מחוז ש"י של משטרת ישראל הפועל בשטחי יהודה ושומרון, הוא לא מחוז שגרתי. הוא נמצא באיזור שבו המשטרה נאבקת לא רק בפשיעה מקומית כמו גניבות וסכסוכי שכנים, אלא גם בטרור ופשיעה לאומנית, כשכל החלטה עשויה לערער את היציבות באיזור כולו. הפעם אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי, ועם התחושה הגוברת שבשנה האחרונה משהו משמעותי קורה במחוז: מינויים מעוררי מחלוקת, עדויות ונתונים שמעלים שאלות נוקבות על אופי פעילות המשטרה באזור, והשפעה פוליטית מהדרגים הבכירים. האם פני המחוז השתנו?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 22/09/2024.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום ראשון, 22 בספטמבר, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
בישראל, וזה נכון כמובן לא רק לישראל, יש שורה של גופים שאחראים על הביטחון. יש שירותי ביון שעובדים בהשגת מודיעין ובפעולות סודיות מחוץ לארץ. יש את הצבא ששומר על הגבולות ונלחם במלחמה עם אויבים קרובים וקרובים פחות. ויש את המשטרה. המשטרה שאמורה להיות הגוף ששומר על הביטחון פנימה, בתוך ישראל. המשטרה שהיא הגוף הביטחוני שלאזרחים אמור להיות איתו המגע הקרוב ביותר, יומיומי. משטרה שמטפלת בחקירות ובמעצרים, במבצעים מורכבים, במשפחות פשע, ואפילו בסכסוכי שכנים או בדו"חות תנועה. אלא שבמשטרת ישראל יש מחוז אחד שגבולות הגזרה שלו לא בדיוק מחולקים באופן הזה. הפעילות של השוטרים במחוז הזה היא הרבה הרבה יותר מורכבת. זה מחוז שבו המשטרה נמצאת במגע יומיומי עם ישראלים אמנם, אבל לא רק איתם. זה מחוז שבו מטפלים בפשיעה כמו גניבות רכב וסכסוכי שכנים, אבל גם בפשיעה לאומנית, בטרור. זה מחוז שלפעילות המשטרה בו יש פוטנציאל לא רק לזעזע רחוב או שכונה. ההחלטות שמתקבלות שם והפעולות שנעשות שם יכולות לזעזע את המזרח התיכון כולו, אולי אפילו יותר. מחוז ש"י. מחוז יהודה ושומרון של המשטרה, הוא מחוז מאוד לא שגרתי. העבודה של המשטרה שם היא עבודה מאוד לא שגרתית. וכבר חודשים רבים שיש טענות שמשהו קורה במחוז הזה, במשטרת ש"י, משהו שצריך לשים אליו לב. יש נתונים, יש עדויות, יש מינויים שנויים במחלוקת, יש שר ממונה, שגר לא רחוק ממטה המרחב, והכל מצביע על כך שבמחוז הרגיש הזה, במחוז המורכב הזה, המשטרה שינתה את פניה.
אז הפעם אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי, ועם הסיפור של משטרת מחוז ש"י.
שלום יוסי.
יוסי: אהלן אלעד.
אלעד: בוא נתחיל בגיאוגרפיה. מחוז ש"י, שומרון ויהודה, או יהודה ושומרון, כמו שיותר נהוג לומר. סמן לי את גבולות הגזרה.
יוסי: אחד המחוזות של משטרת ישראל, מהצפון, אזור מגידו, פחות או יותר, צפון השומרון, ומגיע עד חברון, קריית ארבע, זה החלק הדרומי שלו. מבחינת שטח, אז המחוז השני בגודלו במשטרת ישראל. אבל מבחינת כמות השוטרים, זה בערך שליש ממחוז ממוצע, כך שזה לא הרבה. אבל הסיפור האמיתי שם הוא לא מה שמסביב, ולא השטח הגיאוגרפי, אלא האנשים שנמצאים שם. זה אנשים שונים, עם מערכת חוקים שונה, עם בתי משפט שונים. חלק נאכף על ידי המנהל, חלק על ידי הצבא, חלק על ידי המשטרה, חלק על ידי הרשות הפלסטינית, מה שבשטחי A, כך שהכל מעורבב, מורכב. ולתוך העולם הנפיץ הזה, המשטרתי, אנחנו מכניסים גם את העולם הלאומני, שבמקומות אחרים הוא טפל, ופה הוא חלק עיקרי, ולצערנו משני הצדדים כבר.
אלעד: מעניין. וזה משהו ששווה להדגיש אותו, כי אנחנו מדברים על המחוז המשטרתי השני בגודלו בארץ, אחרי מחוז דרום, אבל עם שליש מכוח האדם בהשוואה למחוז ממוצע. וזה הרי לא רק הגודל של המחוז שקובע. המשטרה במחוז ש"י, היא… אממ… איך אני אקרא לזה, היא משטרה אקסטרה, מבחינת המטלות שיש לה על השולחן.
יוסי: משטרה אקסטרה וגם משטרה בחוסר, במינוס, בחלק מהתחומים שבאזורים אחרים אפשר לאכוף, ביתר קלות, כמו גניבות, כמו סדר ציבורי, ושם זה הכל מורכב. קודם כל, מלמעלה, יש לך עננה ביטחונית בעייתית. אתה יכול להיפגע, להיקלע לפיגועים, לאירועים שונים, לאומניים, ולכן הם נעים עם קסדות, עם שכפ"צים. מכוניות משוריינות, לרוב שאתה לא תראה במקומות אחרים. וכשלא נוסעים במכוניות משוריינות ולא נזהרים, אני מזכיר לך את הפיגוע לפני שבועיים בו נרצחו שלושה שוטרים בדרך לתחנה שלהם בקריית ארבע. כך שהסכנה היא תמיד קיימת, והיא מלווה את כל הטיפול הפלילי והלאומני. דבר שלא קורה במשטרת תל אביב. אם צריך להגיע לאלנבי לאירוע שוד, טסים לשם, מגיעים ומטפלים. בש"י אתה צריך לחשוב איך אתה מגיע, עם מי אתה מגיע, אם אתה מסתכן בדרך עוד הרבה לפני שהגעת לשם, וזה עניין אחד. ומחוז ש"י למעשה הוא מעורב, יש יהודים, יש ערבים. הערבים הם פלסטינים, חוקים אחרים, מערכת אחרת, מעצרים אחרים, אחראים עליהם. לגבי היהודים, מערכת נפרדת. חלק זה חוק ירדני, חלק זה חוק ישראלי, שלמעשה אלוף הפיקוד הטמיע, הפנים והעביר אותה לתחולה בשטחים. והכל מתערבב שם ביחד, כך שזה מאוד מסובך. ושם הם אמורים להתעסק למעשה בהכל. תאונות דרכים של יהודים ופלסטינים, אירועים פליליים, גניבות. חלק מהמקרים אתה לא יכול להגיע לתוך אזורים פלסטיניים פרופר, לשטחי A, כדי לבצע אכיפה שם, אז אתה מוגבל. סתם במקרה שגנבו למישהו רכב או ארנק וברחו לשטחים הפלסטיניים. הכל מורכב, הכל בעייתי, הכל נפיץ, ונדמה שבשנתיים האחרונות, הנפיצות הזאת הגיעה לשיא שלא חשבנו.
אלעד: הרקע להקמת מחוז ש"י, יוסי, היה הטבח במערת המכפלה, ו-ועדת שמגר שחקרה את הטבח הזה, ומתחה ביקורת על היעדר אכיפה, בכל מה שקשור לעבריינות של פעילי ימין קיצוני באזור, וגם על בעיות קשות בתיאום הביטחוני בין הגופים השונים. ומחוז ש"י של המשטרה הוקם ב-1994, כשברקע כבר הסכם מתגבש מול הרשות הפלסטינית, שמדבר על חלוקה של המרחב בינינו לבין הרשות. והמשטרה, במחוז ש"י, היא במציאות כזו אמורה בעצם להיות אחראית ולטפל באותו אזור שבו יש גם ישראלים, ושליטה ישראלית.
יוסי: בעיקר, כן. רוב העבודה של מחוז ש"י אמור להיות בשטח C, היכן שיש שליטה ישראלית מלאה. שטח A שליטה מלאה, ביטחונית ואזרחית, פלסטינית, שם לא רלוונטי לנו מלבד מבצעים של הצבא לעיתים. שטח B הוא שטח מעורב שהשליטה האזרחית היא פלסטינית, הביטחונית ישראלית. אבל שם אתה תראה לרוב צבא ששולט על… או כפרים פלסטיניים, או צירים מסוימים שמחברים בין יישובים שונים. רוב העבודה אמור להיות בשטח C, שזה אומר התנחלויות, יישובים יהודים יותר גדולים, והערים, אריאל, מעלה אדומים.
אלעד: תשמע, זה נשמע לי מאוד לא פשוט להרים אופרציה כזו באקלים כזה, במציאות כזו. איך זה הלך אז, בהתחלה?
יוסי: כן, זה התחיל ברגל שמאל אפשר להגיד. קודם כל מבחינה פנימית, במשטרה לקחו לשם את האנשים שהיו מוכנים להגיע לשם בהתחלה, ואתה יכול לשער שזה לא האליטה של המשטרה. הגיעו לשם שוטרים שלא רצו להיות שם, או אנשים מקומיים, אז הם כבר שרתו קרוב לבית. קצינים בכירים לא רצו להגיע לשם בטענה ששם אתה רק מסתבך ולא יכול להצליח ולהמשיך כלפי מעלה. זה לא נחשב קידום כמעט באף צורה, כך שכוח האדם שם גם בכמות וגם באיכות היה שונה, אחר ולא מתאים לשאר המחוזות בארץ. זה מבפנים. מבחוץ יש לך עירוב של רשויות, לא רק של אנשים ומערכת חוקים. יש לך שב"כ שעובד בצד הלאומני, יש לך את המנהל האזרחי שאחראי למעשה על הבנייה, על הריסה, על האכיפה באזור השטחים. יש לך את המשטרה כמובן ואת הצבא שמתעסק בצורה חופפת עם המשטרה. בחלק מהאירועים עובדים ביחד, בחלק הצבא מבצע את הפעולות שלו והמשטרה נותנת אבטחה מאחור. כך שהכל מעורב. הרבה מאוד גופים, הרבה מאוד אגו, הרבה מאוד סמכויות ולפעמים הם, אתה יודע, מתנגשים.
אלעד: ומה שאתה מתאר כאן ואני מניח שגם גורמים במשטרה מתארים את אותו דבר לגבי כוח האדם במחוז. כשבמקביל, המשטרה במחוז ש"י צריכה לטפל בכמה מהמקרים והאירועים הכי מורכבים, הכי נפיצים שיש בישראל.
יוסי: כן, שם זה… להבדיל ממקומות אחרים, במחוזות אחרים של משטרת ישראל, אירוע נפיץ במחוז ש"י יכול להדליק באמת את מדינת ישראל, יכול להדליק את ערביי הצפון, ואדי ערה ואז אתה גולש למחוז ההוא, אוכלוסייה בערים מעורבות, עכו, יפו, ואז אתה מקבל בעירה ישראלית, וכל אירוע שם יש לו משמעות. אחד האירועים הגדולים הוא החטיפה והרצח של שלושת הנערים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בגוש עציון. זה היה לפני כעשור ושם בסוף, ועדת הבדיקה של משטרת ישראל קבעה שהיה כשל חמור בהתנהלות מוקד 100 במחוז ש"י, חמישה שוטרים ובהם קצין אגף המבצעים של המחוז הודחו, אני מזכיר לך זו הייתה הקלטה של אחד הנערים שהתקשר למשטרה, דיווח "נחטפנו", ניסה להגיד כמה דברים.
[הקלטת שיחת טלפון]
שוטר: "משטרה שלום, אודי."
מחבל: [ברקע] "ראש למטה!"
אחד הנערים החטופים: "חטפו אותי."
מוקדן משטרה: "הלו!"
מחבל: [ברקע] "ראש למטה! ראש למטה! ראש למטה, למטה!"
מוקדן משטרה: "הלו!"
מחבל: [ברקע] "ראש למטה!"
מוקדן משטרה: "הלו!"
ובמוקד של מחוז ש"י לא ממש התייחסו להקלטה הזאת או לשיחת 100 הזאת. רק בדיעבד אפשר היה לשמוע גם את הדברים בצורה מדויקת ואפילו את הירי של המחבלים. כך שזה אירוע אחד. השיא, לדעתי, היה דצמבר 20'. הנער אהוביה סנדק זכרו לברכה נהרג בתאונת דרכים, זה היה מרדף עם בלשי ימ"ר ש"י, לבסוף הם פגעו ברכב שסנדק היה בו ביחד עם חבריו, הרכב נמלט כי הנערים היו חשודים ביידוי אבנים לעבר פלסטינים באזור בנימין, וכתוצאה מההתנגשות הזאת הרכב של הנערים התהפך ואהוביה סנדק נהרג שם. אז היו הפגנות של אנשי ימין, מתנחלים, בכמה נקודות בארץ.
[הקלטה]
מפגינים: [שרים] "שוטר ימ"ר תיזהר, דם יהודי אינו הפקר. שוטר ימ"ר תיזהר, דם יהודי אינו הפקר. שוטר ימ"ר תיזהר."
מפגין: "הלו!"
מפגינה: "משטרה!"
מפגין: "רשעים!"
מפגין: "משטרה של רוצחים!"
יוסי: הם טענו למעשה שמחוז ש"י והבלשים של ימ"ר ש"י מתעסקים כל הזמן עם האוכלוסייה היהודית בלבד, פחות עם האוכלוסייה הפלסטינית באותו אזור, לא מגנים עליהם אלא פשוט מנסים לפגוע בהם, אפילו פיזית.
אלעד: תראה, זה די ברור, ואני חושב שגם מהדברים שלך זה מאוד ברור, שמשטרה שצריכה לתפקד במציאות כזו ועם משאבים מוגבלים, זה יהיה לה מאוד קשה. ובמיוחד כשאנחנו מדברים על תא שטח גדול כל כך, עם תנאי שטח שהם לא פשוטים, יש שם מובלעות, מדבריות, זה נשמע לי כמו משהו שכמעט נועד לכישלון.
יוסי: המרחקים פה, יש להם משמעות. היכולת להגיע לכל מקום, א', הדרך כדי להגיע לתלונה מסוימת, דיווח מסוים, היא דרך מסובכת, מורכבת, גם מסוכנת, כאשר יש שם אירועים לאומניים מסביב. וכדי לשלוט על שטח כל כך גדול, עם צירים כל כך בעייתיים, אתה צריך הרבה יותר כוח אדם, להיות פרוס בצורה יותר טובה, וזה כמעט ולא קורה במחוז ש"י. וזה לאורך השנים, דרך אגב, הרבה לפני תקופת בן גביר. היו כאלו שקראו לזה No Man's Land, גם בגלל המיקום, גם בגלל הערבוב בין האוכלוסיות. והחוסר יכולת, בהמשך אולי גם חוסר רצון, לפענח כל מיני אירועים פליליים, שגרתיים. כשאתה לוקח אירועים כאלה במחוז אחר, לצורך העניין בחיפה, בחוף, או בתל אביב, או בירושלים, אז לגניבה, לשוד, יש משמעות, והמדינה צריכה להראות ריבונות, משילות, אחריות שלטונית, ולאכוף את העבירות האלו. במקומות שבהם אתה מדבר על פיגועים, על רצח, על חיילים שנלחמים, על אירועים קשים מאוד, אז ה… ביחס להם פתאום שוד או גניבה של איזה ארנק או רכב, הכל נראה קטן ופחות משקיעים שם, אלא משקיעים בעיקר שזה ניסיון לשמור על חיי אדם.
אלעד: ואז מגיע בן גביר.
[הקלטה]
קהל מעודדים: "בן גביר! בן גביר! בן גביר!"
בן גביר: "מה המצב? מה העניינים? מה שלומכם?"
קהל מעודדים: "או אה, מי זה בא? ראש הממשלה הבא. או אה, מי זה בא? ראש הממשלה הבא. או אה, מי זה בא? ראש הממשלה הבא"
אלעד: אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אלעד: יוסי, אנחנו מתמקדים כאן במחוז ש"י של המשטרה. מחוז שאמרנו, היו לו אתגרים והיו בו בעיות עוד מהרגע הראשון, ונמתחה עליו ביקורת. אבל אז בסוף דצמבר 2022, מגיע למשרד לביטחון פנים, אחר כך שונה השם למשרד לביטחון לאומי. מגיע לשם שר חדש, והוא מכיר את משטרת מחוז ש"י מצוין.
יוסי: כן, בן גביר מגיע כשהשטח כבר רווי, עמוס באירועים. כאשר צריך למנות מפקדי מרחבים, ומפקד מחוז. בן גביר מכיר אותם הכי קרוב שיש.
[הקלטה]
איתמר בן גביר: "סוף סוף קם יהודי, יהודי גדול, הצדיק הדוקטור גולדשטיין, השם יקום דמו."
נער מנוער עבודה: "איך אתה יכול לקרוא לו גדול?"
איתמר בן גביר: "הדיבר 'לא תרצח' הוא רק כלפי יהודים, וככה אמר הרמב"ם… אנחנו כתנועה לא ניתן וננקוט בכל האמצעים, כדי שלא יפונו ישובים… יש חוק יהודי, יש דבר שנקרא חוק יהודי, והוא מעל הכל. והחוק היהודי אומר שיהודה…"
יוסי: בסוף, תושב קריית ארבע. עשה את כל ההון הפוליטי שלו שם, במלחמות מול חיילים, במלחמות מול שוטרים. צעקות. למעלה ממאה מעצרים, עשרות כתבי אישום, מכיר אותם מהצד של העצור. זה המחוז, מבחינתו, הכי חשוב לו. זה המחוז של הבייס שלו, שהאנשים שלו, זה המחוז ששלח אותו, כביכול, לכנסת, ויכול להיות שהוא רוצה להצליח בשאר המדינה, מה שלא קורה עכשיו, אפילו לא מתקרב לזה, אבל בש"י מאוד חשוב לו להצליח, ולהצליח בזווית המסוימת הזו, שמירה על חיי אדם, ועיקר שמירה על המתנחלים, אפילו כאלו שהסתבכו בפלילים, לדאוג להם. אני מזכיר לך, עשרות שנים מה שאיתמר בן גביר עשה, זה הוא היה סנגור של אותה אוכלוסייה בדיוק. נערי הגבעות, המתנחלים הקיצוניים, הימנים… אתה יודע, בואכה פשיסטיים, שנעצרו שוב ושוב ושוב, על פגיעה בפלסטינים. עכשיו הוא מנסה, כביכול, לעשות את זה, אבל מתפקיד אחר שמאוד מגביל אותו.
אלעד: מה ראינו תחת בן גביר? כי בכל זאת, אתה יודע, אפשר לטעון שהנה הגיע שר חדש, הוא מכיר את המחוז הזה מצוין, הוא מכיר את המשטרה מצוין, גם אם מהצד השני, של מי שהיה עצור או סנגור של עצורים, אבל הוא יודע איפה נקודות החולשה, הוא יודע מה צריך לחזק. אז אותו שר מגיע, ו… מה הוא עושה?
יוסי: אז קודם כל, בשיטת בן גביר, אתה לא צריך חקיקה, אתה לא צריך סמכויות, אתה צריך מינויים, אתה צריך את האנשים שלך. מי שהיה שם בשנים האחרונות זה עוזי לוי, אדם מבוגר שהגיע ממשמר הגבול, לדעתי כבר בן 64 ובדרך החוצה, הביתה. ועוזי לוי היה מועמד להיות בכיר בשירות בתי הסוהר. ובתקופה הזאת שהוא המתין למינוי שלו מבן גביר, אתה רואה פשוט שההתנהלות הפלילית כנגד האוכלוסייה היהודית בעיקר, כמעט ולא קיימת. אפילו בעולמות הלאומניים יש… היו טענות שהיו תיקים שמוסמסו, היו תיקים שעברו לסוף התור, היו תיקים שלא התעסקו בהם. עד הרמה הזאת. לאחר מכן, כאשר עוזי לוי מתחלף, שזה קורה ממש החודש, במסגרת שורת מינויים רחבה לספ"כ החדש של משטרת ישראל, אמור להגיע לשם פינצ'י.
[הקלטה] בן גביר: "המזכיר הביטחוני תת ניצב, יעקב פי…, משה פינצ'י, שבעזרת השם אוטוטו יעלה לדרגת ניצב."
יוסי: פינצ'י היה בעבר איש מג"ב, דובר מג"ב. תפקידים האחרונים שלו, מזכיר ביטחוני של בן גביר, צמוד אליו שנה שלמה, בשנה האחרונה. אחד האנשים היותר קרובים אליו, שהעלה הרבה מאוד ביקורת בתוך המשטרה ומחוץ למשטרה, על היחס שלו המועדף לשר. השר מסדר לו למעשה דרגה שנייה בתוך שנה וחצי, משהו כזה. והוא הופך להיות ניצב, מפקד מחוז ש"י, כך שלבן גביר יש טלפון ישיר או וואטסאפ ישיר, או לא… תקרא לזה איך שאתה רוצה, עם מפקד המחוז שאחראי על הבייס שלו. מתחתיו יש לך שני מפקדי מרחבים, גם הם חדשים, צחי שרעבי, מקורב לבן גביר, בצד אחד. בצד השני, אדם הרבה יותר מוכר ומפורסם, שאפילו שירים נכתבו עליו, קוראים לו ניסו גואטה, אולי אתה זוכר?
[הקלטה]
ברק כהן: [שר] "והמפגין עמד המום לפתע.
אכל אגרוף לראש מניסו גואטה.
אוחנה שומר ודורון ידיד.
שומרים על המושחת בתפקיד."
יוסי: ניסו גואטה, אותו קצין אלים מירושלים שהסתבך בפלילים, הורשע, לבסוף זוכה, חזר למשטרה, בעקבות אותו ה… תקיפת צלם בבלפור. והוא מבחינת בן גביר יש לו משמעות למינוי, גם אדם שמקורב. גם אדם שלפי מעשיו לפחות, בן גביר תופס אותו כחלק מהאידיאולוגיה שלו, וזה טוב לו שהוא יהיה באזור קריית ארבע וחברון. זה שלושת האנשים שמונו, תוסיף להם קשר ישיר עם מפקד ימ"ר ש"י, סגן ניצב אבישי מועלם, במקור מהצפון, שטענות לגבי סגן ניצב מועלם הן אפילו ישירות, דרך אגב, ואני אסביר לך גם למה. עד עכשיו ימ"ר ש"י ביצע פעולות גם שהוא יזם, והוא היה גם הזרוע הביצועית של השב"כ. שב"כ בסוף גוף מודיעיני, שסופג את המודיעין שלו, מוציא הנחיות. מי שמבצע את ההנחיות זה בדרך כלל ימ"ר ש"י.
להרחיק אדם מסוים, לעצור אדם, להביא, לקחת, לעזור בחקירה של פרשה שהשב"כ החל, ופתאום רואים בשב"כ שהפרשיות שלהם, האירועים הלאומניים, האירועים הקשים, שנגד אוכלוסייה יהודית, מהמתנחלים, לרוב המתנחלים הקשים יותר, לאט לאט זה עובר לתחתית סדר העדיפות. פתאום אומרים להם "אין כוח אדם", פתאום "טוב, אנחנו נגיע לעצור מישהו, או להעיף מישהו שלא אמור להיות שם, אחד המורחקים, אבל שבוע הבא, אולי עוד שבועיים, יש לנו סדר עדיפות משלנו". וכך מתרגמים את זה בגופי הביטחון האחרים, ובעיקר בשב"כ, שהמשטרה נשלטת, לפחות בשטחים, באופן די ישיר, על ידי, לא רק בן גביר, אלא על ידי האידיאולוגיה שלו. וזה נותן סוג של כיפת ברזל עבור מתנחלים, קיצוניים, נערי גבעות, ופשוט מאוד, במקום לשנות את החוק, לא אוכפים את החוק שם, והנה לך קיבלת No Man's Land.
אלעד: מה שאתה מתאר כאן, שיש פחות אכיפה נגד נערי גבעות, נגד קיצוניים, אלימים, זו רק תחושה? או שזה גם ממש מגובה במספרים?
יוסי: כן, זה מדברים על מספרים. בוא נלך ל-2023. מחוז ש"י עצר 129 פעילים בחשד לעבירות טרור ופשיעה לאומנית, ביחד עם השב"כ. זה כבר ירידה של 30 אחוזים ביחס ל-22', שנה קודמת, אז היו 180 פעילים שנעצרו. דרך אגב, מכל המעצרים האלה, בסוף אנחנו מדברים על כתבי אישום בודדים, למרות שהייתה עלייה במקרים של האלימות. אם נלך ל-2024, מתחילת השנה, בחציון הראשון, נרשמו 42 מעצרים בלבד, זה ירידה של יותר מ-50% בחישוב שנתי. וזאת חרף העלייה שבמספר המשתתפים באירועים האלימים, והיו לנו לא מעט דוגמאות של חווארה ואחרים, שאתה רואה לא עשרות, לפעמים מאות אנשים מתפרעים. ואלו המספרים, כך שהמסקנה היחידה המתבקשת מזה, זה לא שהמשטרה נעלמה, זה לא שהיא החליטה, אתה יודע, לשים את זה בצד, היא החליטה להתעלם לחלוטין.
אלעד: שנייה, אבל הרי יש שם שוטרים, נכון? יש תחנות משטרה, יש מטה מרכזי במרחב, אנחנו מניחים שכל השוטרים האלה לא יושבים פשוט בתחנה מובטלים. אז אם הם לא מטפלים ולא אוכפים עבירות של מתנחלים קיצוניים במרחב, מה הם כן עושים?
יוסי: אפשר לטפל בדברים אחרים, זו לפחות הטענה של ימ"ר ש"י, "אנחנו עכשיו קובעים את המדיניות שלנו, ואנחנו נתעדף דברים אחרים, נושאים אחרים, שנשׂים בראש סדר העדיפות. העניין הלאומני הוא לא בעיה שלנו, הוא בעיקר בעיה של השב"כ. אנחנו רואים את זה", ואומרים את זה בשיחות סגורות, חלקם, "כצורך להגן על האוכלוסייה היהודית". הרי בסוף בכל אירוע כזה, שהיה מחווארה וגיתית והלאה, תמיד יש ויכוח, מי התחיל? איך התחיל? זה הרביץ להוא, אלה המתנחלים באו להחזיר לאלו, והמשטרה רואה את עצמה במחוז הזה, קודם כל כמגנה על הצד היהודי, לאחר מכן אוכפת את החוק בצורה שוויונית בשאר הנושאים.
אלעד: אלו דברים שממש נאמרו, יוסי? כלומר, שוטרים אמרו, "אנחנו שם כדי להגן על יהודים"?
יוסי: הם לא אומרים את זה בצורה הזאת, ולא תמיד באופן ישיר, אבל המסר שהם מעבירים הם שיש לנו סדר עדיפות חדש, ובסדר עדיפות שלנו, האירועי פשיעה לאומנית של היהודים, היא לא תמיד, אתה יודע, למעלה. לא תמיד יש לנו אפשרות לעשות את זה, אנחנו נעשה את מה שאנחנו יכולים. אם השב"כ רוצה, שהוא יעשה את הדברים שלו. דרך אגב, המצב נהיה כל כך חמור, כאשר השב"כ לאט לאט הפסיק להעביר מידע למשטרה, או לשתף פעולה בצורה מלאה, מתוך חשש ממשי שהחומרים האלה יודלפו לאנשי בן גביר, לאנשי הימין הקיצוני, ויעברו הלאה. השב"כ עבר לעבוד עם הצבא ותחתיו מג"ב. ולמה זה שונה מג"ב והמשטרה? כי מג"ב בשטחים כפופים ישירות לצה"ל. ושצה"ל נותן פקודה, זה מתבצע מיד, אין אפשרות לשנות את סדר העדיפות, או להגיד "כן בא לי", או "בא לי מחר". ואז השב"כ עובד דרך מג"ב ומנסה ליישם את המדיניות אכיפה שוויונית, דרכם, פשוט מאוד במקום לשנות את המשטרה, או להילחם, או לרתום אותם, שמים אותה בצד.
אלעד: והדבר הזה גם, אני בטוח, מאוד מפריע לעבודה במחוז. העובדה שכבר אין תיאום, אין שיתוף פעולה הדוק בין השב"כ לבין המשטרה. אבל אתה יודע, זה גורם לי לחשוב על משהו, כי בשטח כזה, שבו פועלים בעצם כל מנגנוני הביטחון של ישראל, אפשר להניח שאם המשטרה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות בטיפול בפורעים ובעבריינים יהודים, אז יהיה שם גוף אחר שכן יעשה את זה, יש הרי גורמים אחרים ביהודה ושומרון, שגם נועדו לשמור על הביטחון ועל השקט.
יוסי: יש גורמים אחרים, כן, אבל אמורה להיות חלוקת סמכויות. כל גורם אמור לעשות את שלו, ואמור להיות שיתוף פעולה ביניהם. וברגע שגורם אחד, במקרה הזה משטרת ישראל, מוריד הילוך בצורה כל כך דרמטית, ומוריד הילוך גם מעבירות מאוד ספציפיות, זה לא שמישהו אחר ייכנס לשם. מישהו אחר אולי יכול לחפות, לגבות, אבל את העבודה הממשית של המשטרה בתחום הזה, אין מישהו אחר שיעשה. אוקיי? לא כרגע, ולא מבחינת הסמכות, וכי גם לא מבחינת היכולת, אני לא רואה את השב"כ שולח את היחידה המבצעית שלו שנועדה לדברים אחרים, להתחיל לעשות מעצרים. ורכזי שב"כ, אתה יודע, בסוף עובדים די לבד או עם מאבטח, והם לא מתחילים לרדוף אחרי כל מיני נערי גבעות שזורקים אבנים. זה צד אחד, שאין מישהו אחר שיעשה את זה, ומהצד השני, אני מזכיר לך משהו שאמרנו בהתחלה, כל אירוע קטן פה, הוא נפיץ, ויש לו משמעות לגבי מדינה שלמה, לגבי השטחים. לפעמים, אתה יודע, אפילו רחב יותר לגבי מזרח תיכון, או התגייסות בעולם הערבי, על אירועים נורא ספציפיים שקורים שם. זה יכול להיות משהו קטן: מרכב מסוים, במקרה הזה של נשים בדואיות שנכנסו לתוך התנחלות, ושרפו להם את הרכב, היכו אותם והבריחו אותם.
[הקלטה] אישה בדואית: "אלה מחבלים, עשו לנו פיגוע. עשו לנו משהו. בחיים אנחנו לא נשכח את זה. אלוהים נתן…"
יוסי: דבר כזה, בקלות יכול להדליק לך את הנגב, משם הם הגיעו. ואני לא בטוח שכולם מבינים את המשמעות של כל אירוע כזה. אני שמח, לפחות בינתיים, ששום דבר לא התפוצץ לנו בפנים.
אלעד: כן, אמרת בינתיים, כי יש כבר צבר מקרים שבהם נטען, ואפשר לראות באופן מאוד ברור, שהמשטרה לא בדיוק עושה את מה שהיא אמורה לעשות שם, במחוז ש"י. כי האמריקאים בחודשים האחרונים הרגישו שהם צריכים להטיל סנקציות, והאירופאים הצטרפו. גם כדי לאותת שלא מספיק נעשה, הם עשו את זה נגד קבוצות קיצוניות בדיוק שם, ביהודה ושומרון. יש ביקורת ולחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו בנושא הזה ממנהיגים אחרים בעולם. ומדיניות, גם אם לא רשמית, מה שתצטייר כמדיניות של אי-אכיפה, עלולה מאוד לסבך את ישראל. יש כבר שורה של אירועים שבהם נראה די ברור, שבמקרה הטוב האכיפה היא מינימלית.
יוסי: שישה ימים, לדוגמה, אחרי פרוץ המלחמה, מפקד מחוז ש"י הקודם, ניצב עוזי לוי, יושב בלשכה של אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס. תוך כדי הפגישה הזו מתפרסם תיעוד, אירוע ירי של מתנחל, בצעיר פלסטיני, כמעט מטווח אפס.
[הקלטה - נשמעות צעקות, ירייה, צעקות]
איש: "הלו"
מוקדנית משטרה: "כן."
איש: "מישהו מדבר ערבית?"
מוקדנית משטרה: "לא, מה קרה?"
איש: "המתנחלים ירו בבן אדם בתוך הבית שלו."
מוקדנית משטרה: "ירו בבן אדם בתוך הבית שלו? איפה?"
איש: "כן, ליד הבית שלו, בא-תוואני ליד כפר מעון."
מוקדנית במשטרה: "איפה זה נמצא?"
איש: "מעון, דרום הר חברון."
מוקדנית משטרה: "מעון. דרום הר חברון."
יוסי: הסרטון הזה נחשף על ידי ארגון בצלם ורואים שם בסרטון חייל צה"ל שעומד בצד, צופה, לא מתערב. לאלוף, גם לניצב, ברור שזה אירוע חמור. לוי מבטיח לפחות לטענת הנוכחים שם שהאירוע הזה יטופל. קח פרק זמן של חקירה, כמה זמן אתה חושב חקרו את אותו אדם? 20 דקות. 20 דקות של חקירה, שזה משהו כמו "בוקר טוב, מה שלומך, איך אתה מרגיש ויאללה ביי", ואז הוא שוחרר. כתב אישום גם לא היה, וזה על אירוע חמור, שאתה יודע, שברמה האישית, מפקד המחוז התחייב לפני אלוף הפיקוד, שראו ביחד את הסרטון, לטפל בו. בוא נלך לחווארה, פברואר 23'.
[הקלטה] מגישת חדשות: "חשד לפשע שנאה, הלילה בכפר חווארה. על פי עדויות של תושבים בכפר, קבוצת מתנחלים נכנסה אמש בשעה 11 בלילה לתוך הכפר, הם יידו אבנים לעבר בית והשחיתו כלי רכב. כתבנו אוהד חמו מוסר…"
יוסי: מחבל פלסטיני רצח שני צעירים, תושבי הר ברכה. לאחר מכן החלו פעילים של ימין קיצוני, נכנסו לעיירה, שרפו בתים, מכוניות, כ-100 אנשים נפגעו, פלסטינים, נפגעו משאיפת עשן. ומתוך כמות כל כך גדולה של מתנחלים שאחראים לאירועים האלו, עשרה צעירים בסך הכל נעצרו בהתחלה, תשעה מהם שוחררו והועברו למעצר בית. כתבי אישום עדיין אין, וזה אירוע חריג מאוד. אני מזכיר לך, היו לנו שידורים ישירים שם, מהערב, מהלילה. היו דיווחים בכל הרשתות הערביות במזרח התיכון, סביב אירועי חווארה. היה מי שאמר ש… אצלנו בממשלה, צריך לשרוף אותם, והיו עוד דברים קשים. ובסוף, ברמה הפלילית, יש לך אנשים שיצאו מהבית, שרפו מכוניות, שרפו בתים של פלסטינים, פגעו בהם, פצעו אותם, ולא קרה להם כלום. ויש מקרה שקשה להתעלם ממנו, ההשפעה של בן גביר, היו גם פרסומים סביב העניין הזה, התקיפה של נהגי משאיות פלסטינים שהובילו ציוד הומניטרי לעזה.
[הקלטה] מפגין: "אנחנו במחסום תרקומיא. תראו, חבר'ה פה, לא מפחדים. בחורות, בחורים. איזה יופי, עוצרים את המשאיות של החמאס, ימח שמם."
יוסי: אז חלק גדול מהם עברו בדרום המחוז, מחוז ש"י, לאזור בית ג'וברין, והחוצה לעזה. ואז מתנחלים, קבוצות שונות של פורעים, חיכו למשאיות, תקפו את הנהגים, שרפו את הציוד בחלק מהמקרים, פיזרו אותו ברחבי האזור. ושם, גם כן, עקבנו אחרי מספר התיקים, מספר תיקי החקירה, מספר כתבי האישום שהוגשו. גם זה שואף לאפס. הייתה גם טענה שפורסמה אז בעיתון "הארץ", שאיתמר בן גביר בעצמו, עשה שיחת טלפון לאחד מהקצינים המעורבים שם, ושאל, "למה צריך בכלל ללוות את המשאיות האלו? שהצבא יעשה את זה אם הוא רוצה כך". וזה אומר שמצד אחד, יש דרג מדיני, שהחליט א', להכניס משאיות וללוות אותן, מהצד השני, יש גוף משטרתי, שלא מבצע את מה שאמור לבצע. יש לך גם דוגמה נוספת של מפקד השב"ס, שבעצמו, איש שמונה על ידי בן גביר, כמובן, בא לבקר את עמירם בן אוליאל, הרוצח של משפחת דוואבשה בכלא, לאחר מכן מעביר אותו מאגף המבודד לאגף אחר. אז אתה מעביר פה לאותה אוכלוסייה, בסוף עבריינית, עוד מסר. לא רק שאנחנו לא נאכוף את החוק עד כמה שנוכל בשטחים נגדכם. גם אם חלילה מישהו יעצר, יהיה כתב אישום, אפילו ישב בכלא, נדאג לכם גם שם, בסוף הדרך, לתנאים יותר טובים, לא תהיו בבידוד, יהיו פגישות, יהיו רבנים. והמסר הזה הוא מאוד בעייתי, כי הוא נקלט על ידי קבוצה שלמה של אנשים שמרשה לעצמה לעשות דברים שאחרים אפילו לא חולמים עליהם.
אלעד: אז מה אומרים במשטרה על כל הטענות האלה שעלו כאן? אני מניח ששם בטח לא אומרים שמדובר במדיניות, בין אם רשמית ובין אם לא.
יוסי: תראה, במשטרה באופן רשמי מכחישים, אפילו בלשכת בן גביר אומרים שזה דיבה, השר לא מתערב בחקירות, הוא לא מקדם את שינוי המדיניות שלו בשטחים, בצורה משמעותית, אלא הטענות הן שבסוף מדובר בגופי חקירה שמסתכסכים ולא תמיד משתפים פעולה, וימ"ר ש"י רשאי לקבוע את הסדר העדיפות שלו. זה ברמה הרשמית, זה המסרים שמועברים לנו, זה המסרים שמועברים לייעוץ המשפטי שמקבל את התלונות ובודק, ורוצה לדאוג שתהיה אכיפה שוויונית בכל רחבי ישראל, וגם במקומות שישראל השתלטה עליהם ומנהלת את השלטון שם. בצד השני, מקבלים את המסרים אחרת לגמרי. השר הוא משלנו, הוא ידאג שלא יענישו אותנו, הוא ידאג שלא יחקרו, וגם אם חלילה נעצר ונגיע לכלא, מי שיהיה שם בתוך הכלא יקבל תנאים ראויים. דרך אגב, אנחנו רואים את זה אפילו בסרטונים, אתה רואה קבוצות של מפגינים, אפילו ב… בתל אביב, במקומות אחרים, שהם קוראים להם, "אנחנו הבן גביריסטים", דהיינו, הקשר בינינו לשר הוא ישיר, ואנחנו מאמינים שזה מה שיגן עלינו. אפילו שזה בניגוד לחוק. המסר הכפול הזה, מאוד מאוד בעייתי, עלול לעלות ביוקר, למזלנו, פיצוץ גדול עדיין לא קרה, וזה לא אומר שזה לא יקרה מחר.
[מוזיקת סיום]
אלעד: יוסי מזרחי, תודה.
יוסי: תודה אלעד.
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל, דני נודלמן ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments