אחד ביום - להעמיד לדין את משתתפי הטבח
- אורית רונן
- 2 days ago
- 12 min read
לא הרבה אחרי טבח 7 באוקטובר התחילה המשטרה לאסוף ראיות נגד מבצעיו - האלפים שחצו באותו יום את הגדר, נתפסו וכלואים מאז בישראל. הרים של ראיות נצברו נגדם, רק שלאיש לא היה מושג איך, או מי, יטפל בהן. הפעם אנחנו עם עו"ד יובל קפלינסקי ממשרד עו"ד ד"ר גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה - על טיוטת הצעת החוק הראשונה בעניין והאם היא תקצר את התהליך - או שפשוט תייצר שורה של בעיות חדשות.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 23/12/2025.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אילן: היום יום שלישי, 23 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אילן לוקאץ' ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
לא הרבה אחרי טבח שבעה באוקטובר התחילה המשטרה לאסוף ראיות נגד מבצעיו. [מוזיקת רקע מתחילה] לא מדובר על ראשי חמאס אלא על האלפים שחצו באותו יום את הגדר, נתפסו בחיים וכלואים מאז בישראל. הרים של ראיות נצברו נגדם, רק שלאיש לא היה מושג איך או מי יטפל בהן. העמדה על הדין של מאות עזתים במסגרת המשפט הפלילי הרגיל, תתמשך לאינסוף, ולכן הייתה דרושה מידה של יצירתיות.
מחר אמורה להתקיים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת הצבעה על טיוטת הצעת החוק הראשונה בעניין הזה. לא הצעה שגיבש משרד המשפטים. שר המשפטים ביחסים מורכבים מאוד, כידוע, עם מערכת המשפט, אלא הצעת חוק פרטית של יושב ראש הוועדה שמחה רוטמן וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. החוק שלהם מחזיר לחיים בית דין צבאי שהקים המנדט הבריטי, מושיב בו שופטים מחוזיים, מלביש אותם במדים ודרגות ייצוג, ואז שוב מנתק את הקשר בינם לבין הצבא.
הפעם אנחנו עם עורך הדין יובל קפלינסקי, ממשרד עורכי הדין דוקטור גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, כדי להבין איך נולדה ההצעה הזאת והאם היא תקצר את התהליך או שתייצר שורה של בעיות חדשות.
[מוזיקת רקע מסתיימת]
שלום לעורך הדין קפלינסקי.
עו"ד קפלינסקי: שלום.
אילן: השבוע תתקיים בוועדת חוקה חוק ומשפט, ההצבעה על החוק שיקבע איך מעמידים לדין את הנוח'בות, ולא רק הם. אז אנחנו, קודם כל, רוצים לשאול מהו החוק הזה? בוא, בוא נניח שלא כולנו מכירים אותו.
עו"ד קפלינסקי: החוק הזה מנסה… להציע את המתכונת לעמדה לדין של האנשים שנעצרו, גם סביב השבעה באוקטובר וגם אחר כך, ברחבי רצועת עזה במהלך המערכה שם. עכשיו, מאז השבעה באוקטובר עד היום, לא היה חלל ריק. מיד אחרי השבעה באוקטובר התחילו, אה… לטפל בזירה, לאסוף ראיות, ונפתחה חקירה משטרתית.
זה לא היה ברור למשטרה מיד שהיא אמורה לחקור את זה כמו ה… כמו זירת פשע פלילית, אבל היא ניהלה חקירה. מאוד מאוד ארוכה בליווי הפרקליטות. יש שם צוות מיומן שמלווה את החקירה, וגם אם לא היו מחוקקים שום דבר עכשיו ולא היו יוזמים שום יוזמות, יש פתרונות למערכת הקיימת, והטבע היה מוביל אותם אל עבר, כנראה, בית המשפט המחוזי.
אלא שעכשיו יש הצעת חוק שהיא הצעת חוק שנדונה בוועדת החוקה, אבל היא הצעת חוק פרטית, של שני חברי כנסת. אחד מהם הוא במקרה יושב ראש ועדת החוקה, אבל זה הצעת חוק פרטית, וחשוב לומר את זה, כי בעולם מסודר ונורמלי דברים כאלה לא… לא נולדים בהצעת חוק פרטית.
אילן: משרד המשפטים בונה אותה.
עו"ד קפלינסקי: בוודאי. הממשלה, הגוף הממשלתי, מגבש הצעת חוק ממשלתית והוא זה שמכריע, בתיאום בין כל הזרועות. ויש פה הרבה זרועות – יש פה הממשלה, הכנסת, משרד היועץ המשפטי לממשלה…
אילן: זה הליך מורכב שמצריך תיאום.
עו"ד קפלינסקי: כן, אז פה לא לגמרי בתיאום, ולא לגמרי על דעת כל הגורמים המעורבים, התגבשה הצעת חוק פרטית, שבעצם מציעה לקיים את המשפט הזה בבית משפט צבאי, בישראל.
אילן: יש לנו כרגע כלואים במדינת ישראל, נוח'בות, סתם כאלה שחצו את הגדר, בין כאלה שחצו מה שנקרא "עם כפכפים" בשביל לגנוב אה… טרקטור, לבין ארכי-רוצחים. פלוס מינוס, כמה בסך הכל מדובר?
עו"ד קפלינסקי: המערכת הישראלית לא מפרסמת את זה. משמועות ומכמה פרסומים שיצאו, דוּבַּר אז על מאות. ומישהו אמר שמדובר על יותר ממאות. אבל יכול להיות, כשהם אומרים עכשיו, כשכתבי האישום מוכנים או כמעט מוכנים, אפשר אולי לסמוך עליהם שהם צמצמו את המאות האלה להרבה פחות.
אילן: אבל גם לדון עכשיו ב-100 כאלה, זה…
עו"ד קפלינסקי: זה סיפור…
אילן: זה סיפור ארוך. אה… מתיש, יקח הרבה מאוד שנים.
עו"ד קפלינסקי: נכון.
אילן: ולכן נוצר החוק? למה, למה בעצם נוצרה הצעת החוק הזה?
עו"ד קפלינסקי: אני משער שזו היחלצות… כנה ואמיתית, של ועדת חוקה ויושב ראש ועדת חוקה, לנסות להציע פה משהו שיעבוד יותר מהר, לתועלת המדינה. אני נותן לו את הקרדיט הזה. אני, ממה שקראתי גם בפרוטוקולים של הדיונים, אני מזהה ש… שלפחות מציעי ההצעה, לא היה להם אמון במערכת הקיימת שהיא הולכת בקצב ובכיוון הנכון והרצוי.
והמערכת, מבין השורות ניתן להבין, חשבה שאפשר גם ללכת לבתי המשפט הקיימים, ול… ולעשות את התיקונים הנדרשים בתוך מערכת המשפט הקיימת. אמרו "אנחנו לא יכולים עכשיו לבנות בית משפט, יש מאין", זה הרבה יותר מורכב. מה שעשו, ומה שיש בהצעת החוק הזאת, זה שלקחו בית משפט צבאי וקילפו ממנו לאט לאט את המדים.
למשל, מה אומרות "תקנות ההגנה - שעת חירום"? אומרות "הרמטכ"ל יקים בית משפט, ימנה קצינים. לא שופטים, קצינים יהיו השופטים. [אילן מהמהם בהבנה] הרמטכ"ל ישלוט בהליך, הוא יכול להתערב בהכרעת הדין, יכול להתערב בגזר הדין. הערעור, לא ילך לשופט בכיר יותר, ילך לקצין בכיר יותר".
אילן: ופה עשו בדיוק את ההפך.
עו"ד קפלינסקי: לקחו את תקנות ההגנה ואמרו: "בשונה מתקנות הגנה, השופט יהיה…" הם לא יכלו להגיד שהוא לא יהיה קצין, כי זה בית משפט צבאי, "יהיה קצין שהוא שופט מחוזי".
אילן: כן.
עו"ד קפלינסקי: מה זה קצין שהוא שופט מחוזי?
אילן: לוקחים שופט מחוזי…
עו"ד קפלינסקי: כן.
אילן: נותנים לו דרגות ייצוג, אלוף משנה.
עו"ד קפלינסקי: נכון, בדיוק, והוא ישב. זה כמו להקים בית משפט מחוזי ולקרוא לו בית משפט צבאי. אה! והיה לנו את העניין של הרמטכ"ל שיכול להתערב, נכון? בבית המשפט המקורי.
אילן: אבל אנחנו לא רוצים שהוא יתערב.
עו"ד קפלינסקי: אז לא…
אילן: כי זה לא באמת צבאי.
עו"ד קפלינסקי: אז הוא… אז בוטל הסעיף שהוא יכול להתערב.
אילן: זה ישראבלוף מתחילתו ועד סופו.
עו"ד קפלינסקי: חוץ מדבר אחד שאני לא יודע מה יהיה - מי ימנה את השופטים האלה? לא כתוב בהצעת החוק מי ימנה. אין שום סעיף. לכן, אם שואלים אותי היום, מי שאמור למנות את השופטים זה הרמטכ"ל.
אילן: אבל לרמטכ"ל אסור להתערב.
עו"ד קפלינסקי: כן, כן, אבל הרמטכ"ל לפי חוק, לפי "תקנות הגנה - שעת חירום", הרמטכ"ל הוא ממנה את השופטים בבית המשפט הצבאי.
אילן: בקיצור, כשאתה עושה סלט, אל תצפה שייצא קולה. יש פה עוד עיקום בהצעת החוק שלכאורה נראה הגיוני ויפה וצודק, שאומר שמדינת ישראל לא תממן להם סנגורים.
עו"ד קפלינסקי: אם קוראים את "חוק מניעת מימון לנאשמי השבעה באוקטובר", אומר שאם ישראל נאלצה לתת סנגור למישהו שמעורב בפיגועים האלה, [אילן מהמהם] היא תקזז את הכספים שעלו לסנגור, מאיזה כספים?
אילן: שאנחנו מעבירים לרשות הפלסטינית.
עו"ד קפלינסקי: כמו תמיד, הפטנט הקבוע.
אילן: אנחנו גובים מע"מ פה.
עו"ד קפלינסקי: אנחנו גובים את המס שלהם, מחזיקים את זה בנאמנות, את הכסף שהוא בעצם לא שלנו.
אילן: ואז אנחנו מקזזים את זה.
עו"ד קפלינסקי: ואחרי זה אנחנו מענישים אותם כל פעם על משהו שהם עושים. אז אם…
אילן: בקיצור, עוד ישראבלוף יש פה. אנחנו כן נממן, אבל אנחנו נקרא לזה שלא מימנו.
עו"ד קפלינסקי: נקרא לזה כאילו אבו מאזן מימן. כי אנחנו קיזזנו לו את הכסף הזה. אז יש פה הרבה חורים. אני, באופן אישי, יש לי בעיה אחרת לגמרי.
אילן: אוקיי…
עו"ד קפלינסקי: אה, אתה שואל אותי לדעתי האישית?
אילן: אני שואל אותך עכשיו לדעתך האישית.
עו"ד קפלינסקי: כל הרעיון של להעמיד את הנוח'בות לדין פלילי הוא רעיון לא נכון.
[מוזיקת רקע]
אילן: חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אילן: חזרנו, ואנחנו ממשיכים לפרק את הנוסחה רבת המשתנים, שהיא הצעת החוק הראשונה שאפשר ממש לדבר עליה מאז שבעה באוקטובר, לגבי העמדה לדין של מבצעי הטבח.
עו"ד קפלינסקי: אם נחזור ל… לרעיון של לנהל הליך אחר לגמרי, לא פלילי, קח את החוק "לוחמים בלתי חוקיים", היינו צריכים לייצר, להשתמש בחוק הזה כנקודת מוצא. מתוקף החוק הזה, רובם או כולם עצורים כיום. לקחת את החוק הזה כנקודת מוצא, שזה חוק שנועד לאפשר למדינת ישראל לטפל ב… מחבלים, שפלשו אלינו וביצעו פה פיגועים. הוא אומר שהרמטכ"ל יכול להצהיר על מישהו "לוחם בלתי חוקי" וזה מאפשר לעצור אותו לשישה חודשים, ולחדש את המעצר שלו כל פעם, כל עוד הוא מסוכן לציבור.
עכשיו, כיוון שיש לנו עכשיו עסק עם מאות כאלה, ויש לנו אירוע חדש בסדר… בקנה מידה היסטורי של השבעה באוקטובר, אפשר לעשות את ההתאמות בחוק הזה, ולהקים טריבונל במסגרת החוק הזה. אבל לא שינהל הליך פלילי, שינהל איזשהו הליך של בירור, ויאפשר להאריך את המעצר של האנשים האלה, ולפעמים גם להאריך אותו בהרבה שנים.
לא צריך להוכיח את השבעה באוקטובר, כולם יודעים מה קרה בשבעה באוקטובר. לא צריך להוכיח קשר שלו למותו של מישהו ספציפי. אתה נכנסת חמוש בשבעה באוקטובר לישראל? [אילן מהמהם] אתה מעורב באירועי השבעה באוקטובר, ואתה לוחם בלתי חוקי במדרגת-על שמאפשרת לעצור אותך 10 שנים קדימה.
אילן: אוקיי.
עו"ד קפלינסקי: ולחדש את זה עוד פעם 10 שנים קדימה. זה יעמוד, לדעתי, במבחן בג"ץ, זה יקצר תהליכים בחודשים. הטריבונל הזה…
אילן: אבל הוא לא יגיע לתוצאה שאני חושב שהיא הרצויה מבחינת מציעי החוק, והיא כיתות יורים.
עו"ד קפלינסקי: אני לא יודע כמה זה הנחה את מציעי החוק. יש בסביבה של מציעי החוק אנשים שהם צמאים לראות כיתת יורים, אבל אני לא בטוח שמציעי החוק, הם נמנים עמהם. אני נותן להם קרדיט שהם מבינים שבישראל עם הליטיגציה הישראלית, מי שצמא לראות מחר, מחרתיים, בעוד שנה… לא יראה את זה. ו…
אילן: אנחנו לא נראה 500 נוח'בות מתנוד… מתנדנדים מחבלי תלייה.
עו"ד קפלינסקי: לא, וגם אם נראה אחד, זה יהיה בסוף העשור הבא. [אילן מהמהם בהבנה] ולכן תשאל את עצמך, שכל אחד ישאל את עצמו, אם בשביל זה שווה להעביר את המערכת הישראלית שנים ארוכות ורבות מאוד של טלטלות משפטיות, ולשלם את המחיר על השאיפה לעונש מוות, בלי באמת להגיע אליו.
אילן: אז אתה אומר שעדיף ויעיל הרבה יותר, להשכיח אותם, לתת להם להירקב באיזשהו תא כלא לנצח נצחים.
עו"ד קפלינסקי: כן.
אילן: עדיף לכולם, אתה אומר.
עו"ד קפלינסקי: עדיף לכולם. לשים את זה במשפט פלילי, מחייב את התביעה להוכיח. להוכיח את השבעה באוקטובר. להוכיח כל דבר שכתוב בכתב האישום.
אילן: כן.
עו"ד קפלינסקי: להוכיח את הקשר בין הנאשמים האלה, למה שקרה בשבעה באוקטובר.
אילן: וזה לא תמיד קל.
עו"ד קפלינסקי: זה תמיד קשה.
אילן: למה בעצם קשה? אנחנו אומרים, כולנו זוכרים את הצילומים. הרי הם נכנסו, לא אה… לא בזחילה ועם צבעי הסוואה. הם צילמו את עצמם. הכל מצולם היום. יש מצלמות בקיבוצים, יש מצלמות על הנוח'בות, המון דברים מצולמים. אתה אומר, לכאורה, יש תיעוד.
עו"ד קפלינסקי: עכשיו, כתב האישום שיוגש, יהיה בו חלק כללי, שבו יסופר הסיפור כולו. הסיפור הזה, מה שאמרת עכשיו, מאוד מקל על ההוכחה שלו.
עו"ד קפלינסקי: כן…
אילן: אבל אז מגיע החלק הספציפי שאומר "נאשם מספר 82 מואשם בכך שהוא נכנס לקיבוץ כפר עזה לבית 28 ורצח שם שני אנשים". [אילן מהמהם] אין לך סרט שמראה את זה ומזהה אותו. אז איך אתה מוכיח את זה? אתה צריך להתחיל להביא עדים. ראיות פורנזיות. העדים צריכים להעיד, בחקירה ראשית, בחקירה נגדית. עוד הרבה לפני זה, כשאתה מגיש כתב אישום, אתה צריך לתת לנאשם הזה את הזכויות הדיוניות שיש לו.
אילן: שהן? למשל?
עו"ד קפלינסקי: למשל זכות לעיין בחומרי החקירה.
אילן: ואתה תיתן באמת לאיש נוח'בה, לכאורה, את כל חומרי החקירה? או לעורך הדין שלו?
עו"ד קפלינסקי: יש שתי אפשרויות. יכול להיות שאני אתן לו, לעורך הדין שלו את כל חומרי החקירה.
אילן: העורך דין שלו יגיד: "תודה רבה, קיבלתי פה עכשיו חומר שיקח לי 12 שנה לקרוא".
עו"ד קפלינסקי: נכון, ואולי גם הוא יגיד "אתם חייבים לתרגם לי אותו כי אתם הבאתם אותי מהשטחים, אני לא יודע עברית".
אילן: בקיצור זה לא ישים. וזה לא יקרה.
עו"ד קפלינסקי: יכול להיות…
אילן: אז אתה צריך בעצם מנגנון אחר, שהוא הרבה יותר קצר, הרבה פחות מתחשב בזכויות הנאשם. נכון? זה מה שאתה צריך לבנות, לכאורה.
עו"ד קפלינסקי: נכון, נכון. בהיסטוריה ראינו שמשפטים קצרים התקיימו, הצליחו להיות קצרים, רק אם דילגו על כל הדברים האלה. למשל, משפטי נירנברג התקיימו עם מעט, עם, עם… דילגו על הרבה זכויות.
אילן: כן.
עו"ד קפלינסקי: והם היו קצרים, חלקם הת… הסתיימו תוך שנה. לעומת זאת, משפט דמיאניוק, היו, היה בלי קיצורי דרך. אז הוא לקח סך הכל, כולל הערעור 7 שנים. עכשיו יש לך עשרות אנשים עם חו… כמויות חומרים אדירות.
אילן: זה לא יגמר לעולם.
עו"ד קפלינסקי: אנחנו נראה את… לדעתי… את… אם אנחנו נלך במתכונת של משפט פלילי, אנחנו נעמיק אל תוך העשור הבא, שנות ה-30. יהיה דיונים ארוכים מאוד, עדויות תהיינה ארוכות מאוד, חקירות נגדיות, בוודאי לא… לא ישללו את הזכות לחקירה נגדית, וכל מיני פרוצדורות שנאשמים יכולים להשתמש בהן בכל הליך כדי להאריך אותו. אה… "פרשת הגנה", מה, ימנעו מהם להביא עדי הגנה? נאשם רוצה עכשיו לטעון: "כתוב בכתב האישום שאני הייתי מעורב במותם של 1,200 אנשים…"
אילן: כן.
עו"ד קפלינסקי: כן, "…אני… אני טוען שאני הייתי, אתם יודעים מה? אני מודה שבאתי עם קלאץ' לתוך, לתוך… עוטף עזה".
אילן: אבל יריתי באוויר.
עו"ד קפלינסקי: לא, "גם יריתי באנשים. אבל מה זה 1,200 אנשים? 1,200 אתם מפילים עליי? ועל האנשים שהיו איתי?" אמרו לי "כן, מתוקף זה שהיית בצוותא עם עוד אלפי אנשים". כן, בסדר.
אילן: ה"בצוותא" הזה הוא מאוד בעייתי.
עו"ד קפלינסקי: נניח שפתרנו אותו. למה 1,200 אנשים? אני טוען שצה"ל הרג 600. [אילן מהמהם] היו שם מסק"רים, היה שם "חניבעל". אני רוצה להביא, לעדות את כל מי שהיה מעורב בפקודת חניבעל. התביעה תגיד: "סליחה, זה סודי", "זה מסרבל", בוא נקצר. אתה יודע מה, יגיד הסנגור, אין בעיה שהתובע יבט… ימחק, במקום 1,200 שיכתוב 800, אני מוכן. עסקת טיעון. [צוחקים]
אתה מכיר תובע שיעשה את זה? למה הוא לא יעשה את זה? מה אכפת לך 800? אה, בתיק רגיל, כשאני מאשים אותך ששדדת את הבנק ו… ושדדת 2 מיליון דולר, [אילן מהמהם בהבנה] ואתה אומר "אתם יודעים מה, רק מיליון וחצי", אז השופט אומר לי "מה אכפת לך קפלינסקי, מה אכפת לך אם זה מיליון וחצי או שניים?".
אילן: נכון.
עו"ד קפלינסקי: הוא יקבל את המאסר שלו.
אילן: נכון.
עו"ד קפלינסקי: אני אומר בסדר, בוא נעשה עסקה, נתפשר על מיליון וחצי. בתיק הזה, עם קנה המידה ההיסטורי שלו, [אילן מהמהם] אין עסקאות, אין פשרות. אף תובע לא יכול לחתום על כתב אישום מתוקן שבו מספר ההרוגים מצטמצם. [מגחך] ולכן, אם הסנגור ירצה לעשות פרשת הגנה על "חניבעל", זה מה שיקרה, זה מה שאנחנו נראה בעיניים.
אילן: וכאן אנחנו מגיעים לפאן ב… בחוק הזה, שבעצם הופך את המשפט הזה לסוג של משפטי ראווה.
עו"ד קפלינסקי: הביטוי "משפטי ראווה" הוא, הוא גנאי. כן.
אילן: עד כמה הוא רחוק מהמציאות פה?
עו"ד קפלינסקי: אני חושב שזה לא הוגן, כלפי התביעה, וגם כלפי יוזמי החוק, להשתמש בביטוי הזה שיש לו קונוטציות שליליות. את משפט דמיאניוק ניהלו ב… בבנייני האומה בירושלים, [אילן מהמהם] ותל… וכיתות של תלמידים נכנסו שם במסגרת ביקורים בירושלים ונכנסו לראות את המשפט. משפט אייכמן גם לא התקיים בתוך, בתוך אולם משפט קטן. אז אה… לא קראנו לזה משפטי ראווה, קראנו לזה משפטים בעלי חשיבות… גם הצעת החוק הזאת מציעה לשדר באתר אינטרנט את המשפט. יש אינטרס היסטורי שהדבר יתועד. בגלל העוצמה והחשיבות ההיסטורית של האירוע הזה, כאירוע סופר טראומטי בהיסטוריה של המדינה. אז אני יכול להבין…
אילן: ואנחנו… ואנחנו רוצים, כמדינת ישראל, לבנות עכשיו גם משפטית את הקייס שאומר "שבעה באוקטובר קרה. זה מה שהיה שם". טענות שנשמעו אחר כך, כאילו, למשל, לא היו מעשי אונס, כאילו לא היו פגיעות כאלה וכאלה, אפשר עכשיו לקעקע אותם מבחינה משפטית מול כל העולם. אבל מצד שני יש פה עוד בעייתיות והיא באמת בזה שכל העולם עוקב. מספיק לך פה מחבל אחד, שנראה טוב, שהוא רהוט, ושאומר: "אני לא עשיתי את זה, תוכיחו, אני לא חלק מזה". הוא הופך לקדוש מעונה, לדמות בינלאומית, תמונתו מונפת בהפגנות מסביב לגלובוס, בתור לוחם החופש שמדינת ישראל מתעללת בו. זה יכול להיות טעות הסברתית קולוסאלית.
עו"ד קפלינסקי: מה שאתה אומר זה בדיוק הפער בין משפט אייכמן לבין מה שיכול לקרות פה. [אילן מהמהם בהבנה] מי שחושב וחולם ומפנטז, ש… שאנחנו נצליח לשחזר פה את מה שקרה במשפט אייכמן באמת הוזה. באמת הוזה. במשפט אייכמן כל הכוכבים הסתדרו כמו שצריך. בא סנגור ג'נטלמן מגרמניה, שהודיע שני דברים: א', אני לא מתכחש לאירועים, ב', אני לא מתכוון לחקור נגדית את ה… את העדים. זה הפך את המשפט למשפט שסדרי הדין שלו נתנו מענה בדיוק לצורך הציבורי שבו ה… הניצולים סיפרו את הסיפור שלהם.
אילן: פה זה לא יקרה.
עו"ד קפלינסקי: עד שנגיע מרגע הגשת כתב האישום, עד שהעד הראשון יעלה על דוכן העדים, יחלפו שנים. גם ניצולי השבעה באוקטובר תהיה להם טראומה שנייה מהמשפט. למה לעשות להם את זה?
אילן: אז… יש איזה דוגמאות איך, מהעולם, איך העולם מטפל בדברים כאלה?
עו"ד קפלינסקי: בארצות הברית, בעקבות ה-11 בספטמבר, הקימו Military Commissions, שזה סוג של בתי משפט צבאיים. שם הם הקימו אותם במסגרת ה"חוק לוחמים בלתי חוקיים" שלהם, לא במסגרת החוק הפלילי שלהם. ומיקמו אותם בגואנטנמו, קובה, שזה אזור בשליטה צבאית אמריקאית, אזור חיץ כזה, אבל לא בתוך ה… מדינת ארצות הברית הריבונית. שם אמרו "אתם תעשו… יד חופשית…" לעשות סדרי דין מהירים.
אילן: כן.
עו"ד קפלינסקי: ובכל זאת נתקעו שם. כי בכל מקום שבאו… שבא עורך דין וביקש חומרים. לא נתנו לו, הגיש ערר, היה דיון, היה ערעור, הדבר הזה לקח שנים. והתוצאה היא שמשפטים שם כבר נמשכים למעלה מ-20 שנה. אז אנחנו 24 שנים אחרי הפיגוע הכי גדול בהיסטוריה של ארצות הברית.
אילן: נכון.
עו"ד קפלינסקי: ארצות הברית, עם היד הכי קלה על ההדק, עוד לא ראתה הוצאה להורג של מישהו שהיה מעורב ב-11 בספטמבר.
אז אנחנו עכשיו, בוא נחשב, אנחנו יותר מהירים מהם? מערכת המשפט שלנו יותר איטית מהם. [אילן מהמהם בהסכמה] החוק הזה שלנו נותן פחות חירות לסטות מדיני הראיות. [אילן מהמהם בהבנה] אז בוא ניקח את ה-24 שנים, ואני מהמר שאפשר להכפיל אותם לפחות, עד היום שבו אנחנו נראה מישהו מהחבר'ה האלה מוצא להורג. [מוזיקת רקע מתחילה] עדיף, במקום לחכות לזה 50 שנה של תסכול, לוותר על זה היום.
אילן: שתי מילים - "זה לא יקרה".
עו"ד קפלינסקי: זה לא יקרה.
אילן: עורך דין יובל קפלינסקי, אני מודה לך מאוד על השיחה הזאת.
עו"ד קפלינסקי: תודה לכם.
אילן: זה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, דניאל שחר, שירה אראל ועדי חצרוני. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אילן לוקאץ', אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments