אחד ביום - התוכנה שלמדה לכתוב תוכנה

בשבועות האחרונים מתרחש שינוי משמעותי בתחום הבינה המלאכותית - קפיצה טכנולוגית שיכולה לאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להפוך רעיון לאפליקציה, ואולי גם להקים לבד חברה בשווי מיליארד דולר. מדובר במהפכה ששמה בסימן שאלה את הצורך במתכנתים ושתשנה את האופן שבו חברות סטארט-אפ פועלות: כי היום, בעזרת הבינה המלאכותית, שפת התכנות הפופולארית ביותר - היא אנגלית פשוטה. הפעם אנחנו עם פרופ’ גיל אפשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במרכז טאוב, עם גדי עברון, מנכ"ל חברת נוסטיק, ועם יוני גולדשטיין, על מהפכת ה-Vibe Coding: איך היא כבר משפיעה על החיים של כולנו, ולמה היא מאוד רלוונטית למדינה שהייטק הוא התוצר הכי חשוב ומזוהה איתה.

---

‏תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/02/2026.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום חמישי, 26 בפברואר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏יוני: אין לי השכלה רשמית במדעי המחשב או הנדסה או משהו בסגנון. יש לי תואר לא קשור במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. אני דווקא תמיד הייתי יותר ב… בחלקים ההומנים יותר, מה שנקרא, וכן, עשיתי תואר שהוא שונה לגמרי מ… בהרבה ממה שאני עושה היום.

‏אלעד: במשך לא מעט זמן יוני גולדשטיין נתקל בבעיה. הראש שלו מחווט לכיוונים הומניים, אבל הדמיון, הדמיון שלו המריא להמון דברים שהוא רצה ליצור, דברים שכדי ליצור אותם היה צריך ידע טכני, וידע טכני עם ראש הומני, טוב, אז פה כבר מתחילה הבעיה.

‏יוני: היה לי רעיונות ורציתי להוציא אותם לפועל, וחשבתי מה הדרך שלי להוציא אותם לפועל, אז זה יותר עניין אותי פחות העניין של לשבת ולכתוב קוד ולפתור בעיות קוד מורכבות. אני יעדיף לראות מוצר מוגמר ולבנות אותו, מאשר הקטע של לפתור בעיות קוד או בעיות מתמטיות. אני ומתמטיקה קצת פחות חברים.

‏אלעד: יוני למד את הבסיס של תכנות לבד. הוא לא מגדיר את עצמו כמתכנת בשום צורה, לא קרוב, אבל כן הייתה לו פתאום גישה. היה לפחות חלק טכני קטן שהצליח לפנות לעצמו מקום בראש ההומני. ויוני העז אז לחלום. לחלום על היום שבו יוכל בעצמו לפתח משהו, ליישם חלק מהרעיונות שלו. זה הצריך עוד הרבה עבודה, עוד הרבה למידה, עוד המון שעות, ימים, חודשים, שבכל פרק הזמן הזה היה צריך לעשות דבר שלא בא לו, לא בקלות ולא בכיף. יוני היה מוכן לזה ואז…

‏יוני: יום בהיר אחד יוצא ChatGPT. אני מתחיל קצת לשחק, לראות מה הולך וזה… הבנתי שקורה פה משהו מעניין. אה… והבנתי שאני יכול להשתמש בזה בשביל הקוד. ובזמנו, אתה יודע, זה היה ממש copy paste. זאת אומרת, נכנס לצ'אט, מבקש ממנו אני צריך את הפונקציה הזאת, אני צריך את הדבר הזה, ממש מסביר לו במילים פשוטות. אה… הוא מביא לי תוצרים, אני מדביק אותם אצלי, ורואה מה יוצא. פתאום עם הזמן עוד שבוע ועוד שבועיים עוברים, ועוד מודל יוצא, ועוד מודל יוצא, ופתאום התוצרים כבר הרבה יותר טובים. ואז הוא כבר מביא לי, אתה יודע, פונקציות ודברים שאני פחות הייתי יכול לממש בעצמי.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: יוני התחיל להשתעשע עם מה שנקרא Vibe Coding. אולי שמעתם את המונח הזה גם אם אתם לא ממש חזקים ב-AI. הבינה המלאכותית מאפשרת היום לעשות המון דברים. אבל בחודשים ובשבועות האחרונים בעיקר, הפריצה הגדולה קרתה בכל מה שקשור לתכנות. אם עד לא מזמן שפות התכנות המוכרות היו C++, HTML, Python, כל מיני כאלה. אז היום, בעזרת הבינה המלאכותית, שפת התכנות הפופולארית ביותר היא אנגלית פשוטה, ויוני השתמש באנגלית כדי ליצור משחקים.

‏יוני: במשחק הראשון, כן אני אציין, שכן נכנסתי עוד… אתה יודע, בשלבים מסוימים לקוד בשביל להבין מה קורה ולהסתכל ולהבין, אה… כי הרבה פעמים עוד היה הרבה בעיות. זה… אנחנו לא ברמה שהוא היום. בסוף זה לא היה משחק מסובך. זה היה משחק שמפתח מנוסה יכול ליצור מהר, אבל מישהו שבלי ניסיון זה היה בשבילו כאילו… זה… אתה לא יכול, אתה תלך לחברה תבקש ממנה לפתח לך את המוצר הזה והם יבקשו ממך סכומים מטורפים. ופתאום אתה יכול לייצר מוצר כזה לבד, כאילו כמעט בלי השקעה כספית, אתה משלם רק למודל, זה די מטורף.

‏אלעד: וככה, אם תשאלו היום את יוני אם הוא מתכנת, התשובה שלו עדיין תהיה לא. אבל יוני כן יוצר. הוא יוצר לבד, הוא יוצר מהר, הוא יוצר בזול דברים שכדי ליצור אותם צריך שמישהו יתכנת.

‏יוני: אני ואחי הוצאנו מעל 12 אפליקציות או משחקים. ויש… יש הרבה משתמשים אה… וזה רק גודל, זאת אומרת, אנחנו מוציאים עוד ומשתפרים, ומצליחים להוציא עוד משחקים ועוד מוצרים, והמטרה זה להוציא משחקים שיצליחו גלובלית מאוד מאוד גדול. להקים בעתיד חברת משחקים או אפליקציות שתוציא המון, ואתה יודע, לעשות את כולם Vibe Coded, מה שנקרא, כולם עם AI, כי אני חושב שלשם הולך העתיד. ואנחנו, זה מצליח לנו יפה, ואני חושב שהרבה אנשים יכולים לעשות את זה גם. אבל זה… זה לגמרי הכיוון וזה לגמרי משהו שהוא הפך להיות מאוד מאוד עיקרי ב… בחיים שלי.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: אז הפעם אנחנו נדבר על מהפכת ה-Vibe Coding. זו מהפכה שהיא כבר כאן, היא קורית עכשיו. וגם אם אתם לא אשפי AI, גם אם אין לכם רעיון או רצון ליצור אפליקציות או משחקים, זו מהפכה שמאוד רלוונטית לכם, כי הקפיצה הגדולה הזו שעשה ה-AI בשבועות האחרונים, תאפשר, וזו הערכה מאוד סבירה, תאפשר לאדם אחד, אפילו בלי רקע טכנולוגי, ליצור לבד חברה של מיליארד דולר. זו מהפכה ששמה בסימן שאלה את הצורך במתכנתים, מהפכה שתשנה את האופן שבו חברות סטארטאפ פועלות, ואת מה שצריך ללמוד כדי להיות איש הייטק. זו מהפכה שרלוונטית במיוחד למדינה שהייטק הוא התוצר הכי חשוב והכי מזוהה שלה.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏[הקלטה]

Sam Altman: “About a year ago, November 30th, we shipped ChatGPT as a low-key research preview, and that went pretty well [audience laughs]. In March we followed that up with the launch of GPT-4… and in the last few months, we launched voice and vision capabilities so that ChatGPT can now see, hear and speak.”

‏אלעד: בראשית, ואני מדבר על שנת 2022 בסך הכל, ה-AI שאנחנו הכרנו היה מאוד שונה. הוא היה chatbot. כשסם אלטמן חשף את ChatGPT לעולם, הבינה המלאכותית הפכה למשהו שכל אחד מאיתנו יכול היה להשתמש בה. אנחנו נטרפנו מהטכנולוגיה, נטרפנו מהיכולות, אבל בהשוואה להיום זה היה די בסיסי, די פשוט. אנחנו כתבנו טקסט והמודל ענה. הטכנולוגיה הלכה והתפתחה בקצב חסר תקדים היה נדמה שממש כל יום יש שיפור ויכולות חדשות. וכולם דיברו אז על ההבטחה הגדולה, על הרגע שבו באמת נחווה קפיצה. פרופסור גיל אפשטיין הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, הוא חוקר בכיר במרכז טאוב, הוא גם חלק מפורום מומחים שמייעץ לממשלה במדיניות AI בנושא עתיד שוק התעסוקה. וגם פרופסור אפשטיין היה חלק מהשיח על הדבר הגדול שכולם ציפו לו. גם הוא חיכה ל-AI agents.

‏פרופ' אפשטיין: agent זה פשוט סוכן. בעברית זה "סוכן" אבל תחשוב שזה עובד שלך. תיתן לו הוראות, תבקש ממנו שיבצע כל מיני מטלות, והוא יבצע אותם. אתה רוצה שהוא יערוך משהו? אתה רוצה שיחפש לך? אתה עכשיו רוצה לארח אותי אצלך בלונדון, ואתה אומר 'טוב, גיל מגיע, אני רוצה להזמין קייטרינג. הוא יבוא עם כל המשפחה. אני צריך מחירים טובים. אני יודע מה אני רוצה'. הוא יעשה לך בדיקה מי הקייטרינג הכי טוב, איזה ביקורות יש, יבקש הצעות מחיר, ויזמין לך, והכל יגיע, ואתה תקבל הודעה שבשתיים אחרי צהריים מחר כל האוכל מגיע כמו שאתה רצית, מהקייטרינג הכי זול, עם רמת ביקורת כזאת וכזאת וקיבלת את הכל.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: סוכן AI זה בעצם שם קוד ליכולות של בינה מלאכותית להפוך לעצמאית, ללמוד לבד, להסיק מסקנות, להתממשק עם העולם שמחוץ למודל של עצמה. הקפיצה הטכנולוגית הזו של AI איפשרה לנו, למשתמשים, להסביר במילים פשוטות למודל מה אנחנו רוצים שיקרה, והבינה המלאכותית פשוט מבצעת.

‏פרופ' אפשטיין: כל דבר, אימיילים, כל דבר שאני חוקר, אין דבר שלא עובר את ה-AI אצלי. הוא יכול עכשיו לבנות לך סוכנים. סוכן אחד עושה א', סוכן אחד עושה ב', סוכן אחד עושה ג'. וביחד יש לך אפילו סוכן שבודק אותם ומחבר את הכל ביחד. אז אם אני רוצה נניח לבנות ספר, משהו, איזה פרויקט שאני עובד עליו, אמרתי לו תיקח… הנה הקורות חיים שלי, תחפש את כל המאמרים האלה שכתבתי עם co-authors שלי. מצא 29 מאמרים. עכשיו תבדוק שאת הגרסה האחרונה מהמחשב תמצא שזו הגרסה האחרונה, ותבדוק באינטרנט שזה באמת הגרסה הנכונה, ואם לא, תמצא לי את הגרסה הנכונה.

‏אלעד: אז מבלי שאנחנו תמיד חושבים על מה שקורה מאחורי הקלעים, פרופסור אפשטיין, הוא יצר כאן תוכנה, הוא יצר אלגוריתם מורכב למרות שהוא לא כתב מילה אחת של קוד. הוא ביקש מה-AI ליצור לו מערכת מסובכת, וה-AI ביצע. עכשיו, "אחד ביום" זה לא פודקאסט טכנולוגיה. אני לא אנסה להסביר לכם איך בדיוק זה עובד. והאמת, אין לי מושג. אני מודה בזה בלי שום בעיה, כי אני ממש לא לבד. גם מדען בכיר ב-IBM למשל, גם הוא אמר שאין לו מושג.

‏[הקלטה]

IBM Research scientist: “Well, I have no idea either. You see, when it comes to application of AI, not even the engineers or data scientists who create the algorithm can fully understand or explain what exactly is happening inside them for a specific instance and result.”

‏אלעד: אלו מודלים מתמטיים ענקיים, מסובכים, וכן, עיצבו אותם בני אדם, אבל בשלב הזה הם כבר כל כך מתקדמים, החישובים שלהם כל כך מורכבים, שאפילו בכירים בעולם ה-AI יגידו לכם שלא את כל מה שהבינה המלאכותית עושה, ולא את כל מה שהסוכנים עושים, אנחנו באמת מצליחים להבין.

‏פרופ' אפשטיין: אם אתה תשאל את מנכ"ל קלוד, הוא יגיד לך ש'אין לנו מושג איך זה קורה'. עכשיו אני לא יודע אם זה פרסומי או לא פרסומי, אבל הוא אומר שה-AI כבר השתלט על עצמו וה-AI מתפתח בזמן שאנחנו ישנים, בזמן שהוא מפתח את עצמו ולומד בעצמו. אז בהתחלה ה-AI למד את כל האינטרנט, למד את כל מה שיש, את כל האינפורמציה. ובהתחלה הוא היה מנגנון שידע לסכם לך את האינפורמציה. עשה גוגל יותר טוב מגוגל. היום הוא כבר מבצע דברים, הוא כבר אקטיבי, הוא לא פסיבי שרק מסכם לך. הוא יודע להגיב, לעשות, לשנות וכדומה. זה כאילו… זה לקחת כמה עובדים שיעבדו איתי ויעשו את העבודה בשבילי, ואני אשב ואני אדבר איתך.

‏אלעד: במידה רבה זה בדיוק העניין, זה בדיוק הסיפור. אנחנו לא יודעים ב-100% איך זה קורה, אבל זה קורה, ואנחנו משתמשים בזה. וזו בדיוק המהות של Vibe Coding, המונח שבשבועות האחרונים נמצא בחזית של מהפכת הבינה המלאכותית.

‏[רצף הקלטות]

Speaker 1: “What in the world is Vibe Coding? is it being super lazy and letting AI write off your code for you?”

Speaker 2: “This video is going to cover absolutely everything you need to start Vibe Coding successfully today.”

Speaker 3: “I’m here to talk about everyone’s favorite subject - Vibe Coding, and somewhat controversially…”

‏אלעד: Vibe Coding הוא מונח שקיים בעצם כבר שנה בערך. הוא אומר שהמתכנתים החדשים לא מתמקדים בקוד, וחלקם אפילו לא צריכים לדעת לכתוב קוד. הם מתמקדים בכל מה שמסביב. באווירה, בוייב של יצירת המוצר. ה-AI, הוא עושה את כל היתר. והיכולת של בינה מלאכותית לכתוב קוד, גם היא לא דבר מאוד חדש. אבל בכל זאת בשבועות האחרונים קורה משהו גדול. וחברה אחת בעיקר היא שמובילה את השינוי.

‏[רצף הקלטות]

Speaker 1: “You’ve heard all the hype about this thing called Claude code and you’re still not sure…”

Speaker 2: “I don’t write code by hand anymore, I just ask Claude and in this video I partnered with Anthropic to break down three things that I…”

‏אלעד: אנת'רופיק היא אחת החברות הגדולות בשוק הבינה המלאכותית, ומי שעומדת מאחורי הכלי שנקרא קלוד. קלוד הוא מודל בינה מלאכותית, שהתמחה בעיקר בכתיבה. הוא נחשב למוצלח יותר ביצירת טקסטים בהשוואה למודלים אחרים. ובשנת 2025 הצטרף למשפחת אנת'רופיק קלוד קוד, כלי בינה מלאכותית שיודע לתכנת. יודע לכתוב קוד.

‏[הקלטה]

Speaker: “I’ve been using Claude Code for a couple of weeks now and it has completely transformed how I build applications. Also while it’s doing things, you can continue to give it more commands, so if I do slash-context, once it finishes its task of actually creating all these files, it knows that I gave it another command that’s sitting in the queue…”

‏אלעד: בהתחלה הממשק של קלוד קוד היה די מסורבל. היה צריך להבין בתכנות ולדעת פונקציות שהן יותר מבסיסיות כדי לעבוד עם ה-AI, כך שהוא יכתוב קוד שאפשר באמת לעשות איתו משהו. היו בעיות, היו באגים, היו ענייני אבטחה. זה בטח לא היה כלי ידידותי לכל משתמש. ואם דיברו אז על Vibe Coding, אז הוויב היה די מתסכל. אלא שבשבועות האחרונים אנת'רופיק השיקה כמה מוצרים נלווים, היא שיפרה מאוד ושינתה מאוד את האופן שבו אפשר לעבוד עם קלוד קוד.

‏[הקלטה]

Speaker: “Anthropic just released Claude Cowork and it’s going to change how non-technical people interact with their computers. Claude Code…”

‏אלעד: פתאום הממשק הפך להיות הרבה יותר פשוט ונוח. אפשר לכתוב בשפה פשוטה וה-AI לא רק יוצר קוד, הוא גם יודע להטמיע אותו, הוא יודע לבדוק אותו, הוא יודע לתקן באגים ובעיות. הבינה המלאכותית הפכה לכלי שלא רק משלים את המתכנתים המנוסים, אלא מאפשר בפעם הראשונה, גם לחסרי ידע לחלוטין, לתכנת ברמה יחסית גבוהה.

‏[הקלטה]

Speaker: “If you’re building software in 2026 and you’re not using Claude Code, then you’re already falling behind. This is the tool that vibe coders and experienced developers are using to ship even faster.”

‏אלעד: עכשיו, קחו לדוגמא את הבן שלי, בן שמונה, הוא ישב מול קלוד קוד וכתב שהוא רוצה ליצור משחק שידמה חיים. השחקן מתחיל עם סכום כסף מסוים, עם מד בריאות ומד אושר, ואז על סמך הבחירות שהוא עושה במשחק, המדדים יכולים לעלות או לרדת. לחיצה על כפתור תשלח את השחקן לעבודה, הוא ירוויח כסף, כן, אבל מד האושר שלו ירד. הוא יאכל איזה פאסט פוד אז זה יהיה זול אבל הבריאות שלו תיפגע. זה לקח כמה דקות ואז הבן שלי חשב על עוד תוספת, אופציה להוסיף חופשה. הוא כתב בקלוד קוד וסט שלם של אפשרויות נוסף למשחק שלו. כשהייתה איזו בעיה באחד הכפתורים, הוא ביקש מקלוד קוד לבדוק מה הבעיה והמודל בדק ותיקן אותה. עכשיו, זה לא משחק מורכב, משחק מאוד בסיסי ופשוט, אבל לא מהסוג שילד בן שמונה היה יודע או יכול לייצר לבד, ובטח לא בתוך כמה דקות. ואם זה מה שילד יכול לעשות היום, אז תחשבו מה יכול בן אדם קצת יותר מבוגר, עם קצת יותר ניסיון, קצת יותר ידע, ומה זה אומר על צי של מתכנתים ומנהלים שהיו נחוצים כדי לעשות את הדבר הזה, עד עכשיו?

‏אבל קודם חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏גדי: לבנות חברה או לבנות סטארטאפ, בסופו של דבר, קודם כל זה קושי. אה… יש כל מיני אנלוגיות שמשתמשים בהן לדוגמה: לקפוץ מצוק ולהתחיל להמציא ולבנות את המטוס תוך כדי שאתה יודע שיש לך גבול שבו אתה תתנגש בקרקע, שזה מתי נגמר הכסף, במידה ויש כסף. אבל זה דרש בעצם הבנת שוק, ומחקר שוק, ולבנות משהו שאנשים ברצינות רוצים, ואז מוכנים גם לשים עליו את הכסף. תוך כדי זה לבנות את הטכנולוגיה, ולהגיע מספיק מהר למשהו שעובד שהוא קטן מספיק כדי שתוכל לנסות אותו בשוק, ואז לגרום לו להיות יציב, וכולי. בסופו של דבר זה אינסוף עבודה, היה פעם.

‏אלעד: גדי עברון הוא מנכ"ל חברת נוסטיק, חברת סייבר. והוא יודע מצוין מה זה אומר לבנות חברה, לבנות מוצר. הוא יודע כמה זה מורכב, כמה זה קשה, כמה מאמץ היה דרוש.

‏גדי: הרבה סבל, קורטוב של הרבה מאוד מזל ועבודה קשה.

‏אלעד: זהו, שחלק גדול מהקושי הוא תוצאה של מה שהיה נחוץ כדי להצליח כחברת הייטק. זה נכון שבהשוואה לתעשייה המסורתית, הלואו-טק, הייטק נחשב לתעשייה שאפשר להתחיל בה מקטן, ויחסית מהר להגיע לענק. אפל, היא הוקמה במוסך על ידי שני חברים, פייסבוק הוקמה במעונות הקולג'. הסיפורים האלה מוכרים. והנה, הגיעה הבינה המלאכותית ופתאום לידה ההייטק נראה כמו לואו-טק של פעם. בעולם שבו כלי AI מתכנת לבד, בוחן את הקוד לבד, מטמיע אותו, מייעץ איך לשפר את המוצר. בעולם כזה הכל משתנה.

‏גדי: לפני שהתקדמנו עד כדי כך, כבר לפני שנה, התחלנו בראיונות עבודה לא לשאול… לבקש מאנשים 'תכתבו קוד ונבחן אתכם', אלא 'תקראו קוד ב-code review ובוא נדבר על engineering concepts, לראות שאתם יכולים להנדס דברים נכון'. בגלל שאנחנו כבר לא כותבים קוד, הוא יוצר את הקוד, והמתכנתים אצלי הם החוקרים, הם האנשים שעושים את האינטגרציה, הם אנשים שעושים את ה-tier שתיים, של לגרום לדברים לעבוד ולבדוק שזה מה שצריך. עובדים על הדברים מתקדמים יותר.

‏אלעד: המתכנתים בהרבה חברות היום הם כבר לא באמת מתכנתים. גדי אמר את זה בהייטק-ית, אבל בגדול, הוא כבר לא בוחן אם עובדים פוטנציאליים יודעים לכתוב קוד, אלא איך הם מפקחים על קוד שמישהו אחר כתב. קוד שבינה מלאכותית כתבה. זה עולם חדש, ובעולם החדש הזה עולות שאלות. למשל, מה זה אומר על מתכנתים זוטרים, ג'וניורס, מה שנקרא, אלו שעד היום התקבלו לעבודה במשרה התחלתית כדי לכתוב קוד. מה זה אומר על לימודי תכנות בכלל? מצד אחד זה עולם חדש ומופלא, הוא מלא באפשרויות, אבל מהצד השני, ופרופסור אפשטיין הסכים איתי, זה גם עולם די מפחיד.

‏פרופ' אפשטיין: מפחיד ביותר. אני מתלהב מזה, מצד שני אני אומר 'וואו, בשינויים שהיו בשלושת השבועות האחרונים… אני אומר זה שינוי כל כך דרמטי, שזה מפחיד. אני נותן לו בקשה והוא אומר אני בונה לך עכשיו ארבעה סוכנים כל סוכן יעשה משהו אחר ואני אבקר אותם ואני אבדוק עליהם. מי צריך אותי?'.

‏אלעד: השאלה הזו 'מי צריך אותי?' היא הפכה מאוד רלוונטית. דבר ראשון, ברמה האישית, ברמת העובד. במסגרת מחקר של מרכז טאוב, פרופסור אפשטיין בדק מה כלי הבינה המלאכותית מבשרים עבור עובדים בתחומים שונים במשק.

‏פרופ' אפשטיין: והסתכלנו, וניסינו לראות מתי ה-AI מחליף עובדים ומתי הוא משלים אותם. ואחד הדברים שממש יצאנו עם מאמר, שאנחנו מסתכלים על התרומה של האנשים לדוגמה בלואו-טק, מי שעושה את הצווארון הכחול, דווקא להם זה יטיב איתם, כיוון שכרגע, אם אנחנו לא מדברים על רובוטיקה, אז הוא ידע לעשות אותם. אבל בהייטק, ברמים הגבוהים ביותר, זה ישלים אותו. רופא לדוגמה, זה משלים את הרופא. אבל מצד שני אה… רואה חשבון, זה אחד המקצועות שכבר ראינו באחד המאמרים הקודמים שכתבנו, וממש… אם קראת בעיתונות הבינלאומית דיברו - רואה חשבון זה אחד המקצועות שייעלם, לא נצטרך אותם. בהייטק אתה רואה שלא מעסיקים כבר ג'וניורים. היית צריך ג'וניורים לעשות את כל העבודה הקשה יותר, ראינו גם במחקרים שלנו או במחקרים אחרים שמקודם היית צריך לעשות… לעבור הכשרה של שלושה חודשים במקום עבודה, היום אתה מגיע עם AI אתה תוך שבוע סגרת את הפערים.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: כן, אבל זה לא נגמר שם. כי השאלה 'מי צריך אותי?' נכונה גם ברמת החברה. בכל פעם שחברת AI מכריזה על פיתוח שמאפשר לבינה מלאכותית לעשות משהו לבד, יש עשרות חברות סטארטאפ קטנות שעד אז הציעו את הדבר הזה כפתרון שהן יספקו, שקורסות. כשאנת'רופיק הכריזה על קלוד קוד סקיוריטי, כלי שמאתר בעיות אבטחה בקוד, מניות של חברות סייבר בכל העולם, צנחו. המניה של חברת מאנדיי הישראלית צנחה ב-75% בשנה בגלל חשש שהלקוחות שלה יעדיפו לבנות מערכת ניהול ב-AI במקום לשלם למאנדיי או לפלטפורמות דומות אחרות.

‏פרופ' אפשטיין: הדבר הראשון, התגובה הראשונה בבורסה, הייתה שקלוד יצא עם זה, זה באמת כל המניות של החברות תוכנ… תכנות צנחו. אני אומר 'מה אני צריך מאנדיי כשאני יכול לעשות את זה לבד?' עכשיו אהה… בוא נסתכל על זה בפרספקטיבה קצת יותר רחבה. אם אנחנו מסתכלים בעבר, אז נכון, בטווח הקצר יהיו שינויים אבל יווצרו המון מקומות עבודה חדשים והדברים… אז יווצרו ואנחנו עדיין לא יודעים גם איזה עבודות חדשות יהיו. היה, בתחילת ה-AI שיצא, היה prompt engineer, חיפשו כולם prompt engineer, בן אדם שיודע לכתוב את הפקודות הנכונות ל-AI. היום זה כל כך פשוט שלא צריך את המשרה הזאת. אז הומצאה משרה והתבטלה. והשאלה באמת… אז אני הלכתי לפרופסורים לכלכלה, נובל לכלכלה שעכשיו זכו, ואפילו שאומרים שזה כמו המצאת חשמל וזה הולך לשנות את הכל, הם אומרים שעבודות חדשות יווצרו. אבל אני יכול ללכת הלאה. יש כאלה שאומרים שתהיה לי אבטלה של 20%, 30%, 100% אבטלה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: אנחנו חיים את המהפכה. היא קורית ממש עכשיו. וזה טבעי שלא נדע לאן היא תוביל אותנו. והערכות כאלה, שלחלק מהאנשים יהיה יותר טוב לחלק יותר רע, יהיו עבודות שיעלמו ועבודות חדשות שיווצרו. הערכות האלה פשוט מתבססות על מהפכות קודמות, שראינו בעבר. ואם אני אמשיך רגע את קו ה'מי צריך אותי?', השאלה הגדולה. אז אחרי שדיברנו על העובד ודיברנו על החברה, זו שאלה רלוונטית גם לאקדמיה. מי צריך עוד תואר במקצוע שיוחלף או שיהפוך ללא רלוונטי, במציאות שבה AI יוכל לעשות את התפקיד לגמרי לבד?

‏פרופ' אפשטיין: אני הייתי דיקן עד לא מזמן, וכשלפני תחילת שנת לימודים אמרתי 'תוסיפו… כולם צריכים להוסיף קורס ב-AI במחלקות השונות'. חודש לפני זה עצרתי את כולם ואמרתי 'לא, לא עושים קורס ב-AI יותר. עושים כלים ב-AI בתוך הקורסים השונים'. אז אנחנו צריכים לדעת להשתמש ב-AI, עדיין חייבים את החשיבה. לדוגמה, קורס כמו מתמטיקה לא הייתי מוותר עליו. קורס על תכנות בסיסי, לא הייתי מוותר עליו. זאת אומרת שאנחנו צריכים ללמוד, אנחנו צריכים ללמוד חשיבה ביקורתית, כדי שכרגע אנחנו עדיין נשלוט על ה-AI, וה-AI לא ישלוט עלינו. ואם אנחנו נהיה שם, אז אנחנו צריכים לפתח את הדברים בצורה אחרת כדי שאנחנו נשלוט על ה-AI בטווח הקצר. עזוב את הטווח ארוך שאולי לא יהיה, מה יקרה לאנושות. אבל מה קורה לאנשים שהתפקידים שלהם… מתרגמים, סוגרים מחלקות לתרגום. סוגרים הרבה דברים, ומה האנשים האלה ילכו לעשות? צריכים למצוא להם פתרונות שיוכלו למצוא ולעבור מתפקיד אחד לתפקיד אחר, ולא תמיד זה הולך להיות פשוט. ולכן, מה שאנחנו לומדים אנחנו צריכים ללמוד מקצועות שיגרמו לנו לחשוב, יגרמו לנו לעבוד, וכל הדברים האלה משתנים. אז הם משתנים לאט אבל הם משתנים והם צריכים להשתנות הרבה יותר מהר בכל המוסדות האקדמיים וגם בבית ספר וגם אפילו בגן.

‏אלעד: ויש עוד 'מי צריך אותי?' אחד ששווה לדבר עליו, והוא ברמת המדינה. אם היינו "אחד ביום" של קנדה או של פורטוגל אז כן, זו הייתה שאלה מעניינת ששווה לדבר עליה. אבל בגלל שאנחנו "אחד ביום" של ישראל, זו הפכה לשאלה מהותית, שאלה קריטית. איך מוודאים שגם בעולם של AI שמתפעל ומנהל בעצמו סטארטאפים וחברות טק לא ישאלו 'מי צריך בכלל את הסטרטאפ ניישן?'.

‏פרופ' אפשטיין: תראה, מדינת ישראל עברה הרבה… הרבה תהפוכות. היינו פעם יצואני התפוזים, היינו פעם יצאוני ה… הליטוש של יהלומים, עברנו להייטק. יכול להיות שאנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש ולמצוא משהו אחר שישמור אותנו למעלה. אין לנו אנרגיה. אין לנו server-ים. אין לנו את כל הדברים שיש שצריכים בשביל זה. אנחנו צריכים להיות בצעד אחר… מקום אחר, להביא רעיונות חדשים. אז עכשיו החשיבה… תראה, זה לא רק כתיבת קוד, אתה צריך לבוא עם הרעיון. לא סתם מדברים עלינו כסטארטאפ ניישן, ודעתי האישית, ויכול להיות שגם דעה של אחרים, זה שאנחנו במצב מלחמה, ואנחנו כל הזמן צריכים למצוא פתרונות. והצבא שלנו נמצא בטופ שבטופ, כל הזמן מחפשים פתרונות, אז גם כותבים קוד, אבל מחפשים כל הזמן פתרונות. השאלה היא האם גם ה-AI יחשוב על הפתרונות, לא רק איך לבצע. אז אני צריך למצוא פתרון בסייבר, אני יודע שיש בעיות כאלה וכאלה, אז אני מחפש איך לפתור את זה, מה לעשות, ואז המתכנתים יושבים ועושים את זה. אז המתכנתים עכשיו לא יצטרכו לעשות את זה, ואני צריך יותר את החשיבה היצירתית והביקורתית כדי למצוא את הפתרונות לדברים, ואז אני אגיד ל-AI תעשה את זה בשבילי. השאלה האם הוא יגיע גם למצב שהוא כבר יחשוב על הבעיות ועל הפתרונות ואני לא אצטרך לעשות כלום. אז אנחנו כבר באמת בבעיה.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: אז כן, אם נגיע למצב שבו AI ידע לפתור בעיות, זו עלולה להיות בעיה למדינה שמתמחה בפתרון בעיות. אבל מהצד השני, אולי ה-AI יצליח לפתור גם למדינה הזו את הבעיות הרבות שיש לה.

‏וזה היה "אחד ביום" של N12. תודה לפרופסור גיל אפשטיין, לגדי עברון וליוני גולדשטיין.

‏אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו רום אטיק תחקיר והפקה דניאל שחר, עדי חצרוני, הילה פז ושירה אראל. על הסאונד יאיר בשן שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה