השבוע אנחנו עדים לסיפור בלתי נתפס שקרה ושעדיין קורה בלבנון, מה שנראה כמו מבצע שאפילו בסרטי ריגול אי אפשר היה לדמיין: ברגע אחד מאות אלפי מכשירי ביפר התפוצצו במבצע מדוייק שכוון נגד פעילי חיזבאללה, חלקם נפגעו ואף נהרגו. ביום שלמחרת התרחשה סדרה נוספת של פיצוצים קטלניים, והתגובות מהעולם לא איחרו להגיע. הפעם אנחנו עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה ב-inss, סגנית ראש המל״ל לשעבר וחברה בפורום דבורה, על מטרת המבצע בלבנון, התגובות האפשריות של חיזבאללה והשאלה - האם יש לאירוע כזה יכולת לשנות את האיזור?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/09/2024.
[חסות]
אלעד: היום יום חמישי, 19 בספטמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12.
[מוזיקת פתיחה]
אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
Elad: “How do you say the name of the street?”
A man in the street: “Sourny.”
Elad: “Sereny?”
The man: “Sourney!”
Elad: “Serony?”
The man: “hhhh… Serni yod.”
Elad: “Serni yod.”
The man: “Sereny road.”
Elad: “Ahhhh Sereny road. Does it have a meaning? What's Sereny? nothing?”
אלעד: טוב, אז בטח כבר שמעתם, אני לא באולפן "אחד ביום" הפעם, אלא ברחוב סורוני בבודפשט. הגעתי ממש לא מזמן, בערך חצי שעה נסיעה מנמל התעופה, לא רחוק מאוד ממרכז העיר. כשנתתי לנהג את הכתובת, הוא הסתכל עליי באופן מוזר. מה לתייר במקום הזה? זו שכונת מגורים, יש כאן בתים ישנים, הרחוב די מנומנם.
Elad: “Do you know what happened there?”
Taxi driver: “No, what?”
Elad: “You heard about the pagers exploding in Lebanon yesterday?”
Taxi driver: “Yes.”
Elad: “So the company that sold them the pagers is supposed to be there, in this street.”
אלעד: לנהג לא היה מושג, כמו בעצם לכל הדיירים שגרים כאן ברחוב הזה, לא היה להם מושג שבבניין שנמצא כאן, בניין ישן בצבע קרם, עם גג רעפים, סוג של בלקון עץ ישן, בבניין הזה רשומה הכתובת של חברת BAC Consulting, החברה שלכאורה ייצרה וסיפקה אלפי ביפרים לפעילי חיזבאללה בלבנון. ביפרים שברגע אחד ובמקביל התפוצצו.
הבניין שבו רשומה החברה BAC Consulting הוא בניין בעל שתי קומות. בקומה העליונה, גרה משפחה, הם חיים כאן בשכירות כבר שנתיים וחצי. בקומה התחתונה, לכאורה, המשרדים של החברה, אלא שאותה משפחה מספרת שבשנתיים וחצי האחרונות הם לא ראו מעולם עובד או עובדת של BAC Consulting שנכנסים אל תוך הבניין. יש כאן מנהלת בניין שמדי פעם מגיעה ואוספת את הדואר.
הם לא זיהו את התמונה של מי שאמורה להיות המנכ"לית והבעלים של חברת BAC Consulting, מעולם לא ראו אותה. אותה מנכ"לית מציגה את עצמה ברשת כדוקטורית לפיזיקה, אבל היא נעלמה. גם האתר הרשמי של BAC Consulting, אתר שבו החברה מציגה את עצמה כחברה מכובדת, יוקרתית, בעלת ניסיון, הוא מלא בטקסטים גנריים ותמונות גנריות, ואתמול בצהריים הוסר מהרשת. אותה משפחה אמרה בחשש, שאין להם ספק, אין כאן חברה, אין לה עובדים, ואם החברה הזו בכלל קיימת, היא בוודאי לא קיימת כאן.
[מוזיקת רקע]
וזה רק חלק אחד מסיפור בלתי נתפס שקרה וקורה עדיין בלבנון.
אז הפעם אנחנו עם כל מה שיודעים וכל מה שאפשר לומר, על מה שלפחות מכאן, מבודפשט, נראה כמו מבצע שאפילו בסרטי ריגול, אי אפשר היה לדמיין אותו.
ועכשיו ממקום קצת יותר שקט. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה ב-INSS. סגנית ראש המל"ל לשעבר וחברה בפורום דבורה. שלום.
אורנה: שלום.
אלעד: ראינו פעולה מדהימה. ברגע אחד, במקביל, אלפי מכשירי ביפר התפוצצו, 12 בני אדם נהרגו, 3,000 ואפילו יותר נפצעו. מצד אחד זה מבצע כירורגי ומדויק שמכוון מאוד בקרב פעילי חיזבאללה, מצד שני זה מבצע אדיר מימדים בגלל כמות פעילי החיזבאללה שנפגעו. וזה לא הכל, כי אתמול ראינו עוד סדרה של פיצוצים בלבנון, נכון לעכשיו 14 הרוגים באירוע הזה ועוד מאות פצועים, וזה קרה אחרי שמכשירי קשר של אנשי חיזבאללה התפוצצו.
העולם כולו המום ממה שקרה בלבנון, אבל השאלה בסוף, אורנה, מבלי שאנחנו כמובן יודעים מי עומד מאחורי מה שקרה, יש לאירוע כזה יכולת לשנות משהו אסטרטגי באזור?
אורנה: מסכימה איתך שזה פעולה, באמת, מרשימה מאוד, מדהימה מאין כמוה, תחושה של סרטי ג'יימס בונד, אבל כשאתה בסוף בוחן לאן זה מוביל ומה זה משנה במצב אסטרטגי, אז זה משנה, אבל לא הרבה ולא מביא אותנו למצב חדש, זה משנה כן מכיוון שזה מייצר בכל זאת איזושהי הרתעה נוספת, זה מייצר מבוכה ותחושה קשה בצד של חיזבאללה. זה פוגע בביטחון העצמי שלהם, זה פוגע ביכולות שלהם, אני חושבת שאפילו אחרי הפעולה הזו, היכולת שלהם להגיב תהיה הרבה יותר קשה, אבל זה לא משנה ברמה אסטרטגית, זה לא משנה ההישג הטקטי הגדול הזה, לא משנה ברמה האסטרטגית את המצב לחלוטין, אלא אם כן הוא יבוא עם דברים נוספים.
אלעד: ממש מההתחלה היה ברור שמדובר באירוע במימדים חריגים, ענקיים, כבר ברגע הראשון ביום שלישי, שלוש וחצי בצהריים, מאות מכשירי ביפר בלבנון, ולא רק שם, צפצפו, התקבלה בהם הודעה, אנשי חיזבאללה סיפרו אחר כך שהמכשיר שלהם התחמם ברגע אחד, וראינו סדרה של פיצוצים שהובילה ממש דקות אחר כך, לכך שבתי החולים בלבנון, התמלאו עד אפס מקום בטיפול בפצועים.
אורנה: המספרים התחילו מ-2,800 שמסר בהתחלה שר הבריאות הלבנוני אתמול אחר הצהריים, עכשיו כבר מדברים על מספרים של 4,000, סדר גודל של 4,000 פצועים, חלקם, מאות, במצב קשה, ויש גם הרוגים.
הם טוענים שהיו שם אזרחים, כנראה שמיעוטם, באמת, ממש קומץ, היו אזרחים, והרוב יותר פעילים של חיזבאללה, השאלה היא איזה פעילים של חיזבאללה.
חיזבאללה טוען שזה היו, הביפרים האלה היו בעצם, חולקו לדווקא גורמים שהם גורמי סיוע, ולא, לאו דווקא ללוחמים, אני לא בטוחה שזה מדויק, כי לפחות ראיתי לפי ההרוגים שהם פרסמו אתמול, שהם היו אנשי חיזבאללה, לוחמים.
אלעד: זהו, לא רק חיזבאללה ניסה לטעון שהמבצע פגע באוכלוסייה אזרחית, אני ראיתי דיווחים בתקשורת הבינלאומית שבהם אמרו, שגם לרופאים בלבנון יש ביפרים, אבל בסוף מספיק לראות את המסה הגדולה של הפצועים בבתי החולים, כדי להבין שהרוב המוחלט שלהם, אם לא כולם, מקושרים לחיזבאללה, שהמבצע כוון ספציפית לביפרים שרכש הארגון.
בהתחלה, וזה מובן, יצאו מלבנון תגובות מבולבלות משהו, לא הרבה זמן אחר כך הם כבר ממש האשימו את ישראל, וטענו שהמוסד הוא זה שהטמין חומרי נפץ בסוללות של הביפרים, ביפרים שחיזבאללה רכש בסך הכל בשבועות האחרונים, אחרי שהדרג הבכיר בארגון הטרור, חשש שישראל מצותתת ומצליחה לזהות מיקום של פעילים על סמך רשת הטלפונים הסלולריים. אז בינתיים אנחנו מתבססים כמובן רק על פרסומים זרים, דיווחים בעולם, ישראל שותקת.
ואורנה, אם את צריכה להעריך, וזו שאלה שנשאלת, אם מישהו עשה כזה מבצע מורכב, מתוחכם, שלוקח כל כך הרבה זמן להיערך אליו, למה הוא עשה אותו עכשיו?
אורנה: יש סימן שאלה אם העיתוי אתמול היה העיתוי הנכון, כי זה נראה אולי כאיזושהי פעולה שיכולה הייתה להוות איזושהי מכת פתיחה למשהו הרבה יותר רחב, כמו שאנחנו מבינים עכשיו, בינתיים זה עומד בפני עצמו, מצטרף לעוד פעולות של צה"ל, ואני לא יודעת מה יקרה בהמשך, זה עדיין נתון, זה משהו שנצטרך להסתכל עליו בהמשך, כדי להבין יותר טוב מה עמד בדיוק אחרי ההפעלה בעיתוי הנוכחי.
ראיתי שיש כאלה שטוענים שזה פשוט נבע, זה נכפה, העיתוי נכפה על צה"ל, מכיוון שהיו מקרים של פעילים, שני מקרים לפחות שהתחילו לחשוד בביפרים המתחממים האלה, ולכן צה"ל הפעיל אותם, אבל אין לי שום תימוכין לעניין הזה, זה השערות שמסתובבות בתקשורת הגלויה. ואני חושבת שנצטרך להמשיך ולעקוב לראות מה עושה צה"ל בהמשך, כדי להבין עד הסוף מה היה הרקע של הפעלת הפעולה הזאתי בעיתוי הנוכחי.
אלעד: בחיזבאללה איימו בתגובה, הם אמרו שעם כל הכבוד לביפרים שלהם, הנשק האמיתי, הטילים הארוכים, המדויקים, הם עדיין מחכים ומוכנים לשיגור, ולפי כל ההערכות של גורמי הביטחון בישראל, ככה לפחות אנחנו שומעים, חיזבאללה יגיב, הוא לא יכול שלא להגיב על אירוע כזה, השאלה היא מה תהיה התגובה.
אורנה: זה כנראה לא יהיה מיידי, אין לי ספק שתהיה תגובה, זה סוג של אירוע שהם לא יכולים להכיל אותו, זה לא אירוע שהם יכולים להפוך דף, והם מיד אמרו, אחרי שבהתחלה הם עוד התלבטו מי אחראי, אמרו שהם בוחנים, מי אחראי לאירוע, אבל אחרי שעה הם חזרו והודיעו שברור להם שזו ישראל, ישראל לא לקחה אחריות, אמרנו, ושהתגובה בוא תבוא, ולכן הם גם התחייבו, ובדרך כלל כשחיזבאללה מתחייב אז הוא גם מבצע, ולכן אנחנו שוב נמצאים במעין תקופת המתנה של לראות מה בעצם עושה חיזבאללה עכשיו, ואני מניחה שמכיוון שהעוצמה של… עוצמת הפגיעה, של הפעולה הזו, הייתה כל כך גדולה, שהוא ירצה שגם התגובה תהיה הרבה יותר משמעותית, אבל עדיין כזו שלא מגלגלת אותו לתוך מלחמה רחבה. הדילמה שעומדת בפניו עכשיו היא בעצם, אז מה הוא עושה בסיטואציה הזאת? כי הוא מבחינתו היה רוצה להמשיך ולנהל את מלחמת ההתשה הזאתי, כשהוא משלם מחירים מוגבלים, ויכול בסופו של דבר להציג שבעצם, יש פה איזשהו ניצחון של חיזבאללה, והוא תמך בפלסטינים, ושינה את המשוואות לטובתו מול ישראל, ועזר לציר, וכל הדברים שאנחנו אומרים כל הזמן שהוא רוצה להשיג בפעילות הנוכחית שלו.
אלעד: ואחרי אתמול, אחרי שראינו עוד סדרה של פיצוצים במכשירי קשר, שר הביטחון גלנט אמר שישראל נכנסת לשלב הבא, לשלב חדש במלחמה, הרמטכ"ל אמר שהצבא כבר מכין תוכניות קדימה. תעשי לי סדר, כמה שאפשר לפחות, איך בישראל מסתכלים עכשיו על החזית הצפונית?
אורנה: אז בואו רגע נסתכל, ננסה לראות מה הם בעצם החלופות, כך אנחנו קוראים לזה בתכנון אסטרטגי, מה הם החלופות שעומדות בפני מקבל ההחלטות הישראלי מול הצפון, כשהוא בא לגבש את האסטרטגיה שלו.
אז יש לדעתי ארבע חלופות עיקריות. אחת קשורה בעזה, והיא זו שהנחתה עד עכשיו, שהמהות שלה הייתה, אנחנו מייצרים איזשהו קלוז'ר בעזה, מביאים עסקת חטופים, יש הפוגה בעזה בעקבות העסקה, ואז כמו שנסראללה כל הזמן מבטיח, ברגע שתהיה הפוגה בעזה, אז הוא יעצור גם כן, ובזה אנחנו נהנים מכל העולמות. זה היה נראה כאילו הפתרון הטוב ביותר, אבל מסתבר שכרגע הוא לא על הפרק, ובוא לא נאשים צד אחד, לא סינוואר וכנראה שגם לא ראש הממשלה, רוצים ללכת לעסקה. ולכן, זה חלופה כרגע, שהיא לא רלוונטית.
חלופה שנייה, זה חלופה של ללכת על פתרון מדיני. האמריקאים מנסים לעשות את זה כבר מזה חודשים, ולא מצליחים לשכנע את חיזבאללה, שמתעקש להמשיך כל זמן שנמשכת המלחמה בעזה, הוא קושר את עצמו במלחמה בעזה, הוא מתעקש להמשיך. ולכן, הפתרון המדיני כשלעצמו גם נראה ככזה, שהסבירות… סבירות ההצלחה שלו היא מאוד מאוד נמוכה.
אלעד: השאלה אבל, היא מה האלטרנטיבה במקרה שכל מה שאת מתארת כאן נכשל. כלומר, אין עסקת חטופים שתסגור את המלחמה בדרום, אין עסקה מדינית שתסגור את החזית הצפונית, אז מה כן?
אורנה: חלופה שלישית, זה להמשיך כמו שאנחנו מתנהלים היום. להמשיך באותה מלחמת התשה, בניסיון לצבור נקודות, ואז להגיע לאיזושהי נקודת זמן שאפשר בכל זאת להכריע, ולייצר איזשהו שינוי אצל חיזבאללה, שיוביל אותנו לסיטואציה חדשה, שתאפשר את חזרת התושבים, ואולי למצב שבו נוכל ללוות את זה גם באיזושהי הסדרה מדינית.
זה החלופה השלישית, והחלופה הרביעית, זה בהנחה ששום דבר מהדברים האלה הוא לא אופטימלי, אז בואו נצא למלחמה, וזה מה שיש… רבים בישראל שאומרים, "צריך לצאת למלחמה, כי זו הדרך היחידה לשנות את המצב, זו הדרך היחידה לפגוע משמעותית בחיזבאללה". יש אפילו, מרחיקים לכת ואומרים, "בואו ניצור רצועת ביטחון, בואו נפלוש שוב ללבנון, נכבוש חלק מהשטח", רק הבעיה עם החלופה הזו, זה המחיר הגבוה שנצטרך לשלם על היציאה למלחמה, וכמובן שצריך לקחת בחשבון את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום, האם וכמה אנחנו יכולים להיכנס לעוד מלחמה נוספת, עם המצב של המלאים של המילואים, של ימי המילואים, של המצב הכלכלי הנוכחי, של המחלוקות הפנימיות, ושעוד לא סיימנו עם עזה ועם עסקת החטופים.
אני עדיין מבינה, חושבת, שהחלופה הזאתי היא גם חלופה בעייתית, אף אחת מהחלופות לא אופטימלית, אבל יכול להיות שמה שתיארתי כחלופה שלישית, של להמשיך באותה התכתשות וניסיון לצבור נקודות, זו כרגע הדרך המועדפת, גם היא לא אופטימלית, אבל היא הדרך המועדפת, וצריך לראות איך מגלגלים אותה בתמיכה של האמריקאים, ובסיוע של כל מי שאנחנו יכולים להיעזר בו, כדי לנסות ולהשפיע על חיזבאללה להגיע בכל זאת לאיזושהי הסדרה בסופו של דבר.
[מוזיקה]
אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אורנה, בואי נצפין ונעבור את הגבול לצד השני. למה חיזבאללה בוחר להמשיך במלחמת ההתשה הזו, למרות שראינו, הוא סופג מכות מאוד קשות.
אורנה: שלוש סיבות עיקריות.
אחת, להשפיע על המלחמה בעזה, ולהבטיח את המשך שרידותו של סינוואר. הם רוצים שחמאס ימשיך לשרוד, והיציאה הזו למלחמה שלהם ושל כל הפרוקסיז האחרים, נועדה כדי להבטיח שצה"ל נכשל בניסיון שלו להכניע את חמאס ולפרק אותו, ולפרק את היכולות השלטוניות שלו. הם רוצים למנוע את הדבר הזה. ומ-day one הם אמרו, קשרו את עצמם למלחמה בעזה, ואמרו, "אנחנו נמשיך להילחם עד שתיפסק המלחמה בעזה". והם נחושים להמשיך בעניין הזה. בהתחלה הם קראו לעצמם "חזית תמיכה בעזה", אבל לאט לאט, עם התגברות והשתנות המערכה בינינו לבינם בצפון, אז זה הפך להיות משהו אחר, וזה מתחבר לסיבה השנייה.
הסיבה השנייה היא, חוץ מהסיפור של עזה, זה איזה הבנה בתוך הציר השיעי ואצל חיזבאללה, שיש עכשיו הזדמנות לייצר יחסי כוחות חדשים, לשנות את מאזן הכוחות בין צה"ל לבינם, ולהוכיח שיכולתם עולה, וליצור משוואות חדשות במערכת היחסים מול צה"ל. לגבות ניצחונות, ומתוך אותה ראייה מרחיקת ראות אידיאולוגית שלהם, שבסופו של דבר הם יכניעו את ישראל, אבל הם רוצים לעשות את זה, הם יודעים שהם לא יכולים להשיג נוקאאוט, הם רוצים לאורך הזמן לצבור הישגים, להשפיל את ישראל, להתיש אותה, לגרור אותה למערכה רב זירתית, זו הסיבה השנייה.
הסיבה השלישית נוגעת למערכת היחסים שלהם עם איראן. לאיראן היה צורך בתחילת… אם נחזור אחורה לתחילת המלחמה, היה לה איזשהו צורך בתגובה ובצבירת נקודות בעימות שלה מול ישראל. ישראל עשתה הרבה מאוד דברים נגד איראן, אבל איראן לא כל כך הצליחה גם לענות באותו מטבע, ולכן הם ראו בחיזבאללה איזשהו… בפעילות של חיזבאללה, במהלכים של חיזבאללה, איזושהי אופציה להתיש את ישראל ולייצר אפקט של הרתעה ומחיר שישראל משלמת על דברים שהיא עושה מול איראן. יש ויכוח גדול, האם האיראנים רוצים להפעיל את חיזבאללה all out נגד ישראל, הקונספציה הידועה והמוכרת היא שאיראן רוצה לשמור את חיזבאללה לטובת האינטרסים שלה, אם היא תותקף, אם מתקני הגרעין שלה יותקפו, אז אז היא תוכל להפעיל את חיזבאללה, אבל אני חושבת שזו קונספציה שצריך לבחון אותה לאור מה שראינו עד עכשיו כל יום מחדש, ואנחנו רואים שאיראן, עם ההישגים בא גם התיאבון, והיא כן נגררת בעצמה לתוך אותו עימות נמשך, והיום אנחנו נמצאים בנקודה שבה חיזבאללה אומר, "אנחנו לא עוד רק חזית תמיכה בפלסטינים, אנחנו גם מנהלים איזשהו מאבק מול ישראל, מאבק של הגנה על לבנון, מאבק של שינוי יחסי הכוחות מול צה"ל", יש פה איזשהו שינוי פאזה מתחילת המלחמה.
אלעד: הציבור הלבנוני גם רואה את התמונה ככה? כלומר, הוא גם רואה את חיזבאללה כארגון שמגן עליהם?
אורנה: ממש לא. תראו, כשאומרים ציבור לבנוני צריך להבין לאיזה חלק של הציבור אנחנו מתכוונים. אתם יודעים, לבנון מפולגת, עדות רבות, שיעים, סונים, נוצרים, דרוזים. מי שתומך בחיזבאללה זה כמובן בעיקר השיעים, חלקם מתוך אמונה, תפיסה אידיאולוגית דומה, וחלקם מתוך כורח, כי הם צריכים, נזקקים לסיוע ולתמיכה של חיזבאללה, אבל יש הרבה מאוד ביקורת מצד העדות האחרות, יש הרבה מאוד ביקורת על חיזבאללה, בעיקר מדובר במפלגות הנוצריות המוכרות, שהן אנטי חיזבאללה ברורות, שעכשיו זה רק הולך ומחמיר, ומצטרפים אליהם נוספים, סונים, ואפילו יש קבוצות שיעיות שכולם אומרים "מה לנו ולמלחמה הזאת?" רואים בכל ההתנהלות של חיזבאללה כמהלך שהוא בשירות איראן, שהוא פוגע בלבנון, במהלך של חיזבאללה ככזה שגורר את לבנון למלחמה שהיא לא שלה, ולא מעוניינים להיות בסיטואציה הזו, אבל היכולת שלהם להשפיע על ההתנהלות של חזבאללה היא מוגבלת, כי אנחנו מדברים על אופוזיציה מפולגת, חלשה, ו… לחיזבאללה יש את הכוח, גם את הכוח הצבאי, וגם את הקשרים הפוליטיים כדי לכפות על הציבור הרחב את האינטרסים שלו, ובפועל מה שאנחנו רואים זה שממשלת לבנון החלשה בעצם מיישרת קו עם חיזבאללה לאורך כל הדרך, ורק אתמול ראינו בעקבות האירוע שעליו אנחנו מדברים, שבגללו התכנסנו כאן, שמיד העמדה הרשמית שהוצגה על ידי הממשלה הלבנונית הייתה כמובן תמיכה ודיברו על הפגיעה הקשה, על הפשע הנורא שישראל ביצעה, פונים למועצת הביטחון לפעול נגד ישראל, ודברים מהסוג הזה.
אלעד: אז תראי, אנחנו נמשיך ברוח ההערכות והניחושים, שמובילים את השיחה שלנו באופן טבעי, כי זה כל מה שאפשר, אבל אחרי יומיים של פיצוצים, עם הרוגים ואלפי פצועים בלבנון, אחרי מבצע שהדהים את העולם והדהים את חיזבאללה ואת לבנון, לפחות לפי מה שאנחנו מבינים, ותפס את כולם לא מוכנים, מה להערכתך יקרה עכשיו?
אורנה: אז תרחישים עיקריים, אחד, זה באמת איזושהי הידרדרות בעקבות הפעולות האלה, פעולה ותגובה, פעולה ותגובה של שני הצדדים, שמובילה איזשהו תהליך של איזה דינמיקה של לחימה, שבסוף יכול להיות שגם אם שני הצדדים לא רוצים מלחמה, שאנחנו נמצא את עצמנו שם. והתרחיש השני, שתהיה פה איזושהי יוזמה ישראלית, של איזושהי החלטה ישראלית, של יוצאים למל… שאין ברירה, אנחנו לא מצליחים לעשות שום דבר אחרת, הלחץ הפנימי יגבר, השיקולים הפנימיים יובילו, ובסופו של דבר ישראל… שהם לא רק פנימיים, תראה, יש פה גם שיקולים אסטרטגיים שנוגעים לאיך בעצם אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת, וזה לא שלצאת למלחמה… יש לה מחירים מאוד גבוהים, אבל יכול להיות שהיא יכולה להוביל למשהו אחר, אז יכול להיות שבסופו של דבר זאת תהיה ישראל שתיזום את המהלך הזה.
[מוזיקה ברקע]
אלעד: אורנה מזרחי, תודה.
אורנה: תודה גם לכם, ונקווה לבשורות טובות.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12, אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה, דני נודלמן, שירה אראל, עדי חצרוני ודניאל שחר. על הסאונד מור הרטוב, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments