אחד ביום - השיטה של מאי גולן
- הילית בירנבוים מדבדייב
- Sep 14, 2025
- 14 min read
לשרה מאי גולן יש רקורד שנוי במחלוקת. למרות זאת, אולי גם בזכותו, קצת אחרי גיל 30 היא נבחרה לכנסת ולפני שהגיעה לגיל 40 כבר מונתה לשרה בממשלה. בחודש ינואר האחרון כתבינו יוסי מזרחי ודפנה ליאל ערכו תחקיר שבו הוצגו שורה של עדויות שמצביעות על מה שלכאורה נראה כמו מערך שלם של שחיתות בסביבה של גולן. התחקיר הפך לחקירה משטרתית עד שהוחלט שהשרה תזומן לחקירה באזהרה על שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב. הפעם, אנחנו עם ״המבקר״, יוסי מזרחי, והחשדות נגד מאי גולן.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/07/2025.
[חסות]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום חמישי, 24 ביולי, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
[הקלטה]
Piers Morgan: “Joining me now is May Golan, the Minister for Social Equality in Benjamin Netanyahu’s government.”
אלעד: בתחילת החודש, השרה מאי גולן התארחה בתוכנית של העיתונאי הבריטי פירס מורגן, תוכנית שהפכה בשנתיים האחרונות לזירה חשובה, ולאחרונה גם מאוד ביקורתית למלחמה של ישראל בחמאס.
[הקלטה]
Minister May Golan: “…We want to eliminate every terrorist of Hamas. Let me tell you that…”
Piers Morgan: “I haven’t finished yet.”
Minister May Golan: “When we say never…”
Piers Morgan: “I haven’t finished… sorry, I haven’t finished…
Minister May Golan: “When we say… Mr. Morgan…”
Piers Morgan: “I haven’t finished yet. Would you say you’re an extremist?”
Minister May Golan: “I’m sorry, that doesn’t mean I take any…”
אלעד: מורגן הוא מראיין מנוסה, הוא קשוח, ובעיקר אוהב סנסציות. אם יש דבר אחד שחשוב לו, זה לא להיות משעמם. אז גם אחרי הראיון הזה, בתוכנית שלו הפיצו קליפ קצר של עימות קולני בינו לבין השרה גולן.
[הקלטה]
Minister May Golan: “Smotrich went to more funerals this year than you went in your entire life, okay?”
Piers Morgan: “How do you know?”
Minister May Golan: “His entire family…”
Piers Morgan: “How do you know that?”
Minister May Golan: “and he’s entire… wait one second, wait one second!…”
אלעד: היו הרבה תגובות לראיון, לדברים שאמרה גולן, לאיך שאמרה את הדברים גולן. היו מי שאמרו שהיה ראיון רע מבחינתה, ראיון מביך. אמרו שהיא פגעה במאמצי ההסברה של ישראל. אני חייב לומר לכם, זה כנראה דל"פ, דעה לא פופולרית. אם צופים בכל הראיון, כמעט חצי שעה, אז יש שם גם קטעים, שלדעתי לפחות, הם בכלל לא מביכים, הם לא קולניים, רגעים שבהם יש לגולן טיעונים ענייניים והיא אומרת אותם באנגלית קולחת.
[הקלטה]
Minister May Golan: “Yeah, I wish he would have told you…”
Piers Morgan: “On a personal average…”
Minister May Golan: “That Israel has suggested more than 100 incubators to the Shifa hospitals…”
Piers Morgan: “Yeah…”
Minister May Golan: “And to the authorities…”
Piers Morgan:”Israel has dis… as you know…”
Minister May Golan: “…of Hamas, and they refused it. We, the country that have massacred in her holiday, has been giving over 70,000 aid trucks. Do you hear that? so…”
אלעד: בין אם תחשבו שהיה טוב או שהיה רע, אני רוצה להתייחס בכלל למשהו אחר. כי מול פירס מורגן ומול מיליוני צופים, ישבה מטעם מדינת ישראל שרה בממשלה שהגיעה למקום הזה למרות שגדלה בתנאים לא קלים.
[הקלטה] שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "בתור ילדת אינטגרציה צעירה ותמימה שחוותה על בשרה את הרצון להוכיח את עצמה בתוך העולם הלא פשוט הזה, הבנתי מהר מאוד מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה."
אלעד: יש לה רקורד שנוי במחלוקת, ועוד איך. ולמרות, אולי גם בזכותו, היא נבחרה לכנסת קצת אחרי גיל 30, ולפני שהגיעה לגיל 40 כבר מונתה לשרה. אלא שיש משהו שמיסטר מורגן לא ידע.
[מוזיקת מעבר]
כמה חודשים לפני הראיון, כתבינו דפנה ליאל ויוסי מזרחי, ערכו תחקיר גדול שבו הוצגו שורה של עדויות ואירועים שמצביעים על מה שלכאורה נראה כמו מערך שלם של שחיתות בסביבה של מאי גולן. התחקיר הזה הפך לחקירה משטרתית, ולפני שבוע הוחלט שהשרה גולן, באופן חריג, תוזמן לחקירה באזהרה על שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב.
[מוזיקת מעבר]
אז הפעם, יוסי מזרחי, הידוע בכינויו "המבקר", על מה שהשרה מאי גולן, לכאורה כמובן, עשתה עם ההזדמנות האדירה הזו שהצליחה לייצר לעצמה.
[מוזיקת מעבר]
שלום יוסי.
יוסי: אהלן אלעד.
אלעד: מעניין אותי אם האמנת או חשבת, אז כשדפנה ואתה ערכתם את התחקיר, שהוא יתגלגל לחקירה משטרתית גם נגד השרה גולן. כי הדברים שאתם חשפתם שם הם לכל הפחות, ואולי אני אקסטרה זהיר כאן, הם לכל הפחות חשדות למה שיכולות להיות עבירות פליליות.
יוסי: קודם כל יצאנו לדרך אחרי שהבנו שהחשדות הם פליליים נטו, שאתה רואה כספים שנעלמו, אתה רואה עבודה מול עמותה שהיא הייתה בעבר מרכיב מרכזי בה ונשארת ומושכת כספים, כולל עובדים פיקטיביים שפשוט לא מגיעים למשרד ומישהו משלם להם והכסף ממשיך לאיזשהו מקום, ולכן יצאנו לדרך. האם חשבנו לאור מצב המשטרה היום, השר שלהם איתמר בן גביר וההתנהלות, שבאמת תפתח חקירה פלילית ומישהו ישקיע? ממש לא. זו הייתה מבחינתי ההפתעה שמשהו באגף החקירות נשאר עדיין כְבּועה, מתפקד, למרות כל הרעש מסביב וההשלכות של השר כלפי מטה. זה עדיין עובד והנה הגענו עד הלום.
אלעד: כן, תשמע, זה לא מופרך היה לחשוב שהמשטרה לא תתקדם בעניין. אגב, בלי קשר לעובדה שמאי גולן מקורבת לאיתמר בן גביר, היא הייתה בעבר חלק מ"עוצמה יהודית", הרי אנחנו כבר שמענו טענות על כך שהמשטרה, בעידן הנוכחי שלה, הורידה את נושא השחיתות הציבורית למקום נמוך יותר בסדר העדיפויות.
יוסי: אני חושב שפה לא הייתה להם ממש ברירה, למשטרה, כי הדברים היו מאוד חדים, ברורים, נקודתיים. ואם נעשה סוג של הקבלה לפרשת מירי רגב…
[הקלטה] דני קושמרו: "אמש רביב דרוקר, עמיתנו מערוץ 13, שידר תחקיר מבהיל ממש על ההתנהלות של שרת התחבורה, תחקיר שלפיו המיליארדים שאנחנו משלמים מיסים ומגיעים למשרד התחבורה, משמשים לא פעם, לכאורה, לקידום הפוליטי הפרטי של הגברת רגב."
יוסי: שם אתה למעשה רואה שרה, שעל פי החשד, שינתה את הקריטריונים לקבלת התקציבים בין ערים, מתוך רעיון שלה, שהוא רעיון תמיכה בערים "ליכודיות", אבל לא לקחה לכיסה, לפי מה שפורסם שם, אלא עיוותה הקריטריונים ונתנה יתרון לרשויות מסוימות על פני אחרות. פה מאוד קשה להוכיח איך עוות, מה היו הקריטריונים ומה הייתה התמורה שקיבלה מירי רגב בתמורה. ופה, אצל מאי גולן, זה מאוד ברור. סיפורים קטנים, ברורים. אז הדברים האלה יוצאים החוצה, ודי בקלות, וה… רמת הפליליות של השרה מאי גולן לא הותירה למשטרה הרבה ברירה בעניין שלה.
אלעד: טוב, אבל בוא נתחיל מההתחלה, כי אפשר לומר שמאי גולן התחילה כפעילה מקומית בדרום תל אביב. בעיקר, אם לא רק, היא הפכה להיות מוכרת במאבק הציבורי שלה נגד מהגרי עבודה, המסתננים שמילאו את השכונות של דרום העיר.
יוסי: תלך בערך 20 ומשהו שנים אחורה, הפכה להיות נערה, סוג של כוכבת בדרום תל אביב. הרשתות זיהו אותה, עוד לפני כן ערוצי טלוויזיה, התראיינה על מר גורלה, על הקשיים המשפחתיים בבית שהיא גדלה, עם אם חד-הורית בדרום תל אביב, שהפכה עם השנים אותו חלק בעיר לאזור שהוא מרובה, או למעשה כבר מלא בעובדים זרים, וכשאתה יורד גם לעומק, אתה רואה גם סרטונים וכל מיני מסרים שהיא מעבירה, שהם מאוד בעייתיים כבר אז.
[הקלטה]
שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "אני גאה בלהיות גזענית!"
מפגין לא ידוע: "וזה זכותנו להיות גזענים."
שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "אני גאה בלהיות גזענית!"
פליט בהפגנה: "אני פליט."
שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "לא כאן!"
פליט: "אני פליט."
שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "תהיה פליט באריתריאה, נעזור לך באריתריאה."
פליט בהפגנה: "אני פה."
אלעד: זהו, אז אנחנו מכירים אותה מהצד המתוקשר יותר של הפעילות שלה, הסרטונים ברשתות החברתיות, הראיונות לתקשורת, כמו שאמרת, כל האירועים שבהם היא נראתה מקללת או צועקת. אבל החלק של הפעילות שהציבור לא ממש נחשף אליו הוא עמותת "העיר העברית", עמותה שגולן הקימה וניהלה.
[הקלטה] שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "אנחנו מנהלים מאבק מאוד קשה בדרום תל אביב ובהסתננות הבלתי חוקית."
יוסי: כן, העמותה קמה, אתה יודע, מאחורי הקלעים. לא ממש שמו לב אליה. היא גייסה כמה תושבים מקומיים, מבוגרים, פחות שולטים בענייני עמותות ועניינים משפטיים ממנה ומחבריה, ובדרך הזאת הכניסה כסף למערכת שהיא רצתה לנהל. לא היה מדובר בסכומי עתק, אבל זה היה חלק מהמנגנון שהתחיל להריץ אותה. ולשם היא ביקשה שיתרמו לה, אבל מאחורי הקלעים העמותה הזאת לא סיפקה הרבה, אולי למאי גולן ובהמשך גם לאמא שלה.
אלעד: זהו, לפי התחקיר, זה לא רק שהעמותה, כמו שאמרת, לא סיפקה הרבה. מה שהעמותה כן סיפקה, לאו דווקא היה בכלל קשור למטרות שהעמותה הוקמה למענן.
[הקלטה]
עו"ד שולי וייס: "אנחנו מזהים שהכסף נתרם לאו דווקא לטובת אותם מטרות שלהן הוא הוצע."
יוסי מזרחי: "תרומה לנזקקים, זה במטרות העמותה?"
עו"ד שולי וייס: "לא."
יוסי מזרחי: "שיפוץ בתי כנסת?"
עו"ד שולי וייס: "לא נמצא במטרות העמותה."
אלעד: גולן עצמה קיבלה משכורת של כמה אלפי שקלים מהעמותה, ואז בשנת 2019, אחרי שהצטרפה לליכוד, ואחרי שחבר הכנסת פנחס עידן פרש, גולן קודמה מקום אחד ברשימה, ובפעם הראשונה נכנסה לכנסת.
[הקלטה] שרת השוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן: "אני ניצבת כאן היום במעמד מרגש זה, בתחושת שליחות עצומה. אני, פלורה מאי בדרה גולן, ביתה של רימונה בדרה גולן, אישה…"
אלעד: ולפי חוק, יוסי, בשלב הזה, כחברת כנסת, מאי גולן אמורה הייתה להפסיק לחלוטין כל פעילות, כל קשר עם עמותת "העיר העברית".
יוסי: כן, החוק אוסר על חברי כנסת להיות חברים בעמותה, לנהל עמותה, גזברים, מורשי חתימה, או לגייס לשם כספים, כי הם חברי כנסת, מקבלים את שכרם מהמדינה ואמורים להיות, להתנהל בצורה הוגנת ושוויונית. התחקיר שלנו מראה כיצד מאי גולן לא עוזבת את העמותה בזמן, ועם הזמן אתה רואה שהיא פשוט מתחילה לנהל שני עולמות מקבילים. אחד בכנסת, יש שכר, יש חובות. מהצד השני, היא מבקשת מהאנשים, תתרמו לעמותה הזאת. והיא עדיין הרוח החיה שם, גם כשהשם שלה נעלם מהמסמכים. נגיד שבשנתיים וחצי האחרונות העמותה הזאת בכלל לא הגישה דו"חות, אז אתה לא יכול לדעת בוודאות מה יצא משם ואיך ולמה, כי מישהו טרח להעלים את זה, והכסף הזה נמשך החוצה, ככל הנראה, על פי החשד, על ידי מאי גולן, סוג של צינור עוקף להגדיל את משאביה של מאי גולן ואת חשבון העובר ושב שלה.
אלעד: זהו, אתם הראיתם בתחקיר שלא פעם התפקידים שמילאה גולן, בין אם זה בכנסת, בין אם זה בממשלה, נקשרו איכשהו גם לעמותה שהיא הקימה. עמותה שבשלב הזה, לפחות על הנייר, אמא שלה היא זו שניהלה. גולן, למשל, הייתה יושבת ראש השדולה ליחסי ישראל טאיוואן, והשגרירות הטאיוואנית בישראל תרמה לא מעט כסף, 20,000 דולר, לעמותת "העיר העברית".
יוסי: כאשר היא ערכה סיורים לכל מיני גורמים מדרום תל אביב, כולל שגרירת טאיוואן בישראל ונציגיה, היא הציגה את העמותה בין היתר, עמותה שכביכול היא ייסדה וכעת לא קשורה אליה, וערכה סיור והראתה להם את התרומה של העמותה לדרום תל אביב ולא התביישה לבקש סיוע.
[הקלטה]
Sharif, Taiwan embassy employee: “It was to an NGO called “Hebrew City”, and she founded that NGO. We worked with her because she was the chairperson of Taiwan-Israel parliamentary friendship group.”
יוסי: אתה מרגיש פשוט שמישהו לוקח כספים, ודורש כספים מאנשים שהוא מכיר בכובע אחר בכלל. ואז נכנסים פנימה לראות מי משך את הכסף, באיזה דרכים, ואתה רואה שעוזריה של מאי גולן מעורבים. על פי עדותו של מנהל סניף בנק דיסקונט בחולון, שם נמצא חשבון העמותה, זו השאלה בסוף, לאן הגיע אותו כסף שנתרם, כביכול, לעמותה שנועדה לסייע לתושבי דרום תל אביב?
אלעד: כן, אז פה ראינו צומת אחד שבו העבודות הציבוריות של גולן והעמותה שהקימה נפגשו. בתחקיר הייתה עוד דוגמה לעניין הזה, איש נדל"ן שתרם לעמותה, ואשתו שקיבלה תפקיד.
יוסי: אפשר לקרוא לזה גורל, או "נפלאות דרכי השם", יגידו הדתיים. אבל רואים תרומה של אותו רועי שטרן, קבלן, מוכר, ידוע, שמתעסק בענייני תשתית ונדל"ן, לעמותה "העיר העברית", וכמה חודשים אחר כך, אשתו הופכת להיות מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, זה בזמנו, וכל פעם האריכו את הכהונה שלה, לדעתי שלוש פעמים לבסוף, גם תוך כדי המלחמה. ואם אתה רוצה, נלך צעד קדימה, מתברר שנציב שירות המדינה, שלבסוף אישר את הארכת המינויים הזמניים שלוש פעמים, הנכד שלו עובד עבור מאי גולן כיועץ תקשורת עכשיו, בעבר, כחייל, בניגוד כמובן לכל החוקים, לכל הכללים, וביצע לה את עבודת הסושיאל ברשתות. לנכד הזה קוראים הראל וגם היום, אגב, הוא עדיין הנכד של דניאל הרשקוביץ', ועדיין יועץ התקשורת של מאי גולן.
[מוזיקת מעבר]
אלעד: חסות אחת וממש מייד חוזרים.
[חסות]
אלעד: יוסי, אז אנחנו חוזרים לתחקיר שערכת יחד עם דפנה ליאל בינואר האחרון, על חשדות וטענות לשחיתות לכאורה של השרה מאי גולן, אחרי שהוחלט שהמשטרה תוכל לחקור אותה באזהרה בשבוע שעבר. אחד החשדות שנחקרים הוא הגשת תצהיר כוזב מצידה. אנחנו מדברים פה בעצם על סיפור היומן, יומן הפגישות שלה, סיפור שעלה אצלכם בתחקיר. אז תסביר לי, מה בעצם גיליתם שם?
יוסי: סיפור היומן הוא סיפור קטן אבל מדהים, שמלמד אותך גם על האישיות, אותה שרה במדינת ישראל, וגם על הלך המחשבה שלה, ואיך הם מתנהלים בבירוקרטיה הישראלית, כאילו הכל מותר, אפשר לשקר, לרמות, אותי לא יתפסו.
הסיפור הזה מתחיל בצורה הזויה, במקרה לגמרי, על ידי זה שבתנועה לאיכות השלטון רוצים להוכיח שבחלק מהמשרדים הקטנים אין בכלל מישהו שממונה על חופש המידע. ואז הם מגישים בקשת חופש מידע, סתם, בחרו לעצמם איזה חודשיים מסוימים, מבקש לדעת מה השרה גולן עשתה בחודשיים האלו ולקבל את היומן שלה. במשרד כמובן שלא התייחסו לזה ומשכו זמן, ועד שלא הייתה ברירה, התנועה לאיכות השלטון פנתה לבית המשפט, הוא דרש מהמשרד להעביר יומן. והם מקבלים באמת יומן מסוים עם תאריכים ומתחילים לעבור עליו באופן כללי. לא חולפים כמה ימים והם פונים אליהם שוב.
[הקלטה] עו"ד תומר נאור: "פתאום מתקשרת אליי הפרקליטה שמייצגת בתיק ואומרת לי "תשמע, הייתה פה בעיה. אתם קיבלתם את היומן הלא נכון". -"מה זאת אומרת היומן הלא נכון?" -"אתם קיבלתם יומן ששלחו לכם בטעות"."
יוסי: והשרה חותמת על תצהיר, במקרה זה על פי החשד תצהיר כוזב, שאומרת: עובדת טעתה, שלחה יומן לא נכון, לא מסודר, שולחים יומן אחר, שני. ואתה רואה שהוא הרבה יותר עבה, ואתה רואה שיש בו הרבה יותר אירועים והרבה יותר פגישות ונסיעות בארץ. ואנחנו גילינו, כבר בשלב הראשון של התחקיר, שהיומן השני הוא לא יומן אמיתי, הוא יומן שהמציאו, יומן שמאי גולן בעצמה עם שתי עוזרות שלה ישבו, ועם מוחם הקודח המציאו פגישות, שינו תאריכים, משהו בלתי סביר לחלוטין. אז זה א', מראה על ההתנהלות, אתה יודע, אתית, מוסרית, ושתיים, בעצם הגשת התצהיר הכוזב לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שהיתה טעות ביומנים, אז היא הסתבכה עם עבירה נוספת.
אלעד: אז זהו, שבחקירה של המשטרה, כשקוראים את החשדות, אז מופיע שם גם הפרת אמונים. אנחנו מדברים בין היתר על כל מיני דרכים יצירתיות, נקרא לזה, לקחת כספי ציבור שנועדו למטרה אחת, ואז שוב, לכאורה, להמיר אותם למטרות אחרות, מטרות שבכלל לא קשורות לעניין. וכאן אחת הדרכים היצירתיות האלה שדיברתם עליהן בתחקיר, עסקה באיך אפשר לקחת את מה שנקרא "תקציב קשר עם הבוחר", תקציב ששמענו בעבר, שפוליטיקאים מוצאים לו כל מיני שימושים, לקחת את הכסף הזה ולעשות איתו דברים שהם לא בדיוק קשר עם הבוחר.
יוסי: מה שמאי גולן עשתה על פי החשד, היא דאגה שכסף משם שמגיע לה, כסף שאם לא משתמשים בו, דרך אגב, בסוף שנה חוזר לכנסת, ודאגה למשוך אותו משם למקורביה בטענות שונות. ובסכומים גדולים יותר, שכבר מדברים על עשרות אלפי שקלים ומעלה מזה, אתה פתאום רואה איך המקורבים שלה, אנשים שהיו עוזרים פרלמנטריים אצלה בלשכה, עזבו את הלשכה לרגע, ואז בכובע השני שלהם, לדוגמה, עורך דין אהוד גבאי, כעורך דין, כשהוא כבר לא יועץ פרלמנטרי, מגיש קבלות עבור ייעוץ משפטי ללשכת השרה או חברת הכנסת במקרה הזה, מקבל כסף עבור תביעות, או תביעות לשון הרע, וכשאתה הולך לסוף הדרך, אתה אומר "טוב, הוא לפחות עשה עבודה, הוא נתן לה ייעוץ, הגיש תביעות", אתה מסתכל, אתה לא מוצא תביעות. אין תביעות כאלה.
[הקלטה]
עו"ד גבאי: "אם אתה מזכיר קודם כל את מאי גולן, היא חברה של המשפחה."
יוסי מזרחי: "אוקיי."
עו"ד גבאי: "זה אחד. אני לסירוגין…"
יוסי מזרחי: "היית היועץ שלה, עבדת?"
עו"ד גבאי: "אז אני אענה לך, לסירוגין במהלך השנים, שהיא הייתה חברת כנסת, יעצתי לה לסירוגין, לפי החוסרים שהיו לה."
יוסי מזרחי: "מה זה יעצת? היית עובד של הכנסת, עוזר פרלמנטרי. מקבל שכר…"
עו"ד גבאי: "לסירוגין."
יוסי מזרחי: "אתה לקחת כסף ממדינת ישראל…"
עו"ד גבאי: "אני מסביר לך."
יוסי מזרחי: "עבור תיקים משפטיים על לשון הרע. האם התיקים האלו הוגשו?"
יוסי: ולא תופתע לגלות, בשלב הזה של השיחה, שאין תוצרים משפטיים.
אלעד: זהו, אז זה חשד אחד, שתשלומים מתקציב קשר עם הבוחר, כספי ציבור, הועברו לעורך דין על תביעות דיבה, שמהבדיקה שלכם בכלל לא הוגשו. אבל יש עוד חשדות. לכאורה, הייתה שם שיטה נוספת להשתמש בכספי ציבור שלא כחוק, וזה דרך ההעסקה של עובדים פיקטיביים.
יוסי: זה הנושא שעלה כבר בתחילת התחקיר שלנו, כשיצאנו לדרך, והיה די קל להוכיח אותו ודי קשה להאמין לעדים שסיפרו לנו אותו, לאותם מקורות. הם אמרו: תקשיבו, יש לנו רשימת שמות שכביכול מדפיסים כרטיס מרחוק, כביכול עובדים בלשכה, אבל לא ראינו אותם אף פעם. מעבר לזה, כל אותם עובדים פיקטיביים, פתאום אתה רואה שהם מחוברים לאנשים מסוימים, זה לא סתם אנשים מהקהל, לא באו אליי ואליך, אלא לאשתו של אותו עורך דין אהוד גבאי. היא בכלל ספרית כלבים, בעברה הייתה פקידה בעיריית אשדוד, עובדת מביתה שבגן יבנה, ואז אתה רואה בכרטיסי נוכחות שהיא בכלל עובדת בלשכת השרה, או אמורה לעבוד, ושלחנו אליה את שושה הכלבה שלי כדי ש… לראות אם היא ספרית כלבים או שהיא עובדת במקום אחר, וניהלנו שיחה תוך כדי.
[הקלטה]
תחקירנית: "כמה זמן את בעסק? המון שנים?"
ענבל גבאי: "כן. אני כל החיים עם בעלי חיים. אני מקבלת כמה כלבים ביום בכיף שלי, לא בלחץ, זו עבודה ממש כאילו כיפית, במיוחד בתקופה הזאת הנוראית הזאתי שהכל מדכא."
יוסי: ואז אתה מבין שהכל פה הוא פיקטיבי, אין פה כלום, סתם כסף ציבורי עובר מהשרה למקורביה ולסביבת מקורביה. במשטרה הלכו אפילו צעד קדימה ומצאו עוד כמה עובדים פיקטיביים, במקרה הזה, בני משפחה של אדם בשם חיים מנחם, נציג הליכוד בדירקטוריון קק"ל, מאוד מקורב למאי גולן, ממש צמודים שם. ופתאום אתה רואה איך האחיין שלו רשום בלשכה. בלשכה טוענים שלא מכירים אותו. יש אדם נוסף שקשור לאותו חיים מנחם, גם הוא רשום בלשכה כעובד, גם אותו לא מכירים. והנה לך שיטה נוספת, אם דיברנו קודם על עמותה או על קשר לבוחר, אז יש לך צינור שלישי להוצאת כסף ממדינת ישראל, להעביר אותו למקורבים ומשם לכתובת הבאה. החשד של חוקרי להב שהכתובת הסופית זה הכיס של מאי גולן.
אלעד: רגע, אבל יוסי, בתחקיר, תקן אותי אם אני טועה, זו לא הייתה הטענה. כלומר, לא טענתם אז שיש חשד שמאי גולן, לכאורה, לוקחת את הכסף לכיס.
יוסי: בתחקיר נזהרנו. ואתה צריך להיות מדויק ולהתכנס למה שאתה יודע בוודאות. היו דברים אחרים שידענו, אבל בוודאות, לא של 100%, קצת נמוכה מזה. המשטרה המשיכה עם העדויות שלה, ואנשים סיפרו במשטרה בהמשך הדרך, שכחלק מהשיטה, השרה הייתה נוהגת להציע לחלק מעוזריה לצאת מהלשכה, להשתתף במכרזים או קולות קוראים על תקציבים של המשרד, לדאוג שאותם מקורבים שלה יקבלו את הסכומים עבור פרויקט כלשהו, במקרה שלנו היה משהו שקשור לנשים בפריפריה, ובתמורה, על פי החשד, היא דרשה מהם חצי ממחזור הפרויקט. דהיינו, תקציב של שלושה מיליון שקלים, היא ביקשה מיליון וחצי שקלים, לטענת אחת העדויות, בחזרה אליה לכיס.
אלעד: הבנתי. אז זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך. המשטרה פתחה בעקבות התחקיר בחקירה, וממה שאתה אומר, נשמע לי שבנוסף לדברים שאתם גיליתם, המשטרה גילתה עוד.
יוסי: כן. התחקיר שלנו שודר בינואר 25', בחודש פברואר, ובהפתעה, עבורי לפחות, המשטרה מודיעה שהיא פותחת בחקירה פלילית כנגד השרה מאי גולן לאור ממצאי התחקיר, ולאחר שאספו את כל אותו חומר, כנהוג בתחקירים עיתונאיים או בחקירות משטרה, רק לבסוף, כשאתה יודע על מה אתה יושב ומה יש לך ביד, פנו לפרקליט המדינה וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בגלל ענייני חסינות ועם בקשה לחקור את השרה מאי גולן. לפני כשבוע וחצי התקבל האישור הזה והחקירה צפויה, בקצב הנוכחי, בעוד כמה שבועות. ושם למעשה אתה תוכל לבדוק את גרסתה של השרה, מה היא אומרת, להשוות לכל אותם אנשים שמסרו כבר גרסה, לדעתי יש יותר מ-16 כאלו, ממקורביה האישיים שעבדו סביבה לאורך חודשים ארוכים וחלקם שנים. ותוסיף לזה עוד גל מעצרים שצפוי בהמשך, בין שישה לשבעה עצורים, שגם הם יצטרכו למסור גרסה מסודרת, והחוקרים מאמינים שמצבם די טוב והם ימצאו הרבה חלונות חסרים בין הגרסאות השונות.
אלעד: בתגובה לתחקיר, כל המעורבים שהוזכרו שם, ואנחנו דיברנו עליהם גם כאן, הכחישו את הטענות. מאי גולן הכחישה גם אז, ואני מבין, לפחות מדיווחים בתקשורת, שהיא ממשיכה להכחיש גם היום.
יוסי: פנינו למאי גולן כמה פעמים לאורך הדרך, עוד לפני פרסום התחקיר, בניסיון להבין את התשובה שלה לשאלות מאוד ספציפיות. לגבי עובדים מסוימים, שעות, ימים, כספים, עמותה. והיא רצה מיד להתחבא מאחורי הסינר של עורך דין עמית חדד, שלחה כל מיני מכתבים, היו כל מיני שיחות עקיפות, היא סירבה להיפגש, היא סירבה למסור גרסה. מתחבאה תחת כל מיני טענות, "רודפים אותי", "רודפים את הימין", "מסמנים אותי" או דברים כאלו. והטענות האלה יכולות לעזור לה בתקשורת, כלפי הבייס הליכודי בלבד, אצל חוקרי להב זה לא ממש יסייע לה.
אלעד: בסוף יוסי, אני חייב להגיד לך משהו. באמת, אני לוקח איתי מהסיפור הזה, ברמת המאקרו, את מה שנראה כמו כר פורה לשחיתות ציבורית, בטח במשרדים הקטנים בממשלה, אווירה כזו שזה מותר וזה לגיטימי. זה לפחות מה שמשתקף מהחשדות שעולים בסיפור. אבל ברמת המיקרו, ברמה האישית של מאי גולן, אישה צעירה, הייתה יכולה להיות סיפור הצלחה, קיבלה באמת הזדמנות נדירה, ובסוף, בגלל אותה שחיתות לכאורה, בגלל עסקנות פוליטית קטנה, ואתה יודע מה, אולי שוב לכאורה גם פלילית, בסוף היא עלולה פשוט לזרוק את ההזדמנות הזו לפח.
יוסי: כן. זה הדבר העצוב שבעניין. שבסוף מגיעה נציגה צעירה, שמדברת באנגלית נהדרת, וגם בעברית יש לה מסרים מאוד ברורים למען תושבי דרום תל אביב. בין היתר שוויון חברתי, דרך אגב. זה נשים, זה להט"ב, זה דרוזים, זה ערבים, קהילה אתיופית, יש שם כל מיני קבוצות שאת צריכה לתמוך ולעזור בהם. אתה רואה שכמעט ושום דבר לא נעשה. אין משרד מסודר, אין מנכ"לית בחלק מהתקופה, אין יעדים, אין מדדים, אין מטרות, אין ישיבות. שרה שמתחילה את היום שלה ב-11 או 12 ולא מגיעה לישיבות ממשלה, כי היא פשוט ישנה בשעות האלו. וזה מאוד מאכזב לדעת, מעבר לעולם הפלילי, שזו הרמה שמגיעה לממשלת ישראל, זו הרמה שצריכה לייצג, כביכול, את התושבים בדרום תל אביב, ובכלל את אותם אנשים שבחרו בליכוד ובחרו בה. ספק רב אם הם קיבלו משהו בתמורה, או ספק רב אם הסיבות שגרמו לאנשים להצביע עבורה, או בכלל לליכוד, מתממשות בהליך הפוליטי שלה.
אלעד: יוסי מזרחי, אנחנו עוד נתעדכן איתך על הסיפור הזה. תודה.
יוסי: תודה אלעד.
[מוזיקת מעבר]
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה אראל, דניאל שחר והילה פז. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
[מוזיקה ממשיכה להתנגן עד שדועכת]
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments