כמעט מהרגע שבו טיקטוק כבשה את ארצות הברית אי שם בשנת 2018, החלו לעלות חששות בנוגע למידע שהיא אוספת על משתמשים ועל המעורבות של הממשל הסיני בנעשה בה. לאורך השנים היו כל מיני נסיונות לסגור אותה, אבל חוק שעבר באפריל האחרון סוף סוף קבע - טיקטוק תימכר לחברה אמריקנית, או שתיאלץ להיסגר בעוד כחודש. החברה הסינית יצאה למאבק משפטי שבינתיים כשל ונראה שכרגע המלחמה על טיקטוק כבר הוכרעה, לפחות עד שטראמפ ייכנס לבית הלבן. אז הפעם, אנחנו עם הפרידה המתקרבת של ארצות הברית מטיקטוק.
אורח: שי רינגל, כתב ההייטק והטכנולוגיה של N12.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 16/12/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
יוסי: היום יום שני, 16 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני יוסי מזרחי, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, אז בעוד חודש בדיוק ייאלצו כמעט 100 מיליון צעירים אמריקאים, להיפרד מהאפליקציה האהובה עליהם ולתמיד. היישומון טיקטוק, שכבש את צעירי ארצות הברית, יהפוך להיות סתם סמל חסר משמעות על מסך הסלולרי שלהם, בלי תוכן חדש, ובמקביל, ייעלם גם מהחנויות של גוגל ואפל.
מאחורי הריקודים התמימים למראה של הדור הצעיר, מתחוללת כבר כמה שנים מלחמת עולם אמיתית, עם חשש ביטחוני מאיסוף מידע, אינטרסים כלכליים של מעצמות וקרב סחר מול הבעלים הסינים.
[מוזיקת רקע]
כעת, בעקבות חקיקה זריזה ורגע אחרי שבית המשפט הפדרלי בארצות הברית החליט לא להתערב, נדמה שהמלחמה הוכרעה, אבל ההשלכות שלה יורגשו היטב ברחבי העולם ולא רק בעולמות האינטרנט.
אז הפעם אנחנו עם כתב ההייטק והטכנולוגיה של N12, שי רינגל, על ההשפעה של טיקטוק, על שלל האינטרסים סביב הסגירה שלה, ועל העתיד של ארצות הברית בלעדיה.
[מוזיקה מסתיימת]
שלום שי.
שי: אהלן.
יוסי: טוב, בוא נסתכל על זה, קודם כל ברשותך, מהכי למעלה שיש. זו מלחמה מסחרית, זו מלחמה ביטחונית, מה זה בדיוק?
שי: זה הכל. זה מה שמעניין פה. זה בעצם הכל, הכל מתערבב למין סערה מושלמת. כבר הרבה זמן שבארצות הברית מנסים לעשות את המהלך הזה, איזשהו מהלך מול טיקטוק. כבר הרבה שנים שמדברים על טיקטוק, גם כאיום ביטחוני, גם כאיום כלכלי. יש הרבה מאוד חברות שהיו שמחות לראות את טיקטוק נמחקת מהמפה, וכאן אנחנו מגיעים לאיזשהו אירוע שבו יש תאריך.
ז'תומרת, אנחנו מגיעים לקו הסיום של המלחמה הזאת של ארצות הברית מול טיקטוק, ה-19 בינואר, זה התאריך שלנו. בית המשפט הפדרלי בארצות הברית בעצם דוחה את הבקשה של טיקטוק לדחות את פסק הדין, ולכן ברגע זה, כמו שזה נראה עכשיו, ב-19 בינואר, טיקטוק נעלמת מהמפה בארצות הברית. אפל וגוגל קיבלו הוראה מפורשת, להוריד את האפליקציה מהחנויות.
יוסי: אז טיקטוק שייכת לחברה סינית בשם ByteDance, שהיא כביכול חברה פרטית, אבל אנחנו גם יודעים שאין בדיוק דבר כזה חברה פרטית בסין. מתי החלו לעלות חששות שבסוף לממשל הסיני יש השפעה על התכנים ועל הפעילות של טיקטוק?
שי: כבר מההתחלה. קודם כל יש מלחמה גיאופוליטית בין ארצות הברית לבין סין, שאי אפשר להתכחש לה. ומעבר לזה טראמפ. בקדנציה הראשונה שלו, הוא עולה גם מתוך הבטחת הבחירות שלו, שהוא יהיה ניצי הרבה יותר כלפי סין, והוא שם את הדגש על טיקטוק.
[הקלטה]
Speaker: “Generation Z’s favorite media platform is raising national security concerns and president Trump is taking action.”
[הקלטה]
Donald Trump: “We are looking at TikTok, we may be banning TikTok, we may be doing some other things or a couple of options…”
שי: הוא ממש מסתכל על טיקטוק ואומר: "רבותיי, יש לנו פה רשת השפעה סינית". עכשיו, מגיעים מומחים ואומרים: "אוקיי. אנחנו, נגיד, מחפשים עכשיו מידע על סין בטיקטוק". יש את טיקטוק, האפליקציה שהיא בכל העולם, ולסין יש אפליקציה נוספת, שהיא דמויית טיקטוק, שהיא מיועדת אך ורק לסין. שם שומרים הרבה יותר על מידע, על מה אפשר לדבר על סין, וכולי וכולי. אז אומרים, אז אם כך, עם האפליקציה טיקטוק, למרות הבעלות הסינית, בטח אפשר להגיד דברים על סין, כשאתה נמצא בטיקטוק. אז מגיעים חוקרים אומרים: "אוקיי, אנחנו נחפש ביטויים שהם בעייתים לממשל הסיני, למשל 'כיכר טיין-אן-מן', שם היו המהומות נגד הממשל הקומוניסטי, ואם משווים למשל, כמה תוכן יש במקומות כמו אינסטגרם, אז רואים הבדל של עשרות אלפי אחוזים. זאת אומרת, אין ספק שטיקטוק מפקחת ובודקת את התוכן הזה, שאינו נוח לממשל הסיני. וזה מדליק נורות אדומות אצל החוקרים. ואז מגיעים הפוליטיקאים, שיכולים להשתמש בדבר הזה, וטראמפ ביניהם, ובעצם מנסה לקבוע לראשונה, כבר בקדנציה הראשונה שלו, חוק ש… קורא ל-ByteDance למכור את טיקטוק, ולא, היא תהיה מוחרמת בארצות הברית.
[הקלטה]
Journalist Rachel Scott: “President Trump targeting TikTok and WeChat signing executive orders, that would ban doing business with the popular apps, here in the United States, if they are sold by the Chineses parent companies, in the next 45 days…”
יוסי: וטראמפ רק דיבר או גם עשה? או הספיק לעשות משהו בתקופתו?
שי: אז כמעט, האמת שכמעט. כל הרעיון של טראמפ… הוא לא חשב שבאמת טיקטוק תוחרם, הוא חשב שהוא, בגלל האיום הזה יצליח לגרום ל-ByteDance לוותר על טיקטוק, ולהעביר אותה לחברה אמריקאית, ואז שלום על ישראל, תאספו את כל הפרטים וכל המידע שאתם [צוחק קלות] צריכים, כל עוד זה יושב בשרתים האמריקאים, אנחנו מרוצים.
טיקטוק מודיעה על פרויקט ענק, בשביל לרצות את הממשל האמריקאי, היא קוראת לפרויקט "טקסס", שבו היא מעבירה את המידע שיושב בשרתים של סין לארצות הברית, לחברת אורקל. ואחרי כמה זמן, מגיעים מומחים, בודקים את הדבר הזה, ואומרים שזה כלום ושום דבר, שעדיין לסינים, וכנראה גם לממשל הסיני, יש גישה לאותם שרתים, גם אם הם יושבים בארצות הברית. ואז טראמפ כמעט מביא לעסקה עם מיקרוסופט.
[הקלטה]
Donald Trump: “I don’t mind if, whether it’s Microsoft or somebody else, a big company, a secure company, a very… very American company buy it. It's probably easier to buy the whole thing than to buy 30 percent of it, cause they'll say: “How do you do thirty percent…””
שי: מיקרוסופט מנסה לקנות את טיקטוק, וזה לא מצליח. זה לא מצליח, כנראה, בגלל ש-ByteDance פשוט לא מוכנה לוותר על התרנגולת שמטילה ביצי זהב.
יוסי: ואם אנחנו יוצאים רגע מארצות הברית, טיקטוק היא אפליקציה שפופולרית בכל העולם. היו תקדימים למדינות שאסרו את הפעילות שלה?
שי: אז יש תקדים אחד מאוד רציני וזה הודו. הודו כבר חסמה את טיקטוק. בהודו, שהייתה השוק השני הכי גדול של טיקטוק בעולם, אה… אין יותר טיקטוק. נרנדרה מודי החליט שגם, כמו ארצות הברית, הוא הסתכל על הדבר הזה ואמר: "זה מהווה סיכון ביטחוני". סין והודו חולקות גבול, וחולקות גם יריבות גיאופוליטית מאוד, מאוד, מאוד קשה, במיוחד בשנים האחרונות. ומודי פשוט מעביר חוק, די מהר, הוא אפילו לא צריך להתעסק עם זה יותר מדי, ומבחינת מודי זה הצלחה, הוא פשוט מנע את השליטה הסינית בהודו.
יש עוד מדינות שחסמו את טיקטוק, שהן פחות דמוקרטיות. אבל הודו היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם, אז כשזה קרה, זה בהחלט היה איזשהו סימן גם לארצות הברית, שניתן לעשות את זה, שיש פה משהו לעשות. אבל זה גם הראה את זה ש-ByeDance ממשיכה להתעקש לשלוט בטיקטוק.
יוסי: אוקיי, אז אמרנו קודם, שבקדנציה הראשונה שלו, טראמפ מנסה להחרים את טיקטוק ולא מצליח. מתי הדיון על הסגירה של האפליקציה, חוזר לפוליטיקה אמריקאית?
שי: אז קורה משהו מעניין שקשור אלינו. אחרי השבעה באוקטובר, מחוקקים אמריקאים שמים לב, שטיקטוק מתמלאת בתוכן פרו-פלסטינאי.
[הקלטה]
Speaker: “We have to talk about Israel shooting their own civilians with an Helicopter at the Nova Festival on October 7th. We all know…”
[הקלטה של שיר פרו-פלסטיני]
“Palestine will be free,
so be on the right side of history.
You are not anti-semitic
if you stand against war crimes”
[הקלטה]
Speaker: “…We are here to remind you guys that the downfall of Israel will come, cause we, as muslims believe, as it said in the Kuran and Sura that Isra…”
שי: ופתאום הם דואגים מזה שטיקטוק משרתת תוכן שהוא יותר פרו-פלסטינאי, מאשר תוכן שהוא פרו-ישראלי. ושהצעירים בארצות הברית, פתאום נעים לאיזשהו כיוון שהוא נגד ה… our closest ally, הבעלת הברית הכי קרובה שלנו.
[הקלטה]
Speaker: “The hate we're seeing spewed against jewish Americans on TikTok should remind us of the basic facts. And the fact is that this app, which increasingly young Americans get their news from this app, this is the source of news and could become the dominant news platform in America, is controlled by a Chinese company that is at the behest of the Chinese communist party, and if you don’t…”
שי: ואז השילוב הזה של חברה סינית שמשפיעה על צעירים, שרואים פתאום את דעת הקהל של הצעירים משתנה בבת אחת, לכיוונים שלא היו כמותם בארצות הברית, נותן איזשהו דלק נוסף לדיון על טיקטוק. וג'ו ביידן משתמש בדבר הזה, ומנסח חוק מאוד, מאוד מהיר. קובע שטיקטוק צריכה להימכר או להיעלם, וזה עובר מהר מאוד גם בסנאט וגם בקונגרס האמריקאי, על ידי שתי המפלגות.
[הקלטה]
Joe Biden: “I just signed into law the national security package that was passed by the House of Representatives this weekend and by the Senate yesterday. It’s gonna make America safer, it’s gonna make the world safer, we rose to the moment, we came together and we got it done…”
שי: זאת אומרת, אתה לא רואה חוק כזה שעבר, בכזה מה שהם קוראים לו Bipartisan, זאת אומרת, שתי המפלגות, גם הדמוקרטים וגם הרפובליקאים מצביעים עליו ביחד בהמוניו, וגם קורה שם עוד משהו מעניין. החברי סנאט והחברי קונגרס נחשפים לראשונה לחומר מודיעיני, שמגיע מהמודיעין האמריקאי, שאינו חשוף לציבור, שמוכיח את הטענות לכך שזה לא רק חשד שסין משתמשת בטיקטוק, אלא יש ממש הוכחות על השולחן. אנחנו לא יודעים מה ההוכחות האלה, החומרים האלה הם מסווגים, לא הראו אותם. אבל מי שכן ראה אותם, טוען שהם משכנעים מאוד, ולכן הוא הצביע בעד החוק, והחוק עובר מאוד מאוד מהר.
יוסי: ואיך מגיבים ב-ByteDance, בטיקטוק, להחלטה הזאת?
שי: הטענה של טיקטוק היא ש"אנחנו עושים את מה שכולם עושים. אנחנו אוספים מידע על משתמשים, לפי הסכם המדיניות שהמשתמש עצמו חותם, ואנחנו משתמשים במידע הזה בשביל להציג לו מידע טוב יותר, שהוא יאהב יותר ויותר ויותר". וזה משהו שגם אינסטגרם עושה, וזה משהו שגם X עושה, וזה משהו שכל האפליקציות עושות, אתה יודע מה, אפילו לא רשתות חברתיות, עוקבות אחרי איפה שאתה נמצא.
רק שבמקרה של טיקטוק, הטענה של טיקטוק זה שמדובר בפחד מזרים, והטענה של המחוקק האמריקאי זה, שלא מדובר פה כבר באיזה שהוא נושא של פרטיות המשתמש רק, אלא ממש בנושא של ביטחון לאומי. כי אותה פרטיות של משתמש, המידע הזה עובר למדינה שהיא במצב גיאופוליטי מאוד מורכב, איתך. ולכן הנושא הזה הוא לא הופך לעוד נושא טכנולוגיה, אלא ממש הופך למה שהאמריקאים קוראים לו national security, כן? כאילו ביטחון המדינה ממש עומד לעיניהם. וזה גם מה שהמחוקק האמריקאי, ששואלים את הדמוקרטים ואת הרפובליקאים, למה הם הצביעו בעד החוק הם ממש אומרים "זה עניין של ביטחון המדינה".
וטיקטוק מערערים לבית המשפט הפדרלי, בטענה מאוד טובה של… שתי טענות בעצם, חופש הדיבור שזה הסעיף הראשון לחוקה האמריקאית. זאת אומרת, הם אומרים, אם המחוקק טוען שיש יותר מדי תכנים פרו-פלסטינים בתוך טיקטוק, אז זה אומר שמנסים למנוע את חופש הדיבור של המשתמשים.
בית המשפט, לפני כשבוע, די זורק את טיקטוק מכל המדרגות. בהחלטה שהיא מאוד מפתיעה, שלושת השופטים בפה אחד, מחליטים שאין פה עניין של חופש הדיבור, שהמסמכים שיושבים מולם, מהמודיעין האמריקאי מספקים, ולכן הם משאירים את החוק על כנו.
טיקטוק מבקשים הארכה, לדחות את ההוצאה לפועל של החוק, בשביל שהם יוכלו לערער על כך לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, במקרה הזה לא מחויב אפילו לדון בערעור שלהם במידה והוא יוגש. ובמהלך סוף השבוע, בית המשפט הפדרלי נותן עוד מכה לטיקטוק ואומר להם: "רבותיי, אין שום דחייה אין שום כלום, 19 בינואר, זה היום שבו טיקטוק, אם היא לא נמכרת, היא נעלמת מחנויות האפליקציה".
[מוזיקה]
יוסי: חסות אחת ומיד חוזרים.
[חסות]
בוא נדבר על מנגנון המכירה של טיקטוק, בהנחה שירצו למכור לחברה אמריקאית. כדי לקנות חברה כזאת, אתה צריך להיות חברת ענק, ובסוף זה אומר שאחת מחברות הענק הנוכחיות תשלוט גם בטיקטוק. איך זה מסתדר לאמריקאים מבחינת הגבלים עסקיים, מבחינת שליטה על השוק?
שי: הבעיה היא אחרת, הבעיה היא מי ירצה לקנות את טיקטוק. עכשיו, אם אנחנו מדברים על חברות הטכנולוגיה הגדולות, אז מי שיש לך פה זה פייסבוק, גוגל, אמזון, וכולי. אנחנו יכולים להיכנס לכל אחת מהן, אבל לכל אחת יש סיבה מאוד טובה למה לא לקנות את טיקטוק.
גוגל לא טובה עם רשתות חברתיות, והיא לא תוציא את הכסף, כי לא צריכה את הפרטים האלה של המשתמשים. יש לה פרטים של משתמשים.
פייסבוק, גם כן, פייסבוק תעדיף לבנות את האפליקציות שלה ולחזק אותן, מאשר עכשיו לשלב את טיקטוק בתוך המתחרה הגדולה שלה, שהיא אינסטגרם. היא תעדיף לראות את טיקטוק ככל הנראה, נעלמת. גם לאמזון זה לא נראה כל כך משתלם.
הדרך היחידה שתהיה פה עסקה, זה אם כמה קבוצות משקיעים מאוד מאוד גדולות יתאחדו ביחד, בשביל לבנות איזשהי חברה מאפס, שתיקח את טיקטוק אליה. וזה שוב, בהנחה ש-ByteDance תסכים למכור. לא משהו שנראה ברגע זה שקורה.
יוסי: אז רגע לפני ש-ByteDance נאלצת לוותר על תרנגולת הזהב שלה בארצות הברית, ואין כרגע אף חברה שעומדת בתור כדי לקנות את טיקטוק, יש עדיין דרך שאפשר להציל אותה?
שי: אז בוא נדבר באמת על האופציות של טיקטוק. כי טיקטוק ברגע זה שמים את יהבם על בן אדם אחד, והבן אדם הזה הוא דונלד טראמפ. שדיברנו עליו שבקדנציה הקודמת הוא ניסה לאסור את טיקטוק, ופתאום במערכת הבחירות הנוכחית הוא התהפך.
[הקלטה]
Donald Trump: “For all of those who want to save TikTok in America, vote for Trump! The other side is closing it up, but I’m now a big star on TikTok. So, If you like TikTok go out and vote for Trump!”
שי: טראמפ קודם כל פותח טיקטוק, ובתוך כמה חודשים השיג 14 מיליון אממ… עוקבים, שזה מספר מדהים. והוא גם מדבר על זה שהצוות שלו, שהיה לו צוות צעירים נהדר, שפתאום הניע צעירים להצביע לו, וזה דרך טיקטוק. אז פתאום טראמפ מודה בהשפעה הטובה שיש לטיקטוק על צעירי ארצות הברית, למה? כי הם הצביעו טראמפ. אז פתאום החשש הסיני הזה, קצת פחות חושש ממנו.
[הקלטה]
Donald Trump: “Frankly, there are a lot of people on TikTok that love it. There are a lot of young kids on TikTok who… who will go crazy without it, and there's a lot of bad with TikTok. But, the thing I don't like is that without TikTok you can make facebook bigger and I consider facebook to be an enemy of the people, along with a lot of the media.”
שי: בנוסף לכך שטראמפ מאוד מרוצה מכל העוקבים שהוא קיבל פתאום בטיקטוק, טראמפ גם מקבל כסף, הרבה מאוד כסף, מתורם בשם ג'פרי יאס, שהוא במקרה בעל מניות מאוד מאוד גדול בטיקטוק. וג'פרי יאס הזה, הוא מגיע בזמן שטראמפ על הקרשים, בתחילת הקמפיין, כשאף אחד לא רוצה לתרום לו, כשכולם מדברים על זה, שהדמוקרטים מקבלים הרבה יותר תרומות מהרפובליקאים, ג'פרי יאס מגיע, מחלץ את טראמפ, וזה גם כנראה תורם לשינוי הזה שאנחנו רואים אצל טראמפ. ואתה באמת ראית במערכת הבחירות שטראמפ אמר באופן גלוי: "אם אתם לא רוצים שטיקטוק תיעלם, תצביעו לי!", הוא ממש אמר את זה.
יוסי: אבל לטראמפ יש בכלל יכולת להתערב? מה האפשרויות שלו?
שי: אז אם טראמפ רוצה להתערב יש לו פה שלוש אופציות. האופציה הראשונה היא לחוקק חוק חדש. גם יש לנו בעיה של תאריך. לחוקק חוק זה לוקח הרבה מאוד זמן.
האופציה השנייה היא עסקה, כמו שדיברנו עליה הרבה. טראמפ מאוד אוהב עסקאות והוא מאוד רוצה להראות שהוא יכול להביא עסקה לשולחן. וזה בעיקר כנראה מה שטראמפ מתמקד בו, ואז יצליח, יצליח, לא יצליח, לא יצליח, הוא יכול לבוא ולהגיד: "תשמעו, ניסיתי להביא עסקה. אין פה מישהו שקונה, זה כנראה לא שווה להם את הכסף, חבל, שלום ולהתראות".
האופציה השלישית, והמעניינת יותר, היא שטראמפ פשוט יחליט להתעלם מהחוק. פשוט לא לאכוף אותו. עכשיו, יש לו בעיה גם, כי החוק צריך להיאכף יום לפני שהוא בכלל נכנס לנשיאות. אבל הוא יכול לנסות לעשות משהו, ואנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות של דבר כזה.
[מוזיקת רקע]
ודווקא על טיקטוק, על האפליקציה הזאת, טראמפ יכול להתחיל פה איזושהי מלחמת עולם, בתוך הפוליטיקה האמריקאית.
יוסי: בוא נדבר על הזווית הישראלית. מה מצב טיקטוק בארץ, והאם יש נורת אזהרה שנדלקה באיזשהו מקום, באחד הארגונים שלנו, אולי?
שי: היו כמה נורות אזהרה. אבל צריך להבין שהמצב לגבי טיקטוק בישראל, הוא קצת שונה, כי כשאני מדבר איתך על זה שהאמריקאים למשל מתעקשים, שהמידע של המשתמשים שלהם לא יישב בחברה זרה. אז אצלנו כל החברות האלה הן חברות זרות, כן? זה לא… אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר שהיא עכשיו X, אלה חברות זרות, והמידע של המשתמשים הישראלים יושב שם.
כשמדברים על הזווית הישראלית אז גם יש את עניין איסוף המידע, אבל גם יש את עניין התוכן עצמו. אחת הבעיות שקורות עם החברות האלה, זה שאנחנו לא יודעים מה האלגוריתם מוכר לצרכנים. איזה תכנים. ולכן הממשל הסיני, לא רק שיכול לאסוף מידע, הוא גם יכול להפעיל רשת השפעה על צעירים אמריקאים וצעירים ישראלים. ומה שקורה זה, שאנחנו עדים לכך, בשנים האחרונות במיוחד, לכך שיש רשתות השפעה באמת, שנמצאות בטוויטר-X, באינסטגרם, בפייסבוק, בטלגרם. אנחנו לא מדברים על זה אבל טלגרם היא גם בעצם רשת חברתית, מלאה בקבוצות, ואתה לא יודע תמיד מי הבעלים של הקבוצות האלה, ואנחנו יודעים למשל על איראן שמפעילה רשתות השפעה באמת ברשתות האלה, ובאמת משפיעות על דעת הקהל בישראל.
ולמדינת ישראל אין שליטה על הדבר הזה, והיא גם לא עושה אפילו התחלה לגבי משהו. איזשהי רגולציה על האפליקציה, איזשהו דין וחשבון שהבעלים של רשתות חברתיות יצטרכו לתת לציבור הישראלי, אין, פשוט כאילו, החוק לא מחייב אותם כמעט לכלום.
אחד הדברים שמאוד הפתיעו אותי, כשניסיתי לפנות לחברי כנסת, זה שאף אחד לא רוצה לדבר על זה. אפילו כאלה שבעבר עסקו בנושא, אורית פרקש הכהן, שעוסקת הרבה בענייני טכנולוגיה, חשבתי שהיא תיקח את ההזדמנות ותרצה לדבר על האפליקציה, בגלל שהיא באמת עוסקת בעניינים הטכנולוגיים האלה - כלום. מה שהם אמרו לי זה: "אין לנו מה להוסיף בנושא ברגע זה".
וזה באמת, מאוד מאוד מפתיע. זאת אומרת, אתה רואה את חברי הכנסת לא מנצלים את ההזדמנות, שמדברים עכשיו על טיקטוק העולמית, בשביל לדבר, לא רק על טיקטוק, בישראל צריך לדבר על כל הרשתות החברתיות. בכלל, תשים לב מה קורה ברגע זה בממשלה. יש לך את שר התקשורת קרעי. במה הוא עוסק? הוא עוסק בסגירה של התאגיד, הוא עוסק בסגירה של גלי צה"ל, חוק הרייטינג. כל הדברים האלה זה המדיה הישנה. בינתיים הישראלים חשופים, חשופים למידע, שאנחנו לא יודעים מה המקור שלו כמעט אף פעם, לפייק ניוז מוחלט, לרשתות השפעה איראניות, סיניות, רוסיות ואלוהים יודע מה. ובזמן הזה הממשלה לא עושה עם זה כלום. מהבחינה הזאת הציבור הישראלי מופקר, לחלוטין מופקר. וזה באמת נשאלת השאלה מה קורה פה? כי אנחנו אמורים לקחת את הדוגמה מארצות הברית, אנחנו אמורים להסתכל ולהגיד "אם הם עושים, אז גם אנחנו צריכים לעשות".
לאירופאים למשל, יש… באיחוד האירופי יש חוק מאוד, מאוד, מאוד רחב על הגנת פרטיות של משתמשים, מול רשתות חברתיות. אנחנו יכולים לקחת את החוק הזה ופשוט לעשות לו אדפטציה לארץ, לא צריך לעשות הרבה יותר מדי עבודה. אנחנו לא עושים את זה. משהו פה פשוט לא קורה. ומהבחינה הזאת הציבור הישראלי צריך להבין שהוא באמת מופקר.
יוסי: אז בוא נסתכל לסיום קדימה, 19 לחודש, טיקטוק באמת תיעלם להערכתך?
שי: מאוד קשה לי להגיד את זה, כי באיזשהו מקום זה נשמע לי דמיוני, אני חושב שכן. ברגע זה, כמו שזה נראה, לטראמפ עדיף לוותר על הבטחת הבחירות שלו, בשביל להיראות שוב פעם טיפה ניצי מול סין, מה שפתאום קורה בשבועות האחרונים, מאז שהוא נבחר. ו… התאריך הזה של טיקטוק, שפתאום בסוף שבוע בית המשפט אומר להם: "אין לכם אפילו הארכה", אני חושב שזה די קבע את גורלם.
הם יצטרכו להוציא באמת שפן מהכובע, בשביל לעשות פה איזשהו נס.
[מוזיקת רקע]
מצד שני, זה באמת חברת ענק, עם גורמים במקומות שאנחנו אפילו לא מבינים איפה הם נמצאים. ולכן יכול להיות שאנחנו נראה את השפן הזה. בינתיים, כמו שזה נראה עכשיו, זה לא קורה.
[המשך מוזיקת הסיום]
יוסי: שי רינגל, תודה רבה.
שי: תודה רבה.
יוסי: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני ודניאל שחר. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני יוסי מזרחי. אלעד שמחיוף יהיה כאן מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments