אחד ביום - מה נשתנה הרמדאן הזה?
- הילית בירנבוים מדבדייב
- 13 hours ago
- 14 min read
זה קורה בכל שנה: במקביל ליראת הקודש והחגיגיות שבה מקבלים המוסלמים ברחבי העולם את חג הרמדאן, בישראל נערכים אליו כאיום שמחייב דריכות ביטחונית חריגה. אלא שהשנה, לטענת גורמי הביטחון - מדובר ברמדאן מתוח במיוחד. הפעם, בעזרת ד״ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ״ן, ננסה להבין: מה נשתנה הרמדאן הזה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/02/2026.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
ערד: היום יום חמישי, 19 בפברואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני ערד ניר, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
הוא מגיע בכל שנה. המוסלמים בכל העולם מקבלים אותו ביראת קודש ובחגיגיות. בישראל מתייחסים אליו כאל איום שמחייב דריכות ביטחונית חריגה. המועד שבו הוא חל משתנה מדי שנה, כי הוא נקבע לפי מולד הירח. חודש הרמדאן, שבמחזור של 33 שנים הוא מצוין בקיץ, באביב, בחורף ובסתיו וחוזר חלילה.
[מוזיקת רקע]
כדי להבין מה השתנה הרמדאן הזה, שהופך אותו, לטענת גורמי הביטחון לפחות, למתוח יותר מכל הרמדאנים הקודמים? מה צפוי ואיך נכון להיערך? אנחנו משוחחים היום עם דוקטור מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
דוקטור מיכאל מילשטיין, שלום.
ד"ר מילשטיין: אהלן ערד.
ערד: רמדאן כרים.
ד"ר מילשטיין: כל עאם ואנתום בח'יר, רמדאן כרים.
ערד: אז מה זה חודש הרמדאן באסלאם?
ד"ר מילשטיין: הייתי מתאר אותו, ערד, ממש כמרכז של לוח השנה המוסלמי. כלומר, חודש, החודש התשיעי בלוח השנה ההיג'רי, שהוא חודש סופר טעון מבחינת המשמעות שלו. זה החודש שלפי המסורת המוסלמית, במסגרתו התחילו לרדת פרקי הקוראן מהשמיים לבני האדם, למוחמד, ובחודש הזה, לפי המצווה המוסלמית, נדרש צום. מהשחרית, מהבוק… מאשמורת הבוקר ועד הערב, והחודש הזה בעצם מסתיים בעיד אל פיטר, שהוא בעצם סיום כל ה… כל התהליך הזה של קבלת הקוראן. חודש מאוד טעון מבחינה דתית ובאמת מלא באווירה מאוד מאוד, נקרא לזה דרוכה.
ערד: אז איך זה שחודש, שעל פניו אמור להיות חודש של הרבה מאוד התעוררות דתית…
ד"ר מילשטיין: וחגיגי.
ערד: הרבה… חגיגי, אפילו עם אלמנט של חמלה…
ד"ר מילשטיין: נכון.
ערד: אם אני מבין את זה נכון.
ד"ר מילשטיין: והתעלות.
ערד: על אחת כמה וכמה.
ד"ר מילשטיין: כן.
ערד: אז איך חודש כזה הופך להיות חודש שבלוח השנה הישראלי, הופך להיות חודש של דריכות ביטחונית עילאית?
ד"ר מילשטיין: נכון. אז כאן בעצם, בדיוק כמו שאתה אמרת, ערד, הייתי ממסגר את זה לסיפור של הסכסוך הערבי הישראלי, הפלסטיני ישראלי, שבאמת במסגרתו, אגב לא רק הרמדאן, הרבה מאוד אירועים דתיים אחרים, הופכים להיות אירועים שדורכים את המערכת, וזה לא קורה סתם. אנחנו יודעים שלאורך עשרות שנים, בגלל הסיפור של המטען הדתי שהחודש הזה מלווה בו, וצריך לזכור, יש בו גם כל מיני ממש נהגים של לינה במסגדים במהלך הלילה, הרבה מאוד דרשות, הרבה מאוד שינון קוראן, הרבה מאוד העמקה בסיפור של המימד הדתי. אנשים מתמלאים לגבי… באיזה תחושת שליחות ואולי אפילו איזה תחושת דריכות, והדברים האלה, אתה יודע, אנחנו במזרח התיכון, בימים של אסלאם פוליטי, שגם יש לו זליגה לעניינים של טרור. הכרנו מהעבר, שאלה ימים שיותר מועדים לביצוע פיגועים, אגב לא בהכרח פיגועים של שבעה באוקטובר, אלא הרבה פעמים פיגועים של בן אדם בודד, שיושב כל הלילה במסגד, נטען ברגשות, מקבל איזה סוג של השראה ויוצא לבצע את הפיגוע, ולכן הדברים האלה נתפסים כיותר בעלי פוטנציאל. צריך לקחת עוד משהו בחשבון, ערד, אנחנו דיברנו על מפגעים בודדים, גם אולי, או לא אולי, אלא דריכות לאפשרויות של דברים יותר רחבים. מכיוון שכל כך הרבה אנשים במהלך היום לא עובדים, ונמצאים ב… כולל צעירים, באיזה סוג של חוסר מעש והרבה מטען דתי, יש תמיד חשש שהדברים האלה דוחפים את הציבור באמת לעניינים יותר קיצוניים.
[הקלטה - תפילה במסגד]
ערד: ואל-אקצא יש רק אחד.
ד"ר מילשטיין: נכון.
ערד: והוא קרוב קרוב אלינו. וזה דורש הערכות יתרה בכל שנה.
ד"ר מילשטיין: נכון.
ערד: אבל השנה זה יוצא מן הכלל יותר מכל.
ד"ר מילשטיין: אה, לגמרי. ואתה יודע, הייתי אומר… אני מסתכל על נתונים, ערד, רק נתונים, עוד לפני שהתחלנו לדבר על פרשנויות. אתה כבר מתחיל להבין שלפי הנתונים אנחנו בשנה שהיא קצת שונה. קודם כל, עד השבעה באוקטובר, בעצם כל שנה ישראל נתנה 100,000 היתרים לפלסטינים באיו"ש להיכנס ל… לתפילות בהר הבית. ועוד פעם, התפילות האלה הם מלאות בתקופה הזאת. אגב, בעיקר בימי השישי של רמדאן. השנה אנחנו מדברים על 10,000 בלבד. עם הגבלות 55, מעל 55 לגברים, מעל 50 לנשים. 10,000 איש מתוך 3 מיליון פלסטינים באיו"ש. כלום. וגם שים לב, הדברים הם לא רק קורים בצד הפלסטיני, הם גם בצד הישראלי. יש הנחיות של המשטרה, שאומרות, בדרך כלל מאוד הגבלנו עלייה של יהודים לתפילה בהר הבית במהלך רמדאן, לשעות מסוימות בבוקר, אנחנו נותנים עוד שעה. והדברים האלה מהדהדים לגמ… בצורה מטורפת במדיה הפלסטינית מהבוקר, באמירה של - תקשיבו, הם גם מגבילים אותנו והם גם מתחילים להרחיב להם את שעות הפעילות של… את שעות התפילות. כלומר, מבחינתנו, רמדאן הזה זה רמדאן של מערכה.
ערד: אז יש חשש אמיתי מהסלמה ברמדאן הזה.
ד"ר מילשטיין: הייתי… אתה יודע, אני חייב להגיד כאן ערד, כדי שגם נהיה מאוד מאוזנים בפרספקטיבה. בעשור, עשור וחצי האחרונים, כמעט בכל ערב רמדאן, כמו שהרמטכ"ל זמיר עשה ממש השבוע, מעלים סוג של התראה לדרג המדיני שאומר: תקשיבו, זה באמת, זה באמת מאוד מאוד מסוכן, אנחנו חייבים לחשוב ביחד על דרכים להוריד את מפלס המתח, כדי לעבור רמדאן שקט. ואני חייב להגיד, אתה מסתכל על הרמדאנים של העשור האחרון, למעט פה ושם איזה, ככה, פיקים, בגדול לא פרצה אינתיפאדה שלישית, גם לא הייתה קריסה של הרשות. אני אגיד את זה בצורה זהירה. אני כן חושש שברמדאן הנוכחי הזה יש שניים-שלושה, משתנים חדשים שיכול להיות שהופכים את המציאות להרבה יותר טעונה. [מוזיקת רקע] קודם כל, אני לא מכבס כאן מילים, יש עלייה, גאות מטורפת בסיפור של הטרור היהודי. הטרור הלאומני הוא הדבר המרכזי שהפלסטינים מדברים עליו היום באיו"ש. ואתה יודע, אני מסתכל על נתוני מערכת הביטחון. בחודש ינואר היו יותר נפגעים מטרור יהודי באיו"ש מאשר נפגעים מטרור פלסטיני. והדברים האלה מתחילים מאוד להדהד ברחוב הפלסטיני, ואתה רואה כבר שמתחילים להקים דבר שנקרא משמרות הגנה, חראסה, אודית'ה, מקומיות וזה פוטנציאל למתח מטורף.
הדבר השני, כלכלה. כעיקרון, ערב השבעה באוקטובר, אנחנו דיברנו על קרוב ל-180,000 פועלים שהם הביאו לגדה קרוב ל-30% מההכנסות, בכלל מהכסף שהתגלגל ב… בגדה. כל הדבר הזה דרמטית השתנה אחרי השבעה באוקטובר. היום אנחנו מדברים על בסביבות ה-20,000 בעלי היתרים, בעיקר, אגב, הם עובדים בהתנחלויות. כלומר הם בונים את ההתנחלויות, לא… הם לא נכנסים לתוך ישראל, ועוד בין 10,000 ל-20,000 שב"חים, כלומר שוהים בלתי חוקיים. והדברים האלה, ערד, הם ממש מגולמים בנתוני האבטלה. כלומר, קודם כל, אתה רואה כמובן ירידה בצריכה, בכוח הקנייה, ב… המשק שם באמת במצב קשה. האבטלה, מ-14% ערב השבעה באוקטובר, קפצה למעשה היום לסביבות ה-30%, והדבר הזה בולט בעיקר בקרב הגילאים 20 עד 29, ובעיקר בקרב, ב… אקדמאים בפלח אותו הגיל, שבעצם אין להם שום תעסוקה היום. והיה… היו הרבה ציפיות שיהיו הרבה יותר היתרים ויהיו הרבה יותר הקלות ויהיו הרבה יותר כספים, וזה לא קורה. ואנחנו נמצאים במצב היום באיו"ש של כמעט 35% אבטלה, אגב בין הגילאים 20 ל-29, אנחנו מדברים על כמעט 40% אבטלה.
ערד: וחודש הרמדאן מהווה קרקע פוריה להתפרצות של ה…
ד"ר מילשטיין: ולתסכולים.
ערד: תסכולים…
ד"ר מילשטיין: נכון, בדיוק.
ערד: בעקבות המצב הזה.
ד"ר מילשטיין: לגמרי. ממש ככה. ברמדאן אתה צריך הרבה יותר כסף. זה חודש שבמסגרתו אתה מוציא הרבה יותר. קודם כל, אתה קונה בגדים חדשים, לך ולכל המשפחה. ב', יש המון אוכל שאתה צריך לקנות, כי ברגע שאתה מתחיל את האיפטאר ואתה יוצא אחרי זה ל… בלילות למה שנקרא א-סווק רמדאן, השווקים של רמדאן, אתה רוצה להוציא כסף. וכשאתה מגיע לרמאדן שהוא רמדאן עצוב, שאין לך מה לקנות למשפחה, ושאין לך יכולת לתת כסף לילדים, ללכת לשווקים וגם לא לקנות כלום הביתה, אני חושב שאתה מדבר כבר על הרבה יותר אנשים שאני לא אגיד 'אין להם מה להפסיד', אבל שכבר נכנסים באיזה אווירה טעונה מאוד לרמדאן, ולכן כל העסק הזה הופך אצלנו גם לעניין ביטחוני. לכל הדבר הזה אתה מוסיף קרוב לחצי שנה של הגבלות דרקוניות של שר האוצר סמוטריץ', מטיל על כספי הסילוקים, כספי המיסים, שמהווים 65% מהתקציב הפלסטיני.
ערד: של הרשות.
ד"ר מילשטיין: של הרשות. עכשיו, הרשות השבוע חילקה משכורות, לקראת רמדאן, בגובה 60%, ל-140,000 עובדי מגזר ציבורי, והאמירה של שר האוצר שלהם, סטפאן סלאמה, בזה סיימנו, הקופה ריקה. כלומר אחרי רמדאן, אין לנו, אנחנו לא יודעים מה לעשות. ואתה לוקח את כל זה, ואתה גם מוסיף לו את מה שדיברנו עליו בהקשרים של הר הבית. וגם האסירים, אגב, הסרטונים שהשר בן גביר מפיץ השבוע לגבי איך הוא בעצם עומד מעל אסירים ביטחוניים בכלא עופר, מהדהדים בצורה מטורפת.
[הקלטה]
שילת אהרון: "השר, מה אנחנו רואים פה?"
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "אנחנו ערב הרמדאן ואנחנו רואים כאן פעילות שגרתית בשיעור בתי הסוהר. כך מתנהגים מול המחבלים הרוצחים, השפלים, הארורים."
ד"ר מילשטיין: זה טוען מאוד את האווירה, וזה לדעתי מגביר את הפוטנציאל שאתה יודע מה, אולי לא תפרוץ אינתיפאדה שלישית, אבל שיהיו בעירות יותר מאשר בשנה שעברה.
ערד: נקודה נוספת, ממש טרייה, זה ההכרזה של שר האוצר, שהוא גם שר במשרד הביטחון…
ד"ר מילשטיין: שבעצם גם אחראי על המנהל האזרחי שהוא הדבר המרכזי בחיים של הפלסטינים.
ערד: והוא מכריז שצריך לבטל את הסכמי אוסלו ולספח את הגדה המערבית.
[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "להשלים את המהפכה, לחסל את רעיון מדינת הטרור הערבית, לבטל סוף סוף רשמית ומעשית את הסכמי אוסלו הארורים [מחיאות כפיים], ולעלות על נתיב ריבונות, תוך עידוד הגירה, גם בעזה וגם ביהודה ושומרון. [מחיאות הכפיים ממשיכות] אין פתרון אחר לטווח הארוך. אני אומר את זה…"
ערד: החלטות הממשלה, החלטות הקבינט בכל מה שקשור למה שקורה בגדה המערבית, איך הן משפיעות על מה שקורה ברמדאן הזה?
ד"ר מילשטיין: כן. אז אתה יודע, קודם כל, ערד, צריך להסיר את כל המעטה של המינוחים הבירוקרטיים להחלטות שהתקבלו, שבאמת, אתה לא רוצה לך להבין מה כל כך דרמטי בהם, כל מה שנוגע לשינוי נהלים בנושא מקרקעין, ואכיפה באזורי A ו-B, ועניינים בירוקרטיים אחרים. אבל כשאתה מגיע לקרקעית אתה מתחיל להבין שבעצם ההחלטות האלה הם - בוא נעשה סיפוח בלי לקרוא לזה סיפוח, ובצורה הדרגתית.
ערד: לפני שאנחנו קוראים לזה סיפוח, בוא תספר לנו מה הוחלט.
ד"ר מילשטיין: אז מה שהוחלט זה שלושה דברים מרכזיים. קודם כל, נהלים בנושא מקרקעין, כלומר רכש קרקע על ידי יהודים. עד היום היה חיסיון על הסיפור של בעלוּת הקרקע, היום אין חיסיון, אתה יכול לעשות את זה בצורה גלויה. בעצם, הרבה הקלות אחרות פרוצדוריאליות על רכישת אדמות על ידי יהודי פרטי, מה שהיה מאוד קשה עד עכשיו. דבר השני, אכיפה ופיקוח באזורי A ו-B. אנחנו צריכים לזכור, אזורי A, אזורים שהם בשליטה פלסטינית מלאה, B, שליטה אזרחית פלסטינית. מעכשיו יש לי, כעיקרון לישראל, יכולת גם להיכנס לאזורים האלה ולעשות בהם לדוגמה הרס מבנייה בלתי חוקית. עכשיו, זה חשוב לא רק כי אתה שולט, אלא כי אתה מחליש את הרשות. ויש כאלה אצלנו, ואנחנו יודעים, בממשלה, שאומרים שהרשות היא אויב גרוע כמו חמאס, אולי אפילו יותר ושווה לגרום לקריסתו.
[הקלטה] שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "צריך לומר את האמת. הרשות הפלסטינית היא האויב החלש ביותר שלנו שגורם לנו היום את הנזק הגדול, החמור והקשה ביותר. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להביא לפירוקה של הרשות. הרשות מרדימה אותנו ביטחונית וכפי שאמרתי, חס וחלילה…"
ד"ר מילשטיין: אז זה בין הדברים שרוצים. ועוד דבר ש… הדבר, הרכיב השלישי, זה הגברת השליטה באתרים דתיים וארכאולוגיים מרכזיים, בראשם מערת המכפלה.
[הקלטה] ח"כ אמיר אוחנה: "מערת המכפלה, בית המקדש וקבר יוסף הם סמלים לשורשים שלנו, שרבים מהם פזורים בחבלי מולדתנו ביהודה ובשומרון."
ד"ר מילשטיין: שלגביה יש ממש נהלים מסודרים, מאז הסכם חברון ב-1997, שנתניהו חתום עליהם, וגם כאן רוצים בעצם להעביר חלק גדול מהשליטה לידיים ישראליות. צריך לזכור, מערת המכפלה היא אתר יהודי, דתי יהודי, אבל הוא גם מסגד. אז העסק כאן הוא, ברור שהוא עם סוג של עקיצה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית. וכשאתה לוקח את כל הדברים האלה, ואתה מתחיל להבין שזה בעצם הם כל מיני צעדים קטנים בירוקרטיים שמסתכמים למשהו גדול, אתה מתחיל להבין שיש כאן מגמה ברורה שהמטרה שלה היא להעמיק את האחיזה. אנחנו שמענו את סמוטריץ' שהוא אומר: 'תשמעו, אנחנו לא רוצים להרגיז אף אחד. אנחנו נעבוד מתחת לרדאר, בשקט, עד שנגיע לנקודת האל חזור שאי אפשר יהיה לדבר על הפרדה'. וזה בעצם המשמעות של הצעדים האלה. ואגב, אני ממש ממליץ כאן, ערד, להגיע, זה נמצא באינטרנט, להגיע ולקרוא לעומק את 40 העמודים של תוכנית ההכרעה שסמוטריץ' פרסם ב-2017. הכל כתוב שם. המטרה היא להגיע למדינה אחת בין הים לירדן, יהיו בה שני סוגי אזרחויות: של פלסטינים ושל יהודים. ועדיין, טוען סמוטריץ' בתוכנית, זאת… זה לא אפרטהייד וזו דמוקרטיה. מסוג מסוים, אבל זו דמוקרטיה. וכמובן, אתה מוסיף את הרכיב הזה לקלחת השלמה של ה… של המתח בגדה המערבית, אני, אני… עוד פעם, אני לא… לא ישר אומר שהכל דטרמיניסטי והולך להיות לנו פיצוץ שלא חווינו בחיים, אני כן יותר מודאג מאשר בשנים עברו.
[מוזיקת רקע]
ערד: וכל זה רק בגדה המערבית, יהודה ושומרון, ועדיין לא דיברנו על מה שקורה בעזה בחודש הנפיץ הזה ואיך זה יכול להשפיע על ההתנהלות מול איראן.
אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
ערד: דוקטור מיכאל מילשטיין, דיברנו על יהודה ושומרון, הגדה המערבית, טרור המתנחלים, הטרור הפלסטיני, התאים הרדומים, האישורים שלא ניתנים להגיע ולהתפלל בהר הבית. מה קורה בעזה בימים האלה של רמדאן, שנתיים ו-4 חודשים אחרי שבעה באוקטובר?
ד"ר מילשטיין: אז תראה, אני… היו לי גם כמה שיחות עם אנשים בעזה, בירכתי אותם לרגל… לרגל החודש. אני אגיד לך מה הם אומרים לי. הם אומרים: תראה, יחסית, השמינית, שמינית הכוס המלאה זה שיחסית לשנים 2024, 2025, הרמדאן הזה הוא יותר נורמלי. כלומר, אין… אין הפצצות כל יום ומצליחים איכשהו לתלות את פַאנוּס רמדאן, זה הפנסים של רמדאן ברחובות וגרפיטי על ההריסות של "רמדאן כרים". אבל השבע שמיניות הריקות זה שזה ממש לא מזכיר את הרמדאנים שלפני 2023. אתה מדבר על מצב שבו קרוב ל-80% מתוך אוכלוסיית עזה עקורים בכל מיני צורות. כמובן, כמעט 100% עוני ו-100% אבטלה, וזה רמדאן די עגום. יש עוד שביב תקווה מסוים, שאולי משהו טוב יתחיל אם יתחילו לדבר על ממשלת הטכנוקרטים, שיקום, הבאת קרוואנים, איזשהו סדר חדש. אבל אתה יודע, זה אורות שהם באמת… כרגע עדיין אצל רוב העזתים מאוד מאוד רחוקים, וצריך להגיד, וכאן האוזן הישראלית צריך להכיר את הדברים האלה. על כל הדבר הזה ממשיך לשלוט חמאס. זה לא קורה באיזה ואקום מסוים. חמאס ממשיך להיות הגורם הדומיננטי בשטח הפלסטיני, 47%, והוא לא שולט רק על העניין של סדר ציבורי, הוא שולט גם על העניין של המוחות ועל ההכוונה האידיאולוגית ועל החינוך ועל כל הסיפור של הממסד הדתי. שכשאתה הולך למסגד ברמדאן ושומע את דרשת יום שישי, אתה מקבל הרבה מאוד הטפה על ערכים ועל מוסר, אבל גם על ג'יהאד. וכרגע רוב, או כמעט כל מי שנותן את ההפטפות האלה, זה אנשי חמאס.
ערד: טורקיה וקטאר, שחוששים כאן רבים מכך שהם מנסות לבסס את מעמדן ברצועה עוד לפני…
ד"ר מילשטיין: הייתי אפילו מתקן…
ערד: ההסכמים האחרים.
ד"ר מילשטיין: מתקן את הפועל ואומר "מבססות".
ערד: מבססות.
ד"ר מילשטיין: כן.
ערד: חנכו בימים האחרונים מסגדים ברצועת עזה. זה קשור לרמדאן?
ד"ר מילשטיין: אה…
ערד: הם תזמנו את זה לחודש הזה?
ד"ר מילשטיין: לגבי הטורקים, אני אגיד, קודם כל, הם גאים במסגדים האלה בצורה בלתי רגילה. אני מעריך שיש לזה קשר לסיפור של הרמדאן. אני מעריך שכמו ברמדאנים קודמים, יש מצב שאנחנו נתחיל לראות חבילות סיוע, עם… אתה יודע, כל מיני טיקטות טורקיות או קטאריות, כדי שיהיה ברור מי דואג לאוכלוסיית עזה, שנמצאת באמת באחת מנקודות השפל הגדולות שלה.
ערד: אותם טורקים גם יככבו הערב בוושינגטון, בכינוס מועצת השלום של דונלד טראמפ. איך זה עלול להשפיע על המצב בשטח, או צפוי?
ד"ר מילשטיין: אז אתה יודע, קודם כל ערד, נזכיר עוד, נוסיף עוד קיסם למדורה. מה שעוד קורה השבוע מבחינת טורקיה, זה שהם מזמינים את עלי שעת', ראש ממשלת הטכנוקרטים, מזמין אותו פידאן שר החוץ. אה, אתה יודע, אני רואה גם את התמונות.
ערד: זה היה בתחילת השבוע.
ד"ר מילשטיין: זה היה בתחילת השבוע באנקרה. והקטע הוא כאן, 'בוא לא רק נעזור לכם, בוא גם ניתן לכם חסות'. וכמובן שהם יככבו במפגש הערב. מפגש אגב שמאוד חשוב לדונלד טראמפ, משני טעמים. אחד, הוא רוצה להתחיל לגרד כספים. ואגב, אנחנו כבר רואים יש על זה דיווחים הולכים וגוברים, שאחת המדינות שממש נזרקת קדימה ואומרת: 'תנו לנו, אנחנו רוצים לתת כסף', זאת קטאר, כן? אותה אחת שלא רצינו לראות חוזרת, כנראה עם למעלה ממיליארד דולר שהיא מוכנה להשקיע בעזה החרבה. והטורקים שאומרים: 'תשמעו, גם אנחנו נסייע. פחות מקטאר, אבל נסייע'. ועוד דבר שהוא מאוד חשוב, הסיפור של הכוח הרב לאומי. הולכים לדון בו, אולי אפילו להחליט בו בכינוס הזה. ואנחנו כבר יודעים, יש מדינות שאמרו, אינדונזיה בצורה ברורה, 'אנחנו מוכנים כבר להתחיל לשלוח בתחילת אפריל חיילים'. אולי אלבניה, אולי יוון. כדאי רק לשים לב לדבר אחד מרכזי כאן, ערד, כשכל המדינות האלה אומרות לשלוח חיילים, וגם חמאס אומר את זה, הכוונה היא שהם לא נכנסים למנהרות של חמאס ומתחילים לקחת להם נשק או לעצור את הפעילים, אלא לשמש כוח חיץ, כמו יוניפי"ל בלבנון. אז כדאי שנהיה ריאליים מספיק כדי לדעת מה אומר הכוח הזה.
ערד: אז במפגש הערב בוושינגטון, אמרנו, יהיה הטורקים, יהיה הקטארי, יהיה גם המצרי…
ד"ר מילשטיין: נכון.
ערד: יהיה גם הסעודי, יהיה גם האמירתי, הפקיסטני, כולם מבקשים מדונלד טראמפ: 'אל תתקוף באיראן…'.
ד"ר מילשטיין: נכון.
ערד: '…תגיע עם האיראנים להסכמות. אנחנו חוששים מכל התוצאות של מתקפה כזו, אם תקרה'. דונלד טראמפ יכול לתקוף כשהם איתו שם? זה יכול להשפיע איכשהו על המתקפה באיראן, גם ברמדאן?
ד"ר מילשטיין: כל הרשימה שנתת, שהיא כמובן מדויקת, רק ממחישה כמה ישראל היא חריגה, לא בקנה מידה אזורי, בקנה מידה בינלאומי. כלומר, היא פחות או יותר, אני אומר את זה במרכאות כפולות ומכופלות, "מחרחרת המלחמה" הכמעט יחידה בעולם. כי באמת, כל המדינות שתיארת, אגב חלק מהם שונאות את איראן, את המשטר האסלאמי, בצורה בלתי רגילה, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות. אבל הם אומרות עוד משהו, לדונלד טראמפ הם אומרות את זה. 'תראה, א', בוא תסביר לנו שאתה יודע מה יקרה ביום שאחרי שאתה מפיל את המשטר הזה'. דרך אגב, ראינו כבר בניו יורק טיימס בוול סטריט ג'ורנל הדים לדבר הזה. 'דבר שני, אנחנו לא אוהבים כאוס. אנחנו מעדיפים את הרע במיעוטו, שיכול להיות שזה משטר אסלאמי מעוקר מנשק גרעיני, או מיכולות גרעיניות, סליחה, מאשר מה שקיים עכשיו'. ואתה יודע, בכלל וזה מאוד מעניין כי הם אומרים את זה לעצמם, הם פחות אומרים את זה לככה במדיה הבינלאומית, הם מאוד מאוד מודאגים מזה שישראל תהנה מ… או תזכה מההפקר. שהפלת משטר, המשטר האסלאמי באיראן, המשמעות היא שישראל הופכת להיות בעלת הגמוניה אזורית משמעותית. אגב, הגורם המרכז שחרד מזה זה הטורקים.
ערד: "פקס אברייקה", קוראים לזה הטורקים.
ד"ר מילשטיין: בדיוק. נכון, נכון. ממש ככה. ואתה יודע מה? אני חושב שאחרי שהמלחמה בעזה הסתיימה אנחנו כבר צריכים להתחיל להבין, ערד, שכנראה לא רק לבנימין נתניהו יש איזה say על האוזן של דונלד טראמפ, אלא גם לאֵמיר תמים וגם לארדואן וגם ל-MBS ו-MBZ מהאיחוד האמירויות. אז יכול מאוד להיות ש… אתה יודע, נופל לו איזה מטבע שהם אומרים לו: 'תקשיב, סגירת מיצרי הורמוז זה פגיעה במשק האמריקאי'. אבל זה דונלד טראמפ אז אנחנו לא רוצים להתחייב כאן על כלום.
ערד: בין שאר הדברים שמתמודדים איתם כאן במדינת ישראל בימים אלה, זה גם אלימות גואה ובלתי נתפסת בקרב החברה הערבית. אנחנו שמענו, ג'קי חורי ב"הארץ" פרסם שיש התארגנות כדי לנצל את הרמדאן להביא לרגיעה בתוך החברה הערבית. יש לזה התכנות?
ד"ר מילשטיין: אני… בוא נגדיר את זה ככה, אני מאוד מקווה, אני לא תולה בזה הרבה תקוות. תשמע, אנחנו צריכים להגיד את ה… את האמת כאן, ערד. אני אומר את זה לא, אתה יודע, רק על בסיס ניתוח אקדמי, אלא על בסיס הרבה מאוד סיורים כאן בארץ ומפגשים עם אנשים, עם אזרחים מהחברה הערבית. החברה הזאת היא חברה בקריסה. כלומר, היום אתה מסתכל על כל מה שקורה, זה לא סתם סיפורי פשיעה וסיפורי ארגוני פשע. יש כאן קודם כל עניין של דור שלם, דור ה-Z ה… של הערבים בישראל, שאגב 30… למעלה מ-30% ממנו לא עובד ולא לומד, בין בין הגילאים 20 ל-24, כלומר, נמצא במצב של חוסר מעש כרוני. וכמובן שזה מזמן כבר לא הבעיה של המגזר הערבי, אלא ממש בעיה של מדינת ישראל שמתעלמת מזה.
[הקלטה]
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אימאן…"
ח"כ אימאן חטיב-יאסין: "מילה אחת לא מתייחס."
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנחנו עכשיו גם אשמים בזה שאתם רוצחים אחד השני?"
ח"כ ולדימיר בליאק: "תשמע, איזה גזען אתה. איזה גזען אתה. איזה מגעיל."
[הקלטה] ח"כ איימן עודה: "אם עושים משוואה בין מצב הערבים בישראל למצב פלסטינים בגדה או בירדן, או ערבים במדינות ערב, אין מדינה ערבית אחת, אחת! שמספר, שאחוז הנרצחים בה במישור הפלילי מתקרב למצב הערבי בתוך מדינת ישראל. אין אין."
ד"ר מילשטיין: אני מאוד חרד מזה שיהיה כאן מפץ גדול מבחינת היחסים בין שתי האוכלוסיות, אם יהיה ברור שאין כאן שום מקום להתקשרויות מבחינת הפוליטיקאים, החברה היהודית כלפי הערבית. כדאי שנדע, זה לא משהו שנשאר ככה בתור איזה מוצג סטטיסטי. זה אירוע שיתועל בסוף לסוג של התפתחות, שעלולה ממש להרעיד את הזירה הפנימית בישראל.
ערד: ובוא נסיים בנקודה, לפחות הגיאוגרפית…
ד"ר מילשטיין: כן.
ערד: שבה פתחנו. יהודה ושומרון, הגדה המערבית. אה, חשש מעוד אינתיפאדה מלווה אותנו לאורך ימות השנה, כל השנים…
ד"ר מילשטיין: כבר עש… כמעט שני עשורים…
ערד: מאז האינתיפאדה השנייה…
ד"ר מילשטיין: כן, בדיוק.
ערד: כן. והאם ברמדאן הזה, הסכנה מאינתיפאדה שלישית, ממשית ומוחשית יותר?
ד"ר מילשטיין: אז אתה יודע, טוב שהתחלת עם כל התזכורות האלה, ערד, כי זה באמת מראה שכל פעם אנחנו דרוכים למלחמה שהייתה. כלומר, אנחנו זוכרים במוח שלנו את האינתיפאדה הראשונה והשנייה ואומרים הופה, אנחנו רוצים את השלישית. ואתה יודע, ואני אגיד את זה בצורה שהיא מנסה, באמת, לא להסתכל רק על הרגע, ועל העכשיו ועל הכאן, אלא בצורה יותר רחבה. אני מתחיל לא לדאוג מהרעש הגדול, מהאינתיפאדה שתפרוץ. אגב, יכול להיות שממש לא תפרוץ שום אינתיפאדה ברמדאן והוא יעבור, הוא יעבור בשקט. אני מתחיל להיות יותר ויותר מודאג, ממש מפוחד, מהשקט. השקט של המיזוג הזוחל בינינו לבין הפלסטינים, ובעצם ההיתוך של הגדה המערבית, ויש גורמים בקואליציה שעושים את זה מתוך תכנון, לא מתוך זה שזה במקרה קורה. ואני, אתה יודע, אני אגיד משהו לסיכום, שכבר מסתכל על שנת הבחירות. קודם כל, אני חושב שהישראלי צריך להבין מה קורה כרגע, להבין שאנחנו הולכים וצועדים לכיוון מציאות של מדינה אחת. להבין מה זה אומר. ומכיוון שאנחנו בשנה של בחירות גורליות, לתבוע מהמועמדים שלנו שיסבירו לנו מה החזון שלהם, ובטח לא ישתמשו במילים כמו "צמצום הסכסוך" ו"ניהול הסכסוך", וכל מיני מכבסות שראינו שקרסו בשבעה באוקטובר. כי חייבים להבין, אנחנו בנקודה קריטית. יכול להיות שהמדינה שלנו תוך כמה שנים הולכת להשתנות דרמטית בגלל ההיתוך הזה, וכדאי שלנו יהיה say מול כל התמורות האלה שאנחנו חווים כאן.
[מוזיקת סיום]
ערד: דוקטור מיכאל מילשטיין, תודה.
ד"ר מילשטיין: תודה ערד.
ערד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו אותנו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה אראל, הילה פז ודניאל שחר. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני ערד ניר, נהיה כאן גם בשבוע הבא.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments