במשך שנים סין נחשבה למעצמה כלכלית. אבל בשבוע שעבר, סוכנות הדירוג "Fitch" הורידה את תחזית הדירוג של סין לשלילית. היא השנייה שעושה את זה, מודיס הורידה את התחזית של סין כבר בדצמבר. ורבים בעולם שואלים עכשיו את אותה שאלה - האם הכלכלה המתפתחת של סין הגיעה לתקרה שלה? אז הפעם, נסביר מה עובר על הכלכלה הסינית.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/04/2024.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
אלעד: היום יום חמישי, 18 באפריל, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12.
אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
מיטיבי הלכת היו אומרים פעם, בנימה קלה של התנשאות, שסין היא המעצמה הכלכלית הבאה. היא תחליף את ארצות הברית, אתם תראו, הם היו אומרים בגאווה. בקרוב הילדים של כולנו ילמדו מנדרינית במקום ללמוד אנגלית. יש כאלה שאפילו הגדילו לעשות, ושלחו את הילדים שלהם ללמוד מנדרינית. וזה כמובן צעד מאוד הגיוני. סין טיפסה למעמד של מעצמת על עולמית. מעצמה טכנולוגית, מעצמת תשתיות, מעצמה מדינית וצבאית. אבל בעיקר, מעל הכל - מעצמה כלכלית. והנה, עכשיו, בשבוע שעבר ליתר דיוק, סוכנות הדירוג "Fitch" הורידה את תחזית הדירוג של סין לשלילית. היא כבר השנייה שעושה את זה. "Moody's" לפניה גם הורידה את התחזית לשלילית. ובעולם הרבה אנשים שואלים עכשיו את אותה שאלה - האם הכלכלה הסינית המתפתחת הגיעה לתקרה שלה?
אז הפעם אנחנו עם דוקטור אורי סלע, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר, אורח במכון למדיניות ישראל-סין ב-INSS. והוא יספר לנו מה עובר על הכלכלה הסינית.
שלום דוקטור אורי סלע.
ד"ר סלע: שלום אלעד.
אלעד: אני מסתכל על הדו"ח של סוכנות הדירוג "Fitch". הם מדברים שם על גירעון שיעלה בשיעור ניכר, על יחס חוב-תוצר שיזנק. הם מדברים על סיכונים גדולים כבר בעתיד הקרוב. אנחנו מדברים על הכלכלה הסינית הגדולה, זה די מפתיע.
ד"ר סלע: בסופו של דבר מה שמפתיע זה את אלה שפחות מכירים את סין ויותר מכירים את הפוסטר של סין. והפוסטר של סין הוא כמו שאמרת, הפוסטר של ה… דוגמנית הכלכלה המוצלחת. זה הפוסטר. אבל לאורך הרבה מאוד שנים היה ברור ל… ודאי לכלכלנים, ו-ודאי למי שמתעסק עם סין ברמה יותר יומיומית, שיש הרבה מאוד בעיות בסין, הרבה מאוד אתגרים, שחלקם טופלו לאורך השנים וחלקם לא טופלו לאורך השנים. ולכן, כשאנחנו ראינו, לפני כמה חודשים זה כבר התחיל, לפני השבעה באוקטובר, ראינו את הידיעות על חברות נדל"ן שקורסות בזו אחר זו, יזמי נדל"ן שמוּבלים אחר כבוד, או לא כבוד, למעצר וכולי, זה מאוד הפתיע רבים שמכירים את הפוסטר משום שעבורם, זה היה פתאום משהו שלא אמור לקרות.
אלעד: הסינים הודיעו שהם מאוכזבים מהדו"ח הזה, הם אמרו שהם היו במגעים, שהתנהלו דיונים מעמיקים עם סוכנויות הדירוג, אבל אתה יודע, דבר אחד שבלט עבורי במיוחד, זה שבידיעות, למשל על התחזית של "Fitch", הקפידו לכתוב שזו סוכנות דירוג שמבוססת בארצות הברית.
ד"ר סלע: זה די מזכיר, אני חושב, בהרבה מובנים את מה שאנחנו שומעים אצלנו כשיש איזושהי הורדה או ירידה כזו או אחרת. אצלנו אומרים 'הם אנטישמים', אז אצלם זה 'הם אנטי-סינים'. נשמע דומה. אבל אני יכול להגיד שבאופן עקרוני, הסינים מאוד מאוד מעורבים, באופן כללי, בתוך התחומים האלה, גם בסוכנויות יש להם אנשים גם משלהם, זה לא שהם לא נמצאים שם. הם נמצאים שם, הם מעורבים, הם מנסים להשפיע, אבל צריך גם לזכור שבסוף הסוכנויות האלה, הרבה פעמים לא מתרשמות מהפוליטיקאים, נקרא לזה ככה.
אלעד: הסיפור שנספר כאן היום הוא לא בדיוק סיפור עלייתה ונפילתה, כי הסיפור של הכלכלה הסינית הוא יותר מורכב. אם אני צריך כבר עכשיו לסכם - עלייתה, נפילתה, עלייתה, ועכשיו אולי התמתנותה.
אבל נתחיל בהתחלה, בעלייתה, או ליתר דיוק - בגדולתה.
ד"ר סלע: עד סוף המאה ה-18, פחות או יותר, סין הייתה בהרבה מובנים הכלכלה המובילה בעולם. וכשאני אומר הכלכלה המובילה בעולם, אני מתכוון גם למשל בכך שבסביבות 1800, שנת 1800 לצורך העניין, סין הניבה, או הייתה אחראית, לפחות או יותר שליש, קצת יותר אפילו, 35% מכל התוצר העולמי, אוקיי? על זה אנחנו מדברים. זאת אומרת, הכלכלה בסין הייתה מאוד מפותחת, ואם אנחנו הולכים 1,000 שנה אחורה לתקופת שושלת סונג, אז בכלל אנחנו מדברים על הכלכלה המובילה והמתקדמת ביותר שהייתה בעולם באותה תקופה.
אלעד: המסעות האירופאים לסין והסחר מאירופה שנפתח עם המזרח השאיר בסין המון כסף. המתכת, כסף, והכלכלה הסינית פרחה. אלא שבאזור המאה ה-17 והמאה ה-18 במערב התחוללה מהפכה. מהפכה שדילגה לגמרי מעל הסינים.
ד"ר סלע: השאלה למה הסינים פספסו את המהפכה התעשייתית, בעצם קשורה לשאלה איך המהפכה התעשייתית בכלל התחילה במערב. מכיוון שהיא לא התחילה בכל המערב באותו אופן. המהפכה התעשייתית, אפשר לומר, בשלבים מסוימים, אפילו בארצות הברית היו שם delays מסוימים בהגעה שלה. אבל מכיוון שהמהפכה התעשייתית הייתה מושתתת קודם כל על מה שמכונה "המהפכה המדעית" ואז המעבר של הידע המדעי לידע טכנולוגי, עלייה של דמותו של המהנדס וכולי, כל הדברים הללו היו קשורים במערב לקשרים המאוד ספציפיים שהיו בין מדינות, בין אקדמיות, בין ארגונים. זה, זה מה שאיפשר אז את המהפכה התעשייתית. תוסיף לזה את היציאה האימפריאליסטית, קולוניאליסטית, איך שלא נקרא לזה, במאה ה-18 ובמאה ה-19 של המערב, לאמריקות, לאפריקה וכולי, שאפשרו להם להרחיב בצורה אדירה את האזורים שבהם הם שולטים, את העורף החקלאי שלהם, את העורף האנושי שלהם מבחינת כוח אדם בעלויות מינימליות, סחר העבדים כמובן. כל הדברים האלה מאפשרים למערב לפרוץ קדימה. אפילו כשאנחנו מסתכלים על סוף המאה ה-18 ועל משלחת שביקרה, משלחת בריטית שביקרה בסין - משלחת מקרטני. היא מביאה איתה חלק מהאלמנטים שקשורים במהפכה המדעית, למשל את מנוע הקיטור. אבל מתוך מגוון של, נקרא לזה, אי הבנות בין המשלחת לבין הקיסרות, מה שקורה בסוף זה שלא מציגים אפילו את מנוע הקיטור בבייג'ינג. כלומר, זה לא שסין ניסתה להימנע ממהפכה תעשייתית. היא לא הייתה חשופה אליה.
אלעד: אנחנו כבר בחלק של 'נפילתה' בסיפור שלנו, והמהפכה התעשייתית שעבר המערב היא חלק חשוב, אבל לא החלק היחיד. במסלול ההתפוררות של הכלכלה הסינית, היו גם מלחמות. מלחמות האופיום. היו שתיים כאלה. האימפריה הבריטית, ואיתה בשלב מאוחר יותר גם הצרפתים, נלחמו בסינים כשהם ניסו להגביל ולמנוע מהמערב להציף את השוק הסיני באופיום. מלחמות שהסתיימו בהסכמי כניעה של סין, ובוויתורים גדולים, שעשתה שושלת צ'ינג, שגם שילמה הון כפיצויי מלחמה.
ד"ר סלע: ומשם יש לנו את אותן מאה שנות השפלה, ואת אותן בעיות גם פנימיות, גם חיצוניות, שהכלכלה הסינית די קורסת כשאנחנו מגיעים ל-1949, ולייסוד של סין העממית, בעצם סין העממית מתחילה, נקודת המוצא שלה היא מאוד מאוד נמוכה.
[ברקע - המנון סין העממית]
אלעד: סין העממית יצרה מודל כלכלי חדש במדינה, מודל שנועד לשנות את המגמה השלילית, עשורים אחרי שהכלכלה הגדולה חוותה את הנפילה הגדולה, שתקעה את סין בזמן שמדינות אחרות לא הפסיקו להתקדם.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
ד"ר סלע: קודם כל כשאנחנו מגיעים אז ל-1949, סין נמצאת במצב בכי רע מבחינה כלכלית, והיא מסתכלת על ידידתה הגדולה דאז, ולא להרבה שנים - ברית המועצות, מבינה שכלכלה מתוכננת עם תוכניות חומש מסודרות וממשל מאוד ריכוזי זו הדרך להתקדם קדימה, ולכן היא לוקחת את ההשראה הזו ומיישמת אותה אצלה. תחילת שנות ה-50 זה עובד היטב, המשך שנות ה-50 כל העסק הזה קורס, בין היתר בגלל אירועים גדולים, מה שמכונה הקפיצה הגדולה קדימה, שלקחה את סין הרבה אחורה, אחר כך מהפכת התרבות בשנות ה-60, כלומר הכלכלה נותרת בתיאוריה מאוד ריכוזית, ואמורה להיות גם כזו שמושתתת על תכנון לטווח ארוך. בפועל אנחנו רואים נזקים גוברים ומצטברים, למרות, שוב שה-5 שנים הראשונות של תוכנית החומש הראשונה דווקא היו מאוד מוצלחות.
אלעד: הקפיצה הגדולה קדימה, הניסיון של סין העממית ליזום מהפכה תעשייתית טורבו, ניסיון שהוביל לעשרות מיליונים שמתו מרעב ומתנאים קשים, ועירער את מעמדו של המנהיג מאו. ומאו, כדי לייצב את הכוח שלו, יזם אחר כך את מהפכת התרבות, שנועדה לעקור כל סממן שאינו קומוניסטי בסין. וגם היא הובילה למשבר כלכלי חריף.
ד"ר סלע: סין בעצם מנסה להסתמך רק על עצמה. אנחנו מכירים אמירות כאלה. היא תדאג להכל, היא תייצר את הכל. היא עושה את זה אבל היא עושה את זה גרוע. והתוצאה היא שכשאנחנו מגיעים לסוף שנות ה-70 והיושב ראש המיתולוגי שהניע את כל הסיפור הזה, מאו דזה-דונג, הולך לעולמו, בעצם סין ניצבת בפני פרשת דרכים - האם להמשיך כמו שהיינו עד עכשיו, במצב הכלכלי הכל כך גרוע שלנו, או לנסות ולעשות שינוי מהותי. מי שעולה אז לשלטון - דנג שיאופינג, מחליט על שינוי מהותי.
[הקלטה מנאום בסינית]
ד"ר סלע: מחליט על מודרניזציה של הכלכלה הסינית, מחליט על שינוי מסיבי באופנים שבהם הכלכלה מאורגנת, כן ממשיכים עם כלכלה מתוכננת מלמעלה, עם תוכניות חומש, אבל, לצידה נותנים גם משקל לכוחות השוק. וזה בעצם מה שמזניק קדימה את הכלכלה בצורה הכי… כן, הכי בסיסית שאפשר לדבר על זה, לצד פתיחות אדירה לעולם. בגלל זה בסין הם קוראים לזה "Reform and Opening Up", כן? זה לא רק שעשינו רפורמות, זה לא רק שנתנו דגש למודרניזציה בכלכלה, בתעשייה, בצבא, בחקלאות, אלא גם נפתחנו לעולם, גם התחלנו להוציא כמויות אדירות של אלפים של סטודנטים סינים לרחבי העולם, לאירופה, לארצות הברית, שילמדו, שיוכלו להביא חזרה את הידע אליהם, וזה מה שבעצם מזניק את הכלכלה הסינית. בהתחלה בשנות ה-80 יש עוד הרבה "באמפים" ויש אינפלציה גבוהה, אבל ברגע שהם מתחילים להשתלט על הרעיון ועל איך לעשות את זה - הם מצליחים להתקדם בצורה יעילה למדי. הסינים קראו לזה סוציאליזם עם מאפיינים סינים. וכששואלים מהם המאפיינים סינים, המאפיינים הסינים הם קפיטליזם.
[מוזיקת מעבר]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אלעד: אז אנחנו במסע אל התהפוכות שעברה הכלכלה הסינית שמקבלת עכשיו איתותים בוהקים ובעייתיים על מצבה, עם תחזיות שליליות שהעניקו לה שתי סוכנויות דירוג גדולות. ואם היינו כבר בעלייתה וגדולתה ומשם נפילתה, אז שוב, הגענו לעלייתה. ההתחזקות של הכלכלה הסינית שנפתחה לעולם ונפתחה למידע ואימצה לצד מודל קומוניסטי ריכוזי, גם נגיעות קפיטליסטיות.
ד"ר סלע: בדיוק. זאת אומרת, בשנים האלה בעצם התכנון המרכזי, או התכנון הכלכלי, מסתמך נקרא לזה על שני צירים עיקריים: ציר אחד זה הציר של יצור להמונים של דברים זולים, של דברים בסיסיים באיכות הרבה פעמים לא בדיוק מזהירה, אבל מאוד מאוד בזול. אני מזכיר שנות ה-90, גם כמובן ה-80 וגם אל תוך שנות ה-2000, העלות של העבודה בסין היא הרבה הרבה יותר זולה. זאת אומרת, יש כוח עבודה מאוד זול בכמויות אדירות, ולכן אפשר להשתמש בו כדי לייצר הרבה ובזול ולשלוח את זה החוצה. המפעל של העולם לצורך העניין. הזווית השנייה היא הזווית שבה הסינים בעצם באים ואומרים - אנחנו מתחילים לקבל כסף זר, מתחילים להיכנס אלינו יתרות, מתחיל להיות לנו עם מה לעבוד, ועכשיו אנחנו בעצם נכנסים לא רק לייצור עבור העולם, אלא גם לשדרוג כל המערכת שלנו הפנימית, כל התשתיות שלנו. מה שהם עושים בשנות ה… בעיקר ה-90 והלאה, אז הם באים ואומרים, אוקיי, עכשיו אנחנו נשקיע את כל הכספים הללו שאנחנו מביאים מבחוץ, אנחנו נשקיע אותם על מנת לפתח את התשתיות שלנו - כבישים, נדל"ן, גשרים, מנהרות, כל הדברים האלה. והם משקיעים בזה המון, וכך מה שבואו נקרא לזה באופן כללי ביותר, כל הנדל"ן הזה, כל ההשקעה הזו בנדל"ן, הופכת להיות מנוע צמיחה אדיר בתוך סין, ואיתו מגיעות גם בעיות.
אלעד: בחלק הזה של הסיפור נוצר המונח המוכר "made in China", וסין הפכה בעצם למפעל של העולם. בחלק הזה הכלכלה של סין צמחה, זינקה, השלימה פערים של עשרות שנים. ובמהירות. אבל בחלק הזה גם התחילו להופיע אתגרים ובעיות, שבסופו של דבר יובילו אותנו לאותן תחזיות שליליות שראינו עכשיו.
ד"ר סלע: מכיוון שההשקעה האדירה הזו בנדל"ן ובתשתיות הפכה להיות מנוע צמיחה כל כך משמעותי, נשאלה השאלה איך אנחנו עושים את זה לא רק ברמת השלטון המרכזי, אלא איך מעבירים מהשלטון המרכזי את האחריות ואת ההצלחות ואת ההשקעות גם לרמת השלטון המקומי ולכן מתחילים בעצם לבוא ולעשות מהלכים מתוכננים, שוב מהמרכז כלפי מטה, שבהם המרכז נותן הלוואות, או סיוע כספי, לשלטון המקומי והשלטון המקומי עושה את המכרזים לפי מה שהוא מכיר בתוך המערכות שלו, בתוך האזורים שהוא מכיר אותם היטב, ומעביר בעצם את ההלוואות האלה הלאה, מגלגל אותם אל חברות הבנייה הגדולות בייחוד.
[מוזיקת רקע]
כאשר שלטון מקומי לצורך העניין, מקבל את הכספים האלה עם ההוראה - תשקיעו אותם בתשתיות, הוא צריך להראות שהוא השקיע אותם בתשתיות. ומה שקורה זה שמתחילה להתפתח תופעה שבה חברות פרטיות יותר או פחות, באזורים השונים מתחילות לעשות מגוון של פרויקטים שאין בהם שום צורך, או שאין בהם שום צידוק כלכלי או היגיון כלכלי.
אלעד: זהו, שזו בעיה שנוצרה בחיבור שבין קומוניזם לקפיטליזם בסגנון הסיני. הוראות שיורדות מלמעלה, מהשלטון המרכזי בתוכניות חומש כלליות, הוראות שלא תמיד מחוברות לצורך למטה, בשטח. הוראות שהובילו פקידים וחברות להבין שהם נמדדים בשאלה אם הם מוציאים תוכניות לפועל ולא אם יש בתוכניות האלה איזשהו צורך או שימוש.
ד"ר סלע: והתוצאה היא שבעצם מתחילות להיבנות, ואנחנו מכירים את זה, מי שמסתובב בסין גם פוגש בדברים הללו, מתחילות להיווצר למשל ערי רפאים.
[הקלטה מתוך כתבה]
"High-rise apartments stretch into the sky, traffic lights flash with no traffic inside, the neon lights are on but nobody's home. These are China's ghost cities sprawling empty space, just waiting for one thing - people”.
ד"ר סלע: ערים שבנו אותם בכסף שקיבלו בהלוואות מהמדינה, היזם מבחינתו קיבל את הכסף, והערים שם בלי שום שימוש, בלי שום צורך, ובעצם התוצאה היא שיש לנו כמויות אדירות של הלוואות אבודות. אגב, כש-"Fitch" למשל, לפני שבוע מפרסמת את הדו"ח שלה, זה בדיוק אחד מהדברים שהיא מתייחסת אליהם ואנחנו נמצאים כבר 20-30 שנה לתוך הסיפור.
אלעד: ענף הבנייה הוא זה שבמידה רבה הניע את הכלכלה הסינית קדימה. חברות ענק קיבלו הלוואות ענק ובנו פרויקטים ענקיים שיעמדו בביקוש של עשרות מיליוני סינים שעברו מהכפרים לערים והיו צריכים דירות. הדירות האלה נבנו בכל מקום ומהר. החברות שבנו אותן השתמשו בכסף שקיבלו כהלוואה מהבנקים בזול, אבל כשהביקוש לדירות ירד והממשלה החליטה להגביל הלוואות לחברות הנדל"ן - רבות מהם נקלעו למשבר.
"Evergrande Group", חברה שהגיעה לחובות של 300 מיליארד דולר פשטה את הרגל. היו גם אחרות, גדולות. העניין הוא שזה תהליך שקרה במשך שנים. מי שיסתכל ממש טוב יכול היה לראות עדויות לפוטנציאל לבעיה הזו מזמן, אבל בזמן אמת כשזה קרה במקביל, הכלכלה הסינית פשוט המשיכה לצמוח וסין המשיכה להיפתח בענק לעולם. ואם אמרנו שהמהפכה התעשייתית במאה ה-18 דילגה על סין ומדינות רבות בעולם התקדמו בזמן שהיא נשארה במקום, ב-2008 הגיע המשבר הכלכלי העולמי. ובזמן שמדינות רבות הלכו אחורה, סין, שעד אז צברה המון כסף ניצלה אותו כדי להתקדם מאוד קדימה.
ד"ר סלע: כשאנחנו מגיעים ל-2008-9 וכולי, למשבר הפיננסי העולמי, בעצם סין לכן נמצאת גם בעמדת פתיחה יותר טובה ממדינות אחרות. א', כי היא פחות מושפעת מהמשבר הזה, כי היא התנהלה אחרת והייתה פחות מחוברת, וב' בגלל שיש לה הרבה מאוד יתרות שהיא יכולה איתן ללכת ולצאת אל העולם שוב. זאת אומרת אם מדינות כמו ארצות הברית או כמו חלק ממדינות אירופה, כתוצאה מהמשבר הזה נדרשו להסתגר באיזשהו מובן, ולהשקיע פנימה כדי להחזיק את הכלכלה שלהם, סין יכלה למנף את המשבר הזה בגלל היתרות שהיא צברה לאורך השנים, יכלה למנף אותו כדי לצאת אל העולם ולקנות. לקנות חברות בזול, לקנות נמלים, לקנות תשתיות, וכולי וכולי. להשקיע בהם. כלומר המשבר הזה בסופו של דבר העצים מאוד את סין.
אלעד: היציאה של סין לעולם הפעם, לא רק כדי ללמוד מידע אלא גם כדי לרכוש. לרכוש נכסים, תשתיות, לשלב עסקים מקומיים בכלכלות זרות. זה היה פתרון מצוין עבור הסינים - win-win עבורם. תחשבו על זה - חברות נדל"ן סיניות כבר התחילו לבנות ערי רפאים שאין להם שימוש. מחירי הנדל"ן קרסו, חברות פשטו את הרגל. אז מה יותר טוב מלראות חברות נדל"ן או תשתיות בונות במקומות אחרים בעולם, מכניסות כסף זר, מעמיקות את התלות של העולם בסין. וזה בדיוק מה שהיה. סין הפכה לא רק לכלכלה גלובלית עצומה, אלא גם לאיום. איום עבור המעצמה הראשונה שהייתה שם לפניה.
ד"ר סלע: באותה עת, דהיינו, 2016-2017, אבל זה מתחיל קצת קודם, למעשה זה מתחיל עוד עם אובמה. הבעיה של ארה״ב זה התחושה שלה שסין הופכת להיות יותר מדי דומיננטית. יותר מדי דומיננטית, לאו דווקא כלכלית. זאת אומרת, גם כלכלית, וזה קשור בכלכלה. אבל לא רק כלכלית. וכשאנחנו מגיעים לטראמפ, פה כבר סין הופכת להיות ה-בעיה, גם האסטרטגית, גם הצבאית, גם הכלכלית, אבל לא רק.
[הקלטה] דונלד טראמפ:
“But when it comes to manufacturing, China is making all of these products, and they could be made in North Carolina, they could be made in Alabama, they could be made in a lots of our places, and right now they're not. we could make toys in this country, there's no reason to go to china…”.
ד"ר סלע: מכאן בעצם הוא פותח במה שאנחנו מכנים "מלחמת הסחר" של… מתחיל בסוף 2017, אבל זה באמת מתחיל ב-2018, בקיץ, עם מכסים אדירים על סין, שסין מחזירה ומטילה מכסים משלה על ארצות הברית, וכולי וכולי. זה לא באמת הולך להרבה מאוד מקומות הקרבות הללו. מה שכן חשוב, זה שסין וארצות הברית, ארצות הברית עדיין תחת טראמפ, בדצמבר 2019 ואל תוך תחילת ינואר 2020, בעצם מגיעות לאיזשהו סוג של הסכם, על מנת להרגיע את הסיפור הזה. זה מה שנקרא "phase one agreement". אפילו חותמות על ההסכם הזה, רק ש… קורונה.
אלעד: הקורונה. זוכרים? פעם חשבנו שהיא תעסיק אותנו עוד דורות קדימה. הקורונה היא עוד דוגמה כזו שבה העולם התקדם, אבל סין נשארה במקום.
ד"ר סלע: ברגע שהקורונה נכנסת, גם כל הרטוריקה משתנה, בארצות הברית קודם כל, וגם כל המערך של שרשראות האספקה בעולם משתנה. ומה שקורה בסין משתנה. זאת אומרת, הסגירות הקורונאית הסינית, מגיעה מתוך מניעים אידיאולוגיים, מתוך מניעים של תפיסה של שלטון, שבין היתר גם היה לו נוח ברמה האידיאולוגית, וזה המקום שבו האידיאולוגיה מנצחת את הכלכלה. היה לו נוח לבוא ולהגיד - אוקיי, יהיו פחות חברות זרות שיפעלו בסין, יהיו פחות זרים שיגיעו לסין. אז זה היה לו נוח כי הוא חשב שככה הוא מנקה את השורות. בפועל, ברגע שהם יצאו מהקורונה, הם הבינו שמה שהם נשארו זה עם הרבה פחות ממה שהיה להם קודם.
הם הבינו, והם מבינים את זה ב… וודאי גם בחודשים האחרונים, שהם רואים איך משקיעים זרים לא נכנסים לסין, או מושכים החוצה עשרות מיליארדי דולרים. כל הדברים האלה הם בעיה מבחינתה של סין.
אלעד: הקורונה והקיפאון שבא בעקבותיה, מלחמת הסחר, הצמיחה המהירה, אולי מהירה מדי, זו שהשאירה בסין פילים לבנים וערי רפאים והובילה לקריסה של חברות, בעיקר של חברות נדל"ן. כל אלו, וגם בעיות אחרות, הובילו את סין לבעיית אבטלה, בעיקר בקרב צעירים. הנתונים מדברים על כך ש-20% מהצעירים בסין, בהם גם אקדמאים, לא מוצאים עבודה.
ד"ר סלע: זאת סוגיה מאוד כואבת בסין, סין מנסה להילחם בה, בעיקר בשלב הזה, בכך שהיא מנסה לסדר את המספרים אחרת, ולבוא ולהגיד - טוב, הם כולם סטודנטים, בגלל זה הם מובטלים, או בלעודד סטודנטים, תישארו סטודנטים, שלא תצאו אל מעגל שוק העבודה, והסוגיה הזו של האבטלה, בייחוד בקרב הצעירים, זה דבר שמאוד מטריד את השלטון, מכיוון שזה יכול להיות מנוע למחאה חברתית ותסיסה חברתית.
אלעד: ועכשיו, הכלכלה הסינית בבעיה. היא אמנם ממשיכה לצמוח, אבל פחות. בעיקר, סין נאבקת על אמון. אמון מצד המשקיעים הזרים, ואמון מצד הסינים פנימה. יש תוכניות שאפתניות, "יוזמת החגורה והדרך" למשל - דרך משי חדשה בים וגם ביבשה. שיתוף פעולה של סין עם 150 מדינות, בפרויקט שהסינים מקווים שיחזק אותם מבחינה מדינית, אבל בעיקר מבחינה כלכלית. והכל בצד נסיונות של המשטר להמשיך ולקדם את המודל הכלכלי המאוד ייחודי של סין - קומוניזם עם נגיעות קפיטליזם. כלכלה מתקדמת ותחרותית, אבל במקביל, ריכוזית ונשלטת מלמעלה.
ד"ר סלע: בסין, למעשה, השכם והערב הייתי אומר, יש דיונים בתוך המפלגה, בתוך הצוותים הכלכליים של המפלגה, שהם מנסים לראות איך לצד האידיאולוגיה, שעדיין היא זו שמובילה יחד עם הנשיא את המערכת, איך אפשר בכל זאת לעשות כל מיני שינויים. אחד מהשינויים שהם מדברים עליהם זה, בוא נראה איך אנחנו עוברים מהסוגיה הזו של הייצור ההמוני באיכות הזולה, לטכנולוגיות ולמערכות שמייצרות מוצרים באיכות גבוהה מאוד. איך אנחנו מעבירים את מרכז הכובד לשם. דבר שני שהם מסתכלים עליו זה, איך הם מגבירים את הצריכה, הצריכה הפנימית בתוך סין. ברור לסין שעידוד הצריכה הפנימית הוא קריטי לגידול בתוצר הסיני.
כרגע מה שאנחנו רואים לאורך השנה, כבר יותר משנה, האחרונה, אנחנו רואים כיצד בעצם סין מנסה לפנות לשווקים, נקרא להם חדשים, עולים, של מדינות מתפתחות אל מה שנקרא הדרום הגלובלי. פה אנחנו רואים גידול בסחר, פה אנחנו רואים גידול בהשקעות, בדגש מדינות כמו ערב הסעודית או איחוד האמירויות שלהן יש גם כסף. הנשיא, ראש הממשלה בעיקר, מכריזים השכם והערב על רפורמות כאלה, רפורמות אחרות, קריאה למשקיעים זרים. והדבר האחרון האחרון, זה שכרגיל בעניינים האלה, לזכור שאנחנו מדברים על מצב מורכב, זה לא מצב של שחור ולבן. זה לא שסין קורסת כלכלית מחר או קרסה אתמול, ובדיוק כמו שלפני עשור היא לא הייתה אך ורק באיזה ירח דבש מטורף.
[מוזיקת סיום]
אלעד: דוקטור אורי סלע, תודה.
ד"ר סלע: תודה לך אלעד.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12.
העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, דני נודלמן, שירה אראל ועדי חצרוני.
על הסאונד מור הרטוב. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Kommentare