אחד ביום - משבר חוק הגיוס, טייק 5487
- ניבי נאור
- Apr 13
- 14 min read
אחרי שנה וחצי של מלחמה קשה, מאות חללי צה"ל, אלפים רבים של פצועים ואנשי מילואים שקורסים תחת הנטל - החרדים דורשים חוק פטור גורף, עכשיו. בסוף החודש חייב לעבור חוק התקציב, וחלק מהנציגים החרדים מאיימים שבלי אותו חוק שיפטור את החרדים מגיוס, לא יתמכו בתקציב. אז הפעם, אנחנו שוב עם יאיר שרקי על חוק הגיוס.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/03/2025.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אילן: היום יום שלישי, 18 במרץ, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אילן לוקאץ', ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
[סיום מוזיקת פתיחה]
[הקלטה] שר הביטחון ישראל כ"ץ: "אני, כשמדברים היום, אני אומר - כל החוקים וכל הדברים, הרב, דבר אחד. לעולם לא ניתן לפגוע בעולם התורה היהודי." [מחיאות כפיים וקריאות]
אילן: איש לא תכנן את זה ככה, אבל משבר חוק הגיוס לא היה יכול לבחור לעצמו תזמון גרוע מזה.
[הקלטה] דובר: "אנחנו צריכים שיפסיקו כבר עם הפוליטיקה ויעבירו פה חוק גיוס אמיתי. זה צורך ביטחוני אמיתי בשבילנו כדי שנוכל להמשיך לשרת."
אילן: אחרי שנה וחצי כמעט של מלחמה קשה, מאות חללי צה"ל ואלפים רבים של פצועים, כשאנשי המילואים שחוקים ועדיין נקראים לסבב רביעי וסבב חמישי, ואפילו מתכננים, מחוסר ברירה, לגייס לשירות קרבי מתגייסים בעלי פרופיל 64, והחרדים דורשים חוק פטור גורף עכשיו.
[הקלטה] שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף: "עדיין לא מבינים אותנו למה אנחנו אומרים שחיים על התורה. שאם לא התורה, אני לא יודע מאיפה היינו נמצאים היום. מי יגן עלינו? אתם לא רוצים אותנו! אתם לא צריכים אותנו! למה אתם כל כך נוגשים בנו?"
[הקלטה] מרואיינת: "הנציגים הפוליטיים של החברה החרדית, לא אכפת להם לא לעמוד בחוק. לא אכפת להם שהם לא יעמדו בחוק הגיוס. הם רוצים את הכסף. הם רואים בנו ארנק."
אילן: ובסוף החודש חייב לעבור חוק התקציב. אם החוק לא יזכה לרוב, הולכים לבחירות. זה החוק. וחלק מהנציגים החרדים מאיימים "שבענו מהבטחות. בלי חוק גיוס עכשיו", כלומר חוק פטור מגיוס, "לא נתמוך בתקציב". אבל בפוליטיקה, לכל משבר יש פתרון יצירתי. לפחות עד הפעם הבאה. או שהפעם לא?
[מעבר מוזיקלי דרמטי]
יאיר שרקי, שלום.
יאיר: שלום, לוקאץ'.
אילן: בואו נתחיל אולי באיזה יישור קו מהיר. הפטור מגיוס בעצם פקע ביולי 23'. אנחנו עוד מעט שנתיים מאז. מה… מה קרה מאז?
יאיר: קודם כל, קרה ככה… אירוע באוקטובר 23' [אילן מהמהם], שבלעדיו כנראה לא היינו דנים כרגע בסיפור של הגיוס.
אילן: נכון.
יאיר: מה שקרה מאז, זה שבהתחלה הייתה איזו החלטת ממשלה בגיבוי היועמ"שית ששימרה את המצב. פסיקת בג"ץ שאמרה "לא ולא, צריכים חוק כדי להמשיך לפטור את תלמידי הישיבות, או לגייס אותם. ובכל מקרה, בין אם אתם מחוקקים חוק ובין אם אתם מגייסים אותם, מפסיקים לתקצב את ההשתמטות". ומאז החרדים באיזשהו כדרור מתמיד, מתוך הממשלה, בניסיון למצוא את אותו חוק, שיאפשר לבחורי הישיבות להמשיך להיות בישיבות, מתוקצבים. בלי עננה פלילית, בלי להיות מבוקשים, בלי להיות מוגדרים עריקים וכולי. ואז כל מה שמתבקש, זה שהמחוקק יחוקק חוק. ובסמכותו של המחוקק לחוקק חוק. צריך לראות איך הוא שוויוני, איך הוא חוקתי, שמאפשר לחרדים, או מאפשר למי ש"תורתו אומנותו", לא להתגייס [אילן מהמהם]. אלא שהממשלה לא הצליחה למצוא רוב בכנסת לחוק הזה, ועובדה שהיא לא מחוקקת.
אילן: ועכשיו יש להם דדליין. זאת אומרת, בסוף החודש יש חוק תקציב להעביר. לא יעבירו אותו - הולכים לבחירות.
יאיר: נכון, ולכן יעבירו אותו.
אילן: והוא תלוי בחוק הגיוס, או שלא. זאת אומרת, האם יש בכלל היתכנות שהחרדים יפילו את מה שהוא מבחינתם ממשלת החלומות?
יאיר: פעמיים לא. הם לא יפילו את הממשלה, והיא לא ממשלת החלומות. לדעתי לא הייתה ממשלה כה גרועה לחרדים כבר עשורים. הם סובלים בה כפי שלא סבלו מעולם, אבל בהחלט לא יפילו את הממשלה.
אילן: אני יכול לתת לך 13.7 מיליארד סיבות שהם סובלים פחות מקודם.
יאיר: מעולם לא היה מצב שתקציב הישיבות חלקו חסום, משפטית, ולא זורם, שתלמידי הישיבות מוגדרים עריקים, שנשלחים צווי גיוס למשפחות בלב האליטה החרדית, שהם נעצרים בנתב"ג, שהם מרגישים את הסנקציות פתאום הולכות ומתגברות ונערמות, וזה תהליך שהוא כמובן מדורג, אבל יש דרדור אמצעים משפטי. במובן הזה החוויה החרדית… נכון, יש תקציבים. זה לא דבר רע, אבל היו כבר ממשלות עם תקציבים. אני רוצה להגיד לך, גם כשהם היו באופוזיציה, בדרך כלל ידעו לסחור איתם על התקציבים הקריטיים. עכשיו כל העיניים עליהם, וכשאתה מפשל, כשאתה אוחז בהגה השלטון, זה הרבה יותר גרוע מאשר להיות באופוזיציה, לפחות אתה צועק "געוואלד", אתה בסדר עם הקהל שלך. הרי כשהחבר'ה ששרים "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים"…
[הקלטה - שירת "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים"]
יאיר: מי זה שלטון הכופרים? מי יושב בממשלה של שלטון הכופרים? החרדים! הרי זה הסיפור. איך לוקחים, איך המנון נטורי קרתא, שהוא שיר ותיק, ואתה יודע, מושר פתאום במיינסטרים? וזה לא רק בגלל אדי פורים, שאולי תרמו, ככה, להקללת האווירה. איך זה מגיע מהשוליים למיינסטרים של המיינסטרים, באירוע? בהתחלה זה התפרסם בגלל חתונה של הרב סורוצקין, שבו נמצאים נציגי השלטון, חברי הכנסת מיהדות התורה ומש"ס, עמותה שמתוקצבת במיליונים רבים על ידי מדינת ישראל, איך שם שרים את זה ומרגישים בסבבה? התשובה - הם גם השלטון וגם מפגינים נגדו. כי לראשונה, בעודם יושבים בממשלה, הם לא מצליחים לתת מענה, בוא נגיד, לסיבת הקיום הבסיסית של המפלגות החרדיות, שזה לדאוג לעולם התורה.
אילן: לדאוג לעולם התורה בשני מובנים. אחד, לדאוג שהוא לא יופרע מאורחותיו באמצעות גיוס, למשל, ולדאוג שהוא יתוקצב.
יאיר: נכון. ברמת ה… בהיררכיה העקרונית, יותר חשוב שלא יופרע עולם התורה. זה נכון שביום יום הרוב מורכב מתקציבים ולא מ"לא להפריע", אבל בהיררכיה העקרונית, קודם כל תן להם לשבת ללמוד. עם כסף מהמדינה, בלי כסף מהמדינה, ברור שעדיף עם.
אילן: כי נטורי קרתא, אלה שמהם מגיע השיר הזה, הם לא רק שהם לא מכירים בשלטון הכופרים, הם גם לא מקבלים שקל.
יאיר: הם לא נוגעים בכסף…
אילן: שקל! שקל!
יאיר: הם לא נוגעים בכסף ציוני.
אילן: בדיוק.
יאיר: נכון. אני אספר לך סיפור. לפני כמה שנים האדמו"ר מסאטמר מגיע לישראל. אני הוזמנתי על ידי ככה כל מיני גורמים בחצר שם…
אילן: אני זוכר את הכתבה.
יאיר: להיות נוכח. הוא מחלק מעטפות כסף. קוראים לזה "השקל הטהור". הוא מחלק כסף למוסדות חינוך שלא לוקחים שקל מהמדינה. למה? כי אם אתה לוקח כסף מהמדינה, בעל המאה הוא בעל הדעה. וסאטמר תמיד, בהשקפה שלה, אמרה "אני כל כך מתנגדת למדינה הציונית, כופרת בקיומה, חושבת שהיא מעשה שטן וכולי, לא רוצה לגעת. אתם אל תטמאו בכסף שלכם את לימוד התורה הטהור של הילדים". אני מכיר, מעטים, חסידי סאטמר או אנשי נטורי קרתא, שגם דמי לידה מהביטוח הלאומי לא לוקחים. יש משפחות שעשו הרבה מאוד ילדים אז זה הרבה כסף.
אילן: כן.
יאיר: אז זה מאוד נדיר. בסדר? אבל המיינסטרים החרדי, הישראלי, בניגוד לאמריקאי, בסופו של דבר אמר "נכון, היסטורית החרדים היו מסוייגים מהמדינה, ולא עכשיו נכדרר אחורה את כל הסתייגויותם מהמעשה הציוני". עובדה שבסוף היא קמה, ועובדה שעם השנים הם עלו מהיציע למגרש, והסכימו לקחת חלק בקואליציות, ואז בממשלות וסגני שרים ואז שרים, והכסף זרם והתקרבו הדעות גם. ופתאום עכשיו זה… אנחנו רואים איזה שהוא תהליך של ריאקציה לכיוון האחר בגלל המשבר הזה.
אילן: נתניהו מנסה לפתור את המשבר הזה, ואין לו הרבה זמן לפתור אותו. והוא אומר "בואו קודם תצביעו על חוק התקציב. קודם כל שהממשלה לא תיפול, שהקואליציה לא תתפרק, שלא יהיו בחירות. אחר כך נעבור לחוק הגיוס. זה יותר מורכב, זה לוקח זמן".
יאיר: בדיוק. אתה נוגע בול בנקודה כי אתה אמרת "יש דדליין". מי קבע בעצם שיש דדליין? מי כרך את התקציב בגיוס? מי קבע שהם צריכים ללכת ביחד? יש לי תשובה - האדמו"ר מגור.
אילן: אהה!
יאיר: האדמו"ר מגור הוא למוד אכזבות. הרי, אני לא יודע אם אתה זוכר, איך שקמה הממשלה הזאת עוד לפני השביעי באוקטובר, בעצם אנחנו מדברים על סוף 2022.
אילן: כן.
יאיר: היה בליץ חקיקה של טרום קואליציה בכלל.
אילן: אוקיי.
יאיר: עוד לא השביעו ממשלה, אבל לבן גביר שינו את פקודת המשטרה, ולסמוטריץ' שינו את "חוק יסוד: הממשלה", שיכול להיות שר בשני משרדים. כל אחד קיבל, ולנתניהו ולדרעי שיוכל. כל אחד קיבל. והחרדים אמרו "אין בעיה. בחבילת חוקים", החרדים האשכנזים אמרו, "אנחנו רוצים שבחוקי הטרום ממשלה, עוד לפני שבכלל מדברים, יהיה את חוק הגיוס". ואמרו להם "לא, לא, לא, זה מסובך, וזה יהיה חקיקה חפוזה מדי ומשפטית לא כדאי. אל תדאגו, עד התקציב הראשון יהיה לכם". והאדמו"ר מגור אמר "טוב, עד התקציב הראשון". ערב התקציב הראשון באו ואמרו להם [נאנח] "נורא מסובך." [אילן צוחק] "מיד אחריו". ועכשיו אנחנו שוב באותו הסרט, והאדמו"ר מגור לא פראייר, והוא אמר "אם לא יהיה חוק גיוס, עד תקציב, כבר לא יהיה חוק גיוס". ואני חושב שהוא צודק, ועדיין החרדים לא יפילו את הממשלה. הוא, מבחינתו, אומר, "אני, כיוון שבלי דדליינים ביבי לא עובד, אני אכפה עליו לחוקק חוק גיוס, יהיה מה שיהיה, לפני תקציב". ושאר החברים החרדים אומרים "או נעשה את זה בלי הדדליין של האדמו"ר מגור, או אולי לא נעשה את זה".
אילן: שזה, איפה עוברת החלוקה?
יאיר: הפוליטית?
אילן: כן. יש פה ספרדים ואשכנזים. שתי גישות.
יאיר: יש פה ספרדים ואשכנזים. בתוך האשכנזים יש ליטאים וחסידים. בתוך החסידים יש "אגודת ישראל" ו"שלומֵי אמונים". מסובך נורא.
אילן: לא מאוד.
יאיר: אוקיי.
אילן: אנחנו כבר הרבה שנים בתוך זה.
יאיר: נכון.
אילן: נשמע מוכר.
יאיר: אז הספרדים זה ש"ס. אריה דרעי, אם תרצה. כוכבית, נדבר עליו מיד. בוא נצלול לאשכנזים.
אילן: אוקיי.
יאיר: זה שתי מפלגות. זה "אגודת ישראל" ו"דגל התורה", שזה בעצם גפני מול גולדקנופף. אבל בתוך "אגודת ישראל" זה לא רק גולדקנופף. יש את פורוש, שהוא מוביל קו אחר. ופתאום בתוך "אגודת ישראל" האדמו"ר מגור הוא כבר לא שליט יחיד. אם אתה שמעת עכשיו במוצאי פורים, הבן של פורוש חוטף מכות בירושלים.
אילן: זה לא ייאמן! בגלל שפורוש אמר שהוא יצביע בעד התקציב?
יאיר: אני לא דיברתי עם מי שהרביץ לילד… או לבן, הוא כבר לא ילד. אמרו "ביזית את האדמו"ר מגור". אז זה יכול להיות שזה חשבונות ישנים…
אילן: זה קצת ביזוי של האדמו"ר מגור.
יאיר: כן. אז זה או חשבונות ישנים הבחירות המוניציפליות, גם שם יש חשבון פתוח בין משפחת פורוש לגור.
אילן: אוקיי.
יאיר: או ביזיון טרי, שהאדמו"ר מגור מנסה להוביל מהלך שאומר "אנחנו נכריח את ביבי ולא ניתן לו תקציב אם הוא לא נותן לנו גיוס".
אילן: זה משקל כבד האדמו"ר מגור.
יאיר: העומד בראש החצר החסידית הגדולה בישראל. נכון.
אילן: זה לא הגבאי בנס ציונה.
יאיר: נכון. אבל האדמו"ר מגור מבודד פתאום. זה די מעניין לראות, שבסוף בתוך… בתוך "אגודת ישראל", לא בתוך "יהדות התורה" - בתוך "אגודת ישראל" הוא לא משליט מרות. והליטאים? בסדר, גפני והחבר'ה האחרים? עם כל הקצנה שקורה שם, ומיד נדבר גם עליה, גם הם לא מוכנים לקשור את התקציב בגיוס. הם אומרים "נעביר תקציב, גם אם זה לא מעביר לנו חוק גיוס".
אילן: הם מאמינים לנתניהו? או שהם אומרים "אין לנו ברירה. מה נעשה, נפרק את הקואליציה"?
יאיר: אז פה יש שתי אסכולות. על גולדקנופף וגור דיברנו. הם רוצים גיוס לפני תקציב, ואם לא יהיה להם גיוס לפני תקציב, הם מאיימים… בהתחלה איימו להתפטר מהממשלה, ויש טענות שזה לא יקרה, אלא רק יצביע נגד. אבל עכשיו, בשאר… אלה שבכלל לא מציבים את האולטימטום, יש שתי גישות. יש גישה שאומרת "אנחנו כן. אנחנו נעביר חוק גיוס. בלי לחץ. הלחץ הוא מהשטן, כי אז הייעוץ המשפטי יגיד שעשינו הליך לא מספיק סדור, ודפקנו את החוק". יש גישה אחרת שאומרת "נכון, נעביר תקציב ולא נעביר גיוס, אבל אין מה לעשות - אנחנו לא רוצים להפיל את הממשלה, ואנחנו יודעים שהאדמו"ר מגור צודק - כנראה לא יהיה חוק גיוס, כי אי אפשר להעביר חוק גיוס שיש לו רוב בכנסת, ושהוא עובר משפטית".
אילן: ודרעי הוא פרגמטיסט.
יאיר: תראה, אריה דרעי בעצמו דיבר בעבר שאם תוך חודשיים אין חוק גיוס, לא תהיה ממשלה. הוא אז התכוון ל… הוא כרך את זה בעצם בתאריכים של התקציב. כי אז אני חושב שהפרשנות שלו הייתה אחרת. הוא כן חשב שצריך להעביר חוק גיוס לפני תקציב.
אילן: והוא חשב שזה ניתן.
יאיר: והוא חשב שזה ניתן. למה דרעי לא מתעקש? למה הוא לא מנסה להכריח את נתניהו בכל זאת להעביר גיוס לפני תקציב?
אילן: למה?
יאיר: אני חושב שפעמיים. קודם כל, כי דרעי - האיום שלו לא להעביר תקציב הוא לא איום אמין. הציבור שלו יותר ביביסטי מהליכודניקים, בהרבה בחינות. לא יסלחו לו. אתה לא יכול לאיים על ביבי "אני אפיל לך את הממשלה". אז דרעי איש רציני. הוא מבין. "אני לא אאיים במשהו שאני לא יכול לקיים". עכשיו, הציבור לא יסלח לו אם הוא יפיל את הממשלה ולא יעביר תקציב. חלק מהרבנים לא יסלחו לו אם הוא יעביר חוק לא מספיק טהרני מבחינתם. אז המסקנה היא להעביר תקציב, לדחות את הסיפור הזה של הגיוס, שמסבך אותו עם חלק מהרבנים, למתישהו. ולכן הגיוני לו לא לאיים.
אילן: בעצם, מה האפשרות שכן התקציב ייפול? היא אפשרות שכמעט לא קיימת. זאת אומרת, אתה צריך גם שגולדקנופף יעמוד במריו, גם שהוא יצליח למשוך אליו עוד כמה.
יאיר: ושבן גביר לא יבוא ויציל את המצב.
אילן: ושבן גביר לא יתפתה, כשהמחיר שלו ידוע, וכשגם ידוע לכולנו שבסוף ישלמו לו, כמו ששילמו לו מהרגע הראשון.
יאיר: כמו שבפוליטיקה משלמים. ערב תקציב, קונים אצבעות. זה חוצה ממשלות הדבר הזה.
אילן: ובן גביר גם, בחוכמתו הפוליטית יודע לקבוע מחיר שאפשר לעמוד בו.
יאיר: נכון. בן גביר, לדעתי, מאוד רוצה שהחרדים, ככה… יקשיחו עמדות.
אילן: זה משרת אותו.
יאיר: בטח, כי אז הוא נצרך. אז הוא נצרך, וזה תמיד טוב. תמיד טוב שלסחורה שלך יש קונים.
אילן: כן, ואז הוא יגזור את הקופון.
יאיר: נכון.
אילן: מה עוד הוא יכול לבקש?
יאיר: תראה, קודם כל, באמת, מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה? היועצת בתהליך פיטורין, ראש השב"כ גם בדרך, ולכן אני לא… לא אתפלא אם נראה מהלך של בן גביר של… כבר עכשיו הוא… לא יודע אם שמעת, מחווה על כך שנתניהו החליט לפטר את רונן בר, אז מחווה - בחוק ההסדרים הוא יימנע. זה מספיק. זה עוד שש אצבעות של פער בין קואליציה לאופוזיציה. זה מספיק. מחווה נאה ביותר.
אילן: בן גביר תמרן את עצמו למצב שהוא… הוא לשון המאזניים.
יאיר: נכון, ואם אנחנו חוזרים לדבר על החרדים, החרדים תמרנו את עצמם למצב שהם לא לשון מאזניים. בעצם, לראשונה, האיום החרדי הוא לא אפקטיבי. החרדים יושבים בממשלה, ואין להם שום מנוף פוליטי לכפות עליה לעשות מה שהם רוצים.
אילן: בגלל המצב המספרי? או בגלל שהם… הנאמנות שלהם היא חד משמעית לנתניהו? וזהו.
יאיר: והמחנה השני לא מציע כלום.
אילן: והם לעולם, לעולם לא יוכלו להעביר אותם.
יאיר: גם הנאמנות לנתניהו היא כבר גדולה מהם. הוא, נתניהו, זה מדהים - גם סלל מסילות אל ליבו של ההמון החרדי, וגם חפר מחילות אל בתי הרבנים. והוא… זהו. הוא כבר… הרבנים בעצמם, לפעמים יש ערוצים ישירים בין בית הרב ל… עוקף הפוליטיקאי. מטריף את הפוליטיקאים החרדיים, אבל אין להם מה לעשות עם הדבר הזה. תוסיף לזה שהמחנה השני לא מציע שום דבר. ולכן… אז זה לא שיש תמריץ "נפרק את הממשלה ויהיו ימים טובים יותר". יש בהנהגה החרדית, מי שחושב, בעיקר בהנהגה הרבנית, שאומר "כן יהיו ימים טובים יותר. אם ביבי לא יהיה ראש הממשלה, מערכת המשפט תרד מאיתנו. יהיו גמישים איתנו. השמאל יהיה סלחן, מחאות המילואימניקים יהיו רפויות, יהיה בסדר".
[מעבר מוזיקלי]
אילן: חסות אחת, וממש מייד חוזרים.
[חסות]
אילן: שרקי, בוא נשאל לרגע שאלה תיאורטית. כמה כסף, תיאורטית, יגרום להם לרדת משאלת הגיוס? האם יש סכום כזה?
יאיר: התשובה שלי? אין סכום. אתה מדבר על מגזר, ותמיד כשאתה קונה מישהו אז יש מישהו שמרוויח מלהיות יותר קיצוני, במגזר שבו המסורת היא…
אילן: כן.
יאיר: שיד הקיצוני על העליונה.
אילן: כן.
יאיר: זה דינמיקה אחרת לקנות אדם ולקנות מגזר, ולכן אני לא חושב שזה… העסקה… העסקה היא לא בשוחד, בסדר? היא לא בשוחד ראסמי, של "אני אתן לך 100 מיליארד ועכשיו אתה תשלח את הילדים שלך לצבא". אני מאוד חושב שכלכלה תחולל את השינוי, אבל לא בעסקה פשטנית ילדותית של "ניתן לכם הרבה כסף, תתנו את הילדים לצבא". איך כלכלה תעשה את השינוי? בתמריצים. חיוביים ושליליים. אם אכן לאורך 5-6 שנים יהיה אפס תקצוב של כל מה שמעודד השתמטות - אפס תקצוב של ישיבות שלא מתגייסות, אפס תקצוב מעונות, הנחות בארנונה, כל הדבר הזה. ומצד שני, כל מי שכן מתגייס, ולאו דווקא חרדים… נגיד, לא יהיו הטבות דיור למי שלא שירת בצה"ל. בכלל. לא "מחיר למשתכן", לא "מחיר מטרה", לא "דירה בהנחה". כלום. המגזר החרדי הוא מגזר שמאוד מחונך לנדל"ן.
אילן: כן.
יאיר: אם יהיה מאוד כדאי להיות חייל, ומאוד מאוד קשה, מדינת ישראל תפרק בשיטתיות את כל הסיסטם שמתקצב ומתעדף, ועושה את ההשתמטות לכדאית, אז בתהליך ארוך, לא באיזו הפנמה של "טוב, נתת לי מלא כסף, אני בא לצבא". בתהליך ארוך של שחיקה, כלכלה עושה הבדל. ללחצים כלכליים יש השפעה אם הם ממושכים, ארוכים, עם… גם עם מנוף חיובי וגם עם מנוף שלילי. אם אתה עקשן בזה - לא ברוע, בעיניי. לא בתחושה של מלחמה. אבל זה משהו מאוד מאוד איטי. זה מים ששוחקות אבנים. אז כן, אתה תוכל לראות על פני עשור - אני לא יודע אם יש למישהו את הסבלנות הזאת, על פני עשור, שכל הממשלות יתמידו באותם דברים, בלא לתת הטבות להשתמטות, וכן לתגמל מאוד את מי שמשרת, האם על פני עשור זה יעשה הבדל? אני מעריך שכן. אבל זה לא סכום כסף. זה לא "נניח את הסטפה על השולחן, ואתה מיד תיקח את צו הגיוס", ואהלן אהלן.
אילן: בוא נדבר לרגע על התזמון. כי התזמון עכשיו הוא לכאורה הכי לא הגיוני, הכי מטורף. אנחנו כבר שנה וחצי במלחמה, יש מגזר אחד שבניו ובנותיו לא חוזרים בארונות, המחיר הוא מחיר דמים כבד, ולא כולם משלמים אותו. דווקא עכשיו… ופתאום מדברים על לגייס בעלי פרופיל 64 לקרבי.
יאיר: אבל מי שבחר את התזמון זה לא החרדים, זו המציאות. כלומר, אף אחד לא שיער שחוק הגיוס תוקפו יפוג בקיץ 23', שבסופו, הנוראה במלחמותינו. אם חוק הגיוס לא היה פג תוקפו, הוא היה בתוקף, ואז בעצם החרדים לא היו צריכים מעשה אקטיבי של חקיקה. נגיד, היה לו תוקף לעד 2028. אז זה לא היה נושא, או זה היה נושא במידה אחרת. העובדה שצריך לעשות משהו אקטיבי, של הענק… אישרור הפטור מחדש, היא זו שמסבכת את החרדים. זה התלכדות הזירות, האיומה מבחינתם.
אילן: התחושה הזאת. בכל זאת, אנשים אומרים לך "איך אתם לא?". הרי יש אווירה בציבור שאומרת "כשיכולנו אפשרנו, התגמשנו. אורחות חייכם הם באמת לא מתאימים לצבא, אנחנו רואים את זה. זה קשה…"
יאיר: "אנחנו לא כל כך רוצים אתכם", אולי. למרות שאני…
אילן: "אבל עכשיו…" זה לא משפיע עליהם?
יאיר: קודם כל, אחרי שבעה באוקטובר כן ראינו שינוי בחברה החרדית, מלמטה. אבל אני חושב שההנהגה נבהלה, והלחץ הציבורי… פקע איזה מיתר בסבלנות הישראלית. הרבה ישראלים אמרו "יאללה, שיעבדו. לא צריכים אותם בצבא, לא רוצים אותם בצבא. יעשו לנו הדרת נשים, יעשו… איזה לוחמים?" תכל'ס לא ממש רצו אותם. לא ממש התאמצו להביא אותם. אני חושב שזו אמת, ולא חינכו אותם לזה. ואז פתאום באוקטובר 23' פוקע המיתר של הסבלנות הישראלית. אתה אומר "רגע, אז עכשיו אני רוצה אותם פה!". וואלה, אבל… אבל שינויים חברתיים הם לא ביום. עכשיו, אני לא בא להצדיק את זה מוסרית. מוסרית - להתגייס. זו טענה כבדה, שגם אני שואל אותה.
אילן: ומה הם אומרים על זה?
יאיר: אז אתה צריך להבין שהסתכלות מוסרית היא תלויה במערכת ערכים נרחבת. כל שאר התפיסות שלך על העולם. האם אתה באמת חושב שלימוד תורה מציל את העולם? האם אתה חושב שהתורה היא זו שמגינה על מדינת ישראל? שאלמלא לימוד תורה מצבנו היה יותר גרוע בשבעה באוקטובר ולא יותר טוב? אז זה מערכת של אמונות ותפיסות שהתבססה שנים, לא אותגרה, הייתה נוחה, לדעתי, גם לחלקים גדולים בציבור הישראלי. עכשיו אתה בא ואומר "לא. בלי לוחמים הלך עלינו". יגידו לך "השתגעת? בלי לימוד תורה!". הרב לנדאו אומר היום, הוא אומר, מדבר היום.
[הקלטה] הרב לנדאו: "רק התורה מגינה עלינו, דברים אחרים לא. לימוד התורה זה מה שמגן על עם ישראל, אחרת אי אפשר להבין את כל ההישרדות שלנו, שאנחנו קיימים כאן. איך…?"
יאיר: תארו לכם מה היה קורה אם לא היה לימוד תורה! הרי הם היו שוטפים את המדינה. יש יותר אויב ממה שמדינת ישראל יכולה להכיל. מזל שיש לימוד תורה! כלומר, אתה אומר "איפה היו לומדי התורה בשבעה באוקטובר?" והם אומרים לך "תאר לך שהם לא היו!"
אילן: אני שואל, איפה היו לומדי התורה אחרי שבעה באוקטובר? זאת אומרת, כשהיום, ברור, צה"ל דורש מספרים מסוימים. הוא אומר "המשימות שלנו הוכפלו". אנשים עושים עכשיו…
יאיר: נכון.
אילן: סבב חמישי של מילואים.
יאיר: אז זה מביא אותי אולי לנושא הדרמטי של… גם מה צה"ל רוצה? כי… כי צה"ל כל פעם אמר דברים אחרים קצת - מה הוא רוצה, מה הוא צריך, מה הוא יכול.
אילן: כן.
יאיר: כמה יכולת העיכול הצה"לית. כמה חיילים הוא יכול לקלוט ולמיין ולטפל בהם וכולי. ובמובן הזה, אני חושב שגם צה"ל עבר תהליך. בהתחלה דיברו על 3,000, ופתאום אמרו "תוך שנתיים אנחנו יכולים את כולם", ואז הרמטכ"ל הוחלף, אבל צווים המשיכו להישלח.
אילן: נזפו בו זה שהוא העז להגיד…
יאיר: נכון.
אילן: שהוא מסוגל להתמודד עם הגיוס הזה.
יאיר: אבל תראה מה קורה. הצבא מודיע שבוע שעבר "אנחנו הולכים לשלוח עוד 14,000 צווים, כי טחנות המשפט טוחנות אותנו לשם", ואולי "כי הצרכים טוחנים אותנו לשם". שר הביטחון אומר "זה צעד חד-צדדי לא יעיל". חכה, בוא נעקוב. עיניים על הכדור. האם ישראל כ"ץ הולך לעצור את 14,000 הצווים? אני לא בטוח שתשובה היא… היא "לא".
אילן: הוא יכול חוקית?
יאיר: שאלה טובה. אפשר את ראש השב"כ לפטר חוקית? מיד נדע. את היועצת? נבדוק. עצירת הצווים, למה לא לנסות?
[מעבר מוזיקלי]
יכול להיות שמה שאנחנו נקבל בסוף, זה תקציב שיעבור בסוף החודש, חוק גיוס שלא יעבור בסוף החודש ואולי לא יעבור בכלל, וקואליציה שמפליגה. אצל החרדים יש דעות חלוקות. יש מי שאומר "עד 2026 אנחנו עם ביבי" ויש כאלה שאומרים "בקיץ, אם לא יהיה חוק גיוס, אנחנו ניאלץ להפיל את הממשלה, כי נקעה נפשנו". אבל עדיף להפיל ממשלה אחרי שקיבלנו את חלקנו בתקציב, מאשר לוותר גם על חלקנו בתקציב".
[מעבר מוזיקלי]
אילן: יאיר שרקי, תודה רבה לך.
יאיר: תודה לוקאץ'.
אילן: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו רום אטיק. תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל, הילה פז ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
"אחד ביום", אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments