אחד ביום - להתאחד או לא להתאחד?

אנחנו מתקדמים לעבר הבחירות, ובאופוזיציה יש דבר אחד שכמעט כולם מסכימים עליו: הם לא רוצים לראות את נתניהו חוזר ללשכת ראש הממשלה. אבל האם זה מספיק כדי לנצח את הבחירות? הפעם, בעזרת כתבתנו בכנסת דפנה ליאל, נכנס לאתגרים ולדילמות של מנהיגי האופוזיציה, איזה איחודים בין מפלגות עומדים על הפרק, מי המועמד שכולם רוצים להתחבר אליו, והאם הם למדו משהו מכישלון הבחירות האחרונות? 

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/01/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום שני, 19 בינואר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏אם תחשבו על זה לרגע, אפשר להשוות את חמשת מנהיגי מפלגות האופוזיציה הגדולות ל"ספייס גירלס". [מוזיקת רקע] השאלות הגדולות עכשיו, כמו שהיו אצל הספייס גירלס - איחוד - כן? לא? מי בפנים? מי בחוץ? מתי מתאחדים?

‏כמו בספייס גירלס - בנט, לפיד, גולן, ליברמן, אייזנקוט הם מאוד מובחנים. אם תרצו, אפשר ממש לקטלג אותם לספורטי, בייבי, ג'ינג'ר, פוש, סקארי, וזה שאתם כבר יודעים מצוין לבד, מי יגלם איזה תפקיד כאן, בלי שהייתי צריך להגיד, זו ההוכחה עבורי שהאנלוגיה הזו שלי היא לא לגמרי גרועה. כמו בספייס גירלס, גם כאן די ברור שאפילו אם יהיה איחוד, אז לא כולם יגיעו. בכל זאת, לא מעט זמן עבר. יש את מי שהתרגל לקריירת סולו, יש את מי שסוחב משקעים מן העבר. יש גם חששות. אולי איחוד יעשה באזז, כן, אבל בסוף יאכזב; אולי לא יגיעו מספיק אנשים; אולי אין לסחורה הזו כבר ביקוש; אולי מעבר לתלבושות, לכותרות, לפירוטכניקה, בסוף יגלו שהן לא ממש יודעות לשיר.

‏אז אחרי שעצבנתי את המעריצים - ואל תטעו, אני דווקא ממש בעד הספייס גירלז - נעבור לפואנטה. אנחנו בשנת בחירות. הכל מתחיל לנוע לכיוון הקלפי. וזה אומר שבאופוזיציה, גם, יש לא מעט תנועה. הגוש שרוצה לראות את נתניהו מחוץ ללשכת ראש הממשלה מנסה עכשיו לסדר את עצמו, להבין מה משותף ומה מפריד, מה עובד ומה לא, איך מביאים מצביעים ו… מי המנהיג?

‏אז הפעם בעזרת כתבתנו בכנסת דפנה ליאל, נדבר כאן על האתגרים ועל הדילמות של מנהיגי האופוזיציה.

‏[מוזיקת רקע]

‏שלום דפנה.

‏דפנה: שלום אלעד.

‏אלעד: תראי, אני מסתכל על המחנה הזה, על מחנה האופוזיציה, ואני רואה בו שחקנים ותיקים יותר, כמו ליברמן ולפיד; אני רואה שחקנים יחסית חדשים, בעמדות הנהגה, כמו יאיר גולן ואייזנקוט; אני רואה את מי שנמצא בכלל מחוץ לכנסת - את בנט, את יועז הנדל, את יונתן שימריז שהודיע על ריצה; אני רואה את המפלגות הערביות, אה… בני גנץ - כרגע נשים אותו בצד, נדבר עליו. אם יש דבר אחד שאני רואה שמאחד אותם, אם יש מכנה משותף בין כל האנשים האלה שמניתי, זה בגדול העובדה שהם לא רוצים לראות את נתניהו בראשות הממשלה. זהו.

‏דפנה: אה… נכון, זה מכנה משותף מאוד משמעותי, אבל מעבר לזה זה מחנה מאוד מפולג. הוא מאוד מפוצל. אין ספק שזה מאוד מאוד הטרוגני, והרצון שלהם זה לראות חילופי שלטון. אני כן יגיד שגם בקואליציה הזאת, שהיא נראית מאוד הומוגנית, אמורים להיות חילוקי דעות אידיאולוגיים מאוד מאוד גדולים. אבל הגוש הזה מוכן, בוא נאמר, לעשות המון המון התכופפויות ו… ו-ויתורים, ויותר ככה שם את זה בצד כשצריך, ויוצר את התחושה שזה גוש מאוד הומוגני שיודע לשתף פעולה. ויש סיבה שגם הוא עושה את זה ביתר קלות ושיש לו מנהיג ברור ומאובחן. שאני חושבת שמבחינה פוליטית זה ההבדל היותר גדול בין שני המחנות. כי בהרבה דברים שני המחנות הם כן הטרוגניים. זה נכון שהגוש של נתניהו פחות, אבל מה שיש לגוש של נתניהו זה באמת מנהיג, ובצד השני יש הרבה אנשים שרוצים להיות המנהיגים, והדבר הזה מייצר המון מתחים. אה… ואז אתה רואה באמת, גוש שהוא מאוד מאוד מפורק ומפורד, אה… וגם את התחושה שהוא פחות יודע לשתף פעולה מהגוש של נתניהו.

‏אלעד: זהו, והפעם הגוש הזה מגיע עם היסטוריה, דפנה, כי הוא מגיע עם מה שחקוקה אצלו כ… איך אני אקרא לזה, טראומה של הבחירות האחרונות? 2022, ההחלטה של מפלגת העבודה לא להתאחד עם מרצ, החלטה שבסופו של דבר השאירה את מרצ בחוץ, ולפי המספרים לפחות, עלתה כנראה בבחירות.

‏דפנה: נכון, ה-טראומה של מחנה מתנגדי נתניהו זה מה שקרה בסבב הקודם. היו שם לחצים מאוד מאוד גדולים על מרצ והעבודה להתאחד. היה חשש מאוד גדול מאובדן קולות, ו… אנחנו זוכרים, כולנו חיינו את זה. מרב מיכאלי הלכה עם הרבה מאוד ביטחון עצמי והאמינה שהיא תצליח לשחזר את ההישג שהיה לה בבחירות לפני זה.

‏[הקלטה]

‏חברת הכנסת מרב מיכאלי: "הסיכוי שלנתניהו יהיו 61 מנדטים גדול יותר אם העבודה ומרצ ירוצו ביחד, מנדטים ש…"

‏עיתונאי: "על פי איזה סקר? על פי כל הסקרים, אם מרצ לא עוברת אין. יש לו שישים ואחת."

‏חברת הכנסת מרב מיכאלי: "אין שום סיבה שמרצ לא תעבור."

‏[הקלטה] דני קושמרו: "על פי תוצאות האמת, אחרי כמעט 70% מהקולות, גוש הימין בראשות בנימין נתניהו מנצח בגדול, והוא צפוי לחזור בקרוב ללשכת ראש הממשלה."

‏דפנה: מרצ נשארה מתחת לאחוז החסימה, ולא רק שנשארה מתחת לאחוז החסימה, היא כמעט עברה את אחוז החסימה, ככה שהיא בזבזה המון המון קולות. וגם בל"ד, ברגע האחרון, בהחלטה ממש ממש ב… ב… ערב סגירת הרשימות החליטה לרוץ בנפרד. והתוצאה הייתה שהקואליציה של נתניהו הביאה שני מיליון ו-300 אלף קולות, והצד השני הביא קצת יותר משני מיליון כש… מרצ ובל"ד ביחד השאירו כמעט 300,000 קולות מתחת לאחוז החסימה. זאת אומרת, אם הן היו עוברות, המחנה של מתנגדי נתניהו היה עוקף את נתניהו ב-30,000 קול. ממצב של תיקו סטטיסטי בין הגושים, קיבלנו קואליציה של 64 מנדטים לנתניהו, ואני חושבת שהדבר הזה, הטראומה הזאת, שלא ידעו להתארגן, ולא ידעו להתגבר על האגו, ולא ידעו להתגבר על המחלוקות, היא זו שמפעמת בו עכשיו. אבל עדיין אתה רואה שגם עכשיו, הרצון של כל אחד מהם להיות זה שלוקח את הבכורה, להיות זה שמוביל, אה… להיות זה ש… מכתיב את האופן שבו יתנהל הגוש, מביא לזה שגם בשלב הזה, זה… זה עדיין לא… עוד לא מסתייע, נאמר זאת כך.

‏אלעד: כלומר, אנחנו ארבע שנים אחר כך, אבל נשמע לי שהיום הצרות של מפלגות האופוזיציה הן בעצם אותן צרות, כי גם הפעם אין מנהיג מובהק, וגם הפעם סוגיית האיחודים, כן או לא להתאחד, היא כרגע לפחות הסוגיה הכי משמעותית, הכי רלוונטית.

‏דפנה: נכון. זו באמת באמת דילמה. זו באמת דילמה הפעם, מה לעשות? כי גם המספרים שלנו מראים בעצם ש… איחוד לא תורם שום דבר כרגע מבחינה מספרית, וחלק מהאיחודים מורידים. ז'תומרת, איחוד של בנט ואייזנקוט - לא לפי הסקרים הפנימיים שלהם, אלא גם לפי בדיקות שלנו, מוריד טיפה. כלומר לא מוריד המון אבל מוריד טיפה. ואיחודים אחרים הם אממ… כרגע לפחות נותנים את אותו מספר, וכשאתה לא לוקח בחשבון שיכולה להיות גם איזושהי שחיקה. אז אם אתה מסתכל רגע באמת ומס… ומנתח את זה שנייה קר, יש לך כרגע סיטואציה די מסוכנת של ריבוי מפלגות. אז מצד אחד יש לך את ה… חשש הזה, אבל יש לך דאונסייד של איחודים, שהם שהקהלים לא בהכרח מתחברים.

‏אלעד: תסבירי לי אבל את הרציונל מאחורי המתמטיקה? כלומר, איך איחוד בתוך המחנה שרוצה להחליף את נתניהו, איך איחוד יכול להוריד קולות? כלומר, איפה פה הדילמה? איך איחודים יכולים לפגוע בגוש?

‏דפנה: לצורך העניין, המועמד הפוטנציאלי הכי גדול לחיבור הוא גדי אייזנקוט. אני יפשט את האירוע מאוד. כי גולן לא יתחבר עם אה, לפיד, זה שמאל מדי; אה… ליברמן לא רוצה להתחבר עם בנט - זה קהל אממ… יותר חילוני, מגזרי, מאוד מאובחן, בנט רוצה להביא ציונות דתית. אז היחיד שהוא יחסית אפקטיבי לחיבור זה גדי אייזנקוט, ובוא ננתח רגע את ה… מהלך ההתחברות שלו. אייזנקוט, כרגע, מביא מספר לא רע, מביא לפעמים שמונה לפעמים תשע, זאת אומרת נתון מכובד למדי. והיתרון המרכזי שלו זה שהוא מתקבל לא רע בגוש השני, הוא זוכה להערכה רבה גם בפריפריה, גם בקרב ימין רך, גם בקרב קהלים ש… לא בהכרח שוקלים להצביע לגוש. אם הוא מתחבר ליאיר לפיד, הוא אולי מציל בוודאות את יאיר לפיד, אבל הוא מאבד אנשים שלהם וליאיר לפיד אין שום דבר. אז יש פה מינוס. ז'תומרת, אתה בעצם הולך ולוקח איזה יתרון יחסי שיש למחנה שלך ומבטל אותו. ואם אתה מחבר את אייזנקוט לבנט, אז אתה יכול למצוא מצב שלפיד מאוד מאוד נחלש, אגב, כי… יש לך פתאום איזה מפלגה מאוד אטרקטיבית בגוש, שאולי תיצור איזה סחף, וגם מבחינת הקהלים - כרגע זה רק מחליש, אז ל… לא ברור למה הדבר הזה טוב, כי יכול להיות שבאמת הרבה חנויות בוטיק זה יותר מתאים מאיזה קניון גדול, אני לא יודעת לומר. אה… וגם הם לא יודעים לומר, והדבר הזה מייצר הרבה מתחים, כי ממשיכים בנפרד ו… כל אחד ככה עם ה… רצון שלו עוד להתחזק לקראת חיבור אפשרי, ואנחנו רואים את התוצאות.

‏אלעד: כן, אנחנו רואים את התוצאות, ואנחנו גם שומעים בראיונות שעשית עם מנהיגי מפלגות האופוזיציה, יוצאים מסרים מאוד שונים. אה, ליברמן ממש מתנגד לאיחודים…

‏[הקלטה] חבר הכנסת אביגדור ליברמן: "כולנו צריכים לרוץ אה… בנפרד. בפוליטיקה זה לא מתמטיקה, מתמטיקה זה תמיד 2 פלוס 2 ארבע, בפוליטיקה יכול להיות חמש, יכול להיות שלוש."

‏אלעד: יאיר גולן אומר שאין ברירה אלא לעשות איחודים.

‏[הקלטה] חבר הכנסת יאיר גולן: "אנחנו חייבים להתאחד, וחייבים לייצר ישות פוליטית אחת שמייצגת את הציבור הדמוקרטי הליברלי בישראל. הרחוב דורש את זה, הרחוב אומר את זה, ואנחנו צריכים, מה שנקרא, לשרת את העם."

‏אלעד: בנט אה… נוטה כן להסכים לרעיון האיחודים, אבל בעיקר בתנאי שהוא יעמוד בראש.

‏[הקלטה] חבר הכנסת נפתלי בנט: "יש דבר אחד, דבר אחד שהם יודעים, ואנחנו יודעים, שמנצח. אם אני אתמודד מול נתניהו אנחנו ננצח."

‏אלעד: ולפיד שאומר שהוא באופן עקרוני לא פוסל איחודים, אבל אם כן, אז רק בשלב יותר מאוחר.

‏[הקלטה] חבר הכנסת יאיר לפיד: "הדבר הזה הוא דינמי וזז כל הזמן. בתוך זה תפקידי להיות אי של יציבות. אבל גם לזכור שזה עוד ישתנה אלף פעם. קרוב לוודאי שממש קרוב לבחירות נעשה את הבחינה ואת ההתארגנות הנכונה."

‏אלעד: עכשיו, בהנחה שהם כולם רואים את אותם סקרים, מאיפה מגיע הפער? מה זה, אגו? זה עניינים אישיים, חילוקי דעות דווקא אידיאולוגיים? מה אנחנו רואים פה?

‏דפנה: תראה, פה נכנסת גם השאלה של ה-מתי. כי היא גם שאלה חשובה, שהרבה גם אומרים - כן, זו העמדה שלי כרגע, אבל ברגע האחרון אנחנו נדע לקבל את ההחלטה בהתאם למה שנראה שבאמת אה מראים המספרים. אבל אני חושבת כמו כל דבר בפוליטיקה, זה גם וגם וגם, וזה מה שהופך את זה לכל כך מורכב וכל כך קשה לפתרון. כי לכל אחד יש גם את הרצון ואת ה… דרך שהוא חושב שהיא הנכונה ביותר מבחינה פוליטית, זה, הם גם מאמינים בזה הרבה פעמים מבחינה אידיאולוגית. למשל, יאיר גולן באמת חושב שאת המדינה צריך להוביל גוש שהוא יותר מרכז שמאל. אז יש פה גם אידיאולוגיה, גם תפיסה פוליטית, וגם אינטרסים, כמובן. הרי כל אחד רוצה להיות חלק מגוש חזק ומשפיע ולא איזה מפלגת לוויין קטנה. אה… וזה נכון לגבי כל אחד מהשחקנים ש… גם נגיד אפילו ליברמן, הוא אומר: הכי טוב לרוץ בחמישה ראשים. במקרה, גם אם הוא ירוץ בחמישה ראשים ו"ישראל ביתנו" תביא הישג מאוד גדול ופתאום תעקוף את כל השאר, אז הוא גם יהיה המועמד לראשות הממשלה. זה שילוב, ובגלל זה זה באמת הופך את המשבר הזה למשבר קשה.

‏אלעד: תראי, אבל אני לומד ממה שאת מספרת, שזה לא רק שאין מנהיג מובהק לגוש, זה כנראה שיש יותר מדי מנהיגים בעיני עצמם. כלומר, באקלים פוליטי שבו מנהיג של גוש, אולי אפילו ראש ממשלה, לא בהכרח צריך להיות מי שעומד בראש המפלגה הכי גדולה, אז כמו שאמרת, גם ליברמן יכול למצוא את עצמו טוען לגיטימי לכתר, גם יאיר גולן, גם אייזנקוט, לפיד, בנט, בעצם אה… כל אחד.

‏דפנה: נכון. קודם כול, אם אתה שואל אותי, אני חושבת שזה באמת ה… לא הייתי אומרת חטא קדמון, אבל זה שורש העניין. זאת אומרת, אם באמת הם היו נכנסים לחדר והיה ביניהם הבנות של איך הדבר הזה ייראה, ולקראת מה הם הולכים ולאן הם חותרים, ואז כל אחד ילך לדרכו ויעשה את הקמפיינים והסיבובים שלו וזה, זה היה דבר אחד. אבל פה, באמת, לא רק שאין הכרעה והבנה מי יהיה ראש הממשלה הבא מטעם הגוש - זאת אומרת חלקם מעריכים שזה יהיה בנט, אבל בטח לא כולם, חלק מהם גם חושב שזה אולי המצב העדיף - אז יש שם אנשים שאומרים: תן לכל בוחר לבוא עם ה… פנטזיה שלו לקלפי. הוא יבחר את מי שהוא רוצה, והוא יחשוב שליברמן יהיה ראש הממשלה, הוא יחשוב שבנט יהיה ראש הממשלה, ויש מי שיחשוב שאולי אייזנקוט יכול באיזושהי קונסטלציה להוביל שם. ואני אומר זאת כך, גם שאלת המנהיג היא שאלה במחלוקת. האם באמת זה נכון שחייב להיות מנהיג אחד, וכל הגוש הזה יתייצב מאחוריו, ויסתער, או שאולי זה דווקא לא רע שיש פה נבחרת, והנבחרת הזאת יש לה מגוון, אה… ושכל אחד ידמיין לו את מה שבא לו. ויש אחרים שאומרים: לא, אנחנו צריכים לדעת מי המנהיג, זה יהיה הרבה יותר קל להתנהל, זה יהיה הרבה יותר קל להתייצב מאחורי מישהו. אגב, רואים את זה גם כשמישהו מותקף - כשיש פתאום התקפה על אחד מהם, על בנט או על האחרים, אתה לא רואה את האחרים קופצים ל… להגן עליו, או ככה לנהוג בסולידריות הרבה פעמים, בגלל אותו מתח פנימי.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: דפנה, כשאנחנו מדברים על השחקנים המרכזיים באופוזיציה, במחנה שרוצה להחליף את נתניהו, כשהם מסתכלים על קהל המצביעים הפוטנציאלי שלהם, למי הם פונים? כי למתנגדי נתניהו זה ברור, אבל אני מניח שאנחנו לא מדברים על קהל מספיק גדול ומגוון כדי להביא 61 מנדטים. אז על מי כן?

‏דפנה: קודם כל, מה שבתוך המחנה - אם אני רגע מכניסה אותך לשיח של הסוקרים והאסטרטגים - אז בוא נוציא מהשיחה שלנו את כל מי שבתוך המחנה. כל מי שבתוך המחנה יצביע בתוך המחנה. אם הוא יצביע ללפיד או לאייזנקוט זה לא מעניין. האנשים היחידים שרלוונטים לשיחה, אממ… שוב, האסטרטגית שנעשית מאחורי ה… הקלעים אצל הקמפיינרים וכדומה, זה מה שקוראים להם "סוויצ'רים". זה ארבעה-חמישה מנדטים, של אנשים שהם אה… open minded, שהם אלה שבסופו של דבר יחליטו האם הם הפעם בגוש נתניהו או ב… בגוש השינוי, או גוש מתנגדי נתניהו, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, והם האנשים שכולם כרגע ממוקדים בהם.

‏אלעד: את יודעת מה זה מזכיר לי? הרי בארצות הברית, שנים כבר מדברים על זה שרוב המפה הפוליטית צבועה מראש, היא ידועה מראש - מי הולך לרפובליקנים ומי לדמוקרטים, את זה אנחנו יודעים עוד לפני שבכלל מערכת הבחירות התחילה. ולכן, בסוף, קבוצה יחסית לא גדולה של אנשים מ… כמה מדינות מתנדנדות, הם אלה שקובעים מי נשיא ארצות הברית. וזה נשמע לי שאנחנו הגענו לאותו מצב גם בפוליטיקה הישראלית, שהיא בכל זאת שיטה פוליטית מאוד שונה.

‏דפנה: נכון. זה ציבור ש… חלקו מאמין, אנשים אממ… ש… הכי במיינסטרים של החברה הישראלית, ממש מפולחים לסוקרים מי הם ומה הם. בימין, הם אנשי ימין, ז'תומרת, אנחנו לא מדברים בכלל כמעט על אה אנשים בצד השמאלי של המפה, אה… והם האנשים ש… שכולם רוצים לפנות אליהם, וזה לא קהל מאוד גדול. במערכות הבחירות הקודמות הוא כמעט לא היה קיים, הפעם הוא כמובן יותר גדול, אבל הוא לא ענק. וכשאתה שואל אותי שאלות של כמה… ה… החיבורים האלה יכולים להוריד, אתה צריך להסתכל על האנשים האלה, לצבוע אותם, לצורך העניין, כמו שאתה צובע תאים בניסוי מדעי, ולשאול - האם אדם כזה, נגיד שהוא ימני, והוא הצביע פעם קודמת לנתניהו והפעם הוא שוקל לעבור לליברמן, האם חיבור עם לפיד יפריע לו ברמה שהוא יגיד: "טוב, עזוב כל הדבר הזה, זה לא נראה לי"? יכול להיות שאחד מהם, נגיד, שכנע אותו בכנות הכוונה שלו לא לשבת עם רע"ם - סתם אני אומרת כדוגמה - ואחֵר לא. על בנט הם לא סומכים, על ליברמן הם כן סומכים. זה יכול להיות. ז'תומרת ה… המספרים מראים שמפריע להם, כן מפריע להם מאוד אפילו חלק מהחיבורים.

‏אלעד: אז זה מסביר לי את הקו שאימץ לאחרונה בני גנץ, ואני מבין את המחשבה מאחורי הקו הזה. אני מבין גם את המחשבה מאחורי הסרטון המאוד שנוי במחלוקת שאמר: ממשלה בלי בן גביר ובלי רע"ם.

‏[הקלטה] קריין חדשות: "בשעה האחרונה שוב בוטל הקבינט הביטחוני בו אמורות להתקבל החלטות קריטיות לגבי המשך המערכה, בשל התנגדות רע"ם בטענה שלא ישתפו פעולה עם התוקפנות הישראלית…"

‏אלעד: ואני יכול גם להבין את הרציונל מאחורי האסטרטגיה של לא לפסול את נתניהו, ואפילו להצהיר שייתן לו יד, אם המצב יידרש.

‏[הקלטה] חבר הכנסת בני גנץ: "אנחנו חייבים ממשלת הסכמות רחבה משני צידי המפה הפוליטית. הציבור בישראל יחליט מי יוביל את העניין הזה. אנחנו לא צריכים לתת לקיצוניים לשלוט בנו כי זה פשוט מפרק את המדינה."

‏אלעד: עכשיו, בני גנץ באופן די ברור, יש מי שיוכל לטעון גם באופן לא הכי אלגנטי, מנסה בעצם ללכת בדיוק לפלח הזה, לקבוצה הזו: ימין, ימין שלא מתנגד לנתניהו אבל גם לא מתנגד למישהו אחר שהוא לא נתניהו כראש ממשלה. וזו קבוצה שנעה באמת בין ימין לבין ימין מרכז, או אפילו אה מרכז. גנץ מנסה מאוד, כך נראה, לדבר את השפה של הקבוצה הזו.

‏דפנה: קודם כול, אין לי בכלל ספק שהוא ישב עם הסוקר, והסוקר אמר לו: "הקהלים האלה כבר די, כל אחד מחולק בזה שלו, אם אתה רוצה להביא קהל חדש אז זה הקהל היחיד שהוא צף". ואין לי בכלל ספק שבני גנץ ישב וכתב את המסרים שלו לפי מה שהאנשים האלה אמרו בקבוצת מיקוד. אני, אני יודעת את זה, אני, זה ברור ב-100%. איפה הבעיות של בני גנץ? קודם כל האמינות. זה מגוחך, אלעד. זה מגוחך. הבן אדם, אחרי שישב עם רע"ם עוד קרא לרע"ם לבוא ולהצטרף לממשלה שלו. ז'תומרת, עכשיו נזכרת שרע"ם זה… איפה היית עד עכשיו? ז'תומרת זה מגוחך. כנ"ל בן גביר - ישבת איתו בממשלה. ברור לי שהוא מתנגד לבן גביר, כן, אני לא חושבת שלא, ואני גם בטוחה שהוא חושב שממשלה שנשענת על רע"ם זה דבר לא רצוי. אין לי ספק בכלל. אבל עשית גם את זה וגם את זה, וז'תומרת איכשהו כשאתה מחפש את הקול הימני, פתאום נזכרת לחשוף כל מיני דברים שהם בעייתיים בעיניך. אז יש פה גם פגם של אמינות, ואני חושבת שיותר מזה, הבעיה אצל בני גנץ ש… הוא לא יודע לייצר טוב את האשליה שהוא מנסה למכור לציבור. הוא מוכר אשליה של אחדות, שזה בסדר גמור, אבל הוא כבר פורט אותה לפרוטות. הוא אומר: אם אני לא אצליח להשיג את הרוב, אז היא תהיה בראשות נתניהו. אצל בני גנץ, לפחות עד היום, היה קהל שלא מוכן לשמוע על נתניהו, אז הוא מאבד את כל הקהל הזה, אז הוא עכשיו את הכול צריך להביא מהצד הימני. לצד הימני, להתחבר לבני גנץ זה אירוע מורכב, זה לא אירוע פשוט, הוא עד עכשיו היה במחנה מאוד מאוד מובהק. אה… ואני לא יודעת אם השיח הזה של האנטי-רע"ם והקמפיין ה… אתה יודע, מאוד, הייתי אומרת, אפילו כמעט גזעני שלו, אה… הוא מה ש… כאילו מה שיביא את האנשים האלה אליו. אני, אני לא בטוחה.

‏אלעד: זהו, לפי הסקרים, כנראה גם בגלל הסיבות שמנית, וכנראה גם בגלל סיבות אחרות, ולמרות שבאופן מובהק אמרנו שהקבוצה הזאת תכריע את הבחירות. הקבוצה הזו לא הולכת בינתיים עם גנץ, וגנץ לוקח כאן הימור די גדול בעיניי, בפנייה שלו לסוויצ'רים, למצביעים המתלבטים שנמצאים על גבולות הגזרה בין שני הגושים. כי הניסיון שלו, המחשבה, התקווה, היא אולי שככה הוא יתפוס מקום אצל כולם, אבל כמו שאומרים "תפסת מרובה…", כן? נראה שגנץ עלול בסוף להישאר בלי אף מחנה.

‏דפנה: קודם כל, אני מאמינה שאם הוא לא יתחזק, המפלגה שלו תתפרק עד הבחירות, חשוב לומר את הדבר הזה. אני חושבת שהסיכון הגדול שהוא לקח במהלך, שבו הוא די חשף את עצמו כמי שמכוון לממשלה בראשות נתניהו, אה… היה ולשני הצדדים לא יהיה גוש, וזה די המשמעות של מה שהוא אומר, כי אם לנתניהו יש 61, הוא לא באמת יצטרך את בני גנץ, זה יותר מין סיסמת בחירות. הוא מאוד מקשה על אנשים, כמו בנט או אפילו שוב אייזנקוט או לפיד, להתחבר אליו, כי הם אומרים: "אנחנו נתחבר אליו והוא יעשה לנו גדעון סער". ז'תומרת, הוא לקח פה סיכון מאוד גדול בהתנתקות מהגוש. הוא יצטרך עכשיו באמת להתחזק לבד, אולי לעשות חיבורים אחרים, אולי לבחון אופציות אחרות, אבל זה… זה לא פשוט כי… כי האופן שבו הוא ביצע את הדברים הוא לדעתי… לא מדויק, נאמר זאת כך.

‏אלעד: אה… כן, אפשר לומר שבימים האחרונים, האמירה הזו שלך מסתמנת כאנדרסטייטמנט, אבל מה שכן, יש עוד צד אחד שלא נגענו בו בשיח שלנו על האופוזיציה והוא חשוב. ו… נכון שהסוויצ'רים מהימין הם לא קהל היעד של המפלגות האלה, אבל אנחנו יודעים - גם מצביעי המפלגות הערביות יכולים להכריע את הבחירות, בעיקר סביב השאלה שאנחנו שואלים כבר לא מעט פעמים בימי בחירות בשנים האחרונות - מה יהיה שיעור ההצבעה במגזר הערבי? כמה יצאו להצביע? וגם, איך המפלגות הערביות יסדרו את עצמן?

‏דפנה: כן, זה… זו שאלה גדולה, כי בחירות מוכרעות גם על סוויצ'רים וגם על אנרגיה. ז'תומרת, איזה מחנה דחוף לו לצאת להצביע. זה… ראינו את זה גם בסבבים הקודמים. כשהייתה עייפות במחנה של נתניהו קמה ממשלת השינוי. אז המחנה הערבי, עוד יותר. ז'תומרת, עברו פה מלחמה קשה, הפשיעה בחברה הערבית כבר באמת היא יצאה מכלל שליטה, ז'תומרת, מה שהולך שם ברחובות. הסיפור עם התקציביים שלהם, ז'תומרת, המצב שם הוא "על הפנים". עכשיו, האנרגיה הזאת, אה… גם כן נשאלת השאלה - איך מתעלים אותה? כי… אם תקום רשימה משותפת, יש שאומרים שיכולה להביא הפעם הישג באמת פנומנלי למפלגות הערביות. אני מדברת איתך על 16 מנדטים - כבר הביאה 15 בעבר, אולי אפילו יותר - אבל לא בכל תנאי האנרגיה הזאת נטענת, ולא בהכרח הטעינה של האנרגיה הזאת תעזור להחליף את נתניהו. אז יש פה דילמה גם מאוד גדולה, ואני חושבת שמנסור עבאס ביטא אותה הכי יפה.

‏[הקלטה]

‏חבר הכנסת מנסור עבאס: "אם נבוא להיות ערב הבחירות, ואז נגלה שבנימין נתניהו 57-8 מנדטים, אז הדאגה תהיה אחרת לגמרי."

‏דפנה: "מממ, ואז כן תצטרף למשותפת."

‏חבר הכנסת מנסור עבאס: "ואז כן, אנחנו נעדיף אז ללכת עם 'המשותפת'."

‏דפנה: "עם 'המשותפת', לחסום."

‏חבר הכנסת מנסור עבאס: "כן."

‏דפנה: זה פחות או יותר איפה שהדברים עומדים. הוא יותר רוצה להיות שחקן שאפשר לשתף איתו פעולה ויכול להשפיע, גם אם זה אומר פחות מנדטים לחברה הערבית, אבל לא במחיר שנתניהו יביא שוב 61 ויהיה שידור חוזר. אז אממ… גם זה יוכרע בשלבים יותר מתקדמים, אבל אני חושבת שהחברה הערבית היא שחקן מאוד מאוד מעניין הפעם. מאוד. אחרי השנים האלה שהיו מאוד קשות וטראומטיות עבורם - עם בן גביר כשר לביטחון לאומי, ומאי גולן כשרה לשוויון חברתי - אה… אני חושבת שגם הם יהיו מוכנים לעשות הכול.

‏אלעד: אז דפנה, אמנם עדיין אין תאריך לבחירות שיערכו מתישהו בשנת 2026, ולמרות שכרגע הדילמות הן אותן דילמות כמו בעבר. אני חושב, לפחות זו התחושה שלי, שהעוצמות יותר גבוהות הפעם, כי אלו בחירות שנתפסות כבחירות גורליות, כשאנחנו מסתכלים על האתגרים והמשימות שלפנינו, ובטח אחרי השנתיים האחרונות.

‏דפנה: אכן, אכן. אני חושבת שבחירות מאוד משמעותיות. בחירות מאוד חשובות. בייחוד כשאני חושבת שאנחנו גם רואים מה על הכף. ז'תומרת, נתניהו הוציא לדרך הפעם לפני הבחירות שורה של מהלכים, שהוא רואה במערכת הבחירות מין משאל על הקיום שלהם. אתה רואה את זה גם בתחום המשפטי; אה… גם סוגיית הגיוס שאנחנו לא יודעים אם תיפתר לפני הבחירות; ועדת חקירה ממלכתית שאני לא יודעת אם זה יוסדר לפני. אה… וזה באמת "יחסינו לאן?", מה שנקרא. מערכת בחירות מאוד מאוד חשובה ומעניינת, ואנחנו נלווה אותה, אלעד, אנחנו ניפגש במהלכה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: ברור, אין שאלה. דפנה ליאל, תודה.

‏דפנה: תו-דה.

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, הילה פז, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקת סיום]

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה