אחד ביום - השפה הסודית של הצמחים

האם יכול להיות שבאינטרקציה הבלתי פוסקת בין צמחים וחיות, הצמחים פשוט יושבים חרשים ואילמים בזמן שהחרקים הם שעושים את כל העבודה? זו רק אחת מהשאלות שעמדו בבסיס שיתוף פעולה יוצא דופן בין חוקר עטלפים וחוקרת אבולוציה מאוניברסיטת תל אביב, שותפות מחקרית שנמשכת כבר למעלה מעשור. יחד, הם חתומים על כמה מהתגליות המסקרנות ביותר בתחום. הפעם אנחנו עם פרופ׳ לילך הדני, חוקרת אבולוציה וצמחים מהמחלקה למדעי הצמח, ופרופ’ יוסי יובל, נוירואקולוג מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח. אחרי שהראו לעולם שצמחים אינם אילמים – כשהצליחו להקליט קולות שמשמיעים צמחים במצוקה – כעת הם רושמים פריצת דרך נוספת: במחקר ראשון מסוגו הוכיחו שיש מי שמקשיב לקולות האלה – ולא רק מקשיב, אלא מקבל החלטות קריטיות על סמך המידע הקולי שמשדרים הצמחים.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 23/07/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום רביעי, 23 ביולי, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏[הפסקה ארוכה]

‏יצא שאמרתי כאן כבר כמה דברים מוזרים. אפילו הזויים. כאילו, רק בשבוע שעבר שאלתי בקול רם אם סופרמן נימול, כן? אבל למרות זאת אני בספק אם בכמעט חמש שנות "אחד ביום", אמרתי משהו מוזר כמו זה:

‏[מוזיקת רקע]

‏בפעם הבאה, שתהיו בגינה, בפארק, בשדה, קחו בחשבון שהם, הצמחים, יכולים אולי לשמוע אותכם. ויותר מזה, אתם חושבים ששקט לכם שם בטבע? אז זהו, מתברר שהצמחים יכולים גם לדבר.

‏[צליל מעבר]

‏טוב, עשיתי כאן את מה שאנשי תקשורת עושים לא פעם - קליקבייט. הוצאתי מההקשר. עשיתי סנסציה מוגזמת, תהרגו אותי, אני מודה. אבל אני גם לא לגמרי מגזים, אני לא לגמרי מטעה. הנה, תשמעו בעצמכם. [חריקה צורמנית] זה הצליל שמפיק שדה תירס. וחכו, כי יש עוד. [נקישות] זו הייתה חיטה. [מוזיקת רקע] וזה, לדוגמה, הצליל של הגפן. [רחש מונוטוני]

‏התגליות האלה, שצמחים במרכאות "שומעים" ובמרכאות "מדברים" הן של שני חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב: פרופסור לילך הדני, שהיא חוקרת אבולוציה וצמחים מהמחלקה למדעי הצמח, ופרופסור יוסי יובל, נוירו-אקולוג מבית-הספר לזואולוגיה ובית-הספר סגול למדעי המוח. התגליות שלהם מטריפות את העולם. ואני ממש לא מדבר רק על עולם חוקרי וחובבי הצמחים.

‏אז הפעם, פרופסור הדני ופרופסור יובל יספרו לנו איך הם התחילו לדבר עם צמחים.

‏[מוזיקה מתגברת ומסתיימת]

‏פרופסור יוסי יובל עבר חתיכת דרך, חתיכת מסע, עד שהגיע לקולות של הצמחים. המסע הזה התחיל בכלל במקום אחר.

‏פרופ' יובל: אז אני בתור ילד תמיד אהבתי חיות, ושיחקתי עם חיות, והיו לי חיות, והייתי קצת אצל וטרינרים, ואחר-כך חשבתי שאני רוצה להיות צלם חיות, ובאוניברסיטה הבנתי שבעצם מה שאני רוצה לעשות זה לחקור חיות. תוסיף לזה שלמדתי ביולוגיה ופיזיקה, אז מאוד חיפשתי משהו שישלב את הדברים. ואז, to make a long story short, נחשפתי לעולמם של העטלפים ופשוט הלכתי על זה.

‏אלעד: העולם של העטלפים הוא עולם מלא בסאונד, בקולות. [צפצופים קצובים עם צפצוף עדין ברקע] ככה נשמע עטלף כשהוא משתמש בהדהוד של הקול שלו, בסונר שלו, כדי לראות את העולם ולהתמצא בסביבה. וכדי לחקור עטלפים, פרופסור יובל היה חייב לחקור צלילים.

‏פרופ' יובל: למעשה, זה כמו מכ"ם. הם משדרים את הקולות, הקולות חוזרים מהסביבה, והם באמצעות המוח מעבדים אותם ומקבלים החלטות. בעצם את הדוקטורט שלי אפשר לומר שעשיתי… [מגחך] ממש ניסיתי לחקות עטלף, כן? לעשות חיקוי של עטלף. בעצם הייתה לי מכונה ענקית. זה היה באיזשהו כפר בדרום גרמניה שנקרא טובינגן. הייתה לי מכונה ענקית כזאתי שאני צריך להוביל אותה עם בטריה ענקית שאני צריך להוביל על כיסא גלגלים מרוב שהיא כבדה, שיודעת לשדר קולות כמו עטלף, ממש קולות של עטלף.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: תודו שלא ידעתם שלפני כמעט 20 שנה הסתובב לו בכפר בגרמניה אקדמאי ישראלי עם כיסא גלגלים ועשה קולות של עטלף. הנה, כבר "אחד ביום" לימד אותכם הפעם משהו חדש. אבל לענייננו: המטרה של המחקר הייתה לבדוק אם כשהעטלף שולח צליל לאוויר, צמחים שונים יחזירו לו הד שהוא שונה. האם, למשל, כשעטלף משגר צליל שפוגע בעץ, העץ הזה יחזיר לו הד שייחודי רק לו? האם העטלף יוכל בעזרת ההד שחוזר מהעץ, לדעת שזה העץ שבו צריך לפנות ימינה כדי להיכנס למערה?

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏פרופ' יובל: והצלחנו להראות שאנחנו מבחינים בין עצים שונים, זאת המשימה שבדקנו. הראינו… בעצם היו לי עצי תפוח ועצי אשוח ושדה תירס, כל מיני צמחים שאופייניים יחסית למרכז אירופה, וראיתי שלפי הקול… אני יכול להפריד ביניהם לפי הקול, שוב, לפי הקול של ההחזר שלהם בעצם, של ההד.

‏אלעד: לפרופסור יובל הייתה אז תובנה אחת, ראשונית, בסיסית: לצמחים יש יכולת לייצר הד ייחודי מצליל שמופנה אליהם. היו עוד כל מיני תובנות בדרך. יש צמחים שממש יכולים להשתנות פיזית כדי למקסם את היכולת להפיק הד חזק יותר, למשל. אבל זו בגדול הייתה המסקנה.

‏במקביל, בכלל בלי קשר, פרופסור לילך הדני, חוקרת אבולוציה, הגיעה למחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב, והייתה שאלה אחת שפשוט הטריפה אותה, שאלה שהיא הסתובבה איתה כל הזמן.

‏פרופ' הדני: אתה יכול לחשוב שצמחים וחיות, יש להם בעצם המון רמות של אינטראקציה. חיות אוכלות צמחים, חיות מאביקות את הצמחים, חיות מפיצות את הזרעים של הצמחים, וכל החיות האלה עושות קולות ומגיבות לקולות [מוזיקת רקע] ובתוך כל זה הצמחים אמורים לשבת חירשים ואילמים. וזה לא התקבל על דעתי בכלל. וחיפשתי כל מיני הסברים שיכולים להיות ל-למה שצמחים יהיו חירשים ואילמים, ולא מצאתי שום רמז להסבר כזה.

‏אלעד: איך יכול להיות, היא שאלה את עצמה, שבמשך אלפי שנים, עשרות אלפי שנים, האבולוציה לא פיתחה לצמחים יכולת לתקשר גם באמצעות צלילים? יש הרי לא מעט אינטראקציה בין חיות לבין צמחים. חיות משתמשות בצלילים, אז זה היה הגיוני מבחינה אבולוציונית שמתישהו גם צמח יפתח מוטציה עם יכולת דומה. זה יהיה עבורו יתרון עצום, ואז התהליך האבולוציוני יהפוך את היתרון הזה, את היכולת הזו, לנפוצה אצל צמחים אחרים. [מוזיקת רקע מסתיימת] פרופסור הדני פשוט לא הצליחה למצוא הסבר הגיוני אחד, ל-למה דבר כזה לא קרה?

‏פרופ' הדני: בעצם תחשוב שיש כאן משאב לא מנוצל. בעצם, הצלילים שנמצאים באוויר כוללים מידע, שהצמח היה יכול להשתמש בו. עכשיו, הצמח דווקא חשוב לו להבין את הסביבה שבה הוא נמצא. אין לו את האפשרות לקום וללכת אם הסביבה לא מוצאת חן בעיניו, ולכן הוא צריך להתאים את עצמו לסביבה הזו, ואז לבזבז את המידע הזה ולא להתייחס אליו, היה יכול להיות דבר מאוד לא אדפטיבי [מוזיקת רקע] ולכן התחלתי לחשוב שצריך לבדוק את העניין הזה.

‏אלעד: בשלב הזה, די במקרה, לילך ויוסי נפגשו.

‏פרופ' הדני: יוסי אמר שהוא חוקר ביו-אקוסטיקה, ואמרתי לו: "אה, יש לי איזו פרדיקציה משוגעת לגמרי בביו-אקוסטיקה".

‏פרופ' יובל: אני לא זוכר בדיוק, אבל אני זוכר שהיא שואלת אותי משהו כמו: "רגע, ואתה יודע להשמיע את הקולות האלה? ואתה יודע להקליט את הקולות האלה?" ואמרתי שכמובן שכן, זה מה ש… זה מה שאנחנו עושים, ואז היא סיפרה לי באמת על ה… על הרעיונות שלה.

‏פרופ' הדני: שיתוף פעולה בין אנשים שחוקרים צמחים, ואנשים שיש להם, נניח, מיקרופונים אולטרסוניים ועוסקים באקוסטיקה הוא לא דבר טבעי במערכת, כי האנשים האלה לא יושבים באותה מחלקה בדרך כלל.

‏[מוזיקת רקע]

‏פרופ' יובל: באמת היה חסר החיבור הזה בין דיסציפלינות, כן? מישהו שיודע לעבוד עם קול ומישהו שיודע לעבוד עם צמחים.

‏[מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע]

‏אלעד: נוצר שיתוף פעולה שכבר הבנתם, הוא חריג בתחום. והם החליטו לרתום אותו בהתחלה כדי לבדוק תזה שהייתה… די הזויה. הכותרת שייתן לה איש תקשורת יהיה: "האם צמחים שומעים?" החוקרים יגידו לכם ששאלת המחקר הייתה: "האם צמחים יכולים להגיב לצלילים בצורה אדפטיבית?" במילים פשוטות, הם בדקו אם כדי למשוך בעל-חיים אליו לתהליך האבָקה, צמח שקולט רעש של זמזום שעושה דבורה, ישנה משהו בהתנהגות שלו, בהשוואה לצמח שלא יקלוט צליל כזה.

‏פרופ' הדני: ואז היינו צריכים לבחור צמח. ורצינו צמח שגם יש לו הרבה צוף וגם קל למדוד ממנו את הצוף וגם גדל בארץ, גם בחוץ, ואפשר לגדל אותו בפנים. היו לנו כל מיני דרישות טכניות כאלה, ומצאנו את "נר הלילה". הפרויקט הזה בעצם הוביל למאמר הראשון, שבו הראינו מצד אחד שהצמחים מגיבים לקולות של המאביקים, ואפילו הראינו שבמקרה של נר הלילה, הפרח עצמו מתפקד כמין אוזן חיצונית. כלומר, הוא האמפליפייר של הקול, במובן שהחלק בצמח שבו גלי קול שעוברים באוויר הופכים להיות רטט של רקמה צמחית, של עלי הכותרת.

‏פרופ' יובל: הנוכחות של א… של הקול הזה, של הצליל הזה, גורמת לצמח לרעוד. ממש הקלטנו את זה עם לייזר והראינו את זה, והרעידות האלה יכולות לגרום לכל מיני תגובות פיזיולוגיות בצמח, כולל שחרור של סוכר, לצוף.

‏אלעד: הצמח שקלט את הצליל של הדבורה, ייצר צוף מתוק יותר מאשר הצמח שלא קלט את הצליל. הצמח שינה את ההתנהגות שלו, את המרכיבים שלו, רק כי, שוב, במרכאות, הוא "שמע" צליל. [לאט ובהדגשה] צמחים - הם לא חירשים. זו הייתה תגלית מרעישה, ותסלחו לי על משחק המילים. אבל אותי זה ממש הלהיב ולכן בהתלהבות שאלתי: "איך זה הרגיש לכם להבין כזה דבר?"

‏פרופ' הדני: אממ, זה היה מגניב.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: טוב, זה לא שהיא לא התלהבה, אבל פרופסור הדני פשוט יודעת כבר את מה שאנחנו עדיין לא יודעים, שהמחקר שגילה שצמחים קולטים צלילים היה רק ההתחלה, זה היה רק החלק הראשון בתגליות מטורפות לא פחות.

‏פרופ' הדני: ובעצם, בעוד הפרויקט הזה רץ, הרצנו גם את הפרויקט היותר פרוע.

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[מוזיקה מתגברת ומסתיימת]

‏[חסות]

‏אלעד: אחרי שהוכיחו, שוב - בשפת איש תקשורת - שצמחים יכולים לשמוע, השלב הטבעי הבא היה לבדוק אם - שוב, אני משתמש פה בשפה של איש תקשורת - החוקרים ממש לא יאהבו את זה שאני מדבר ככה, אבל הם החליטו לבדוק אם צמחים יכולים גם לדבר.

‏פרופ' יובל: סטודנט משותף שלי ושל לילך, צוקי חייט, 11/51 התחיל לעבוד על הקלטה של צמחים. פשוט להקליט, לשים צמח בתוך תא אקוסטי אטום, עם מיקרופונים על-קוליים, וחוזר ואומר: "יש קליקים". [נשמעים קליקים] עכשיו אני, שוב, אני איש שעוסק באקוסטיקה של… ביואקוסטיקה הרבה שנים, קליקים יש תמיד, אז אני אומר לו: "לא… לא סביר", ואני מודה, אני כאילו לא קונה את זה כל כך. אנחנו מתחילים לעשות ניסוי מאוד-מאוד מבוקר, גם אוטמים היטב את הסביבה. ויותר חשוב, בגלל שאנחנו חוששים שהרעש הוא פנימי, שזה מה שקורה הרבה פעמים בדברים כאלה, כלומר, המערכת עצמה מייצרת את הרעש, אנחנו מקליטים עם שני מיקרופונים בלתי תלויים. נכון? כי אם אנחנו נראה את אותו סיגנל בשניהם, אז אה זה כבר דַי, דֵי א… כן? [מוזיקת רקע] נועץ את המסמר האחרון. ואכן זה קורה.

‏[נקישות, המוזיקה נמשכת]

‏אלעד: תרשו לי טיפה'לה לסבך את המצב וכבר לא לדבר כאיש תקשורת. לא רוצה לומר שהמחקר גילה שצמחים מדברים. אני רוצה לנסות להיות קצת יותר מדויק. המחקר גילה שצמחים מפיקים צליל. מה ההבדל? אני אסביר. לא ברור אם זה קורה באופן יזום או לא. תחשבו על בן-אדם. בן-אדם יכול לבחור לדבר, ליצור צליל. אבל בני-אדם גם מייצרים צלילים לא רצוניים, כשהבטן שלנו, למשל, מקרקרת בקול. אז בין אם הצמחים בוחרים לייצר את הצלילים, בין אם הם מדברים, או אם הם מייצרים את הצלילים פסיבית, העובדה שהמיקרופונים במעבדה של לילך ויוסי קלטו את הקליקים האלה שהצמחים ייצרו, אמרה משהו שעד אז לא היה ידוע בעולם: הצלילים שצמח מפיק נישאים באוויר. כלומר, יש מי שתאורטית, לפחות, מסוגל אולי לשמוע אותם.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏פרופ' יובל: אז אתה רואה שאנשים תיארו במשך עשרות שנים תופעה, לפחות אחת, שנקראת קוויטציה, שהיא תופעה שבה כשהצמח מתייבש, למשל, נוצרות בועיות אוויר, וכשנוצרת בועית אוויר, זה מלווה ב"פּאק", מין כזה, משהו כזה [משמיע קליק בלשון] אגב, צריך לומר, התדרים שהקלטנו הם בסביב ה-50 קילו-הרץ, שזה מאוד גבוה, זה תדרים שהאדם לא קרוב אפילו לשמוע. אף אחד לא עשה את הקפיצה הבאה של לומר: "רגע, אם הצמח תוֹנֵד, אז יש סיכוי טוב שהאנרגיה הזאת עוברת לאוויר ושאפשר להקליט, לשמוע אותה ממרחק", שזה בעצם… בעצם, אם אתה חושב מבחינה טכנולוגית, זאת הקפיצה שלנו. אז גם אם יש תהליך שהוא לא וולונטרי, הוא לא רצוני, הצמח לא שולט בו בכלל, אוקיי? אבל הוא מייצר קולות והקולות האלה מכילים מידע…

‏אלעד: אני אמשיך עם דוגמת הבטן המקרקרת. יש דוגמאות אחרות של צלילים לא רצוניים שגוף האדם עושה, אבל זו הכי סבירה ונעימה שיכולנו לחשוב עליה. בכל מקרה, תחשבו שהבטן שלכם מקרקרת. הצליל יוצא מהגוף שלכם החוצה, ובצליל הזה יש מידע. במקרה הזה המידע הוא שאתם רעבים. אז זו הייתה השאלה עם צמחים. החוקרים כבר גילו שצמח יכול להפיק צליל, ואז הם גילו משהו שהוא אפילו יותר מגניב מזה - בצליל יש מידע.

‏פרופ' יובל: הראינו, כמו שאתה אומר, שזה נישא, אפשר לשמוע את הקולות האלה, את הצלילים האלה, ממרחק. מרחק זה יכול להיות חצי מטר, אבל הכוונה היא מבחוץ, והראינו שהם תלויי קונטקסט, תלויי הקשר. למשל, כשהצמח מתייבש, כשאנחנו מייבשים אותו, קצב יצירת הצלילים האלה עולה משמעותית מאוד. [נקישות שהולכות ונעשות מהירות]

‏או, למשל, כשאנחנו חותכים ענף, אז הקצב עולה. או, למשל, הראינו ששני צמחים שונים יפיקו צלילים טיפה שונים אלה מאלה. וכל זה, שוב, אפשר להסביר את זה פיזיקלית. אם אם התהליך הוא אכן קשור לאותן בועיות אוויר שדיברנו עליהן, אז קוטר צינורות, זה הכל נוצר קורה בצינורות הולכת המים של הצמח, וקוטר הצינורות ישפיע על התדר המדויק.

‏אלעד: "זה מדהים", אני אמרתי ליוסי. [לאט ובהדגשה] צמח - במצוקה - ייצר - צליל - שונה. זה ממש כאילו הצמחים… יוסי כבר קלט בדיוק את מה שרציתי להגיד כאן.

‏פרופ' יובל: נכון… אני רק כדי, אתה יודע, לא להיכנס לפינה הזאת של "צמחים בוכים", שכל התקשורת העולמית ככה היא דיווחה על זה, הייתי אומר: "פולט קולות" או משהו כזה פסיבי יותר, כן? כדי שלא נחשוב שיש שמה איזשהו רצון של הצמח.

‏אלעד: אתם יודעים, ככה זה, איש תקשורת לעומת חוקרים. אבל כן, כשהתגליות של שני הפרופסורים התחילו להיערם, באמת התקשורת העולמית נדלקה. ולא רק התקשורת.

‏פרופ' יובל: הרעש שזה עשה, כמובן, [צוחק קלות] עשה המון-המון רעש. אתה יודע, בין אם זה כל תוכניות הסטנדאפ בארצות הברית…

‏[הקלטה]

A Stand-up artist: “…according to new research, stressed plants make ultrasonic clicking noises which researchers recorded by putting microphones next to living plants. [slowly] Worst - podcast - ever…” [Audience laughing]

‏[הסטנד-אפ ממשיך להישמע ברקע]

‏פרופ' יובל: אתה מקבל המון-המון פניות מאנשים אחרי אחרי פרסום כזה, בין אם זה אנשים שרוצים להקליט את הקולות של הצמחים במרפסת שלהם כדי להשקות אותם טוב יותר, בין אם זה אנשים שאומרים לך: "תמיד ידעתי", בין אם זה אנשים שאומרים לך: "אני גם מריח כל מיני דברים", ורוצים שתעזור להם לחקור את זה. באמת אתה מקבל אין ספור פניות שזה בסך הכל, אתה יודע, חלק נחמד מהתהליך הזה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: אז השלב הבא בניסויים, אחרי שהתברר שצמחים מפיקים צלילים שנישאים באוויר ושבצלילים האלה יש מידע, השלב הבא היה להבין אם בצד השני יש מישהו שיכול לקלוט את המידע הזה. האם יש בעל חיים שמסוגל להבין את המידע? בני-אדם לא מסוגלים לשמוע את הצלילים שמייצרים הצמחים כי הם מופקים בתדר גבוה בהרבה מזה שהאוזן האנושית יכולה לקלוט. רק אחרי שעושים טיפול אלקטרוני אפשר לתרגם את הצליל לקליקים האלה שאנחנו, בני-האדם, מסוגלים לשמוע [מוזיקת רקע מסתיימת]. אז היה צריך למצוא חיה שכן תוכל לשמוע את הצלילים וחיה שהחוקרים יוכלו לבדוק אם היא גם מבינה את הצלילים.

‏פרופ' יובל: החלטנו ללכת על עשים. יש הרבה עשים ששומעים תדרים על-קוליים, ממש בתדרים האלה. החלטנו ללכת על עש שנקרא Egyptian cotton moth, שיש לו שם קצת מוזר בעברית וגם קצת ארכאי, שהוא עש מזיק, קטן, לא, לא כל-כך יוצא דופן למראה. אבל עובדים איתו במכון וולקני, כן? זה שת"פ שנעשה עם מכון וולקני, בגלל שהוא עש מזיק, ולכן הייתה לנו גישה אליו. אגב, ההיפותזה, אחת ההיפותזות המובילות היא שהם פיתחו במהלך האבולוציה יכולת שמיעה כזאתי כדי להתחמק מהעטלפים, אוקיי? הם שומעים את העטלפים ובעצם יודעים ככה לברוח מהם. יש להם אוזן מאוד פשוטה בחזה, יש להם ממברנה, כמו עור התוף שלנו, קטנטנה, ואנחנו יודעים שהם יודעים לשמוע את התדרים האלה.

‏אלעד: יפה. אז מה שהם עשו, הם לקחו עש ממין נקבה - עשה - ושמו אותה בתוך תא. בצד אחד, רמקול ששידר צליל של צמח מתייבש, זה צליל חזק יחסית, ובתדירות יחסית גבוהה. [חריקה צורמנית] בצד השני, כלום. נאדה. התברר, שהעשה בחרה להטיל ביצים בצד של הרמקול. רק על סמך הצליל, היא הבינה כאילו יש שם צמח והיא קיבלה החלטה על סמך המידע הזה. החוקרים עשו את הניסוי שוב, ושוב.

‏פרופ' יובל: אנחנו חוזרים על זה עם כ-50 עשות, ואנחנו מקבלים תוצאה: התוצאה מראה שהעשות מטילות בצד המנגן - בצד שיש בו קולות. שאם תחשוב עליו רגע, זה דווקא הפוך מהאינטואיציה שלנו, כי אנחנו יודעים שהעשה רוצה צמח טרי ולא צמח מתייבש, והקולות הם דווקא קשורים לצמח מתייבש. אוקיי? אבל אותי זה עדיין לא משכנע, כי, כי דברים קורים במקריות גם אם הם חוצים את הרף הסטטיסטי המקובל. אנחנו חוזרים על הניסוי הזה כעבור חצי שנה ואחר-כך שוב כעבור שנה וחצי, אוקיי? ב… ממש בסביבות בלתי תלויות וכולי וזה תמיד חוזר על עצמו, אוקיי? זאת אומרת, אנחנו ממש מראים שהעשות מעדיפות להטיל ביצים ליד הרמקול המנגן קולות של צמח מתייבש.

‏[מוזיקת רקע]

‏פרופ' הדני: זה, זה החלטה אישית ודי משמעותית מבחינת העש. איפה להטיל ביצים זה קובע את גורל הצאצאים, ולכן המידע שגלום בקולות של הצמחים, שאנחנו במקרה הזה משדרים אותם באמצעות רמקול, אבל באופן כללי הוא שימושי מבחינת העש. הוא אומר לו שני דברים בעצם - הוא אומר לו מצד אחד שיכול להיות כאן צמח, הקולות האלה הם אופייניים לצמח, אפילו אם הוא לא מרגיש בצמח עכשיו, יש כנראה צמח בסביבה. ומצד שני, אם הוא בוחר בין צמחים שהם במצב טוב, אז הצלילים האלה אומרים שאולי הצמח הזה בעצם לא במצב כל-כך טוב. אם אתה כבר רואה צמח, עדיף לך צמח שקט.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏פרופ' יובל: כמו שאמרנו, כל הנושא הזה של צמח משמיע קולות בעצם הוא פותח המון-המון-המון אפשרויות. כשאולי האפשרות הכי מדליקה סלאש פרועה היא שאולי יש צמחים שבכלל מגיבים לקולות של צמחים. אז זה פותח עולם חדש של אפשרויות תגובה של הצמח שלא חשבנו עליהם. או, לא יודע, אולי יש צמחים ששומעים ציפורים ומגיבים, כן? המון-המון השערות שאנו יכולים עכשיו פתאום להתחיל לפנטז עליהם ולהתחיל לבחון אותם.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: עכשיו, אני מקווה שאתם אומרים לעצמכם: "אוקיי, עד כאן מאוד מעניין. אבל מה עושים עם זה? מה זה עוזר לי שצמח עושה קליקים ושעשה יודעת להטיל שם ביצים?" או! תחשבו תיאורטית על מערכת שגורמת לפרחים לייצר צוף איכותי יותר, לא באמצעות כל מיני כימיקלים, אלא פשוט עם רמקול שישמיע להם זמזום של מעופף.

‏או דמיינו, למשל, תגלית - תאורטית זה אפשרי - שצמחים מסוימים יפרישו חומר הגנה טבעי אם ישמעו צליל של טורף. אז במקום ריסוס כימי מסוכן, אפשר לשים לידם רמקול. יש המון פוטנציאל, יש המון אפשרויות. חקלאי שיוכל לדעת איזה צמח שלו נמצא במצוקה וצריך טיפול מיוחד על סמך הצליל שהצמח הזה מפיק, יש עולם שלם. וגם בלי כל אלה, אני מבטיח לכם, בפעם הבאה שתעברו ליד צמח, כבר לא תוכלו להסתכל עליו באותה הצורה [מוזיקת רקע מסתיימת], זה בדיוק מה שקרה לפרופסורים שעלו על התגלית.

‏פרופ' הדני: לגמרי, כבר מהעבודה הראשונה. אתה הולך בשדה פורח והשדה מלא אוזניים. אתה חושב איזה פרח יכול להיות אוזן טובה. מי יכולים להיות המאביקים שלו, כלומר, זה, זה דרך אחרת להסתכל על השדה. עכשיו, אתה מגיע לשדה שמתייבש. [זמזום ברקע] לכאורה, מבחינתנו, השדה הזה די שקט מהצד של הצמחים. אבל ברגע שאני מבינה שבעצם [הזמזום מתגבר] השדה הזה מייצר המון-המון קולות בתחום האולטרסוני, נגיד עכשיו, בתחילת הקיץ… [נשמעים קולות נקישות וחריקות], וזה אומר שאם יש בעל-חיים בעל שמיעה אולטרסונית [מוזיקת רקע] שעובר בשדה הזה, יש לו המון-המון מידע שאני לא נחשפת אליו, אבל אממ, אבל בעצם כל רשת האינטראקציה הזאת מתקיימת.

‏[מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע]

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אגב, גם לנו יש תזה וניסוי שאנחנו רוצים לעשות. יש כאן את מי שחושב שהדרך הכי טובה להגיע לקהלים חדשים היא במה שנקרא "פה לאוזן", המלצות אישיות. אז אם בא לכם לעזור לנו בניסוי, תעבירו את הפרק הזה לשני אנשים מהסביבה שלכם שמשום מה עדיין לא מאזינים ל"אחד ביום". אנחנו מאוד סקרנים לראות מה תהיה התוצאה.

‏בינתיים נאמר תודה לחוקרים האמיתיים, פרופסור לילך הדני ופרופסור יוסי יובל.

‏העורך שלנו רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, דניאל שחר, שירה אראל והילה פז. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[מוזיקה מתגברת ומסתיימת]

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה