אחד ביום - החוקר האיראני שרוצה לחזור הביתה

כמו רבים מבני הדור שעזב את איראן, גם ד"ר עראש עזיזי עוקב מרחוק אחר מולדתו – ותוהה לאן היא הולכת ביום שאחרי המלחמה עם ישראל. למרות שהוא חי בארצות הברית כבר 17 שנה, הקשר שלו לאיראן עמוק ומתמשך: הוא חוקר ומרצה באוניברסיטת ייל, כותב מאמרים ומחבר ספרים על איראן, ועוסק גם בהיסטוריה של יחסי איראן–ישראל. הפעם, ד"ר עזיזי מציע מבט אחר על מה שישראל יכלה – ואולי עדיין יכולה – לעשות מול האיום האיראני. הוא מסביר מדוע לדעתו הדרך להחלשת המשטר לא חייבת לעבור דרך מלחמה, למה העם האיראני עדיין לא יצא לרחובות, ומשיב על השאלה שישראלים רבים שואלים: מה באמת חושבים עלינו האיראנים?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/06/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום רביעי, 25 ביוני, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

Dr. Azizi: I don’t love anything in the world more than to see a fall of Iranian regime. When I go to bathroom for twenty minutes and I don’t take my phone, I come out hoping I got a message that Khamenei died. OK?

‏[מוזיקת רקע איראנית]

‏אלעד: שני דברים למדנו כאן על דוקטור עראש עזיזי. הוא לא נוהג להיכנס לשירותים עם טלפון, והדבר השני, החשוב יותר, אין דבר בעולם שהיה רוצה יותר, מאשר לראות את נפילת המשטר באיראן ואת חמינאי מת.

‏ועדיין, בהמשך הדברים שלו, הגיעה המילה, אבל.

Dr. Azizi: There is nothing I want more in this world, but I could have told you, anybody, with any serious analysis of Iran could have told you, that the Iranians are not gonna rise up under Israeli bombs.

‏אלעד: עראש הוא במקור איראני, היום הוא חי בארצות הברית. הוא מרצה וחוקר באוניברסיטת ייל, הוא כותב במגזין האמריקני "Atlantic". הוא מחבר של כמה ספרים. הוא עובד עכשיו על ספר חדש, שעוסק בהיסטוריה של יחסי איראן-ישראל.

‏את איראן הוא עזב בשנת 2008, ואם הייתם אומרים לו אז, שהוא לא יחזור אליה 17 שנה, הוא היה מאוד מתקשה להאמין.

‏[מוזיקת רקע]

Dr. Azizi: I was a socialist activist in Iran, and I was sort of arrested in Iran, I had, you know, run-ins with the law. To be honest, my mom forced me to leave. I’m sure as people with Jewish moms and stuff, you would… you would sympathize. My mom forced me to leave, in like 2008. That's the real story, like I didn’t want to leave.

‏אלעד: אמא של עראש היא זו שדחקה בו לעזוב. אחרת, הזהירה, ימשיכו להכניס אותך לכלא, בגלל הפעילות הסוציאליסטית שלך.

Dr. Azizi: [laughing] She probably was right, so…

‏אלעד: אז כן, הוא עזב.

Dr. Azizi: But I had no idea I would not come. If you told me in 2008 I would not be back until 2025, and that Khamenei would be in power, I mean, I would have not believed you at all, but here we are.

‏אלעד: קצת לפני שנכנסה לתוקף הפסקת האש, לפני שהנשיא טראמפ אמר בעצבים

‏[הקלטה]

President Donald Trump: “We basically have two countries that have been fighthing so long and so hard, that they don’t know what the fuck they’re doing. You understand that?…”

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: לפני שמלחמת שנים עשר הימים בינינו לבין איראן נכנסה להליך הקפאה, דוקטור עזיזי ואני ניהלנו שיחה ארוכה, כנה. שיחה, שבה הסכמנו על לא מעט דברים, אבל שבה גם התווכחנו על לא מעט דברים.

‏דוקטור עזיזי מכיר לא רק את איראן מצוין, אלא גם אותנו, את ישראל. והשיחה איתו, לטעמי לפחות, מספקת פתח לתובנות מעניינות על המלחמה ועל היום שאחריה.

Dr. Azizi: Look, I’m not a pacifist. um, I’m not opposed to all wars ever, I believe, you know, if I was in Iran in the 1980’s I would have defended, you know, taking up arms and defend Iran against Saddam Hussein’s invasion. I mean if I was in Iran today I would also defend my country, you know, against the attacks that it’s now facing. There is no doubt about it.

‏אלעד: כבר על ההתחלה ממש, עלתה המורכבות. הנה, איראני גאה, שנאלץ לעזוב את הבית שלו מחשש שיפגעו בו, אקדמאי שחי במערב, בארצות הברית, ומייחל שחמינאי ימות ושהמשטר שלו יקרוס, והנה, הוא במקביל אומר שלמרות שהוא לא פציפיסט, הוא לא נגד מלחמות באופן כללי, יש לו בעיה עם המלחמה של ישראל באיראן. הוא היה, אפילו תיאורטית, מגן על איראן, אם עוד היה חי בה היום.

Dr. Azizi: Two weeks ago, there did not exist any Iranian who could say that there someone they knew was killed in Israeli strikes, something that unfortunately tons of people in the region can say, you know, in Lebanon, in… in… in Palestine obviously. But now there exists, now there exists, you know…

‏אלעד: [דברי ד"ר עזיזי ממשיכים להישמע ברקע] יש גם סנטימנט, שיצא לי לשמוע מגולים איראנים אחרים. אנשים ששונאים את משטר האייתולות. שנאה יוקדת, אדירה. חלקם עדיין מוצאים את עצמם קרועים. מייחלים להפלת המשטר, כן, אבל כואבים את המלחמה, את ההפצצות, את הנזק. וגם דוקטור עזיזי מאמין שאפשר היה אחרת.

Dr. Azizi: Yes, so I was, I was hoping that this war could be avoided for this reason, for the, you know, for more blood not to exist between our two peoples, and I do believe that it is possible actually, to find the diplomatic pathway, that would put Iran and Israel off the war path.

‏אלעד: אז אמרתי מראש, אנחנו לא הסכמנו על הכל, וכשהוא אמר שאפשר היה להגיע להסדר דיפלומטי, שימנע את המלחמה, את ההרג, הרמתי גבה. הרי איך אפשר לנהל שיחות דיפלומטיות עם משטר שהמדיניות המוצהרת שלו, היא לחסל אותך?

Dr. Azizi: Yeah, so first of all, you know, the same regime collaborated with Israel in the 1980s closely, in the war against Saddam Hussein in Iraq, it got arms from Israel, he paid for them, so yes, the death to Israel and… and anti Israeli ideology, has been integral to the Islamic Republic from the beginning, but there have always been a big faction of fireworks.

‏אלעד: דוקטור עזיזי חוקר את ההיסטוריה המשותפת של שתי המדינות, אז הוא ביסס את תחילת התשובה שלו על ההיסטוריה, על שיתוף הפעולה שהיה בעבר בין איראן האסלאמיסטית לבין ישראל. וכן, היו סוג של יחסים, אנחנו דיברנו עליהם בפרק שהעלינו בשבוע שעבר, "תולדות הסכסוך", קראנו לו. זה נכון.

‏דוקטור עזיזי אומר שעד היום, המדיניות הזו של מוות לישראל, היא נושא לדיון, למחלוקת, בתוך איראן, עם כוחות פנימיים הולכים ומתחזקים, שמבקשים לזנוח אותה.

Dr. Azizi: Sure, so let's talk about all of that. Just facts, I hit you with the facts: Iran’s former prime minister, Iran’s vice president until a few months ago, wrote something in the foreign affairs, which has actually been Iran’s semi official position throughout the years, which is the gist of it is this: They say “yes, we have this anti Israel position and everything, but if the Palestinians came to an agreement with the Israelis, we won’t be the one to stop it”. Iran’s president, Hatamie, shook hands with the Israeli president at that time, at pop’s funeral, Moshe Katsav. It helped that they were both born in the city of Yazd, in Iran, right? So, all of these things exist.

‏אלעד: לחיצת היד של הנשיא חתאמי עם הנשיא קצב, אמירות של שר חוץ, שאם יהיה הסדר בין ישראל לפלסטינים, אז איראן לא תפריע. הכוח של התנועה הרפורמיסטית באיראן, שקוראת לשינוי גישה כלפי ישראל, גם אם לא ממש הסכמתי איתו, ואפילו שאתגרתי אותו, ואמרתי שבסוף כל אלה רחוקים מלהחזיק בכוח אמיתי תחת השליט העליון, אני מוכרח להודות ברמה האישית, היה משהו מעודד, לראות איך דוקטור עזיזי ממשיך לנסות למצוא דוגמאות, כדי לנסות ולהוכיח לי שבאיראן, בכל זאת, כבר שנים, נושבות רוחות של שינוי.

Dr. Azizi: Bagher Ghalibaf, he is the speaker in the parliament. Who do you think Ghalibaf is? He would give you the most anti-Israeli speech ever, he would say that Iran should support Hezbollah and Hamas and stuff to the last breath, but this is the same guy, who, in private conversations, praised the IDF for its role in civil projects in the country. He was very impressed by how much it could work, and of course I can say there is not a bone of islamic… I mean, I know this guy, I’ve spoken to him. There is not an Islamic bone in his body, he wants to be a good technocrat.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: במילים אחרות, הוא טוען, יש במשטר האיראני יותר פרגמטיות ממה שאפשר לחשוב. יושב ראש הפרלמנט, קליבאף, הוא נושא נאומי שטנה נגדנו, אבל בשיחות סגורות שיבח את צה"ל ואת התרומה של צה"ל למרקם האזרחי בישראל.

‏אז דוקטור עזיזי אומר, נכון, יש התבטאויות, יש אמירות פומביות, אבל בסוף יש מעשים, והמעשים לא פעם נראים אחרת. למשל, אפשר לתת את הדוגמה של הרטוריקה החריפה מאוד והתוקפנית מאוד נגד ארצות הברית, ובסוף תקיפה נגד הבסיס האמריקאי בקטאר, שהאירנים תאמו מראש, גם עם הקטרים וגם עם האמריקנים.

Dr. Azizi: After all, anti Americanism was also central to this regime, and yet, it has both worked closely with almost every American administration actually. They did it under George W Bush against Taliban, they did it under Obama against ISIS, they did it with Reagan, you know, against Saddam Hussein, you know, with the help of Israel…

‏אלעד: [דברי ד"ר עזיזי ממשיכים להישמע ברקע] עכשיו, אני מזכיר לכולנו, כי גם הקפדתי להזכיר לעצמי בחלקים מהשיחה. דוקטור עזיזי שונא את המשטר, הוא רוצה שחמינאי ימות. הוא אומר את זה, הוא חושב בלהט שאסור שאיראן תהיה גרעינית. ולצד כל זה, הוא אופטימי, והוא אומר שאיראן הייתה בתהליך של שינוי, של שינוי לטובה.

‏רק דבר אחד היה צריך לקרות, כדי שהשינוי הזה יעבור לשלב הבא שלו. דוקטור עזיזי היה צריך לצאת מהשירותים, לבדוק את הנייד, ולראות שחמינאי מת.

Dr. Azizi: The new Islamic Republic, the Islamic Republic 2.0, new Iran that is really emerging, and would, you know, very likely come in full force after Ayatulla Khamenei is either dead or pushed aside, would be the one that would have to give up this hostility to Israel, would have to give it up on pragmatic grounds, by the way, and finds a pathway to some sort of, at least, a cold peace, right?

‏אלעד: [דברי ד"ר עזיזי ממשיכים להישמע ברקע] טוב, אז הקשבתי לו ברוב קשב וזרמתי אפילו עם התקוות, עם החלומות, עם הניתוח שלו על איראן חדשה. איראן 2.0 כמו שהוא אומר. אבל הצבתי לדוקטור עזיזי גם את הצד השני, הצד שלנו. שאחרי שבעה באוקטובר, אין לישראל פריבילגיה עוד לחשוב, שמי שאומר בפומבי שהוא רוצה להשמיד אותה, בעצם לא מתכוון, הוא בעצם פרגמטיסט ואפשר לעשות איתו עסקים. אם הטבח של חמאס לימד אותנו משהו, אמרתי לו, זה שבמזרח התיכון יש אולי מקום לתקווה, אבל לא לתקווה עיוורת.

‏אז שאלתי, מה ישראל אמורה לעשות? מה? לשבת ולחכות בזמן שאיראן 1.0 ממשיכה להתקדם לעבר פצצה?

Dr. Azizi: Sure, I’m not saying that at all, I’m saying Israel should have had smart policies to… to be able to conquer it. So, basically I think implicitly your question was: what was Israel supposed to do? Just wait, um, till this faction comes to end? Sure, no, that’s not what I’m suggesting, the question is what is it doing now? Can someone tell me what's the game plan? What's the end game here? They destroyed some of Iran’s nuclear facilities, it’s not at all clear. No nuclear experts, Israeli, American or otherwise, thinks that this is an end to the Iran nuclear program.

‏אלעד: אז התשובה שלו, שהיא בעצם שאלה, מה המטרה? האם באמת הושמדה היכולת הגרעינית של איראן? האם באמת הושמדה המוטיבציה הגרעינית של איראן? גם אם הוא מתנגד למלחמה, הוא יכול להבין למה יצאנו למלחמה. אבל הבעיה של דוקטור עזיזי, היא שהוא עדיין מתקשה להבין מה המטרה של המלחמה.

Dr. Azizi: Israelis are military geniuses. The military engineering of Israel always surprises us, as we saw in the first day of the war against Iran. However, it doesn’t seem to me to come, it is also a sort of a political ingenuity.

Israel has won all the wars, it has all the wars, it has won all the wars in this region since 1967, but it’s gonna have to learn how to win the peace.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: ישראל ניצחה את כל המלחמות, הוא אמר. אבל מתישהו ישראל תהיה חייבת ללמוד לנצח גם את השלום. תסכימו איתו או לא, תודו, זה משפט יפה.

‏אז הדיון בינינו נמשך ואיתו גם השאלה, למה בעצם העם האיראני לא ניצל את ההזדמנות שיצרה ישראל, והפיל את הרודן?

‏אבל קודם חסות אחת, וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

Dr. Azizi: The Islamic Republic is fraying and it is not as is usually imagined that, you know, this regime will fall down and will be replaced by some beautiful, you know, liberal democracy or something like that, but its important elements in it, are abandoning its cornerstones.

‏אלעד: השינוי שיקרה באיראן, דוקטור עזיזי מנבא, לא יקרה כמו שחלקנו מדמיינים אותו. זה לא שהמשטר יפול ופתאום דמוקרטיה ליברלית יפה פתאום תעלה מיד. השינוי הזה קורה בהדרגה, והאלמנטים הרדיקלים של איראן הולכים ונחלשים.

‏אז שאלתי אותו את השאלה שרבים מאיתנו שואלים - איך זה יקרה?

‏התקווה הייתה שעם החלשות המשטר, עם המכות שקיבל מחיל האוויר הישראלי, העם האיראני יתרומם, העם האיראני יתקומם. בישראל ממש דיברו על זה בגלוי. והנה, המלחמה הסתיימה. ובינתיים, אני מדגיש בינתיים, זה לא קרה.

Dr. Azizi: There is no opposition, there is no organized opposition. The opposition is me, it’s people like me. We have failed, we have not built a network that could overthrow the regime…

‏אלעד: [דברי ד"ר עזיזי ממשיכים להישמע ברקע] מיהי האופוזיציה? מי הם האנשים שיפילו את המשטר? הוא שואל בקול רם. 'אני', הוא עונה, 'אנשים כמוני. אני, אנחנו נכשלנו'.

Dr. Azizi: Look, let me tell you this, this does not come easy for me. We fought for the world proxy repeatedly. We died, we failed, but we did fail and that is, that is important. I don’t see a prospect of it unfortunately now, what I do see a prospect of, is that Iran that gives up…

‏אלעד: כן, הם ניסו, אבל הם כשלו פעם אחר פעם. היתה תקווה שאולי הפעם זה יהיה אחרת, אבל לא כל זמן שהמלחמה נמשכה. דוקטור עזיזי בעצמו מדבר עם איראנים מאיראן, כל הזמן. הנושא הזה עולה. הם הסבירו לו למה לא היתה התקוממות עממית, למה לא הייתה מהפכה, באותם שנים עשר ימי המלחמה.

Dr. Azizi: You know, I was calling activists to see what they have reason, if they have an agenda. I wanted to see what they feel, and everybody I talked to was almost laughing at my question, as to, or… or… are you going to organize an issue? “What do you mean? I’m trying, literally, I’m trying to stay alive, trying to make sure my grandmother gets medicine, I’m trying to get out of Tehran, what am I supposed to do? Like organize the revolution from 2 to 4pm as I’m running in between places?”

So, if you attack a country and you start hitting it, you know, everywhere you can, you kill hundreds of civilians, people are, right now, the last thing people want to do is to revolt…

‏אלעד: אנשים צחקו, מילולית צחקו, נוכח השאלה 'למה העם באיראן לא יצא לרחובות נגד המשטר?' אפילו אם הם מתנגדים למשטר, הוא הסביר, אפילו אם הם חושבים שהמשטר הוא נוראי והרסני, מי יצא לרחובות בזמן מלחמה?

Dr. Azizi: I get, like you had, you know, you had a civil movement against Netanyahu, in your country, right? Would it help it or hurt it when Israel was attacked by… by foreign forces? Of course it hurt it, you know, people had to go, and they couldn’t show up.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: וזה לא רק שיש אלמנט הישרדותי בעניין, אמרו לו חברים מאיראן. אני לא אצא לרחוב כשאני צריך לדאוג להישאר בחיים ולדאוג שהמשפחה שלי תישאר בחיים. יש כאן גם את אותה מורכבות שדיברנו עליה בהתחלה. גם מתנגדי המשטר בתוך איראן, לא רוצים בסוף לראות את המדינה שלהם עולה בלהבות.

Dr. Azizi: You know, they are not only torn. I think some people instinctively, when they saw some military IRGC leaders got killed, they were a bit happy, you know, they… they were knocked down, but they are very worried about it, because… they are very worried about the attacks, I think a lot of people were opposed to the attacks, I think most people, Iranians, were opposed to the attacks because it’s not clear that something good will come out of it. You know, if it was up to me I wish we could have led a revolution, I wish our revolution in 2021 and 23’ would have won. We didn’t win, we failed. It’s our failure that we were not able to organize a leadership, but, you know, what are the Israeli strikes gonna do?

‏אלעד: שוב עלתה אותה שאלה, מה המטרה של ישראל? ועניתי לו, נגיע לזה. אבל אני חושב שצריך להבין את הבלבול הזה שמציג דוקטור עזיזי, בלבול שהוא שומע גם מאירנים אחרים. הוא בין היתר טוען, שבאירן מסתכלים על המערכה הארוכה שמנהלת ישראל בעזה, ומה שמתפרש כחוסר בהירות, לגבי המטרה של ישראל בה. הדבר הזה, לדבריו, מבלבל את האיראנים, שתוהים מה ישראל מנסה לעשות באיראן, אולי גם שם, אנחנו נלחמנו מלחמה ללא תוחלת.

‏אבל גם, ואולי בעיקר, הבלבול של דוקטור עזיזי נובע ממסרים שיצאו בימי המלחמה, ישירות מההנהגה בישראל.

Dr. Azizi: In relation to Iran, what is this plan? Let me tell you what kind of a, excuse me, what kind of a joke, that kind of approaches of Israeli government is. Let me just give you a few examples. You have the Defense Minister who said: ‘First, first we gonna kill Khaminaie and we gonna change the regime’, then they changed their opinion on it, then they said, ‘The people of Tehran should pay the price’.

You know, so this is not a government that is giving us a clear idea as to what are its warrants, and after two years in Gaza, it’s not clear what its warrant… when war ends are there. Let me, other clownish thing, your prime minister then goes and says: ‘Ho, the Iranians are gonna have… Iranian people will rise up and… and will bring a new government’. I mean, is he really informed that he thought this is something that could happen?

‏אלעד: דוקטור עזיזי מדבר על ההתבטאויות של שר הביטחון כ"ץ, הוא הזכיר גם פוסט של השר עמיחי שיקלי או סרטון שיצרה השרה גילה גמליאל. שניהם שמו תמונות שלהם עם יורש העצר האיראני, הבן של השאה.

‏[הקלטה] שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "אני כולי תקווה ומאמינה שביחד עם העם האיראני אנחנו נוביל בסופו של דבר את הסכמי כורש, בהמשך להסכמי אברהם. שני העמים ביחד יחזרו לימים הטובים…"

‏אלעד: [דברי השרה גילה גמליאל ממשיכים להישמע ברקע] גם התבטאויות של ראש הממשלה שקיווה שהעם האיראני יקום נגד המשטר שלו, כל אלה בלבלו את דוקטור עזיזי ואחרים. אז אמרתי לו, שוב, מהצד שלנו, שהפלת המשטר היא אולי תוצר לוואי חיובי, לא מטרה, היא לא הייתה מטרה. המטרה הרשמית של ישראל ברורה - להסיר את איום הגרעין הקיומי מידי איראן.

Dr. Azizi: If your goal is to get the nuclear program out, I would say, in a very cold blooded way, not because of anything, I would say a nuclear agreement was the best way to do it, because the Iranian regime would then have the incentive to… to play by the rules. And yes! I’m not as stupid, I understand the argument. Even if Iran signs all the right deals, it has the nuclear capabilities, it could one day dart toward the bomb. But it would take some time, right? It would take some time. Whereas now, it’s not at all clear what's the fate of this, sort of, Iranian nuclear program.

There are many more people in Iran, who think Iran should have a nuclear weapon now, and by the way, this includes anti regime people.

‏אלעד: זהו, אז הסיומת הזו שלו הפתיעה אותי, אני מודה. אחרי המלחמה, דוקטור עזיזי אמר, יש איראנים שאומרים שהוכח עכשיו, שאיראן חייבת נשק גרעיני. אפילו, וזה הקטע שהפתיע אותי, אומרים את זה אפילו מתנגדי המשטר.

‏אני חפרתי איתו קצת בנקודה הזו. והחולשה האיראנית, כך הוא הסביר, הוּכחה פומבית. ואיראן נמצאת לבד באזור, אנחנו לא מדינה ערבית, הוא אמר, יש לנו אויבים. יש אנשים באיראן שחוששים עכשיו, לאו דווקא מישראל, אלא ממדינות אחרות, שינסו לנצל את המצב. וחלק מהאנשים האלה, המודאגים, מצדדים פתאום בצורך של איראן בנשק הרתעתי. נקודה למחשבה.

‏[מוזיקת רקע]

Dr. Azizi: I’m super worried, I think most people in Iran are worried, they are fearful, you know, they are fearful for their life, they are worried about, they are uncertain about the future, but I think, they are still hopeful, I’m hopeful actually.

I hope that Israel does not pick a path of making Iran into a failed estate, and thinking this. It would obviously be terrible for us as Iranians, and we fight against that, but it would be a bad way for countries.

Our countries, Iran and Israel, are longer than any regime and they have no reason to be at war with each other, they have every reason to be strategic allies. There is a possibility to make a bridge to them. It’s not good to live on the swords forever, nor is it really possible.

‏אלעד: אז זהו, יש הרבה דאגה ממה שעשתה המלחמה, מההשלכות שלה, מהעובדה שבסוף איראן, העם האיראני, מצד אחד ספג מכות קשות, אבל מהצד השני נשאר עם אותו משטר מדכא וטוטליטרי, שעכשיו הוא גם משטר מושפל.

‏לדוקטור עזיזי לא ממש ברור מה הטוב שיצא לו משנים עשר הימים האחרונים, לו ולחבריו באיראן כמובן. אבל למרות הכל הוא ממשיך להיות אופטימי. אופטימי שבסוף השינויים הפנימיים באיראן, לא כוח חיצוני, הם שיובילו למציאות שתאפשר לו, סוף סוף, לחזור הביתה.

Dr. Azizi: But I do believe that there will be changes in the Iranian regime, that will allow people like me to go back, and yeah, I have no doubt about it, time hasn’t come to pass yet but I hope it will.

Elad: Doctor Arash Azizi, thank you very much. Whether we agreed or not, I have to say, it was all very interesting to me.

Dr. Azizi: I hope so, and I wanna thank you actually, for challenging me, for asking challenging questions. You know, it’s not fun when you… I have a lot of, you know, lefties friends, influencing Israeli, and if you just like talk with each other and talk about how beautiful you are, I mean, that’s not as helpful as talking to people who have different opinions and being challenged on them because, you know, I hope I challenged you too, on a couple of things.

‏[מוזיקת סיום]

‏אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה אראל, הילה פז ודניאל שחר. על הסאונד יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף. אנחנו נהיה כאן גם מחר.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה