אחד ביום - משבר תורני

כבר שמענו הרבה איומים מצד המפלגות החרדיות לפרוש מהכנסת – אבל אתמול בערב זה קרה באמת: דגל התורה, ואחריה גם יהדות התורה, הודיעו שהן עוזבות את הממשלה. אז מה זה אומר על עתיד חוק הגיוס? ומה זה אומר על יציבות הקואליציה שנשארה פתאום עם 61 ח"כים בלבד?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/07/2025.

‏[מוזיקה]

‏אלעד: היום יום שלישי, 15 ביולי, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏הייתה אתמול תכונה מיוחדת בכנסת, כתבים העבירו שם את כל היום. ראש הממשלה סיים את הדיון בבית המשפט ומיהר לירושלים. נערכו התייעצויות והיסתודדויות, שיחות טלפון כאלה, שבהן צד אחד מסתיר את הפה כדי שכולם ידעו שהשיחה שלו מאוד מאוד חשובה. "יום של דרמה בכנסת", כך הכריזו הכותרות. עוד יום של דרמה בכנסת אם תרצו להיות מדויקים, ועוד יום של אותה דרמה בכנסת אם ממש ממש תרצו לדייק.

‏משבר חוק הגיוס מלווה אותנו הרי כבר שנים, ובמתכונת הנוכחית שלו מלווה אותנו כבר חודשים ארוכים. על האיומים של המפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה דיברנו הרבה, אבל אתמול, בכל זאת משהו השתנה. עושה רושם שעברנו משלב האיומים לשלב המעשים. יהדות התורה הודיעה: פורשים מהקואליציה.

‏[הקלטה]

‏כתב לא ידוע: "יהיה חוק בסוף?"

‏אמיר אטינגר: "לא, יהיה חוק או שאתם הולכים לפזר, או לפרוש?"

‏ח"כ משה גפני: "אני לא יודע".

‏אמיר אטינגר: "אתה תעזוב את ועדת הכספים?"

‏ח"כ משה גפני: "מי שאל את השאלה הזאת?"

‏אמיר אטינגר: "אני שאלתי את השאלה הזאת".

‏ח"כ משה גפני: "וואי, כן".

‏אלעד: אבל רק רגע, זה לא נגמר. אני הקלטתי את הפסקה הקודמת בשעה 8 וקצת בערב. עכשיו השעה היא כמעט 9, ויש דיווחים שדווקא אולי מצליחים להגיע לפשרות ושאולי לא תהיה פרישה של יהדות התורה. אז נדמה לי שעדיף שאחכה עוד טיפה.

‏[מוזיקה]

‏טוב, השעה עכשיו 11 ועשרה. שוב המאזניים זזו, שוב מדברים על פרישה, ויולי אדלשטיין אומר שהוא לא מתכוון להתפשר, והאמירה הזו באה אחרי לחץ מאוד מסיבי שהפעילו עליו אנשי המילואים.

‏[הקלטה] יונתן שלו: "יולי, מה קורה איתך תגיד לי? אתה בהובלת העסקנים ונתניהו בוחר דווקא עכשיו, ברגעים הכי כואבים של המדינה הזאתי, לגבות השתמטות וסרבנות של מגזר שלם? אנחנו אנשי המילואים דורשים ממך כמה דברים פשוטים. אל תיתן יד להשתמטות, אל תפקיר את הדם של הלוחמים בשביל משתמטים וסרבנים, ואל תציג את הצעת החוק היום. אל."

‏[מוזיקה]

‏אלעד: השעה לקראת חצות. שוב, התפתחות. חבר הכנסת גפני נכנס לשיחה אצל נתניהו. אומרים שראש הממשלה בעצמו מעורב עכשיו ברמת הניסוח של טיוטת חוק הגיוס, הכל כדי לנסות ולפתור את המשבר.

‏[מוזיקה]

‏שלוש דקות עברו מהמשפט הקודם. היי, שוב אני. אגודת ישראל הודיעה עכשיו שהיא מצטרפת לדגל התורה וגם היא פורשת מהממשלה.

‏[מוזיקת מעבר קצרצרה]

‏תראו, הפוליטיקה, וזו בסוף פוליטיקה, יכולה להמשיך ככה עד הבוקר, אבל הסיפור יישאר בסוף אותו סיפור. המשבר הזה לא התחיל היום וספק רב אם יסתיים היום. יהדות התורה תפרוש או לא תפרוש, זה עדיין לא אומר שהממשלה נופלת או שהכנסת מתפזרת. נכון לעכשיו, השעה קצת אחרי חצות, כל מה שקרה היום בכנסת הוא עדיין הפיך.

‏לפני קצת יותר מחודש, בפעם הקודמת שהחרדים איימו שהם אוטוטו מפרקים את הממשלה, אנחנו דיברנו עם יאיר שרקי על משבר חוק הגיוס. מאז, מאז השיחה ההיא, נפתחה והסתיימה מלחמה באיראן, ראש הממשלה נסע לבית הלבן וחזר, 27 חיילים נפלו בקרבות בעזה מאז, שלושה מהם אתמול. ובתוך כל זה, ולמרות כל זה, הנה, אנחנו נמצאים בעצם באותה נקודה. האיום ההוא, מלפני חודש, מתממש עכשיו, שוב, לפחות נכון לרגע זה.

‏[מוזיקה]

‏אז הפעם אנחנו שוב עם יאיר שרקי, שיסביר לנו מה קרה בחודש האחרון ואיך הניסיון לעגן את אי השוויון בנטל בחוק, הקטין את הקואליציה ל-61 חברים.

‏שלום שרקי.

‏יאיר: שלום אלעד.

‏אלעד: בואו נחזור לשיחה האחרונה שלנו בנושא הזה, ונמשיך מהמקום שבו עצרנו אז, בפעם הקודמת, שממש היה נדמה כאילו האיום של המפלגות החרדיות לפרוש מהממשלה עומד אוטוטו להתממש.

‏יאיר: לילה לפני התקיפה באיראן, כנסת ישראל בדרמה גדולה, החרדים מתכננים להצביע בקריאה טרומית על פיזור הכנסת, כי הם לא קיבלו מה שהם רוצים. הם דרשו חוק גיוס, ואחר כך טיוטה, ואחר כך מסמך הסכמות, ובסוף הם קיבלו בשתיים אחרי חצות, איזה שהן הסכמות בעל פה עם יולי אדלשטיין. מדינה שלמה התעוררה בבוקר והופתעה לגלות שהכנסת לא פוזרה בטרומית, אלא החרדים ואדלשטיין פתאום מודיעים על עשן לבן. המילואימניקים היו בהלם, קוראים את ההסכמות, לא מבינים איך זה קרה להם. אגב, גם ברחוב החרדי היו אנשים בהלם ואמרו, "רגע, איך הם הסכימו לדבר הזה?" ואז כחלוף עוד כמה שעות, מטוסינו יצאו לאיראן ואני חושב שכולם הבינו מה גרם לצדדים לשבור את עמדות הבסיס שלהם.

‏אבל זה היה ערב דרמטי, כי לכאורה, יש בו נייר שאיש לא ראה אותו, אבל איזשהו נייר צעטלה, על נייר דפדפת צהוב, כתוב בדיו כחולה בכתב יד, שיש בו הסכמות של שני הצדדים, בסדר? אני מת לראות את הנייר הזה, כן? כי אתה כל כך רוצה להבין על מה הם הסכימו. אז יצאו כל מיני הדלפות וראיונות מסגרת, אבל זה לא במקרה שהנייר הזה לקח המון זמן, למעשה לוקח המון זמן, להפוך אותו לחוק. ובנקודת הזמן, בדקות שאנחנו מדברים, עדיין לא קיבלנו את זה כחוק. מה כל כך מסובך? הסכמתם על משהו, לנסח הצעת חוק זה אירוע שאפילו ChatGPT יודע לעשות. מה האירוע? ומתברר שכל ניואנס וניואנס הוא מלחמה של ממש. ופה אנחנו עומדים. האם אותן הבנות של רגע אחד בחסות התקיפה באיראן, שבעצם אנחנו יודעים שאדלשטיין כיו"ר ועדת חוץ וביטחון יודע, ודרעי כחבר הקבינט המצומצם, גם אם לא רשמית, יודע, וגפני הוחתם שו"ס ונתניהו סיפר גם לו. אז אתה מבין שכולם הסכימו משהו בחסות הידיעה שיש משהו גדול יותר בדרך, אבל הם הסכימו לו, והם לכאורה מחויבים לו. אז… אז למה זה לוקח כל כך הרבה זמן לתרגם את זה לחוק? וזה מה שמביא אותנו שוב למשבר הנוכחי.

‏אלעד: כלומר, אתה יודע מה צבע הדף, אתה יודע מה צבע הדיו, אבל אתה לא יודע מה היה כתוב, זה מה שאתה אומר לי.

‏יאיר: אנשים שהיו בחדר, אז אתה יודע, הם ראו את ה… ראו על מה כותבים וראו מי כותב, אבל אבל את הפתק עצמו אף אחד לא צילם, אתה מבין?

‏אלעד: הבנתי אותך. ולמרות שלא ראית פיזית את הדף עצמו, אתה כן יודע מה מספרים עליו, מה אומרים שהוסכם. אז תסביר לי, אנחנו ערב ההתקפה באיראן, על מה הסכימו החרדים ואדלשטיין?

‏יאיר: החרדים הסכימו תקדימית לשני דברים: למכסות, כלומר למספרים ולסנקציות. אבל אדלשטיין הסכים שהסנקציות יהיו מדורגות, ולפחות בהתחלה הסנקציות יהיו סנקציות מאוד לא משמעותיות. כלומר, מה שעכשיו חל על הישיבות ועל הצעירים החרדיים זה שאין תקציב לישיבות לצעירים בגיל גיוס ואין מעונות יום. וזה שני הדברים הכי כואבים לחרדים, ושניהם חוזרים מיד ברגע שעובר חוק.

‏מה כן יהיה, איזה סנקציות יהיו מהיום הראשון? אי אפשר להוציא רישיון נהיגה. עכשיו, אתה יודע, בישיבות, במסגרת הניסיון לשמור את הבחורים בתוך הסיסטם של הישיבה, אז ממילא התקנונים אוסרים להוציא רישיון נהיגה. אז הרבנים מאוד ישמחו שהחוק לא יאפשר לחבר'ה שלהם להוציא רישיון. אז המגבלות הן על טיסה לחו"ל, לא נעים, אבל בסך הכל דווקא זה דוחק פנימה לישיבות. או אתה יודע מה? יותר מזה, יש עכשיו הפסקת מימון ללימודים אקדמיים למי שלא שירת. סבבה. [צוחק] הם ישמחו שלא יקחו את הלימודים האקדמיים. אתה מבין? כלומר, כל הסנקציות שכן יחולו מהיום הראשון, סנקציות שמשרתות את הסיסטם החרדי.

‏אלעד: למה? מה המספרים שדיברו עליהם שם?

‏יאיר: מבחינת המספרים, מה שדובר זה 4,800 בשנה הראשונה וכ-5,000 בשנה השנייה, כלומר, לא במקרה נתניהו מדבר בגלוי. 10,000 חרדים יתגייסו תוך שנתיים, זה מספר שהוא נמצא בחוץ, כשהיעד הוא תוך 5 או 7 שנים, זה בוויכוח, להגיע ל-50% ממחזור הגיוס.

‏עכשיו, זה בלוף, ואני אסביר לך למה. כי כשאתה אומר 50% ממחזור הגיוס, אתה מסתכל, נגיד, כמה בני 18 חרדים יש בנים? 14,000. 50% ממחזור הגיוס זה 7,000. כלומר, זה יעד הגיוס, נגיד, בעוד 5 שנים. אבל לצורך ה-7,000 האלה, אני יכול לגייס לא רק מבני ה-18, אלא מבני ה-18 עד 26. כלומר, גייסתי חצי מחזור מתוך שמונה מחזורים. ואז אתה אפילו לא ב-10%. הבנת?

‏אלעד: אני חושב, כי בעצם אתה מתאר שתי בריכות. בריכה אחת של מחזור הגיוס שהוא רק בני 18, והשנייה, הבריכה הגדולה יותר, היא בעצם כל מי שאמור להתגייס וכרגע לא מגויס, כל בני ה-18 עד ה-26. ואם אתה לוקח 50% מהבריכה הקטנה, אז אתה באופן טבעי תישאר עם מעט מאוד מים.

‏יאיר: ולכן אתה צריך עוד 8 שנים רצופות, שאתה רץ על המצב הזה, שבו אתה מגייס מספרית חצי ממחזור הגיוס בכל שנה, כדי להגיע לזה בעולם הריאלי, כי… שכל המים בבריכה יתחלפו. שכל מחזור הדם של בני 18 עד 26, איזה ביטוי מצמרר להגיד "מחזור הדם", אבל שכולו התחלף. ואם 8 שנים רצופות אתה במצב הזה, שאתה מגייס חצי מהמספר הריאלי של בני ה-18, אז כעבור 8 שנים אתה נמצא שם באמת. אתה צריך להחליף דור כדי להגיע למימוש ריאלי של מה שאתה מצהיר שאתה תעשה תוך 5 שנים או 7 שנים. ולכן בשורה אחת, החרדים התפשרו על העיקרון, הם לראשונה מוכנים לסנקציות ולמספרים, אבל אדלשטיין התפשר על התוכן, שהסנקציות והמספרים… כאלה שהחרדים יוכלו לחיות איתם.

‏אלעד: תראה, אז אני מבין שקצת לפני שישראל תקפה באיראן, החרדים הסכימו לעקרונות שהם לא הסכימו להם בעבר. סנקציות עתידיות, מכסות גיוס, לזה הם אמרו כן. אבל כשבוחנים את התוכן, כמו שאמרת, בתוך העקרונות, שם אדלשטיין הלך כברת דרך לקראת החרדים. הסנקציות יהיו כאלה שההנהגה החרדית יכולה לקבל יותר בקלות, גם מספר המתגייסים הוא משהו שאפשר לשחק איתו. כלומר, זה מסביר לי למה ארגוני המשרתים, המילואימניקים, נשות המילואימניקים, למה כולם מתחו ביקורת חריפה על אדלשטיין כשהתפרסם אותו מתווה שהוא הסכים לקבל.

‏יאיר: נכון. אדלשטיין הרי עמד בקשר עין עם כל ארגוני המילואימניקים באשר הם, ודיבר איתם וראה אותם בחוץ וביטחון, והיה מחויב להם. והם היו כל כך בהלם מההבנות באותו בוקר שהם אמרו "רגע, רגע, יכול להיות שלא הבנו", מרוב שזה היה להם לא הגיוני. אדלשטיין מזמין אותם אליו הביתה לפגישה מאוד טעונה, והם פשוט יוצאים עליו ב-200. והוא לא יכול להגיד להם את המשפט, "חברים, הלילה מטוסינו יוצאים לאיראן, לא יכולתי לשאת על כתפיי את הפלת הממשלה ואולי את סיכול המבצע". ולכן הוא אומר להם "נראה, נחשוב, אני לא אחזור במה שהבטחתי, אבל בתוך הפרוסס אפשר אולי להקשיח קצת". אומר להם "בואו נראה, בוא ננסח משהו למחר בבוקר". בלילה המטוסים תוקפים, וכולם מבינים מה היה.

‏אלעד: ובציבור החרדי באותו זמן, גם היו מאוכזבים ממה שההנהגה שלהם הסכימה לקבל?

‏יאיר: לא. הציבור החרדי, מכיוון שההנהגה מגובה ברבנים, לא אומר "איך הסכמתם?", אבל יש גורמים רבניים, בעיקר בקבוצות שתמיד יותר איתגרו את הפוליטיקה החרדית, שאומרים: "רגע, לא יכול להיות שהסכמתם למכסות, לא יכול להיות שהסכמתם לסנקציות", ולהם אומרים "בואו שנייה, בוא נראה את החוק לפני שאנחנו מתפוצצים". וזה באמת שאלה טובה, מה יהיה כתוב בחוק עצמו? כי תמיד היה… הייתה תחושה שאריאל אטיאס מנהל משא ומתן, ובתוך החדר הוא מדבר על מושגים שבחוץ הרבנים אומרים "לא יקום ולא יהיה". אז אתה שואל את עצמך, הוא מנהל משא ומתן בלי מנדט, או שזה טקטיקה של משא ומתן שהרבנים מקצינים בחוץ אבל נותנים לו חבל בפנים? מה בדיוק קורה? ורגע המבחן הזה עוד לא לגמרי קרה כי החרדים באמת כל כך מחכים והם לא במקרה אובססיביים לנייר. הם רוצים לראות אותו. מה כתוב שם. כשאתה קורא הצעת חוק, מי שזאת העבודה שלו, הוא מהר מאוד מבין מה כתוב שם. ואני חושב שזה יהיה רגע מאוד מאוד דרמטי, שבו החרדים, שמאוד לוחצים על אדלשטיין לפרסם נוסח של הצעת חוק, יקראו פתאום את הנוסח ויגידו "רגע, למה בעצם לחצנו עליו שיעשה את זה?"

‏אלעד: זהו, שאתה ואני מדברים כשברקע הדרמה בכנסת בעצומה. המפלגות החרדיות עדיין מחכות לאדלשטיין שיציג את החוק שהוא ניסח, בהתאם להסכמות של הצדדים, וכרגע לפחות, השעה מה? עשר וחצי בלילה, יום שני, וזה לא קרה, בינתיים. ומעניין אותי לשמוע ממך, בהנחה שאדלשטיין פשוט יקח את ההסכמות ההן, מלפני המלחמה באיראן, כמו שהן כלשונן, ויתרגם אותן להצעת חוק. החוק הזה יהיה חוק טוב? הוא יקדם שוויון בנטל?

‏יאיר: תראה, ביושר צריך להגיד, אם החרדים אכן יסכימו לחוק הזה ויתמכו בו אקטיבית בכנסת בהרמת יד, יקרה פה משהו שלא קרה מעולם. זה כל אדם ישר שבקיא בסוגיית הגיוס היסטורית, יגיד לך, החרדים זזו מעמדות הבסיס. בעבר, אגב, הם לא הסכימו לתמוך אקטיבית גם בחוקי גיוס יותר נוחים, הם תמיד היו יוצאים מהמליאה וזה היה עובר באצבעות של אחרים. אם פה הפעם הם יהיו ויבואו ויצביעו בעד, כל החרדים כאיש אחד, על חוק שקובע שביום מן הימים תהיה סנקציה כזאת, על חוק שקובע שתוך כך וכך זמן צריך להגיע למספר מגויסים, זה דרמטי. זה תקדימי, זה לא היה. אבל פשוט העולם השתנה. כלומר, זה שהחרדים השתנו בדרך זה נחמד, אבל העולם השתנה יותר. המלחמה הארוכה בתולדותינו, רשימת החללים הבלתי נגמרת, המילואימניקים הנאנקים, המחירים שאנחנו לא מתחילים להבין אותם של דור שלם, הופכים את כל הדיון הזה למגוחך. כלומר, נכון, החרדים באמת זזו. סבבה, אבל המציאות זזה הרבה יותר מהם.

‏[מוזיקה]

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: שרקי, בוא נמשיך במסע בזמן כדי להבין את הנקודה שבה אנחנו נמצאים עכשיו ואיך הגענו אליה. היו הסכמות על מתווה, אדלשטיין הלך בעצם לגבש מהן טיוטת חוק. החרדים חיכו לו, חיכו לראות את הטיוטה שלו. נפתחה בינתיים מלחמה באיראן, ומה? במשך 12 יום כל העניין הוקפא?

‏יאיר: נכון. אף אחד לא מנסח את החוק. לכאורה, אתה יודע, האנשים שאמורים לנסח את החוק לא היו במטוסים, כן? מעל טהרן. חלקם לפחות יכלו להתקדם עם זה, אבל… אבל כולם היו במוד אחר. המדינה תחת הפצצות, אני מניח שיו"ר ועדת חוץ וביטחון כן היה עסוק גם בהיבטים ביטחוניים. נתנו גם את סוף השבוע שאחרי המלחמה באיראן, ואז חזרו לשולחן.

‏אלעד: זהו, אתה אומר שחזרו לשולחן, אבל הימים עברו, ואדלשטיין עדיין לא הציג טיוטה, והחרדים הלכו ואיבדו סבלנות, ונתניהו המשיך בשלו, קבע פגישה עם טראמפ והטיסה שלו לוושינגטון התעכבה כי דווח שבמפלגות החרדיות היה מי שאיים עליו שאם לא תהיה התקדמות בנושא חוק הגיוס, כשנתניהו יחזור מוושינגטון לא תהיה לו ממשלה. ואנחנו דיברנו, שרקי, על העניין הזה גם בעבר. הכל תלוי באדלשטיין, כי דרך ועדת החוץ והביטחון, שהוא היושב ראש שלה, נמצא בעצם המסלול היעיל ביותר, המהיר ביותר, וגם הבטוח ביותר משפטית, להעביר חוק גיוס. כל דרך אחרת תהיה הרבה הרבה יותר מורכבת. אז אדלשטיין הוא זה שצריך לנסח, צריך להסכים, הוא זה שצריך לקדם את החוק.

‏יאיר: כן. יולי אדלשטיין הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון, אדלשטיין על בסיס ההסכמות עם החרדים, מול היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון. זה התהליך. כותבים, לוקחים את ההסכמות העקרוניות ומתמללים אותם לחוק. עכשיו, החוק הוא תמיד יותר מפורט מההסכמות העקרוניות. למשל, אם הסכמתי ל-5,000 מגויסים בשנה. נניח. האם אני סופר גם זק"א בפנים? וג'ובניקים אני סופר או רק לוחמים ותומכי לחימה כמו שאדלשטיין תמיד אמר? מי נספר? מי נספר כדי להגיע למכסה? אז יכול להיות שבחדר הם סיכמו על מספרים עקרוניים, אבל עכשיו רבים על מי בתוך המספרים, וזה משנה את כל התמונה. ולכן התהליך הוא עכשיו שאדלשטיין, על בסיס ההבנות עם החרדים, יושב עם היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, מירי פרנקל שור, והם מנסחים.

‏עכשיו, החרדים היו כל כך בלחץ לפני שנתניהו טס לוושינגטון, אמרו: "אתה לא טס אם אין לנו הבנות". אז נתניהו הכריח את אדלשטיין לשבת עם אריאל אטיאס ולהציג לו משהו. אדלשטיין אמר: "אני לא רוצה להציג משהו, כי המשהו בעבודה. זה טיוטה בפרוסס. מה, למה, למה שאני אראה אותה?" נתניהו אמר לו: "לא, תיפגש איתו וזה", אז אדלשטיין אמר: "אין בעיה, אתה רוצה שאני אראה לו טיוטה? אני אראה לו טיוטה". הראה טיוטה. להבנתי אגב, אדלשטיין לא הסכים לתת לו אותה. חלק מהגורמים שמעורים בנעשה אומרים שהוא הקריא לו אבל לא נתן לו את נייר. ללמדך על עומק האמון וגם עומק הבשלות של המסמך. יותר מזה, גפני, או מישהו אחר מדגל התורה, רצה להצטרף לפגישה, אז גם אמרו לו "לא, זה רק אטיאס". עוד פעם ללמד אותך משהו על ה… על האופן שבו הדברים מתנהלים שם.

‏החרדים לא היו מרוצים מהתוצאות של הפגישה הזאת, לכן נתניהו טס, אבל הם המשיכו להחרים את ההצבעות. זה אירוע די מטורף, שלא מדובר, אבל בעצם כבר לדעתי מראשית מאי, הקואליציה לא מתפקדת ביכולתה להעביר חוקים. כלומר, יש לה אכן רוב בכנסת, הממשלה מושלת, אבל היכולת לחוקק דבר מה לא קיימת בכלל. כי החרדים לא באים, אז אין רוב, אז כל פעם, כל שבוע בימי רביעי ועכשיו גם בימי שני, מושכים את ה… מושכים את הצעות החוק. זה דבר משמעותי מבחינת היכולת של קואליציה לשייט. עכשיו, אפשר לשייט ככה אולי שנה, אבל אתה פשוט שנה בלי חקיקה אפקטיבית.

‏וזהו, ונכון לעכשיו החרדים, אם התאריך הקודם היה חג השבועות, שעבר זה מכבר, אז היה עוד תת תאריך שעלה בשיחה של נתניהו עם הרב הירש, שזה היה י"ז בתמוז. הרב אמר לו: "לכל המאוחר י"ז בתמוז", נתניהו אמר לו: "לא, לא, אני צריך ראש השנה". כן, הכל לפי לוח השנה העברי. י"ז בתמוז היה יום ראשון השבוע. ממוצאי הצום, שראו הרבנים החרדים שחוק אַיִן, אז הם נאלצו לעמוד במילתם ולהורות על פרישה, אבל גם ההוראה על פרישה, אתה יודע, היא מגיעה עם מנגנון השהיה, כי החרדים נורא נורא לא רוצים את הדבר הזה, ולכן הם אמרו "אנחנו פורשים, אבל בעוד יומיים. מחר. בעוד רגע". מתי שהוא אגב, הרגע הזה מגיע. אולי אנחנו בדיוק ברגע הזה.

‏אלעד: ויש עוד דבר, שרקי, שמשפיע על תחושת הבהילות הזו ועל הלחץ שהמפלגות החרדיות והרבנים נמצאים בו, וזה שורת המהלכים שיוזם צה"ל. צה"ל שמדבר על מחסור חמור מאוד בחיילים, צה"ל שהחליט להאריך בשנה שירות של סדירניקים ואז חזר בו בעקבות הביקורת, צה"ל שהודיע שהוא מתכוון להוציא 54,000 צווי גיוס לצעירים חרדים ולהגביר אכיפה למי מהם שלא יתייצב.

‏יאיר: כן. כולם יקבלו בחודש הקרוב את הנייר הביתה, כל צעיר חרדי בן 18 עד 26 יקבל פתק הביתה מהצבא. פעם ראשונה שצבא הגנה לישראל, פעם ראשונה שמדינת ישראל בעצם מדברת עם כל צעיר חרדי באופן פרטי. לא באמצעות המנגנון, לא עם הקהילה, לא עם העסקנים, לא באיזה דיל מעל הראש שלו. מדברים איתו. "שלום אדוני, בוא ללשכת גיוס". שאלה טובה אם הוא יבוא, אבל זה רגע תקדימי וחשוב. מתי הם נעצרים? איפה מתחיל הבלאגן? כשהם מגיעים למשל לנתב"ג. ואז שם, במעבר הגבול, "אה שלום אדוני, מחפשים אותך מהצבא, בוא, בוא הצידה".

‏הצבא תדרך שהוא הולך לעשות דבר דומה גם במחסומים המקיפים של השכונות החרדיות, של הערים החרדיות. זה אירוע רציני מאוד מבחינת החרדים. והצבא כאילו מריץ את זה. עכשיו, בצה"ל נשבעים שאין קשר ללו"ז החקיקה, שהם תכננו את זה מראש. וזה עכשיו יהיה רגע מאוד דרמטי, כי אם לא יהיה חוק עד סוף החודש ויש סיכוי מאוד טוב שלא יהיה חוק עד סוף החודש, אז אנחנו נצטרך לראות האם צה"ל עומד במילתו, ומה המשמעויות של זה.

‏אלעד: אז זהו, אבל צריך להגיד, זה עוד לא קרה. כלומר, בעצם בשטח עדיין לא ראינו שינוי מהותי. ואתה יודע מה, להפך, אולי העובדה שאין שינוי, שאין חוג גיוס, ועוד דדליין בא ועבר, והצבא אומר שהוא אוטוטו יגביר את הליך הגיוס. אולי זו הסיבה שאתה ואני מדברים עכשיו על פרישה אפשרית מהממשלה, לא בטווח של חודשים, לא בטווח של שבועות או ימים, אלא בטווח של שעות.

‏יאיר: הרבנים החרדים, במוצאי י"ז תמוז, שהוא תאריך נוסף שעלה בשיחות עם נתניהו, משראו שלא נותנים להם לראות אפילו את ה… את הנוסח של החוק, עזוב להעביר את החוק עד י"ז בתמוז, אשכרה לא נותנים להם את ה… את הנייר. סתם, הצעת חוק, אתה יודע, יש בכנסת, הרי מסתובבות אלפי הצעות חוק. תראה נייר, הצעת חוק, תיקון לחוק שירות ביטחון, התשפ"א, משהו כזה. תן לנו לקרוא, נתחיל להתווכח על משהו. לא נותנים להם את הדבר הזה. הם אומרים: "רגע, אם ככה, אז אנחנו כבר בחוץ".

‏אלעד: תגיד, שרקי, אתה יודע להגיד לי מה בעצם רוצה אדלשטיין? מה התוכנית שלו? כי נזרקות כל מיני טענות, כל מיני האשמות לאוויר. אמרו עליו שהוא מנסה להפיל את הממשלה כי הוא בכלל מתואם עם בנט. אמרו עליו שהוא מנסה לדחוף לבחירות כי הוא בכלל מתואם עם נתניהו. אמרו עליו, בטח ביממה האחרונה, כמעט הכל.

‏יאיר: יש כל מיני פרשנויות פוליטיות למה. האם הוא ראה שנתניהו חזר לסוס והחליט לא לריב עם נתניהו? האם הוא מתואם איתו עד הסוף? אגב, יש מי שיגיד לך בקרב החרדים שהפוך, אדלשטיין בעצם חזר לסורו. הוא הסכים באותו לילה, הוא אכן לא אומר רשמית, "הסכמתי רק כי עבדתי עליכם כדי שנוכל לתקוף באיראן". אבל העובדה שהוא לא מפרסם את החוק, ואם עכשיו יתפרסם חוק אז יהיה חוק לא תואם את אותן הבנוֹת, מוכיחה שאדלשטיין כן עשה פה טריק.

‏אני נזהר בשיפוט כי עוד לא ראיתי את הנייר, שבכל שעה או דקה יכול להתפרסם, כן? כבר הרבה ימים שאדלשטיין אומר להם "מחר אולי", "מחר אולי", והחרדים לא במקרה מאבדים סבלנות. הם יותר מדי פעמים שומעים שזה עניין של יום יומיים. ואין נייר.

‏אלעד: יכול להיות שאחרי איראן, נתניהו אומר לעצמו עכשיו "שיריבו, שיפרשו מצידי, מבחינתי בכלל זה לא דבר רע בהכרח שהמפלגות החרדיות יפילו את הממשלה ונלך לבחירות".

‏יאיר: לא, יש תזה שאולי לנתניהו פחות אכפת, וזה תזה רצינית בעיניי. זה לא שנתניהו עכשיו, אתה יודע, מושך בחוטים, אומר לאדלשטיין "תקשיח כדי שהחרדים יפרקו", יש כל מיני, אתה יודע, תזות מאוד מרחיקות לכת. אבל אם אני נתניהו, אני יודע שיכול להיות שסמוטריץ' מפרק לי את הממשלה מהכיוון שלו. הרי, תזכור שכמו באירוע עם איראן, שבו לנתניהו, ובעצם לרבים מהבכירים שניהלו את המשבר, היו קלפים שקופים שאנחנו לא ראינו, גם עכשיו נתניהו הוא בעצם היחיד שיודע האם ראש הממשלה באמת רוצה ללכת לעסקה ומה הסיכוי שהיא תקרה. הוא היחיד שיודע באמת. אנחנו יש לנו הערכות, יש לנו סימנים, יש לנו מקורבים, יש לנו הדלפות. הוא יודע. הוא יודע אם הוא רוצה ללכת לעסקה כן או לא, והוא גם יודע בדיוק מה סמוטריץ' ובן גביר איימו עליו. זה שאלה אחרת מה הוא מעריך שהם מסוגלים לקיים. אבל כשנתניהו מנהל את המשבר הזה, אז הוא יודע שיש לו עוד משבר אחר פתוח, והוא בסביבתו, כן טוענים שהוא הולך לעסקה. אז אם הוא הולך לעסקה כזאת שאולי סמוטריץ' ינשור מצד אחד, אז אולי הוא כבר, לא נורא לו שגם החרדים ינשרו מצד אחר, ולפחות הוא לא, הוא לא ילך לבחירות, שגם סמוטריץ' נגדו כי הוא עשה עסקה מופקרת מבחינת הימין העמוק, וגם החרדים הציגו ניצחון והוא בעצם מכר… מכר את המילואימניקים. ולכן יש פה איזה איזושהי סיטואציה שיכול להיות שנתניהו, אני אפילו חושב שדי בטוח שנתניהו מתכתב בין המשברים. כלומר, משבר הגיוס מנוהל עם פזילה למשבר עם סמוטריץ' ובן גביר ולהפך. ועד שהוא לא ידע מה סופו של משבר אחד, הוא ישמח להשאיר לעצמו את האופציות פתוחות במשבר האחר.

‏אלעד: תראה, אם יש משהו אחד שאפשר לומר על נתניהו בשנתיים האחרונות, זה שהוא כבר הורגל לנהל מלחמות בכמה חזיתות.

‏יאיר: אה, כן. להבדיל, אבל כן. זה לנהל… אגב, אני חושב שזה כבר שיחה אחרת על נתניהו, אבל באישיותו הוא תמיד מנהל כמה מסלולים מתחרים באותה רצינות, והוא לא בוחר ביניהם עד הרגע האחרון. הוא פשוט חופר חפירות לשני כיוונים שונים לחלוטין, כמו במשא ומתן קואליציוני. אתה מדמיין שתי ממשלות שונות, ומחזיק את המשא ומתן פתוח עד הדקה ה-99, עד שאתה חייב לחתוך ואז אתה מבריז לאחד והולך עם האחר. ונראה לי שגם עכשיו הוא… הוא עדיין לא סגר את זה.

‏אלעד: טוב, יש לי הרגשה שעוד ניפגש כאן עם עוד דרמה סביב חוק הגיוס ממש בקרוב.

‏שרקי, תודה.

‏יאיר: תודה אלעד.

‏[מוזיקה]

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני, הילה פז ודניאל שחר, על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקה מתנגנת עד שנפסקת]

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה