אחד ביום - עלייתו ונפילתו של חוק הרבנים

בשבוע האחרון המערכת הפוליטית געשה וקרבות התחוללו בתוך הקואליציה, הכל סביב חוק שמדבר על רבני ערים, ובעיקר על מי בוחר אותם.  מלבד חילופי האשמות בכנסת, רבים בציבור הביעו זעם וביקרו את החוק, וראשי רשויות הביעו מחאה נחרצת כנגד תוכנו וכנגד העיתוי בו עלה שוב לדיון. הפעם כתבנו לענייני חרדים, יאיר שרקי, יסביר מדוע הוסר לבסוף החוק מסדר היום של המליאה, מה עומד מאחוריו ומדוע נקרא בפי רבים ״חוק הג׳ובים לרבנים״.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 20/06/2024.

[חסות]

[מוזיקת רקע]

היום יום חמישי, 20 ביוני, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12.

[מוזיקת רקע]

אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

[הקלטה] רוה"מ בנימין נתניהו: "אנחנו במלחמה בכמה חזיתות, ולפנינו אתגרים גדולים והחלטות קשות."

אלעד: לכאורה, זו עוד הודעה של ראש הממשלה על ההתקדמות במלחמה. אולי הודעה עם איום לחמאס, לחיזבאללה. אולי זו הודעה שרותמת את בני בריתינו בעולם למאבק. אולי הודעה לאזרחי ישראל על האתגרים שעוד צפויים לפנינו. אבל לא.

זו הודעה שראש הממשלה ייעד ל-63 ישראלים בלבד.

[הקלטה] רוה"מ בנימין נתניהו: "ואכן אני דורש בכל תוקף, מכל השותפים לקואליציה, התאפסו, התעלו לגודל השעה. זה לא הזמן לפוליטיקה קטנה. שימו בצד כל אינטרס צדדי. התייצבו כאיש אחד, יחד, מאחורי לוחמינו."

אלעד: עזבו רגע את מה שאתם חושבים, בעד, נגד, שימו את כל זה בצד. זו הודעה חריגה. לא רק כי אמירות פוליטיות כאלה בדרך כלל ראש הממשלה לא אומר בקולו, בטח לא מוציא סרטון ומפיץ אותו. זו הודעה חריגה כי היא מצביעה על חולשה. חולשה בקואליציה. ויותר מזה, היא מצביעה על כך שראש הממשלה מודע לחולשה בקואליציה, ומצא שהניסיונות לטפל בה מאחורי הקלעים לא מספיקים. שאין ברירה אלא להוציא סרטון פומבי.

ועל מה כל זה עומד, תהיתם? על חוק אחד שמדבר על רבני ערים ורבני שכונות.

[מוזיקת רקע]

אז הפעם אנחנו עם יאיר שרקי, ועם עלייתו ונפילתו של חוק הרבנים.

אלעד: שלום שרקי.

יאיר: אהלן אלעד.

אלעד: במשך כל השבוע האחרון, המערכת הפוליטית ממש געשה. היו קרבות בתוך הקואליציה, חילופי האשמות. נתניהו תקף את בן גביר שתקף את דרעי ואת נתניהו. הייתה המחאה של ראשי רשויות. דרמה ענקית, והכל סביב חוק הרבנים שמדבר על רבני ערים. אז תרשה לי, שרקי, להתחיל ממש בבסיס של הבסיס. מה זה בכלל רבני ערים?

יאיר: תראה, בישראל, הרבנים המקומיים אחראים על שירותי הדת, במקומות שבהם הם מכהנים. כלומר, יש לצורך העניין בירושלים, יש מחלקת כשרות מאוד חזקה. היא אמורה לקבל הוראות מהרב המקומי, שאמור לטפל גם ברישום של הנישואין וגירושין, ועוד הרבה מאוד היבטים.

שירותי דת זה… יש קהל גדול מאוד בישראל שצורך שירותי דת, מעוניין בשירותי דת, והרבנים אמורים, אתה יודע, לתת את המענה המקומי: רב אזורי באזור שלו, רב שכונה בשכונה שלו, רב יישוב ביישוב. ורבני הערים הגדולות, כמובן שהם פחות פוגשים ברמה היומיומית את התושבים, כן? בתל אביב נורא קשה שרב העיר תל אביב יפגוש את כולם. אבל כן, הוא משפיע על האופן שבו מוענקים שירותי דת בעיר תל אביב, זה דבר מאוד חשוב.

אלעד: אוקיי, אבל איפה הבעיה? החוק הזה הגיע כדי לטפל במה?

יאיר: היסטורית יש בעיה… קודם כל יש הרבה ערים שבהן תקן רב העיר לא מאוייש. ובאג'נדה של הממשלה, וזה בסדר גמור שזה יהיה, שזאת תהיה האג'נדה, הם רוצים שהתקנים כן יהיו מאויישים. שבערים השונות בישראל יכהנו רבנים. למשל בחיפה אין רב. בתל אביב… התקן פנוי. גם בירושלים עכשיו בעצם כבר אה… הרבנים יצאו לפנסיה.

ובמדיניות של הממשלה זה למנות רבנים, ויש צורך בהסדרה של הדברים האלה. הרבה היה בתקנות. יש גם פסיקות של בית משפט שבעצם אה… דחק במשרד לשירותי דת - בואו תסדירו את העניין הזה. ואמרו במקום טלאי על טלאי, בואו נכתוב חוק מלמעלה למטה, מסודר חקיקה ראשית. יש בזה דווקא היגיון, בדבר הבסיסי. רק כשכבר כתבו את החוק, כתבו אותו באופן ש-א', יאפשר להם שליטה משמעותית במינויים. ב', יאפשר להרחיב, לחלק הרבה יותר תקנים ממה שהיה מתוקצב עד עכשיו.

אלעד: אז תסביר לי, חוק הרבנים, מה הוא אומר?

יאיר: אם אני שם את שתי הנקודות המרכזיות, קודם כל, מי בוחר את הרבנים, והאם יש דומיננטיות שמ… של ה… אנשי המקום. דומיננטיות של המוניציפלי - של תושבי העיר, של נציגי העיר, בבחירת מי יהיה הרב שלהם, או שמקבלים הנחתה מלמעלה - ממועצת הרבנות, ממשרד הדתות. והחוק הזה לגמרי לוקח את נקודת האיזון לכיוון של השלטון המרכזי.

זה, זה דבר אחד. והדבר השני, החוק בעצם אמור לאפשר, הוא עבר הרבה מאוד גלגולים, לאפשר לפתוח עוד תקנים. כלומר, למנות עוד רבנים, כפל רבנים, רבני שכונות. כלומר, להגדיל גם את הפול הגדול של כמה רבנים מכהנים, כמה אנשים מקבלים כסף מהמדינה.

אלעד: אתה אמרת שהחוק לוקח סמכויות מנציגים מקומיים, שהיו ממנים רבנים מקומיים, ומעביר את הסמכויות האלה למוקד הארצי. מי הם בעצם האנשים הממנים? מי הנציגים המקומיים? ומי אותה סמכות ארצית שאמורה להחליף אותם?

יאיר: אני לא אלאה אותך בכל פרטי הפרטים, אבל בגדול הנציגים המקומיים זה חברי מועצת העיר. שהם נבחרי הציבור בעיר, זה דבר טבעי שהם הנציגים. והם גם בוחרים אנשים מטעמם. ויש גם מינויים של השר לשירותי דת, אבל שצריך לבחור אנשים מהעיר.

כלומר, בדרך כלל אממ… הגוף הבוחר את רב העיר אור עקיבא הוא יהיה גוף של אור עקיבאים. החוק החדש אומר לא, לא, לא, מועצת הרבנות יש לה רבע. רבע מהקולות. עוד רבע, מינוי של השר לשירותי דת, גם אם הוא ממנה מקומיים, אבל אם השר הוא מש"ס, אז הוא ימנה מקומיים מהצד שלו. בדרך כלל יהיה רוב, למי שהם ירצו.

עכשיו פוליטית, וסליחה שאני מזהם את המהות בשנייה בפוליטיקה, אבל אני חושב שזה הסיפור. פוליטית זה דיל בין דרעי לסמוטריץ'. זה לא סתם שהחוק מוקדם בוועדת החוקה של שמחה רוטמן. איך זה עובד? מצד אחד לש"ס יש יותר שליטה במנגנונים של מינוי רבנים. מצד שני, סמוטריץ' הוא במשרד האוצר. הוא יקבע כמה תקנים לתקצב. וזה, בוא נגיד, ה… המאזן ה… לא אימה, אלא מאזן שיתוף הפעולה בין שניהם. אתה אמנם יכול יותר להשפיע על זהות הרבנים הנבחרים, אבל אני אקבע כמה תקנים יש, נחלק את השלל ביחד חצי חצי במקום לריב. הוא אומר לסמוטריץ': "אתה רוצה למנות את הרב של קריית ארבע? אהלן וסהלן, קח את קריית ארבע ואת בית אל, אבל תן לי את או… חדרה ואת אור עקיבא".

עכשיו יש גם קונספירציות למה זה כל כך חשוב לדרעי. יש מי שאומר, דרעי חשוב לו להסדיר את מינוי רבני הערים, כי אח שלו מתמודד לתפקיד הרב הראשי. אבל מי שמתמודד נגד האח שלו לתפקיד הרב הראשי, זה האח של הרב הראשי הנוכחי, שהוא הבן של הרב עובדיה. אז איך הוא מחליט בין הרב דוד יוסף לבין הרב יהודה דרעי? הוא ינסה לתפור לרב דוד יוסף נגיד את הרבנות של ירושלים, נגיד את הרבנות של תל אביב, ואז הוא יצליח לאזן, לחלק, להוריד מועמדים. זה בעיניי קצת קונספירטיבי, אבל ברור שחלק מהסנטימנט של השיחה, אתה רואה איך מדברים פה על חוק הרבנים, הוא נתפס כחוק הג'ובים. ואתה באמת רואה, במפת המינויים, קשרי משפחות ושושלות ומקורבים. אתה רואה את זה ברבנויות, אתה רואה את זה בדיינים, אתה רואה את זה במפלגות החרדיות ולא רק בהן. ואתה מבין ש… שהמוטיבציות פה, כן, הם לפעמים במקום הכי אישי, אישי משפחתי.

אלעד: תסביר לי את עניין התקנים הכפולים, או יותר נכון, את ההגדלה, אני חושב שהם מדברים על איזה 600 תקנים, של רבנים. זה יושב בתוך החוק על תקן מה? כלומר, מה, מה הרציונאל פה?

יאיר: תראה, 20 שנה שלא מינו בישראל רבני שכונות. כלומר, פעם האחרונה שמונה רב שכונה בישראל הייתה ב-2003, והיה אחר כך דו"ח מבקר שאמר, יש פה בעיה, קיצור, לא מינו. והחוק הזה בא ואומר, אני כן מחזיר מינוי של רבני שכונות, זה משהו שהיה בעבר, כל עיר שיש בה רב עיר, ויש בה יותר מ-50 אלף תושב, אפשר למנות גם רבני שכונות. כי רב העיר לא משתלט, אז זה הרציונאל.

עכשיו, זה פותח פתח, כי הקריטריונים למנות רב שכונה הם יותר גמישים. יש לך פתאום עוד אנשים למנות, ועוד משרות לאייש, ועוד תקציבים, והמנגנון של ש"ס הוא מאוד נשען על הדבר הזה.

אלעד: הבנתי, אוקיי, כלומר, אנחנו מדברים על חוק שלוקח נושא שלא הוסדר, ומסדיר אותו, זה החלק הטוב. אבל הוא מסדיר אותו באופן שנותן המון כוח לשלטון הדתי הארצי, ובמקביל, הוא גם מגדיל בצורה משמעותית מאוד את מספר הרבנים המקומיים. לכן, לצד השם חוק הרבנים, החוק הזה זכה לעוד כינוי, חוק הג'ובים לרבנים.

יאיר: נכון, ואני אוסיף עוד במשפט שלוש נקודות חשובות, מתוך הניתוח של ד"ר הראל פינקלשטיין מ"המכון הישראלי לדמוקרטיה". זה נותן גם פתח לרבנים לכהן לא איפה שהם גרים. פותחים ועדת חריגים, פתאום הרב יכול להיות לא מקומי. וזה בדיוק הפוך מרציונאל של רב מקומי, שהוא אמור להיות בן המקום.

זה הולך אגב גם להפחית ייצוג של נשים בבחירה של הרבני ערים. כלומר, לפי המצב המשפטי הקיים, מדברים על 40% נשים. לפי החוק החדש, 33%. אתה רואה פה נגיסה בחיוב להבטחת ייצוג לנשים. וזה גם פותח לרבנים יכולת לעבוד בעבודה נוספת. שהמצב המשפטי הקיים לא מאפשר את זה. ו… ולכן, עוד פעם, זה מורכב, כי זה לא פותח באופן גורף, אבל אלו הנקודות שהוא סימן, ובעיניי סימן בתבונה, בניתוח של המצב, של הצעת החוק הנוכחית.

אלעד: איך בעצם החוק מצא את עצמו עולה עכשיו לדיון?

יאיר: בני גנץ פרש בשבוע שעבר מהממשלה. ככה פשוט.

אלעד: ו…?

יאיר: לא, הרי, החוק קודם, התחילה מלחמה, עצרו אותו. מטבע הדברים, מלחמה, לא מקדמים כלום. מוקמת ממשלת החירום, ההסכם הוא רק חקיקת מלחמה. זה לא חקיקת מלחמה. ואז דרעי מנסה בכל זאת, וגנץ אומר: לא, לא, לא, וטו. אז עוצרים. וזהו, זה מוקפא, אבל גנץ יוצא. אם גנץ בחוץ, למה בעצם שזה יהיה במקפיא? פתאום, משום מקום, לפני כמה ימים, מקבלים חברי הוועדה זימון. החוק חוזר לשולחן. לא שהמלחמה הסתיימה או משהו או… אלא אם כן רוצים להודיע לנו.

עכשיו, אני אגיד לך, אני ככתב קיבלתי את ההודעה, שהנה, החוק שב ועולה. אמרתי לעצמי: "וואלה, באמת הם עושים את זה?" אבל לא האמנתי שיהיה קשב ציבורי לנושא הזה. ופתאום איכשהו, זה מתרומם, כי זה מקבל הודעות גם מהאופוזיציה, וגם מח"כים בקואליציה. ופתאום הדיון הזה שבשוטף לא מעניין אף אחד, כן? הפרטים של החוק, ואיך הוא בדיוק עובד. פתאום מושך המון תשומת לב. ואז ח"כים בליכוד שיושבים בוועדה, ובלעדיהם אין רוב, אומרים, לא. אנחנו לא חלק מהאירוע.

אלעד: והביקורת, שרקי, היא לא על תוכן החוק, כמו שעל העיתוי בעצם.

יאיר: גם וגם. תשאל את משה סעדה, למשל, אחד משני הח"כים. הוא אומר "זה חוק רע בעיתוי בלתי נסבל". אבל הוא גם חושב שהחוק עצמו רע. ו… וצריך להבין, החוק מסדר את העניינים לש"ס ולסמוטריץ', כרגע, כי הם אוחזים במושכות. אבל הוא בעצם לא סופר את האגפים בציונות הדתית שלא מיוצגים על ידי סמוטריץ', אבל אולי מיוצגים בליכוד. למשל, הציונות הדתית היותר ליברלית. הציונות הדתית המגזר ולא המפלגה. וגם הוא מעל הראש של איתמר בן גביר, לגמרי. בן גביר אומר: "רגע, רגע, הם מחלקים את הקופה, איפה, איפה השליש שלי? אני גם, גם אני רוצה. גם אני מייצג דתיים, ציונים דתיים, מסורתיים, מזרחיים. איפה אני?"

[מוזיקת רקע]

ואז עכשיו איתמר בן גביר עושה מה שהוא יכול לתקוע. כלומר, הוא מנסה לשבור את הדיל הזה.

אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

[חסות]

אלעד: שרקי, עם הפרישה של גנץ מהקואליציה, חוק הרבנים של ש"ס והציונות הדתית יצא מהמקפיא ונכנס להליכי חקיקה. והשלב הראשון הוא דיון בוועדת החוקה והצבעה שם. אלא ששני נציגים של הליכוד בוועדה, משה סעדה וטלי גוטליב, הודיעו שהם יתנגדו לחוק הזה, ואז בעצם אין לו רוב.

יאיר: אין רוב. ואז הקואליציה עושה מעשה דורסני ביותר וחריג ביותר, שנועד להשליט משמעת. מדיחים מוועדת החוקה את סעדה ואת גוטליב.

[הקלטה] יו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ: "אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החוקה חוק ומשפט מטעם סיעת הליכוד. במקום חבר הכנסת משה סעדה, יכהן חבר הכנסת אופיר כץ. במקום חברת הכנסת טלי גוטליב, תכהן חברת הכנסת צגה מלקו."

יאיר: עכשיו, מדיחים שני חברי כנסת, שתפקידם הוא לבחון הצעות חוק בענייניות ולהצביע לפי צו מצפונם. ומדיחים אותם על הרקע הזה. מודיעים, הם לא מייצגים יותר את הקואליציה, כי הם מתכוונים להצביע לפי צו מצפונם. עכשיו, אני רואה פה מחמאה מאוד גדולה לגוטליב וסעדה. כי זה אומר שמיטב המוחות בקואליציה חשבו איך אפשר או לאיים או לשחד אותם, והגיעו למסקנה ששום דבר לא יעבוד. זה רגע, זה רגע ששווה למרקר אותו. ולכן זרקו אותם החוצה. והם חשבו שזה פתור. עכשיו, בן גביר רק חיכה לזה. ראה איך הנושא מתרומם, אמר: "רגע, רגע, רגע, רגע, רגע. אני, הנציג שלי עוד לא מצביע בעד, קרויזר. ולא זאת אף זאת, אם כבר מדברים, איך תעבירו את זה בדיוק במליאה? הרי סעדה וגוטליב במליאה גם יצביעו נגד, אז זה כבר לא 64, זה 62 מול 58. יש עוד אחרים בליכוד שמאיימים להצביע, כמו ביסמוט, כמו דן אילוז. קיצור, אין לכם רוב במליאה. יכול להיות שאתם מתכננים דיל עם רע"מ?" התשובה היא כמובן כן. הדיל עם רע"מ שהוצע למנסור עבאס במסגרת הניסיונות לייצר רוב, היה שהם פשוט לא יבואו להצבעה. ואז ברגע נגיד ש… שהח"כים של רע"מ לא נמצאים, הפער בין הקואליציה לאופוזיציה גדל. ואז גם אם כמה חברי קואליציה נעדרים, עדיין נשמר הרוב. אבל בן גביר עשה לזה אאוטינג. מתוך רצון למנוע מהם את הדבר הזה. הוא אומר: "אין בעיה, אני… בגלל שאתם הולכים לגייס את התמיכה של רע"מ אני גם בכנסת לא תומך". עכשיו זהו, זה קרנבל מושלם. והוא אומר: "בעצם, בעצם, אתם רוצים שאני כן אתמוך? תנו לי מקום בקבינט".

ואני חושב שפה נחשף חלון למשהו אחר כי… דיברנו הרבה על חוק הרבנים. יש מתח מובנה בקואליציה בין דרעי לבן גביר. דרעי אה… לא מוכן שבן גביר יהיה בפורום קבלת ההחלטות על המלחמה. לא מוכן לזה. מבחינתו זה בל יעבור. הוא בלע בקושי את העובדה שגנץ ואייזנקוט כבר לא שם, אבל הוא לא מוכן שבן גביר יהיה בפנים. ובן גביר יודע את הדבר הזה. ואני חושב שמה שנחשף אגב עכשיו זה שגם נתניהו לא מוכן שבן גביר יהיה בפנים. שזה דבר די מדהים. כלומר, זה לא שבן גביר הורחק מקבלת ההחלטות כי זה היה התנאי של גנץ. נחשף, בחילופי ההודעות, שהם אגב חילופי הודעות של הרבה יותר ממשבר פנים קואליציוני, שהוא אומר לו "אתה מדליף סודות מדינה". זה מה שראש הממשלה אומר לשר לביטחון לאומי. "אתה מדליף סודות מדינה". השר לביטחון לאומי אומר: "אותך נשלח לפוליגרף על זה שדברים דולפים מהקבינט הקטן".

אלעד: למרות שיש לך קוצב לב.

יאיר: בדיוק, כי זה ממש, אתה יודע? לא יודע אם מתחת לחגורה, אבל מתחת לקוצב הלב, מכניס לו. שזה דבר שלא עושים ב… בשיחה פנים קואליציונית. עכשיו אתה גם רואה, עכשיו את הכעס בליכוד על אה… על דרעי, שולפים לו את אוסלו. אם יש נקודה שדרעי שונא שמזכירים זה אוסלו. זה כאילו, זה ה… זה ה… זה המתחת לחגורה שם. ולכן אני חושב שהמשבר הזה, הוא, הוא כאילו על הרבנים, אבל בעצם הוא, הוא על כל השאר.

אלעד: ואז בסופו של דבר, אחרי כל זה, ראש הממשלה החליט להסיר את חוק הרבנים מסדר היום של המליאה, לא להביא אותו להצבעה, וזה לא כי הוא הסכים עם הביקורת שזה חוק לא טוב, או שהעיתוי לא טוב, אלא, אני מניח, הוא הבין שאין לו רוב.

יאיר: כן, באחת בלילה, הוא דיבר כל הערב עם איתמר בן גביר, וניסה להגיד לו, אממ… היה מי שהציע, אגב לבן גביר, כך טוענים בעוצמה יהודית, לקבל נתח במינוי הרבנים. מה שבעבר, אגב, לדעתי, הוא היה לוקח בחדווה, אבל עכשיו זה כבר פחות מעניין אותו. ואמרו לו, "אז נעשה פורום התייעצות שבו אתה תהיה חבר, או פורום עדכון", הוא אמר: "לא, לא, לא, אני רוצה, אני רוצה כל מה שיש לדרעי בעצם, אני רוצה השפעה אמיתית". לכן נתניהו צלצל לדרעי אתמול אחרי חצות, אמר לו: "תשמע, זה בעצם לא קורה". וזאת הייתה שיחה קשה מאוד. אני חושב שהציטוטים שיצאו ממנה הם חלקיים, בוא נגיד ככה.

דרעי לפני כל הדבר הזה אמר, ליותר מאדם אחד, "אם אין חוק רבנים זה סוף הממשלה". אבל עכשיו דרעי לא מאיים שהוא יפרק. כי בש"ס אומרים, "לא, זה פרשנות ברורה. אם אין חוק רבנים, אז אין חוק עונש מוות למחבלים של בן גביר. מה קרה, אנחנו נהיה מחויבים למשמעת אם הוא לא מחויב?" ומבינים, בעצם, בעצם הניסיון הזה להשליט מרות, נתניהו הרי ניסה, למען יראו ויראו, הדיח שני ח"כים מוועדת חוקה, וזה יכול היה ליישר את הקואליציה שלו. וזה לא יישר.

אלעד: יש משהו ששמתי לב אליו בהצעת החוק הזו, היא יוזמה של חבר כנסת מלול מש"ס וחבר כנסת רוטמן מהציונות הדתית. החוק, גם מקודם, אמרנו, בוועדת החוקה שבראשה עומד רוטמן, והוא ממש נאבק עליו, זה מזכיר לי את רוטמן של המהפכה המשפטית. הלהט הזה אפילו.

יאיר: אנחנו כולנו מכירים את רוטמן מהרפורמה, והוא קידם גם את החוק הזה. ואני חושב שיש קווי דמיון בין שני החוקים, וגם קווי שונים מאוד מעניינים. נתחיל דווקא בשוני. הרי מה אומרת הרפורמה המשפטית, או מה היה לב הטיעון? שהעם יבחר את שופטיו, ולא השופטים ימנו את השופטים הבאים. ברפורמת הרבנים זה בדיוק הפוך. במקום שהעם יהיה דומיננטי בבחירת רבניו, הרבנים יקבעו מי הרבנים הבאים. סתם, מעניין לראות איך פתאום כשמדובר ברבנים… אתה יודע מה? את בג"ץ הוא רוצה שהעם יבחר, אבל את הבד"ץ הוא רוצה שהבד"ץ יכתיב. זה אחד.

אבל מה שכן קרה, שהוא גם דומה לרפורמה בעיניי, זה שהם התחילו חזק מאוד, חזק מדי. החוק המקורי והחוק שמונח עכשיו על השולחן, אני חושב שמי שקורא אותם ביושר מבין שהם לא דומים. בחוק המקורי היה אפשר למנות באמת רבנים כמעט בלי הגבלה וכולי, ופה עכשיו זה רק אם היישוב מבקש, ומעביר בקשה יזומה ו… חוק מרוכך. אפשר עדיין להתווכח עליו, יש בו עדיין נקודות בעייתיות, אבל הוא הרבה יותר מרוכך, אבל זה כבר לא משנה לאף אחד. כי אנחנו באירוע של סמלים. הם התחילו חזק מאוד, וזה עורר מחאה, ו… ועכשיו הגענו עד הלום, שחוק, כאילו אתה יודע, בסוף נושא שהוא לא בליבת האג'נדה של שום דבר, הוא זה שמרעיד את הקואליציה ככה.

אלעד: בוא נדבר רגע על המהות. דרעי, פוליטיקאי ממולח, הולך עם הדבר הזה עד הסוף עכשיו. כשלא צריך להיות נביא כדי להבין שזה יגרור כעס וביקורת, אולי לא בפרופורציות האלה שראינו, אבל חוק שנוי במחלוקת, בתקופה מאוד בעייתית. תסביר לי, למה ללכת עם הדבר הזה ראש בקיר עד הסוף?

יאיר: בוא ניכנס שנייה לתוך הראש של אריה דרעי. הוא בחוויה ששום דבר לא יצא לו בקואליציה הזאת. ראיתי ציטוט שהוא אומר: "זו הממשלה הכי גרועה שהייתה לחרדים". חוק גיוס, עוד לא דיברנו עליו מילה, אבל נראה לי שמי שמסתכל על חוק הרבנים מבין שלא יהיה חוק גיוס. דרעי עצמו, אתה זוכר שהבטיחו לו לסלול את הדרך שיחזור להיות שר? שום דבר לא קרה מזה. כל חקיקה שחשובה לחרדים בעצם הוקפאה. הכל הוקדש לרפורמה המשפטית של לוין, שהתרסקה לה. הוא אומר: "רגע, עכשיו בתוך המלחמה, איזה שרים בדיוק מתפקדים בממשלה?" דרעי בעצם אומר, "זה כבר לא הרבנים, זה פרנציפ, זו שאלה עקרונית, האם אני פה רק לכבות את השריפות של כל הקואליציה הזאת, או שגם לי מגיע את הנתח שלי?"

ואני חושב שזה נהיה פרנציפ שלו כדי לבחון את כוחו של נתניהו בתוך הליכוד. והשבוע קרה משהו. כי אפרופו הרתעה, כן? אז אנחנו רגעים לדבר על אובדן ההרתעה מול האויבים, אבל ב… בהשאלה, אני חושב שיש איזשהו אובדן הרתעה פנים ליכודי.

אלעד: תשמע, אני יודע שאנחנו בשלב עוד מוקדם יחסית, האירוע עדיין טרי, אבל כל הסאגה הזו מלמדת אותנו משהו על העתיד של הקואליציה? תהיה השפעה עוד לדעתך?

יאיר: כן, בטח. זה ישפיע, כי אם אין חוק רבנים, אז אין את החוקים שחשובים לבן גביר, ואז אין שום חוקים אחרים שחשובים לש"ס ו… המשמעת הקואליציונית התערערה מאוד. זה מאוד מזכיר, תחשוב על ממשלת השינוי, פתאום הצעת חוק לא עוברת, תקנות יו"ש, הרגעים האלה ש… שבהם קואליציה מפסידה הצבעות או לא מעלה חוקים להצבעה, ואני חושב שזה ודאי מבחן די פשוט לחוק הגיוס. הרי בניגוד לחוק הגיוס, שהוא חוק בהגדרה שאני לא האמנתי מהיום הראשון שאפשר להשיג לו רוב, בלי קשר למלחמה אפילו, לחוק הרבנים כן אפשר היה למצוא פתרון. זה חוק שבדנ"א של קואליציה מתפקדת פותרים אותו. משמנים ת'הוא, מחלקים להוא, מרככים שם, אין כזה דבר שזה אירוע לא פתיר. ו… והעובדה שלא הצליחו לפתור את האירוע, מלמדת שבאירוע לא פתיר באמת, כמו חוק הגיוס הם, הם יתרסקו.

ולכן אני כן, אני חושב שזה אירוע משמעותי. אני בלילה, מיד אחרי שנתניהו הודיע שהוא לא מעלה את החוק, קיבלתי sms גם מבכיר בליכוד, מאלה שניסו לפתור את המשבר, אמר לי "זהו, בחירות". אמרתי לו "בוא ננשום רגע". ואז קיבלתי sms מגורם קצת פחות בכיר אבל בכיר בש"ס, שאמר לי, "תחילת הסוף". היחיד שמתעקש שזה לא תחילת הסוף זה איתמר בן גביר אגב. אז אה… אלו ההערכות הפוליטיות של השחקנים. תגיד אתה מה… למי אתה מאמין.

אלעד: אבל יש משהו שאני לא ממש מבין, אני חייב להודות, הרי בן גביר לא רוצה בחירות, גם נתניהו לא רוצה בחירות, הם מבינים שלא מחכה להם קואליציה יותר טובה ביום שאחרי בחירות. אבל מה עם דרעי? לש"ס יש אלטרנטיבה טובה יותר כרגע לממשלה הנוכחית שבתוכה היא נמצאת?

יאיר: תראה, זה ה-טיעון. למה אף אחד לא יפרק בסוף? כי לאף אחד אין אלטרנטיבה. אני אסביר לך משהו על עולם חרדי. יש שם גם בסוף מחיר על זה שדברים קורים או לא קורים במשמרת שלך. חוק הגיוס למשל, וההחלטה של בג"ץ שיכולה להגיע בכל רגע, שמחייבת לגייס תלמידי ישיבות, או שעוצרת להם את התקציבים בצורה יותר חריפה ממה שכבר נעשה, זה קורה במשמרת שלהם. הם כל הזמן חוזרים הביתה והציבור שלהם נאנק. ולפחות שזה לא יהיה, לא יהיה חתום על שמם, לפעמים עדיף להיות באופוזיציה פשוט כדי לא להיות בכסא כשהדברים האלה קורים, זה אחד.

שתיים, יותר מגורם חרדי בכיר אחד, אומר לי בימים האחרונים: תשמע, האמת, באופוזיציה היינו משיגים יותר. ויכול להיות שפשוט ללחם והחלב של ה… של האברכים, עדיפה אופוזיציה. זה ממש היפוך תפיסה. אני אתן לך דוגמה על חוק הגיוס. דיברנו על זה בפרק הקודם. החרדים מבחינתם, אחת הבכיות הגדולות ביותר, זה שהקואליציה הקודמת לא סיימה להעביר את חוק הגיוס. זה היה פותר להם המון. עכשיו תראה, המצב התהפך, הם מנסים להעביר את החוק של הקואליציה הקודמת, והקואליציה הקודמת באופוזיציה מנסה לסכל אותו. והם אומרים לעצמם, "רגע, אולי היה עדיף, גם שמישהו יעביר, גם שאנחנו לא אשמים, גם נצעק מהאופוזיציה, ‫וגם בסוף לא יהיה כל כך נורא בחיים עצמם". ולכן, אני חושב שמה מחכה לחרדים בחוץ? אולי אופוזיציה? ואולי אופוזיציה זה פתאום ‫לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות. ‫התברר שלפעמים ‫ממשלה יותר גרועה מאופוזיציה.

[מוזיקת רקע]

אלעד: ‫שרקי, תודה.

‫יאיר: תודה אלעד.

וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי".

העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - דניאל שחר, שירה אראל, דני נודלמן ועדי חצרוני. על הסאונד מור הרטוב. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה