top of page

אחד ביום - בחירות מקומיות בצל מלחמה

בשבוע הבא יערכו הבחירות לרשויות המקומיות, שבמקור היו אמורות להיערך בסוף חודש אוקטובר. איך המלחמה השפיעה עליהן? למה ראשי ערים שהסתבכו בפלילים חוזרים למערכת הפוליטית? והאם לשלטון המקומי יש יותר מדי כוח - או פחות מדי? אז הפעם, נענה על השאלות האלה בעזרתם של כתבנו יוסי מזרחי ושל ד״ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/02/2024.

[חסות]

אלעד: היום יום חמישי, 22 בפברואר ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום - בכל יום.

באזור חודש ספטמבר עבדנו כאן על פרויקט מיוחד - שבוע פרקים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. יצאנו להקליט, דיברנו עם תושבים בשורה של ערים ושמענו מהם מה חשוב להם ומה מפריע להם.

מרואיינת 1: קודם כל שלקחו מפה את כל התרבות… עיר הנוער שכבר הרבה שנים אין. היה פה מלא דברים. וחזירי בר יש פה…

מרואיין 1: אין פה אנשים בכלל. אין פה עבודה. אתה יודע מה, אני משלם שכירות חמש אלף, אני לא מוציא אותם, לא מוציא אותם. עכשיו התחילו לנקות פה את הרחבה החודש וחצי האחרונים בגלל הבחירות, פתאום צבעו את הכיסאות שמה למטה.

מרואיין 2: האופנועים על המדרכות והאופנועים בנהיגות והחשש של הביטחון האישי מפריצות, מאיומים… מילה לא נכונה.

מרואיינת 2: יש פה תחבורה ציבורית טובה, אבל… חופשות לידה, נגיד, מאוד קשה לקיים פה. איזה… לא להתחיל להעמיס את הילד, את האוטו, את הזה… זה מורכב. גם מבחינת אוכלוסייה היא מורכבת. אני עובדת סוציאלית אז יוצא לי להכיר את האוכלוסייה.

אלעד: שמענו הרבה על מה שהעסיק אז את כולנו, הבעיות שנראו לנו אז גדולות ורציניות - קצת זבל ברחוב, חניות, חזירי בר. בלי לזלזל בכל אלו, כמובן, זה היה עולם אחר. ואז המלחמה פרצה, הפרופורציות של כולנו השתנו, הכול השתנה. והבחירות נדחו, נדחו לשבוע הבא. אז אין שבוע פרקים מיוחד אומנם, אבל היום אנחנו עם הבחירות לרשויות המקומיות.

יוסי מזרחי, שלום.

יוסי: אהלן אלעד.

אלעד: בין שלל העיסוקים שלך, יצא שאתה מסקר רשויות מקומיות כבר שני עשורים וחצי. אלו בחירות חריגות הפעם, בעיצומה של מלחמה. יש השפעה למלחמה, למצב הביטחוני הלאומי, על האופן שבו ישראלים יבחרו את ראש העיר ואת הרכב המועצה המקומית שלהם? יש קשר?

יוסי: השפעה כפולה, לדעתי. קודם כל, המלחמה די העלימה את הבחירות המקומיות. מה שפעם היה מאוד בוער, אתה יודע, בכל יישוב, ביישובים הקטנים, האמוציות שם היו הרבה יותר גדולות ומשמעותיות, פתאום הכל מקבל פרספקטיבה אחרת. הראש נמצא בדרום, בצפון, אצל המפונים, אצל משפחות החטופים, ולאף אחד באמת אין ראש לנהל קמפיין כזה, בצורה שכזאת, בזמן שכזה, אז זה גם מבחינת המועמדים וגם מבחינת האנשים שצריכים להגיע לקלפי ולבחור. סביר להניח, שנראה בחלק מהמקומות, ירידה באחוז ההצבעה, כי הראש של האנשים נמצא במקום אחר. תחשוב שיש אנשים שדיברתי איתם, מועמדים, שעובדים על הדבר הזה כמעט חמש שנים, כחברי אופוזיציה או נציגים חצי-חדשים, שחשבו קצת קדימה והם בונים את התקציב שלהם לפי זה, הם את כל החיים מתכננים לפי זה, גיוס כספים, את הפריצה החוצה, ורגע לפני, חודש לפני, פחות, מתרחשת מלחמה שכזו בצורה שכזו נוראית ומוחקת להם הכול. על מה תילחם עכשיו? מה המסר יהיה? מה, להוריד את הארנונה? לשפר את חזות העיר? את מי זה בדיוק מעניין. וראיתי כבר כמה מועמדים, ראיתי אחד בכרמיאל, אלון אזולאי, ועוד כמה מסביב, ששינו את המסרים שלהם. פתאום 'אני אדאג לביטחון העיר', 'אני אשמור על התושבים'. הם הבינו את רוח התקופה וזרמו איתה. וכל הכסף הקודם שהלך על קמפיינים קודמים - שילוט, מיתוג, חוצות - זה פשוט הלך לפח.

אלעד: תראה, לאתגר ראש עיר מכהן זה תמיד דבר קשה. אתה חושב שעכשיו, במלחמה, ראשי העיר המכהנים התחזקו או נחלשו?

יוסי: מה שקרה בחודשים האחרונים, חיזק מאוד את כוחם של ראשי הרשויות המכהנים כרגע, העצים אותם. הם אלו שלמעשה מתמודדים מול מצב ביטחוני, הם אלו שמתראיינים כל הזמן, הם אלו שאחראים למיגון, הם אלו שיושבים מול פיקוד העורף ומעבירים לתושבים הודעות כמעט מדי יום. וממש חיזק את כוחם, שם אותם במרכז, הם משפיעים הרבה יותר, הם בולטים הרבה יותר וקשה מאוד להתמודד היום בתקופה שכזאת כנציג אופוזיציה או מועמד חדש מול ראש עיר מכהן.

אלעד: כלומר, לדעתך יוסי, הכעס, האכזבה, משבר האמון שיש בין ישראלים רבים לבין ההנהגה של השלטון המרכזי, בכנסת ובממשלה, כל זה לא מטפטף למטה ולא משפיע גם על התחושות של ישראלים כלפי ההנהגה המקומית שלהם?

יוסי: אני חושב שלהפך, ויש לנו גם סימוכין לזה ממשברים קודמים. מה שקרה לפי מחקרים וסקרים שקראתי לאחר משבר הקורונה, המשבר הזה שהעצים את הביקורת כלפי הממשלה - על התנהלות גמלונית, איטית, מאוחרת - חיזק מאוד את הרשויות המקומיות ואיפשר להן לפעול בצורה מהירה יותר, חדה יותר, וזה גם שינה את התפיסה של רבים מאיתנו כלפי הרשויות המקומיות כמשהו שהוא נטו מושחת ותמיד זה חבר של חבר וההוא מהמערכון של "ארץ נהדרת" או משהו בסגנון הזה. זה הראה שיש רשויות, במיוחד רשויות חזקות יותר עם ראשי ערים פעילים, משמעותיים, שיכולות לפעול ממש ולשנות את החיים שלך מהרגע להרגע, במיוחד בתקופת עוצר או משברים קשים כמו הקורונה. משבר הביטחון, לדעתי… סביר להניח שאנחנו רואים שהוא העצים את התחושות כלפי חוסר היכולת הממשלתית למנוע את האירוע עצמו וגם לפעול לאחר מכן. משרד החינוך, לדוגמה, באיחור של חודש נזכר לטפל בבתי הספר של המפונים. אבל זה גם מעצים את הרשויות המקומיות - הם אלה שפעילות יותר, מהירות יותר, זריזות יותר, הם אלו שמנהלות בסוף את הקשר שלנו מול השלטון, בסוף זה עובר דרכם. וזה מאוד חיזק גם את הרשות, את התפיסה שלה כמי שיכולה לבצע דברים באופן מהיר ועכשיו. וזה גם העצים את הכוח, כפי שאמרתי קודם, של ראשי הרשויות, אלה שמכהנים עכשיו. להילחם בהם, לנסות לנצח אותם בתקופה שכזו - זו משימה לא פשוטה.

אלעד: אז אני רוצה לשאול אותך, וזה משהו שדיברנו עליו עוד לפני המלחמה, מגמה של ראשי עיר שהסתבכו בפלילים ומנסים עכשיו לחזור ולהיבחר מחדש לתפקיד, זה עדיין קורה גם היום?

יוסי: אז יש לך דוגמאות למכביר. יש את רוכברגר ברמת השרון שהיה בכמה חודשי עבודות שירות אחרי שהוא הורשע. עשר שנים היה ראש עיר, הורשע בפלילים, ועכשיו הוא רוצה לחזור אחרי תקופת צינון.

[הקלטה]: ג'ינגל בחירות: הגיע הזמן לחזור להצטיינות, עם איציק שלנו אין בינוניות, עכשיו זה הזמן…

יוסי: שלומי לחיאני, שישב בכלא פיזית כמעט חצי שנה, מנסה לחזור עכשיו לבת-ים.

[הקלטה]: לחיאני, מתוך הקמפיין: בכל בוקר קמתי מוקדם למשמרת שלי. במשמרת שלי, הביטחון היה ביטחון, החינוך היה חינוך והכלכלה הייתה כלכלה.

יוסי: להבנתי, הסיכויים שלו לא גבוהים במיוחד, אבל עצם זה שהוא נכנס חזק למרוץ זה בעל משמעות. ואתה יכול לרדת גם רמה לרמת חברי המועצה. אז יש לך בהרצליה את נציג משפחת הפשע לשעבר, רפי קדושים, שהחליט לרוץ מטעם הליכוד ובתל אביב, הליכוד לא ישאיר את הזירה ריקה, אז שמו את דודו לניאדו, גם הוא עבריין מורשע בעבר שגם הוא רץ. זה חלק קטן מתוך סיפור הרבה יותר גדול. הסיפור הוא שאנשים הסתכלו למעלה - לכנסת, לממשלה, ראינו את אריה דרעי מנסה לחזור ומצליח אחרי ההרשעה הראשונה שלו, מנסה לחזור לממשלה גם לאחר ההרשעה השנייה שלו לפני פחות משנתיים. אז רבים ראו את זה גם ברשויות המקומיות ואמרו, אם הוא יכול למה אנחנו לא.

אלעד: תמקם אותי רגע. כשאנחנו מדברים על הסתבכויות בפלילים ופרשיות שחיתות, על מה אנחנו בעצם מדברים? על איזה מנעד עבירות אנחנו מדברים?

יוסי: זהו, זה נע למעשה, מהנמוך ביותר ועד הקיצון והחריג, שגם אני שאני מתעסק כבר שני עשורים וחצי עם רשויות מקומיות כל פעם מופתע מחדש. מצד אחד, שלא נופל שם האסימון וראשי רשויות מוכנים לקחת את הסיכון, ומצד שני, למעשה שזה לא מזיז כמעט לאף אחד מסביב. אני אתן לך דוגמאות. התעסקנו לפני חצי שנה, לפני המלחמה ש… זה נראה כמו עידן אחר, בראש הרשות בחריש, ראש העירייה, הוא מועמד לרוץ גם עכשיו לקדנציה נוספת, והראינו בפירוש איך הוא שם כסף מזומן ביד, דרך שליח, כדי לקנות עיתון מקומי שיתמוך בו, איך עניינים של הטרדות מיניות שם נעו בתוך עובדות העירייה וידעו מה הוא עושה ולא קרה כלום, דברים מאוד חמורים. ראש המועצה למעשה רצה לעזור למישהו שתמך בו, לא ידע איך לעזור אז החליטו שממנים את האח שלו במכרז ליועץ תקשורת לעיריית חריש. והלכנו באותו תחקיר לחפש את אותו אח, לראות מה הבנתו בתקשורת או מה הוא עושה בכלל בחיים. ולא תאמין, מצאנו אותו ביישוב קטן בשם יד בנימין, לא רחוק מכביש 6, כשהוא נמצא בבריכה.

[הקלטה]:

דובר: בסדר.

יוסי: אהלן, שמי יוסי מזרחי. בוא תסביר לי רגע משהו.

דובר: כן.

יוסי: תגיד, איך יכול להיות שכתוב פה שאתה מומחה ואתה מקבל עשרת אלפים שקל לחודש מעיריית חריש ואתה בכלל עובד פה בבריכה.

דובר: אני עובד גם במקומות אחרים, הכל בסדר. אני עובד ב… אני יש לי שתי עסקים - אני גם נותן שירות של ייעוץ משברים וייעוץ תקשורתי, וגם עובד בבריכה.

יוסי: אתה ניגשת למכרז? התמודדת?

יוסי: הוא אמר שהוא מנהל את הבריכה והציע לנו לעבוד שם בניקיון בבריכה. אז ויתרנו על ההצעה הזאת, אבל אתה רואה שמנהל בריכה ביד בנימין יכול להיות במקביל יועץ תקשורת לראש עיריית חריש ולקבל אלפי שקלים מדי חודש מהעירייה, שזה מה שהתושבים מממנים לבסוף.

אלעד: תגיד יוסי, עובד בריכה שמקבל עשרות אלפי שקלים שכר ייעוץ תקשורת, שזה בכלל לא תחום שהוא מבין בו, זה המקרה הכי קיצוני שנתקלת בו באותו מנעד או שזו אפילו לא הדוגמה הכי מובהקת?

יוסי: מקרה הקיצון, שאני עוד לא פגשתי כמוהו, התרחש ב… השבוע, בבחירות בקרית מוצקין. במוצקין יש ראש עיר בשם חיים צורי. חיים צורי הוא בן 80, הוא מכהן בתפקידו בקושי שלושה עשורים, חמש שנים לפני כן הוא היה גם סגן ראש עיר. חיים צורי למעשה הסתבך ב… לפני הבחירות הקודמות, בתחקיר שלנו, שבאנו והראנו למעשה איך הוא פגע בפרטיות של התושבים - הוא שמר עליהם מידע, הוא אסף נתונים כדי לשלוט עליהם למעשה ולדעת איך הוא סייע, למי הוא סייע, מתי הוא סייע לו, ולדרוש ממנו לשלם את המחיר רגע אחרי לבחור בחיים צורי שוב ושוב ושוב. זה עניין אחד, הגנת הפרטיות. הוא ניהל מאגרי מידע בניגוד לחוק, הורשע בניסיון לקנות… מערכת למעשה שתנהל את התושבים, את הבחירות של התושבים, אבל ש… אתה יודע, שלא הסיעה שלו תשלם, אלא העיריית תשלם. שורת מעשים ארוכים שהסתיימה בכתב אישום, הואשם בפלילים, מנהל תיק בבית המשפט המחוזי בחיפה, שלל עבירות - מרמה, הפרת אמונים, הפרה של פרטיות, והושעה מהתפקיד שלו כבר לפני שמונה או תשעה חודשים. דהיינו, הוא לא אמור להיות בקשר עם העירייה, לנהל כלום, להשפיע על כלום, ועדיין, הוא רץ בבחירות הקרובות, בגיל 80 לקדנציה נוספת. דוגמה נוספת חריגה זה תחקיר שערכנו על דני עטר. דני עטר היה בעבר יושב ראש קק"ל, לפני כן ראש המועצה האזורית גלבוע, ו… במסגרת הזו הראינו, בזמן שהוא היה יושב ראש הוועדה לתכנון ובנייה, הוא ביצע עבירות בנייה בביתו, הכפיל את השטח או אפילו שילש את השטח שהיה לו, מחצי דונם לדונם וחצי, בנה כניסות אחוריות סביב הבית, חניות שונות, בנה בריכה שחצי ממנה היה בשטח הציבורי ולכן שחינו בחצי הזה כדי למשוך אותו החוצה וליצור עימות סביב העניין הזה, אבל דני עטר לא יצא.

[הקלטה]: יוסי: הגיע הזמן להיכנס לבריכה. צריך להקפיד, זה… אנחנו שוחים רק בחצי שלנו, הציבורי, החצי השני של משפחת עטר, שם אסור להיכנס.

יוסי: בסופו של דבר הוא נאלץ לוותר על הבריכה, להחזיר חלק מהשטח. סנקציה פלילית לא הייתה שם, הסתפקו בקנס מינהלי. והנה עכשיו בבחירות הקרובות, אחרי שהוא כבר לא נשאר בקק"ל, דני עטר הוא מועמד לראשות המועצה האזורית גלבוע.

אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

[חסות]

אלעד: אנחנו עם הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו ביום שלישי, בחירות שייערכו בצל המלחמה וגם יושפעו מהמלחמה. בכל זאת, בשורה של רשויות בדרום ובצפון אי אפשר עדיין בכלל להצביע. אבל בסוף, גם הפעם, אלו בחירות שבהן ייקבע מי יהיו האנשים שאולי הכי ישפיעו ברמה היומיומית על החיים של כולנו, האנשים שיעצבו את הסביבה שלנו, את הבית שלנו, את הרחוב, את השכונה. ויוסי, דיברנו על שחיתויות. זה כמובן לא קורה רק בשלטון המקומי, אבל יש משהו באופן שבו השלטון המקומי הישראלי בנוי שאולי מאפשר את זה, אולי אפילו מעודד תרבות של שחיתות?

יוסי: כן, זו שאלה טובה, כי אני חושב שאנחנו תמיד מסתכלים תקשורתית בתוצאה. התוצאה - הנה ראש עיר חשוד בפלילים, הורשע בפלילים, יושב בכלא, אבל, צריך להסתכל הרבה יותר עמוק ולמטה, ושם אתה רואה שיש למעשה מחוללי שחיתות ממש מבניים בתוך השלטון המקומי שמאפשרים את המצב הזה. קודם כל, רשות מקומית היא גם קבלן הביצוע של השלטון המרכזי, מצד אחד, ומצד שני, היא גוף פוליטי. יושבים שם אנשים שנבחרו, גם חברי מועצה, גם ראש הרשות, נבחרו באופן ישיר, חלקם דרך הרשימה למועצה והם חייבים משהו לציבור שלהם. העירוב בין שני התחומים האלה, פוליטיקה וגוף ביצוע שעוסק במכרזים, בין היתר הוא גם מקור התעסוקה הגדול לפעמים ביישוב או בסביבה, מאפשר הרבה מאוד כוח. ומי שמערבב בין הדברים כדי לזכות מחדש בבחירות, כדי לצבור כוח פוליטי, מסתכן מאוד. ויש עוד כמה גורמים, אלעד. כמעט ואין ביקורת על ראש רשות. א', הוא יכול להתמודד שוב ושוב ושוב כמעט עד אין סוף. יש לנו דוגמאות כמו בעבר שלמה בוחבוט במעלות, 42 שנים ברציפות ראש העיר, ז'קי סבג בנהריה, 30 שנה רצוף - שניהם כבר לא בתפקיד וטוב שכך. ומהצד השני שלהם, אופוזיציה חלשה. אין למעשה מי שמבקר אותם. מהממשלה, משרד הפנים כמעט שלא מבקר, ומתחת, אותם חברי מועצה מהאופוזיציה שאמורים לבקר, הם למעשה מתנדבים - הם עובדים ללא שכר, אין להם שום מעמד, אין להם חדר, אין להם משרד, אין להם סביבה שיכולה לאפשר את אותה ביקורת. וכדי לעשות משהו, הם צריכים לרוץ לבית המשפט. דרך אגב, זה מדהים - לממן מכיסם את כל העתירות נגד ראש העירייה ולפעמים גם הם לא מקבלים את זה בחזרה, פשוט להוציא מכיסם כסף כדי להיות סוג של מבקרי שלטון חיצוניים, כי המבקר הפנימי, אני מזכיר לך, מבקר העירייה כשומר סף, הוא נבחר על ידי העירייה והוא עובד עירייה, הוא מקבל את שכרו מהעירייה, אז הציפיות שלי ממנו הן לא גבוהות. עניין נוסף, אלעד, שכדאי… חייב להתייחס אליו זה הוועדה לתכנון ובנייה. בשיטה הישראלית, על פי החוק הישראלי, החברים בוועדה לתכנון ובנייה הם נציגי העירייה, בדרך כלל ראש הרשות יהיה גם ראש הוועדה לתכנון ובנייה, ושם זה פתח לשחיתות נוראית. כל החלטה קטנה, אני מדבר, המיני החלטה לשנות אחוז או שניים באחוזי הבנייה במבנה מסוים - בבניין, בקומה - עד להחלטות הגדולות של שינוי ייעוד למעשה של שטח מסוים, חקלאי שהופך לעסקים או לבנייה… זה סכומים של מיליוני דולרים, עשרות מיליוני דולרים ולפעמים אפילו יותר. השפעה של ראש רשות שם כלפי קבלן א' או ב', כזה שתומך בו, כזה שעזר לו, היא השפעה קטנה מאוד מצד אחד, ומהצד השני היא השפעה מאוד כלכלית עבור אותו קבלן, פתח אדיר לשחיתות. ורוב המקרים שאנחנו נתקלים בשחיתות מסתובבים סביב הוועדה לתכנון ובנייה.

אלעד: זהו, שבישראל קורה דבר מעניין בכל מה שקשור לשלטון המקומי. אנחנו דיברנו עם ד"ר אריאל פינקלשטיין, הוא ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא עשה הבחנה מעניינת בין הרשות המקומית לבין מי שעומד בראשה.

ד"ר פינקלשטיין: כמעט בכל תחום, אנחנו רואים שהרשויות המקומיות הן חלשות לעומת השלטון המרכזי, והמדינה היא מאוד ריכוזית, אז הרשויות הן בעצם יחסית חלשות. בתוך הרשות המקומית, ראש הרשות הוא מאוד חזק, כן? הוא יושב ראש המועצה, זאת אומרת, הוא גם יושב ראש הכנסת וגם ראש הממשלה, כן? לצורך העניין. ולכל הדברים האלה יש השפעות.

אלעד: לרשויות המקומיות בישראל, בהשוואה למקבילות שלהן בעולם, יש מעט סמכויות בתחומים מצומצמים. הן לא אחראיות למשטרה בתחומן למשל, לתחבורה הציבורית בתחומן למשל, הן לא אחראיות לעוד שורה של נושאים שבעולם רשויות מקומיות כן עוסקות בהם.

ד"ר פינקלשטיין: הרשות המקומית לא מחליטה איפה תוצב תחנת האוטובוס בתחומה, כן? זה התחבורה הציבורית. נושא החינוך - משרד החינוך הוא משרד מאוד-מאוד ריכוזי בישראל. במדדים של ה-OECD, ישראל היא בקבוצה… יש חלוקה לשש קבוצות, ישראל היא בקבוצה השישית - הקבוצה הכי ריכוזית ביחסים בין ה… משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות. גם תחום כמו שירותי דת נשלט בישראל באופן מאוד-מאוד חזק על ידי ה… משרד לשירותי דת, פה קצת קשה להשוות למדינות אחרות כי ברוב המדינות אין ממש משרד כזה.

אלעד: ובמקביל, במקביל לחולשה הזו של הרשויות המקומיות, ישראל היא מקום שבו ראש הרשות המקומית הוא אדם מאוד חזק.

ד"ר פינקלשטיין: יש מחקר אקדמי שנעשה ב-2006, עם… אני לא זוכר, 30-40 מדינות, ובחנו את היחסים בין ראש הרשות לחברי המועצה בתשעה אינדיקטורים, וישראל יצאה במקום הראשון, כן? שראש הרשות הוא הכי חזק לעומת חברי המועצה. בישראל זה מתבטא, לצורך העניין, בזה שראש הרשות הוא יושב ראש המועצה. קשה להדיח אותו, כן? קשה להדיח ראש רשות. חברי המועצה, הם לא יכולים להדיח ראש רשות, יש הליך מאוד מאוד מורכב, כן? היכולת של ראש רשות כדמות ביצועית להוביל מהלכים… הוא נבחר לחמש שנים ולא מתחלף, והציבור יכול לבדוק ולבחון את הפעילות שלו, לראות אותה בשטח, זה דבר שהוא מאוד-מאוד טוב בעיניי, לכן אני חושב שזה טוב שראשי הרשות הם חזקים. הייתי רוצה יותר פיקוח ובקרה עליהם מתוך המערכת. ואם בתוך המנגנון יהיו לנו חברי מועצה, או מבקרי פנים לצורך העניין, שנחזק אותם זה לדעתי מה שיכול מאוד לעזור וליצור את האיזון הנכון בין שלטון מקומי יותר חזק שאנחנו צריכים לבין שלטון מקומי שיש עליו גם פיקוח ובקרה.

אלעד: ראשי הערים בישראל הלכו והתחזקו, אבל הרשויות המקומיות הלכו ונחלשו. בעיקר נחלשו מנגנוני הפיקוח. והתוצאה היא, בין היתר, שחיתות, כזו שאנחנו שומעים עליה כשהיא מגיעה לאותם מקרי קיצון - לחקירות משטרה, לכתבי אישום או תחקירים בתקשורת, אבל לרובה, אפשר להניח, ‫אנחנו בכלל לא נחשפים.

ד"ר פינקלשטיין: הבעיה בלחקור שחיתות שאתה מנסה לחקור את מה שמסתתר. ‫אז… שחיתות היא נעשית במחשכים. אז יש… בעבר, לפחות, הייתה איזושהי תפיסה ‫שהשלטון המקומי יותר מושחת. תמיד אני נזכר בדמות של אדי קופל "בארץ נהדרת", שזה סמל כזה של ראש עיר מושחת.

[הקלטה]: מתוך "ארץ נהדרת":

אדי: דבר ראשון על הפרק היום - ‫בית העיוור, במסגרת תוכנית פינוי-בינוי-סילוק-מגדול. ה‫הקמה יצאה למכרז מסודר על פי כל הנהלים.

סיגל: יופי.

אדי: ולגמר הגיעו שלושה מועמדים. ‫המועמד הראשון זה "דקלו כלי כתיבה" מהחנות כלי כתיבה.

סיגל: אחלה קלסרים יש להם.

אדי: המועמד השני זה ירקניית "הגיסים".

מני: הגמבות מספר אחד בעיר.

אדי: והשלישי זה הקבלן אהר'לה…

ד"ר פינקלשטיין: אז קודם כל, אני חושב שברמת התדמית, ‫המצב של השלטון המקומי היום הרבה יותר טוב מלפני עשור, ‫שהיו את המערכונים האלה. ‫כמה זה קיים? אז בוודאי שיש שחיתות. בעיניי יש לנו קצת איזה הטייה שאנחנו רואים איזה 10 או 12 ראשי רשויות שהסתבכו בפלילים אז אנחנו אומרים, הנה תראה השלטון המקומי מושחת. אנחנו צריכים לזכור שיש לנו היום כבר 259 רשויות, אז לפעמים זה אנשים בודדים ואז אתה מנסה… מנסה לתפוס איזה משהו כולל, איזה… מגמה כוללת על כמה מקרים בודדים, וזה קצת הטייה בעיניי.

אלעד: ובתוך כל זה, יש עוד שאלה שאפשר לשאול, אולי ששווה לשאול - עד כמה אכפת לנו? עד כמה אכפת לתושבים אם ראש העיר שלהם מושחת כל זמן שהזבל נאסף בזמן, יש מרכז מסחרי מפותח ומקומות חניה פנויים. תושבים אומרים שטוהר מידות זה דבר חשוב עבורם, אבל בקלפי, עוד ועוד ראשי עיר שמסובכים בפלילים מתמודדים ונהנים מתמיכה גדולה. בכלל, השלטון המקומי כולו זוכה לגיבוי גדול.

ד"ר פינקלשטיין: אני חושב שהמעמד הציבורי של הרשויות וראשי הרשויות עולה. קודם כל, אנחנו רואים את זה בנתונים. מדד הדמוקרטיה סוקר לאורך שנים את האמון של הציבור בגופי שלטון והשלטון המקומי באופן דומיננטי ויציב הוא אחד הגופים הכי חזקים, עם הכי הרבה אמון, כן? הרבה יותר מהממשלה והכנסת. אנחנו מדברים על בין 50 ל-60 אחוזים. אז האמון של הציבור ברשויות הוא גבוה. והאמון הזה מאפשר לראשי הרשויות, לדעתי, הוא מה שמאפשר להם לעשות מהלכים ולהיכנס ל… לדברים שבעבר הם לא היו מתעסקים איתם. ניקח דוגמה מהקדנציה האחרונה - כל המיזם של תחבורה ציבורית בשבת שרשויות עירוניות עושות בגוש דן, כן? אם היינו באים, היית בא לפני עשור, לפני 15 שנה, לרשויות מקומיות, היית אומר להם אין לי תחבורה ציבורית בשבת, מה הם היו אומרים לך? תלך למשרד התחבורה, כן? אבל עכשיו הם אמרו… הם… הרשויות הגיעו למצב… ראשי הרשויות אומרים, שהציבור, יש לו צרכים, המדינה לא מספקת אותם אז הם מוצאים כל מיני דרכים לתת לציבור את ה… את השירותים האלה. והדוגמה הזאתי של תחבורה ציבורית שהיא לא באמת תחבורה ציבורית ועושים אותה באופן אולי משונה קצת מבחינה חוקית, והם נותנים פתרון מה שהם יכולים לתושבים שלהם, הם נכנסים גם לאיפה שלא בהכרח המדינה מזמינה אותה, כן?

אלעד: אז, יוסי, אנחנו רוצים להאמין שרוב הרשויות המקומיות ורוב ראשי הרשויות בישראל לא מושחתים, כמובן, שאלו רק תופעות בשוליים. אבל אני רוצה רגע לעטוף את כל הדבר הזה שדיברנו עליו כאן. בחסות המלחמה, בחסות משבר האמון בהנהגה הלאומית, ו-ואקום שנוצר בתחומים מסוימים, אפרופו מה שראינו גם בקורונה, ראשי רשויות לוקחים להם עוד ועוד סמכויות וכוח לידיים, וכאשר ממילא הם מאוד חזקים, וכאשר ממילא יש תרבות מסוימת של שחיתות, מה אפשר, מה צריך, לעשות כדי לפקח עליהם?

יוסי: תראה, יש כמה מנגנונים שקראתי בעבר והם מנסים להשפיע, א', לשנות את תדמית הרשות, להעניק לה הרבה יותר כוח… כלפי התושב ולגזול כוח מה… רשות ה… הרשויות המרכזיות שלנו, השלטון המרכזי, ועל ידי כך למשוך פנימה אוכלוסייה אחרת, לנסות לקרב אותם, לנסות להסביר לאנשים שזה לא תמיד מלוכלך, שיש יכולת להשפיע ויש יכולת להשפיע בצורה טובה יותר. ויש גם הצעות לשנות את המנגנונים, דהיינו, חברי מועצה - להציע להם שכר, לדאוג שלכל אחד יהיה משרד משלו, שירותי משרד, שיושב ראש האופוזיציה בעיר יקבל שכר למעשה, מלא או חלקי, ויוכל למעשה, אתה יודע, להביא את החלק של הציבור שבחר בו, לשמש לו לפה, לבקר את העירייה. יש כל מיני שיטות שמבקשות לשנות את המצב הקיים, אבל בסוף הכוח נמצא פה אצל ראש הרשות ומעליו בשלטון המרכזי. ואני לא רואה מצב שמישהו בשלטון המרכזי יגיד עכשיו, בוא נגביל את מספר הקדנציות של ראש רשות מקומית לשתי קדנציות, אפילו לשלוש. אף אחד לא יעשה את זה בתקופה הזאת. וזה יכול להיות שנגזרנו על… נגזר עלינו יותר נכון, למשוך את המצב הזה עוד הרבה שנים קדימה, אלא אם השינוי יתחיל מלמטה.

אלעד: יוסי מזרחי, תודה.

יוסי: תודה רבה.

אלעד: ותודה לד"ר פינקלשטיין. וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה - דני נודלמן, שירה אראל ועדי חצרוני, על הסאונד מור הרטוב, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

אני אלעד שמחיוף.

אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

[חסות]

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

38 views0 comments

Comentarios


bottom of page