אחד ביום - המלחמה עם איראן: שאלות ותשובות

סביב המלחמה עם איראן עולות הרבה שאלות. באופן טבעי בשלב הזה אין עדיין תשובות לכולן, אבל ביקשנו ממאזיני "אחד ביום" לשאול את מה שהם רוצים לדעת. לקחנו את השאלות וניסינו, בעזרת כתבינו ומומחים שונים - גם לענות. אז הפעם, כל מה שרציתם לדעת על המלחמה של ישראל מול איראן.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/06/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום ראשון, 15 ביוני, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[רעש של מקום הומה ואנשים מדברים]

‏בימים האחרונים אפשר למצוא ישראלים בכל מיני מקומות. אפשר למצוא ישראלים תקועים בחו"ל, אפשר למצוא ישראלים בטהרן, אבל את רוב הישראלים, מיליונים, תמצאו בעיקר במקום אחד, במרחב המוגן.

‏[הקלטה]

‏דוברת: "די אין לי כוח לעוד מטח. כמה יהיו? כמה זה מספיק בשביל להגיד 'אנחנו הגבנו'?"

‏דובר: "אמממ… שאלה מצוינת."

‏[הקלטה]

‏[חדשות בטלוויזיה נשמעות ברקע]

‏דוברת #1: "טוב, מתי המטח השלישי?"

‏דוברת #2: "בדרך."

‏דוברת #3: "איפה, איפה ראיתם שהשלישי בדרך?"

‏דוברת #1: "זה כתוב בטלוויזיה, אמא."

‏דובר: "זה מאוד מעניין שה…"

‏[הקלטה]

‏דוברת: "השעה חמש וחצי ואנחנו שוב פה. ישנו אולי שעתיים."

‏אלעד: בשעות הארוכות שצוות "אחד ביום" העביר במקלטים ובממ"דים, עלו, כמו ששמעתם, לא מעט שאלות.

‏[הקלטה]

‏דוברת #1: "ואמרו ש… מה? אני לא הבנתי, אפשר לצאת?" [מקריאה מהסלולרי] 'ניתן לצאת מהמרחב המוגן, אבל אפשר להישאר… אבל צריך להישאר בקרבתו'."

‏דוברת #2: "כן?"

‏דוברת #1: "מה אתם אומרים?"

‏[הקלטה]

‏דוברת: "כמה זה יהיה מס רכוש? אם זה, נו… אם זה…"

‏דובר: "זה המחירון, מה?"

‏דוברת: "וזה מצריך ש… אתה חייב שיהיה לך ביטוח?"

‏[הקלטה]

‏[חדשות בטלוויזיה נשמעות ברקע]

‏דוברת #1: "אבל זה היה אותו סוג של טיל?"

‏דובר: "זה היה טיל בליסטי, כן."

‏דוברת #1: "ועכשיו זה גם טילים בליסטיים?"

‏דובר: "כן."

‏דוברת #2: "אבל הממ"ד אמור להכיל טיל בליסטי, לא?"

‏דובר: "לא טונה של חומר נפץ."

‏אלעד: אולי, כמו הממ"ד, גם השאלות הן סוג של מנגנון הגנה. הרצון שלנו להכניס היגיון וודאות למציאות שהיא מאוד לא הגיונית, ובוודאי מאוד לא ודאית. אז באופן טבעי, בשלב המוקדם הזה, אין עדיין תשובות מלאות, ולחלק מהשאלות אפילו אין תשובות חלקיות טובות. אבל בתור הפודקאסט שרוצה להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, החלטנו לפנות אליכם, המאזינים, בקבוצה שלנו בפייסבוק "אחד ביום - הפודקאסט היומי". ביקשנו שתשאלו אותנו, תשאלו את כל מה שרציתם לדעת. לקחנו את השאלות, וניסינו בעזרת כתבינו ומומחים שונים, ניסינו לענות. אז הפעם, כל מה שרציתם לדעת על המלחמה באיראן, ולגמרי העזתם לשאול.

‏[הקלטה] נועה: "שלום ל"אחד ביום". אני אשמח לדעת למה ספציפית התקיפה קרתה הלילה, למה לא לפני שבוע, למה לא עוד שבוע? איך מתזמנים את זה? והאם זה קשור ליום שישי ה-13?"

‏אלעד: אני מודה, על יום שישי ה-13 אני לא חשבתי. אבל לשאלה של נועה יש תשובה אחרת. קודם, אם נסתכל במבט מאקרו, שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, הוא סיפר אתמול במהדורה המרכזית, שהיו ארבעה תנאים שהיינו חייבים למלא, לפני שישראל בכלל הייתה יכולה לחשוב להוציא לפועל תקיפה גדולה באיראן.

‏[הקלטה] יואב גלנט: "הראשון, חיסול חיזבאללה. את זה ביצענו בספטמבר 24. השני והשלישי בוצעו בהתקפת הנגד שביצענו ב-26 באוקטובר. האחד, שחקנו לגמרי את יכולת ייצור הטילים הבליסטיים של איראן, הורדנו אותה לפחות מ-10% ממה שהיא הייתה, זה אומר שמה שיש להם זה המחסנית של מה שיש להם, אבל לא יותר מזה, הם לא יכולים לייצר. והדבר השני, פגענו בארבעת המכ"מים S-300 סביב איראן, סביב טהרן, באיראן, והתחלנו לפעול על המסדרון, מה שצה"ל השלים עכשיו. זה אומר שמישראל, לעבור דרך סוריה או דרך עיראק, ולתוך הגבול האיראני אנחנו יכולים לטוס. התנאי הרביעי זה שצריך הסכמה אמריקאית."

‏אלעד: ארבעת התנאים האלה, הם הושלמו כבר די מזמן. אז בכל זאת, נועה מאוד רוצה לדעת, למה דווקא עכשיו? למה באותו יום שישי ה-13? אז כאן, במבט המיקרו, סייע לנו כתבנו המדיני ירון אברהם.

‏[הקלטה] ירון אברהם: "ההחלטה לתקוף בתאריך הזה ספציפית התקבלה כבר ביום שני, ואולי אפילו לפני, וזה קשור למצב גם של השיחות הגרעיניות. איראן היתלה באמריקנים, משכה זמן, ופג האולטימטום שהנשיא טראמפ נתן לאיראנים. עכשיו בואו, לזה נוסיף את ההיבט המבצעי. בצה"ל, במערכת הביטחון, ידעו להגיד שאיראן מקדמת, מתחת לרדאר, מבלי שהיא נותנת דין וחשבון על זה, דהירה ממש לפצצת הגרעין. הם התחילו להגיע ולפתח דברים שהם לא העזו לגעת בהם קודם לכן, ברמת התשתית. ובשורה התחתונה, ישראל הבינה שאם היא לא תוקפת עכשיו, בכל יום שיעבור היא תדע פחות ופחות. וזאת הסיבה שבגינה הוחלט לתקוף."

‏אלעד: הדדליין שנתן הנשיא טראמפ לשיחות עם איראן היה 60 יום, והתקיפה הישראלית קרתה ביום ה-61. מקרי? כנראה שלא. קדם לתקיפה הישראלית גם דו"ח של סבא"א, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, דו"ח שקבע שאיראן מבצעת פעולות סודיות שמקדמות אותה לעבר נשק גרעיני. הדו"ח הזה קבע שמצבור האורניום המועשר גדל באיראן משמעותית. אז ישראל יצאה למתקפה, מתקפת מנע, כך הגדירו אותה הישראלים. ואם שאלתם מה המטרות המלחמה, ושאלתם, אז מי שענה הוא ראש הממשלה.

‏[הקלטה] ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מה היעד שלנו? היעד שלנו הוא לסכל איום כפול מצד איראן להשמיד את מדינת ישראל. אני אומר איום כפול, כי זה גם הגרעין וגם הטילים הבליסטיים. אנחנו היינו בדקה ה-90." [ראש הממשלה ממשיך לדבר ברקע]

‏אלעד: המטרות שאושרו בקבינט הן פגיעה משמעותית בתוכנית הגרעין האיראנית ובתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, ובמבט לטווח ארוך יותר, מטרה נוספת היא יצירת תנאים שיסכלו בעתיד תוכנית גרעין איראנית. את זה מקווים לעשות בישראל באמצעים דיפלומטיים. כלומר, במילים אחרות, ישראל רוצה להביא את איראן למצב כזה שבו היא תתפשר, שהיא תגיע לשיחות גרעין ממקום של חולשה. ישראל רוצה להביא למצב שבו, למשל, יוסכם שהסטטוס קוו יהיה תמונת מצב של תוכנית הגרעין היום, אחרי הפגיעות הישראליות. ושכל התקדמות איראנית משם תהיה אסורה. זו רק דוגמה לתרחיש אפשרי אחד. ואת כל הדבר הזה ישראל מנסה לעשות בעשרות רבות של תקיפות באיראן. הנקודה הרחוקה ביותר שאליה הגיע חיל האוויר כרגע, כ-1,700 קילומטר מתל אביב, עיר הבירה טהרן. ודובר צה"ל התייחס אתמול לתקיפות בטהרן, הוא אמר משהו שאולי ברגע הראשון יכול להישמע זניח, אבל כשחושבים עליו, הוא מדהים.

‏[הקלטה] דובר צבאי, תא"ל אפי דפרין: "הדרך לטהרן נסללה. תקפנו ברחבי טהרן יותר מ-40 מטרות. טייסי חיל האוויר שלנו, טסו במשך כשעתיים וחצי מעל שמי טהרן, לצד כלי טייס בלתי מאוישים ששוהים באוויר במשך 24 שעות ביממה, אוחזים במרחב ומסייעים בתקיפה ובמודיעין."

‏אלעד: "הדרך לטהרן סלולה" אמרו בישראל. אבל התקיפות המעניינות יותר, שוב, לפחות עד עכשיו, קרו במקומות אחרים, במתקני הגרעין. לנו, באופן טבעי, קשה לאמוד את טיב המתקפות האלה ואת ההשלכות שלהן, וזה בדיוק מה שעומר ביקש לשאול. שאלה שעליה ביקשנו מפרשננו הצבאי ניר דבורי לענות.

‏[הקלטה]

‏עומר: "שלום, שמי עומר. רציתי לשאול מה ישראל בעצם השיגה בתקיפה שלה באיראן?"

‏ניר דבורי: "מה שהשגנו עד כה, זה בעצם פגיעה קשה מאוד במערכי ההגנה האווירית של האיראנים. עכשיו יש ריכוז מאמץ בשני יעדים דרמטיים. אחד, טיפול בטילים, בטילים בליסטיים, גם בייצור, גם בפיתוח, גם באתרי השיגור, במשגרים, גם כדי לגרוע יכולות במפעלים שמייצרים אותם, וגם, כמובן, לשבש את יכולות הירי לעבר ישראל. במקביל, הגרעין. פגיעה משמעותית בנתנז, פגיעה באיספהאן, ופורדו שעדיין לא טופל. אפשר להעריך שהזמן שישראל צריכה עדיין, זה כדי להשלים בדיוק את המשימות האלה. נקודה נוספת שהייתה מוצלחת מאוד עד כה, גם הפגיעה בבכירים איראנים, במשמרות המהפכה ובצבא האיראני, וגם במדענים, שזה עשרת המדענים שהם גרעין ומוקד הידע המרכזי ביכולות הפיתוח בפרויקט הגרעין. הליכתם היא לא עוד אדם שהולך, אלא זה ידע שנצבר, וקשה מאוד להשיג אותו ולצבור אותו בהמשך."

‏אלעד: יפה. לעומר אגב, הייתה עוד שאלה.

‏[הקלטה] עומר: "יש טענה בתקשורת העולמית שהפגיעה בתוכנית הגרעין לא הייתה כל כך משמעותית. האם זה נכון?"

‏אלעד: עומר מתייחס כאן לדיווח מה-ניו יורק טיימס, שלפיו הנזק שעשתה ישראל עד עכשיו לתוכנית הגרעין באיראן, הוא יחסית מינימלי. נכתב בדיווח שנפגעה יכולת העשרת האורניום של איראן, אבל לא נפגעו מצבורי האורניום שכבר הועשר. המתקן בנתנז למשל, זה שלפי דיווחים הושמד או הושמד בחלקו, זה מתקן שלטענת מומחים, האיראנים, בשלב הזה, כבר לא ממש מוכרחים. פשוט יש להם מצבורים של אורניום מועשר, שאיתו הם יכולים לייצר פצצה. אז השאלה של עומר, ולא רק שלו, היא, האמנם? פגיעה משמעותית במתקני הגרעין או לא כל כך? אז שוב, ראש הממשלה דיבר על כך, והוא, למשל, טוען שכן, שהפגיעה מאוד משמעותית.

‏[הקלטה] ראש הממשלה בנימין נתניהו: "שמעתי שאומרים שלא השגנו הישגים בעניין הזה, זו טעות. הישגנו גם הישגנו. אנחנו פגענו פגיעה קשה מאוד באתר ההעשרה המרכזי של איראן. אנחנו פגענו במתקן ההמרה, שהוא חיוני להשמשת פצצות גרעין. אנחנו פגענו גם בצוות המוביל של המדענים שמובילים את הפרויקטים האלה, וזה בוודאי מסב אותם לאחור, וייתכן שמסב אותם לאחור שנים רבות. כל זה נעשה, אבל יש עוד דברים שנעשה. מטבע הדברים אני לא יכול לפרט. אז קודם כל, פגענו בתוכנית הזאת פגיעה ממשית." [ראש הממשלה ממשיך לדבר ברקע]

‏אלעד: עכשיו אמרנו, מטבע הדברים, ההשלכות של הפגיעות הישראליות, כמה משמעותיות הן, כמה הסבו נזק לתוכנית הגרעין של איראן, זה דבר שיכול לקחת עוד הרבה זמן כדי שבאמת נבין. ובהקשר הזה יש דבר שצריך לשים אליו לב. כי במטרות הרשמיות של ישראל, באופן מכוון, זה ברור, מדובר על סיכול עתידי של תוכנית הגרעין ופגיעה בתכנית הגרעין בהווה. לא מדברים על השמדה של תוכנית הגרעין האיראנית, וזה לא כי ישראל לא רוצה, אלא כי אם נסתמך לפי דיווחים שונים, ישראל פשוט לא יכולה. קחו את אותו מתקן בהר בפורדו למשל. אם נצטט דיווחים אמריקנים, לישראל אין את הנשק המתאים להשמיד מתקן כזה בצלע הר. למי יש? לארצות הברית. ופה עולה עוד שאלה. השאלה של שקד והתשובה של ירון אברהם.

‏[הקלטה]

‏שקד: "היי, שלום ל"אחד ביום". אני שקד, ורציתי לשאול, מה טראמפ בעצם רוצה? הוא רוצה שיהיה הסכם גרעין או שהוא מעדיף שהמלחמה תימשך?"

‏ירון אברהם: "טראמפ לא רצה שישראל תתקוף צבאית. זה לא… זו לא הייתה העמדת פנים. הוא בעצמו התייצב מול המצלמות לפני שבועיים ואמר: 'כן, הזהרתי את ראש הממשלה שלא יתקוף צבאית באיראן'."

President Donald Trump: “Yes I did.”

Reporter: “What would exactly did you tell them to do?…”

President Donald Trump: "I just said I don't think it’s appropriate. Wer’e talking… we're having very good discussions with them, and I said I don't think it’s appropriate right now, because we were very close to a solution. now…”

‏ירון אברהם: "הוא סבר, ממש עד השבוע האחרון, שהוא יכול להביא הסכם גרעין טוב. הוא סבר וביקש מראש הממשלה לא להפריע לתהליך הזה. אבל כשהאיראנים משכו את הזמן ולא הראו שהם רציניים בעניין, טראמפ אמר, אפס העשרה, והאיראנים לא קיבלו את הדבר הזה ובעצם לא החזירו תשובה על הדבר הזה עד עכשיו, אז טראמפ החליט לתת אור ירוק ישראלי לתקיפה, ואפילו אפילו אפשר להגיד באיזשהו אופן היה חלק מתוכנית ההסתרה של זה, אם כי לא כמו שבלשכת ראש הממשלה וכל מיני גורמים אחרים מנסים לייצר, כאילו היה פה איזשהו, ממש עבודה בעיניים משותפת של טראמפ ונתניהו, זה… זה רחוק מהאמת, אבל כן, טראמפ שיתף פעולה."

‏אלעד: ביום שישי, אחרי שהתברר שישראל חיסלה בהצלחה שורה של בכירים בצבא האיראני, במשמרות המהפכה וגם במרכזי המחקר לפיזיקה גרעינית, הנשיא טראמפ ערך שיחות טלפון עם כמה כתבים. הכתבים שמעו שהטון בבית הלבן השתנה, ואחד מהכתבים האלה, מי שבקרוב יהיה שליחנו בארצות הברית, היום הוא עיתונאי "וואלה" ו"אקסיוס", הוא ברק רביד.

‏[הקלטה] ברק רביד: "מה דונלד טראמפ רוצה, זו שאלה מאוד מורכבת, כיוון שזה דבר שמשתנה על בסיס יומי, לפעמים על בסיס שעתי, ואני חושב שלפחות כשדיברתי איתו ביום שישי, דונלד טראמפ כבר מאוד מאוד התלהב מהתקיפה של צה"ל באיראן, הוא קרא לזה "יום גדול", התלהב מזה שנעשה שימוש בנשק אמריקני. מה שדונלד טראמפ אמר לי זה, שהוא חושב שכעת אולי יש סיכוי יותר גדול להשיג הסכם גרעין, כי אולי עכשיו, אחרי שאיראן קיבלה מכה חזקה כל כך, היא תתחיל לנהל משא ומתן בצורה יותר רצינית."

‏[מוזיקה]

‏אלעד: יש לנו עוד שאלות, ויש גם עוד תשובות, אבל קודם חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

‏[חסות]

‏[הקלטה]

‏גל: "שלום "אחד ביום", קוראים לי גל שרון, והשאלה שעולה לי, אני סקרן לדעת מה קורה בתוך איראן מבחינת האזרחים. כלומר, מה הקולות של הימין ושמאל בתוך המדינה, עכשיו, עם כל המצב, ואיך זה משפיע עליהם?"

‏בני סבטי: "היי גל, מה נשמע? באיראן אין באמת ימין ושמאל, יש את המשטר, שהוא הקיצוני והוא הרודה והמדכא את הציבור, וגם פוגע בנו דרך הטרור ודרך הגרעין, ויש את הציבור, שבאמת כ-80% ממנו סולד מהמשטר ששולט בו 47 שנים ועושה צנזורה, ומביא חיג'אב, וגם מבזבז את הכסף שלהם על טרור וגרעין, ולכן הציבור, באמת באמת, רואה במה שמתרחש סוג של תועלת גם בשבילו, הוא אולי יכול גם לשפר את מצבו מול המשטר הזה שרודה בו וכולא אותו ועוצר נשים ומרביץ להם, והמעטים, כ-20%, הם כמובן פוחדים מהמצב הזה, שעלול להביא למצב של קריסת המשטר ואיבוד האינטרסים שלהם, אם זה אינטרס כלכלי, אם זה אינטרס של מעמד ותפקיד וכבוד, ככה שאם מחלקים את זה באמת למקומות האלה, אז היום, יותר מתמיד, רואים את המצב שהציבור הוא נגד המשטר."

‏אלעד: אתם שמעתם כאן את התשובה של בני סבטי, מומחה לאיראן ממכון INSS. יש לבני גם את הידע ויש לו גם את המבטא, והמורכבות שהוא תיאר כאן, שמחה מצד אחד, פחד מצד שני, אפשר היה לראות את המורכבות הזו בשלל תגובות שיצאו ביממות האחרונות מאיראן.

‏[הקלטה של מוזיקה איראנית]

‏אלעד: מתוך איראן ראינו סרטונים של חגיגות ברחובות, ממש, בטהרן למשל, וכמה עשרות מטרים למעלה מהרחוב האיראני הזה, בדירה עם חלונות גדולים שמשקיפים על קו הרקיע של העיר, אפשר היה לראות קבוצה של צעירים שחגגה את התקיפות הישראליות, כשברקע הם האזינו למוזיקה של די.ג'י ישראלי. אני מנחש שזה לא במקרה.

‏[הקלטה של מסיבה עם מוזיקה אלקטרונית]

‏אלעד: זה כמובן לא מייצג את כולם, כי יכולנו לראות גם סרטונים של הפגנות באיראן, נגד ישראל.

‏[הקלטה של מפגינים איראניים נגד ישראל]

‏אלעד: מפגינים הניפו דגל אדום. דגל נקמה.

‏[הקלטה של מפגינים איראניים נגד ישראל]

‏אלעד: עכשיו, זה עלול לבלבל אותנו, וזה באמת מבלבל אותנו. ואי אפשר הרי להכליל מדינה עם כמעט 100 מיליון תושבים למחנה אחד או שניים, בעד ונגד. אבל העניין שלנו באיך האיראנים רואים את המתקפות הישראליות, נוגע בסוף במשהו עמוק יותר, מורכב יותר. הוא נוגע בשאלה של עומר, שאלה שעליה ענתה דוקטור תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן ממרכז "עזרי" מאוניברסיטת חיפה.

‏[הקלטה]

‏עומר: "היי, אני עומר מיפו, ומעניין אותי לדעת אם בעקבות המלחמה יש סיכוי להפיכה אזרחית או שינוי משטר באיראן, ואם ישראל בונה על תרחיש כזה."

‏ד"ר עילם גינדין: "נתחיל מהסוף. ישראל בונה על תרחיש כזה, ואנחנו יכולים לדעת את זה לפי המסרים של ביבי לאומה האיראנית."

Prime Minister Benjamin Netanyahu: “I want to address you, the people of Iran. I wanna do so directly, without filters, without middlemen. With every passing moment, their regime is bringing you, the noble persien people, closer to the abyss. The vast majority of the Iranians know the regime doesn't care a whit about them…"

‏ד"ר עילם גינדין: "וגם לפי המסרים שהאומה האיראנית משדרת בינה לבין עצמה, ולמעשה משדרת כבר הרבה זמן, כל פעם שיש מתיחות בין ישראל לאיראן, אנחנו רואים קריאות מתגברות ברשת וגרפיטים, "ישראל בזן, ישראל, הקיא, תקיא את איראן, את הרפובליקה האסלאמית, כי אם הם יהיו עסוקים במלחמה בחוץ, אנחנו נוכל לצאת לרחובות ולקחת את איראן בחזרה לאיראנים". אז יש תקווה כזאת. האם זה יקרה? אני לא יודעת, אנחנו עכשיו בדיוק בימי מבחן של זה. זה לא יקרה רק בגלל שיש הזדמנות, הזדמנויות לא מוציאות אנשים לרחובות, ראינו את זה כבר בדצמבר, כשאסד נפל, ואחרי שחיזבאללה גם חוסל, פחות או יותר, וחיזבאללה היה מקור מאוד מאוד חשוב לחיילים שידכאו הפגנות ברחוב, כי אין מספיק איראנים שמסכימים לעשות את זה. עכשיו זרועות הפרוקסי הלכו, פחות או יותר, ואין מי שיעזור להם לעשות את זה. לכן, זה באמת נקודה של הזדמנות. הממשלה, הפרלמנט לא הכניס את חוק החיג'אב החדש לתוקף, בהוראת המועצה העליונה לביטחון לאומי, כדי לא להוציא אנשים לרחובות, כי הם יודעים שהם חלשים יותר. זאת גם הסיבה שהם ישבו למשא ומתן, כדי שלא תקרה מלחמה, בדיוק כמו שקורית עכשיו. ועכשיו שזה כבר קורה, אז נשאר רק לראות אם העם יצא. אבל הזדמנות, כאמור, לא מוציאה אנשים לרחובות, מה שמוציא אנשים לרחובות זה ניצוץ כעס אותנטי, כמו שקרה במותה של מהסא אמיני, וזה, אני לא יודעת מתי ואיך יקרה."

‏אלעד: אנחנו קיבלנו המון שאלות לגבי מה שאפשר לכנות "חזית העורף". ההנחיות, ההתנהגות המצופה מאיתנו, האזרחים, כשהאירנים משגרים לעבר ישראל עשרות טילים בליסטיים. לכל ערוץ תקשורת בישראל מצוות מסביר של פיקוד העורף, שלנו בחדשות 12 הוא תת אלוף במילואים צביקי טסלר. צביקי, ויתר מסבירני הפיקוד, סיפרו אתמול שיש ארבעה שלבי התרעה, זו שיטה חדשה שהוצגה במלחמה הזו. יש את ההתראה המקדימה, אותו צליל נוראי שמגיע לסלולר, הצליל הזה אגב, מתברר, הוא תקן בינלאומי, זו לא המצאה ישראלית. אז בשלב הזה, הודעה משתלטת על מכשיר הטלפון, ומנחה אותנו להישאר סמוך למרחב המוגן. השלב הזה מגיע כשמזוהה פוטנציאל לשיגור מאיראן, בין רבע שעה לחצי שעה, לפני ששיגור מזוהה בפועל. השלב השני, זה טבעי, אפרופו השלב הראשון, השלב השני מגיע ברגע שבו מזוהה השיגור של הטיל מאיראן, התרעה טלפונית שנייה, עשר דקות בערך לפני שהטיל הזה אמור להגיע לישראל. ההתרעה הזו, מטרתה היא לגרום לנו להתכונן להיכנס למרחב המוגן התקני. בהתרעה השלישית, דקה וחצי לפני שמגיע הטיל, ישמעו אזעקות, ואז כבר ממש חייבים להיכנס אל המרחב המוגן ולשהות בו עד שיגיע השלב הרביעי, הודעת השחרור. אז זו השיטה החדשה. אבל לדן הייתה שאלה אחרת. מה עושים בעצם בשלב אפס?

‏[הקלטה]

‏דן: "שלום, אני דן מאור יהודה. רציתי לדעת מה אני אמור לעשות כשאין הנחיות. כאילו, נגיד נגמר הזמן של ההתרעה ואני יכול להיות איפה שבא לי, אז אני יכול להיות גם חצי שעה מרחק זמן מהמרחב המוגן? איפה אני אמור להיות כשאני לא צריך להיות ליד מרחב מוגן?"

‏תא"ל במיל' טסלר: "בזמנים בהם אין חובה להיות בסמוך למרחב המוגן, אפשר בהחלט גם להתרחק ממנו, מבחינת הכללים ומבחינת הנהלים. יחד עם זאת, רצוי לשמור על ערנות, לשמור על דריכות, ולדעת בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, לאיזה מקום אני הולך כאשר אני מקבל הנחייה כן להיות בסמוך למרחב המוגן. בכלל, אלה ימים שרצוי להימנע מלהתרחק יותר מדי ממרחבים מוגנים, אבל מבחינה פורמלית, אם אין הנחיה להישאר בסמוך למרחב המוגן, אפשר להיות בכל מקום אחר, גם בריחוק שהוא גדול מהמרחב המוגן."

‏אלעד: הייתה לנו עוד שאלה, משלנו, לצביקי טסלר, כי האיראנים, כך הסבירו לנו, מעדיפים לשגר טילים בלילה כדי להקטין את הסיכון להתגלות על ידי חיל האוויר, אנחנו ראינו שזה בהחלט נכון. אז שאלנו, מה עם אוכלוסיות שקשה להן להתנייד במיוחד בלילה, כמו למשל הקשישים?

‏[הקלטה] תא"ל במיל' טסלר: "נשאלת השאלה לגבי מבוגרים, שלא יכולים להספיק להגיע בכל פעם, במיוחד באמצע הלילה, למרחב מוגן. לגבי הלילה, זה בעיה שיכולה להיות גם להורים עם ילדים, ולכן מומלץ בעת הזאת, מי שיש לו את האפשרות ללון בתוך מרחב מוגן, המרחב המוגן הדירתי, הוא מאוד נוח לזה, רצוי לעשות את זה. אם אנחנו נמצאים תחת הנחייה של להיות בסמוך למרחב מוגן, אז כדאי מאוד לקחת את עצמנו, אם אנחנו יודעים שבלילה לא נספיק להגיע, לקחת את עצמנו למקלט הציבורי הקרוב, לבית ספר שפתחו בו מקלט שאושר על ידי פיקוד העורף, ולעשות שם את הלילה."

‏אלעד: תראו, המלחמה שלנו באיראן היא היסטורית, היא חסרת תקדים, היא פרק חדש במלחמה שבעצם התחילה בשבעה באוקטובר. מלחמה שבעזה, לפחות, עדיין נמשכת. וגם בנושא הזה קיבלנו שאלה, השאלה של לירון, שהפננו לאוהד חמו.

‏[הקלטה]

‏לירון: "אני לירון, מחיפה, מבקשת לשאול איך משפיעה המלחמה באיראן על כל הגזרות, בכל המישורים. אשמח לדעת. ולגבי החטופים, איזה השפעה יש לזה על החטופים?"

‏אוהד חמו: "לגבי נושא החטופים, יתכן מאוד שדווקא התקיפה באיראן תאיץ את סיום המלחמה ברצועת עזה ואת שובם של החטופים, ולאו דווקא מהצד החמאסי. אני חייב לומר לגבי חמאס, שלהערכתי, גם פגיעה באיראן, אין משמעה שינוי של התפיסה החמאסית או של הדרישות החמאסיות. חמאס מפגין עקביות אמיתית לאורך כל המלחמה, בכל מה שקשור לדרישותיו, הוא רוצה לסיים את המלחמה. אנחנו למדנו שאין יותר מדי מנופי השפעה ולחץ חיצוניים על חמאס, לא קטאר, לא מצרים, גם לא איראן, ולכן הערכה שלי שחמאס לא יתגמש בדרישותיו. אבל מי שכן עושה, אולי עשוי להתגמש בדרישות, זו דווקא ממשלת ישראל. ויכול מאוד להיות שמה שאנחנו עדים לו כאן זה איזשהו הסדר, עסקה, בין ישראל לבין ארצות הברית, "קחו את איראן, קחו את הדבר האמיתי", תאמר ארצות הברית לישראל, "ותתחילו לקפל את המלחמה, לסגור אותה". יכול מאוד להיות שמה שאנחנו נראה זה באמת חתירה ישראלית להפסקת המלחמה, לחתום כמובן על הסדר, לשחרר את החטופים, כך שיכול להיות שיש פה באמת בשורה בהקשר הזה."

‏אלעד: לירון שאלה על כל הגזרות, ואם היא בסדר עם זה, אני אחדד טיפה את השאלה שלה לגבי גזרה ספציפית אחת, והיא לבנון. לבנון שבה עדיין נמצא ארגון חיזבאללה, ארגון שפתח בשמונה באוקטובר במתקפה נגד ישראל, כדי לתמוך בחמאס. וחיזבאללה הודיע כבר ביום שישי, שלא יפתח במתקפה, אפילו שהפעם על הכף העתיד של המשטר באיראן.

‏[הקלטה] אוהד חמו: "בכל מה שקשור ללבנון, אני לא בטוח שזה ישפיע על המצב של חיזבאללה, אבל אין ספק שזה בעצם משקף את ההישג, אולי, הישראלי המשמעותי ביותר במלחמה הזו, וזו הפגיעה הדרמטית בחיזבאללה. הארגון הזה הוא הסיבה לכך שישראל נמנעה מלתקוף את איראן בעבר, והארגון הזה מגיע היום כשהוא מוחלש מאוד, כשהיכולת שלו באמת לירות על ישראל היא… טכנית היא כמובן קיימת, אבל החשש, החשש שלו מפני התגובה הישראלית הוא גדול, וצריך לומר שיש פרסום מרתק שאומר שאפילו ממשלת לבנון מזהירה את חיזבאללה, משהו שאי אפשר היה לדמיין לפני שנה וחצי, היא מזהירה את חיזבאללה לבל יעז להכניס את המדינה שוב למלחמה כפי שעשה בעבר, ומכאן שברגע האמת, הרגע שהאיראנים כל כך זקוקים להם, חיזבאללה, או גורם בחיזבאללה, אומר: 'אנחנו לא מתכוונים להתערב במערכה הזו'."

‏אלעד: השארנו את שאלת השאלות לסוף, והיא שאלה על הסוף. כי קיבלנו המון שאלות בסגנון הזה, כמו למשל השאלה של ליאת.

‏[הקלטה]

‏ליאת: "היי, שמי ליאת, ואני אשמח לדעת, איך נדע מתי נקודת הסיום של המלחמה הזאת? מה אמור לסמן את הסיום שלה?"

‏ירון אברהם: "אני לא חושב שיש נקודת סיום, כי יש פה כל כך הרבה פרמטרים שאין לנו עליהם תשובות, למשל, מה תהיה התגובה האיראנית בהמשך? איזה עוד קו הם יחצו? האם תהיה הצטרפות אמריקנית למהלך הזה? אולי ההפך, אולי האמריקאים יגידו לנו, 'אוקיי, הבנו, די, פה תפסיקו'. באמת, יש פה שורה של פרמטרים שקשה מאוד לאמוד אותם, אבל אני חושב שיהיה נכון לומר, באופן כללי, שאנחנו מדברים על בין ימים לבין שבועות, עד שיהיה ברור לאיזה מציאות אנחנו הולכים."

‏ניר דבורי: "נקודת הסיום המשוערת, שבסוף האמריקאים יבואו ויגידו לשני הצדדים "עד כאן". "עד כאן" זה אומר, שמאותו הרגע נפתח מחדש המשא ומתן בין איראן לארצות הברית, רק הפעם בתנאים משופרים הרבה יותר מבחינתה של ארצות הברית, וכמובן מבחינתה של ישראל, שלא ייצר הסכם גרוע, ושם אמור יהיה להיקבע איזשהו הסכם, שאנחנו מקווים שיציב את איראן במקום אחר, בהיבטים של יכולת בכלל לחזור לפתח גרעין, וזה יהיה מבחן גדול לארצות הברית. הדבר האחרון, האם יהיו פה עוד side effects? למשל, האם זה ישפיע, המהלך הזה הישראלי, על המשטר האיראני, על הציבור האיראני? האם זה מערער את היציבות הפנימית שם? עוד חזון למועד."

‏אלעד: טוב, אז מן הסתם אמרנו, אלו רק חלק מהשאלות, התשובות הן, מה שנקרא, אמת לשעתה. אנחנו במלחמה, יש כל הזמן התפתחויות. יהיו עוד שאלות, ויהיו עוד תשובות, אז כרגיל, אנחנו נהיה כאן, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו, גם ובמיוחד עכשיו.

‏[מוזיקה]

‏וזה היה "אחד ביום" של N12, אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני, הילה פז ודניאל שחר, על הסאונד, יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקה ממשיכה להתנגן]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה