אחד ביום - שלושים ושניים מיליארד סיבות לחגוג

בשבוע שעבר חברת וויז נמכרה לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר - האקזיט הגדול בתולדות מדינת ישראל. החברה הוקמה על ידי ארבעה חברים מהצבא שכבר מכרו סטארט-אפ אחד וצמחה במהירות שיא, עד לרכישה ההיסטורית. אז הפעם נספר את הסיפור של וויז, נסביר מה היא בעצם עושה ולמה היא כל כך מעניינת את גוגל, וגם נשאל כמה מהכסף הגדול הזה תראה מדינת ישראל.

אורחים: עמירם שחר, מייסד ומנכ"ל Upwind, מייסד Spot שנמכרה תמורת 450 מיליון דולר ודרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט בזמן שעבדתם ומחבר הניוזלטר סקיפ אינטרו.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/03/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום רביעי, 26 במרץ, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏[מוזיקה מסתיימת]

‏עמירם: אתה יודע, אני זוכר שגרתי בסן פרנסיסקו, והחברה כבר בהכנסות של עשרה-חמש עשרה מיליון דולר בשנה, וכבר גייסתי כסף לפי מאתיים-שלוש מאות מיליון דולר, ואני הולך… צועד מהמשרד בחזרה לדירה, ושואל את עצמי - "האם ייצא מהדבר הזה משהו?"

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: אולי זה האופי של הביזנס, של להיות בעלים ומנכ"ל של סטארט-אפ. אולי זה האופי של עמירם שחר, שגדל במשפחה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, עם אימא שגידלה את הילדים לבד, ועבדה מסביב לשעון כדי לפרנס אותם. אולי זה פשוט שילוב של הכל ביחד. אבל גם כשהחברה שהקים בשנת 2016, "ספוט", גם כשהיא צמחה וצמחה וצמחה, עמירם המשיך להריץ בראש תרחיש שבסופו הוא עלול לאבד את הכל.

‏עמירם: כי סטארט-אפ גם יכול לרדת לאפס, זה לא תמיד עלייה אקספוננציאלית, וכמו שרואים וקוראים תמיד בכתבות, ויש את ה-insecurity הפנימי הזה שאתה לא יודע מה יהיה.

‏אלעד: "ספוט" הציעה פתרונות חכמים לניהול משאבים ב-Cloud. אני יכול לומר לכם, כל אחת מהמילים האלה אני מבין, אני מכיר, אבל כשמחברים אותן ביחד למשפט אחד, המשפט הזה לא אומר לי כלום. ובכל זאת, ברוך השם, יש אנשים שהמשפט הזה אומר להם המון. יש אנשים שמבינים את הערך ואת החשיבות. ובאמת, קצת יותר מחמש שנים אחרי שהוקמה, התחיל משא ומתן למכירה של "ספוט". בסופו, נלחצו ידיים, שמות נחתמו על חוזים, 450 מיליון דולר עברו מצד לצד, והרבה כסף נכנס אל תוך חשבון הבנק של עמירם שחר. אני שאלתי אותו, באיזה מהשלבים האלה בעצם החיים שלו השתנו?

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏עמירם: זה כל הרגעים האלה. אני חושב שזה בעיקר הרגע שאתה מסתכל בבנק. אבל… ואז יש איזו תקופה, תקופה של הסתגלות. אבל, כל מה שאמרת. כאילו, לקלוט שיש לך פתאום את המשאב הזה כי, אתה יודע, כולנו בבסיס שלנו חושבים על כסף, מתנהלים לפי תקציב, מתנהלים לפי משהו שמגביל אותך תמיד באזור של המשאבים, וזה מוזר פתאום לחשוב שכאילו אתה לא יכול להגביל… אי אפשר להגביל את עצמך, אז זה לוקח זמן פתאום להתרגל לזה.

‏אלעד: אז תראו, אנחנו בשבוע מאוד מיוחד, מאוד מרגש, ב-"startup nation", שבוע שבו נסגר האקזיט הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל. אחד הגדולים בכלל בעולמות ההייטק אי פעם. אנחנו נדבר כאן כמובן על Wiz, על גוגל, על מה ולמה ואיך, אבל עוד לפני כן רצינו להבין עוד דבר אחד, להבין את ה-state of mind של מי שכבר עשה את זה - שהקים חברה, שניהל אותה, שמכר אותה. חלק גדול מהעניין, מה לעשות, זה הכסף.

‏[מוזיקת רקע]

‏עמירם: נכון, ויכול להיות שהחוויה שלי בתוך הדבר הזה, היא שונה אולי משל אנשים אחרים. אתה יודע, אני הייתי הילד בחבורה שלא היה לו ופתאום להיות במצב שכאילו יש לך הכול, זה מאוד מוזר. זה הרגשה כזאתי, אתה יודע, מסרט של דיסני, שאחרי שזה קרה, אז הסתכלתי על אשתי, ואמרתי לה "טוב, עכשיו, האקונה מטטה". כאילו, הכול בסדר.

‏אלעד: עכשיו, שלא תבינו לא נכון, עמירם לא מתלונן, כמובן, לפחות לא על זה. הוא עבד קשה, הוא הרוויח ביושר, הכול בסדר. אבל אם ננסה לרגע לנקות את הציניות המובנת, לשים אותה בצד, נחשוב על זה רגע - שינוי כזה באורח חיים הוא עצום, הוא דרמטי. זה דבר שצריך להתרגל אליו, שצריך ללמוד. צריך ללמוד, פתאום, ברגע, להיות מולטי-מיליונרים.

‏[מוזיקת רקע מתעמעמת]

‏עמירם: כן, אני אגיד שאחרי כמה שנים גיליתי שיש ממש קבוצות של יזמים שעשו אקזיטים וממש מדברים על זה. וכאילו, איך מסתגלים לחיים, ומה עושים, ואיך מנהלים את הדבר הזה. זה קצת מפחיד על הדור הבא שלך, שאתה אומר "אני גדלתי, ואני מבין את הערך של זה, ואיך הילדים שלי יבינו את הערך של זה, זה… ואיך מנחילים את זה, כש… במקום שאין מגבלה של משאבים". אבל העוגן שלי היה באמת אשתי, שבאמת היא [בקול רך] כל כך פשוטה, כל כך צנועה, וכל כך כאילו, שום דבר לא מדבר אליה, ופשוט המשכנו לחיות. הדבר היחידי שהשתנה לנו זה שאנחנו יכולים לגור בכל מקום שאנחנו רוצים, וזה היה הדבר כאילו שהשקענו בו, ושאר הדברים, הם ממש לא השתנו.

‏אלעד: אז אמרנו, כסף הוא חלק גדול בסיפור, בשינוי הגדול שקורה בחיים שאחרי האקזיט, אבל עדיין הוא רק חלק. יש עוד חלקים של מציאות חדשה שעמירם, כמו יזמים אחרים שעברו את אותה דרך, היה צריך להתרגל אליה.

‏עמירם: אז יש את השלב שלפני ואת השלב שאחרי. בשלב שלפני אתה מאוד נאיבי, ואתה חושב שהכל הולך להישאר אותו דבר. אני עדיין הולך לנהל את זה, אני הולך להישאר שם, זה הולך עדיין להיות שלי, אני עדיין הולך לבנות את זה, כי יש כאן… זה כמו ילד. ואז יש את השלב שאחרי. ופתאום החברה שרוכשת אותך מתחילה לעשות דברים שלאו דווקא היית עושה, ואתה… יש בכוחך רק, אתה יודע, כמות מסוימת להשפיע. ואז אני זוכר, אלעד, שממש הגעתי למצב שהסתכלתי על יזמים, שעדיין מנהלים את החברה שלהם, ואולי רחוקים מאקזיט או קרובים לאקזיט, אתה יודע, כל אחד במסע שלו, והתחלתי לקנא בהם. ואמרתי "יואו, יש להם בשביל מה לקום בבוקר, יש להם את הריגוש הזה, הם בונים, הם לא מבינים כמה שזה כיף", ואני פתאום בסטגנציה. פתאום קינאתי בעשייה וביצירה. פשוט חזרנו לזה, והתחלנו לבנות את Upwind. הפעם השנייה, זה לא החלום של הכסף, יותר כמו החלום של איזה סוג חברה אתה רוצה לבנות. אני אמרתי, אנחנו… תשאל כל מי שעובד ב-Upwind, המטרה של Upwind זה לבנות את אחד מהטופ שלוש Cyber Security companies בעולם. זאת המטרה.

‏אלעד: גם החברה החדשה שהקים, Upwind, היא חברת סייבר. עמירם הוא בן 36, הוא חלק מדור שלם - דור יזמים. במדינה שהחליטה שסייבר סקיוריטי, [בציניות] תראו אותי, כבר מדבר כמו הייטקיסט באנגלית, מדינה שהחליטה שסייבר סקיוריטי יהיה המנוע שדוחף קדימה את כל הקטר. בדור הזה אפשר למצוא רבים, אפשר למצוא גם את המקימים של חברת וויז, החברה שהשבוע נמכרה לגוגל בסכום של 32 מיליארד דולר.

‏עמירם: דבר ראשון, הישג ענק. הישג ענק למדינה, הישג ענק לוויז, כל הכבוד להם, חבר'ה מוכשרים, בנו חברה מדהימה, בנו מוצר טוב, וזה מדהים לראות את ההמשך דרך של וויז ואת האקזיט הזה, ויש פה כמה דברים. אחד, תסתכל מה… גוגל מבינה. גוגל מבינה שמנוע צמיחה גדול, שהיא מוכנה לשים עליו כל כך הרבה כסף, מגיע מסייבר סקיוריטי. לא ממקומות אחרים, לא מזה… מסייבר סקיוריטי. זה אחד. ושתיים, בואו נסתכל על הקטגוריה - קלאוד סקיוריטי. בתוך סייבר סקיוריטי יש כל מיני קטגוריות. הקטגוריה הכי צומחת היא קלאוד סקיוריטי, בתוך סייבר סקיוריטי הגדולה. והקטגוריה הזאת רק בהתחלה שלה. בערך בין 15% ל-20% מהארגונים רק עברו לקלאוד.

‏[מוזיקת רקע]

‏ואנחנו מתרגשים, כי אנחנו גם משחקים בדיוק באותה קטגוריה, באותה תת קטגוריה, יחד עם וויז, וזה מראה לנו ש-וואו, השמיים הם בכלל לא הגבול, מה שאפשר לבנות כאן.

‏אלעד: אז הפעם, אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומחבר הניוזלטר "סקיפ אינטרו", על האקזיט של וויז.

‏[מוזיקת רקע מסתיימת]

‏אלעד: שלום גלוברמן.

‏דרור: שלום אלעד.

‏אלעד: תסביר לאדם כמוני, על כל המשתמע, תסביר לי מה הקטע של וויז, מה הייחודיות, מה החברה הזו עושה שחברות אחרות לא?

‏דרור: תראה, וויז באה עם פתרון מאוד ייחודי לבעיה מאוד גדולה ולא פתירה, ובוא נחלק את הבעיה הזאת לשניים. הבעיה האחת היא ההתמודדות עם כמות שירותי הענן. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל אתה בעצמך לקוח ישיר, אני מניח, של משהו כמו 5-10 שירותי ענן ואולי אפילו יותר, נכון? יש לך משהו בגוגל דרייב, ואולי יש לך גם במיקרוסופט, מן הסתם צופה בנטפליקס, גם זה יושב באיזשהו ענן, הבנק שלך, קופת החולים שלך, וכך הלאה, אתה צרכן של המון עננים, אתה רק אחד אלעד שמחיוף.

‏תחשוב על חברה גדולה, על בנק, או על רשת אופנה, היא יכולה להיות צרכנית של מאות שירותי ענן שונים, שגם מחוברים אחד לשני. אתה יודע, האינפורמציה על הסחורה נוסעת מכאן לשם, האינפורמציה של הכרטיס אשראי של הלקוח נוסעת מפה להנה. ועכשיו, עבור אנשי האבטחה של אותה חברה זה כאב ראש שאין לו סוף ואין לו תחתית, אוקיי? דמיין את חברת "מקורות" שמזרימה מים לשלל שימושים, לבתים, לתעשייה, למסעדות, לקולר, למזרקה, הכל זה צינורות, נכון? צינורות בכל מיני עוביים, מכל מיני חומרים, מכל מיני מַחְבָּרִים, בכל מיני סטנדרטים, מכל מיני תקופות. האם היא יכולה להבטיח שאין דליפה? ממש לא.

‏וזה מה שוויז באה. ברמה הטכנולוגית, היא אומרת "אנחנו נסתכל לכם על כל הרשת, על כל שירותי הענן שלכם, והחיבורים ביניהם, ומיד", זה חשוב, "במהירות, נאתר לכם את כל הדליפות, ונראה לכם אותן באופן מאוד קל ופשוט להבנה", מה שהיום לא קיים, "וניתן לכם רשימת נושאים לטיפול לפי סדר דחיפות". כלומר, יש כאן גם היבט טכנולוגי משמעותי, אבל גם היבט איפשהו בין החווית משתמש לממש… לפסיכולוגיה. היום אני לחוץ, עם וויז אני אהיה רגוע. זה מה שהם מציעים.

‏אלעד: ו-וויז היא בעצם הגלגול השני של ארבעה יזמים, ארבעה חברים, שהכירו לפני הרבה זמן, וכבר הקימו בעבר חברה מוצלחת אחת שגם נמכרה.

‏דרור: אז כן, וויז הוקמה בינואר 2020, על ידי אסף רפפורט, שהוא אולי הפנים הכי מוכרים, אבל גם ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק. הם ארבעה חברים שנפגשו, לסיפורם, באוטובוס לבקו"ם [מגחך] בשנת 2001. שניים מהם המשיכו את האוטובוס ל-8200, שניים אחרים המשיכו ל-81, שתיים מהיחידות הטכנולוגיות הכי מובחרות לא רק בצה"ל, אלא בעולם כולו. הם המשיכו אחר כך לתארים ראשונים וחלקם גם לשניים במדעי המחשב באקדמיה הישראלית, ובסופו של דבר נפגשו שוב כשהם הקימו את חברת "אדאלום" שהציעה אבטחת מידע בענן, בעצם תחום די דומה למה שהם התעסקו בו עכשיו.

‏ב-2015 היא נמכרה תמורת כ-300 מיליון דולר למיקרוסופט, ומשם הם המשיכו, כולם או חלקם, לעבודה במיקרוסופט, חלקם נשארו שם אפילו חמש שנים, אסף רפפורט, הייתה תקופה שהוא ניהל את מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, וזה נתן להם ניסיון אדיר לא רק כארבעה חבר'ה שמקימים ביחד סטארט-אפ וכבר מחלקים ביניהם תפקידים ולחצים, אלא נתן להם גם את הפרספקטיבה של Corporate America, של איך עובד ארגון גדול אמריקאי, האינטרסים הפנימיים, מה זה אומר לְמַצֵּב, לבנות מוצר שהם יקנו.

‏אלעד: וויז הייתה הצלחה מהרגע הראשון, מההתחלה?

‏דרור: ממש מההתחלה. אני זוכר, 18 חודשים חלפו מאז ההקמה, והם הוציאו הודעה שהם מגייסים לפי שווי של [מגחך בפליאה] 1.7 מיליארד דולר. להיות שווה מיליארד ושבע מאות מיליון דולר, שעוד לא חלפו 18 חודשים מהרגע שהפכת להיות חברה מאוגדת, אתה אומר "מישהו כאן השתגע". היינו בטוחים שמדובר בבועה, זה לא מספרים קיימים, זה… משהו כאן לא בסדר. ואז אתה אומר "טוב, בטח תכף ייצא האוויר, והבועה תרגע, והם יפגשו את המציאות". ואז החודשים ממשיכים לחלוף, חולפים עוד חמישה חודשים, שישה חודשים, הם מגייסים לפי 6 מיליארד דולר. עוד שנה וחצי חולפת, הם מגייסים כבר לפי 10 מיליארד, ואז לפי 12, ואז מציעים להם להירכש לפי 23, והנה ה-32.

‏החברה הזאת שברה שיאים ביכולת שלה לצמוח בשווי, אבל גם בהכנסות. הם הגיעו הכי מהר בעולם, אי פעם, בהיסטוריה של הכלכלה העולמית, ממיליון דולר הכנסות למאה מיליון דולר הכנסות, אוקיי? כלומר, זה המעבר מ"הצלחתי לשכנע כמה אנשים לקנות את המוצר שלי", ל"אני הצלחה עצומה, השוק חייב אותי".

‏[מוזיקת מעבר ברקע]

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: גלוברמן, חברת וויז הוקמה על ידי ארבעה ישראלים, שאמרנו, יש להם כבר ניסיון מוכח, כבר עשו אקזיט גדול, הראו שהם מבינים בסייבר, וגם התנסו בעבודה עם תאגיד בינלאומי ענק ולא רק היו חלק מסטארט-אפ קטן וצומח. גם ב-וויז, החברה שהקימו ב-2020, אמרת, חברה שצמחה במהירות שיא, מהר מאוד היא משכה את תשומת הלב של התאגידים הגדולים בעולם, במיוחד תאגיד אחד - גוגל. כי, אתה יודע, אנחנו מדברים על אבטחת מידע, אז בניגוד לפרצת אבטחה בחשבון של משתמש אחד, כשהמידע שמחזיקה חברה כמו גוגל לא מאובטח כמו שצריך, אז מאות מיליוני אנשים, המון מידע והמון כסף, נמצאים בסכנה.

‏דרור: בדיוק, העננים האלה אלה שורה ארוכה של פרצות והזדמנויות להאקרים, הארגונים הגדולים הללו מנהלים המון אינפורמציה רגישה מאוד, נזק של האקר פירושו לא רק נזק כלכלי ישיר אלא גם נזק תדמיתי שיכול לחרב חברה מן היסוד, שווה להן להשקיע בפתרון טוב שפותר את כאב הראש הזה.

‏מהזווית של גוגל, ראשית, יש את הפתרון הטכנולוגי הזה לבעיה שאכן מטרידה לקוחות רבים, שנית, גוגל בתוך התחרות בשוק ספקי הענן היא לא מובילה, היא למעשה משתרכת שלישית אחרי אמזון ומיקרוסופט, היא צריכה לסגור פער, אז וויז תעזור לה לסגור את הפער ולקרוץ ללקוחות שמנהלים את השירותים שלהם בענן ואולי יעברו אליה מלקוחות אחרים, ואתה יודע מה? אני אפילו פוזל ימינה ושמאלה לשאר השירותים שגוגל מציעה, כמו Gemini, בינה מלאכותית ושלל שירותים אחרים שגם אותם בעצם צריך להבטיח [כך במקור], כלומר יש סיכוי שהיא הולכת לקחת את המוצר שנקרא וויז ולמתוח אותו על שלל… על כל גוגל בעצם, ולהתחזק מבחינת אבטחת המידע גם לעצמה וגם ללקוחות שלה.

‏אלעד: תראה, על גוגל אפשר להגיד הרבה דברים, פראיירים שם לא. וכשהם רוכשים את וויז ב-32 מיליארד דולר, הם כנראה מאמינים שהחברה הזאת תעניק להם ערך גדול אפילו הרבה יותר, אפילו ביכולת של גוגל ללכת לקליינטים פוטנציאליים או קליינטים קיימים, ולהציג להם חזון מאובטח יותר עבור שירותי הענן שלהם. אבל תשמע, גם ב-וויז לא פראיירים, כי 32 מיליארד דולר זה הרי לא הסכום שגוגל התכוונה לשלם להם במקור, הם רצו לשלם סכום נמוך יותר.

‏דרור: כן, לפני כמעט שנה היא רצתה לרכוש את וויז תמורת 23 מיליארד דולר, [מגחך בפליאה] שגם זה היה סכום שיא במונחים ישראלים, אבל העסקה עמדה קצת באוויר ואז נפלה, וכולם ניסו להבין בעצם למה. היום אני חושב שאפשר להניח שחלק גדול מהסיבה שהעסקה נפלה הייתה ההנחה שהרגולטור האמריקאי, אז עמדה לינה קאן בראש רשות התחרות האמריקאית, תעצור את העסקה הזאת משום שהממשל של ביידן היה מאוד ממוקד על הגבלת כוחן של ענקיות הטכנולוגיה.

‏[הקלטה]

Lina Khan: “When you have open markets, you want them to be contestable, which means that the existing giants have to be susceptible to competition.”

‏דרור: וגוגל לחלוטין נופלת לתוך הסל הזה, והיכולת שלה לרכוש עוד חברות ולהתעצם בתחרות הטריד מאוד את ביידן, את לינה קאן ואת אנשיהם, וההנחה הייתה שהם הולכים לתקוע עכשיו… הממשל יתקע את העסקה הזאת לחודשים ארוכים, לא בטוח שכדאי בכלל להתחיל עם זה. והנה התחלף נשיא, הגיע דונלד טראמפ, באופן מוצהר הוא אומר "לא מעניין אותי, הגבלים עסקיים, תעשו מה שאתם רוצים, יש לכם כסף - תתחזקו. אנחנו בכלל בתחרות מול סין, אנחנו צריכים לנצח בתחרות הבין יבשתית הזו, אז אם חברה אמריקאית רוצה להתחזק, אהלן וסהלן", ולשם נראה שזה הולך.

‏אלעד: התפרסם עכשיו, בימים האחרונים אחרי שנסגרה העסקה, בבלומברג, מידע מאוד מעניין על המשא ומתן הקודם שהתנהל בין גוגל לבין וויז, זה שבמסגרתו, בסך הכל, כן, "רק", גוגל הציעה 23 מיליארד דולר. וזה שגוגל הציעה אז חוזה למיקה, מיקה היא הכלבה המנוחה של המנכ"ל אסף רפפורט, הייתה חלק חשוב מאוד מהחיים שלו. ואי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק מרכזי מההצלחה של וויז, היא היכולת של החברה לספר בדיוק סיפורים מהסוג הזה. אסף רפפורט, הוא היה בפרונט גם כאחד המייסדים וגם כמנכ"ל. היו כתבות עליו, גם אצלנו, איך למרות הכסף, למרות ההצלחה, הוא ממשיך לנסוע באוטובוס, הוא גר עם שותפה, בשכירות.

‏[הקלטה] אסף רפפורט: "יש את ה… מה החברה מצפה ממך אחרי אקזיט ומה אתה… מה עכשיו, במעמדך, אתה צריך להיות, ויש מה עושה לך טוב בחיים. ואני חושב שזה בסוף מה שמנחה אותי. ובסוף כאילו להיות עם שירלי ולגור עם חברה ולחזור הביתה ושיש שתי כלבות ושיש חיים בדירה, זה משהו שמאוד כיף לי עכשיו, זה לא משהו שהייתי רוצה לשנות כרגע."

‏[ההקלטה ממשיכה ברקע ומתעמעמת]

‏אלעד: והדבר הזה היה מאוד אפקטיבי בלהציג נרטיב, בלספר סיפור סביב וויז, סביב המנהלים, סביב המייסדים, וגם בליצור הרבה מאוד הייפ, הרבה מאוד שיח סביב חברה, שבוא נודה, גלוברמן, בסוף היא חברת סייבר, עם כל הכבוד, אתה יודע, זה לא התחום הכי נוצץ.

‏דרור: כן, וויז בולטת בדרכה הציבורית התקשורתית, המיתוג של החברה בולט והרבה יותר מושך עין מאשר הרבה חברות אפרפרות אחרות בתחום שלה של אבטחת מידע.

‏וויז הצליחה להתבלט, בין אם זה… מעבר לגישה הטכנולוגית, בגישה המוצרית שלה - הנה מוצר שעובד מהר וקל לשימוש ופותר כאב ראש. גם בגישה השיווקית שלה, גם בזה שהיא ניגשה מיד לחברות גדולות וידעה איך להתאים את עצמה אליהן, את ההצעה שלה לצרכים שלהן, ובסופו של דבר גם זה מתבטא בשווי. "ייתכן", אתה רוצה לשאול, "האם אותו מוצר טכנולוגית, אבל בלי הצבע השיווקי והאנושי של אסף רפפורט, ייתכן שהיה שווה הרבה פחות?", בהחלט ייתכן. יש פה גם צבע, ויש פה גם הייפ.

‏אלעד: וחלק מהצבע הזה שאתה מתאר, ה-הייפ, הוא נגע בנושאים שהם בכלל לאו דווקא קשורים לסייבר וטכנולוגיה. אסף רפפורט, המנכ"ל, סיפר איך אמא שלו גידלה אותו לבד והדבר הזה הבהיר לו עד כמה חשוב לפעול למען גיוון של עובדים בהייטק, לשלב נשים, למשל. הוא גיי שתמך בזכויות להט"ב, היה המנכ"ל הראשון בישראל שיזם מענק פונדקאות לזוגות, גם להט"בים וגם לא.

‏ואולי הדבר המרכזי, העיקרי, שראינו בכל מה שקשור לוויז ולרפפורט באופן ספציפי, זה שהם לא ברחו, לא חששו, לא התביישו להתבטא בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, במיוחד סביב התקופה של המהפכה המשפטית.

‏[הקלטה] קרן מרציאנו, חדשות 12: "אנחנו מדברים על חברת ההייטק וויז שהחליטה בימים האחרונים להוציא את הכספים שהיא מחזיקה כאן בארץ בחשבונות בבנקים ישראלים, היא תוציא אותם לחשבונות בבנקים בחו"ל. נזכיר שמנכ"ל החברה הוא אסף רפפורט, שהתבטא בשבועות האחרונים נגד המהפכה המשפטית והזהיר מפני ההשלכות הכלכליות שלה."

‏דרור: אסף רפפורט, ברגע שהמהפכה המשפטית התחילה לתפוס תאוצה, עוד כמובן לפני השבעה באוקטובר, אמר "זה מזיק להייטק הישראלי, זה מזיק לחברה שלי נקודתית, ואני, כדי להגן על החברה, מוציא את הכספים של החברה מישראל ושם אותם במקום אחר, במטבע אחר". ובמובן הזה, אני חושב שהוא הרגיש מספיק ביטחון עצמי כ… ורצון להיות איזשהו מוביל דעה, הוא לא היה לבד, היו עוד הייטקיסטים רבים אחר כך, או לצידו, שעשו מהלכים תקשורתיים, מעבר לכלכליים, תקשורתיים דומים.

‏מעניין לראות שהיום, כשנרשם האקזיט הגדול בתולדות ישראל ומכובד מאוד בכל קנה מידה גם עולמי, אתה רואה דממה מצד הממשלה. מצד ראש הממשלה, שנוהג לצלצל ליזמים ולברך אותם על אקזיט כזה, [בטון ציני מעט] מצד שר האוצר, שנוהג לחייך חיוך גדול לנוכח הפתרון לגרעון ש… או פתרון חלקי לגרעון שבדרך אליו דמי המיסים, פתאום יש דממה.

‏אלעד: זהו, אז יש כאן משהו ששווה להרחיב עליו, והוא באמת עלה אחרי ההודעה שוויז נמכרה לגוגל בסכום שיא, אני מדבר על העובדה שהיזמים של וויז מתחו ביקורת נוקבת על הממשלה הנוכחית, וכמו שאמרת - נתניהו, סמוטריץ', לא התקשרו לברך אותם. אגב, הנשיא הרצוג כן התקשר.

‏[הקלטת שיחת טלפון]

‏נשיא המדינה יצחק הרצוג: "אסף היקר!"

‏אסף רפפורט: "היי, מה שלומך?"

‏נשיא המדינה יצחק הרצוג: "איזה זכות גדולה, אתה רואה, אתה עם דגל ישראל, תקשיב, אתה מביא כבוד עצום למדינת ישראל, ובכלל, הישג דמיוני."

‏אסף רפפורט: "כבוד הנשיא, קודם כל, תודה על כל המילים החמות, וזו באמת גאווה ישראלית, ואמירה כל כך חשובה של גוגל בימים כאלה, הבעת אמון ענקית. אבל אני חושב שבאמת העסקה הכי הכי הכי חשובה שיש לכולנו לעשות זה באמת להחזיר את כל החטופים".

‏אלעד: ובסוף מדינת ישראל תקבל מיליארדים מהמכירה הזו. הממשלה הנוכחית מן הסתם תיקח את המיליארדים האלה, תוכל להשתמש בכסף כדי לקדם מהלכי ענק שהיזמים יצאו נגדם וביקרו. עכשיו, אני יודע, ככה עובדת מערכת מיסוי, ככה עובדת מדינה, זה ברור. ועדיין, כשהמס שאתה משלם מגיע לְסְּפֵרוֹת של מיליארדים, אז לכל הפחות שווה לציין את האירוניה.

‏דרור: כן, כדי לבחון את שאלת המיסוי, צריך לקחת כמה דברים בחשבון. האחד, צריך לזכור, החברה עצמה רשומה בארצות הברית. אבל זה לא כל כך חשוב לענייננו, היות שמי שצריך להיות ממוסה הם הבעלים של החברה שמוכרים אותה. אגב, עוד עניין חשוב, וויז נמכרת במזומן מלא, [מגחך] 32 מיליארד דולר בירוקים. עכשיו השאלה, מי הבעלים? לאיפה… לאיזה כיס ה-32 הללו נכנסים? אז אנחנו צריכים להסתכל בעיקר על, באמת, אותם ארבעה שותפים ישראלים, שהם, מן הסתם, נמצאים בישראל וממוסים בישראל, הַיֶּתֶר זה קרנות השקעה זרות שממוסות במדינות אחרות, אז הכסף הזה אנחנו לא נפגוש אותו. אז כל אחד מה… ארבעת השותפים מחזיק תשעה וחצי אחוזים מהחברה, שווה שלושה מיליארד דולר לכיסו הפרטי של כל אחד, אוקיי? ו… בלי להיכנס מדי לאחוזים, בסוף צריך להיות כאן משהו כמו חצי מזה שצריך להגיע למדינה, כן? אז אנחנו מניחים על איפשהו בין עשרה ל-15 מיליארד שקלים, אלה החישובים שאני רואה מסתובבים.

‏וכמובן, העובדים הישראלים של החברה, שגם הם הולכים להנות מ… אני מבין, כמיליארד דולר מדמי הרכישה שיחולקו ביניהם, לפי איזשהו מפתח של ותק ובכירות, מי שישראלי ביניהם, מתוך 1,700 העובדים האלה, ימוסו כאן בישראל עד העצם.

‏אלעד: אז זהו, אז אפרופו האירוניה הזו שאנחנו מדברים עליה, התפרסמה השבוע תמונה מההפגנה נגד המהלכים של הממשלה, אפשר לראות בה את אסף רפפורט, עומד ומדבר עם מפגינה שמחזיקה שלט, ואני אצטט מהשלט, כתוב שם "זוהי קריאה למנכ"ל וויז, אם ביבי לא יכבד את בג"ץ, גם אתה לא חייב לשלם למדינה 18 מיליארד שקלים במס". החישוב שלה הוא קצת אחר מזה שאתה הצגת פה. אבל בכל זאת, הקריאה הזו נשמעת, אנחנו שמענו אפילו את יושב ראש האופוזיציה מדבר על אפשרות של מרד מיסים כתגובה למהלכים של הממשלה.

‏דרור: כן. תראה, אין להכחיש שהמס הזה צריך להיות משולם, אוקיי? הוא אזרח ישראלי, הוא כפוף לחוק הישראלי, הוא גדל כאן, הוא היה פה בצבא, הוא למד כאן באוניברסיטה, חלק גדול מההון או מהיכולת של החברה הזאת לפעול, לגדול, להגיע להצלחה כזאת, באמת קשור לאקו-סיסטם, למשאבים שהחברה והמדינה הישראלית העמידו לרשותם, כך שבהיגיון הפשוט יש כאן צדק. עם זאת, אי אפשר להכחיש את העובדה שהמדיניות של הממשלה מבחינת הקצאת התקציבים קדימה לא מעודדת את הצמיחה של התשתית שאפשרה לחברה הזאת לגדול בכלל. כשמסתכלים קדימה, מדובר במצוינות, מדובר באקדמיה, מדובר ביכולת לחקור ובכדאיות העסקית לעשות כאן עסקים מהסגנון הזה. ואם אתה מסתכל על הקיצוץ המתקרב בתקציבי האקדמיה, ובכלל האווירה שנדמה לי פחות מפרגנת… הציבורית, פחות מפרגנת לאנשים שלומדים ומתאמצים, אז אני אבין לחלוטין אם מהזווית שלו, אסף ושאר חבריו ירגישו החמצה כשהם עוזרים בכסף הזה להמשך המדיניות שאיננה מיטיבה עם הציבור העובד, הלומד והמתאמץ.

‏אלעד: זהו, אז בהקשר הזה, אולי שווה לומר מילה על פרופורציות. כי בעצם השבוע ראינו שני אקזיטים - וויז נמכרה ב-32 מיליארד דולר, ו-"NEXT Insurance", גם חברה ישראלית, נמכרה ב-2 מיליארד ו-600 מיליון דולר. בכל שבוע אחר היינו מתמקדים באקזיט הזה וחוגגים אותו כאקזיט ענק. אבל אם אני מסתכל עכשיו על המכלול, זה לא מקרי שהשבוע הזה קרה. ההייטק הוא הקטר של מדינת ישראל, אנחנו יודעים. אנחנו רואים חברות ישראליות ענקיות שנמכרות לתאגידים בינלאומיים, חברות שנולדו, בין היתר, כי מדינת ישראל שמה את ההייטק, שמה אולי אפילו בקצה את הסייבר, בראש סדר העדיפויות.

‏[רצף הקלטות]

‏ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הייתי בישיבת סייבר היום עם ראשי הסייבר העולמי, כולם מעריצים את ישראל."

Prime minister Benjamin Netanyahu: “A few years ago, I set the goal for Israel of becoming one of the top 5 cyber security powers in the world. It’s a goal we have met.”

‏ראש הממשלה בנימין נתניהו: "ישראל, בהנהגתי, הפכה למעצמה טכנולוגית, למעצמה מודיעינית, למעצמת סייבר."

‏‏[קולו של נתניהו ממשיך להישמע ברקע]

‏אלעד: ראש הממשלה, נתניהו, דיבר המון על הסייבר הישראלי, על החשיבות של ישראל כמעצמת סייבר עולמית, גם בכל מה שקשור למימד הביטחוני, אבל ראינו, בתורו, הדבר הזה הוביל להצלחה כלכלית ענקית. וזו הייתה מדיניות מכוונת ממש, מדיניות שהולידה דור של חברות, דור של יזמים. כשאנחנו מסתכלים על תקציב המדינה שעבר אתמול בכנסת, השאלה היא אם המדיניות הנוכחית וחלוקת המשאבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב, אם כל זה יצליח לייצר את חברת הענק של העשור הבא בישראל.

‏דרור: אני חושב שיש כאן חלק של השקעה מכוונת של המדינה, אבל יש גם חלק גדול שהוא באמת האופי הישראלי של לעשות מה שצריך. ולא במקרה, הנקודת מצוינות של ה"טק" הישראלי פוגשת… נמצאת בנקודת מפגש של הנחיצות הצבאית, אוקיי? הבעיה היא שהעולם המשיך הלאה למקומות אחרים. סייבר היה ותמיד יהיה, אבל הדגש נמצא עכשיו למשל בבינה מלאכותית, ויתכן שלא רחוק היום שהמשמעות הכלכלית של מצוינות בבינה מלאכותית תהיה חשובה לאין ערוך מזאת שבסייבר, אוקיי? בוא, עכשיו יש לנו כבר את כל מה שצריך - אנשים מאוד מוכשרים, אקדמיה מדהימה, צבא שמגדל טכנולוגיות, אגב, בינה מלאכותית טיפה פחות חשובה לו מסייבר, ולכן אנחנו לא כל כך טובים שם, אוקיי? לא כפי שהיינו בסייבר. אבל אם העולם הולך לשם, ולשם ינדדו שווקי הביקוש לטכנולוגיה, אז כדי לשמור על הַמּוֹבִילוּת שלנו, זה בעצם המבחן הגדול של ההייטק הישראלי עכשיו, וגם של ממשלת ישראל. האם נהיה מסוגלים להעתיק את המצוינות משדה אחד לשדה אחר? בשביל זה צריך הרבה מאוד עבודה והתכווננות. תשמע, מתכננים במדינה הזאת תוכניות למּוֹבִילוּת בבינה מלאכותית כבר שבע שנים כמו כלום, אוקיי? לפני חמש שנים כבר הייתה תוכנית מסודרת. עוד לפני שאתה ואני דיברנו על בינה מלאכותית, כבר הייתה תוכנית מסודרת מצוינת. לפני שנתיים כבר התחילו לממש אותה. אבל אז התחלפה הממשלה, והממשלה הנכנסת, זאת שאנחנו רואים אותה היום, פשוט לא התעניינה במה עשו קודם, ולא הזיזה אבן. העולם בדיוק תפס תאוצה והתחיל לטוס, אבל אנחנו, למרבה הצער, כמעט ולא זזנו מטר.

‏[מוזיקת סיום ברקע]

‏אלעד: טוב, סיימנו קצת בדאון, אז בכל זאת - ברכות גדולות לאנשים המצוינים של וויז, של "נקסט אינשורנס", ובעיקר, אתה יודע מה, לבחור הצעיר או הבחורה הצעירה שממש עכשיו רצים מפגישה לפגישה עם רעיון שחשבו עליו, ומנסים להפוך את הרעיון הזה לחברה הגדולה הבאה שיוצאת מישראל. יש המון אנשים כאלה. דרור גלוברמן, תודה.

‏דרור: תודה, אלעד.

‏אלעד: ותודה לעמירם שחר.

‏וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק. תחקיר והפקה שירה אראל, הילה פז, דניאל שחר ועדי חצרוני. על הסאונד יובל ברוסילובסקי. יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה