אחד ביום - טראמפ משנה כיוון (נכון לעכשיו)
- הילית בירנבוים מדבדייב
- Apr 30
- 15 min read
לפני יומיים טראמפ פתח לאיראן שעון: 48 שעות לפתיחת מצר הורמוז - או שיהיה בלאגן. אלא שרגע לפני סוף הזמן הוא יצא בהצהרה מפתיעה: ארצות הברית מנהלת שיחות עם איראן, והן אפילו מתקדמות טוב. הפעם, יחד עם ראש דסק החוץ ערד ניר, וד"ר גיא לרון, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים באונ׳ העברית, ננסה להבין את המפנה של הימים האחרונים ומה הוא (אולי) מלמד על התוכנית הגדולה יותר של טראמפ.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/03/2026.
[חסות]
אלעד: היום יום שלישי, 24 במרץ, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
לפני יומיים, בפוסט כמובן, הנשיא טראמפ הציב אולטימטום.
[הקלטה]
Johnny Jones: “That if Iran doesn’t open up the strait of Hormuz within 48 hours, the United States will, quote, ‘Hit and obliterate their various power plants starting with the biggest first!’.”
אלעד: 48 שעות, יומיים כדי שהאיראנים יפתחו את מצר הורמוז, ואם לא - בלאגן. השעון תיקתק לאחור, דקה ועוד דקה, שעה, יום, ואז כמה שעות ממש לפני שהזמן נגמר, טראמפ עשה ריסט וכיוון את השעון מחדש.
[הקלטה]
President Donald Trump: “We’re doing a five day period, we’ll see how that goes, and if it goes well we’re gonna end up with settling this. Otherwise, we’ll just keep bombing our little hearts out.”
אלעד: יומיים הפכו לחמישה ימים. טראמפ הודיע שיש, מתברר, שיחות שמתנהלות בין ארצות הברית לבין איראן, ושהן אפילו מתקדמות טוב, אז האולטימטום הישן כבר לא רלוונטי, טראמפ נותן צ'אנס לשלום. טראמפ הכניס את כל העולם לסערה, ובחיי שאני לא ממציא, נסע לגרייסלנד, לאחוזה של אלביס פרסלי, וקיבל שם סיור פרטי.
[השיר "Love me Tender" בביצוע אלביס פרסלי]
“Love me tender, love me sweet…”
בכל אופן, בזמן שטראמפ שמע את הסיפור האמיתי מאחורי "Blue suede shoes", באיראן כבר הספיקו להכחיש. טענו שאין שיחות, שגם לא יהיו. וראש הממשלה נתניהו, בשלב שבו טראמפ אולי היה בדיוק בתצוגת החליפות של אלביס כאשר הופיע בווגאס, הוא הודיע שגם אם יהיה הסכם, הוא יהיה רק הסכם כזה שישראל תהיה מוכנה לחיות איתו.
[הקלטה] ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "מוקדם יותר היום שוחחתי עם ידידנו הנשיא טראמפ. הנשיא טראמפ מאמין שיש סיכוי למנף את ההישגים הכבירים של צה"ל וצבא ארצות הברית, כדי לממש את יעדי המלחמה בהסכם, הסכם שישמור על האינטרסים החיוניים שלנו."
אלעד: אז כמו שאתם מבינים, הכל דינמי, דברים זזים מהר ולכל הכיוונים. אז ננסה לעשות פה בעצם שתי שיחות בשני קצבים. עם ראש דסק החוץ שלנו, ערד ניר, משהו מעט יותר תזזיתי. נדבר על השינויים המהירים שקרו בימים האחרונים. ועם דוקטור גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, ניקח קצב מעט יותר איטי, כלומר נדבר על התוכנית הגדולה, לפחות זו שמסתמנת. מה בכל זאת אפשר ללמוד מהאמירות ומהמעשים של טראמפ על איך הנשיא רוצה לעצב את הסדר העולמי החדש.
[מוזיקת רקע]
שלום ערד.
ערד: שלום אלעד.
אלעד: אני לא אקח אותך יותר מדי אחורה, כי אנחנו שמענו, בין היתר, בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, שהמלחמה תיקח עוד הרבה זמן ולא כל כך הרבה זמן, שיש עוד מה לעשות ובעצם כבר לא נשאר מה להפציץ, אבל בוא נחזור יומיים אחורה. טראמפ הציב אולטימטום לאיראנים ודרש מהם מה?
ערד: לפתוח את המצר ולאפשר תנועה של מכליות. תנועה חופשית שתוריד באופן מיידי, לטענתו ולהערכתו, את מחירי הדלק הגולמי בעולם, ומכאן, גם את מחירי הבנזין בארצות הברית. וכשהבנזין בארצות הברית עולה, האמריקאים משלמים יותר, וזה משפיע על המערכת הפוליטית בארצות הברית, שאוטוטו בנובמבר מגיעה לבחירות אמצע הכהונה, והבעלי ברית של דונלד טראמפ מאוד מאוד מוטרדים. הם תומכים במלחמה, אין להם ברירה אחרת, אבל המחירים העולים יכולים להפוך גם את דעת הקהל שם, והם יכולים לאבד את המקום שלהם בקונגרס, וזה יכול להשפיע על מאזן הכוחות, ואולי גם בסופו של דבר להשפיע על דונלד טראמפ. אבל בסופו של דבר, מה שקורה בהורמוז משפיע על גבעת הקפיטול בוושינגטון.
אלעד: אז טראמפ אמר להם: 'יש לכם יומיים לפתוח את מצר הורמוז', ואם לא?
ערד: הוא אומר שארצות הברית תשתמש בכוח הצבאי האדיר שלה כדי לפגוע בתחנות הכוח של איראן. בראש ובראשונה תחנת הכוח הגדולה ביותר, אחר כך כל השאר בהדרגה. אנחנו לא יודעים לאיזו מן התחנות הוא כיוון, אבל בכל מקרה, בעולם כולו נכנסו לחרדה אדירה, גם מהצד ההומניטרי, מכיוון שעד כה ישראל וארצות הברית תקפו במטרות שלטון, במטרות שפוגעות במשמרות המהפכה, בכוח הרודני והדכאני של איראן. ברגע שתהיה תקיפה כזאת, אם תהיה, או אז יסבלו האזרחים באיראן וזה יכול להוות תפנית חמורה ביותר. האיראנים מצידם, איימו שאם תהיה פעולה אמריקנית כזאת נגד המטרות האלה בתחומם, הם יתקפו בחזרה, לא בישראל, ישראל בשבילם זה מטרה קטנה במלחמה הזאת, הם יתקפו בחזרה אל מול בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ הפרסי. בערב הסעודית, באיחוד האמירויות, בקטאר, בבחריין, בכווית, כל המדינות שמפיקות נפט, מפיקות גז, והם יגבירו עוד יותר את הפגיעה במקורות האנרגיה העולמית, מה שיביא לעלייה גדולה יותר במחירי הנפט ולמשבר כלכלי שהעולם מאוד מאוד חרד ממנו.
אלעד: כל העולם חיכה לראות לְמָה יוביל האולטימטום הזה, מה יקרה שיגמר הזמן. כי האיראנים, מבחינתם רשמית, אמרו שהם לא מתכוונים לשנות את המדיניות שלהם בהורמוז, והנה אתמול הגיע טראמפ ובהפתעה מוחלטת אמר 'יש שיחות להפסקת המלחמה, הן מתקדמות, האולטימטום הישן כבר לא רלוונטי'.
ערד: זו סיטואציה הזויה, שעל פניו היינו אמורים כבר להתרגל עליה אחרי יותר משנה של דונלד טראמפ 2.0 בתקופת כהונה שנייה בבית הלבן, ועדיין [מצחקק], העולם כולו עמד המום ונפעם. בעודנו כוססים ציפורניים לקראת תום האולטימטום הראשון, שזה היה בסביבות השעה 2 בלילה שעון מדינת ישראל, פתאום דונלד טראמפ מתעורר בבוקר, ובחשבון ה-Truth שלו, הרשת החברתית הפרטית של דונלד טראמפ, הוא מצייץ ואומר שהוא מקיים משא ומתן טוב מאוד ויעיל ופרודוקטיבי עם איראן! ומכיוון [מצחקק] שכך, האולטימטום ההוא כבר לא תקף, והוא נותן עוד חמישה ימים כדי להגיע להסכם האולטימטיבי שאותו הוא רוצה להשיג מול איראן. אף אחד, אלעד, לא היה מוכן למהלך הזה, למרות שהיו ניסיונות להביא לפתרונות מדיניים. אנחנו יודעים שהטורקים והמצרים והקטארים, למרות הכחשות כאלה ואחרות, בכל זאת ניסו לקיים איזשהם מגעים בין הצדדים. אבל הנה, דונלד טראמפ בכבודו ובעצמו, מציץ ומבהיר 'אני מקיים משא ומתן עם איראן, בעיצומו של השבוע הרביעי למלחמה, והמשא מתן הזה טוב, מתנהל באופן יעיל'.
אלעד: זהו, זה תלוי את מי שואלים. אנחנו נגיע לזה. אבל אם שואלים את טראמפ, ועיתונאים בארצות הברית שאלו את טראמפ, מה הוא הסביר על ההתפתחות הזו?
ערד: תראה, בדרך לאייר פורס 1, שוב, כהרגלו בקודש, נעמד מול העיתונאים וענה על כל שאלה שהופנתה אליו.
[הקלטה]
President Donald Trump: “Any other question?”
[עיתונאים צועקים יחד]
Journalist: “He said Iran was not an imminent threat, that, that’s what the intelligence show.”
President Donald Trump: “I think it was an imminent threat. I think that Iran, if they… if we didn’t bomb them with a B2 bombers, now that’s a fact…”
ערד: אחד הדברים המעניינים שדונלד טראמפ אמר בשיחה הזאת עם העיתונאים, שכל המערך הראשי של ההנהגה האיראנית, המערך הראשון והמערך השני והמערך השלישי, כולם כבר אינם, אבל עדיין הוא הדגיש שהוא מדבר עם מישהו שיודע מה הוא עושה, וגם הוכיח לו שיש לו השפעה על מה שקורה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “But they do have some leaders left, cause we blew up group number one, group number two, a lot of group number three. But we think we have people that are very representative of the country and will do a good job in representing…”
[עיתונאים צועקים]
ערד: שאלו את דונלד טראמפ ליד המטוס: "עם מי אתה מדבר שם?" הוא לא רצה להגיד והוא אפילו הדגיש: "אני לא רוצה להגיד את שמו כדי שלא יהרגו אותו".
אלעד: טראמפ לא הסכים להגיד עם מי האמריקנים מדברים, אחר כך היו דיווחים שמדובר במוחמד באקר קאליבאף, הוא יושב ראש הפרלמנט האיראני, ללא ספק אדם בכיר במשטר, וגם, בשונה מבכירים אחרים באיראן, קאליבאף עדיין בחיים.
ערד: כן. הוא עצמו אגב צייץ אחר כך, והכחיש את העובדה שהוא מקיים איזה שהם מגעים עם ארצות הברית, אולי כדי לשמור על עצמו, אולי הוא מדבר אמת, אנחנו לא באמת יודעים. הוא האשים את דונלד טראמפ בכך שהוא טוען שיש משא ומתן עם איראן, משא ומתן שלא מתקיים, רק כדי להוריד את מחירי הנפט בשווקים ולהגן על הכלכלה האמריקאית, והעולמית בכלל, ממשבר חמור, שאיראן איימה שהיא תביא עליה.
אלעד: זהו, אפרופו אמת לשעתה או אמת לדקתה, טראמפ אמר "יש משא ומתן הוא מתקדם", קאליבאף וגם אחרים באיראן אמרו "אין משא ומתן". אבל דבר אחד אנחנו כן יודעים בוודאות: הספיקה רק האמירה של טראמפ על כך שיש שיחות וההערכה שלו של האולטימטום כדי שבאמת, כמו שאמר קאליבאף, השווקים בעולם ירגעו.
ערד: חד משמעית. הנפט עבר הבוקר את ה-110 דולר לחבית עד לסביבות ה-115, ואז ירד טיפה. כמובן שמהרגע שטראמפ צייץ על כך שהאולטימטום ההוא כבר לא רלוונטי ומדברים, המחירים של הנפט יורדים, וול סטריט נפתח בעליות שערים, הכלכלה העולמית בהחלט מגיבה כפי שדונלד טראמפ קיווה שהיא תגיב. יש לו עכשיו עוד חמישה ימים להוכיח שיש באמת משהו באמתחתו.
[מוזיקת רקע]
אלעד: ועכשיו יש מי שמדבר על האפשרות שבחמשת הימים הקרובים תהיה אפילו פגישה בפקיסטן, הפכה להיות מתווכת בקונפליקט הזה, וזה מאוד שונה מהנוף של ג'נבה, שם נערכו השיחות לפני המלחמה. אבל ערד, אני אעשה משהו שהוא מעט לא פייר, ואני אבקש ממך לפרש לי את מה שאומר ומה שלא אומר טראמפ. הוא דיבר על חמישה ימים לתת צ'אנס לדיפלומטיה. הוא אמר שארצות הברית, גם ישראל כנראה, לא יתקפו מתקני אנרגיה בזמן הזה. זה אומר שבכלל מורידים רגל מהגז בתקיפות בימים הקרובים או לא דווקא?
ערד: טראמפ הודיע באותו ציוץ ראשוני בשעות הצהריים אתמול, שמרגע זה יעדי אנרגיה באיראן לא יותקפו. לא דובר על יעדים אחרים, לא דובר על הפסקת אש. חייבים לציין שהאיראנים מצידם כל הזמן מכחישים. הם אמרו שהם לא יקיימו משא ומתן תחת אש, הם דרשו נסיגה מוחלטת של הכוחות האמריקנים ובעלי בריתם, הם דרשו פיצויים על נזקי המלחמה, ואפילו, בין השאר, הם דרשו להעמיד לדין עיתונאים ופרשנים שהשמיצו את איראן לאורך השנים.
אלעד: טוב, זה נשמע לי, באופן אישי, אני מקווה לפחות, תנאים שאף מנהיג אחראי לא יהיה מוכן לקבל. אני משוכנע שבדרישות האיראניות יש תנאים שישראל לא תהיה מוכנה לקבל, אם זה תלוי בה, כמובן. כל מה שקשור לשמירה על תשתית גרעינית או אורניום מועשר, תוכנית טילים בליסטיים, גם אם כזו שתחודש רק בעוד כמה שנים, אלו דברים שממש חותרים תחת המטרות הרשמיות של ישראל במלחמה. ובהקשר הזה אנחנו שמענו את נתניהו. למיטב הבנתך, ישראל הייתה מעורבת בשיחות האלה שטראמפ דיבר עליהן עם האיראנים?
ערד: ככל שאנחנו מבינים מתדרוכים של גורמים ישראלים, ישראל לא הייתה בסוד העניינים, לא ידעה והופתעה. דונלד טראמפ עצמו ציין שהוא שוחח הבוקר עם ישראל, הוא לא ציין עם מי בישראל, סביר להניח שזה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל הוא לא אמר את זה. וישראל יודעת וישראל תהיה מאוד מאוד מרוצה, לדבריו, מתוצאות המשא ומתן שהוא מתכנן, מתוצאות העסקה שהוא מתכנן להגיע אליה, שכוללת, לדבריו, שאיראן לעולם לא תהיה גרעינית, שכוללת את פינוי החומר המועשר. בשפתו המיוחדת הוא קרא לזה "נשורת גרעינית", אבל הוא התכוון לאורניום המועשר לדרגה של 60% מאיראן. הוא הבטיח שִנמוך בתוכנית הטילים האיראנית, יש לו רשימה ארוכה של 15 נקודות שאותה הוא מתכוון להציג בפני האיראנים, שלדבריו, ישראל תהיה מאוד מאוד מרוצה ברגע שהיא תקבל את זה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “I think Israel will be very happy with what we have. I think they will be very happy. This will be peace for Israel, long term peace, guaranteed peace. If this happens, and you know, I can’t guarantee it, but I think it’s going to…”
אלעד: זהו, זה מוטיב חוזר כאן. אנחנו לא באמת יודעים, אנחנו לא יודעים מה כוללות 15 הנקודות, אנחנו לא יודעים על סמך מה טראמפ אמר שישראל תהיה מרוצה מההסכם המתגבש, אם יושג. דבר אחד טראמפ כן אמר אתמול, וזה מה שלדעתו צריך לקרות במצר הורמוז.
[הקלטה]
Journalist: “What about the strait of Hormuz? Who’s gonna be in control of that?”
President Donald Trump: “That will be open very soon, if this works.”
Journalist: “How soon?”
President Donald Trump: “Immediately.”
Journalist: “And who is in control of that?”
President Donald Trump: “Immediately.”
Journalist: “Will Iran is gonna be able to control the flow of oil?”
President Donald Trump: “Be a jointly control.”
Journalist: “By whom?”
President Donald Trump: “Maybe me, Maybe me.”
Journalist: “You want the United States to…”
President Donald Trump: “Me and the Ayatollah. whoever the Ayatollah is. whoever the next Ayatollah. Look…”
אלעד: שליטה משותפת, אמריקנית-איראנית, בשער הזה שדרכו עובר 20% מהנפט העולמי. זה דבר רציני לדעתך?
ערד: ביידיש אומרים "אריין גזוקט", כאילו שלף מהמותן, 'אני אנהל את זה יחד עם האיראנים'. כמו שאנחנו מכירים את טראמפ, בסוף אולי זה יקרה ואולי לא. הוא לא יצטרך למסור דין וחשבון לאף אחד.
[מוזיקת רקע]
אלעד: זהו, אתם חייבים להודות, זה נשמע גחמתי משהו. אולטימטום ליומיים, ואז אחרי יום אחד פתאום הודעה על שיחות שמתקדמות טוב. אמרתי לכם, דינמי. אבל דווקא התשובה הזו של טראמפ על מצר הורמוז, על הרצון שלו לשלוט ולנהל את המצר, היא אולי חושפת משהו הרבה יותר יציב: את התוכנית של טראמפ, את מה שהנשיא האמריקני בכלל מחפש עכשיו באיראן.
אבל קודם, חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אלעד: דוקטור גיא לרון שלום.
ד"ר לרון: שלום אלעד.
אלעד: אתה יודע, אתה הצלחת לסקרן אותי, אותנו, בכלל, כשאמרת באחד המפגשים האחרונים שלנו שאתה לא רואה בפעולות שטראמפ מוביל איזושהי חוסר בהירות או גחמות, אתה ממש רואה תוכנית סדורה וברורה, לפחות בכל מה שקשור לתחום ההתמחות שלך, אנרגיה. אתה כתבת ספר על ההיסטוריה של מלחמות הנפט.
ד"ר לרון: כן, אז ככה. הוא עשה ניסוי כלים עם ונצואלה, אבל מצוין, ואני חושב שהוא מרגיש שהוא מצא שיטה, זה כבר לא תאוריה זה הוא אמר: "We can do with Iran what we did with Venezuela." הוא אמר את זה בצורה ברורה.
[הקלטה]
President Donald Trump: “Look at Venezuela, how well that’s working out. We are doing so well in Venezuela with oil and with the relationship between the president elect and us. And maybe we’ll find somebody like that in Iran.”
ד"ר לרון: ארצות הברית השתלטה על הנפט של ונצואלה. כיום ההכנסות של ונצואלה מנפט נכנסות לחשבון בנק מסוים, ומי שקובע מה קורה עם הכסף הזה זה ארצות הברית. ארצות הברית אמרה: סין יכולה לרכוש נפט מוונצואלה, אבל במחיר השוק. אין יותר מכירות מוזלות. סין הפסיקה לרכוש נפט מוונצואלה. היא לא רוכשת כרגע כמעט בכלל. יש ידיעה מלפני המלחמה, של סוכנות הידיעות האיראנית, שאומרת: זה לא בעיה. עכשיו איראן תשמח למלא את המכסה שסין הייתה קונה מוונצואלה. אוקיי? אז זה מתחיל להראות לך את הקשר בין הדברים השונים. זאת אומרת, טראמפ לא סתם משתלט על נפט בעלמא, הוא מנסה להשתלט על הנפט של הספקים של סין, וזה פוגע בה בנקודת תורפה, כי באמת היא תלויה בייבוא אנרגיה.
אלעד: כמה נפט מייבאת סין מאיראן ומוונצואלה? כלומר, על איזו כמות מהנפט הסיני טראמפ עכשיו בפוטנציה רוצה להשתלט?
ד"ר לרון: כן, זה שאלה ממש טובה. 17% עד 19% מהנפט המיובא של סין מגיע מאיראן ו-ונצואלה. כל המכירות האלה הם בסוד. זאת אומרת, זה מיכליות שנקראות "צי צללים", והם לפעמים מכבות את המשדרים שלהם, אלה שאמורים להיות דלוקים כדי לסמן איפה האונייה נמצאת. וגם כל הזיקוק של הנפט הזה, הוא לא עובר דרך בתי הזיקוק הראשיים בסין, עוד פעם, כדי להסתיר. הם מגיעים לאיזה בתי זיקוק במחוז שנדונג בסין, בתי הזיקוק שם הם קטנים ובבעלות משפחתית, אז הם פחות חשופים לסנקציות בינלאומיות, וגם פחות שקופים מבחינת הנתונים שלהם. הם נקראים "Teapot Refineries", זה הכינוי שלהם בעולם הנפט. ואנחנו יכולים לקחת את זה צעד אחד הלאה ולשאול למה טראמפ היה חשוב לו ללכת על המהלך הזה של הסלמה בלוחמה הכלכלית מול סין ולפעול מול ספקיות הנפט שלה. והתיאוריה שלי היא שטראמפ מגיב למה שסין עשתה לארצות הברית בתחום אספקת המינרלים הנדירים.
אלעד: שזה מה? מה עשתה סין?
ד"ר לרון: סין, באוקטובר 25', הפעילה את הנשק הזה. היא הייתה… הודעה מספר 61 של משרד הסחר הסיני, וסין עשתה תרגיל, היא לקחה חוק אמריקאי והשתמשה ברעיון לצרכים שלה. והצו הזה אומר: סין לא תספק מינרלים נדירים לארצות הברית, כן תספק למדינות אחרות, אבל כל מדינה שקונה עכשיו מינ… Rare Earth Minerals מסין, היא צריכה את הרשות של סין כדי לייצא את המוצר הזה החוצה. זאת אומרת, גרמניה קנתה אסקנדיום או גליום מסין, היא רוצה לייצא את המוצר הזה לארצות הברית, היא צריכה רשות של הסינים. וסין עשתה את זה בתחילת אוקטובר 25', ימים ספורים לפני פסגה בין טראמפ לשִׁי, שהייתה אמורה לעסוק במכסים שטראמפ הטיל על הכלכלה הסינית.
[הקלטה]
President Donald Trump: [applause] “Well, thank you very much. It’s a great honor to be here. Incredible people, incredible country. I’m thrilled to be back with so many visionary innovators and titans of industry, the most brilliant…”
ד"ר לרון: והם נפגשים בפוסאן בדרום קוריאה, וזה היה ועידה שבה טראמפ התקפל.
[הקלטה]
Kasia Madera: “Speaking to reporters on his flight home from South Korea, President Trump said that some tariffs will be reduced and that sales of advanced computer chips to Beijing were on the agenda. In return President Shi had agreed to lift restrictions on rare earth mineral exports for a year…”
ד"ר לרון: וסין הודיעה שהיא משהה את הודעה 61 למשך שנה. אוקיי? אז זה היה יותר הפסקת אש מאשר סוף המלחמה. זאת אומרת, טראמפ יודע שהוא יצטרך להתמודד עוד פעם עם הניסיון הסיני לסחוט אותו. ואני חושב, אני משער, שטראמפ רצה מנוף על סין. זאת אומרת, לא רק שלסין תהיה, יהיה את המנוף של המינרלים הנדירים נגדו, אלא שלא יהיה מנוף של אספקת הנפט מול סין, וזה מביא אותנו לאיראן.
אלעד: מעניין. אז טראמפ כבר הצליח בוונצואלה, וכדי לסגור עוד ספקית נפט חשובה של סין, הוא רוצה לעשות את אותו הדבר עם איראן. לנהל את מצר הורמוז זו ללא ספק דרך אפקטיבית אחת, אבל כדי באמת להשתלט על הנפט האיראני, טראמפ צריך לכוון את עיקר הכוח ותשומת הלב למקום אחר, וזה אי הנפט האיראני, מדברים עליו לא מעט בימים האחרונים.
ד"ר לרון: כן. אז לעשות אותו דבר באיראן זה יהיה למשל לפלוש לאי ח'ארג', שדרכו איראן מייצאת 90% מהנפט שלה, ולא לצאת משם, או לא לתת לאיראנים להיכנס לשם, עד שהם יעשו בדיוק אותו דיל שוונצואלה עשתה עם ארצות הברית. זאת אומרת, מעכשיו ואילך, ארצות הברית שולטת על הכנסות הנפט של איראן.
אלעד: אז ספר לי, מה המשמעות שלו? למה הוא כזה חשוב?
ד"ר לרון: האי הזה מחובר לשדות הנפט שיש בחבל חוזיסטאן. רוב שדות הנפט של איראן על היבשה נמצאים בחבל הזה. זה נקודת תורפה של איראן. סדאם חוסיין למשל ניסה לכבוש בדיוק את החבל הזה במהלך מלחמת איראן-עיראק. האי הזה גם מחובר לשדות ה… בים, של גז ונפט שיש לאיראן, כי הם גם כן נמצאים לידו. עכשיו, טראמפ, וזה סיפור מרתק, הוא יודע שהאי ח'ארג' קיים מאז סוף שנות ה-80. הוא, כאיש עסקים ששקל להיכנס לפוליטיקה האמריקאית, התערב בדיון ש… סוער שהיה אז בארצות הברית, על המעורבות של ארצות הברית במפרץ הפרסי תחת רונלד רייגן. בשנתיים האחרונות למלחמת איראן-עיראק, בין 87' ל-88', ארצות הברית נמצאת במפרץ הפרסי, נלחמת נגד חיל הים האיראני, עֲרֵבָה לחופש השיט במפרץ הפרסי ומלווה מיכליות של, למשל כווית, דרך מצר הורמוז, כדי לוודא שהאיראנים לא יפגעו במיכליות האלה. וטראמפ מפרסם מודעה על היקף של עמוד שלם, בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט, והוא אומר שרונלד רייגן עושה טעות. ארצות הברית לא צריכה להשקיע את המשאבים שלה ואת הכוח הצבאי שלה כדי לאבטח אינטרסים של מדינות זרות. אם ארצות הברית פעילה במפרץ הפרסי, היא צריכה לעשות זה בשביל אינטרסים אמריקאים. ואז הגרדיאן, עיתון הגרדיאן, יצר עם טראמפ קשר. והכתבת שואלת את טראמפ ב-1988: "אוקיי, אז אתה אומר שמה שרייגן עושה במפרץ הפרסי לא טוב, אז מה אתה מציע?" ואז טראמפ עונה לה "I will do a number on the island of Kharg".
אלעד: ובינתיים, למרות הדיבור הזה על משא ומתן, צריך לזכור עוד נקודה חשובה, והיא שיש כוחות רגליים אמריקנים שממש עכשיו עושים את הדרך שלהם לאזור המזרח התיכון. כלומר, האיום על פלישה קרקעית והשתלטות על האי, האיום הזה עדיין קיים, וזאת תהיה עליית מדרגה במלחמה. זו פעולה מסוכנת.
ד"ר לרון: זה ללא ספק פעולה מסוכנת, אבל אם אתה מסתכל על הצעדים שהצבא האמריקאי עושה, באישור של הנשיא טראמפ, הוא מכין את הדרך למהלך כזה. קודם כל, ארצות הברית הפציצה את האי, זה קרה כבר בשבוע שעבר.
[הקלטה]
Erica Hill: “Just minutes ago, the president saying the US military, Quote: ‘Totally obliterated every military target in Iran’s crown jewel Kharg island’. The president…”
ד"ר לרון: לאורך החוף הם מפטרלים עם מסוקים, ועם מטוס שמיועד בדיוק למשימות סיוע לכוחות קרקע בשם איי-10, A-Ten. והם משתמשים בזה כדי להחליש את הנוכחות הצבאית של איראן לאורך החופים. זאת אומרת, אם מנסים לקרוא את הכוונות של ארצות הברית תחת טראמפ, אז אם מסתכלים על המהלכים הצבאיים זה מאוד ברור לאן זה הולך. עכשיו, אני חושב שטראמפ מקווה שהוא לא יצטרך לתת את ההוראה הזאת, ושאיראן תכנע באיזשהו שלב, כמו שוונצואלה נכנעה. אבל באיראן זה הנהגה מסוג אחר מאשר בוונצואלה.
אלעד: ונניח שטראמפ יצליח, הוא הרי כבר שולט בנפט של ונצואלה, ונניח שהמלחמה עם איראן תימשך או יגיעו להסכם, ולטראמפ תהיה אחיזה גם בנפט האיראני. כלומר, חמישית ממקור האנרגיה של סין יהיו בידיים של ארצות הברית. זה אירוע דרמטי מאוד עבור הסינים.
ד"ר לרון: אז סין היא מפלצת של אנרגיה, היא היבואנית מספר אחד של אנרגיה בעולם, היא הצרכנית של אנרגיה מספר אחת בעולם. והמנהיג שלה, שי, גם מאוד מוטרד מביטחון אנרגטי, הוא מדבר על זה כמעט בכל נאום שלו.
אלעד: רגע, אבל טראמפ היה צריך הרי להיות בסוף החודש בביקור רשמי בסין, להיפגש שם עם שי, וטראמפ דחה את הביקור הזה. מה אנחנו לומדים מהעניין?
ד"ר לרון: זה מבחינתי האינדיקציה, שהוא מרגיש שהמערכה במפרץ הפרסי נתנה לו מנוף של כוח מול סין. כי 'עכשיו, חברי היקר, מר שי, אם אתה הולך לעשות לי עוד פעם שריר בנושא המינרלים הנדירים, אז תדע לך שיש לי צי ממש גדול וחזק במפרץ הפרסי, ואם זה נורא מעניין אותי, אז המיכליות הסיניות שלך לא יוכלו לעבור במצר הורמוז'. ארצות הברית לא עשתה את הצעד הזה עד כה, אבל היא בהחלט, יש לה את כל היכולות כדי לעשות את את זה.
אלעד: מעניין. אני רק אבהיר שכל מה שאמרנו כאן זו הפרשנות שלך על המצב. כלומר, טראמפ לא מדבר באופן מוצהר על ניסיון שלו לחנוק את שוק האנרגיה הסיני, כשהוא מדבר על ונצואלה או על איראן.
ד"ר לרון: תראה, אם אתה היית מראיין מישהו אחר, כאילו הקונצנזוס בשוק הפרשנות, נקרא לזה, זה, 'אה… סין תהיה בסדר, כי יש לה מאגר של איזה 1,000,000 פסיק 300,000 חביות, היא קנתה הרבה נפט מאיראן לפני המלחמה', אבל זה לא ככה. תראה, נגיד שאתה שי עכשיו ואתה הצבת את 2027 כמטרה לכיבוש טייוואן, אתה רוצה להתחיל מלחמה על טייוואן כשאספקת הנפט… ואתה חייב נפט בשביל לכבוש את טייוואן, למטוסים, לאוניות, לטנקים או לנגמ"שים שאתה תעלה על האדמה. אתה רוצה להתחיל את המלחמה הזאת כשאספקת הנפט שלך מהמפרץ הפרסי איננה בטוחה. עכשיו, זה נכון שלמשל, הצינורות מרוסיה, הם מוגנות על ידי מדינה גרעינית, וגם הצינורות ממרכז אסיה, זה כאילו, לפוצץ אותם זה לפוצץ תשתית של מעצמה גרעינית. אבל אנחנו ראינו ממה שקרה לנורד סטרים 2 שאתה לא חייב לקחת אחריות, נכון? אנחנו לא יודעים באמת מי פוצץ את נורד סטרים 2. השורה התחתונה זה שהצינורות האלה מפוצצים. אז כל המהלך הזה במפרץ הפרסי מטיל צל על היכולת של סין לנהל מלחמה ממושכת, הסינים לא באמת עוד הגיבו למהלך הזה. הם, לפי דעתי, ממתינים להתפתחויות וחושבים מה לעשות.
אלעד: אבל אתה יודע, אני הולך איתך עוד צעד אחד קדימה. הרי יש טענה שישראל גררה את ארצות הברית למלחמה ישראלית באיראן. ואם הפרשנות שלך לגבי המניעים של טראמפ נכונה, זו לגמרי מלחמה של ארצות הברית. כלומר, לגמרי יש כאן אינטרס אמריקני מובהק.
ד"ר לרון: לחלוטין, וכל תהליך קבלת ההחלטות מראה שכן, הייתה פה השתלבות אינטרסים בין האינטרס של ישראל לפעול נגד איראן לבין האינטרס האמריקאי. אבל מי שקבע את העיתוי זה היה נשיא ארצות הברית.
[מוזיקת רקע]
אלעד: דוקטור גיא לרון, תודה.
ד"ר לרון: תודה רבה לכם.
אלעד: ותודה לערד ניר.
[מוזיקת סיום]
וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה הילה פז, מתן זמיר, דניאל שחר, עדי חצרוני ושירה אראל, על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments