אחד ביום - העסקה שמאחורי העסקה

פתאום, אחרי שנתיים, הם כבר לא פוסטרים. פתאום הם כאן, מחבקים ומחובקים. וזה הרגיש שונה מכל הפעמים הקודמות כי אחרי שנתיים של מלחמה קשה, אין יותר חטופים חיים בעזה. הפעם, אנחנו עם הסיפור של פעיל השלום ד״ר גרשון בסקין והציר המקביל של העסקה מאחורי העסקה, וקידם את סיום המלחמה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/10/2025.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום רביעי, 15 באוקטובר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12.

[הקלטה]

כתבת חדשות: "ספר מה אתה עושה, מי אתה, מה אתה עושה פה?"

מרואיין: "אני מוכר בייגלה ושתייה, נותן שירות לאנשים."

כתבת: "ומה, מה עכשיו?"

מרואיין: "עכשיו נדמה לי שזה יום אחרון. זהו, נגמר."

אלעד: אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

[הקלטה, קולות אנשים בכיכר]

עירית: "שמי עירית, אני מצוות חולצה בכיכר החטופים, מתנדבת. אנחנו מחכות, הם חוזרים הביתה, אנחנו חוזרות הביתה. לסגור את המקום. להתראות. ויאללה. עכשיו זהו, נגמר."

מרואיינת א: "וואו, זה התחלה וזה סוף וזה ולא להאמין שהמלחמה נגמרה."

מרואיין: "טוב שהיום הזה הגיע ונגמר ודי, די למלחמה. הגיע זמן שלום."

[מוזיקה מתגברת]

[הקלטה]

עינב צנגאוקר: "…גדול, מתן, אתה חוזר הביתה, כולכם חוזרים הביתה! אני אוהבת אותך, חיים שלי!"

אילנה קריצ'בסקי: "עוד שעה, ממי!"

עינב צנגאוקר: "תודה לאל, נגמרה המלחמה."

אילנה: "נגמרה המלחמה, ממי!"

עינב: "נגמרה המלחמה! נגמרה המלחמה!"

אלעד: נגמר. זו הייתה ההרגשה. שנגמר.

[הקלטה] מנחָה בכיכר החטופים: "החטופים בידיים של צה"ל!" [קריאות שמחה בכיכר]

אלעד: פתאום, עינב צנגאוקר היא כבר לא אימא שנלחמת על הבן החטוף שלה, אלא אימא שדואגת לו, כי הוא נראה חיוור.

[הקלטה]

עינב צנגאוקר: "חיים שלי, חיים שלי, אתה אלוף, גיבור, אלוף גיבור, כפרה עליך אני. חיים שלי, אתה רוצה לשתות? כפרה עליך."

מתן צנגאוקר: "לא,אני בסדר. השקו אותי…"

אלעד: פתאום דוד ואריאל קוניו הם לא שני אחים מהפוסטרים שסילביה האימא, ששרון האישה וארבל בת הזוג נלחמו עליהם. פתאום הם שני אחים שובבים שהתחבאו בצד והבהילו את המשפחה שבאה לראות אותם.

[הקלטה של זעקות שמחה]

אלעד: עומרי מירן הוא שוב בעל ואבא ששיחק עם רוני ועלמא שלו במשחקי הילדים.

[הקלטה]

לישי לביא-מירן: "לרוני או לאבא?"

רוני: "לרוני!"

לישי: "יפה."

אלעד: אבינתן אור הוא שוב אבינתן של נועה.

[הקלטה] אבינתן: "אווו, ג'ונני, חבּיבּתי. חביבי, [קולות נשיקות] חלאס."

אלעד: ומתן אנגרסט הוא שוב מעריץ של עומר אדם.

[הקלטה] מתן אנגרסט: "הזמיר [שיר מנוגן ברקע]. בתקופה, הכי יפה שהיית…"

אלעד: פתאום אחרי שנתיים הם כבר לא פוסטרים, הם לא תמונות, הם לא סרטונים. הם לא מה שהמשפחה שלהם מספרת עליהם. פתאום הם הם. הם כאן. הם מחייכים, הם מחבקים ומחובקים. הם מספרים והם שומעים מה הם פספסו, ויש הרבה מה לעדכן.

[הקלטה] אח של בר קופרשטיין: "אבא… בר, אנחנו גרים בחולון, בר. בר, אנחנו לא גרים בתל אביב. עברנו לחולון."

אלעד: זה הרגיש שונה מכל הפעמים הקודמות, כי אין יותר חטופים ישראלים חיים בעזה. אחרי שנתיים של מלחמה קשה, של נרצחים, של פצועים, של נופלים, של נופלות, של טילים מצפון, מדרום, ממזרח, של תמרונים והפצצות; אחרי שנתיים נוראיות, הפרק הזה נגמר. ובכיכר החטופים רבבות - ממוכר הבייגל ועד מתנדבות צוות החולצות - רבבות חוו בכל הגוף, בלב, איך מרגיש האתוס הישראלי הזה, זה ש… לא מוותרים, לא מפקירים, לא משאירים אחים ואחיות מאחור.

[הקלטה]

דוברת: "זה פשוט חוויה חוץ גופית, זה כאילו כאילו זה כל הזמן היה פחד שזה לא יקרה, שפשוט שהם יחז… לא יחזרו גם, וזה פשוט אה… כאילו פתאום זה פשוט קורה ולראות אותם חיים, זה זה חוויה… זה חוויה חוץ גופית, אין לי…"

דובר: "מרגיש באמת חזרה של התקווה שאפשר לנשום מחדש, ובאמת לא להרגיש כזאת אשמה על כל דבר שעושים פה, [ברקע "גלי, כמה טוב שבאת הביתה"]. סוף סוף לראות את התמונות שלהם מחייכים, זה מדהים. באמת מדהים."

[שירה בכיכר]

אלעד: העניין הוא שזה עדיין לא באמת נגמר. [קולות רקע מהכיכר] זה לא נגמר כי יש לנו עוד אחים ואחות שם, חללים. ואם למדנו משהו אחד בשנתיים האחרונות, זה שהאתוס הישראלי של לא לוותר ולא להפקיר, הוא נוגע בכולם. והוא נוגע לכולם. לחיים ולמתים. למשפחות שזכו לחבק וגם לאלו שמחכות להיפרד. משפחות שעבורן כיכר החטופים עדיין עומדת. הסיכה הצהובה עדיין על הדש. בני משפחה כמו יעל אדר, אימא של תמיר, שעדיין מוחזק בידי חמאס…

[הקלטה] יעל אדר: "אני באמת חשבתי שקודם כל יחזירו הרבה יותר ושיש סיכוי שתמיר יהיה ביניהם. ואם הוא לא יהיה בן ה-15 או 16, שיהיו, שיהיה היום, אז אולי עוד יום, עוד יום, עוד יומיים, אולי גם עוד שבוע, זה משהו שאני עוד יכולה לנשום אותו. וכשאני שאלתי מה הגבלת הזמן? אין הגבלת זמן. יכול להיות שייקח להם חצי שנה או 11 שנה. זה מדהים. כי כולם סומכים על זה ש… צה"ל לא יסוג ולא יתחיל השיקום, אבל היינו שם, עם גולדין ושאול. אז… על האינטרס שלי, של הבן שלי, שיצא להגן על המדינה, לא הגנו. ובגדו בי. בגדו בי."

[מוזיקה שקטה]

אלעד: אנחנו חזרנו אחרי החגים וכל כך הרבה קרה. אנחנו כמובן עוד נדבר על הכול, נבין את הכול, נספר, נשאל, נשמע את הכול. אבל, הפעם נספר סיפור מקביל. סיפור על ציר מקביל, של העסקה לצד העסקה, שהביאה בחזרה הביתה את החטופים החיים וחלק קטן מהחטופים החללים. הציר המקביל שקידם את סיום המלחמה.

[מוזיקה מסתיימת]

שבועיים וחצי אחרי טבח שבעה באוקטובר, ראזי חמד, מבכירי חמאס, התראיין לטלוויזיה הלבנונית. הוא אמר בראיון בין היתר:

[הקלטה] ראזי חמד: "غازي حمد: "إسرائيل لازم نأدبها وحنأدبها مرة ثانية وثالثة. ومش هادي حتكون طوفان الاقصى اول مرة. لأ حتكون تاني وتالتة ورابعة. لانه احنا لدينا اصرار ولدينا قرار…"

אלעד: הוא אמר שם בראיון שאם זה היה תלוי בו היה צריך לבצע את שבעה באוקטובר עוד פעם ועוד פעם ושוב ושוב. רבים בעולם שמעו ונחרדו, אבל היה אדם אחד שנחרד יותר מהאחרים. פשוט כי הוא מכיר אישית את חמד. הוא שמע ממנו במשך שנים אמירות אחרות לגמרי.

ד"ר בסקין: הזדעזעתי. אני ממש אני לא חשבתי שראזי חמד הוא כזה, אבל הוא אה… איך אמר לי ירון בלום לפני כמה ימים: "החבר שלך הוא בן מוות". וכנראה שהוא ברח ומשמש דובר של חמאס בחוץ לארץ, כי הוא ידע משהו על ההתקפה המתוכננת, לא שהוא ידע את כל הפרטים, ידע מה שיקרה. זה, זה אדם אחר ממי שאני הכרתי.

אלעד: זה מה שסיפר לנו פעיל השלום דוקטור גרשון בסקין, כשדיברנו איתו בנובמבר 2023, בסך הכול שלושה שבועות אחרי הטבח. הציר בין גרשון לבין חמד תמיד היה יעיל. הוא זה שהוביל לשחרור גלעד שליט. גרשון, המזועזע, כתב אז לחמד מכתב, אנחנו פרסמנו אותו ובו בין היתר הוא כתב: "זו הפעם האחרונה שאצור איתך קשר. בעבר הייתה בך אנושיות. דיברנו אלף פעם, אבל אתה השתנית, הפכת לאיש רשע. אתה והחברים שלך תשלמו את המחיר".

השבוע דיברנו עם גרשון בסקין שוב.

ד"ר בסקין: אף פעם לא ראיתי אותו חבר, אבל, אני זוכר באותו בוקר שגלעד שליט חזר מהשבי, אני וראזי חמד דיברנו בשבע בבוקר והוא פלט משפט אולי, אתה יודע, פרוידיאני. הוא אמר: "בפעם הבאה נעשה שלום" [מוזיקת רקע]. ואז הוא התאים את עצמו וקצת חזר בו. אבל אני יודע שאצלו לפני, הרבה לפני השבעה באוקטובר, הוא נחשב להיות אדם הכי פרגמטי בחמאס, ומשהו קרה לו, וזה מה שכתבתי במכתב. נודע לי אחרי שכתבתי את המכתב הזה שישראל חיסלה 17 מבני משפחתו. אה… הפגיזו את ביתו. זה… זה בוודאי השפיע עליו, אבל בכל זאת אנחנו במצב אחר.

[מוזיקה מתגברת ונחלשת]

אלעד: הסיבה שדיברנו השבוע שוב עם גרשון היא, כי בשבועות האחרונים פורסם ששוב היה לו חלק מסוים בהליך שהוביל בסופו של דבר לעסקה. פורסם שהציר, שגרשון בסקין הצליח לייצר מול בכירים בחמאס, הזיז משהו, קידם משהו. וזה סיפור מרתק, על איך התקדם מסלול חשאי בשיחות העקיפות שבין ישראל לבין חמאס. זה סיפור שהתחיל מאותו מכתב שבו גרשון כתב לראזי חמד שלא מעוניין לדבר איתו יותר לעולם.

[מוזיקה מסתיימת]

ד"ר בסקין: כמה ימים אחרי שכתבתי את המכתב הזה ופרסמתי אותו והוא הפך להיות ויראלי, אני ישבתי עם שותפי הפלסטיני סאמר סינג'ילאווי אצלו בבית בשיח' ג'ראח. וסאמר אמר לי: "גרשון, עשית טעות". ושאלתי "למה? מה? איזה טעות?". הוא אמר לי: "אולי הקשר שלך עם ראזי חמד יכול להציל חיים". זה היה משפט מאוד כבד. אני חשבתי על זה, ואחרי שבועיים שלושה כתבתי לראזי חמד ואמרתי לו, "אם הקשר שלנו יכול להציל חיים, אני מוכן להמשיך לדבר איתך".

כעבור כ… שלושה שבועות הוא פנה אליי ואנחנו חידשנו את הקשר, אבל אה… הקשר הוא שונה ממה שהיה לפני השבעה באוקטובר. לא היה את השיחות על המשפחה ועל החיים ועל פילוסופיה ועל הדת ועל אסלאם ועל היהדות - שום דבר. רק אינסטרומנטלי בנושאי החטופים וסיום המלחמה.

אלעד: קורקטי. ענייני. אבל הייתה מטרה משותפת מאוד ברורה: למצוא דרך להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה. הקשר ביניהם נמשך, וואטסאפים פה ושם, עדיין לא ממש מלאכת תיווך, אבל זה השתנה.

ד"ר בסקין: תראה, הדבר הכי משמעותי היה באוגוסט 24', שפנו אליי משפחות של חטופים. זה היה תקופה שהאמריקאים עסקו במתווה ביידן.

[הקלטה]

Former US President Joe Biden: “During the six weeks of phase one, Israel and Hamas would negotiate the necessary arrangements to get to phase two.”

ד"ר בסקין: כאשר ביידן הציג את המתווה, שהוא אמר שהוא מתווה של נתניהו, בסוף חודש מאי, אני מיד עליתי לתקשורת וכתבתי שזו עסקה רעה. צריך לדחות את זה. אני לא הבנתי למה מנהלים משא ומתן חלק מהחטופים, על הפסקת אש זמנית, לא על סיום המלחמה והחזרת כל החטופים. אה… זה פשוט נראה לי לא נכון לעשות, כאשר יש אופציה אחרת, לנהל משא ומתן על סיום המלחמה והחזרת כל החטופים. אז אני פניתי לראזי חמד ושאלתי אותו אם חמאס מעוניין לבחון אפשרות להגיע לעסקה שלמה ומקיפה. והוא אמר לי שכן.

אלעד: גרשון, שוב, מטעמו עצמו, שמע את ה"כן" הזה מצד חמד והחליט למשוך בחוט עוד טיפה. הוא בדק עם אנשי צה"ל שהוא מכיר. הוא שאל אותם, תיאורטית, כמה זמן יקח לצבא לצאת מעזה אם צריך. הוא קיבל תשובה: שלושה שבועות. אז גרשון חזר לחמד: "בשלושה שבועות תוכלו להשיב את כל החטופים?", הוא שאל. "אם יש פוטנציאל לעסקה כוללת וגדולה, אתם תהיו מוכנים לקבל אותה?"

ד"ר בסקין: אז הוא אמר לי: "בוא תן לי לבדוק". הוא בדק עם ההנהגה. הוא חזר אליי ואמר לי: "ההנהגה מסכימה", והוא עוד הוסיף: "אנחנו גם מוכנים לוותר על השלטון, על שליטה שלנו בעזה". ואמרתי לו: "תן לי את זה בכתב". הוא נתן לי בערבית, בעברית. אני הקלטתי אותו גם הודעה קולית.

[הקלטה]

Razi Hamed: “Gershon, I explained to you that we supported. We have no problem. As I told you, we have no problem with this proposal.”

ד"ר בסקין: ואני אמרתי את זה לניצן אלון ולעוד אנשים במערכת הישראלית. וניצן אלון כתב לי: "יפה מאוד, אבל ראש הממשלה לא מסכים לסיים את המלחמה". אה… אני אמרתי לניצן אלון: "אנחנו לא חיים בדיקטטורה. יש קבינט, יש ממשלה, יש כנסת, יש עם. העם הוא הריבון. והעם רוצה לסיים את המלחמה ורוצה להחזיר את כל החטופים". הוא אמר לי: "אין, אין מצב".

אלעד: מתוסכל, גרשון ניסה בכל זאת להתקדם בדרכים אחרות.

ד"ר בסקין: אני פניתי ל… למודיעין הקטארי ולמודיעין המצרי, והם אמרו לי: "אנחנו לא יכולים לעשות כלום, אלא אם כן האמריקאים מקדמים את זה". אז פניתי לאמריקאים והעסקה הזאת, שלושת השבועות, הגיעה לשולחנו של ביידן, הגיעה לראש ה-CIA, אז נפגשתי עם שני אנשים מצוות האמריקאי, ואמרו לי בתסכול רב שהם לא יכולים לקדם את זה בכלל.

אלעד: האמריקאים התבררו אז כמבוי סתום, וגרשון קיבל הזמנה להגיע לדוחא.

ד"ר בסקין: אני ישבתי עם שני אנשים מצוות המשא ומתן הקטארי, כולל שר בממשלת קטאר שאחראי על המשא ומתן. ואמרו: "אנחנו מכירים את המתווה הזה, אבל אם האמריקאים לא מאמצים את זה, אי אפשר לעשות כלום".

אלעד: בנקודת הזמן הזו, גרשון הבין שאם תהיה איזושהי דרך לקדם את המתווה הכולל, שחמאס כבר עקרונית אמר לו "כן", שהקטארים אמרו שהוא מקובל, שהמצרים אמרו שהוא מקובל, אז משהו יצטרך להשתנות. משהו באסטרטגיה שלו יצטרך להשתנות.

ד"ר בסקין: שלושה שבועות לפני ה-20 בינואר, יום הכניסה של טראמפ לבית הלבן, הייתי בראש לשכת ראש השב"כ, ורונן בר ביקש ממני לא להפעיל את הערוצים שלי, כי בעוד שלושה שבועות תהיה הפסקת אש. אני הסתכלתי ביומן ושמתי לב ששלושה שבועות זה 20 בינואר. והיה לי ברור, היה גם בתקשורת, אמרו שטראמפ אמר לנתניהו שהוא רוצה שתהיה הפסקת אש לפני שהוא נכנס לבית הלבן. והפסקת האש נכנסה לתוקף ב-19 בינואר. מהרגע הזה, אני החלטתי שאין לי טעם בכלל להיות בקשר עם הצד הישראלי. אין טעם. אין לי מה לומר להם, אין להם כלום לתת לי. הדבר היחיד שיכול לעבוד זה טראמפ.

[הקלטה]

President Donald Trump: “My proudest legacy will be that of a peacemaker and unifier. That’s what I want to be. A peacemaker and a unifier.”

ד"ר בסקין: דונלד טראמפ הוא הבן אדם היחיד שיכול לסיים את המלחמה, זה מה שאמרתי לעצמי. ואז, במשך חודשים, אה… היה לי אה… מאבק עם חמאס. כי אני אמרתי לחמאס: "אתם צריכים לדמיין שאתם יושבים בחדר מול דונלד טראמפ, לא מול הישראלים". כי כל הזמן שהעליתי רעיונות איך לקדם את התהליך, איך המשא ומתן, ההסכם, חמאס חזר אליי, "אבל ישראל לא תסכים". ולא הייתי תשובה, כי זה נכון, ישראל לא הייתה מסכימה. אה… אז אמרתי להם, גם אחר… לפני חודש, אולי חודש וחצי, "תשכחו מהצד הישראלי. אתם יושבים בשולחן עם דונלד טראמפ. אתם צריכים להביא את העסקה שדונלד טראמפ יאמץ".

אלעד: גרשון הבין אז את מה שהיום כבר ברור לגמרי, שטראמפ הוא המפתח להגיע לעסקה, לכל עסקה. הדרך לטראמפ, גרשון הבין, תהיה דרך מי שכבר אז סומן כאיש של הנשיא החדש למשימות המיוחדות, סטיב וויטקוף. גרשון והשותף הפלסטיני שלו שמעו במקרה שוויטקוף אמור להשתתף בכנס ביטקוין באבו דאבי, אז הם אמרו לעצמם: "מה יש לנו להפסיד? שווה לנסות".

ד"ר בסקין: כן. נרשמנו לכנס ונסענו. אה… והיינו כמו כל המשתתפים שהיו בכנס - כמה מאות אנשים, אולי אלף אנשים, וישבנו וחיכינו לראות את וויטקוף. וויטקוף היה בחלק של הכנס שהיה בשביל ה… העשירים, אנשים שתרמו הרבה כסף. אבל עמדנו מחוץ למתחם הזה וראינו אותו שהוא קם מהכיסא, וראינו שהוא יצא לשירותים, ואנחנו עקבנו אחריו ועמדנו מחוץ לשירותים, ושהוא יצא מהשירותים תפסנו אותו. התחלנו לדבר איתו, נתנו לו מאמר שאני וסאמר פרסמנו ביחד, כרטיסי ביקור, קיבלתי את הטלפון וואטסאפ שלו, ומאותו יום התחלתי לשלוח לו מסרים. כמה פעמים בשבוע - מאמרים, רעיונות. השורה התחתונה של דבריי היה תמיד: "רק דונלד טראמפ יכול לסיים את המלחמה".

אלעד: עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים. אני חשבתי בדיוק אותו הדבר. כנס ביטקוין? אבו דאבי? וויטקוף עוד בכלל לא נכנס לתפקיד ובמרכאות או שלא במרכאות, פתאום מתנפלים עליו שניים מחוץ לשירותים, פעיל שלום ישראלי ופלסטיני. הם אומרים שהם מאמינים שהם אלו שיכולים לסיים את המלחמה הארוכה בעזה. אפשר היה לצפות שאדם כמו וויטקוף יגלגל אותם מכל המדרגות.

ד"ר בסקין: אני חושב שזה מה שהיה קורה היום. הוא היה בלתי מנוסה, הוא לא בא מעולם הפוליטיקה, הדיפלומטיה, הוא איש עסקים, אתה מחליף כרטיס ביקור, והתחלתי לשלוח לו. הוא אמר לי הרבה חודשים אחר כך שהוא שאל עליי. דרמר אמר: "כן, אנחנו מכירים אותו, הוא פעל בעניין גלעד שליט או משהו", לא אמר משהו שלילי. רוב הזמן זה היה אני ששולח לו, הוא היה מסמן לי: agree, that's a good idea. הוא היה thumbs up כזה, אה… אימוג'ים, א… תגובות כאלו, אבל בערך לפני חודשיים הוא התחיל לתקשר איתי תקשורת של ממש.

[מוזיקת רקע]

אלעד: חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

[חסות]

אלעד: במשך לא מעט זמן, סטיב וויטקוף עשה לגרשון בסקין את מה שאפשר להגדיר רק "סינון מנומס". אתם מכירים את זה. אימוג'ים של thumbs up על ההודעות שגרשון שלח ושלח ושלח… הוא מעיד על עצמו: הוא התמיד, הוא נדנד, הוא לא התייאש. ואז וויטקוף התחיל לענות.

ד"ר בסקין: אני התחלתי לשלוח לו גם מסרים שקיבלתי מחמאס, כי התחלתי לדבר על… עם חמאס, ויש לי קשר עם שמונה ממנהיגי חמאס, כולם בחו"ל, לא בעזה, ולא מהעז א-דין אל-קסאם, כולם מהדרג המדיני, כולל ראזי חמד, כמובן, אבל לא רק הוא. היו שלושה מההנהגה שתקשרו איתי באופן תדיר. לא רק ראזי, אז ידעתי גם לבדוק אם מה שראזי אומר לי, יש לו גם תוקף אצל אנשים אחרים בהנהגה. והתחלתי לשלוח לוויטקוף מסרים שקיבלתי מחמאס, שרוצים לסיים את המלחמה, מוכנים להחזיר את כל החטופים, יש תנאים… אבל וויטקוף ראה שיש פה משהו רציני, שיש פה ערוץ אמיתי שיכול לנצל אותו כדי להעביר מסרים, מעבר למסרים שהוא מעביר דרך הקטארים והמצרים, וזה ערוץ ישיר, מהיר, כי אני תמיד קיבלתי תגובות. מאוד מהיר. והתחלנו לעבוד.

[מוזיקת רקע שקטה]

אלעד: במשך כל הזמן, גרשון ניסה להבין מה יהיה מקובל על חמאס. המלחמה התקדמה, המציאות הלכה והשתנתה. והמטרה שלו הייתה לנסות לייצר רשימת נקודות לעסקה כוללת שאפשר יהיה להעביר לוויטקוף, ושחמאס עקרונית כבר יגיד עליה "כן".

ד"ר בסקין: כן, אני ביקשתי גם לקבל בכתב, כל הזמן, מה שמוסכם על ההנהגה, לא רק מה שמוסכם על ראזי חמד. הייתה לו בעיה, כי התקשורת שם מסובכת ולא ברור מי מקבל החלטות ואיך מקבלים החלטות. וזה תמיד היה… הוא דיבר על ראש התנועה, ולא היה ברור לי אם מדובר במוחמד דרוויש, שהוא ראש מועצת השורא, או, או ח'ליל אל-חיה. היה לי ברור שגם הוא, חיה וגם דרוויש וגם זאהר אה… ג'אברין, שהוא איש הכספים שהחליף את סאלח אל-עארורי, ח'אלד משעל פה ושם, שלחתי מסרים לח'אלד משעל, אבל בסוף אני החלטתי, זה פשוט יכול להימשך יותר מדי זמן, והחלטתי לעשות מה שעשיתי בעידן של דוד מידן וגלעד שליט. אמרתי לו: "ראזי, תביא לי נייר שמקובל על הנהגת החמאס על סיום המלחמה". הוא שלח לי משהו. אני העברתי את זה לוויטקוף. וויטקוף שאל כל מיני שאלות, ביקש לשנות דברים. אני וראזי ו-וויטקוף במשך יומיים שלושה ניסחנו מסמך של שמונה נקודות, שוויטקוף אמר "כן". ו-וויטקוף אמר שהוא מעביר את זה לראש ממשלת קטאר כדי להעביר ל… לחמאס.

אלעד: מסמך, כל מסמך, היה צריך לצאת באופן רשמי מטעם המתווכות, במקרה הזה, מטעם קטאר, ורק אז לחזור לידיים של חמאס. אז אחרי שבאופן עצמאי גרשון, חמד ו-וויטקוף גיבשו שמונה נקודות עקרוניות, המסמך הלא רשמי הזה הועבר לידי קטאר. בנקודות היה כתוב, בין היתר, שחמאס יחזיר את כל החטופים, החיים והמתים; אסירים פלסטינים ישוחררו בתמורה לפי מפתח מוסכם; בעזה תהיה הפסקת אש קבועה; ישראל תיסוג מכל שטחי הרצועה; סיוע הומניטרי ייכנס פנימה; ושיקום עזה יבוצע תחת פיקוח בינלאומי. הצדדים, כך נכתב, מתחייבים לא לתקוף זה את זה למשך חמש שנים. כל זה קרה לפני קצת יותר מחודש. קטאר קיבלה את שמונה הנקודות.

ד"ר בסקין: וחמאס ניגש לקטארים, והקטארים נותנים להם מסמך של חמש נקודות, שנראה כמו הדרישות של נתניהו, חמש הדרישות של נתניהו. ראזי חמד חזר אליי ואמר: "יש פה בלבול, אנחנו לא יודעים מה קרה, אנחנו סיכמנו על מסמך של שמונה נקודות, והקטארים נותנים לנו מסמך אחר של דרישות נתניהו". אני מתקשר עם… עם וויטקוף בוואטסאפ, הוא יושב ליד הנשיא בתחרות הטניס שהייתה. יושב, ואני ראיתי אותו בטלוויזיה, יושב ליד הנשיא ו… ומתקשר איתי בוואטסאפ. והוא אומר לי: "תגיד לחמאס שיקבלו את השמונה נקודות, אני אביא את הישראלים". אז אמרתי לו את זה, והם הלכו לקטארים, והקטארים לא הבינו מה קורה. ואמרתי לוויטקוף: "אתה צריך להבהיר מה המצב פה, איזה מסמך הוא המסמך בתוקף".

אלעד: מה שקרה בשלב הזה הוא די פשוט. התנהלו במקביל כמה צירים. חמאס ניסח והסכים על מסמך שמונה הנקודות, אבל במקביל, נתניהו, הקבינט הישראלי, הם גיבשו חמש נקודות אחרות.

[הקלטה] ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אחת - פירוק החמאס מנשקו; שתיים - השבת כלל החטופים, החיים והחללים כאחד. ואנחנו לא מוותרים על אף אחד; שלוש - פירוז הרצועה; ארבע - שליטה ביטחונית ישראלית ברצועת עזה; חמש - הקמת ממשל אזרחי חלופי שאיננו חמאס ואיננו הרשות הפלסטינית."

אלעד: חלק מהנקודות חופפות - השבת החטופים, למשל. חלקן שונות - פירוק חמאס מנשקו ושליטה ביטחונית ישראלית ברצועה, כפי שהופיע בחמש הנקודות של ישראל.

ד"ר בסקין: ובעצם, המהות של חמש הנקודות של נתניהו זה כניעה של חמאס. ואני, אחד הוויכוחים שהיה לי עם וויטקוף כל הזמן, מההתחלה, היה שהעמדה האמריקאית, שהיא העמדה הישראלית, שאפשר להכניע את חמאס, חמאס ירים דגל לבן. ואני אמרתי לוויטקוף שחמאס לעולם לא ייכנע לישראל. לא יהיה, לא תהיה כניעה, זה לא מצב שיהיה. וחמאס אמרו לי: "אנחנו מוכנים להילחם עד אחרון העזתים ולא נכנע לישראל".

אלעד: ישראל אמרה לוויטקוף ולקטארים: "עם כל הכבוד לכך שחמאס מסכים על שמונה הנקודות ההן, אנחנו מסכימים רק לחמש הנקודות שלנו".

ד"ר בסקין: אני חושב שוויטקוף ניסה לתמרן את כולם. אני לא… סוג של טכניקה של משא ומתן. בוא נוציא הסכמה של ישראל, בוא נוציא הסכמה של חמאס. אה… זה לא, היה, היה הרבה בלבול. אני לא בטוח שוויטקוף השתלט על… על הדבר לגמרי. אה, בסוף וויטקוף כנראה הבין שיש פה בעיה והוא הגיש מסמך חדש, סופי, אמריקאי, שכנראה כלל גם את הדרישות של נתניהו וגם את המסמך שאני וראזי חמד ו-וויטקוף כתבנו.

אה… ב-8 בחודש ספטמבר, ב-10 ומשהו בלילה, וויטקוף מתקשר אליי ואומר: "א… חמאס יושב עכשיו עם ראש ממשלת קטאר, הוא מעביר להם את המסמך הסופי האמריקאי. אני לא יכול להעביר לך את זה כי אני מפחד מהדלפות. אז אנחנו לא מעבירים את זה לאף אחד. אבל זה פחות או יותר מה שהיה להם, ואנחנו מחכים לתשובה, הם ידונו על המסמך הלילה ומחר. מחר, 9 בספטמבר, הייתה התקפה של ישראל על דוחא.

[הקלטות]

עמליה דואק: "אנחנו עכשיו לדיווח שמגיע ממש עכשיו, דיווחים על פיצוצים שנשמעים כעת בדוחא בירת קטאר, אמיר בר שלום…"

ניר דבורי: "כן, אני אומר את זה בכל הזהירות האפשרית בדקות האלה, כי אנחנו עדיין לא יודעים לומר בוודאות. אבל ממה שאני שומע, מדובר ככל הנראה במטה של חמאס בקטאר, בבירה דוחא."

ד"ר בסקין: תראה [מצחקק], אני שמעתי את זה בתקשורת כמו כולם, והייתי בהלם, אני לא האמנתי. ואז אני חשבתי לרגע אחד, אולי שיחקו אותי. אולי השתמשו בי כדי לדעת שצוות המשא ומתן של חמאס יהיה במקום מסוים, כולם ביחד, כל ההנהגה, לדון על ההצעה האמריקאית. זה עלה בדעתי, אתה יודע, קיבלתי טלפון מאנשים שגם אמרו: "גרשון, סידרת אותם, לא?" גם כתבתי את זה לראזי חמד, הטלפון שלו היה כבר סגור, וכתבתי לו: "ראזי, יכול להיות ששיחקו בנו, שהשתמשו בנו. בי ובך".

כמובן, כמה שעות אחר כך וויטקוף התקשר אליי ושלח לי בוואטסאפ - "אנחנו לא אישרנו, אנחנו לא ידענו, אנחנו מגנים את זה, אין לנו קשר לזה, תעביר את זה לכולם, האמריקאים לא אישרו את זה, דונלד טראמפ לא אישר את זה".

זה לא נכון. ב-10 בחודש, יום אחרי ההתקפה, שלחתי וואטסאפ, עוד מישהו מהנהגת חמאס, להודיע לי שהקטארים אמרו להם להיות בדממה. לא לפתוח את הטלפונים ולא לצאת החוצה. אז הוא בעצם אמר לי: "יהיה קשה לתקשר איתנו". אני בכל זאת המשכתי לשלוח להם הודעות, מדי פעם ראיתי שפתחו את הטלפון, קראו את ההודעה וסגרו את הטלפון. אחרי חמישה-שישה ימים, ראזי חמד אה… צלצל אליי או שלח לי בוואטסאפ, הוא אמר: "אנחנו לא יכולים לסמוך על האמריקאים. מה שאתה אמרת לנו, לנהל משא ומתן עם טראמפ, תראה מה שטראמפ עשה לנו. אנחנו לא מאמינים שהוא לא אישר את זה". ואמרתי לראזי חמד: "אין מה לעשות, אין מישהו אחר בעולם שיכול לסיים את המלחמה, אנחנו חייבים להמשיך. אין לנו אופציה אחרת, אין לנו דרך, אתם רוצים לסיים את המלחמה, אנחנו רוצים לסיים את המלחמה, רוצים להחזיר את החטופים, אתם רוצים לשחרר אסירים פלסטינים, בואו נמשיך".

[מוזיקת רקע]

אלעד: באווירת חוסר האמון אחרי ניסיון החיסול בדוחא, נושא הערבויות הבינלאומיות הפך לחשוב הרבה יותר ממה שהיה קודם. חמאס, מה שנקרא, הקשיח עמדות בעניין הזה.

ד"ר בסקין: אחד היה שאיך אנחנו נדע שישראל לא תחדש את המלחמה, אחרי שנשחרר את כל החטופים; והסוגיה השנייה הייתה, איך אנחנו נדאג שישראל תיסוג נסיגה שלמה מהרצועה. אז לפני ההתקפה על דוחא היו מדובר כל מיני ערבויות אמריקאיות, עם הקטארים, עם המצרים, עם אחרים. אחרי זה החמאס אמר: "זה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. לא רוצים". ואז כל הנושא של הכוח הרב לאומי הפך להיות הרבה יותר משמעותי.

[מוזיקת רקע]

אלעד: סוף חודש ספטמבר. טראמפ הציג את תוכנית 21 הנקודות שלו, שאחר כך, עם ההתנצלות של נתניהו בפני מנהיג קטאר, וההתחייבות שישראל לא תתקוף עוד בשטח קטאר, התוכנית הפכה לתוכנית 20 הנקודות. שילוב משודרג של שמונה הנקודות של חמאס, חמש הנקודות של ישראל, חיזוק המימד של הערבויות הבינלאומיות, וקואליציה בינלאומית ענקית ומגוונת שתומכת בהסכם. גרשון קיבל מוויטקוף הודעה עם לינק לפרסום שלה, תוכנית שהציג טראמפ, ובהודעה הזו גם בקשה אישית לגרשון, עם מסר שיעביר לבכירים של חמאס.

[מוזיקה מסתיימת]

ד"ר בסקין: וויטקוף אמר לי: "תגיד להם, תלחץ עליהם, תאמר להם שהם חייבים להגיד 'כן'. לא יהיה משהו יותר טוב מזה. טראמפ יגיד לביבי לגמור את העבודה בעזה אם אתם לא תסכימו". ואני העברתי את המסרים האלו באופן חד משמעי, באופן הכי חזק שיכולתי להגיד להם שזה יביא לסיום המלחמה: "זה יביא לכם מה שאתם רוצים. זה יציל חיים בעזה. [מוזיקת רקע מתחדשת] אתם כל הזמן מדברים על המתים ועל ההרס. תראה מה שקורה בעיר עזה עכשיו. הם משטחים את העיר. את העיר עזה, לא תהיה יותר. די, תגמרו את זה. תגידו 'כן'".

[מוזיקה מתגברת]

אלעד: כן. השאר היסטוריה, כמו שאומרים. חמאס הסכימו, ישראל הסכימה. השלב הראשון נחתם. החטופים החיים חזרו, חמאס התחייב להשיב גם את כל גופות החללים. השאלה הגדולה היא מה הלאה? כי רוב 20 הנקודות עדיין לפנינו. וגרשון? הוא מאמין שגם השלב הבא יצא לדרך. זה שמדבר על פירוז הרצועה, על פירוק חמאס מנשקו והתקנה של ממשל חלופי.

ד"ר בסקין: תראה, אנ… אני פחות מוטרד מזה, כי אני מכיר את המציאות בעזה. העזתים לא יסבלו את המשך הקיום של חמאס כגורם ששולט עליהם, ואנשי חמאס אומרים: "אנחנו לא יכולים לוותר על הנשק כי צריכים להתגונן מפני העזתים. לא כדי להרוג יהודים". זאת המציאות של עזה היום. העזתים מאשימים את חמאס ולא רוצים את חמאס יותר בחייהם. יהיה כוח ביטחוני פלסטיני בתמיכה מצרית, והם יתעסקו בפירוז. לא יהיו אנשי חמאס חמושים כאשר יהיה ממשל פלסטיני חדש וכוח רב לאומי. לא, לא נראה אותם יותר. ולדעתי, ופה גם כן אולי הציבור לא יודע, כשדנו עם חמאס חו"ל על הגליה, חמאס לא אמר "לא". חמאס אמר: "יהיה החלטה של כל אחד מהלוחמים בעזה", מתכוונים למפקדים. ולהערכתי, חלק נכבד מאותם מפקדים יקחו את ההגליה, כי טראמפ מבטיח להם גם אה… חנינה. היום, כל העולם הערבי לא רוצה את חמאס שם, גם הקטארים. אה… תקשיב לאל-ג'זירה בערבית, כנראה מפקודה של טראמפ, גם באל-ג'זירה ערבית הם הפסיקו להיות השופר של חמאס. התחילו לא להיות השופר של חמאס. יש קולות אחרים. אה… ואני חושב שזה משקף מציאות חדשה במזרח תיכון, והרבה בזכות ההצלחות הצבאיות של ישראל, שבאמת שינינו את פני המזרח התיכון. אבל הסעודים, הקטארים, האמירטים, הבחריינים, המצרים, הירדנים, אף אחד מה… כנראה גם הסורים, וכנראה גם נשיא לבנון, לא רוצים את חמאס ולא רוצים את חיזבאללה ולא רוצים מדינות חמושות שהם לא בשליטת המדינה. זאת המציאות החדשה. ולחמאס אין מקום בעולם הזה. חמאס יצטרך או להיעלם או לעשות שינוי. ויש דיונים בחמאס חו"ל על שינוי פני חמאס.

אלעד: אז להגיד על גרשון בסקין שהוא אופטימי? לגמרי. תמים? אולי. אבל שוב, גרשון בסקין הצליח להפוך לחלק קטן, לציר בין חלקים שאחרת היה קצת קשה יותר לחבר ביניהם.

ד"ר בסקין: תראה, בתקווה שלי, אני מאוד מקווה שלא יהיה לי צורך אף פעם לדבר עם אנשי חמאס או אנשים כמו אנשי חמאס. אני מקווה שכל הדיאלוג שלי העתידי עם פלסטינים יהיה על שלום ישראלי-פלסטיני על בסיס שתי מדינות, על בסיס שיתוף פעולה, על בניית שותפויות בינינו לבין הפלסטינים. כי המציאות שהישראלים חייבים להבין אחרי המלחמה הזאת, הכי גרועה שהייתה, זה שיש 7 מיליון פלסטינים ו-7 מיליון יהודים בין הנהר לבין הים, וזה לא משתנה. אנחנו חייבים להתמודד עם המציאות - לצאת מהטראומה ולהושיט יד מעבר לחומה ולהגיד "די! המלחמה האחרונה. בואו נמצא את הדרך לחיות בשלום".

[מוזיקת סיום]

אלעד: גרשון בסקין, תודה.

ד"ר בסקין: תודה לך.

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה עדי חצרוני, הילה פז, דניאל שחר ושירה אראל. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[מוזיקה מסתיימת]