582 מיליארד שקלים זה תקציב המדינה לשנת 2024, שנה שתהיה שנת מלחמה, ובמקביל גם שנה של התמודדות עם אירועי המלחמה. שנה צבאית מורכבת, וכלכלית, ואזרחית, ומדינית ומה לא. התקציב הזה אושר אתמול בממשלה אל מול קולות של רבים שאומרים שכן, 582 מיליארד שקלים זה המון, זה לא מספיק, ובמיוחד שהאופן שבו הכסף הזה מחולק, הוא לא נכון. הפעם, אנחנו הפרשנית הכלכלית שלנו קרן מרציאנו, ועם תקציב המדינה לשנת 2024.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/01/2024.
[חסות]
היום יום שלישי, 16 בינואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12.
אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו.
סיפור אחד ביום - בכל יום.
582 מיליארד שקלים. זה המון כסף, זה מספיק כדי להיות בין עשרת האנשים הכי עשירים בעולם. זה מספיק כדי להיות בין שלושים המדינות הכי עשירות בעולם. אבל זה לא מספיק כדי לספק את הצרכים, אפילו הצרכים הדחופים והבסיסיים, של מדינה שנמצאת במלחמת קשה, מרובת חזיתות, שעברה טראומה נוראית, שכולה במידה כזו או אחרת נמצאת במצב של טראומה. וזה לא מספיק כדי לתקצב את כל הצרכים שלה. אבל עם זה, עכשיו מדינת ישראל צריכה להסתדר. 582 מיליארד שקלים זה תקציב המדינה לשנת 2024 - שנה שתהיה, ללא ספק, שנת מלחמה, ובמקביל, גם שנה של התמודדות עם אירועי המלחמה. זאת תהיה שנה צבאית מורכבת, אבל גם כלכלית וגם אזרחית ומדינית ומה לא. התקציב הזה אושר אתמול בממשלה אל מול קולות של רבים שאומרים, שנכון, 582 מיליארד שקלים זה המון כסף, זה לא מספיק, ובמיוחד שהאופן שבו הכסף הזה מחולק, הוא פשוט לא נכון.
אז ביום ה-102 של מלחמת אוקטובר 23', אנחנו עם הפרשנית הכלכלית שלנו קרן מרציאנו ועם תקציב המדינה לשנת 2024. שלום קרן.
קרן: שלום אלעד.
אלעד: זה יהיה נכון לקרוא לתקציב 2024 תקציב המלחמה, כותרת מתאימה?
קרן: כן, זה נכון לפחות מבחינת התוספות שינתנו בו. כי התקציב הזה כולל בתוכו תוספות של עשרות מיליארדי שקלים לטובת המלחמה - מכמעט הכפלה של תקציב הביטחון, עד תקציבים מאוד גדולים למפונים, והתחלה של שיקום יישובי העוטף וגם יישובי הצפון. כך שבמובן הזה, זה כן תקציב המלחמה.
אלעד: מעבר למספרים, העבודה על התקציב, ה'מאחורי הקלעים' מה שנקרא, זה גם היה שונה הפעם בהשוואה לבעבר?
קרן: העבודה על התקציב הייתה שונה במובן הזה שלא היה זמן. כלומר, רק לפני פחות מחודש שהעבירו את התקציב המתוקן לשנת 2023, שגם כלל בתוכו תוספות למפונים ולביטחון, ועכשיו היו צריכים למהר לתקן את התקציב הזה, לכן לא היה זמן. וטיוטת התקציב הייתה מוכנה פחות מ-24 שעות לפני הישיבה שהייתה מיועדת לזה. השרים קיבלו באישון ליל את הטיוטה של התקציב. באה היועצת המשפטית לממשלה, בעקבות תלונות של חלק מהשרים ובעקבות הפיקוח שהיא מנהלת על האירוע הזה, אמרה למשרד האוצר 'חברים, מה זה? אין זמן להתארגן, אין זמן לקרוא את החומר. יש גבול לכמה שאתם יכולים לתת בכזאת מהירות את הדברים לשרים, מבלי שהם יקראו את המינימום של מה שהולכים לקצץ בתקציב של המשרדים שלהם', ולכן ישיבת הממשלה נדחתה. היא הייתה אמורה להיות כבר ביום חמישי שעבר, והיא נדחתה ליום ראשון. אז הכל-הכל בתקציב הזה היה מאוד מהיר. בדרך כלל בתקציב יש גם חוק הסדרים, שזה החוק שנלווה לתקציב ויש בו רפורמות או דברים מהסוג הזה. זה לא קרה פעם, נשען על מה שהתקבל בתקציב ההוא. וצריך גם להגיד, למה בכלל הגענו לאירוע הזה? למה הגענו לאירוע שבכלל צריך עכשיו לעשות את תקציב 2024? כי אם לא היו עושים את זה, מגבלת הגירעון, לפי החוק, הייתה מחייבת את הממשלה בסוף פברואר, בסוג של shutdown. הממשלה הרי אישרה את תקציב 23'-24', אתה זוכר, בעידן ההוא שלפני המלחמה, אישרו תקציב דו-שנתי של 23'ו-24'. כעיקרון יש לנו תקציב השנה, אבל ההוצאות מאוד-מאוד גדלו, והגירעון מאוד גדל. וזה בניגוד החוק, כי אתה קיבלת חוק שמדבר על גירעון נמוך יותר. וכדי לעמוד בכל הסכומים האלה, היה מתחייב קיצוץ אוטומטי של 50 מיליארד שקלים מתקציב המדינה אם לא היית עושה עכשיו שום דבר. לכן השרים הבינו שכדי לתעדף מחדש את הכסף, צריך לאשר תקציב מדינה חדש, לתת את אותה תוספת לביטחון ולקצץ בכל השאר.
אלעד: כלומר, צריך להעביר בחוק גם יעד חדש לגירעון, אם אני מבין אותך נכון?
קרן: בוודאי, כל מסגרות התקציב משתנות לנו. יעד הגירעון המקורי עמד על סביבות 2 אחוזים, שזה בערך 40 מיליארד שקלים, ועכשיו אנחנו הולכים על יעד גירעון של 6.6 אחוזים, שזה בערך 125 מיליארד שקלים. גירעון מאוד גדול. זה בור. ובוא אני אגיד לך, אנחנו נהיה חכמים יותר בחודשים הקרובים או בסוף השנה, גם אם נצליח לעמוד ביעד הזה, זה יהיה הישג. אני לא בטוחה שאת השנה נסיים בגירעון הזה. אני חוששת שנסיים בתוצאות בעייתיות יותר.
אלעד: אז את הזכרת את ההכפלה בתקציב הביטחון, שמה זה אומר? על מה אנחנו מדברים?
קרן: אנחנו מדברים על תקציב ביטחון בשנים האחרונות שעומד סביב 65 מיליארד שקלים בשנה. זה פחות או יותר, עוד שני מיליארד לפה, שני מיליארד לשם. עכשיו אנחנו מדברים על תקציב שמאושר בממשלה עם תוספת של 55 מיליארד שקלים לביטחון בשנת 24'. כלומר, כמעט הכפלה של תקציב הביטחון, ושתבין אלעד, זה לא מספר סופי. כלומר, שמערכת הביטחון דורשת עוד כסף כבר בשנה הזאת, חוץ מה-55 מיליארד תוספת שכבר אושרו, ודורשת עוד תוספות ענק בשנים הקרובות. ויש ועדה - אצלנו תמיד אלופים בלהקים ועדות - והוועדה הזאת בעצם אמורה להגיש מסקנות תוך שמונה שבועות לגבי כמה עוד להוסיף לביטחון, וכמה עוד להוסיף לביטחון לא רק בשנה הזאת, אלא גם בשנים הבאות. אם הדרישה הזאת של מערכת הביטחון תיושם, וסביר להניח שהיא תיושם, גם אם לא באופן חלקי אז באופן מלא, יש לזה השפעה דרמטית על תקציב המדינה, כי זה אומר שחלק הרבה יותר גדול מהתקציב הולך לטובת הביטחון. וזה אומר שחלק הרבה יותר קטן מהתקציב הולך להוצאות אזרחיות - מחינוך, דרך רווחה, דרך בריאות, תחבורה, ושאר הדברים האחרים שהמדינה אמורה לספק לאזרחים שלה.
אלעד: ומעניין אותי, קרן, כי אנחנו בדרך כלל שומעים על ויכוחים, בין מערכת הביטחון לבין האוצר. מערכת הביטחון דורשת תוספת בתקציבים, מציגה תרחישי אימים אפשריים, באוצר מנסים להתנות את זה ברפורמות ובעיקר להוריד את המספר. את זה ראינו גם השנה?
קרן: השנה ראינו את הוויכוחים במקומות אחרים. המאבקים שהיו הפעם נוגעים להיקף הקיצוצים שצריך לעשות ולאופי שלהם. אנחנו מדברים בעצם עכשיו על מצב שבו יש לך גירעון שגדל באופן משמעותי. עכשיו, למה נגרם הגירעון הזה? כי מצד אחד אתה צריך להוציא הרבה-הרבה יותר לביטחון, ולמפונים ולכל הוצאות המלחמה. מצד שני, גם המשק מאוד נפגע כלכלית, אז יש לך הרבה פחות הכנסות, ולכן, כמו כל אוברדרפט רגיל של כל אחד מאיתנו בבנק - הרבה יותר הוצאות, פחות הכנסות, האוברדרפט שלך גדל. ועכשיו, בעצם הוויכוח שהיה, של הצמרת הכלכלית מול הדרג הפוליטי, היה בכך… כולם הסכימו שצריך להגדיל את הגירעון, אבל הוויכוח היה בכמה להגדיל את הגירעון, ולנסות לצמצם אותו בקצת, כדי לשדר לשווקים שאנחנו בכל זאת רציניים ומתכוונים לעשות צעדים, שלפחות בעתיד, מהשנה הבאה ואילך, קצת יקטינו את הגירעון ויראו שאנחנו מתנהגים באחריות תקציבית. הרי יש לנו את העניין של המע"מ, המע"מ אמור לעלות בשנה הבאה באחוז אחד. עכשיו, אתה אומר לעצמך, 'למה את מעכשיו מכריזה על העלאת המע"מ בשנה הבאה? מה היה דחוף עכשיו להחליט? בואי נתקדם עם השנה, ונראה אם צריך'. אבל נגיד בנק ישראל והדרג המקצועי באוצר התעקשו כבר עכשיו שהמע"מ יעלה באחוז אחד בשנה הבאה, למה? כי הם אמרו, אנחנו חייבים לתת איזושהי איתות לשווקים ולסוכנויות הדירוג הבינלאומיות שאנחנו רציניים, ושאנחנו מתכוונים החל מהשנה הבאה באמת להוריד את הגירעון. וההעלאה הזאת של המע"מ היא סוג של דמי רצינות, 'תראו אנחנו רציניים, אנחנו לא מתפרעים לגמרי, יש כאן גם כמה מבוגרים אחראים', ולכן אנחנו מעכשיו מחליטים על העלאת המע"מ באחוז. אגב, ראש הממשלה לא רצה לעשות את זה. בישיבה הראשונה עם פקידי האוצר הוא אמר להם 'אני לא מאשר את זה, לא מאשר את הצעד הזה', יוסי שלי, המנכ"ל שלו, אמר לפקידי האוצר 'אתם לא מבינים שראש הממשלה לא רוצה להעלות מיסים, מה לא ברור בעניין הזה?' אבל בסופו של דבר, גם בעקבות הלחץ שלהם ובעיקר בעקבות הלחץ של נגיד בנק ישראל, זה כן נכנס להחלטת הממשלה.
אלעד: אוקיי, אז את אומרת שהוויכוחים התנהלו במקומות אחרים, כי בעצם אחרי 7 באוקטובר, וכשאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה, אז מה שהצבא מבקש, פלוס-מינוס כמובן, הוא מקבל? כלומר, אם בעבר היו צריכים בצה"ל להציג כל מיני תרחישי קצה אפשריים דמיוניים, הפעם הרי ראינו כולנו עד כמה מסוכנת המציאות הביטחונית של ישראל.
קרן: אני רוצה גם בעניין הזה להתווכח. זה שעכשיו צה"ל צריך הרבה כסף ומערכת הביטחון צריכה הרבה כסף, זה נכון. אז ברור שהמציאות הביטחונית השתנתה באופן כל כך קיצוני, שצריך הרבה יותר כסף לביטחון. זה מתחיל קודם כל מגיוסי המילואים הנרחבים - אתה צריך לשלם הרבה יותר ימי מילואים לכל המילואימניקים שמגיעים. חימוש, חימוש ועוד פעם חימוש, אתה מפיל כאן הרבה פצצות מהחות'ים, דרך דרום לבנון, וכמובן עזה. אתה צריך למלא כל הזמן מחדש את כל מחסני התחמושת והימ"חים שלך, ובכלל כל מה שנלווה למלחמה - מאוכל ומנות קרב לחיילים בשטח, דרך דלק לטנקים, ועד אפודים קרמיים. כל זה עולה כסף, והרבה. אבל עדיין, אנחנו צריכים לבדוק ולבחון לאן הולך הכסף הזה, וצריכים לבחון את היעודים שלו. אני לא בטוחה שמבחינה כלכלית מדינת ישראל יכולה לאורך זמן להרשות לעצמה תקציב של 110, או 120, או 130 מיליארד שקל בשנה לביטחון. ויש עוד דבר שצריך לזכור, גם אם מאוד קשה וכואב להגיד אותו ביום כזה, ה-7 באוקטובר קרה לא כי היה מעט מדי כסף לצה"ל. הוא קרה בגלל סיבות אחרות. אבל הסיבה למחדל הגדול היא לא סיבה תקציבית.
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אלעד: קרן, דיברנו על התוספת העצומה, הכפלה של תקציב הביטחון. אבל אנחנו הרי נמצאים באמצע אירוע מז'ורי שהוא לא רק אירוע ביטחוני. יש השלכות אדירות על המון תחומים, מבריאות, תעסוקה. המלחמה הזו בעצם משפיעה על הכול. אז מה בנוגע למשרדים אחרים? איך הם מושפעים בתקציב החדש?
קרן: לא מקבלים בשלב הראשון את התוספות שמגיעות להם, וחלק מהם גם ממש מקוצצים להם. למשל, תקציב משרד החינוך. תקציב החינוך בכל שנה גדל בכמה אחוזים, כי תחשוב על זה - יש לנו גידול בכל שנה, האוכלוסייה גדלה, יש לך יותר תלמידים, ולכן אתה צריך לבנות יותר כיתות, יותר מורים וכו'. עכשיו, לא רק שלא נותנים את הגידול הזה בתקציב של משרד החינוך, גם מקצצים לו כמה מאות מיליוני שקלים. זאת אומרת, שאנחנו רואים את זה בתחום שהוא מאוד-מאוד יקר לכולנו, זה תחום החינוך של הילדים. זה עוד מילא, כי יש כאן שר שמנסה לפחות לצעוק. אבל אתה יודע למשל, עוד סעיף שהולכים לקצץ בו המון, וזה מאוד-מאוד בעייתי לצמיחה אבל יודעים שאין ברירה, תקציב פיתוח הכבישים. בשלוש השנים הקרובות הולכים לקצץ יותר משבעה מיליארד שקלים מתקציב פיתוח הכבישים. כאן, אתה יודע, הכבישים והתשתיות שותקים, אין כל כך מי שיצעק בשמם, וכנראה שגם אין ברירה אחרת, אבל תחשוב על המשמעויות הכלכליות, ועל המשמעויות התחבורתיות ארוכות הטווח של העניין הזה. פה מקצצים. אז זה למשל דוגמאות של איפה הדברים נפגעים. זה יפגוש כל אחד מאיתנו, ואם אתה רוצה את הכותרת הגדולה, אז אנחנו נקבל מהמדינה הרבה פחות שירותים ממה שקיבלנו. זה בעניין אחד. בצד השני, גם משיתים עלינו מיסים. כל אחד מאיתנו, כל שכיר, יצטרך לתת יום הבראה, בערך 400 שקלים, תרומה, סוג של תרומה שמחייבים אותנו, אני יודעת שזה אוקסימורון לחייב תרומה, מלווה שלא יחזור. המע"מ אמור לעלות באחוז מהשנה הבאה. מי שמעשן, יש מיסים נוספים על עישון, ועוד כל מיני צעדים קטנים. כלומר, גם אנחנו נשלם בסופו של דבר ביותר מיסים, וגם נקבל פחות שירותים מהמדינה.
אלעד: תגידי, איך כל מה שאת מספרת לי מסתדר עם מה שאמר ראש הממשלה בסך הכל לפני כמה שבועות?
נתניהו [הקלטה]: אנחנו קשובים לציבור, אנחנו מחויבים לסייע לכולם. ההנחיה שלי היא ברורה - לפתוח את הברזים, להזרים כסף לכל מי שזקוק לו. לדאוג לכולם, כפי שעשינו בקורונה.
קרן: לא מסתדר, ולדעתי, זאת הייתה טעות גדולה, אני לא יודעת אם לקרוא לזה טעות, כי טעות לפעמים עושים בלי להתכוון. כבר שנתניהו אמר שיש כסף לכולם, אנחנו אמרנו כאן, בכל שידור אפשרי, שזה פשוט לא נכון, ולא אומרים כאן אמת לציבור. כי לא יכול להיות כסף לכולם. כי כשרמת ההוצאות שלך על הביטחון ועל המלחמה עולה בצורה כל כך דרמטית, לא יכול להיות כסף לכולם. ולכן, אני חושבת שאחת הטעויות שנתניהו עשה, זה שהוא פשוט לא עשה תיאום ציפיות עם הציבור, כדי להגיד, 'חברים, אני מסתכל לכם בעיניים, אנחנו במלחמה, זאת מלחמה קשה, ארוכה, ונגזר מכך גם מלחמה מאוד יקרה, וכל אחד מאיתנו יצטרך להיכנס מתחת לאלונקה'. עכשיו, למה נתניהו לא עשה את זה? נתניהו לא עשה את זה, קודם כל כי לפוליטיקאים אף פעם לא כיף לעשות תיאום ציפיות שלילי כזה עם הציבור, ונתניהו לא עשה את זה כי הוא ידע שמבחינה פוליטית הוא ממשיך לתת מיליארדים לשרים פיקטיביים, למשרדים מיותרים, ובעיקר לשותפות שלו בקואליציה דרך כספים קואליציונים. ולכן, היה לו הרבה יותר נוח לבוא ולהגיד יש כסף לכולם. בסוף אתה יודע מה קרה? קיצצו לכולם, אבל לפוליטיקאים השאירו יותר.
אלעד: אז זהו, שאת זה, את הביקורת הזו, לא אומרת רק קרן מרציאנו, ולא אומר רק אלעד שמחיוף, אומרים את זה גם במשרד האוצר. כשבעצם הגיעו לדרגים הפוליטיים, לשר האוצר, אני מניח שגם לראש הממשלה, ואמרו תשמע אין כסף לכולם, אבל אפשר לחלק את הכסף שיש בצורה יותר יעילה. נכון? אז על מה הם מדברים שם?
קרן: הם מדברים קודם כל על כספים קואליציונים. היקף הכספים הקואליציונים בשנת 2024 זה שיא של כל הזמנים, עמד על שמונה מיליארד שקלים, אלו כספים שבעצם ניתנים לשותפות בקואליציה תמורת התחזוק הפוליטי של כל האירוע הזה שנקרא קואליציה וממשלה. בכל שנה יש את זה. השנה זה גם הגיע לשיא של כל הזמנים, והשנה גם מה לעשות, אלעד, אנחנו נמצאים במלחמה קשה וארוכה. באו במשרד האוצר ואמרו 'תשמעו, חלק מהכספים האלו זה באמת כספים שצריך לתת, חלק מהם, למשל, הולך למשרד לביטחון פנים, אבל חלק מזה אלה כספים שגם לא מעודדים צמיחה, שהם גם שוחד פוליטי, בואו תקצצו את זה בלפחות ארבעה מיליארד שקלים'. בא שר האוצר, אמר 'לא, אני לא מוכן, אנחנו נקצץ את זה רק בשניים וחצי מיליארד שקלים', וגם השניים וחצי מיליארד שקלים האלו, אלעד… עד שזה לא יעבור באופן סופי בכנסת, אני לא אאמין שזה באמת מה שמקוצץ בסוף. אגב, לממשלה מביאים את זה רק בתור כותרת - שמקצצים שניים וחצי מיליארד שקלים, לא מפרטים מאיפה יבוא הקיצוץ הזה בכספים הקואליציונים, אומרים שזה יובא כהחלטה נפרדת. אני ממתינה, עד שאני לא רואה מסמכים, ועד שאני לא רואה את הפירוט, אני לא מאמינה, ואתה יודע למה? כי בתקציב 2023, שר האוצר אמר 'אני אקצץ מיליארד ושש מאות מיליון שקלים מהכספים הקואליציונים'. אתה יודע כמה הוא קיצץ בסוף? פחות מ-900, אז לכן חוסר האמון שלי.
אלעד: תסבירי לי, ויש לך כבר ניסיון, את הרציונל הפוליטי. כי הרי לחלק כספים קואליציונים זה כלי פוליטי, זה ברור. אבל בסוף גם להיות שר אוצר שחתום על תקציב כזה שבו האזרחים משלמים יותר ומקבלים פחות, הדבר הזה הוא גם פגיעה פוליטית. אז תסבירי לי את הרציונל, למה להיתפס בכספים הקואליציונים ובמשרדים הפיקטיביים, ולמה לא להעביר את הכסף משם, לפחות את חלקו, לטובת כלל האזרחים?
קרן: אתה שוכח כאן עובדה אחת בכל השאלה שלך - שאנחנו מדברים על שר אוצר סקטוריאלי מאוד, שמייצג מפלגה קטנה מאוד. ושר האוצר הזה, עוד לפני שהוא שר אוצר, הוא קודם כל שר סקטוריאלי שלוקח לטובת הציבור שלו, הציונות הדתית, חלק מאותם כספים קואליציונים. כלומר, עוד לפני שהוא שר אוצר אחראי, הוא קודם כל קליינט של אותם כספים קואליציונים. ולכן, הקליינט הזה לוקח לעצמו… כשאני אומרת לוקח לעצמו, אני לא אומרת שהוא לוקח לעצמו כמובן לכיס, אלא לוקח לציבור שבחר אותו. כשהוא לוקח חלק מהכסף הזה, הוא בעצם גם חייב לתת לשותפות האחרות את הכסף. זאת אחת הביקורות הכי גדולות על סמוטריץ', וזה גם, אם תרצה, לקח לעתיד - למה אסור לתת, אסור, אסור, אסור לתת את תיק האוצר למפלגה סקטוריאלית. כי היא קודם כל תרצה לחגוג על הקופה. זה עניין אחד. עכשיו, לא רק ששר האוצר הוא סקטוריאלי, שר האוצר גם נמצא בברוך מאוד גדול כי בחלק מהסקרים הוא לא עובר את אחוז החסימה. ולכן, הקיום הפוליטי שלו יכול להתאפשר או להשתפר רק אם הממשלה הזאת לא תיפול מהר. וכדי להמשיך ולתחזק את הממשלה הזאת, צריך לממן את זה בכסף, צריך להמשיך, ובעיקר לממן את החרדים בכסף. וזה מה שסמוטריץ' עושה.
אלעד: ואיך הגיבו השרים?
קרן: אז חלק מהשרים ניסו לריב, חלק מהם הצליחו לשפר ולהקטין את הקיצוץ שלהם במהלך ליל הדיונים של התקציב, בן גביר איים שיצביע נגד, היו עוד כמה שרים שאיימו שיצביעו נגד ושיפרו במקצת את מצבם. אבל אף אחד, וזה… מה שמטריד מאוד, אף אחד מהשרים - חוץ משרי המחנה הממלכתי, אבל עליהם אני פחות מדברת כי הם לא שרים ביצועיים, הרי אין להם משרדים - אף אחד משרי הקואליציה המקורית לא בא ובעצם אמר, 'אני אתנגד לתקציב, כי אתם נותנים יותר מדי קואליציוני', או 'אני אתנגד לתקציב כי יש כאן יותר מדי משרדים מיותרים, וזה לא מוסרי שאנחנו נבוא ונקצץ בחינוך, ואנחנו נעלה לאזרחים את המע"מ, בזמן שיושבים כאן סביב שולחן הממשלה שרים שלא עושים שום דבר ולוקחים תקציבי ענק, תקציבים שיכלו ללכת לבריאות הנפש, ולמפונים, ולחינוך של כולנו, ולתחבורה של כולנו. לא קם אף אחד, אלעד, שאמר את ההערה המוסרית והערכית הזאת, שאני באופן אישי לא האמנתי, אחרי ה-7 באוקטובר, שלא יגידו את זה באופן אוטומטי. ולא רק שלא אומרים את זה באופן אוטומטי, אין אחד, לא הצלחנו למצוא צדיק אחד שאמר את זה! היה איזה רבע של הרבע צדיק, את עמיחי שיקלי, שוויתר על משרד אחד שלו, אבל כי יש לו… עוד משרד, היו לו שני משרדים, אז הוא ויתר על אחד.
אלעד: אז לסיום אני רוצה לשאול אותך, אומנם אנחנו מדברים על תקציב 2024, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרונה על תקציב 2025. כי הדברים קשורים. ואם אנחנו רואים עכשיו תקציב, שכמו שאמרת, האזרח מקבל בו פחות ומשלם בו יותר, והוא תקציב שהוא מעוות, אני אומר, בהשוואה לתקציבים קודמים, בפרופורציות שלו, בביטחון לעומת משרדים אחרים וכדומה, יש איזשהו סיכוי שיחד עם הגירעון הגבוה וכל ההתחייבויות אנחנו ב-2025 חוזרים כבר לתקציב שהוא יותר ממה שמוכר לנו, בהנחה שעד אז המלחמה, כמובן, תסתיים, או שזה עכשיו תקציב שישפיע עלינו שנים?
קרן: זה תקציב שישפיע עלינו שנים, מכיוון שאנחנו יודעים שמערכת הביטחון רוצה במשך כמה שנים תוספת של יותר מ-200 מיליארד שקלים. עכשיו, ברור לי שלא כל הדרישה הזאת תתמלא בסופו של דבר, אבל אנחנו נמצאים במצב שבו הדרישה הבסיסית של מערכת הביטחון היא כמעט להכפיל את התקציב שלו בשנים הקרובות, להכפיל את תקציב הביטחון. ולכן, אנחנו הולכים בהכרח למציאות תקציבית שהיא שונה באופן דרמטי ומהותי מכל מה שהכרנו בשנים האחרונות. זה יהיה תקציב שייתן הרבה-הרבה יותר לביטחון, והרבה פחות לכל ההוצאות האזרחיות. אנחנו, לדעתי, עדיין לא מבינים את כל המשמעויות, אנחנו רק מבינים שזה כורח המציאות.
אלעד: קרן מרציאנו, תודה.
קרן: תודה.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי".
העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - עדי חצרוני, דני נודלמן ושירה אראל, על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף.
אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments