אחד ביום - מהעיניים של טראמפ

הימים האחרונים במזרח התיכון היו מהדרמטיים שראינו כאן זה זמן רב - הפסקת אש, חזרת כל החטופים החיים ופסגת שלום במצרים. כבר דיברנו על איך זה נראה מהצד של ישראל ומהצד של חמאס. אבל איך כל זה נראה מהעיניים של מי שעמד מאחורי המהלך כולו - הנשיא דונלד טראמפ? אז הפעם ננסה להבין בדיוק את זה ונדבר עם שליחנו בארצות הברית ברק רביד, על איך נולדה התכנית להפסקת המלחמה ומה בדיוק קרה מאחורי הקלעים.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/10/2025.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

אלעד: היום יום ראשון, 19 באוקטובר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

בחודש מאי 2024, טראמפ נאשם ששילם דמי שתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס. הוא ישב בבית המשפט בניו יורק, ובכלי התקשורת דווח בתום יום דיונים אחד, שטראמפ - נרדם.

[מוזיקת רקע]

הוא ראה את הדיווחים כמובן. הוא נכנס מיד לרשת החברתית שלו "Truth" והסביר שהכל פייק ניוז. טראמפ כתב מה בדיוק קרה שם. הפוסט היה בטקסט, באופן טבעי, אבל היום בעזרת AI אפשר לבקש שהבינה המלאכותית תקרא אותו בקול של טראמפ.

זה בדיוק מה שעשינו, כי בעצם למה לא?

[הקלטה]

AI Donald Trump style voice: “I simply closed my beautiful blue eyes, sometimes listen intensely and take it all in.”

אלעד: "בסך הכל עצמתי את העיניים הכחולות והיפות שלי', טראמפ הסביר, "אני מקשיב כך בריכוז והכל נכנס פנימה". מאז טראמפ כבר נבחר שוב לנשיאות, והפעם אני רוצה שנשתמש בעיניים הכחולות והיפות שלו לטובת משהו אחר. אנחנו נשתמש בהן כדי לנסות להסתכל על הימים האחרונים במזרח התיכון בעזרתן, מנקודת המבט של הנשיא טראמפ.

[מוזיקת רקע]

אז הפעם, בעזרת שליחנו בוושינגטון ברק רביד, ננסה להבין איך נראתה העבודה על תוכנית "20 הנקודות", איך נראתה הפגישה עם נתניהו, איך נראה המשא ומתן בשארם, הביקור בישראל, ואיך נראה האופן שבו ההסכם מיושם בינתיים, דרך העיניים הכחולות והיפות של האיש החזק בעולם.

[הקלטה]

AI Donald Trump style voice: “That’s absolutely amazing, Elad, I can’t wait to hear it.”

אלעד: תודה רבה, גרסת ה-AI של הנשיא טראמפ. אז ברשותך כמובן נתחיל.

[מוזיקה מתגברת ונפסקת]

שלום ברק.

ברק: שלום אלעד.

אלעד: אני רוצה לחזור איתך ל-9 בספטמבר האחרון. מבצע "פסגת האש". אני מודה, הייתי צריך לעשות גוגל, לא זכרתי שהיה שם למבצע הזה. אני מדבר על ניסיון החיסול הכושל של הנהגת חמאס בדוחא, קטאר. זה אירוע שסומן כנקודת מפנה בדרך לעסקה, בדרך לסיום המלחמה בעזה. ואני חושב שזו נקודה לא רעה להתחיל בה את הסיפור, כאשר אנחנו מסתכלים עליו מהצד של טראמפ. הנשיא האמריקני היה אז בסוד העניינים? נתניהו עדכן אותו מראש, למיטב ידיעתך?

ברק: לזכותו של בנימין נתניהו צריך להגיד שהוא ניסה לתפוס את דונלד טראמפ בטלפון במשך שעה, אה… כדי לעדכן אותו על התקיפה המתוכננת בקטאר. הוא הצליח לתפוס אותו בסופו של דבר בערך ברבע לשמונה בבוקר שעון ארצות הברית, רבע לשלוש שעון ישראל. ועדכן אותו.

עכשיו, נשאלת השאלה, מה בדיוק היה בעדכון הזה? לפחות מה ששמעתי מהצד הישראלי, שהעדכון היה: "אנחנו הולכים לתקוף את הנהגת חמאס בקטאר". מהצד האמריקאי - יש טענות כאילו נתניהו לא היה מספיק ברור, זה היה מוקדם בבוקר, אה… הוא היה צריך להיות יותר ברור. מה שבטוח זה שבעקבות האירוע הזה, השינוי אחד משמעותי, הנהלים של שיחות בין נשיא ארצות הברית לבין מנהיגים זרים השתנו משמעותית. לא יהיה יותר מקרה שבו נשיא ארצות הברית נמצא לבד על הקו כשהוא מדבר עם מנהיג של מדינה זרה, כי בבית הלבן לפחות חושבים שאם היה עוד מישהו על הקו, יכול מאוד להיות שהתקיפה בקטאר לא הייתה יוצאת לפועל.

[הקלטה]

President Donald Trump: “I’m just, I’m not thrilled about the whole situation. It’s not, not a good situation. But, uh, I will say this, we want the hostages back. But we are not thrilled about the way that went down today…”

ברק: שבוע בערך אחרי התקיפה בקטאר, נפלה החלטה בבית הלבן, המלחמה בעזה תסתיים by hook or by crook. הפרטים אחר כך כבר לא מאוד חשובים. אני חושב שזה די ברור, אוקיי? מה שהיה ברור, דונלד טראמפ מסיים את המלחמה, אוקיי? הבולדוזר מתחיל לסוע. מישהו רוצה לעמוד מול הבולדוזר, [צוחק] שיהיה לו בהצלחה. ואף אחד לא רצה לעמוד מול הבולדוזר.

אלעד: והשלב הבא היה שההחלטה של טראמפ שהמלחמה בעצם הסתיימה הובילה אותו ואת הצוות שלו לנסח את התוכנית שבמקור קראנו לה "תוכנית 21 הנקודות"?

ברק: השלב הבא היה אה… שיחות בין האמריקאים לקטארים על מה עושים. שם עלתה סוגיית הדרישה, כמובן, להתנצלות וכולי, אבל גם התחילה לעלות האפשרות של לקדם איזושהי תוכנית יותר רחבה לסיום המלחמה. הקטארים אמרו, למה שלא נעשה פגישה בין הנשיא טראמפ לבין קבוצה של מנהיגים ערבים ומוסלמים. וככה בשבוע הזה, קושנר ו-וויטקוף עבדו על אותה תוכנית, ובעצם לקחו מן היקב ומן הגורן שורה של רעיונות שעלו בשנתיים האחרונות בשלל פורומים, כולל בתקופת ממשל ביידן. רעיונות ישראלים, רעיונות של ממשל ביידן, רעיונות של איחוד האמירויות, רעיונות של טוני בלייר, רעיונות של ממשל טראמפ אחרי שהוא נכנס לתפקיד, רעיונות של הצרפתים והסעודים בתוכנית שלהם שהם הביאו לאישור האו"ם. לקחו את כל הדברים האלה, ערבבו הכל ביחד, הוציאו את הדברים שנראו להם הכי מתאימים, ושמו את זה על נייר, כ-21 נקודות. ובעצם באותה פגישה עם המנהיגים הערבים, אחרי דקות ארוכות של כל מנהיג ערבי ומוסלמי בא ומתלונן על ישראל, הנשיא טראמפ בא ואמר: "טוב טוב, שמעתי. סטיב, תגיד להם על מה עבדנו בימים האחרונים".

אלעד: ועם התוכנית הזו, עם 21 הנקודות שלו, טראמפ, או ליתר דיוק אנשיו, הם הלכו לישראל. היה הרי צריך להציג אותה בפני נתניהו. ואני מניח שטראמפ רצה שבסוף הפגישה שלו עם נתניהו בבית הלבן, אחרי הנאום של נתניהו בעצרת האו"ם, טראמפ רצה שראש הממשלה הישראלי יאמר באופן פומבי, "כן, אני מאמץ את התוכנית".

ברק: דבר ראשון, היה עוד משא ומתן במהלך סוף השבוע שלפני אותה פגישה. ובמהלך המשא ומתן הזה קושנר ו-וויטקוף, במשך שלושה ימים, מנהלים משא ומתן עם נתניהו על כל סעיפי התוכנית. ביום שבת התחושה של הבית הלבן היא שנתניהו הולך להגיד לזה לא. [מוזיקת רקע] הוא, כי הוא בעצם נותן הערות שמשנות את כל התוכנית. אוקיי? כל הסעיפים הוא ביקש לשנות. וטראמפ עלה שלוש פעמים בטלפון, אוקיי? במהל… רק ביום שבת.

באחת השיחות הוא אומר לנתניהו, "תקשיב לי, אני רוצה כן, לא כן-אבל, לא כן-אולי, אני רוצה כן. יש לך אופציה, אתה יכול להמשיך לרצות לשנות לי פה את כל התוכנית, אוקיי? ואז זה בעצם מבחינתי כאילו אמרת לא, ואז אתה תישאר לבד, ושיהיה לך בהצלחה. אתה מבודד עכשיו בכל העולם, רק אני מגבה אותך. אתה רוצה להישאר לבד, תמשיך להגיד לא. אתה רוצה להתמקד בכמה שינויים שרלוונטיים לביטחון, בזה אני מוכן לשתף איתך פעולה. אבל אם זה דברים שקשורים לפוליטיקה הפנימית שלך, אין לך פרטנר פה".

למה הכוונה? נתניהו רצה לשנות סעיפים, לדוגמה, סעיף שאומר שלא תהיה הגירה מעזה, שהפלסטינים יעודדו אותם להישאר בעזה, שלא יהיה סיפוח בעזה, שלא יהיו התנחלויות בעזה, שלא יהיה סיפוח בגדה, חידוש משא ומתן בין ישראל לפלסטינים. כל הסעיפים האלה נתניהו ניסה להוריד. וטראמפ אמר לו: 'זה סעיפים שאתה מנסה להוריד בגלל בן גביר וסמוטריץ', לא בגלל ביטחון'. כל הדברים שהם פוליטיים, טראמפ זרק אותו מכל המדרגות.

אלעד: תגיד, איך היה נתניהו עם כל זה? כי אתה דיברת על טראמפ כבולדוזר, אז בולדוזר אפשר לעמוד מולו ולהידרס, או לבחור לשבת ליד הנהג.

ברק: בעצם, נתניהו מבין ברגע הזה ש-א', הוא חייב להגיד כן, וב', הוא צריך, מה שנקרא, to cut his losses, ולראות איפה הוא יכול לשנות ואיפה שלא הוא לא. צריך להגיד, הוא הכניס שינויים, כמה שינויים משמעותיים מאוד. לדוגמה, כל השלביות של הנסיגה. לדוגמה, מדדי האיכות שבהם צריך לעמוד הכוח הבינלאומי שייפרס בעזה יום אחד. כל מיני דברים כאלה. הקישור בין פירוז לבין המשך הנסיגה של צה"ל. אלה דברים שהם משמעותיים. להגיד לך שאני בטוח שכולם יושמו? ממש לא. אבל באותה נקודה לפני הפסגה בוושינגטון, אלה שינויים שהיו משמעותיים בנייר, ואיך גם אני יודע שהם היו משמעותיים? כי מדינות ערב ממש לא אהבו אותם.

אלעד: מעניין. אז היו דברים בתוכנית המעודכנת הזו שמדינות ערב לא אהבו, היו דברים שנתניהו לא אהב בה. והייתה נקודה אחת שהפכה בעצם למיותרת. היא הוסרה עוד לפני שההסכם נחתם. הרי תוכנית 21 הנקודות הפכה לתוכנית 20 הנקודות. וזה כי אותו סעיף שדיבר על התנצלות ישראלית בפני קטאר והתחייבות ישראלית שלא תתקוף שוב בשטח קטאר, הדבר הזה נסגר כבר בחדר הסגלגל. נתניהו ידע לקראת מה הוא הולך? הוא ידע שזה יקרה? אני מניח שזה לא קרה בהפתעה.

ברק: כן, כן, ודאי. זה היה חלק מהמשא ומתן שהתנהל בסוף השבוע, כי הרי הנקודה הזאת הייתה… אחת הנקודות בתוכנית 21 הנקודות, הייתה התנצלות לקטאר. ואז הקטארים אמרו: 'אתם יודעים מה? תורידו את זה מהתוכנית. אנחנו רוצים התנצלות בזה… נעשה שיחת טלפון ותהיה התנצלות'. ונתניהו בהתחלה לא רצה. וגם כאן טראמפ אמר לו: "אתה, אתה צריך לעשות את זה, אחרת הקטארים לא חוזרים לתיווך, ואז אנחנו תקועים". ונתניהו, אני אומר את זה לזכותו, הוא מחל על כבודו, ומחל גם על כבודנו, ועשה את זה, וזה, אני חושב שזה היה הדבר הנכון לעשות. כי בלי זה לא היינו מגיעים לעסקה הזאת.

אלעד: אני לגמרי מסכים איתך. אני חושב שבמכלול הוויתורים שצריך לעשות הרי כדי להגיע לעסקה, אז התנצלות בפני קטאר זה ויתור, לפחות בעיניי, סביר, לגמרי. אבל אתה יודע, ברק, אני הבנתי עכשיו משהו, כי טראמפ הציג את התוכנית שלו והוא התגאה בזה שהיא מדהימה והיא מהממת, והוא התגאה בכך שהיא מקובלת על מגוון מאוד רחב של מדינות. הוא דיבר על קונצנזוס מפקיסטן, טורקיה, אינדונזיה ועד איטליה, בריטניה וצרפת.

[הקלטה]

President Donald Trump: “So this is a big, big day, a beautiful day, potentially one of the great days ever in civilization. This afternoon, after extensive consultation with our friends and partners throughout the region, I’m formally releasing our principles for peace, which people have really liked, I must say.”

[ההקלטה ממשיכה ברקע]

אלעד: והדבר הזה קרה אחרי שבעצם כולם אמרו לטראמפ: 'כן, אבל'. וטראמפ, הוא העדיף לשמוע את ה'כן', ולאטום את האוזניים כאשר הגיע ה'אבל'. ואת אותו הדבר הוא עשה מול חמאס. חמאס החזיר אחר כך תשובה, שגם היא במהות שלה 'כן, אבל', וטראמפ שמע ואמר: "הנה, אפשר להתקדם".

ברק: נכון, לגמרי. אמרנו, אמרנו, בולדוזר - פשוט נע קדימה. אגב, טראמפ באמת חשש, וזה, הוא אמר לי את זה, שבאותו יום שישי כשהגיעה תגובת חמאס, הוא חשב שזאת תהיה תגובה של הממ… תגובה של 'לא'. וזו לא הייתה תגובה של 'לא', אוקיי? זו היא לא הייתה תגובה של 'כן', אבל זאת לא הייתה תגובה של 'לא'. הוא כמובן הפך את זה כבר ל-acceptance, לזה שהם קיבלו את זה, [צוחק] כן? אבל מה הוא עשה? הוא התקשר לנתניהו ואמר לו "ביבי, תראה, זה לא 'לא', איזה יופי, אפשר להתקדם". ונתניהו, שכשהוא קרא את התגובה, הוא קרא אותה כ'לא', אומר לו: "מה… על מה אתה מדבר? על מה, אין פה שום סיבה למסיבה. אין, זה חס… תגובה חסרת משמעות". ואז טראמפ אומר לו: "ביבי, למה לעזאזל אתה כל הזמן פאקינג שלילי?" ו… [צוחק] ובעצם כפה עליו את הכניסה לתוך המשא ומתן, על בסיס תגובת חמאס, אותה תגובה, וגם כפה עליו הפחתה דרמטית בפעילות צה"ל בעזה, בעצם את עצירת מבצע "מרכבות גדעון ב'" לכיבוש העיר עזה.

נתניהו מאוד לא אהב את זה. זו הייתה שיחה מאוד מתוחה, אבל בסוף נתניהו התיישר, ו… ו… אני אומר, זה לא היה… זאת לא הייתה החלטה קלה. ואם הוא לא היה מקבל אותה, לא הייתה עסקה. [מוזיקת רקע] ואני חושב שמגיע לו קרדיט על זה, על על זה שהוא הבין שאין לו ברירה, ושבלי זה לא תהיה עסקה. וזה מה שאיפשר להיכנס למשא ומתן שהביא בעצם מאותה נקודה תוך… מה זה? חמישה ימים - לעסקה.

[מוזיקת רקע]

אלעד: חסות אחת, וממש מייד חוזרים.

[חסות]

אלעד: ברק, אנחנו עצרנו בנקודה שבה, אל מול כל החריקות שמסביב, הנשיא טראמפ החליט להתמקד רק בחיובי, להצהיר שכל הצדדים, או בעצם חצי עולם, תומך בתוכנית שלו, אומר כן, רוצה להתקדם עם 20 הנקודות של טראמפ. ואז בעצם ניתן האות להתחיל במשא ומתן על האופן שבו תיושם התוכנית. זה קרה בשארם א שייח' במצרים. במשך כמה ימים הצדדים דיברו, דנו, התווכחו. אבל אני רוצה לקחת אותך ליום רביעי. וויטקוף וקושנר הגיעו למצרים בבוקר. נדמה לי שכבר באותו לילה הם הודיעו שנחתמה עסקה. אתה דיווחת שהדבר הזה קרה אחרי שוויטקוף וקושנר נפגשו באופן אישי עם מנהיגי חמאס.

ברק: נכון. בערך בשעה 11 בלילה או 10 וחצי הגיע בכיר קטארי לוילה של וויטקוף. [מוזיקת רקע] וויטקוף ככה היה… נח קצת, העיר אותו, ואמר לו: "סטיב, הגענו למסקנה, אני, המצרים והטורקים, שאנחנו עכשיו באיזה מין קיפאון, צריך את הפגישה הזאת כדי לסגור את העסקה". וויטקוף קורא לקושנר, הוא אומר לו, ושניהם אומרים "יאללה". והם הולכים לווילה במרחק של איזה 100 מטר, נכנסים, בפנים נמצאים כבר ראש המודיעין המצרי, חסן ראשד, ראש המודיעין הטורקי, איברהים קלין, וח'ליל אל-חיה, ראש, בעצם הממ… מנהיג חמאס, יחד עם עוד שלושה בכירים. והם לוחצים ידיים, ויושבים למשך 45 דקות של פגישה, שבמהלכה, דבר די מדהים, וויטקוף אומר לח'ליל אל-חיה, שרק לפני שלושה שבועות ניסו לחסל אותו בדוחא, והבן שלו נהרג בתקיפה הישראלית. וויטקוף אומר לו, "גם אני איבדתי בן". אוקיי? שהבן של סטיב וויטקוף מת מ… ממנת יתר. אוקיי? הוא היה מכור לסמים. הוא אומר לו: "גם אני איבדתי בן, אני מבין מה אתה מרגיש". שזה דבר די מדהים. ו… ואז ח'ליל אל-חיה אומר לו: "יש איזה מסר מהנשיא טראמפ?", והם אומרים: "המסר מהנשיא טראמפ זה א' - תקבלו טיפול הוגן אם תסכימו לעסקה. ב' - נוודא שהכל מיושם, ולא ניתן לישראל לחזור למלחמה באופן חד צדדי". ובסיום אותן 45 דקות, בכירי חמאס יצאו מהחדר יחד עם ראש המודיעין המצרי, ראש המודיעין הטורקי ואותו בכיר קטארי. אחרי חמש דקות ראש המודיעין המצרי חוזר, אומר לקושנר וויטקוף: "יאללה, יש לנו דיל". ובאותה נקודה, הם התקשרו למרקו רוביו בבית הלבן שיושב עם הנשיא טראמפ באותו אירוע שמשודר בשידור חי, ואז רואים את רוביו כותב פתק ומעביר אותו לנשיא.

[הקלטה, בליל קולות של עיתונאים]

President Donald Trump: “I’m just given a note by the Secretary of State saying that we’re very close to a deal in the Middle East, and they’re gonna need me pretty quickly. So, uh, I will take a couple of more questions.”

ברק: אותו רגע דרמטי, זה היה אחרי אותה פגישה בין וויטקוף וקושנר לבין בכירי חמאס.

אלעד: כלומר, אין קווים אדומים, אין גינונים, אין עקרונות שהם קשיחים מדי. כשרוצים לסגור עסקה, אז עושים את מה שצריך. נפגשים אפילו עם ראש חמאס, מייצרים איתו חיבור אישי, מה שצריך לעשות בלי קווצ'ים בבטן.

ברק: לא, ככה דונלד טראמפ עושה עסקים. האסטרטגיה זה להחליט מה הם רוצים, ומרגע שמחליטים מה הם רוצים, לדחוף את זה לכולם בגרון.

אלעד: מדהים. תגיד, הנחישות הזו של טראמפ להגיע להסכם ומהר, היא אולי קשורה גם לעובדה שהשיחות, אמרנו, נערכו ביום רביעי, ובאותו יום שישי הוכרז בנורווגיה מי הזוכֶה, או הזוכָה ליתר דיוק, בפרס נובל לשלום? או שיכול להיות שכולם פשוט הגזימו עם העניין הזה יותר מדי?

ברק: שמע, אני לא… א', אני לא יודע. לי אין בדל ראייה לכך שזה קשור לפרס נובל. גם אין לי בדל ראיה שזה לא קשור. באמת, אני, אין לי… אין לי מידע, אוקיי? אני לא חושב שבאמת, כאילו, זה עכשיו אני אומר את דעתי, כן? אני לא… אני לא יודע. אבל זה נראה לי אה… בוא נאמר ככה, דונלד טראמפ לא אהבל, כן? הוא לא זה… הוא יודע שפרס נובל לא מחליטים 48 שעות לפני למי נותנים. זה לא עובד ככה, נו, זה לא… וגם האמת היא שאני, אני שוחחתי עם טראמפ בחודש האחרון ארבע פעמים. אני באמת… הוא לא הזכיר את זה באף שיחה, את פרס נובל. הוא פשוט לא הזכיר את זה. אני מניח שאם זה היה מוטיבציה העיקרית שלו, אני כבר הייתי שומע משהו על זה, לא? כאילו [צוחק] אתה יודע, וכמה מהשיחות היו שיחות ארוכות, 10 דקות, כאילו, שיחה של 10 דקות לא אמר את המילה "פרס נובל" פעם אחת. וכל השיחה הייתה על עזה ועל סיום המלחמה. אז אני לא יודע, אני לפחות לא התרשמתי שזה היה איזה משהו… מוטיבציה מרכזית במה שהוא עשה.

אלעד: טוב, אז נובל הוא לא קיבל, אבל הוא כן קיבל חגיגות ותשבוחות.

[הקלטה]

Amir Ohana: “Mister President, you stand before the people of Israel not as another American President but as a giant of Jewish history.”

Prime Minister Benjamin Netanyahu: “Mister President, thank you for all you have done for us. I have, uh, submitted your nomination to be the first non-Israeli recipient of the Israel Prize, Israel’s highest award [applause] As to that other prize, just a question of time. You’ll get it. But I want you to know…”

[ההקלטה ממשיכה ברקע]

אלעד: והכל קרה כשטראמפ הגיע לביקור קצר בארץ בדרך לשארם א שייח'. תסביר לי את העצירה הקצרה הזו, כי במצרים הוא פגש מנהיגים עולמיים, היה טקס חתימה על ההסכם, זה ברור למה הוא רצה להיות שם. אבל מה פשר הביקור אצלנו?

ברק: א' - סיבוב ניצחון, גם בישראל וגם בשארם א-שייח'. ב' - סולידריות עם ישראל, אני חושב שראו את זה כל מי שצפה בנאום או כל מי שיש לו דופק, ראה את זה. הממ… והדבר השלישי, אני חושב, לוודא שכל הצדדים מבינים שנגמרה המלחמה [מצחקק] אוקיי? אני חושב שזה היה… אלה היו שלוש המטרות המרכזיות. כשדיברתי עם דונלד טראמפ במטוס, שהוא היה בדרך, באייר פורס 1, בדרך לישראל, אז אמרתי לו: "תגיד, למה נתניהו לא מגיע לשארם א שייח'?" אז הוא אומר לי: "מה, הוא לא מגיע?" אז אני אומר לו: "כן, הוא לא מגיע". הוא אומר: "למה הוא לא בא?" אמרתי לו: "אני לא יודע". אז הוא אומר לי: "תשמע, האמת היא זה המצרים דאגו להזמנות. אני לא… אה… אני אבדוק את זה. אני לא… זה". אמרתי לו: "לא, כי אבו מאזן מגיע". הוא אומר לי: "מה, באמת הוא בא?" אמרתי לו: "כן, הוא בא". -"אה, יופי, זה טוב, זה טוב שהוא בא".

טראמפ נוחת בישראל כמה שעות אחר כך, וכשהוא נכנס לאוטו עם נתניהו, ללימוזינה, לביסט, מה שנקרא, ונוסע איתו מנתב"ג ל… לכנסת, הוא אומר לו: "ביבי, אני הבנתי שאתה לא מגיע [ברק צוחק] לשארם א שייח'. למה? אני רוצה שתבוא!". אז נתניהו אומר: "אני לא, לא הזמינו אותי", לא פה, לא שם. ואז יש איזושהי התרחשות של שעה שבה טראמפ מתקשר לנשיא מצרים א-סיסי, מחבר אותו לנתניהו, בעצם לשיחה שהיא לדעתי השיחה הראשונה בין השניים האלה מאז תחילת המלחמה, ובעצם די כופה על סיסי להזמין את נתניהו ל… לאירוע הזה. ונתניהו אומר כן. אוקיי? רק כדי להתהפך שעה אחר כך, ולהגיד שבעצם הוא לא יכול לבוא בגלל החג, שזה הרי בהפתעה הגיע החג, לא… לא ידענו שהחג מתקיים באותו יום.

אלעד: ואתה יודע מה? אולי זו דוגמה. דוגמה לאיך אפילו הבולדוזר הזה, בסוף נתקל בסלע שעבורו הוא קשה מדי. טראמפ רצה להביא את נתניהו לשארם. המנהיגים שם לא ממש רצו את נתניהו בחדר. אני מניח שגם נתניהו לא התלהב במיוחד מהעובדה שהוא יצטרך ללחוץ יד לאבו מאזן, לארדואן, שהוא יצטרך להיות בנוכחות מנהיגים שביקרו אותו קשות, כמו מקרון. טראמפ לא הצליח, בהקשר הזה. וזה מוביל אותי להסתכל קדימה, לשלב ב' של ההסכם. טראמפ אמר ואומר: "'20 הנקודות', זה מה יש. זו העסקה". אבל הרי אמרנו, שני הצדדים לא חושבים ככה. המשא ומתן עוד עתיד להיתקל בלא מעט מהמורות ומכשולים.

ברק: הדבר הזה יקח זמן, אוקיי? עבר שבוע, בסדר? אנחנו [צוחק] כאילו, עבר שבוע. 20 חטופים חיים יצאו מעזה. יש הפסקת אש, אוקיי? המלחמה נגמרה. הייתה נסיגה חלקית של ישראל. הסיוע ההומניטרי גדל דרמטית. כל הדברים האלה קרו בשבוע. הדברים האלה יקחו זמן, אוקיי? סוגיית החללים תהיה סוגיה משמעותית, אבל לפחות בהתרשמות שלי, אני שוחחתי אתמול עם שניים מהיועצים הבכירים ביותר של הנשיא טראמפ. הרושם שלי, סוגיית החללים לא תהיה, היא אינה תנאי מבחינת הממשל האמריקאי להתקדמות לשלב הבא. הם יעשו מאמץ גדול, יציעו פרסים כספיים לעזתיים שיביאו חללים, אה… יכניסו צוות חיפוש בינלאומי, הם… הם אה… הולכים לדחוף מידע מודיעיני ישראלי לחמאס, לתוך הגרון, כדי שהם ילכו להביא חללים. כל זה הם יעשו. אבל זה לא יהיה תנאי, כלומר, הם לא יגידו: "טוב, עד שלא חוזר החלל ה-28, לא עושים שום דבר אחר".

אלעד: אז מה כן? כלומר, הם ימשיכו לשלב הבא - באיזה אופן? מה אמור לקרות?

ברק: האמריקאים רוצים להתחיל את שיקום עזה, ולעשות פרויקט פיילוט ברפיח, שרפיח נמצאת כולה בשליטת ישראל, בשטח שבשליטת צה"ל. חמאס לא נמצא שם. האמריקאים אומרים, "ניקח את רפיח, נתחיל לשקם אותה. נתחיל לפרוס שם כוח ביטחון אחר. אה… נתחיל להחזיר לשם אולי עקורים. נבנה מודל שהוא שלטון ללא חמאס", אוקיי? זה כבר שלב ב' על מלא. במקביל, מגעים על אותו כוח ייצוב בינלאומי: אינדונזיה, פקיסטן, אזרבייג'ן, מצרים, אמירויות, ירדן. כל אלה רוצות לשלוח חיילים לכוח הזה. איטליה אולי אפילו. במקביל, מתחילים לעבוד על ממשלת הטכנוקרטים. יש כבר שמות שעוברים בחינה על ידי ארצות הברית. כל הדברים האלה כבר קורים. הם יבשילו, ייקח להם זמן להבשיל, אבל הכל כבר נמצא ב… ב… בתהליך. אז נכון, חמאס חזר להתבסס בשטחים שבשליטתו, פרש חמושים, הוא מבצע מעשי רצח מזעזעים של יריביו. אז אני לא אומר, יש, בואו, ההסכם הזה זה לא גן עדן. אוקיי? לא הכל מושלם. אבל זה עניין של ציפיות, כאילו, מה… אם מישהו חשב ששבוע אחרי ההסכם לא יהיה חמאס, אז הוא כנראה מאוכזב, ואני מבין את זה. אבל אה… אני לא חושב שזו הייתה ציפייה מציאותית, וגם ההסכם לא אמר את זה.

אלעד: ביום חמישי שעבר, לפני כמה ימים, טראמפ שוחח עם הנשיא פוטין, שוחח איתו ארוכות. הם קבעו להיפגש בהונגריה. הוא עכשיו ממוקד בעצירת המלחמה של רוסיה ואוקראינה. יכול להיות מצב שבו הלהט הזה של טראמפ להוביל להשלמת ההסכם בעזה, ליישום מלא של הפסקת האש והפסקת הלחימה בעזה, יכול להיות שהלהט הזה שלו ידעך? יכול להיות שבאיזשהו שלב אה… זהו? יעבור לו? ימאס לו? לפי דעתך.

ברק: שמע, נשיא ארצות הברית הזה רוצה להרחיב את הסכמי אברהם. רוצה הסכם בין ישראל לסעודיה, רוצה הסכם בין ישראל לסוריה, רוצה הסכם בין ישראל ללבנון. אם המלחמה בעזה מתחדשת, זה ימשיך להיות בפח הזבל של ההיסטוריה. זה… זה… זה כל עוד המלחמה בעזה נמשכה, כל האג'נדה שאיתה טראמפ נכנס לתפקיד, האג'נדה המזרח תיכונית שלו, הייתה על הולד. ולכן הוא היה חייב שהמלחמה תסתיים כדי לקדם את התהליך שלום שהוא רוצה במזרח התיכון.

[מוזיקת רקע] והאמת היא שצריך להגיד, בינתיים הולך לו לא רע. אז אני… יכול להיות שהוא יודע דברים שאנחנו לא. ואז אני לא יודע לנבא את העתיד, כן? לא יודע מה יקרה. אבל אני לא חושב שטראמפ יאבד עניין בנושא הזה, כיוון שהוא מאוד מרכזי באג'נדה שלו לשנה הקרובה.

אלעד: ברק רביד, תודה.

ברק: תודה אלעד.

[מוזיקת רקע]

אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני, הילה פז ודניאל שחר. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

[מוזיקה מסתיימת]

[חסות]