוק הפטור מגיוס או חוק הגיוס (תלוי את מי שואלים), הוא חוק שגם המשרתים מתנגדים לו וגם החרדים מפגינים נגדו. זה חוק שצד אחד אומר שהוא בלוף ומוטה לטובת החרדים, ובמקביל החרדים שיוצאים לרחובות אומרים שהוא קיצוני הרבה יותר ממה שהם מוכנים לקבל. אבל כדי להבין באמת איפה עומד החוק הזה כרגע, כדי להבין את המורכבות החרדית סביבו, לא צריך להסתכל בהפגנות ובעשרות האלפים שברחובות דווקא, אלא בחדר אחד, עם קבוצה קטנה מאוד של אנשים שגורל מתווה הפטור מגיוס נמצא בידיים שלה. אז הפעם, יאיר שרקי יספר לנו על פסגת האדמו"רים של אגודת ישראל.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 13/01/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שלישי, 13 בינואר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏למתבונן מהצד עלול להיווצר איזשהו פער. יש רצף אירועים, שלכאורה הקשר ביניהם לא ממש ברור.

‏[הקלטה]

‏גדעון אוקו: "גם זה קורה היום בוועדת הכנסת שמאשרת את הדחתו של יולי אדלשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון, ברוב של עשרה תומכים מול ארבעה מתנגדים, וזה מה שאומר היום יושב ראש הוועדה המודח."

‏חבר הכנסת אדלשטיין: "ההצבעה הזו היום היא המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס."

‏אלעד: יולי 2025, חבר הכנסת אדלשטיין הרי הודח מראש ועדת החוץ והביטחון, אחרי שגיבש מתווה פטור מגיוס שהחרדים לא הסכימו לקבל.

‏[הקלטה]

‏חבר הכנסת אופיר כץ: "לפי המלצת ועדת הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להמליץ לוועדת החוץ והביטחון לבחור בחבר הכנסת בועז ביסמוט כיושב ראש הוועדה. מי בעד?"

‏חבר הכנסת אלעזר שטרן: "רגע, יש…"

‏חבר הכנסת אופיר כץ: "אתם, אחרי זה אתם…"

‏חבר הכנסת אלעזר שטרן: "לא, אני יש לי שאלה לפני זה…"

‏חבר הכנסת אופיר כץ: "שנייה… לא…"

‏אלעד: אדלשטיין הוחלף בחבר הכנסת בועז ביסמוט, ובחודש אוקטובר ביסמוט גיבש מתווה פטור מגיוס חדש, משלו, כזה שקבוצות המשרתים מתחו עליו ביקורת. אמרו שהוא מקל ורך מדיי.

‏[הקלטה] מילואימניק: "אני כרגע מחכה עם החברים, עם כולם, כמילואימניק, לחילוף, שאנשים יבואו ויעזרו לנו."

‏אלעד: בזמן שהחוק הזה החדש מתגבש, עובר את השלבים שחוק אמור לעבור, אז באוקטובר, בכניסה לירושלים, נערכה הפגנת ענק של חרדים. רבבות חרדים שבאו למחות נגד המתווה של ביסמוט.

‏[הקלטה - קריאות מפגינים חרדים]

‏אלעד: ובשבוע שעבר שוב הפגנה, שוב בירושלים. היא הייתה מעט יותר קטנה, כן, אבל גם היא נגד חוק הגיוס. הפעם ארגנו אותה קבוצות אחרות, פלגים אחרים, בתוך החברה החרדית.

‏[הקלטה - קריאות מפגינים חרדים]

‏אלעד: שתי ההפגנות הסתיימו בטרגדיות. בראשונה, צעיר שטיפס על אתר בנייה נפל ומת; [מוזיקת רקע שקטה] בשנייה בן 14 נדרס למוות מפגיעת אוטובוס. שתי אבדות נוראיות של צעירים שזעזעו את המפגינים, את החברה החרדית, את המדינה כולה. וההפגנות נמשכות. [מוזיקה מתגברת] אז יש כאן פער. אותו מתווה חוק, גם המשרתים מתנגדים לו וגם החרדים מפגינים נגדו. אותו חוק שצד אחד טוען שהוא בלוף מוטה לטובת החרדים, ובמקביל החרדים אומרים שהחוק הזה קיצוני הרבה יותר ממה שהם מוכנים לקבל. זה הפער. וכשדיברנו עם יאיר שרקי זרקנו עליו כל מיני שאלות, ושרקי, הוא הציע משהו אחר. כדי להבין באמת איפה עומד חוק הפטור מגיוס, כדי להבין את המורכבות החרדית סביבו, שרקי אמר, לא צריך להסתכל רק על הפגנות ועל עשרות אלפי אנשים ברחובות, אלא דווקא על חדר אחד, עם קבוצה קטנה מאוד של אנשים, שהשבוע גורל מתווה הפטור מגיוס היה לגמרי בידיים שלה. אז הפעם, שרקי יספר לנו על פסגת האדמו"רים.

‏[מוזיקה מתגברת ומסתיימת]

‏שלום שרקי.

‏יאיר: שלום אלעד.

‏אלעד: תסביר לי רגע משהו בסיסי. אה, אדלשטיין, הציבור המשרת הרי אמר שהמתווה שלו רחוק מלהיות אידיאלי, אבל ברובו, מקובל. אפשר לחיות איתו. החרדים אמרו אז "אנחנו נמות ולא נתגייס. בשום פנים ואופן לא מקבלים את המתווה". הגיע ביסמוט. הגיע מתווה ביסמוט. הציבור המשרת אמר, "מכרתם אותנו", והחרדים עדיין אומרים "נמות ולא נתגייס". ויש הפגנות של עשרות אלפים, אז מה, עברנו את כל התהליך הזה ואין שינוי? אין הבדל בין המתווים?

‏יאיר: לא. ברור שיש הבדל בין מתווה ביסמוט למתווה אדלשטיין. נכון, הסנקציות הן סנקציות אה… "דרדלה", ונכון הסנקציות המרכזיות מבוטלות ונדחות, והתקציבים יחזרו לז… לזרום, הישיבות ימומנו, המעונות ימומנו מחדש גם לילדי משתמטים, הכל יהיה בסדר. אבל גם במתווה של ביסמוט יש הסכמה עקרונית לסנקציות. עצם ה… הקבלה של הרעיון, שמדינת ישראל תנקוט באיזשהי סנקציה, באיזשהם עיצומים כלפי תלמידי ישיבות, בגלל שהם תלמידי ישיבות שלא מתגייסים, היא לא מקובלת עליהם. ואידיאולוגית הם צודקים. זה תקדים מטורף שמפלגות חרדיות יחוקקו חוק שיש בו בכלל הסכמה קונספטואלית לעולם של סנקציות של… של מקל וגזר ביחס ל… לשאלת הגיוס לצה"ל. זה עצמו תקדים. תקדים לא מבוטל.

‏אלעד: וזה שיש סנקציות, מסביר לי את הטקסטים שאנחנו שומעים בהפגנות, לפחות את חלקם. והעובדה שהסנקציות הן, כמו שאמרת - דרדלה, זה מסביר לי את הביקורת של המשרתים, אבל תקן אותי אם אני טועה, שרקי, אנחנו לא רואים התנגדות גורפת בהנהגה החרדית למתווה של ביסמוט, כי עובדה שבינתיים המתווה הזה ממשיך להתקדם.

‏יאיר: כשביסמוט מגיע עם טיוטה, אתה זוכר, הוא גם מתראיין ב"פגוש את העיתונות", הוא אומר: "הרכבת מוכנה, אבל מחכים לנוסעים".

‏[הקלטה]

‏עמית סגל: "יהיה חוק, יהיה חוק. יהיה חוק?"

‏בן כספית: "זהו, בוא נסגור את הנושא בשאלה הבאה…"

‏חבר הכנסת בועז ביסמוט: "עוד פעם אני אומר, אה, ביסמוט הקטר מוכן לצאת לדרך, מחכה לנוסעים…"

‏בן כספית: "אתה לא בטוח, אבל, שיהיה חוק…"

‏חבר הכנסת בועז ביסמוט: "שוב אני אומר, החוק פחות או יותר מוכן, פחות או יותר… "

‏בן כספית: "תגיד למה שלא…"

‏יאיר: אז לוקחים את הטיוטה שלו והולכים לרב לנדו, הרב הליטאי הכי זקן, ולרב הירש שהוא המספר שתיים שלו, ולאריה דרעי שלוקח את זה לרבנים של אה… של ש"ס, והם, אחרי דין ודברים, הלוך חזור, מתקנים, משנים אה… אומרים: "אפשר להתחיל לחוקק את החוק". הליטאים באים ואומרים: "סבבה, תתחילו את התהליך של החקיקה, קראנו את הנייר, אנחנו לא אומרים לכם מה נחליט בסוף, אבל אנחנו בכלל מרשים לכם להתחיל אה… לייצר במפעל את הנקניקייה הזאת, בסוף נראה, נטעם, נחליט אם אנחנו קונים אותה או לא". וזה מה שקורה עכשיו בוועדה של ביסמוט. יום אחרי יום באים, דנים שעות ארוכות, מפרקים סעיף סעיף, ולבינתיים הנקניקייה מקבלת עוד תבלינים. הייעוץ המשפטי אומר, "לא, לא, לא, זה לא מספיק חריף, תוסיפו. לא, לא, אתם חושבים שאתם תכירו גם בשירות אזרחי? זה בחוץ; אתם חושבים שהסנקציה הזאת מספיקה? לא, צריך עוד סנקציה; המספר לא מספיק גבוה". התבשיל משנה את הטעם שלו, והחרדים מסתכלים - נראה בסוף מה, מה יחליטו. החבר'ה של אגודה, שזה גולדקנופף, בסדר? בשפה פוליטית, הם לא אמרו אף פעם שהם על הרכבת.

‏אלעד: תסביר לי רגע את חלוקת הכוח בין הקבוצות האלה, ואני יודע שאנחנו דיברנו על זה בעבר, אני מתנצל, אבל יחסי הכוחות בין הליטאים לבין החסידים, תזכיר לי?

‏יאיר: שנייה, רק קיצור תולדות הפוליטיקה החרדית בעמידה, חייבים לעשות את זה בכל פעם כשמדברים כדי ליישר קו. [מוזיקת רקע שקטה]

‏המיינסטרים החרדי מורכב משלוש מפלגות או משתי מפלגות שאנחנו מכירים - ש"ס ויהדות התורה, ספרדים ואשכנזים, בסדר? עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על יהדות התורה אנחנו עושים זום-אין, ורואים שגם בתוכה יש שתי מפלגות: אגודת ישראל ודגל התורה, ליטאים וחסידים. עכשיו, כשמסתכלים על חוק הגיוס הזה, אז הוא מתקדם בהובלה של הליטאים וש"ס, כלומר, גפני ודרעי לצורך העניין, אם אני מדבר פוליטיקה, והחסידים לא באירוע. אגודת ישראל לא אומרת "אני גם מקדמת את החוק", היא גם לא אומרת "אני לא". פורוש גם הוא מ"אגודה" מגיע בישיבה הראשונה, אומר "צריך לקרוע את החוק הזה".

‏[הקלטה] חבר הכנסת מאיר פרוש: "הנשיא חיים הרצוג זכרונו לברכה מצא לנכון לקרוע מעל במת האו"ם את ההחלטה האומללה ההיא שהציונות זו גזענות. כמו שהרצוג זכרונו לברכה קרא את אותה החלטה אומללה, מן הראוי שאת החוק הזה צריך לקרוע."

‏יאיר: מבלבל קצת, לא? הרי החוק הזה הוא בשביל החרדים, מה פה בדיוק אומר "קורע את הנייר"? על מי אתה מאיים? גולדקנופף מגיע השבוע אומר "זה טלאי צהוב".

‏[הקלטה]

‏חבר הכנסת יצחק גולדקנופף: "פה בישראל אנחנו נחליט שלהם לתת עונש. הם לא יקבלו את זה והם לא יקבלו את זה: טלאי צהוב! איך אנחנו יכולים לעשות את זה?"

‏חבר הכנסת אלעזר שטרן: "עד כאן. עד כאן. גולדנופף…"

‏יאיר: תגיד בשביל מי מחוקקים את הדבר הזה? אם זה טלאי צהוב בעיניך אתה רוצה שנעצור? כלומר בשביל מה אנחנו כל כך מתאמצים? שואלים את עצמם בהנהלת הקואליציה.

‏אלעד: רגע, שנייה, אז אני רוצה לעשות סדר כדי לראות שאני הבנתי. ש"ס אמרו "בואו נתחיל בתהליך, נתקדם עם גיבוש המתווה ונראה לאן הוא לוקח אותנו". החצי הליטאי של יהדות התורה, הם בעצם אמרו את אותו הדבר; והחצי החסידי, אגודת ישראל, לא אמרו כלום? לא נתנו אור ירוק, לא אור אדום, שום מילה?

‏יאיר: הם שתקו. אגב, היסטורית זה תמיד ככה, או רוב הפעמים היה ככה במגזר החרדי. ההובלה היא של גדולי הדור הליטאים: הרב שך, הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, הרב אדלשטיין. מה שהם החליטו, בדרך כלל היה מקובל בסוף על כולם. כשהרב אלישיב היה אומר, גם החסידים היו מתיישרים בדרך כלל.

‏אלעד: הבנתי. אוקיי, אז בעצם ההערכה של ביסמוט ושל אחרים, אני מניח, הייתה שזה מה שיקרה גם הפעם, שהחסידים יישרו קו בסוף עם מה שיחליטו הליטאים.

‏יאיר: ב-ד-יוק. כי ביסמוט קיבל תשובה גם מש"ס וגם מהליטאים שהם בעניין. אז מתוך, בוא נגיד אה… 18 ח"כים חרדים בכנסת, יש איתו 14. זה משהו להתקדם איתו. כלומר, שלושת רבעי מהחרדים איתו. בסדר, הרבע ההוא… בדרך כלל בסוף מיישר קו עם הליטאים, בוא נתקדם בתהליך. אלא ש… פתאום, במקום לחכות לתוצאות, שזה מה שחשבנו שהחסידים יעשו, אה… מחליטים באגודת ישראל, מבשרים על כינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, להגיד אם הם בעד או נגד חוק הגיוס. אז כולם אמרו: זה דבר נורא משונה, אם אתה רוצה להגיד שאתה בעד, אתה תחכה לסוף, נכון? שתוק. חכה לסוף התהליך. אז מה בוער לך עכשיו להגיד מה דעתך? יש רק אפשרות אחת - שאתה רוצה להגיד שאתה נגד. עכשיו, מי שמקשיב לפורוש שרוצה לקרוע את החוק, ולגולדקנופף שאומר שהוא טלאי צהוב, ושומע מבבצ'יק בשיחות סגורות כמה הם לא מוכנים להסכים לשום חוק עם סנקציות, אומר בעצם: "רגע, אה, הם נגד". אנחנו ידענו שהם נגד. כל פעם כשהקשבנו, אם באמת נקשיב למה הם אומרים, הם לא מוכנים להצביע בעד חוק עם סנקציות. אז אז לכנס עכשיו את המועצת של אגודת ישראל ולהגיד שאתה נגד, זה בעצם להודיע שאין רוב לחוק. למה?

‏אלעד: תסביר.

‏יאיר: עכשיו בוא נעשה מתמטיקה. יש - כל הקואליציה ברוטו 68 ח"כים. מי נגד? מי נגד חוק הגיוס כבר אנחנו יודעים, בחוץ, נגד הנוסח של ביסמוט? ארבעה מהצד הציוני. אני מונה אותם: אדלשטיין, שהעיפו אותו מוועדת חוץ וביטחון כדי להחליף אותו בביסמוט, הוא נגד; שרן השכל מהמפלגה של גדעון סער, סגנית שר החוץ, הצטרפה לקואליציה, אבל מראש הודיעה שהיא תיקח לעצמה חופש הצבעה בנושא הזה, וגם, שים לב, לא הצטרפה לליכוד, כלומר, זה לא שהעתיד הפוליטי שלה שם; מספר שלוש, דן אילוז, הוא כן ליכודניק, הוא כבר חטף בעבר, הורחק מחוץ וביטחון בגלל שהוא לא יישר קו בחוק המעונות, הוא אידיאולוג, וכשמקשיבים לו שומעים שהוא נגד החוק; ואופיר סופר, השר היחיד בממשלה שהתייצב חזיתית כשר, אמר "אני מוכן שיפטרו אותי מהתפקיד". אז יש לנו פה ארבעה, נכון? שכנעתי אותך שארבעה האלה נגד? לאגודה יש גם ארבעה: גולדקנופף, פורוש, אייכלר וטסלר. אם אתה לוקח את ארבעת אלה ומבין שגם ארבעת החבר'ה של אגודה נגד, יש לנו שמונה. 68 פחות 8 זה 60.

‏[מוזיקת רקע שקטה]

‏באותו רגע, החוק מאבד את הרוב שלו בכנסת. החוק מת. ולכן זה דרמה ענקית אם אגודת ישראל מתכנסת להגיד שהיא נגד.

‏[מוזיקת רקע מתגברת]

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: טוב שרקי, אני עצרתי אותך ממש בהתחלה של הדרמה הענקית הזאת, כמו שאמרת, אגודת ישראל, הקבוצה החסידית, כלומר, חצי ממפלגת יהדות התורה, קבעה כינוס. וממנו, מהכינוס הזה, הייתה אמורה לצאת הודעה: העמדה הרשמית של התנועה בנוגע למתווה חוק הפטור מגיוס. אנחנו מדברים בעצם על שניים: על האדמו"ר מגור ועל האדמו"ר מבעלז. אנחנו דיברנו עליהם כבר בעבר. הם מי שעומדים בראש. והכינוס של אגודת ישראל, בעצם יכול היה לקבוע את גורל חוק הפטור מגיוס, ולהפוך אותו ללא רלוונטי עוד לפני שהוא יצא לדרך. אז בוא, אה… בוא נמשיך עם הדרמה. קח אותי לכינוס. מה היה שם?

‏יאיר: החליטו על הכינוס לפני שבועיים, ואז קרה דבר מדהים. יום יומיים לפני הכינוס, שפעת תוקפת את האדמו"ר מגור, שכולנו יודעים שהוא הכי הכי נגד חוק הגיוס, והוא זה, הוא זה שלחץ לכנס ולהודיע שאנחנו נגד ו… לסיים את האירוע. ואז בעצם הקואליציה מרוויחה עוד שבוע, וביבי טס ל… לטראמפ, וחוזר עם הישגים והכל בסדר. אבל השפעת עברה. הצינון חלף ומחליטים על כינוס. והכינוס הזה קורה ב… יום רביעי האחרון, יום אחרי ההפגנה שבה הילד נהרג. ו… כולם יודעים מה זה אומר הכינוס הזה. כמה שעות לפני שהרבנים מגיעים כבר לחדר מש… משנים לוקיישן. זה עובר לירושלים, קרוב לבית של האדמו"ר מבעלז, כי גם הוא רוצה לבוא. עכשיו, זה… לא היה שינוי קוסמטי. אם האדמו"ר מבעלז רוצה לבוא, יש פה אירוע מאוד מאוד מעניין. כי אם אמרנו עד עכשיו, הזכרנו את האדמו"ר מגור כגורם הכי נגד חוק הגיוס, שחושב שצריך לשבור את הכלים וכולי, האדמו"ר מבעלז הוא בדיוק הצד האחר. הוא לא החצר הגדולה, הוא החצר מספר שתיים, אבל הוא דווקא נחשב אה… אדם עצמאי, יותר מתון, בקשרים מאוד טובים עם הליטאים. אם האדמו"ר מבעלז רוצה להשתתף, אחת משתיים: או שבעלז מצטרפת לקיצונים ואומרת "אנחנו שוברים את הכלים עכשיו", או שבעלז הופכת את כולם למתונים איתה.

‏אלעד: מי כינס את הפגישה, אגב, הצד שרצה לשבור את הכלים נגד חוק הגיוס, או דווקא הצד שרצה עוד להחזיק מעמד ולחכות?

‏יאיר: מי שכינס את הפגישה, שזה גור, מי שפעל לכנס את הפגישה, רצה להחליט נגד. עכשיו, כדי להבין את הרגע הזה, אני מציע שנדבר שנייה על הדמויות, או לפחות על שתי הדמויות המרכזיות. [מוזיקת רקע שקטה]

‏קודם כול, מבחינת ח"כים, לאדמו"ר מגור יש ח"כ - גולדקנופף, שהוא השר בעצם הבכיר של אגודה; לאדמו"ר מבעלז יש חבר כנסת גם, מספר שתיים - זה אייכלר; לחסידות ויז'ניץ יש ח"כ - חבר הכנסת טסלר; מאיר פרוש נחשב מייצג את כווול היתר, כל החצרות הקטנות יותר. אבל בעצם המאבק היה בין שני ראשים, בין גור לבעלז. כשהאדמו"ר מגור עומד בראש החצר הכי גדולה בישראל, חצר חזקה, רבים יגידו חצר כוחנית מאוד. ואדמו"ר מגור נחשב אדם נוקשה ועקשן ו… כשהוא חותך משהו מאוד קשה גם להזיז אותו מדעתו, לכאורה. בצד השני יש דמות טיפה פחות מדוברת שזה האדמו"ר מבעלז. הוא יותר צעיר מהאדמו"ר מגור, הוא רק בן 77. האדמו"ר מגור כבר בן 86. אבל הוא האדמו"ר הכי ותיק בישראל. הוא אדמו"ר כמעט 60 שנה. הנסיבות ההיסטוריות בחסידות בעלז - דוד שלו היה האדמו"ר ונפטר, ואבא שלו נפטר, ומשהוא היה ילד ידעו שהוא יהיה האדמו"ר. וברגע שהוא הגיע לפרקו, גיל 18, אז הוא גם נהיה אדמו"ר.

‏עכשיו, תאר לך את הסיטואציה - אתה, מאז שאתה זוכר את עצמך, פחות או יותר, אתה האיש שמחליט. והוא אדמו"ר סוּפר עצמאי. בקורונה הוא, האדמו"ר מגור מאוד הקפיד על ההנחיות ומאוד שמר ו… בכלל אדם מאוד זהיר בענייני בריאות. בבעלז התעלמו לחלוטין. קיימו סדר יום רגיל, עשו, הפרו כל כלל של משרד הבריאות, נכנסו שם לעימות מאוד חריף עם המערכת, כלומר, אני בא להגיד, העצמאות הזאת היא דו-כיוונית, היא לא עצמאות דווקא ליברלית בהכרח.

‏אלעד: והם, שני האדמו"רים, כלומר, הם הגיעו לכינוס הזה כשהמתיחות ביניהם הייתה דבר ידוע? אה, זה דבר חדש שהם עד כדי כך לא מתואמים בסוגיות כאלה חשובות?

‏יאיר: לפני כמה חודשים, ההצבעה על "חוק הרווחים הכלואים", אני לא יודע אם אתה זוכר אבל אני אזכיר לך, זה האירוע שבו נתניהו, יום אחרי ניתוח בערמונית, גורר את עצמו למליאה להצביע כדי לא להפסיד. ובן גביר גורר אותו, ובן גביר מצביע נגד, אַאה… כל הבלאגן הזה, דרמה פוליטית, גם אגודת ישראל נמצאת אז בחרם הצבעות, והם אמורים להצביע נגד חוק הרווחים הכלואים, במחאה על זה שהוא מתקדם, בלי אה… חוק הגיוס. ואז ביבי מתחיל לפרק את כיסי ההתנגדות. למשל, אצל בן גביר הוא הולך ומשכנע את אלמוג כהן לבוא להצביע איתו, והוא מצליח לשכנע, באמצעות טלפונים מלשכתו לבית האדמו"ר מבעלז, את חבר הכנסת אייכלר ואת חבר הכנסת רוט, של צאנז, להימנע. אל תצביעו בעד, אבל אל תצביעו נגד, ותנו לחוק לעבור.

‏אלעד: אתה יודע, אתה מתאר פה רגע שאני זוכר מצוין, כי אנחנו עשינו עליו בזמנו פרק, קראנו לפרק אפילו "החוק שהוציא את נתניהו מבית החולים", כי זה באמת היה רגע מאוד דרמטי. ואני זוכר שבסופו של דבר, נתניהו היה צריך לעשות אה, עבודה כירורגית ממש. הוא העביר את חוק הרווחים הכלואים, לא מעט בזכות זה שבתוך אגודת ישראל, בתוך החצי החסידי של יהדות התורה, נתניהו גרם לפיצול - לפיצול בין בעלז לבין גור. הוא שכנע את חברי הכנסת מטעם חסידות בעלז לא להתנגד, והחוק באמת עבר.

‏יאיר: ומבחינת האדמו"ר מגור זאת הייתה פגיעה איומה. כי לא רק ש… בסוף זה עבר והוא הפסיד את המנוף להעברת חוק הגיוס, אלא שנתניהו בעצם חתר מנהרות בתוך אגודת ישראל, ובעצם פיצל אותה. המפלגה הזאת המאוחדת, פתאום התפצלה ו… ומאז כבר ידענו שזה, שזה שניים מול שניים. ולכן לאדמו"ר מגור היה חשבון פתוח עם נתניהו. הוא אז פיצל לו את אגודת ישראל, הוא אז פגע בכבודו, ויש טוענים, במידה לא מבוטלת של צדק, שמאז האדמו"ר מגור כבר החליט שהוא יפיל את הממשלה. כלומר, עכשיו, הרצון שלו להפיל זה לא רק את חוק הגיוס, אלא את הממשלה - הוא, זאת המטרה.

‏אלעד: אוקיי, אז הגענו ליום הכינוס של אגודת ישראל, ויש מתח באוויר כי יש סימן שאלה אם בסוף תצא מהחדר הבשורה שנותנת צ'אנס לחוק הפטור מגיוס, או שבעצם המתווה בטל כבר בשלב הזה. כלומר, אנחנו מדברים על בשורה שתשפיע על כל המדינה, תשפיע עוד שנים קדימה כנראה. ו…?

‏יאיר: נכנסים הרבנים לחדר ו… אנחנו מחכים לשמוע מה ההחלטה. [מוזיקת רקע שקטה] האם האדמו"ר מגור מנצח ובעצם האדמו"ר מבעלז הולך איתו ואומר "אנחנו כולנו ביחד, אגרוף אחד, ארבע אצבעות נגד חוק הגיוס", או שהאדמו"ר מבעלז מנצח ופתאום גם האדמו"ר מגור ככה קצת יותר אה… פתוח לחוק. והיה לחץ מטורף גם מלשכת ראש הממשלה וגם מהרבנים הליטאים שאומר לחסידים: "אל תחליטו היום, מה אכפת לכם? למ… למה אתם ממהרים להגיד 'לא'? אנחנו באמצע תהליך. כבר עשינו חצי מהדרך, כבר התחלנו, הבאנו נוסח, הבאנו טיוטה, עשינו מלא שעות של דיונים, תנו לנו להשלים את העבודה, לא תרצו - לא תצביעו בעד. הכול בסדר. למה עכשיו? למה כבר עכשיו להרוס את הממשלה ול…?".

‏וזה מה שקורה בחדר. הרבנים יושבים משהו כמו שעתיים. באמצע נכנס, אגב, ראש הישיבה של חסידות בעלז פנימה, כדי לייצג את האדמו"ר שלו. זה אקט מעניין. הוא נכנס להקריא דברים, אבל האדמו"ר יושב בחדר, למה האדמו"ר לא מייצג את עצמו? יש כל מיני סימני שאלה בסיפור הזה. וכל הח"כים הרי נמצאים שם, זה… אה… הפגישה הייתה ב"בית מלכה", זה, זה גם אולם שהוא גם בית ספר, וככה גולדקנופף יושב באיזה כיתה אחת עם בבצ'יק, מחכים לראות, ופורוש יושב בכיתה אחרת. כולם נמצאים שם, יושבים על שולחנות של בית ספר פחות או יותר ומחכים שיזמינו אותם להיכנס, לדבר עם הרבנים. נפתחת הדלת, ובמקום שיגידו להם: "טוב, עכשיו התור שלכם חברי הכנסת להסביר לנו מה אתם חושבים", הרבנים מתחילים לצאת. "אנחנו לא באים פנימה? מה קורה?" לא, הם הולכים לרכבים. מתפזרים.

‏בדרך כלל מועצת גדולי התורה מסתיימת בהחלטה. יש מסמך, חותמים עליו, מפרסמים אותו. המזכיר מקריא אותו לאמצעי התקשורת: "מועצת גדולי התורה החליטה שהיא א', ב', ג'". אין נייר כזה. כל אחד מהרבנים חוזר הביתה, וכולם מבינים שהיה פה חתיכת פיצוץ בתוך החדר. כזה פיצוץ, שאחריו לא מכניסים את הח"כים, כזה פיצוץ שאחריו לא מפרסמים החלטה רשמית. אין הודעה רשמית שמסכמת מה היה במועצת. עכשיו, שאלה גדולה מה קרה בתוך החדר. וכל צד טוען שהוא ניצח. בגור אומרים: "מה השאלה? הרב'ה העביר החלטה, כולם פה אחד הסכימו שאנחנו נגד חוק עם סנקציות". לכאורה החוק של ביסמוט מת. בבעלז אומרים: "מה פתאום? כולם הסכימו חוץ מהאדמו"ר מגור, אבל כל הרבנים האחרים בחדר הסכימו שעכשיו זה לא הזמן לפרסם החלטה, כי זה עושה לנו מלחמה עם הליטאים". אז הרבה אמרו: "טוב המועצת החליטה לא להחליט". זה לא מדויק. המועצת החליטה לא לספר מה היא החליטה. כלומר, אם באמת נכונים הדיווחים שיוצאים אלינו מהחדר, ואני יודע שהם כלי שני, אז אחד, הוחלט עקרונית, אנחנו לא בעד חוק גיוס שכולל סנקציות, ופה אין הפתעה, זה די ברור שזה מה שהם החליטו. אבל באותה נשימה גם הוחלט לא להגיד את זה עכשיו, כדי לא לריב עם הליטאים.

‏אלעד: זהו, כי בעצם לא משנה כרגע מה באמת קרה בחדר, מה הוסכם או מה לא הוסכם. העובדה שלא יצאה משם אמירה פומבית חד משמעית מצד האדמו"רים, מצד אגודת ישראל, לא יצאה אמירה שהם שמים ברקס לגיבוש מתווה חוק הפטור. אז בעצם הם יישרו קו רשמית עם יתר המפלגות החרדיות והם קנו עוד זמן גם להנהגה החרדית וגם לממשלה.

‏יאיר: זה שלא הייתה החלטה מפורסמת, זה הישג אדיר של הליטאים והספרדים. כלומר, ש"ס ודגל התורה הצליחו לשכנע את אגודת ישראל לסתום את הפה בינתיים. זה המון! תאר לך שבסוף התהליך, תלוי איזה חוק יצא, אבל יש מי שאומר: "יהיה חוק הזה שגם הליטאים לא ירצו לתמוך בו". ואז כולם ביחד נגד, והולכים לבחירות. ואז באמת מעניין מה ש"ס תעשה כי היא לא תלך הפוך מהליטאים, אבל היא גם לא רוצה ללכת נגד ביבי, אולי להימנע, נראה. רק אני רוצה להגיד לך דווקא מהצד השני: באים לאדמו"ר מגור הליטאים אומרים: "שמע, זה יפה שאתה נגד חוק עם סנקציות, אבל הדרך שלך תביא לזה שלא יהיה שום חוק. והו-הו מה קורה כשאין שום חוק. החבר'ה שלנו כולם בפוטנציאל מעצר, התקציבים לא זורמים, אתה עוד תתגעגע לחוק הזה". זו הדילמה שנמצאת בפני ההנהגה החרדית.

‏אלעד: שמע, אני אגיד לך מה אני לוקח ממה שאתה מתאר כאן. אה… שמצד אחד ראש הממשלה נתניהו יכול בוודאות לחגוג ניצחון טקטי, כי יש יישור קו של כל הנציגים החרדים בכנסת; נותנים לו בעצם אור ירוק להמשיך לגבש את המתווה, נותנים לו עוד זמן. אבל מהצד השני, אם אני מסתכל על הטווח הארוך יותר, אסטרטגית, התברר השבוע עד כמה מורכב וקשה הפאזל הזה של חוק הפטור מגיוס. כי זה לא רק עניין של לשכנע את חברי הכנסת של הקואליציה, לא רק עניין של לשכנע את בג"ץ, ולא רק עניין של לשכנע את ההנהגה החרדית. הרי בסוף, גם בתוך ההנהגה החרדית, אנחנו רואים, צריך להגיע לקונצנזוס, ובכלל לא בטוח שמה שיהיה מקובל על ההנהגה החרדית יהיה מקובל על הרחוב החרדי. כלומר, זה סופר מורכב.

‏יאיר: לגמרי. אני חושב שנתניהו מאוד דואג, כבר הרבה שנים. זה לא הימים שהיה הרב עובדיה יוסף אחד שאתה הולך אליו, מדבר איתו, סגרת את כל הספרדים ברגע. וזה גם לא הימים שאתה סוגר אה… עם אנשי הרב אלישיב וזהו, ומה שהרב אלישיב אמר, כל העולם החרדי מקצה לקצה מצדיע. אה… אנחנו בכלל בתהליך של, בוא נגיד, ביזור מוקדי הכוח בחברה החרדית, זה מאוד מובהק. אין דמות אחת מובהקת - יש הרב יצחק יוסף ויש את הרב סלים, ויש את הרב מאיה, וכל אחד עם הפינה שאליה הוא מושך, וזה מחלחל מעלה מטה.

‏ואתה מסתכל אצל החסידים, אז יש את מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, אבל גם היא מועצה שמסתירה המון פילוגים, כולל האדמו"ר מגור שמתמודד עם מרידה, וכולל ה… ה… המתח הזה בין גור לבעלז, והשאלה מי בעצם נותן היום את הטון בתוך החברה החרדית. כלומר, ביזור של הכוח שמאוד מטריד את נתניהו. ועדיין, אני אגיד לך, אחרי כל זה, הוא הגיע רחוק ממה שאפשר היה ל… לדמיין. עצם העובדה שמתנהלים דיונים כל כך מתקדמים על חוק גיוס, שכולל סנקציות, והחרדים לכאורה טוענים שהם יעמדו מאחוריו, לפחות חלקם, זה אירוע מטורף. לא חשבנו שנהיה שם. ותראה גם פוליטית, כמה זמן הוא הרוויח. אז הממשלה כבר עכשיו האריכה ימים יותר ממשלה ממוצעת. בחירות יהיו מאוד קרוב למועדן המקורי, ודאי בשנתן המקורית, הקואליציה שורדת. זה המעשה הפוליטי.

‏אלעד: אבל בסוף, מה בסוף הזמן הזה קונה? כי כשאני רואה את הביקורת של הציבור המשרת נגד המתווה של ביסמוט, ובמקביל אני רואה הפגנות המוניות של החרדים נגד אותו מתווה, זה ממש נראה לי שהרצפה של צד אחד, כמו שאומרים, לא פוגשת את התקרה של הצד השני.

‏יאיר: ברור. לכן, ההנחה שלי, אבל אני חושב שאני לא לבד בה, שזה לא משבר פתיר באמת. כי אני יכול לכווץ לך את זה גם בכיוון אחר: גם הרצפה של החרדים לא פוגשת את התקרה של בג"ץ, או הפוך. אין שום חוק שיעבור גם את החרדים וגם את בג"ץ. אם יהיה חוק כזה שהם יעבירו אותו בכנסת, דע לך שהוא חוק שלא יעמוד במבחנים שבג"ץ כבר הציב. זה בהגדרה. אה, ביסמוט מנסה לרקום משהו אלסטי כזה, שאפשר למתוח אותו טיפה יותר, ופתאום תצליח לכסות 61. [מוזיקת סיום שקטה] לי זה נראה קשה מאוד. לא אמרתי בלתי אפשרי, קשה מאוד. גם אם תצליח איכשהו להעביר 61, לא רואה את זה עובר בג"ץ. אבל זה, זה האתגר, זה המבחן הפוליטי.

‏[מוזיקה מתגברת]

‏אלעד: יאיר שרקי, תודה.

‏יאיר: תודה אלעד.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה איילה פז, עדי חצרוני, דניאל שחר ושירה אראל. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקה מסתיימת]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה