עד לאחרונה פי דידי היה כוכב ענק ואחד מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם ההיפ הופ. אבל לפני כחודשיים הוא נעצר והואשם בסחיטה ובסחר במין שהתרחש במסיבות שארגן במשך שנים. מאותו הרגע התחילו לצוף עוד ועוד סיפורים קשים על מעשיו שהושתקו במשך שנים, ושהובילו לגל של שמועות וקונספירציות על ידוענים נוספים שהיה מעורבים. אז הפעם, אנחנו עם הפשעים של דידי.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/11/2024.
[פרסומת]
[מוזיקת פתיחה]
אלעד: היום יום ראשון, 24 בנובמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
כמי שגדל בשנות ה-90, הפסקול המוזיקלי של שנות הנערות שלי מסמל את היצירות הבולטות של אותה התקופה, באופן טבעי. מייקל ג'קסון, מדונה, גאנז אנד רוזס, היו להקות בנים והיו להקות בנות, היה מגוון. אבל לקראת סוף העשור הגיע פתאום משהו חדש, הגיע פתאום מישהו חדש.
[השיר "I'll be missing you" של פאף דדי]
“Seems like yesterday we used to rock the show
I laced the track, you locked the flow
So far from hangin on the block for dough…”
פאף דדי היה שונה בנוף, הוא הביא לאנשים כמוני, חנונים כאלה, שהקטלוג המוזיקלי שלהם כלל בעיקר רוק ופופ, הוא הביא לאנשים כמוני, את ההיפ-הופ.
[השיר "Can't Nobody Hold Me Down" של פאף דדי]
“…Now with Sean on the hot track, melt like it’s hot wax
Put it out, all the stores, bet you could shop that, that’s right…”
אלו הימים של MTV. לא היה ספוטיפיי, יוטיוב או סמארטפונים, והקליפים של פאף דדי היו נוצצים. הוא שיתף פעולה עם המוזיקאים הכי גדולים אז, עם מריה קארי ואפילו עם ג'ימי פייג' מלד זפלין.
[השיר "Come With Me" של ג'ימי פייג' ופאף דדי]
“Hear my cries,
Hear my call,
Lend me your ears,
See my fall…”
הוא היה בן הזוג של ג'ניפר לופז, אני זוכר במעורפל אפילו איזו כתבה, שבה הריצו אותו לתפקיד ג'יימס בונד השחור הראשון, והוא בכלל לא בריטי. פאף דדי היה ענק, הוא היה עצום. וכשדמות כזו נופלת, היא גם נופלת בענק, בפרשה שכבר שבועות מסעירה את העולם. אלא שפרשת פאף דדי לא ממש התחילה ככה, זה לקח זמן עד שהתמונה המלאה הלכה ונחשפה.
נועם כהן היא כתבת התרבות של N12 והיא מסקרת את פרשת פאף דדי מהרגע הראשון. ורק אזהיר, כבר עכשיו מראש, החשדות נגד פאף דדי, כל הסיפור הזה שלו, שנביא כאן הפעם, הכל כולל תיאורים של אלימות מינית והתעללות.
נועם: נקודת הזמן הראשונה שבעצם מתוכה נפתחת איזושהי תיבת פנדורה, שהיא בלתי ניתנת לעצירה, זה חודש נובמבר, שנה שעברה. אז, בת הזוג לשעבר של דידי, קאסי, קסנדרה ונטורה, היא תובעת אותו על התעללות מינית, אלימות מינית, שידול לקיום יחסי מין, ובעצם מתארת איזושהי מערכת יחסים, שבה הוא שולט על כל ההיבטים בחיים שלה.
דידי בהתחלה הכחיש את הטענות האלה, מכל וכול, ולמרות כל ההכחשות שלו, כמה חודשים אחר כך בעצם מתפרסם סרטון, תיעוד מהתקופה שבה הם… הם היו ביחד, קאסי ודידי, ובעצם רואים אותו מכה אותה, גורר אותה על הרצפה, משליך עליה אגרטל. ובעצם אחרי התיעוד הזה, הוא כבר לא היה יכול להכחיש, שהייתה שם מערכת יחסים מעוותת.
במקביל לכל האירוע הזה, בעצם לאט לאט מתחילה תיבת פנדורה בלתי ניתנת לעצירה. וסיפורים שהושתקו במשך שנים, וכנראה היו ידועים להרבה מאוד אנשים, ככה מתחילים לצוף מעל פני השטח.
אלעד: הסרטון הזה, הסרטון שבו פאף דדי, אגב אני קורא לו פאף דדי, אבל יש לו כמה שמות במה, השם שאיתו נולד הוא שון קומבס, והיום הוא מוכר יותר בשם פי דידי. אבל לענייננו, הסרטון הזה, שבו רואים אותו בבירור מכה באכזריות את בת הזוג שלו, גרם לפריצה של סכר, לשטף של סיפורים, של טענות, של האשמות, שהתחילו כאילו להגיע מכל מקום.
נועם: אנחנו מדברים פה על סיפורים שמתפרשים על פני שלושה עשורים. יש כל כך הרבה סיפורים. למשל, ילד בן תשע, שרצה להגיע לדידי, להיפגש איתו, כדי שהוא יעזור לו להזניק את קריירת המוזיקה שלו. שוב, מדובר באדם, עם המון, המון כוח וההשפעה, ודידי מנצל את הסיטואציה הזו ותוקף אותו מינית, נקרא לזה ככה. אנחנו מדברים על ילד בן תשע.
ויש המון המון סיפורים, שבאמת יש להם קווים מאוד, מאוד דומים. אם זה בפגישות של אחד על אחד, ואם זה במסיבות ה"פריק-אופס", שבהם דידי היה בעצם מזמין כל מיני עובדי מין, חברים שלו, אנשים שרצו בקרבתו. ובעצם עושה שם כל העולה על רוחו, באמת משתמש באנשים כדי לספק את הצרכים שלו. מסמם אותם, לפעמים מתעד את זה, גם כדי בעצם שהם לא יוכלו לדבר, כדי לסחוט אותם אחר כך בהמשך. אבל באמת יש כאן הצפה של סיפורים, שפתאום אנשים מרגישים שהם יכולים להעלות מעל פני השטח.
אלעד: המסיבות. שון פי דידי קומבס היה ידוע בזכות המסיבות שלו, שנים. ה"פריק-אופס", כן? אפילו היה להם שם. ב-2002, למשל, בראיון לקונאן אובריאן, הוא נעזר במומחיות שצבר פי דידי, כמארגן מסיבות. הוא שואל אותו, איך מארגנים מסיבה טובה?
[הקלטה]
P. Diddy: “We need amm… alcoholes.”
Conan O'Brien: “Right.”
P. Diddy: “You need locks on the doors.” [הקהל צוחק]
Conan O'Brien: “It sounds kind of dangerous now.”
P. Diddy: “it’s a little kinky, but…”
Conan O'Brien: “Yeah, yeah”
P. Diddy: “Check it out, you need a lot of heat.”
Conan O'Brien: “Why is that?”
P. Diddy: “Heat affects the alcohol and it also affects, like, you know, everybody gets a little bit more comfortable and loose, builds up a nice little sweat.”
Conan O'Brien: “It's kind of sexy, is that what you are saying?”
P. Diddy: “yeah, you, sexy, new word for you.”
Conan O'Brien: “Yeah…” [הקהל צוחק]
אלעד: והיום המסיבות האלה הן ה-גראונד זירו, המקום שבו, לכאורה, המסה הגדולה ביותר של הפשעים שמיוחסים לדידי, קרו. 3,000 בני אדם ביקשו כבר להגיש נגדו תביעות אזרחיות בטענות שונות. מתוכם, כרגע לפחות, התביעה מתמקדת ב-120 מאשימים.
היו כל כך הרבה טענות, שבחודש מרץ האחרון המשטרה פשטה לדידי על הבית, או ביתר דיוק, על שני בתים.
[הקלטה]
CNN News Reporter: “Breaking news. The Department of Homeland Security has just confirmed to CNN that federal law enforcement agents have raided properties owned by musician and producer Sean Diddy Combs…”
אלעד: מצאו שם, בבתים, נשק, הרבה נשק, רובים אוטומטיים בין היתר. מצאו סמים, גם הרבה סמים. מצאו ערכות של עירוי נוזלי. אחר כך נטען שהם שימשו להחדיר לקורבנות שלו סמים, שיעזרו להם להתאושש מאקטים מיניים, שלכאורה, הם אולצו לבצע. ועוד, השוטרים מצאו 1,000 בקבוקים של שמן תינוקות. 1,000. ודידי, הוא נלקח למעצר.
ובינתיים, בכל הזמן הזה, כשהוא עצור ונשללה ממנו האפשרות להשתחרר בערבות, הוגש נגד שון דידי קומבס, כתב אישום.
[הקלטה]
Prosecutor: “Good morning everyone. Today, I’m announcing the un-sealing of a three count indictment, charging Sean Combs for racketeering conspiracy, sex trafficking, inner state transportation for prostitution. The indictment alleged is that between at least…”
נועם: מכתב אישום, יש אישומים באמת חמורים מאוד של סחר במין ושידול לזנות וסחיטה באיומים, כפייה, הונאה. וחלק משמעותי מהאשמות האלה באמת סובב סביב שימוש בסמים, כדי לגרום לקורבנות, להיות נתונים לשליטה ולמניפולציה. והסמים האלה הרבה פעמים ניתנו במהלך המסיבות ה"פריק-אוף" הידועות לשמצה שלו, כדי גם להבטיח שהמשתתפים יהיו "צייתנים" במרכאות, שהם לא יוכלו לסרב או שהם לא יהיו מודעים למה שקורה שם.
[הקלטה]
Speaker: “Freak-offs occured regularly. Sometimes lasted multiple days and off and involved multiple commercial sex workers. During freak-offs, Combs distributed a variety of control substances to victims, in part to keep the victims obedient and compliant. Sometimes…”
נועם: אז בעצם המשפט של דידי נקבע לחמישה במאי 2025. הוא מוחזק כרגע, בעוד שהוא ממתין למשפט שלו, ב-MDC, שזה מתקן כליאה בניו יורק, שידוע כמקום עם תנאים לא פשוטים. וצריך להגיד, שאם הוא יורשע, העונש שלו יכול להגיע ל… לפחות 15 שנה מאחורי סורג ובריח, ויש גם טוענים שהאפשרות של מאסר עולם, גם היא נמצאת על הפרק.
[מוזיקת רקע]
אלעד: הדבר המעניין לא פחות בפרשה הזו, הוא המחוזות שאליהם היא הגיעה, השמות שנקשרו אליה. המסיבות האלה של דידי, ה"פריק-אופס", אתם יכולים לשער, היו המוניות, היו בהן לא מעט אנשים מאוד חזקים, מאוד מוכרים. אבל נגיע לזה. כי דיברנו עם מתן שרון, עיתונאי היפ-הופ, סגן עורך טיים אאוט ומגיש "יו! הפודקאסט", כי יש כאן עוד משהו מעניין. מי שעקב אחרי הקריירה של דידי כמו מתן, ראה שבמשך שנים, דידי, בעצם ביצירות שלו, חשף את הסוד, רק שלא כולם מתברר רצו לשמוע.
מתן: יפה. אז קודם כל מדובר בבן אדם שידו בכל ויד כל בו, במיוחד בסצנת ההיפ-הופ ותעשיית הפופ של סוף שנות ה-90, תחילת ה-2000, שנים שבהם התעשייה הזאת, שילשה והגדילה את כוחה וגודלה, והפכה מתרבות מוזיקלית קטנה למשהו עולמי ונוצץ וזוהר. אז פאף דאדי הוא האדם שיצר את העולם הזה, את הדימוי הזה של הראפ הנוצץ, הצבעוני, המוגזם.
זה דברים שהיו מופיעים בתרבות הראפ עוד לפני, אבל הוא זה שהפך את זה לטיקט המרכזי של התרבות, ולדבר ששמים בפרונט. קודם כל זה בא לידי ביטוי במוזיקה, בקליפים, בתדמית שמשדרים החוצה, בסיפור שהראפ בעצם מספר. ראפ יש לו תמיד שני חלקים: יש לו את הצד של ה"התחלנו מהעוני", ואת הצד של "הגענו לעושר". פאף דאדי ללא ספק מתעלם כמעט לחלוטין מה"התחלנו בעוני", ומתמקד אך ורק ב"אנחנו בעושר", ויותר מזה, אנחנו העושר.
[השיר "Mo Money Mo Problem" של פאף דדי]
“Yeah yeah, ahaha, from the
D-to-the-A-to-the-D-D-Y
know you'd rather see me die than to
see me fly
I call all the shots
Rip all the spots…”
הדימוי שהוא הוציא החוצה זה אדם שחור, צעיר, מצליח, עשיר, שיכול לעשות פחות או יותר כל מה שבא לו. הייתי אומר שהוא בעיקר מציג רברבנות קיצונית של כסף, של כוח. בהתחלה, הדימוי הזה היה חיובי, כלומר, האופן שבו הוא הציג את עצמו ואנשים אחרים הציגו אותו, זה בתור פורץ דרכים, שמגיע לשיאים ששחורים לפניו לא הגיעו, ובאמת מצליח לייצר איזשהו שינוי משמעותי לא רק לעצמו, אלא לקהילה האפרו-אמריקאית. אבל, כמו שאנחנו יודעים, כוח וכסף משחית. ובמקרה של פאף דדי, די מהרגע הראשון היו קצת רמזים, שמדובר באדם לא בדיוק ישר.
אלעד: זהו, היו שם שמועות, טענות, היה דיבור, כמו שאומרים, עוד הרבה לפני שדידי הגיע לפרונט. עוד קודם, בימים שבהם הוא טיפס לעמדת כוח, במאחורי הקלעים, של עולם המוזיקה.
מתן: זה נכון. דידי בעצם "נולד" במרכאות בתעשייה, בתור מה שנקרא ANR, שזה איש החברת תקליטים שמקשר בין האמנים, מחבר אותם לחברת תקליטים, ובעצם סוג של מתווך ביניהם. כ-ANR הוא היה מאוד מאוד מצליח בגיל מאוד מאוד מוקדם. כבר בגיל 19 הוא נכנס לאחת מחברות התקליטים המצליחות של אותה תקופה ב… בהארלם, ודי מהר הוא מצא את האמן הגדול ביותר שלו, את Notorious B.I.G. ופחות או יותר הדבר הראשון שהוא עשה בקריירה שלו, היה לגנוב מהחברת תקליטים הגדולה שנתנה לו צ'אנס, את האמן הגדול שהוא הביא, ולהקים חברה משל עצמו. כלומר מדובר מייד בבן אדם שלא בוחל באמצעים, כדי להשיג את ההצלחה שהוא מחפש.
יחד עם החברת התקליטים החדשה שלו, הוא הבין שהוא רוצה למכור סיפור של הצלחה והוא בנה לעצמו דימוי שכזה, גם כשהוא היה מאחורי הקלעים, הוא היה בפרונט. ובשלב מסוים זה כבר גלש ל"אני רוצה בעצם להיות אומן בעצמי". במקרה של פאפי, הוא לא היה מוכשר מספיק כדי ליצור אמנות, אז הוא שילם לאנשים שקרובים אליו, המוכשרים, כדי לכתוב לו את המוזיקה, כדי ליצור לו, ובעצם בנה לעצמו קריירה בכסף. אחד המשפטים המפורסמים שלו זה: "I don't write rhymes, I write checks". אני לא כותב שורות, אני כותב צ'קים. וזה הסוג, אפילו כאמן, זה היה סוג אמן שהוא היה.
אלעד: אמרו עליו שהוא לא בדיוק אמן כמו שהוא יזם, שהוא גאון שיווקי וגאון בלמצוא קיצורי דרך, ליצירת להיטים. חברת התקליטים שהוא הקים נקראה "Bad Boy Entertainment". ואת הפריצה הגדולה שלו, הרגע שבו דידי הפך לכוכב בינלאומי, זה קרה כשהאמן הכי חשוב שהוא ניהל, אותו Notorious B.I.G, נרצח בידי מתנקשים אלמונים.
מתן: לחלוטין. פאפי כבר היה לו אלבום סולו מוכן, לפני המוות של ביגי, מוכן לצאת, ואפילו הוא היה לו איזה הצלחה מינורית, בסינגלים ראשונים. אבל הפריצה האמיתית שלו, ומה שהפך אותו לכוכב המוכר בכל בית, זה השיר "I'll be missing you".
[השיר "I'll be missing you" של פאף דדי]
“Every breath I take,
every move I make…”
כשהוא בעצם היה שיר מחווה ל-Notorious B.I.G, שנרצח עוד באותה שנה, כלומר זה קרה ממש, ממש מהר. השיר הזה סימפל, בשיטה העצלנית של פאפי, שזה אומר, לקחת להיט ישן ופשוט להדביק אותו בתור הפזמון. סימפל את "Every Breath You Take" של The Police.
[השיר "Every Breath You Take" של פוליס]
“Every breath you take,
every move you take…”
להיט שהצליח לא כזה הרבה שנים לפני, ובעצם יצר לעצמו את המתנה, שהיא שיר הפרידה מביגי, שהפך אותו לאחד האמנים המצליחים. כלומר, הוא רצה להחליף את מקומו של ביגי בעצמו.
אלעד: עכשיו תראו, זה קל מאוד להסתכל בדיעבד, אחרי שאנחנו כבר יודעים את מה שאנחנו יודעים, ולומר "נו, זה ברור". הוא הרי קרא לחברת התקליטים שלו Bad Boy, הוא התרברב על מסיבות, על נשים, על כסף. הוא התנהג כאילו הוא יכול לעשות הכל, הכתובת הייתה על הקיר.
זה קל. אבל האמת היא שבזמן אמת, הכל נתפס כחלק מהפרסונה, חלק מהחבילה הכוללת שהיא - אמן היפ הופ מצליח. גם תקריות, שהוא כן נקשר בהן באותה תקופה, והיו כאלה, לא באמת רמזו על מה שאנחנו יודעים עכשיו.
מתן: לאורך השנים, היו המון, המון, המון אירועים קטנים, שמרמזים על היותו אדם אלים, היותו אדם שמשתמש בכוחו לרעה. אף פעם, עד כמה שידוע לי, לא היה ברמות כאלה, שמישהו דמיין שהוא עשוי ליפול ברמה כזאת. כן היו כמה מקרים, שאתה מבין שהבן אדם הוא… איך נקרא לזה, הוא לא בצד הנקי של החוק. אני אתן דוגמא: בשנת 99', היה סיפור פומבי מאוד. שהוא, ג'ניפר לופז, נתפסו במועדון עם אקדח, והאקדח ירה בתוך המועדון, וכרגע המשטרה חוקרת.
מה שבהתחלה היה אמור להיות סוג של כתב אישום נגד פאפי וג'יי לו, שזה שניים מהכוכבים הכי גדולים באותו זמן, התפוגג בסוף לאיזשהו אישום צד, על אמן צעיר בשם שיין, שהיה אז בחבורה של פאפי, ועליו הוצמדו כל אישומי האקדח, למרות שיש עדים ש… כולל אחת הנשים שירו לעברה במועדון, שאומרים שפאפי היה זה שהחזיק את האקדח. כלומר, יש סימנים מאוד גדולים על כך ש… שילמו לבן אדם הזה יפה מאוד, כדי לקחת את הזמן בכלא בשביל פאפי.
ולאורך השנים היו מקרים כאלה, סיפורים קטנים של… אה, שמעתי על הסיפור על פאפי, שהוא מאיים על מוס דף, על הפעם שהוא עשה עליו ראפ. כל מיני דברים קטנים כאלה. שום דבר שאני יכול להגיד ש… התאסף לחלקיק ממה שאנחנו מגלים כיום.
[מוזיקת רקע]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אז אחרי ההצלחה במוזיקה בניינטיז, פאף דדי הפך לדמות חזקה גם בתחומים אחרים. המסיבות שלו, אורח החיים שלו, הכל שידר הצלחה וכוח. וזה משך אליו הרבה אנשים שרצו להיות בסביבתו.
מתן: ופתאום הוא חבר של אובמה, אז ופתאום ביל קלינטון מחבק אותו. כלומר, אני חושב שבמיוחד במקרה שלו, אני רואה לאורך השנים, רצון מאוד גדול להתקרב ולאחוז בכוח. היה מתיחות, למשל, בינו לבין ג'יי-זי, במשך המון המון שנים, על מי המיליונר השחור הכי חזק.
כלומר, זה דבר שהם ממש רבו עליו, על "אני הביליונר", "אני הביליונר השחור הראשון", "לא, אני". כלומר, המאבק הזה של לצבור כוח ופאסון, גם ברמה הפומבית, היה מאוד מאוד חשוב לו. ואני מאמין שזה באמת שירת את היכולת שלו להסתיר. כלומר, איך מסתירים משהו ב-plane site? פשוט מקיפים את עצמך בכל הכוח בעולם.
אלעד: בשנים האחרונות, דידי התרחק מהשיא, אבל לחלוטין לא נעלם. בדיעבד, התברר שהיה צריך רק ממש סיכה אחת קטנה, שתחדור את החומה שמסביבו, כדי ששלושה עשורים של סיפורים, של טענות, של סודות, יצאו החוצה.
מתן: הדבר הראשון שקורה, זה שהאקסית של פאף דדי, קאסי ונטורה, מחליטה לתבוע אותו. היא תובעת אותו, אחרי כמה שנים בנפרד, על התקופה שהם היו בני זוג, בטענות שהוא היה בן זוג אלים, שהוא תקף אותה מינית, שהוא איים עליה וסחט אותה, והתביעה הזאת, תוך יום, מגיעה לפשרה. זמן די מהיר, הייתי אומר. ובאמת לא… לא פורסמו פרטי הפשרה אבל כן פורסם, מכיוון שכן חלק מהדברים שנאמרו בתביעה פורסמו כבר, זה התחיל סוג של כדור שלג.
אחרי משהו כמו חמש, חמש תביעות, במהלך תקופה של כמה חודשים. בעצם הגיע השלב שהדבר הזה מגיע לממשל. והממשל כבר התחיל חקירה פלילית, וב-16 בספטמבר פאף דדי נעצר ופושטים על אחוזתו ברחבי ארצות הברית, כי היו כמה. יש במיאמי, יש בניו יורק. והחל מאותו רגע בעצם נפרץ הסכר, ומתחילות להגיע מגוון מאוד מאוד רחב של תביעות אזרחיות, 120 בערך.
אלעד: החקירה שהתחילה הלכה והתרחבה וחשפה היקפי ענק של עבירות, לכאורה כמובן. יותר מזה, כל היחס היום אל דידי, הוא לא כעבריין אחד בודד. בארצות הברית מדברים על מערך, מערך שלם, שלכאורה, תמך וסייע לו.
מתן: בראש ובראשונה מתמקדים בחברה שלו, שלטענתם, לטענת ה-FBI, דידי השתמש במשאבים שלה, בקשרים שהוא יצר, בעובדים שלה, כדי לתחזק את ה… מפעל הטרדות הזה שלו. נכון לעכשיו, מאשימים אותו באופן רשמי, בסחטנות, טראפיקינג, שזה בעצם העברת אדם ממדינה א' למדינה ב', כדי לבצע פשע. אז ממש התפיסה אליו ולארגון שלו, זה כראש ארגון פשע, שביצע את הפשעים בעצמו, כמו שאפשר לומר, ושהפעיל את כל המערכת לטובת זה.
במקביל, יש הרבה האשמות על המסיבות שלו. בחורות שאומרות שהגיעו לשם וסוממו, ואז צולמו מבצעות יחסי מין עם גברים, לפעמים אפילו עובדי מין, ונסחטו לאחר מכן באיומים שיחשפו את הסרטון, וכולי.
[רצף הקלטות]
News Anchor: “A man says he was just ten years old when the rapper, allegedly, drugged and sexually assaulted him, during what was supposed to be an audition.”
News Anchor: “One lawsuit details alleged drugging and raping of a thirteen year old girl by Combs along with another male celebrity, while a female celebrity watched.”
News Anchor: “One of those people making the allegations is a man who says that he was a sixteen year old boy, when he was sexually assaulted by P. Diddy, who he says…”
אלעד: היה כאן לופ שנוצר. ככל שדידי הסתבך, ככה יצאו עוד ועוד האשמות וטענות החוצה. עורכי הדין בתביעות השונות נגדו יגידו שפשוט נשבר מחסום הפחד, שהתרופפה האחיזה שהייתה לדידי על פני כל כך הרבה אנשים. אבל הוא, דידי והסנגורים שלו אומרים, להיפך, הטורפים פשוט מריחים דם, ומנסים כל אחד מהם עכשיו, לקבל חלק.
מתן: הוא אומר, "אנשים רוצים לבוא לקחת מהכסף שלי. הם ממציאים עלי דברים, כדי שאני אשלם להם". להגנתם, מבחינה היסטורית, הוא אכן משלם למי שאומר עליו דברים. ככה עובדת פשרה כנראה. אבל הוא גם הכחיש שהוא היה אלים כלפי קאסי עד שיצא סרטון שמוכיח את ההפך, אז הוא יכול להמשיך להכחיש. והעורך דין שלו יכול להמשיך להגיד שבקבוקי השמן שמצאו שם, פשוט נקנו בקוסטקו, ולכן זה בכמות גדולה. אבל בפועל זה היה… עדיין מצאו שם אלף בקבוקי שמן תינוקות, אז מעלה שאלות מוצדקות.
אלעד: בינתיים דידי נמצא במעצר, וגם שם הוא ממשיך להסתבך. התגלה שהוא שילם לפחות לשמונה אסירים אחרים, כדי להשתמש בטלפונים שלהם בכלא. הוא השתמש במערכת לא מורשית, ושלח דרכה מאות הודעות טקסט. אומרים שהוא מנסה כל הזמן ליצור קשר עם עדים פוטנציאלים, להשפיע עליהם. אומרים שהוא ביקש מהילדים שלו לפרסם סרטון תמיכה, כדי לזכות באהדה ולהשפיע על חבר המושבעים.
[הקלטה]
The family: [שרים] “Happy birthday to Daddy.”
The little one: “Happy birthday to Daddy.”
The family: “Yeah!!” [מחיאות כפיים]
P. Diddy: “I love you, I love you all so much.”
The family: “We love you too.”
אלעד: וגם אם הסיפור היה נגמר כאן, תודו, זה וואו, זו פרשה מסעירה וקשה, שנוגעת באיש חזק, בעולם נוצץ, ובשורה ארוכה ארוכה של קורבנות. אבל הפרשה של שון דידי קומבס בשלב הזה, במידה מסוימת, אולי רק התחילה. כי ברשתות החברתיות נולדו מאות, אולי אפילו אלפים של תיאוריות קונספירציה.
יש רשימה ארוכה ארוכה של אנשים, מהמוכרים והמשפיעים בעולם שמצאו את עצמם, פתאום, נגררים פנימה.
[רצף הקלטות]
Speaker: “We have a new blind item about Leonardo Di Caprio and Sean Diddy Combs. This A+ list mostly movie actor, once delayed the start of a movie by a week, just so he could party with the producer…”
Speaker: “Has anyone else noticed that most of the celebrities who’ve endorsed Kamala are also on the Diddy list?”
Speaker One: “The people that are attached to Diddy and that are pulling the strings. One of them is Beyonce.”
Speaker Two: [צוחק] “Oh yeah! I was gonna talk about that.”
Speaker One: “and one of them is Jay-Z.”
Speaker Two: “Very interesting…”
מתן: אני חושב שהפרשה הזאת היא calibra key מושלם לאיזה רגע תרבותי שאנחנו נמצאים בו של… התפתחות מוחל… מופרעת של קונספירציות, באופן כללי, של שינוי תפיסת המציאות שלנו או של אנשים, כלפי תקשורת מסורתית או כלפי איך שהם תופסים בכלל את המושג אמת.
אז הפרשייה הזאת, הצהוב שבה, העובדה שהיא אדם שכולם מכירים בצורה כזו או אחרת, אפילו אם רק כדמות בצד, וכמובן העובדה שזה הגיע אחרי פרשיות ג'פרי אפשטיין והארווי וינשטיין, גרמה לכך שהפרשייה הזאת בעיניי, הפכה להיות סוג של מגנט ל… לכל ניחוש ותיאוריה ואינטרס שאפשר. כלומר, ראיתי אנשים מנסים להדביק את הפרשייה הזאת על קמלה האריס, ראיתי אנשים מנסים להדביק את הפרשייה הזאת על טראמפ. כלומר, כל צד לוקח לכוח הפוליטי שלו, את הדבר הזה, ומשתמש בו.
בפועל, אני פשוט חושב שמדובר באדם ממש ממש ממש רע, שעשה דברים ממש ממש רעים, ונעזר בכוח ובכסף שלו ובאנשים הקרובים סביבו, כדי לייצר את הסביבה הזאת, ולא הרבה יותר מזה. ולכן אני נוטה לפקפק גם בקונספירציות וגם בדיסאינפורמציה, ובעיקר חושב שאנשים עושים מזה טראפיק, זה הכל בסוף, זה הכל טראפיק.
אלעד: יש המון תיאוריות, באמת, אנשים חוזרים לראיונות עבר, לתמונות, או מפברקים תמונות, כדי לקשור סלבס למסיבות של דידי. ביונסה וג'יי-זי, ג'ניפר לופז, אשר, אבל זו ממש ממש רק רשימה חלקית. ובכל זאת, יש אדם אחד, שמצא את עצמו ממש בלב השמועות, מככב בתיאוריית הקונספירציה באופן עיקש יותר מאחרים, ג'סטין ביבר.
מתן: ג'סטין ביבר היה, לא הייתי אומר בן טיפוחיו, אבל בהחלט עבר אצל דידי ב… בטירה. יש סרטון שמסתובב באינטרנט, של פאף דדי עומד ליד ג'סטין ביבר ומדבר איתו למצלמה, איזה משהו קידומי שהם עשו, שבו הוא אומר: "עכשיו סיימנו לבלות 48 שעות בטירה שלי".
[הקלטה]
P. Diddy: “So check this out. Justin, he’s… You ever seen the movie 48 hours? Right now he is having 48 hours with Diddy, him and his boy, um… you know where we’re hanging out and what we doing, um, we… we can’t really disclose, but um…”
מתן: ג'סטין לא נראה בהכרח נוח שם, והוא באמת היה צעיר מאוד. אני לא רוצה לנחש מה הוא עבר או מה לא עבר. יש דיווחים שונים ומשונים על זה שהוא מעורער או whatever מהדבר הזה. בינתיים, לא ראיתי את הבן אדם מדבר על זה, אממ, ואני… יכול להיות שהוא קשור, יכול להיות שהוא מעורב, יכול להיות שהוא חווה משהו, יכול להיות שהוא לא. אין לי שום דרך לדעת, ורק כשהוא ידבר כנראה נדע.
אלעד: ויש עוד דבר ששווה לגעת בו, לא ממש תיאוריית קונספירציה, אבל עוד פרשה ישנה, שבעבר נטען שדידי מעורב בה, ועכשיו, כשנחשפים הסיפורים עליו, הטענה הזו עולה שוב. הרצח של טופאק, גם, אחד הראפרים המצליחים בשנות ה-90, הטענה היא שדידי הוא זה שהזמין את הרצח.
מתן: בזמן הרצח שלו בשנת 96', פאפי היה היריב… נקרא לזה היריב הפוליטי שלו, כי הוא היה מהצד השני של המפה. טופאק ייצג את הצד המערבי, ופאפי ייצג את הצד המזרחי, פאפי היה מנהל חברת התקליטים של ביגי, שהיה היריב המוזיקלי של טופאק.
המוות של טופאק? האשימו את פאפי עוד בזמן אמת, שהוא עשוי להיות האדם שבעצם הזמין את המוות הזה. עד לשנים האחרונות לא היו שום עדויות או ראיות לדבר הזה, לכך שפאפי קשור לזה באופן ישיר או עקיף. לפני כשנה נתפס אדם בשם קיפי די, שבטיפשותו טען בספר, שהוא ירה בטופאק, ולכן המשטרה הגיעה לבדוק את זה, וכנראה שהם מצאו מספיק. מה שלא מצאו זה מי הזמין את הרצח הזה, וברגע שפאפי נעצר, פה נכנסה המשפחה של טופאק לעניין ואמרה: "אנחנו רוצים לחקור אם פאפי קשור לרצח". לשם כך הם הזמינו חוקר פרטי, כמה טוב הוא אני לא יודע, האם הוא יפתור את התעלומה, שכולם מנסים כבר 30 שנה לפתור, אני לא בטוח. אבל מאוד יכול להיות שדווקא מתוך המשפט הזה והדברים שיצאו נגלה טיפ-טיפה יותר דברים על הרצח הזה. לשם שינוי לקונספירציה הזאת אני טיפ-טיפה נוטה להאמין.
אלעד: אז בחודש מאי הקרוב, המשפט של דידי אמור להיפתח, אלא אם כן יהיו עיכובים. ובאמת קשה לדעת מה עוד ייצמד אליו עד אז. זה יהיה משפט מאוד מתוקשר באופן טבעי, וגם הוא לא יטפל בכל מאות הטענות והסיפורים, ששמענו עליהם בחודשים האחרונים. אבל לא פחות מעניין מזה תהיה ההשפעה של המשפט וההשפעה של הפרשה כולה, כמו הארווי ויינשטיין וביל קוסבי לפניו, גם כאן, לשמוע את העדים. גם כאן, הרשעה במקרה של דידי, כל זה יכול לשנות לחלוטין תעשייה שלמה.
מתן: אם אנחנו חוזרים באמת לעניין הזה של… הדבר הזה הוא סיפור, שפאפי סיפר בעצמו על האיש המצליח, השחור, החזק, אז אני חושב שהטוויסט בסוף בהחלט משנה קצת את הפרספקטיבה הזאת. וזה דבר שבאמת אפשר כבר לראות בתרבות, איך… איך העשירים נתפסים בעינינו. אז אם כבר, הראפ אולי ימצא דרך לענות לשינוי בדימוי הזה, של להיות עשיר, חזק ומצליח, זה לא הדבר היחיד, אתה צריך להיות גם אדם טוב, בעל ערך. אני חושב שיש פה מאבק על הדמות הזאת בכלל. אם פעם ראפר מצליח היה האדם העשיר, שמתרברב בכסף ולובש שרשראות ענק, היום יש טיפה יותר מאבק על הדמות הזאת. אפשר לראות את זה, למשל, בדיס, הביף הגדול שהיה בין קנדריק לאמאר לדרייק, ממש בשנה הזאת. כשמצד אחד, יש לנו את דרייק, שמייצג המשך מאוד ישיר למה שפאפי ייצג, ומצד שני, יש לנו את קנדריק, שמייצג סוג של גישה סטואית…
[מוזיקת רקע]
הדוקה יותר, פחות רברבנית, לא מדבר על הכסף ולא מתייחס לכוח, אלא מאמין בדרך ובאמונה ובאמנות. אני חושב שהמאבק הזה בדיוק נמצא כאן, והצד שמאמין ברהבתנות קצת חטף מכה עם פאפי.
[מוזיקת סיום]
אלעד: מתן שרון, תודה.
מתן: תודה רבה לך.
אלעד: ותודה לנועם כהן.
זה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה שירה אראל, עדי חצרוני ודניאל שחר, על הסאונד מור הרטוב, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments